ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת ויצא
פרשת ויצא
-היכן היתה המצבה הזו?
-כל המתפלל בירושלם כאלו מתפלל לפני כסא -ביאור בבריחת יעקב מעשיו והי"ד שנים אצל
הכבוד עבר
-ושבתי בשלום -שלם מן החטא -למה היה חייב לברוח מיד
-עשר אעשרנו ' -חומש' -אולי עשיו יגיע אל לבן?
-מי הוא שיטיף להם מוסר? -למה למד יעקב בעיקר אצל שם ועבר ולא אצל
-למה רחל אינה קבורה אצל יעקב? האם עשיו אברהם ויצחק?
רצה שיעקב ימות במציאות או רק על פי לומדות -ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה
של 'עני חשוב כמת'? -יצחק שלח אותו למצוא זיווגו ויעקב הלך
-אך עצמי ובשרי אתה ללמוד .מה היה הויכוח ביניהם?
-רכות -תואר -מראה -מאין יבוא עזרי
-למה רצה לבן שיעקב יקבל גם את רחל? -השתדלות נקרא אם זה עוזר על פי דרך הטבע
-ברכה על שם העתיד -האבנים היו ממזבח של העקידה
-הודאה בלי בקשה יכולה לעצור את ההשפעות -האם יש הפרשי קדושה בחפץ אחד של מצווה?
-שתי אחיות -ביטול תורה לעומת בזוי תורה
-סולם
-האם יוסף נהפך לדינה או נתחלפו יוסף עם
-מלאכי אלקים עולים ויורדים ,מי הם
דינה
המלאכים?
-יש־לאל ידי לעשות עמכם רע
-לבן -בלעם -נבל -מלאכי אלקים עולים ויורדים בו
-לבן -בלעם -אצל אברהם אבינו' :ונברכו בך כל משפחת
האדמה' ,ואצל יעקב אבינו' :ונברכו בך
-ענינים שונים כל־משפחת האדמה "ובזרעך"'
-מהיכן היה לו שמן אחרי שאליפז שדד אותו?
נלקט ונערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושינסקי
הערות והארות אפשר לשלוח ל-
3810060@gmail.com
או להתקשר ל053-3177381 -
אפשרות לקבל את הגליון במייל
מותר להעתיק קטעים שלמים או חלק מן הגליון הזה
ניתנת האפשרות לכל המעוניינים לקחת חלק בהוצאות,
ולנדב לזכות ולעילוי נשמה
גליון 24
ליקוטים וביאורים על הפרשה
בס"ד
ליקוטים וביאורים על פרשת ויצא
אם רק אחרי פטירת יצחק הוא ביאור בבריחת יעקב מעשיו
ירצה להרוג את יעקב ,למה הוא והי"ד שנים אצל עבר
היה חייב לברוח מיד? ובאמת
יעקב חזר הרבה לפני פטירת יצחק. סוף פרשת תולדות כ"ז מ"א-מ"ג
מרדכי הצדיק נודע לו בי"ג ניסן התורה מספרת לנו :וישטם עשו
שהמן רוצה להרוג את עם ישראל את־יעקב על־הברכה אשר ברכו
בחודש אדר הבא ,למה מיהר אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי
לקבוע תענית ביו"ט ראשון של אבל אבי ואהרגה את־יעקב אחי.
פסח ולבטל את המצוות הקשורים ויגד לרבקה את־דברי עשו בנה
בכך ,הרי יש לו עוד י"א חדשים? הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה
ותי' הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל כי הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך
כשהקב"ה נותן ידיעה ,הוא נותן מתנחם לך להרגך .ועתה בני שמע
אותה כדי שאנחנו נפעל לפי זה בקלי וקום ברח־לך אל־לבן אחי
ומיד .כי אם היה רוצה שנפעל רק חרנה.
לאחר זמן ,הוא היה נותן גם את והנה יש כמה דברים שחייבים
הידיעה רק לאחר זמן .ואם נתן את לברר ,ובעזרת ה' נבאר את כל
הידיעה עכשיו ,כנראה הוא רצה הסוגיא כולה על בוריה:
את הפעולה עכשיו .אם מרדכי
קבל בי"ג ניסן את הידיעה ,היה למה היה חייב לברוח מיד
חייב לפעול מיד ולקבוע את
התענית אפילו על חשבון היו"ט.
2
ליקוטים וביאורים על הפרשה
תחילת פרשת וישלח ,שעשיו היה ואולי אותו ההסבר אפשר
ירא מאוד מלבן. להשתמש גם כאן .רש"י כ"ז מ"ב
אומר :ויגד לרבקה .ברוח הקדש
למה למד יעקב בעיקר אצל הגד לה מה שעשו מהרהר בלבו.
שם ועבר ולא אצל אברהם ואם היא קבלה את הידיעה עכשיו,
היא גם חייבת לפעול מיד ולשלוח
ויצחק?
את יעקב מיד מהבית.
רש"י כ"ח ט' מביא שיעקב הלך
ללמוד י"ד שנה אצל עבר .גם
בתחילת פרשת תולדות הלך אולי עשיו יגיע אל לבן?
ללמוד אצל שם ועבר .וגם בפרשת
וישב ל"ז ג' בן זקנים .כל מה למה אצל לבן הוא יותר בטוח
שלמד משם ועבר מסר לו .משמע מאשר בבית?
שעיקר התורה היה לו משם ועבר בישיבה היה בטוח מעשיו ,כי
ולא מאברהם ויצחק .ולמה לא עשיו לא מתקרב לישיבות וגם
הלך ללמוד אצל אברהם או יצחק? תורה מגינא ומצלא.
הג"ר אליהו דיסקין שליט"א הביא, ואצל לבן גם היה בטוח מעשיו,
שרוב הגדולים בזמני האחרונים כמו שמביא האור החיים כ"ז מ"ג
ואפילו לפני כן ,למדו רוב התורה ברח לך אל לבן .כי הוא יעמד נגד
שלהם אצל אביהם וזה סגולה עשו אם ילך להרגך .וגם בהדר
להצליח בלימוד .וכל שכן אצל זקנים מבעלי התוס' ל"ב ה' מביא:
אברהם אבינו כמו שכתוב עם לבן גרתי .אמר יעקב לבן דהוא
בקידושין ל .אמר רבי יהושע בן אבוהון דכל רמאים יכולתי לו,
לוי :כל המלמד את בן בנו תורה לההוא גברא לא כ"ש כך שלח
מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה לעשו לייראו .וכן כתב בבן איש חי
מהר סיני .ושמעתי פעם למה זה
3
ליקוטים וביאורים על הפרשה
לא היה בחיים .אולם עבר חי עד כל כך חשוב ,ללמוד עם הנכד ,כי
שנת ,2187וזהו שנתיים אחרי כל דור מתרחק ממעמד הר סיני
שיעקב אבינו הגיע אל לבן(. בעוד דור ,ואם הוא לומד עם
והנה ,לכל צדיק היה את התורה הנכד ,הוא מעלה את הנכד ומקרב
וההדרכה משלו .אברהם אבינו אותו דור שלם למעמד הר סיני.
היה מקבל את כל האורחים איך וזה פי' 'כאילו קבלה מהר סיני',
שהם ,והכניס בהם רוחניות עד שקירבו להר סיני בדור שלם.
