למעלה מהזמן · Lemala Me'Hazman — ויצא (2026-11-16)

לקבלת השיעור והמדריך לשולחן שבת ,וכן להצטרפות לרשימת התפוצה
ניתן לשלוח מייל לכתובת lemala2626@gmail.com
לחץ כאן
ב״ה | פרשת ויצא
משיעורי רבי אליהו רוזמרין שליט״א
למעלה מהזמן | תשפ״ז
אחרי כל מה שניצלתי אותך ,ככה אתה עוזב?:
הפסיכולוגיה השברירית של בעל הבית הנבגד שנשאר רק עם חמישה סניפים ,תנורים ולקוחות
זה נתפס כמובן מאליו .אבל זה בכלל לא מובן מאליו .הרבה מאוד פתיחה :מי גזר את הקופון
פעמים העובדים משקיעים בעסק הרבה יותר מבעל הבית .והם אדם אחד נכנס לעבוד במאפייה קטנה .עשרים שנה אחר כך יש
נשארים כמו אנונימיים .ענין מוזר ,שאנחנו מורגלים אליו. למאפייה חמישה סניפים ,והוא עדיין עובד בה .הוא יודע מי פתח
אבל באמת מסתתר כאן עומק :העובד הוא הדבר הסמוי מן העין כל סניף ,מי הביא את הלקוחות ומי נשאר בלילות .הסניפים
שבתוך העסק .ושם ,כדברי חז"ל ,מצויה הברכה .ואכן כך :רק בגלל רשומים על שם בעל הבית.
שהעובד סמוי מן העין ,לכן הוא יכול למשוך ברכה ושפע לתוך מלמד אחד הכניס את נשמתו בתלמיד אחד .שנה שלמה ישב אתו,
העסק של בעל הבית .ודווקא כך ,שהוא סמוי ולא רואים אותו בתוך האמין בו ,ופתח לו את הראש ואת הלב .הילד גדל ופרח ,והאב הוא
העסק. שגוזר את הקופון :את הנחת ,את המחמאות ואת השם הטוב.
בעל הבית ,עינו מזיקה לעסק .הן מבחינה רוחנית סגולית .אבל ואדם שלישי הכניס שנים מחייו בפרויקט של בנייה .הוא תכנן,
גם מבחינה פיזית .העין מטעה את בעל הבית .ובהרבה מיקרים רדף אחרי אישורים ,ועמד בשטח בחום ובגשם .היום גרים בבניין
העין הגדולה של בעל הבית :פשוט יכולה להקריס את העסק כולו. אנשים אחרים ,ומישהו אחר מכר את הדירות.
הרבה לפני הענין הסגולי והחמקמק שלא ניתן למדידה .יש ענין שלושתם אומרים את אותו משפט :אני עבדתי ,ומישהו אחר גזר
מציאותי .ת הדבר הזה מדדו גם חוקרים .אוון פולמן וקייל אמיך את הקופון .ואצל רבים המשפט הזה נעשה מרירות שמלווה אותם
פרסמו בשנת 2011בכתב העת Personality and Social Psychology שנים.
Bulletinמחקר ששמו :החלטות בשביל אחרים יצירתיות יותר מכאן באה הקריאה המקובלת של יחסי עובד ומעביד .צד אחד
מהחלטות בשביל עצמך .נתנו לאנשים בעיה לפתור ,פעם בשביל שולט ,וצד אחד מנוצל .בעל הבית מחזיק בנכסים ,והעובד נותן את
עצמם ופעם בשביל אדם אחר ,ומי שפתר בשביל אחר מצא פתרונות כוחו ויוצא עם משכורת.
מקוריים יותר .שנה אחר כך פרסם פולמן בכתב העת המאמר הזה מציע קריאה עמוקה יותר .היא יוצאת ממשפט אחד
Organizational Behavior and Human Decision Processesאת של חז"ל ,והיא כתובה במלואה בסיפור של יעקב בבית לבן.