שגייר אותם .וכן יצחק כמו וזה לא כמו שהבאנו בתחילת
שמבארים המפרשים ,ביניהם פרשת לך לך מתשובת החתם סופר
הרבינו בחיי ,לגבי הבארות, חו"מ תשובה ח' וט' וז"ל באמצע
שיצחק החזיר את הגירים סי' ט' :היוצא מזה שיש לצאת
שנתגיירו בזמן אברהם אבינו וחזרו ללמוד תורה אפילו כשהאב גאון
לסורם. ורב גובריה וישיבה בביתו כיצחק
שם ועבר חיו בדור המבול ודור אבינו ורבינו הקדוש ור' אבוה
הפלגה ,ובכל זאת נשארו טובים דירושלמי מ"מ יש לילך למקום
ונאמנים להקב"ה .יעקב היה לו ישיבה אחרת ומכ"ש כשאין ישיבה
אותו הנסיון ,הוא היה חי עם עשיו במדינה שיש לנוד ולנוע למקום
ולבן והיה צריך שמירה יתירה לא דבוק חברים ופלפול תלמידים
להיות מושפע מהם. ההגונים יראי ה' ושומרי תורה
וכמו שאומר הרמב"ם הל' דעות וכתורה עשה המצווה וסיעות
פרק ו' ה"א וז"ל :דרך בריתו של מרחמוהי יבדלו החיים מן המתים
אדם להיות נמשך בדעותיו אלה לחיי עולם .עכ"ד
ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג )למה למד לפני בריחתו אל לבן,
כמנהג אנשי מדינתו .לפיכך צריך רק אצל עבר ולא אצל שם ,כי שם
אדם להתחבר לצדיקים ולישב נפטר בשנת ,2158והי"ד שנים היו
אצל החכמים תמיד כדי שילמד בין 2171ל 2185-וממילא שם כבר
4
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ממעשיהם .ויתרחק מן הרשעים
יצחק שלח אותו למצוא זיווגו ההולכים בחשך כדי שלא ילמד
ויעקב הלך ללמוד .מה היה ממעשיהם .עכ"ל.
לכן ,לפני הליכתו אל לבן או
הויכוח ביניהם?
בשעת ישיבתו עם עשיו ,היה חייב
את תורת שם ועבר ולא היה
מה היה הויכוח בין יצחק ליעקב,
מתאים בשבילו את תורת אברהם
שיצחק שלח את יעקב למצוא את
ויצחק .כי אי אפשר להחזיר את
זיווגו ויעקב הלך לפני כן ללמוד
עשיו ואת לבן למוטב .רק חייבים
י"ד שנה?
להיזהר שלא ישפיעו הם עליו.
אפשר לפרש ,שבלי הי"ד שנה אצל
)הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל(
עבר ,אי אפשר לשרוד אצל לבן
)ומה שאומר רש"י ל"ב כ"ג ואת
מבחינה רוחנית ,ואם כן כשיצחק
אחד עשר ילדיו .ודינה היכן
שולח את יעקב למצוא זיווגו אצל
היתה? נתנה בתבה ונעל בפניה,
לבן ,נכלל בזה הליכה אל עבר כדי
שלא יתן בה עשו עיניו ,ולכך נענש
שישרוד אצל לבן.
יעקב שמנעה מאחיו ,שמא
עוד מהלך שמעתי מהג"ר מרדכי
תחזירנו למוטב ,ונפלה ביד שכם
דרוק זצ"ל שהגמ' בקידושין כ"ט:
)בראשית רבה( ,ואיך היתה דינה
מביאה :תנו רבנן :ללמוד תורה
מצליחה להחזיר את עשיו למוטב,
ולישא אשה וכו' אמר רב יהודה
יותר ממה שהצליח יצחק ויעקב
אמר שמואל :הלכה ,נושא אשה
אבינו ,צריך ביאור.
ואחר כך ילמוד תורה .רבי יוחנן
והג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה רגיל
אמר :ריחיים בצוארו ויעסוק
לומר ,שאשה מסוגלת לפעול יותר
בתורה?! ולא פליגי :הא -לן ,והא
על הבעל מכל סביבה אחרת,
-להו .ורש"י מסביר הא לן הא להו
אפילו יותר מהאבות הקדושים(.
-בני בבל היו הולכין וגורסין
5
ליקוטים וביאורים על הפרשה
אביו היה לו חיוב למצוא זיווגו משניות התנאים בא"י ומתוך
בחרן -זהו וילך חרנה) .הג"ר חיים שלומדים חוץ למקומם אין צרכי
שאול קויפמן זצ"ל בשם בית הבית מוטלים עליו נושא אשה
הלוי והמגיד מדובנא( דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך
ולומד תורה .להו -לבני א"י
ועי' בהעמק דבר של הנצי"ב :ויצא הלומדים במקומם אם נושא אשה
יעקב מבאר שבע וילך חרנה .כל יהו צרכי הבית מוטלין עליו
המקרא מיותר וגם אין הלשון וילך ויבטלוהו.
מדויק .והכי מיבעי לכתוב ללכת והנה יעקב עזב את הבית עם הרבה
חרנה .אלא בא ללמדנו על מה כסף ,ולכן היה יכול לישא אשה
שהעלו חז״ל שבינתים ישב י״ד ואח"כ ללמוד תורה ,כי אין לו
שנה בבית שם ועבר וא״כ היציאה דאגת פרנסה .עד שבא אליפז ולקח
מבאר שבע הוא בפני עצמו. ממנו את כל הכסף ,ועכשיו חייב
והליכה לחרן הוא בפני עצמו. קודם ללמוד תורה ואח"כ לישא
ואם כן ,הפסוק הזה הוא י"ד שנה אשה מטעם ריחיים בצוארו ויעסוק
מתחילתו עד סופו. בתורה.
מעניין שהנצי"ב מביא שיעקב היה
בבית שם ועבר ולא רק עבר ,כי ויצא יעקב מבאר שבע וילך
הבאנו לעיל ששם כבר נפטר אז. חרנה
ועי' ברש"י ,ויצא .לא היה צריך כ"ח י' ויצא יעקב מבאר שבע וילך
לכתב אלא וילך יעקב חרנה ,ולמה חרנה.
הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת היה לו שתי סיבות על הנסיעה
צדיק מן המקום עושה רשם, הזאת .מצד אמו היה חייב לברוח -
שבזמן שהצדיק בעיר ,הוא הודה זהו ויצא יעקב מבאר שבע ,ומצד
6
ליקוטים וביאורים על הפרשה
שאף אחד לא יכול לעזור לנו רק הוא זיוה הוא הדרה; יצא משם,
הקב"ה בעצמו .וזהו 'מאין יבוא פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה .וכן
עזרי' .יעקב אמר לעצמו ,מאין ותצא מן המקום האמור בנעמי
יבוא עזרי ,העזרה לא יבוא משום ורות )רות א'(.
מקום אלא אך ורק מהקב"ה וקשה ,למה רק אצל יעקב אבינו
בעצמו. התורה מלמדת אותנו שיציאת
צדיק עשה רושם? ומתרץ החיד"א
השתדלות נקרא אם זה עוזר בספר חומת אנך ,שהחידוש הוא,
שאפילו אם נשארו צדיקים כמו
על פי דרך הטבע
יצחק ורבקה ,עדיין מרגישים את
הרושם של יציאת הצדיק.
רש"י כ"ח י"א וז"ל :וישם
מראשותיו .עשאן כמין מרזב סביב
לראשו ,שירא מפני חיות רעות. מאין יבוא עזרי
וצריך ביאור מה זה יעזור לו אם
יש לו אבנים מסביב לראשו, הילקוט שמעוני על הפסוק כ"ח י'
כששאר הגוף בסכנה? מביא ,שיעקב אבינו התפלל שיר
ורש"י ממשיך התחילו מריבות זו למעלות אשא עיני כשהגיע לחרן
את זו ,זאת אומרת עלי יניח צדיק אל הבאר .ונשאל השאלה ,למה
את ראשו וזאת אומרת עלי יניח; התפלל מאין יבוא עזרי? האם לא
מיד עשאן הקב"ה אבן אחת ,וזהו האמין שהקב"ה יעזור לו? הרי
שנאמר ויקח את האבן אשר שם הוא דבר איתו והבטיח לו שיעזור
מראשתיו. לו?
מחלק הראשון ברש"י משמע אלא תירץ הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל
שהאבנים היו מסביב לראשו שיתקבלו התנאים שאחד
תפילותינו הוא ,שחייבים להאמין
7
ליקוטים וביאורים על הפרשה
למעלה בבתים ,והביא ראיה ומחלק השני של רש"י משמע
מפירוש רש"י פרשת ויצא ,זאת שהם היו מתחת לראשו?
אומרת עלי יניח צדיק את ראשו
עשאן הקב"ה אבן אחת והא עדיין האבנים היו ממזבח של
הקנאה לאיזה צד יונח האבן אלא
העקידה
שאין קפידא בזה ,ועיין לעיל סימן
י' ס"ק י"ד מה שכתבתי בעשיית
עי' ברמב"ן כ"ח י"ז לקח יעקב
טלית דלא משמע קצת הכי .שוב
שתים עשרה אבנים מאבני המזבח
נדפס ספר מגן אברהם וראיתי
שנעקד עליו יצחק אביו ושם אותם
שכתב דאם נפסק רצועה של יד
מראשותיו.
סמוך לקשר ורוצה להפך ראש
האחר למעלה ולעשות בו קשר של
יד והחתיכה שהיה בו הקשר האם יש הפרשי קדושה בחפץ
יקשור למטה אסור דמורידו אחד של מצווה?
מקדושתו ,ואם אין הרצועה ארוכה
כל כך אזי לא יעשה כל כך כריכות רש"י כ"ח י"א וז"ל :וישם
סביב היד ,עד כאן. מראשותיו .התחילו מריבות זו את
ובסי' י' ס"ק י"ד כתב :דכסותך זו ,זאת אומרת עלי יניח צדיק את
וכו' .לכך מנהג המדינות שאין ראשו וזאת אומרת עלי יניח; מיד
עושין עטרה יפה להראות שאין עשאן הקב"ה אבן אחת ,וזהו
עיקרה נעשה לראש ,לבוש .ובלחם שנאמר ויקח את האבן אשר שם
חמודות דף י"ב כתב שמעתי טעם מראשתיו.
על העטרה כדי שיהא היכר למקום ועי' באליה רבה סי' מ"ב ס"ק א'
המונח על הראש שלא להורידו וז"ל :שמעתי בשם זקני הגאון
פעם אחרת דמעלין בקודש ואין זצ"ל ,דמותר להפך רצועה של
מורידין ,וכן כתב של"ה דף קי"ב תפילין וליתן הקצה שלמטה
8
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ובשם הג"ר יוסף דוב סאלאווייצ'יק ולפי זה אין להקל ברצועה של
זצ"ל אומרים ,שמקורו של רש"י תפילין ולהפך מה שלמעלה לצד
הוא בגמ' חולין צ"א :ושם כתוב הבתים למטה ,ואפשר לחלק.
שכולן נבלעו באחד ,וא"כ כולן הם ועיין לקמן סימן מ"ב ס"ק ג'
אבן אחת ואין הבדל בין זו לזו, ובספר כנסת הגדולה כתב לולי
וכשמניח את ראשו הוא מניח אותו דאינהו בקיאי במעשיהם טפי מינן
על כולן כאחד. הייתי אומר דמה שנוהגין כן הוא.
והאמרי אמת מבאר ,שלא שייך הוא מפני שהנחת הטלית בראש
מריבה ומחלוקת רק כשיש פירוד כולה מהרה נתנה דבר אחר על
בין הדבקים ,אבל כשמתחברים גבה שלא יתכלה מהרה וכיון
כולן כאחד ושוררת אחדות שהוצרכו לכך מפני חיזוק לכבוד
ביניהם ,מעתה שוב אין מקום ולתפארת עושין העטרה מכלי
לפירוד ומריבה) .משחת שמן מילת ,עד כאן.
מהג"ר חיי שאול קויפמן זצ"ל( משמע דעתו דמותר להפך הטלית,
וכן משמע במגן אברהם סימן ח'
ביטול תורה לעומת בזוי תורה ס"ק ה' לכן נראה להקל אם נקרע
למעלה וכיוצא בזה.
רש"י כ"ח י"א וישכב במקום ובשערי תשובה שם סק"ב חולק על
ההוא .לשון מעוט; באותו מקום האליה רבה ,וז"ל :והראייה
שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית שמביא הא"ר בשם זקינו אינו ראי'
עבר לא שכב בלילה ,שהיה עוסק כ"כ דכיון דמעשה נסים היו שמא
בתורה. לא היו בדרך דביקות זה בזה כ"א
ל"א ל"ט-מ' גנבתי יום וגנבתי נעשה גוש א' בלול מכולם .אך
לילה .הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלא"ה אין ראייה מדברי אגדה
ואסמכתא בעלמא קאמר ,עיי"ש.
9
ליקוטים וביאורים על הפרשה
הלילה ללימוד התורה כי אז היה בלילה ותדד שנתי מעיני 36 .שנה
שקט וטוב במיוחד ללימוד התורה. לא ישן חוץ מלילה זו .למה?
אבל כשהיה בדרך ,גם ביום היה באבות פרק ג' משנה ד' אומר
שקט כי הוא היה לבד ,ממילא היה התנא בזה"ל :רבי חנינא בן חכינאי
יכול להרשות לעצמו לישון. אומר הנעור בלילה .והמהלך בדרך
יחידי .והמפנה לבו לבטלה .הרי זה
סולם מתחייב בנפשו.
וקשה ,למה יש חיוב מיתה על
כ"ח י"ב ויחלם והנה סלם מצב ביטול תורה?
ארצה וראשו מגיע השמימה ותי' הג"ר חיים עוזר גורביץ
ועי' בבעל הטורים :סולם שליט"א ,דאי' בגמ' עירובין ס"ה.
בגימטריא קול שקול תפלת לא איברי סיהרא אלא לגירסא ,פי'
הצדיקים הוא סולם למלאכים 'לא נברא הלילה אלא ללימוד
לעלות בו וכן עלה המלאך בלהב תורה' .כי ביום יש הרבה טרדות
הקרבן ,והתפלה היא העבודה לכך ובלילה כשהכל רגוע ושקט אפשר
כל מי שמכוון בתפלתו הסולם ללמוד יותר בקלות .מי שמבטל
שלם בשליבותיו ויכולים לעלות זמן כזה שהוא שקט ואפשר ללמוד
בו .סולם :בגימטריא ממון יותר טוב ,זה לא רק ביטול תורה
ובגימטריא עוני כי זה ישפיל וזה אלא ביזוי תורה .ממילא :הנעור
ירים. בלילה .והמהלך בדרך יחידי,
שניהם נמצאים במצב של שקט,
מלאכי אלקים עולים ויורדים, ובכל זאת מחליטים שהם מפנים
לבם לבטלה ,זה בזיון תורה
מי הם המלאכים?