המחקר קבלת החלטות לעצמי ולאחר והרתיעה מהפסד .בשמונה
ניסויים נתן לאנשים להחליט בענייני ממון ,ומי שהחליט בשביל
פתיחה :מי גזר את הקופון
אחר פחד פחות מן ההפסד. קטנה. במאפייה לעבוד נכנס שמאי כולנו מכירים את זה .ר׳
איגור גרוסמן ואיתן קרוס פרסמו בשנת 2014בכתב העת עובד עדיין והוא סניפים, חמישה למאפייה עשרים שנה אחר כך יש
Psychological Scienceהם קראו לממצא שלהם "פרדוקס שלמה", נשאר ומי הלקוחות את הביא מי סניף, כל בה .הוא יודע מי פתח
על שם שלמה המלך ,שלדבריהם חכמתו עמדה לכל העולם זרח. ר׳ הבית בעל שם על רשומים בלילות .הסניפים
ובהחלטותיו שלו התקשה .וזה מה שמצאו בשלושה ניסויים ,ב־693 ר׳ שלמה ,מלמד מוצלח במיוחד ,שמכניס את נשמתו בתלמיד
משתתפים .אדם שוקל את הצרה של חברו ביישוב הדעת ,רואה את אחד .שנה שלמה ישב אתו ,האמין בו ,ופתח לו את הראש ואת הלב.
שני הצדדים ויודע את גבול ידיעתו .כשאותה צרה היא שלו ,שיקול הנחת, הילד גדל ופרח ,והאבא של הילד הוא שגוזר את הקופון :את
הדעת מצטמצם .וכשלימדו אנשים להסתכל על הצרה שלהם את המחמאות ואת השם הטוב .המלמד נשכח ואפילו לא מקבל
מבחוץ ,כמי שמסתכל על אדם אחר ,הפער נסגר. מחמאות.
וכך גם בעסקים עצמם .נועם וסרמן חוקר יזמות מבית הספר רדף תכנן, הוא בנייה. של בפרויקט מחייו שנים הכניס לייזער ר׳
למנהל עסקים של הרווארד ,פרסם בשנת 2008ב־ Harvard Business אחרי אישורים ,ועמד בשטח בחום ובגשם .הוא נתן את עצמו יותר
מהסטנדרט בהרבה .היום גרים בבניין אנשים אחרים ,ומישהו אחר Reviewאת המאמר הדילמה של המייסד ,ובשנת 2017ב־Strategic
Management Journalאת המחקר הכס מול הממלכה .לדבריו: מכר את הדירות .בכניסה לבנין יש שלט מאובק לזכותו של ר׳
מייסדים שמחזיקים לבדם בכל ההגה ובכל ההחלטות בונים חברות לייזער .כבר כמה פעמים שקלו לעשות שיפוצים ולהוריד את
ששוות פחות .מי שמכניס אחרים ונותן להם מקום בונה יותר. המודעה העלובה.
נכון שאדם משקיע בשלו יותר ממה שהוא משקיע בשל אחרים. שלושתם אומרים את אותו משפט :אני עבדתי ,ומישהו אחר גזר
והדבר נכון .אבל בשלו הוא גם מכניס את העיניים שלו .הכל נמצא את הקופון .ואצל רבים המשפט הזה נעשה מרירות שמלווה אותם
על השולחן .הוא לא משאיר שום מקום לנסתר ,לסמוי מן העין. שנים.
בעלות מוסיפה לאדם שני דברים בבת אחת ,רצון ועין .הרצון מכאן באה הקריאה המקובלת של יחסי עובד ומעביד .צד אחד
מועיל ,והעין חוסמת. שולט ,וצד אחד מנוצל .בעל הבית מחזיק בנכסים ,והעובד נותן את
העובד המסור מביא אל העסק רק את הרצון הגדול ,המוטיבציה, כוחו ויוצא עם משכורת.
המאמר הזה מציע קריאה עמוקה יותר .תוך התבוננות בסיפור של והעין נשארת אצל בעל הבית .זה הצירוף שבו הברכה פורצת :כל
הרצון ,ובלי העין .ולכן הרבה מאוד פעמים ,דווקא העובדים יעקב בבית לבן.
מניפים את העסק הרבה יותר מבעל הבית. א .הסמוי מן העין
אבל הדברים הם דו צדדיים .העובד אכן מכניס נשמה בעסק של חז"ל אמרו" :אין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד
בעל הבית .וצריכים להחשיב את תרומתו .הוא מאפשר לבעל הבית ולא בדבר המנוי ,אלא בדבר הסמוי מן העין" .מה שנשקל ,נמדד
אפשרויות שלא היו שם בלעדיו .אבל מנגד גם בעל הבית תורם לעובד ונספר עומד במקומו .הברכה נכנסת במקום שהעין אינה מגיעה
את היכולות להיות נבלע ולא מוצלב מול עין הרע. אליו.