ומתחייב בנפשו.
והנה ,יעקב אבינו היה בישיבה או
אצל לבן והיה צריך לנצל שעות
10
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ועי' עוד בתרגום יונתן בן עוזיאל כ"ח י"ב ויחלם והנה סלם מצב
כאן ,והא תרין מלאכיא דאזלו ארצה וראשו מגיע השמימה והנה
לסדום ואטרדו מן מחיצתהון מן מלאכי אלקים עולים ויורדים בו.
בגלל דגליין מסטירין דמרי עלמא מי היו המלאכים האלו שעלו
והוו מטרידין ואזלין עד זמן דנפק בסולם?
יעקב מבית אבוי והינון לוון יתיה ועי' ברא"ש בסוף פרשת בראשית
בחיסדא עד בית אל ובההוא יומא ו' ב' וז"ל :ויראו בני־האלהים
סלקין לשמי מרומא. את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו
ובלשון הקודש :והנה שני מלאכים להם נשים מכל אשר בחרו .ויראו
שהלכו לסדום ,ונדחו ממחיצתם בני האלהים את בנות האדם כי
משום שגילו סודותיו של אדון טובות הנה פי' יפות כמו שבע
העולם ,והיו נדחים והולכים עד פרות הטובות ובמדרש טובת
הזמן שיצא יעקב מבית אביו .והם כתיב ,נערה בתולה צדקת היתה
ליוו אותו בחסד עד בית אל. וכשירדו בני האלהים א"ל תשמעי
ודומה לזה בדעת זקנים מבעלי לנו וא"ל לא אשמע לכם אם לא
התוס' כאן וז"ל :ד"א והנה מלאכי תעשו הדבר הזה שתתנו לי כנפים
אלהים עולים היינו המלאכים שלכם כד"א שש כנפים לאחד נתנו
שהלכו להפוך את סדום שתלו לה כנפיהם מיד פרחה לשמים
הכבוד לעצמן שאמרו כי משחיתים ונמלטה מן העבירה ואחזה פני
אנחנו וגם גלו מסתורין של הקב"ה כסא והקב"ה פרש עליה עננו
ולכך נדחו ממחיצתו של הקב"ה וקבלה וקבעה במזלות והיינו מזל
קל"ה שנים ועכשיו עלו. בתולה והמלאכים נשארו בארץ
ולא יכלו לעלות עד שמצאו סולם
מלאכי אלקים עולים ויורדים שיעקב אבינו חלם ועלו ,הה"ד
בו והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים
בו.
11
ליקוטים וביאורים על הפרשה
שם ל"ב ב-ג ויעקב הלך לדרכו
ויפגעו־בו מלאכי אלהים .ויאמר וברש"י מבאר :עולים וירדים.
יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה עולים תחלה ואחר כך יורדים?
ויקרא שם־המקום ההוא מחנים. מלאכים שלווהו בארץ אין יוצאים
ורש"י מפרש שם :ויפגעו בו חוצה לארץ ,ועלו לרקיע וירדו
מלאכי אלהים .מלאכים של ארץ מלאכי חוצה לארץ ללוותו .ולהלן
ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ. פסוק י"ג והנה ה' נצב עליו ,אומר
מחנים .שתי מחנות ,של חוצה רש"י לשמרו.
לארץ שבאו עמו עד כאן ושל ארץ ובמזרחי שם :דמדקאמר עולים
ישראל שבאו לקראתו )ע' תנחומא תחלה ואח"כ יורדים ואין זה אלא
פ' וישלח( .ולא כתיב שם שה' נצב במלאכים של לוייה שמלאכים
עליו לשמרו? שלווהו בארץ אינן יוצאין בחוצה
ומפרש השפת אמת ,שמלאכי ארץ לארץ ולפיכך עלו תחלה ואח"כ
ישראל הם יותר חשובים ולא ירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו
צריכים לחכות למלאכי חו"ל, בחוצ' לארץ כמו שדרשו בב"ר
משא"כ מלאכי חו"ל חייבים וביני וביני בין עליית מלאכי ארץ
לחכות עד שמלאכי א"י מגיעים. ישראל לירידת מלאכי חוצה לארץ
ולכן כשיצא לחו"ל מלאכי א"י נשאר יעקב בלא שמירה והיה צריך
עולים ורק אחרי זה מלאכי חו"ל לשמירה בלי ספק צ"ל בהכרח
יורדים ובינתיים ה' נצב עליו .אבל דפי' והנה ה' נצב עליו אינו אלא
כשחזר יעקב אבינו ,מלאכי חו"ל על יעקב לשומרו.
היו מחכים עד שמלאכי א"י הגיעו ובספר שפת אמת )תרס"א( העיר,
ללוות אותו ,ורק אז נפרדו ממנו, שאם היה נצרך לשמירה ברגע קטן
ולכן כתוב שם מחניים כי היה רגע זה מדוע א"כ לא מצינו שמירה זו
ששתי מחנות המלאכים היו שם להלן בסוף הפרשה כשחזר לארץ
יחד. ישראל והתחלפו המלאכים ,דכתיב
12
ליקוטים וביאורים על הפרשה
בפרשת לך לך י"ב ג' כתיב ונברכו ובזה מפרש מה שאומרים בליל
בך כל משפחת האדמה .ובפרשת שבת בפיוט של 'שלום עליכם',
ויצא כ"ח י"ד כתיב אצל יעקב צאתכם לשלום .כי מלאכי חול הם
אבינו ,ונברכו בך כל־משפחת חייבם לחכות על מלאכי שבת
האדמה "ובזרעך" .ונראה לי, שהם יותר חשובים ,ולכן אומרים
שאצל אברהם לא אמר ובזרעך כי קודם 'שלום עליכם' למלאכי שבת
ישמעאל ובני קטורה גם היה זרעו, ורק אחרי זה 'צאתכם לשלום'
ובהם לא מברכין אפילו לא למלאכי חול.
האומות העולם .אבל יעקב אבינו
שמטתו שלמה ,לכן אומר ובחזקוני מביא בזה"ל :בתרגום
"ובזרעך". ירושלמי מפרש ,המלאכים שהיו
ממונים ללוותו היו עולים למעלה
מהיכן היה לו שמן אחרי לבשר לשאר המלאכים בואו
למטה וראו את יעקב הנחמד
שאליפז שדד אותו?
למראה שדמותו חקוק בכסא
הכבוד והיו המלאכים עולים
כ"ח י"ח וישכם יעקב בבקר ויקח
ויורדים ומסתכלים בו.
את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם
אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה.
והקשה הפענח רזא וז"ל :ויצוק אצל אברהם אבינו' :ונברכו
שמן על ראשה ,וקשה הלא אליפז בך כל משפחת האדמה' ,ואצל
בן עשו רדף אחריו וגזל ממנו כל יעקב אבינו' :ונברכו בך
אשר לו ומהיכן נטל א"כ השמן, כל־משפחת האדמה
וי"ל דמקלו נשאר לו כדכתיב כי "ובזרעך"'
במקלי וגו' והוא היה חלול
13
ליקוטים וביאורים על הפרשה
הסלם עומד ,שקרא אותו בית שהביאו עמו תמיד מלא שמן
אלהים ,והיא עיר לוז. שהי"ל להדליק ללמוד תורה.
והקשה הג"ר חיים שאול קויפמן ועי' ברמב"ן כ"ח י"ז ושם אותה
זצ"ל ,למה הטריח את עצמו לקחת מצבה בתוך המקום ,וירד לו שמן
את האבן עד לשם ,ולא סמך מן השמים ויצק עליה ,שנאמר
שימצא איזה אבן במקום ההוא? "ויצק שמן על ראשה".
וכן אברהם שלקח עצים לעקדה
ולא סמך על מה שימצא שם? היכן היתה המצבה הזו?
ומתרץ ,כשיש התעוררות לעשות
דבר טוב כמו מצבה ,צריך להתחיל כ"ח י"ז-י"ט אין זה כי אם־בית
מיד ולא לדחותה. אלקים וזה שער השמים וגו' ויקח
וכעין זה שמעתי מהג"ר בצלאל את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם
ראקוב זצ"ל אב"ד דגייטסהעד ,על אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה.
מה שאומרים כל בקר לפני ויקרא את־שם־המקום ההוא
השמונה עשרה :אשרי איש בית־אל.
שישמע למצוותך ותורתך ודברך והרמב"ן פסוק י"ז מבאר וז"ל:
ישים על לבו .למה לא אל תוך והאבן אשר שם מצבה ,לא במקום
לבו? שכיבתו הקים אותה ,שהרי באר
והסביר ,כי לפעמים יש לאדם איזה שבע איננו בית אל ,והוא בבית אל
התעוררות ,ואם הוא לא מוכן לזה, העמיד אותה ולשם חזר בשובו,
אז עד שינצל את ההתעוררות שנאמר )בראשית ל"ה:א'( "קום
ההיא ,היא כבר תחלוף ממנו .לכן עלה בית אל ועשה שם מזבח לאל
מה שהוא אמור לעשות ,לשים הנראה אליך" וגו' ,אבל הקים
דברי תורה על לבו ,כך אם יפתח אותה כנגד השפוע במקום שראש
לבו ,אז מיד נופל פנימה מה שהיה
מונח עליו.
14
ליקוטים וביאורים על הפרשה
דרוק זצ"ל שאם היה כתוב
והשיבותי בשלום ,אז היינו כל המתפלל בירושלם כאלו
אומרים שהקב"ה הביא אותו
מתפלל לפני כסא הכבוד
חזרה .כי הקב"ה עושה הכל .אבל
אם כתוב ושבתי ,כאילו יעקב חוזר
עי' ברמב"ן כ"ח י"ז והנה הר
בכוחות עצמו ,והרי אנחנו לא
המוריה טוב לתפלה ,וגם בית אל
עושים כלום בעולם ,כי הכל בידי
מקום ראוי לעבד שם האלקים .וכו'
שמים חוץ מיראת שמים .ואם
השכים יעקב בבקר בפחד גדול,
כתוב בלשון שיעקב עושה וחוזר
ואמר ,ביתו של הקב"ה במקום
בכוחות עצמו ,הרי זה חייב להיות
הזה ,שנאמר "ויירא ויאמר מה
ברוחניות ששם יש לנו בחירה.
נורא המקום" ,מכאן אתה למד
אבל להתפלל כדי להצליח
שכל המתפלל בירושלם כאלו
בבחירה מותר ,כי על אף שהכל
מתפלל לפני כסא הכבוד ,ששער
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים,
שמים הוא פתוח לשמע תפלתן של
אבל אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול
ישראל ,שנאמר "וזה שער
לו .עצם מה שהוא מתפלל נקרא
השמים".
שהוא כבר בחר.
ושבתי בשלום -שלם מן
עשר אעשרנו ' -חומש' החטא
כ"ח כ"ב וכל אשר תתן־לי עשר
כ"ח כ"א ושבתי בשלום אל־בית
אעשרנו לך .מביא הבעל הטורים
אבי ואומר רש"י :בשלום .שלם מן
רמז' :עשר אעשרנו' בגימטריא
החטא ,שלא אלמד מדרכי לבן.
'וזהו כל המבזבז אל יבזבז יותר
מהיכן ידע רש"י שמדובר בשמירה
מחומש'.
מן החטא? מבאר הג"ר מרדכי
15
ליקוטים וביאורים על הפרשה
הבאר ,מפני שאתמול שקעה
השמש לפני זמנה ,וחוששים שמא מי הוא שיטיף להם מוסר?
גם היום יקרה המקרה הזה ,ויצרכו
לראות צאנם בחושך .ולכן הודיעם כ"ט ד' ויאמר להם יעקב אחי מאין
שמה שהיה אתמול ,אין אלו אתם .הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה
מעשים שבכל יום והן עוד היום רגיל לבאר ,שלפני שאדם נותן
גדול. מוסר לחברו ,ראוי שיקדים ויאמר
לו גם משהו ידידותי וחם .שהרי,
למה רחל אינה קבורה אצל ממתי היו אנשי חרן אחים ליעקב?
יעקב? אלא שמכיוון שרצה יעקב להוכיח
אותם ,פתח בדברים יפים
כ"ט י"א וישק יעקב לרחל וישא וידידותיים ,כדי שיוכלו לקבל את
את־קלו ויבך דברי המוסר ביתר קלות) .ראיתי
וברש"י שם :ויבך .לפי שצפה גם בספר משחת שמן של הג"ר
ברוח הקדש שאינה נכנסת עמו חיים שאול קויפמן זצ"ל בשם הג"ר
לקבורה. יוסף שלמה כהנמן זצ"ל הרב
ובפרק ל' פסוק ט"ו לכן ישכב עמך מפוניב'ז(
הלילה .שלי היתה שכיבת לילה זו, הספורנו מבאר וז"ל :הן עוד היום
ואני נותנה לך תחת דודאי בנך, גדול .הצדיק ימאס את העול גם כן
ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא אל האחרים ,כאמרו "תועבת
זכתה להקבר עמו )נדה ל"א(. צדיקים איש עול" )משלי כ"ט
ובפרשת ויחי פרק מ"ח פסוק ז' על כ"ז(.
ובספר הר סיני מתרץ ,שיעקב עשה
הפסוק ואני בבאי מפדן מתה עלי
לעצמו חשבון ,שהסיבה שהם
רחל בארץ כנען בדרך בעוד
מקדימין להתאסף עם המקנה אל
כברת־ארץ לבא אפרתה ואקברה
16
ליקוטים וביאורים על הפרשה
וביאר הג"ר בצלאל ראקוב זצ"ל, שם בדרך אפרת הוא בית לחם.
שהכל הוא דבר אחד .מאחר אומר רש"י אקברה שם .ולא
שזלזלה במשכב יעקב ,נטעה הולכתיה אפלו לבית לחם
פירוד בינה לבין יעקב ,ולכן היא להכניסה לארץ ,וידעתי שיש בלבך
לא קבורה אצלו .וכשפגש יעקב עלי; אבל דע לך שעל פי הדבור
בפעם ראשונה את רחל ,הרגיש קברתיה שם ,שתהא לעזרה לבניה
בזה שיש קילקול בחיבור הזה ולכן כשיגלה אותם נבוזראדן ,והיו
בכה. עוברים דרך שם ,יוצאת רחל על
ומאחר שמעשה אבות סימן לבנים, קברה ובוכה ומבקשת עליהם
היא השרישה בקילקול שלה גם רחמים ,שנאמר קול ברמה נשמע
פירוד לבנים בדורות מאוחרים, וגו' והקב"ה משיבה יש שכר
ובני ישראל היו מוכרחים לצאת לפעלתך נאם ה' ושבו בנים
לגלות בגלל זה .ואם היא גרמה לגבולם )ירמיהו ל"א(.