על העובד להבין ,כי השנים שהוא עובד בעסק של אחר הן בית ספר העין של מי? העין של בעל הבית .בעל הבית הוא האיש שיודע מה
לחיים בשבילו ולא בית כלא .בשנים הללו הוא לומד איך נראית יש לו .הוא סופר את הסחורה ,מודד את ההכנסות ושומר על
עבודה ביד פתוחה ,בעסק של אחר ,חופשית ממניין ומפחד .הוא הקופה .זו מלאכתו ,ועסק שאיש אינו סופר בו מתפרק .ומשום כך
לומד מה צומח מתוכו כשהעין פוסחת עליו .הוא רואה אז את עצמו: יש בעסק אדם אחד שהוא תמיד העין ,והוא בעל הבית עצמו .הכול
נועז .מקורי .לא מהסס .וממוקד למטרה. אצלו ספור ,ומה שספור עומד במקומו.
הוא לומד בשיעור קשה על בשרו ,כיצד הוא נהפך להיות 'הברכה אתה נכנס למפעל ענק ורואה אין סוף מכונות ,סחורה .שטחים.
הסמויה מן העין' .זה לא קל .הרבה פעמים זה ממש מכאיב .אבל בניניים .הכל רשום על שם בעל הבית .אף אחד לא עוצר לחשוב :רגע
עובד חכם מבין כי שנים אלו הם הזדמנות פז לקנות כלים שורשיים איך כל זה מתנהל .איך כל הענק הזה פועל.
לחיים .ללמוד כיצד בהעלם עין ,פורצים הכוחות הנעלמים. העובד ,ככל שירבה להכניס את הנשמה שלו ,איש לא יראה אותו
בסיור במפעל .העובד מעלה רעיונות עד השעות הקטנות של הלילה .ששונאים להיות תחת עין משטר.
המבחן של העובד בא ביום שהוא פותח עסק משלו .מאותו יום רץ למפגשים .סופג תלונות מלקוחות .יוצר פרסומות מאסיבית .כל
העין היא עינו .הכסף הוא שלו ,השם הוא שלו ,והלילות בלי שינה אלה לא נרשמים על שום ספר או מגרש.
הם גם שלו .עובדים מצוינים רבים מגלים שבעסק שלהם היד
בשנה ,באירוע של סוף השנה ,הוא אפילו אומר את זה מול כל שהייתה פתוחה נסגרת .האומץ פוגש את הפחד .והחכמה טובלת
העובדים. בחסמים.
ובכל יום אחר הוא משדר לו משהו אחר .כשר׳ שמאי מגיש קבלות אז יבואו השנים בהם למד העובד להיות נסתר מן העין .להיעלם
על דלק ,ר׳ זרח שואל אם באמת נסע כל כך הרבה .כשנעלם מגש מהרדאר .לתת גם לעובדים מסביב סמכויות .להאמין בהם .להבין
עוגות ,המבט הראשון הולך אליו .וכשר׳ שמאי מבקש העלאה ,ר׳ כי העמדה שלי כיום כמנהל כרוב כוחו כן רוב סכנותיו .האדם החכם
זרח עונה בחיוך" :אתה מסודר פה לא רע ,נכון?" .המסר עובר בלי שומר בכיס כל הזמן את היכולת להיות סמוי מן העין.
מילים :אתה כאן כדי לנצל אותי. בעל הבית והעובד מנהלים איזה מתח סמוי ,כאשר כל אחד מהם
והשכר של ר׳ שמאי מתחלף .בתחילת השנה סיכמו שיקבל אחוז מביט בשני בעננה מוזרה כזאת .יש הרבה מעיינות מתחת למתח
מכל לקוח חדש שיביא .הוא הביא לקוחות ,והאחוז הפך לאחוז הסמוי הזה .כאשר כל אחד מהם מרגיש שהשני מנצל או לא מבין
מן הרווח הנקי .בשנה שאחריה הרווח עלה ,והבונוס עבר להיות אותו .בא בזמן שהם שותפים יחד לצמיחה משותפת ,כאשר כל אחד
לפי עמידה ביעד .היעד עלה בדיוק בשיעור שבו ר׳ שמאי עמד בו .אם מהם צריך את השני.