שהם חייבים גלות ,היא גם צריכה וקשה ,למה בעת השידוך הוא כבר
לדאוג ,שתהיה להם לעזרה כשהיא עסוק בקבורה שלו? וכבר אמר
קבורה בבית לחם. שלמה המלך ע"ה בקהלת ג' ד' עת
ספוד ועת רקוד?
האם עשיו רצה שיעקב ימות עוד קשה ,מה היתה הסיבה שהיא
במציאות או רק על פי לומדות אננה קבורה עם יעקב? האם זה
בגלל שזלזלה במשכב הצדיק כמו
של 'עני חשוב כמת'?
שאמר רש"י בפרשת וישלח או
שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם
כ"ט י"א וישק יעקב לרחל וישא
נבוזראדן ,והיו עוברים דרך שם,
את־קלו ויבך
יוצאת רחל על קברה ובוכה
וברש"י שם :ויבך .ד"א לפי שבא
ומבקשת עליהם רחמים כמו
בידים רקניות; אמר ,אליעזר עבד
שמביא רש"י בפרשת ויחי?
17
ליקוטים וביאורים על הפרשה
אי' בגמ' נדה ל"א .תנו רבנן: אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים
שלשה שותפין יש באדם -הקדוש ומגדנות ואני אין בידי כלום; לפי
ברוך הוא ,ואביו ,ואמו .אביו שרדף אליפז בן עשו במצות אביו
מזריע הלובן ,שממנו עצמות, אחריו להרגו והשיגו ,ולפי שגדל
וגידים ,וצפרנים ,ומוח שבראשו, אליפז בחיקו של יצחק ,משך ידיו.
ולובן שבעין .אמו מזרעת אודם, אמר לו מה אעשה לצווי של אבא?
שממנו עור ,ובשר ,ושערות, אמר לו יעקב טל מה שבידי ,והעני
ושחור שבעין .והקדוש ברוך הוא חשוב כמת.
נותן בו רוח ,ונשמה ,וקלסתר והקשה הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל
פנים ,וראיית העין ,ושמיעת האוזן, איך רצה אליפז לרצות את עשיו
ודבור פה ,והלוך רגלים ,ובינה, עם הכסף של יעקב? הרי עשיו לא
והשכל .וכיון שהגיע זמנו להפטר רצה את יעקב מת על פי לומדות
מן העולם ,הקדוש ברוך הוא נוטל של עני חשוב כמת ,אלא רצה
חלקו וחלק אביו ואמו ,מניח להרוג אותו במציאות? ותירץ,
לפניהם. שעשיו רצה באמת רק הכסף של
ומבאר המהרש"א אביו מזריע לובן יעקב ותו לא ,ואם הוא מקבל את
ממנו עצמות כו' ואמו מזרעת כל הכסף של יעקב ויודע שיעקב
אודם שממנו עור ובשר כו' .יש הולך לגלות אצל לבן בלי שום
לכוון בזה שאמר לבן ליעקב אך כסף זה מרגיע ומרצה אותו.
עצמי ובשרי אתה דהיינו שהיה
קרובו מצד אביו יצחק שממנו עצם אך עצמי ובשרי אתה
ומצד אמו רבקה שממנה בשר
וק"ל. כ"ט י"ד ויאמר לו לבן אך עצמי
ומוסיף הג"ר חיים שאול קויפמן ובשרי אתה.
זצ"ל 'אך' הוא לשון מיעוט ,לומר
18
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ויש הרבה שיטות מי מהם היה שבחלק הנשמה הם מועטין ,שבזה
יותר יפה ומה זה תואר ומה זה אין לבן הרשע שוה ליעקב הצדיק.
מראה. וכעין זה כתב הערוך לנר שם,
וברש"י מבאר רכות .שהיתה שאמר לו לבן 'אך עצמי ובשרי' כי
סבורה לעלות בגורלו של עשו מתחילה כששמע את שמע יעקב
ובוכה ,שהיו הכל אומרים שני אבינו מבן אחותו ,אמר לבן ודאי
בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, זה דומה לי ברמאות בעבור שבן
הגדולה לגדול והקטנה לקטן )בבא אחותי הוא ורוב בנים הולכין אחר
בתרא קכ"ג(. אחי האם ,ולכן אני צריך להישמר
תאר .הוא צורת הפרצוף ,לשון ממנו .ובבא אליו ולא ראה בידו
יתארהו בשרד. מאומה וסיפר לו יעקב כל הדברים
מראה .הוא זיו קלסתר. האלה שלקח אליפז כל אשר לו ,אז
ובאבן עזרא פי' :רכות .כמשמעו אמר לבן' ,אך' עצמי ובשרי אתה,
ויש שואלים למה היה כן בעבור אני רואה שאין אתה דומה לי אלא
השם שמחשבות שחשבו בעצמי ובשרי בגוף ,אבל לא בדעה
כמחשבותיהם ,וכל הנבראים והשכל וערמומיות ,כי לולא זה
ראויות צורתן להיות שוות ובן היית נזהר שלא לוקח את כל אשר
אפרים אמר שהוא חסר אל"ף לך.
וטעמו ארוכות והוא היה חסר
אל"ף. רכות -תואר -מראה
פי' דבריו ,שהבן אפרים היה אמור
להיות בן פרים. כ"ט י"ז ועיני לאה רכות ורחל
ובטור הארוך מבאר :ועיני לאה היתה יפת־תאר ויפת מראה
רכות .תרגום אונקלוס יאיאן פי'
יפות כעגלה יפיפיה תרגם יונתן
יאיא ורוצה לומר כי עיניה יפות
19
ליקוטים וביאורים על הפרשה
כ"ט י"ט ויאמר לבן טוב תתי אתה ולא כולה אבל רחל כולה יפה
לך מתתי אתה לאיש אחר. ומום אין בה .וי"מ שבא לומר כי
שמעתי מאאמו"ר זצ"ל ,שהחשבון עיניה לבד רכות ושאר דופי אין בה
של לבן היה פשוט מאוד: ורחל כולה יפה.
יעקב יקים בית יהודי נאמן לה'. ובדעת זקנים מבעלי תוס' פירש
רחל גם תקים בית יהודי כמותו. וז"ל :ועיני לאה רכות .לשון רך
אם יתן את רחל ליעקב יהיה בית וטוב כלומר שהיתה נראית יפה
יהודי אחד מהם .אם היא תתחתן מתוך שהיו עיניה יפות ונראית רכה
עם אחר ,אז יהיו שתי בתים וילדה אבל רחל היתה משובחת
יהודיים .לכן שווה לתת את רחל ביפיה אלא שהיו עיניה כואבות מן
ליעקב ויהיה בית יהודי פחות. הבכי לפי שראתה שתפול לגורלו
של עשו לפי שהיתה עקרה
ברכה על שם העתיד ויגרשנה יעקב וישאנה עשו.
וברשב"ם מבאר :רכות -נאות.
וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את וכלה שעיניה נאות אין כל גופה
רחמה גו' פירוש שהוא שנא אותה צריך בדיקה .ועיניים שחורות אינן
שנאה נקודתית על מה שבאותו רכות כלבנות .יפת תואר -כמו
לילה היא לא גילתה שהיא לאה, במחוגה יתארהו דפוס החוטם
ופירוש שני שרק ביחס לרחל היא והמצח והפה והלחיים .יפת מראה
היתה שנואה ,ולפי שני הפירושים -לבן ואדמדם.