כה יאמר נקדים ,וילדו כל הצאן נקדים. ב .סיפור של פסק דין:
ר׳ זרח יודע שהמאפייה פורחת בגלל ר׳ שמאי ,ובאותו זמן חושד
היינו מעורבים פעם בפסק דין ,על סיפור כדלהלן :אב החזיק שנים
שר׳ שמאי מנצל אותה .בדיוק כמו לבן.
רבות עסק של יבוא ,ובנו עבד לצדו .שבע שנים לפני פטירתו חלה
ולמה? כאן חוזר מה שראינו בפרק הראשון .ר׳ שמאי הוא הדבר האב בשיתוק ,והבן נשאר לנהל לבדו .בשבע השנים האלה גדל
הסמוי מן העין .העין של ר׳ זרח רואה את המשכורת שיוצאת מן העסק בערך פי ארבעה.
הקופה ,את הדלק ואת ההעלאה .את הלקוחות שר׳ שמאי הביא,
כאשר תיק כזה נכנס לבית הדין .הטענות הם בערך כך :הבן שניהל
את הלילות ואת הרעיונות ,העין אינה רואה .ולכן בספרים של בעל
את העסק של אביו אומר :מה שהעסק היה שווה כשקיבלתי אותו
הבית ,העובד מופיע רק בעמודת ההוצאות .כך גם אצל לבן :כל
נחלק בשווה ,והגידול שבא אחר כך שלי .אבא לא היה שם .אני
טרפה נספרת על חשבון יעקב ,והברכה שבאה "לרגלי" נספרת בעדר
הייתי.
של לבן.
האחים משיבים :קיבלת משכורת ,ומשכורת גבוהה .גם מנהל זר
ד" .ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי" שהיה מצליח כמוך היה מקבל משכורת ,והעסק היה נשאר של
ויעקב אבינו מרגיש את כל זה בבשרו. הבעלים.
הוא עובד בכל כוחו" :ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן". בית הדין פסק לטובת האחים .הבן העובד החרוץ יש לו דין משביח
והוא מתאר מה זה אומר" :הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה, נכסים לא יותר מזה .המשביח נוטל כשתל ,שהרי גם השדה תורם
ותדד שנתי מעיני .זה לי עשרים שנה בביתך ,עבדתיך ארבע עשרה לרווח [ראה עוד :ב"ב קמג :חו"מ סימן רפז והמסתעף].
שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ,ותחלף את משכרתי עשרת בבית דין דנים על כסף .ואכן מבחינה כספית זה מה שהוא מקבל.
מנים". הבן שהשקיע את חייו יצא מתוסכל וכאוב לכל חייו .הוא מרגיש
עשרים שנה הוא רואה את הברכה שלו פורצת ,והיא פורצת אצל מנוצל עד עפר .ושהוא השקיע את הנשמה שלו בשביל אחרים.
אחר .כל בוקר העדר של לבן גדול יותר .כל ערב יעקב חוזר לבית מלא וכאן הכאב .הדבר שבזכותו הביא העובד את הברכה הוא הדבר
ילדים ,ואין לו כבשה אחת משלו. שמפסיד אותו בדין .הוא הביא ברכה משום שהיה סמוי מן העין.
ומתוך הכאב הזה יוצאת השאלה" :ועתה מתי אעשה גם אנכי ובבית הדין ,מה שסמוי מן העין נשאר מחוץ לתיק.
לביתי" .שתי המילים "גם אנכי" אומרות הכול .עד עכשיו כל ג" .ויברכני ה' בגללך"
הברכה שלו הלכה לבית של לבן ,ויעקב שואל מתי יבוא היום שבו
את כל הסיפור הזה חי יעקב אבינו עשרים שנה ,בבית של לבן.
היא תפרוץ גם בביתו שלו.
בדרך לחרן ,בבית אל ,יעקב מקבל הבטחה" :ופרצת ימה וקדמה
זה הכאב של ר׳ שמאי ,של ר׳ שלמה המלמד ושל ר׳ לייזער :אני
וצפנה ונגבה ,ונברכו בך כל משפחת האדמה" .הברכה של יעקב
עבדתי ,ומישהו אחר גזר את הקופון.
עתידה לפרוץ לכל הכיוונים.