בזמן הנישואין היא לא היתה
שנואה ,דהרי כתוב שראובן היה למה רצה לבן שיעקב יקבל גם
ראשית אוני שהיא התעברה את רחל?
מביאה ראשונה ,ובלילה יעקב
עדיין חשב שזו רחל וא"כ לא
20
ליקוטים וביאורים על הפרשה
קיבלו את הפקודה שהם צריכים היתה עדיין שנואה? ומה הפשט
לעזוב ובני העיירה תבעו בחזרה 'וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את
את הפדיון שהם שלחו, רחמה'? כך הקשה הג"ר משה
והמהרש"ם אמר שלא צריך שלופוברסקי זצ"ל.
להחזיר ,והוא הביא ראיה מהגמרא ונראה לבאר כך -הגמרא בברכות
הזאת בברכות שהקב"ה שלח סג :אומרת 'מאי היא ברכה
ברכה לעובד על סמך העתיד ,וכך שבירכו? אמר רב יהודה בר זבידא
גם כאן הקב"ה שלח את הפקודה זו חמות ושמונה כלותיה שילדו
על סמך הברכה שיקבלו אחר כך, ששה בכרס אחד .ולמרות שארון
אבל יש בזה מחלוקת. ה' היה בביתו רק שלשה חדשים
-היפה עיניים שם בברכות תמה ובהכרח שהם התעברו עוד לפני
על דרש הגמרא הרי נתעברו קודם שהארון בא לביתו על סמך העתיד,
שבא הארון והברכה לא באה המהרש"ם מבארזן שהיה מתמיד
בזכותו ,אבל בגמרא מבואר .כמו עצום ושלט בכל מכמני התורה,
המהרש"ם ולכאורה מכאן יש וכשהיו שואלים אותו שאלה היה
מקור לדברי המהרש"ם ,הרי נשען על הארון מהורהר ואומר
הויפתח את רחמה זה בגלל שהיא ממסכת ברכות אין ראיה ,משבת
היתה שנואה ועכשיו היא עדיין לא אין ראיה ,וכך היה עובר את כל
שנואה ,ומכאן מוכח שהקב"ה התורה כולה ובודק אם יש ראיה
שולח ברכה כבר עכשיו על שם לנידון שבא לפניו ,והיה פעם
העתיד ,אבל זה לא ראיה כל כך ,כי שהקוזקים הגיעו לאיזו עיירה והיה
הרי הסיבה שהיא עתידה להיות שם פחד גדול והיהודים שם שלחו
שנואה היתה קיימת כבר עכשיו, קויטל עם פדיון גדול לרב'ה
מיד כשהחליפו את רחל בלאה יש שיתפלל עליהם ובאמת הקוזקים
כבר סיבה שהיא תהיה שנואה, עזבו ,ואחר כך התברר שעוד לפני
ומכיון שהסיבה כבר היתה קיימת שהרב'ה התפלל הקוזקים כבר
21
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ד' על הפסוק מהלל אקרא זה לא נחשב ברכה על שם העתיד,
ומן־איבי /ומאיבי אושע ,מבארים אבל בציור של המהרש"ם ושל
שכמו שאפשר לזכות בישועה דרך עובד אדום הגיתי לא היה שום
תפילה ובקשה כן אפשר לזכות סיבה לברכה לפני כן )הג"ר אליהו
דרך הלל .כאשר אני קורא אל ה׳ דיסקין שליט"א(.
בהלל ,אז אני נושע )מצודת דוד(.
מהולל ,ר"ל בעת כזאת שאיני הודאה בלי בקשה יכולה
בצרה כלל ,אז אקרא את ה' ואכנהו לעצור את ההשפעות
בשם מהולל ,שהוא מהולל תמיד,
כי בצד הזה לא יתפללו ולא יחננו כ"ט ל"ה ותהר עוד ותלד בן
על צרה ,רק יהללוהו תמיד על ותאמר הפעם אודה את־ה' על־כן
טובותיו ,וע"י ההילול לבד מן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.
אויבי אושע ,ולא אצטרך לתפלה והטור הארוך מבאר וז"ל :הפעם
כלל )מלבי"ם(. אודה את ה' .כנותן הודאה למקום
ומשמע שהלל בלי בקשה מביא שנתן לה כל חלקה ולא בקשה על
ישועה והשפעות ,ובטור משמע יותר ועל כן עמדה מלדת.
שזה עוצר את ההשפעות? האם יותר גרוע להודות בלי לבקש
ואולי אין הדברים סותרים את יותר מאשר לא להודות בכלל?
דברי הטור ,משום שהלל והודאה מעניין שאנחנו נקראים יהודים על
הם שני עניינים נפרדים. שם הודאה .כנראה שזה עיקר
כאשר אדם מודה להקב"ה על ההצטיינות שלנו שאנחנו מודים.
טובה מסוימת ואינו מבקש עוד, מודים מטעם הודאה ומודים היפוך
יש בכך מעין הבעת הסתפקות הכפירה.
במה שכבר קיבל ,כאילו קיבל את רק קצת קשה לי ,כי המפרשים
כל מה שהוא צריך בעניין זה. בתהלים י"ח-ד' ובשמואל ב' כ"ב-
22
ליקוטים וביאורים על הפרשה
ורחל שומעת את הטענה כנגדה, לעומת זאת ,הלל הוא שבח
ואינה עונה לה ,ובזה רואים שהיא להקב"ה ,ואינו מתייחס לטובה
לא צרה ללאה ,ולכן ויזכר אלהים מסוימת שקיבל האדם ,אלא
את־רחל וישמע אליה אלהים לגדולתו של הקב"ה ולהשפעתו
ויפתח את־רחמה .וזה מה שאומר המתמדת על העולם כולו .ממילא,
רש"י ל' כ"ב ויזכור אלהים את אין בהלל משום עצירת ההשפעות
רחל .זכר לה שמסרה סימניה וההמשכות.
לאחותה.
שתי אחיות
האם יוסף נהפך לדינה או
נתחלפו יוסף עם דינה ל' ט"ו ותאמר לה המעט קחתך
את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני
ל' כ"א ואחר ילדה בת ותקרא ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה
את־שמה דינה .ופירש"י דינה. תחת דודאי בנך .אסור לישא שתי
פרשו רבותינו שדנה לאה דין אחיות והתורה קורא להם צרות
בעצמה ,אם זה זכר לא תהא רחל אחד לשני .לפני מתן תורה אפילו
אחותי כאחת השפחות ,והתפללה אם היו מקיימין את התורה ,אם
עליו ונהפך לנקבה )ברכות ס'(. טעם המצווה לא היה נוגע לא היו
והחזקוני מפרש :ואחר ילדה בת מחויבין לקיימן .והנה רחל לא
אין כתיב בה הריון ללמדך שהיא ילדה מאחר שהם שתי אחיות
היתה תאומים לזבולון .ד״א לכך והקב"ה לא רצה שיצא ילד
אין כתיב בה הריון לפי שלא היתה מאיסור ערוה .אבל אחרי שהיא
בת אלא בשעת לידה אבל כל זמן אמרה המעט קחתך את אישי,
ההריון היתה בן ,ולאה דנה ורחל לא ענתה לה ,שבלי מסירת
בעצמה כמו שפרש״י .והחליף הסימנים היה יעקב הבעל של רחל,
23
ליקוטים וביאורים על הפרשה
חייב להגיד ליעקב שרצית לפגוע יוסף בדינה כמו שיסד הפייט עובר
בו ואני לא נתתי לך רשות. להמיר בבטן אחות.