אבל יעקב אבינו מאמין .הוא יודע שיש מי שרואה את מה שלבן
והמקום הראשון שבו היא פורצת הוא הצאן של לבן .אחרי ארבע
מחמיץ" :ולא נתנו אלקים להרע עמדי"" .לולי אלקי אבי ,אלקי
עשרה שנות עבודה יעקב אומר ללבן" :כי מעט אשר היה לך לפני,
אברהם ופחד יצחק ,היה לי ,כי עתה ריקם שלחתני; את עניי ואת
ויפרץ לרב ,ויברך ה' אתך לרגלי" .אותה מילה בדיוק" :ויפרץ".
יגיע כפי ראה אלקים" .וכשהעדר שלו גדל ,יעקב יודע מאין זה בא:
ההבטחה שניתנה ליעקב מתקיימת ,והיא מתקיימת בעדרו של אדם
"ויצל אלקים את מקנה אביכם ויתן לי".
אחר.
ויעקב יודע ליישם את מה שכתבנו בפרק הראשון .השנים בבית לבן
ולבן יודע את זה .הוא אומר את זה ליעקב" :נחשתי ויברכני ה'
הן בית ספר ולא בית כלא .שם ,בעדר של אחר ,הוא לומד מה צומח
בגללך" .על העובדות שני האנשים מסכימים :העושר של לבן בא
מתוכו כשהעין אינה עליו .הוא לומד שהברכה שלו פורצת דווקא
בגלל יעקב.
כשהיא סמויה .עשרים השנים בבית לבן הן ההכנה של יעקב עצמו:
ובכל זאת ,לבן מתייחס ליעקב כאל פועל שבא לנצל אותו.
להיות הברכה הסמויה מן העין.
כל טרפה שנטרפה בעדר ,לבן גבה מיעקב .כל מה שנגנב ,ביום או
וכך המילה מן ההבטחה מגיעה אל יעקב עצמו" :ויפרץ האיש מאד
בלילה ,נרשם על חשבונו .יעקב מזכיר לו את זה בסוף" :טרפה לא
מאד" .הברכה שפרצה קודם בצאן של לבן ,פורצת עכשיו אצלו.
הבאתי אליך ,אנכי אחטנה ,מידי תבקשנה ,גנבתי יום וגנבתי
יעקב מחבב את הברכה הסמויה מן העין .וגם כשהוא בעל הבית
לילה" .כל הפסד בעדר היה אשמתו של הפועל.
הוא לומד לשחרר ,ולהיות בעל הבית שיודע להיעלם .ואת הכוח
ולבן מחליף את השכר שוב ושוב" :ואביכן התל בי ,והחלף את
הזה יעקב מוסר הלאה .לפני מותו הוא מברך את בני יוסף" :המלאך
משכרתי עשרת מנים" .ויעקב מתאר איך זה עבד" :אם כה יאמר
הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ...וידגו לרב בקרב הארץ".
נקדים יהיה שכרך ,וילדו כל הצאן נקדים ,ואם כה יאמר עקדים
ורש"י מפרש :כדגים הללו ,שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם.
יהיה שכרך ,וילדו כל הצאן עקדים" .בכל פעם שהצאן ילד את מה
הדגים מתרבים מתחת למים ,במקום שהעין אינה מגיעה אליו.
שהובטח ליעקב ,לבן החליף את התנאי.
וחז"ל אמרו שזרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בו ,ודרשו "בן פרת
יוסף בן פרת עלי עין" :עולי עין ,מי שעולה מעל העין .ויוסף עצמו וכשהעדר של יעקב עצמו מתחיל לגדול ,בני לבן אומרים בקול את
חי את דרכו של אביו" :ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף" ,אותה מה שבלב של כל הבית" :לקח יעקב את כל אשר לאבינו ,ומאשר
לשון שאמר לבן" ,ויברכני ה' בגללך" .מה שיעקב למד עשרים שנה לאבינו עשה את כל הכבד הזה" .ויעקב רואה את פני לבן" ,והנה
בבית לבן ,להיות הברכה הסמויה מן העין ,הוא הברכה שהוא איננו עמו כתמול שלשום".
משאיר לנכדיו. שימו לב לאבסורד :רש"י מביא שכשבא יעקב לא היו ללבן בנים,
ואחרי שבא נולדו לו בנים .הברכה פרצה אצל לבן גם בבנים ,ולא רק
ה" .ותגנב אתי" בצאן .והנה התבנית המוכרת לנו :הבנים שנולדו בזכות יעקב הם
ועכשיו הרגע הקשה מכולם. שאומרים "לקח יעקב את כל אשר לאבינו" .העובד המסור ,בסוף
ר׳ שמאי נכנס יום אחד למשרד של ר׳ זרח ואומר שהוא עוזב .הוא נזרק על ידי הבנים.
פותח מאפייה משלו .ר׳ זרח מחוויר ,ואחרי רגע אומר משפט אחד: כשקוראים את זה בתורה הקדושה זה נשמע מוזר .האיש שאמר
"אחרי כל מה שעשיתי בשבילך?" .ר׳ זרח מרגיש נבגד. "ויברכני ה' בגללך" הוא האיש שגובה מיעקב כל טרפה ומחליף את
וזה מעמיק את התימהוניות של העולם הזה .ר׳ שמאי השביח את שכרו עשרת מונים .לבן יודע שיעקב מביא לו ברכה ,ובאותו זמן
המאפייה כל כך ,וכל השנים הוא היה נעלם מן העין .גם עכשיו הוא רואה בו מנצל .שני הדברים יושבים אצלו יחד .אבל כשיוצאים
יוצא עם עצמו בלבד .חמשת הסניפים ,התנורים ,הלקוחות והשם לרחוב רואים כמה התורה הקדושה מדייקת.
על השלט נשארים אצל ר׳ זרח .הנכסים המוחשיים של בעל הבית כך זה נראה היום .נחזור לר׳ שמאי ,עשרים שנה במאפייה של ר׳
השביחו ,ונשארו בידיו .ובכל זאת העזיבה של העובד נראית בעיניו זרח .ר׳ זרח יודע היטב שבלי ר׳ שמאי לא היו חמישה סניפים .פעם
כשבירת ברית .זה אבסורד של ממש .אבל כך העולם בנוי.
היהודים נושאים על גבם את אורו של הקב"ה .שהוא אל מסתתר ולמה כך? כי במשך השנים נוצרה בין השניים ברית .איש לא כתב
ואורח .וכך עם ישראל :אורחים בעולם הזה ,מביאים ברכה, אותה ואיש לא חתם עליה ,אבל שניהם חיו בתוכה .העובד למד
ונעלמים מן העין. למשוך את השפע שלו דווקא דרך בעל הבית הזה :דרך התנורים שלו,
זה השורש של כל מה שראינו .העובד בעסק של אחר ,המלמד, הכסף שלו והלקוחות שלו .ובעל הבית למד שהעסק שלו מתמלא
יעקב בבית לבן ועם ישראל בגלות עומדים כולם באותו מקום: דווקא דרך העובד הזה .כל אחד מהם הבין ,בלי לומר את זה בקול:
המקום של העבד ,המקום הסמוי מן העין .ושם ,כדברי חז"ל, הרווח שלך יכול לבוא רק דרכי.
מצויה הברכה. לכן כשהעובד הולך ,בעל הבית מרגיש אי הגינות .בעיניו זה נשמע
סיכום :הברכה נכנסת מן הצד שלא נספר כך :אני נתתי לך את המקום שבו למדת למשוך את השפע ,ועכשיו
נחזור אל שלושת האנשים מן הפתיחה :העובד במאפייה ,המלמד אתה לוקח אותו למקום אחר.
ואיש הבנייה .כל אחד מהם הכניס את נשמתו בדבר של אחר ,וראה כך בדיוק מדבר לבן .יעקב יוצא עם משפחתו ועם הצאן שלו ,ולבן
מישהו אחר גוזר את הקופון. רודף אחריו שבעה ימים .כשהוא משיג אותו בהר הגלעד ,הוא פותח
הקריאה המקובלת רואה כאן שולט ומנוצל .הקריאה שהצענו בטענה של בגידה" :מה עשית ותגנב את לבבי ...למה נחבאת לברח
רואה כאן את דרכה של ברכה .היא מצויה בדבר הסמוי מן העין, ותגנב אתי ,ולא הגדת לי ,ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור".
ובתוך עסק של אחר העובד הוא הסמוי מן העין .משום כך פרץ ומיד אחר כך בא האיום" :יש לאל ידי לעשות עמכם רע".