לבן -בלעם -נבל יש־לאל ידי לעשות עמכם רע
הג"ר יהודא פתייה זצ"ל מביא ל"א כ"ט יש־לאל ידי לעשות
שלבן היה 3פעמים בגלגול והם עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר
מרומזים בשמו: אלי 'לאמר' השמר לך מדבר
לבן בלעם ונבל הכרמלי ,שעליו עם־יעקב מטוב עד־רע.
כתוב בשמואל א כ"ה כ"ה כי איך הוא אומר יש לאל ידי ומיד
כשמו כן־הוא נבל שמו ונבלה עמו אומר שהקב"ה לא נותן לו לעשות
והנה שלושתם מרומזים גם בפסוק רע? הרי הוא לא יכול מאחר
בהפטרה בחוקותי וזה בירמיהו י"ז שהקב"ה פשוט לא מסכים?
י"א: עוד צריך ביאור ,למה מספר לבן
קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא ליעקב שרצה לעשות לו רע אבל
במשפט בחצי ימו יעזבנו הקב"ה לא נתן לו אישור לזה?
ובאחריתו יהיה נבל. ותי' הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל שלבן
התרגום אומר על גל עד דגורא. לא היה יכול להתאפק ,וכשהקב"ה
'קרא דגר' זה לבן שביקש מיעקב דבר איתו פעם אחת היה חייב
לעשות גל עד לעדות. לספר ליעקב על אף שהוא מודה
'ולא ילד' ,הבנות נולדו כשבירך על האמת שרצה לעשות רע.
יצחק את יעקב ,והבנים רק מה זה שלבן אומר 'לאמר'? וגם
כשיעקב היה אצלו ,וכמו שמביא על זה שמעתי מהג"ר מרדכי דרוק
רש"י ל' כ"ז נחשתי .מנחש היה, זצ"ל שהקב"ה אמר לו לאמר ,אתה
נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי
24
ליקוטים וביאורים על הפרשה
הזה לא־תעבר אלי את־הגל ברכה; כשבאת לכאן לא היו לי
ואת־המצבה הזאת לרעה. בנים ,שנאמר והנה רחל בתו באה
יש לדקדק בלשונו של לבן שלגבי עם הצאן )בראשית כ״ט:ו׳( ,אפשר
עצמו אמר 'אם לא אעבור את הגל יש לו בנים והוא שולח בתו אצל
הזה' ולא הזכיר המצבה ,וכשדיבר הרועים? עכשיו היו לו בנים,
אל יעקב אמר 'אתה לא תעבור אלי שנאמר וישמע את דברי בני לבן
את הגל הזה ואת המצבה הזאת' )שם ל"א(.
שהזכיר שניהם .והגאון המהרי"ל 'עשה עשר ולא במשפט' פי' לבן
דיסקין זצ"ל אמר לפרש עפ"י מאי גונב ומרמה ,וזה מה שעשה ליעקב
דקיי"ל בסנהדרין נ"ז :דבן נח נהרג שרימה אותו עשרת מונים.
עפ"י עד אחד ואין צריך שני עדים 'בחצי ימיו יעזבנו' זה בלעם שמת
כמו בבני ישראל ,ולכן אצל עצמו לפני הגיעו לגיל ) 35ימי שנותיהם
הזכיר רק עד אחד שהוא 'הגל' שבעים שנה ,וחצי מזה הוא (35
אבל אצל יעקב הזכיר שני עדים כמו שהגמ' בסנהדרין אומרת.
'הגל והמצבה'. 'ובאחריתו יהיה נבל' ובגלגול
ויש לומר בזה עוד בהקדם מה האחרון יהיה נבל.
שכתב בדעת זקנים מבעלי התוס'
שנעצו חרב בגל גם לעדות ,ולכך לבן -בלעם
בלעם לקה בשניהם דאמרינן
בסנהדרין ק"ה .הוא לבן הוא בעור ל"א נ"א-נ"ב ויאמר לבן ליעקב
הוא כושן רשעתים .שכן דרך הנה הגל הזה והנה המצבה אשר
המכזבים והמשקרים באמונתם יריתי ביני ובינך .עד הגל הזה
להיות לוקים על ידי העדים, ועדה המצבה אם־אני לא־אעבר
ובלעם נלקה בגל כדכתיב בפרשת אליך את־הגל הזה ואם־אתה
בלק כ"ב כ"ה 'ותלחץ רגל בלעם
אל הקיר' ואותו קיר הגל היה,
25
ליקוטים וביאורים על הפרשה
שמן של הג"ר חיים שאול קויפמן ובחרב דכתיב שם ל"א ח' 'ואת
זצ"ל( בלעם בן בעור הרגו בחרב'.
ענינים שונים ולפי דבריו מובן מה שכתב רש"י
שם כ"ב כ"ד 'ויעמוד במשעול
וכל החיים יודוך סלה ויהללו את הכרמים גדר מזה וגדר מזה' -סתם
שמך באמת .שמעתי לפני שנים גדר של אבנים הוא .ולכאורה מה
ממורי ורבי הג"ר עזריאל רוזנבוים רצה רש"י להודיענו בזה? אלא
זצ"ל מגייטסהעד ,שנפטר בשבת שבא להשמיענו זאת ,שהטעם
שעברה ,שאם חושבים שהקב"ה מדוע לקה בגדר אבנים זה ,משום
עזר לנו לעשות ,זה נקרא שהיא היתה האבן הזו שהעמיד
שמהללים אבל לא באמת ,כי על לעד שלא יעבור אליו לרעה,
פי האמת אנחנו לא עושים כלום וכשרצה בלעם להפר שבועתו בא
והקב"ה עושה הכל .ואם מהללים העד ולקה בו.ומה שלא לקה על
על טובות כאלו שמכירים ידי המצבה שהיתה העד השני ,
שהקב"ה עושה הכל ואנחנו כלום, אתי שפיר לדברי המהרי"ל דיסקין
אז זה נקרא להלל באמת. זצ"ל שהמצבה אכן לא היתה לעד
רק עבור יעקב ולא ללבן .אמנם
מדברי דע"ז משמע שאף לבן
עצמו הוצרך לשני עדים) .משחת
26
ליקוטים וביאורים על הפרשה
לעילוי נשמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל נלב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט
לעילוי נשמת זקני ר' יצחק בן ר' ירמיה הי"ד
לעילוי נשמת אבי זקני ר' ירמיה בן ר' יוסף ז"ל נלב"ע י' חשון תשי"ב
לעילוי נשמת זקני ר' נפתלי בן ר' אהרן ז"ל נלב"ע ב' כסלו תשס"ב
לעילוי נשמת מו"ר ר' עזריאל בן ר' משה הלוי ז"ל נלב"ע ד' כסלו תשפ"ז
לעילוי נשמת מו"ר ר' אברהם דוב בן ר' דוד ז"ל ה'בת עין' נלב"ע י"ב כסלו תר"א
לעילוי נשמת ר' דוד יוסף בן חנניה אלפסי ז"ל נלב"ע כ"ב תשרי שמיני עצרת תשפ"ז
ניתנת האפשרות לכל המעוניינים לקחת חלק בהוצאות ולנדב
לזכות ולעילוי נשמה.
27