העסק בידיו ,ומשום כך הפרי נרשם על שם מי שהעין רואה. ובסוף הוא אומר את המשפט שמגלה איך הוא רואה את כל עשרים
וגם בעל הבית עצמו עומד באותו מקום .קהלת ,שהיה מלך השנים" :הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני ,וכל אשר אתה ראה
בירושלים ,אומר" :ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, לי הוא" .האיש שאמר "ויברכני ה' בגללך" עומד מול הפועל שהביא
שאניחנו לאדם שיהיה אחרי" .גם מי שהסניפים רשומים על שמו לו את הברכה ,ואומר :הכול שלי .ומי שלוקח את עצמו והולך,
עמל בשביל מישהו אחר ,והקופון שלו נגזר בידי יורשיו .קהלת בעיניו הוא גנב.
קורא לזה הבל .יעקב קורא לאותה עובדה עצמה ברכה" :ונברכו ויעקב ,אחרי עשרים שנה ,מתרעם" :מה פשעי ,מה חטאתי ,כי
בך". דלקת אחרי" .והוא אומר את האמת כמו שהיא :לולי אלקי אבי,
השנים האלה הן בית הספר שלו .הוא לומד בהן לעבוד ביד "כי עתה ריקם שלחתני" .בעל הבית שהתברך מן הפועל עשרים שנה
פתוחה ,ולומד איך בעל בית נותן מקום לסמוי .מי שנושא את שני היה שולח אותו בידיים ריקות ,ומרגיש שהוא הנבגד .מתגלה עצב
הלימודים האלה אל ביתו מחזיק את שלו כמו יעקב :שני מחנות, רגיש שמעולם לא נפתר .המתח הרוחש כל הזמן בין העובד
והמקל עדיין ביד. והמעביד.
ובין השניים נכרתת ברית שאיש לא כתב .לכן הפרידה כואבת במשך שנים ,ראינו הרבה שאלות ממוניות ודיני תורה,
לשניהם ,ולכן היא צריכה גל :ברית גלויה של גבול ,שמשאירה פתח שמאחוריהם עומד העומק הזה שלא נוכח בבית הדין .כאשר יש
למסחר. ריווח שלא ניתן למדוד אותה במספרים ובספרים .ואז הצדדים
מרגישים שהם נוצלו .או שלא קבלו את מה שמגיע להם .זה כך לפי
הארה מעשית דין תורה הקדושה .וגם להבדיל לפי החוק הבין לאומי.
למי שעובד אצל אחר וליבו מר :שאל את עצמך מה היית .1
מעז לעשות אילו כל הסיכון היה שלך .היד הפתוחה שיש לך היום
ו .השורש :הברכה היא האלוהות
היא הנכס שיצא אתך מן הדלת. עד כאן ראינו מה קורה .העובד מביא ברכה לעסק של אחר ,בעל
למי שעומד לפתוח עסק משלו :קבע מראש איזה חלק .2 הבית רואה בו מנצל ,וכשהעובד הולך בעל הבית מרגיש נבגד .עכשיו
מן העסק יישאר סמוי מעינך ,ומי האדם שאינו בעלים שתיתן לו צריך לשאול למה העולם בנוי כך .למה הברכה מצויה דווקא בדבר
שם מקום. הסמוי מן העין ,ולמה היא פורצת דווקא דרך מי שאינו בעל הבית?
לבעל הבית :העובד הטוב שלך הוא החלק בעסק שעינך .3 השורש הפילוסופי הוא זה :הברכה היא האלוהות.
מחמיצה .אמור לו "ויברכני ה' בגללך" כשהוא עוד אצלך .וסכם ברכה היא השפע שבא מלמעלה ,מה שנוסף על כל מה שאדם
אתו במילים ברורות מה חלקו אם העסק יצמח ,שההלכה נותנת השקיע ,מדד וספר .וזו האלוהות עצמה ,כשהיא נכנסת לתוך
חלק בשבח למי שהובטח לו. העולם.
ליום הפרידה :בנו גל .אמרו בקול מה כל אחד קיבל .4 והאלוהות נסתרת בעולם הזה ,תמיד .היא נמצאת בכל מקום,
מחברו ,קבעו גבול ,והשאירו פתח לפרקמטיא. והעין אינה רואה אותה .ירמיה הנביא אומר "מקוה ישראל מושיעו
שתי שאלות לשולחן שבת :מי הסמוי מן העין בבית שלי ,שהברכה בעת צרה ,למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון" .וישעיה הנביא
נכנסת דרכו? ובאיזה דבר שהוא שלי אני מצליח לעבוד כמי שאינו אומר" :אכן אתה אל מסתתר ,אלקי ישראל מושיע".
שלו? ולכן גם הברכה נסתרת ,והיא באה תמיד באופן פרדוקסלי .אדם
מחפש אותה במקום שבו הוא בעל הבית :בעסק שלו ,בנכסים שלו,
למעלה מהזמן /שאלות לקראת השיעור בכל מה שרשום על שמו .שם הכול גלוי ,ספור ומדוד .והברכה באה
הבכור שעל הסף אל המקום המוחבא ,אל המקום שבו האדם מרגיש עבד ולא בעל
הבית .שם דווקא היא פורצת.
שש שאלות על הבכורה ,הראשוניות והמחשבה הראשונה
שוב ושוב רואים בעסקים ,כי אנשים שנותנים אמון ויודעים
לקרוא ,לתהות ,ולגלות מה מסתתר מאחורי המובן מאליו לשחרר ,ומבינים שהעובדים אינם נצלנים שודדי לילה ,אלא מזמיני
א׳ מה כל כך מיוחד במי שנולד ראשון ,שהתורה מעניקה לו השפע .העסק יכול לשגשג ולהתעצם .וכן להיפך .וכשאר הדברים
קדושה ,פי שניים ומעמד מיוחד? הרי בסך הכול הוא הקדים את עובדים דו צדדי גם העובדים רואים במעביד ,איש שנותן להם כלים
אחיו בכמה רגעים! שהברכה שלהם יבוא אל ביתם.
ב׳ אם הבכורה היא מעלה גדולה כל כך ,מדוע דווקא בספר נצייר את יעקב אבינו .זה עתה קבל הבטחת ופרצת ,והנה כל השפע
בראשית הבכורות נכשלים בזה אחר זה ,והבכורה עוברת שוב מגיע לביתו של לבן .אבל יעקב יודע כי בכדי להתקשר לשפע אלוהי,
ושוב למי שנולד אחריהם? צריכים להיות אורחים כמו נושא השפע .הקדוש ברוך הוא.
האלוהות היא אורחת בעולם הזה :היא נמצאת בו ,מברכת אותו,
ג׳ מדוע המחשבה הראשונה שעולה בראשנו משכנעת אותנו כל ונעלמת מן העין .ויש לזה קשר מיוחד עם לבן עפ"י תורת הקבלה.
כך שהיא צודקת? האם מפני שהיא חכמה יותר ,או פשוט מפני ויש לי סיפור מיוחד בזה.
שהיא הגיעה ראשונה? מכאן הקריאה לעובדים החרוצים והמסורים :ר׳ שמאי במאפייה
ד׳ כיצד ייתכן ששני אנשים רואים בדיוק את אותו אדם, של ר׳ זרח ,ר׳ שלמה המלמד ,ור׳ לייזער בבניין שאחרים גרים בו.
שומעים בדיוק את אותן תשובות ,ובכל זאת מגיעים למסקנות כל אחד מהם מרגיש עבד ,ודווקא דרכו עוברת הברכה.
הפוכות לחלוטין? ומכאן הקריאה לעם ישראל כולו .היהודים מביאים איתם ברכה
ה׳ מהו החוט הסמוי שמחבר בין חרבו של לוי בשכם ,עמידתו לכל מקום שהם מגיעים אליו .זו ההבטחה שקיבל יעקב בבית אל:
מול חטא העגל וגבורת החשמונאים בחנוכה? "ונברכו בך כל משפחת האדמה" .ובכל זאת ,בכל מקום הם
אורחים .הם מביאים ברכה לארץ שהם יושבים בה ,והארץ נשארת
ו׳ מתי הראשוניות מעניקה למחשבה שלנו כנפיים ומתי היא
של אחרים.
קושרת אותה לעוגן? וכיצד אפשר להפוך את הכוח הזה ממכשול
חלק גדול אם לא רוב ההמצאות הגדולות ,היהודים ממציאים,
למקור של חכמה ושליחות?
והפירות והשפע מביאים כסף למארחים שלהם .תמיד :היהודי
לקבלת השיעור המלא מגיע בידיים ריקות ,והכלכלה של המארח פורחת סביבו .ביום
שלחו מייל לכתובתlemala2626@gmail.com : שהוא בונה את ביתו ,בני המארח אומרים שגזל את אביהם.
או לחצו כאן לפתיחת הודעה מוכנה בGmail-
