gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליבון הלכה · Libun Halacha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: ליבון הלכה · Libun Halacha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

ליבון הלכה · Libun Halacha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פניני הלכה שנתלבנו בקו הוראה דבית יחיאל‬ ‫טעלפון‪ | 1-630-996-2499 :‬דוא"ל‪ | gilyoinlibunhalacha@gmail.com :‬ק"פל ז"פשת אציו ‪' -‬ח ןוילג‬ ‫ש‪+‬אלה‬ ‫למצוה‪ ,‬ורק נחלקו הפוסקים אי הוי מה"ת או רק מדרבנן‪.‬‬ ‫והגם שאחר החג בטל המצוה ממנה‪ ,‬מ"מ לא גרע מהזמנה‬ ‫למצוה וכמבואר בסי' כא בהלכות ציצית בביה"ל ד"ה אבל‪,‬‬ ‫דנחלקו אי בטל השם תשמישי קדושה מדפנות הסוכה‪ ,‬משום‬ ‫דיכול להשתמש בהם גם לדור בתוכה‪ ,‬ואינו כציצית ושופר‬ ‫לו) נשאלתי מאברך יושב באהלה של תורה על פי מה‬ ‫שמוכן רק לשימוש המצוה‪.‬‬ ‫שהבאנו להתיר לבנות הסוכה בערב שבת אחר זמן מנחה‬ ‫אמנם באמת על הסכך והלולב והשופר וציצית שנפסלו לכו"ע‬ ‫קטנה במקום שהכל מוכן לכבוד שבת‪ ,‬אם יש גם מקום‬ ‫אסור לזורקן בבזיון דהוזמנו בודאי רק למצוה‪ ,‬ולכך אין כבוד‬ ‫להתירא לענין לפרק את הסוכה ולבנות מחסן‪ ,‬להצניעו‬ ‫להמצוה שעברה‪ ,‬וכמבואר שם במ"ב סק"ג עפ"י השו"ע ס"ב‪,‬‬ ‫לשנה הבאה‪ ,‬ובפרט שרק ביום שישי יש לו פנאי לכך‪ ,‬דכל‬ ‫וכן במ"ב סק"ו‪.‬‬ ‫השבוע טרוד בלימודיו‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ומביא שם מהפרימ"ג דגם בעצי הסוכה אין לעשות תשמיש‬ ‫מגונה ומובן עפ"י המתבאר לעיל‪.‬‬ ‫אבל באמת כתב שם השו"ע בס"ב דמותר לזורקן ובמ"ב סק"ז‬ ‫דבידיים אסור לזרקן לאשפה‪ ,‬אבל אם מתוך שלא גנזן נזרקו‬ ‫לאשפה לית לן בה‪.‬‬ ‫השבתי להתירא מקודם דגם להצניע הסוכה הוי לצורך מצוה‪.‬‬ ‫עכ"פ יוצא דבודאי שמצוה יש בזה אם מצניען לשנה הבאה‪ ,‬רק‬ ‫אין לחייבו על כך‪.‬‬ ‫ועוד שאם בא על חשבון ביטול תורה ג"כ לצורך מצוה יחשב‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫ועוד יותר מזה הרי מכינם לצורך המצוה של השנה הבאה‪.‬‬ ‫ומאיסור בל תשחית בודאי שניצל על ידי זה‪.‬‬ ‫ועוד עושהו אז כדי שלא יבטל מלימודו‪.‬‬ ‫הענין פשוט דכשמצניע הסוכה עושה מצוה‪ ,‬שהרי אסור לזרוק‬ ‫והגם שביטול תורה אינו היתר כלל שמבואר להדיא ברמ"א‬ ‫את עצי הסוכה בבזיון‪ ,‬וכמבואר במ"ב סי' תרל"ח סקכ"ד דיש‬ ‫הלכות שבת סי' רנ"א ס"ב דיש לאדם למעט מלימודו בערב‬ ‫להזהר גם אחר הסוכות לא לפסוע על עצי הסוכה דתשמישי‬ ‫שבת כדי שיכין צרכי שבת‪.‬‬ ‫מצוה הן כמו ציצית ולולב‪.‬‬ ‫אבל כבר כתב המ"ב סק"ט דאם יש לו משרת או שכבר הכין‬ ‫ובשו"ע שם ס"א מבואר דגם עצי הדפנות הם בכלל תשמישי‬ ‫ביום ה' בודאי שיכול ללמוד כדרכו‪.‬‬ ‫מצוה‪ ,‬ועיי"ש בביה"ל ד"ה בין עצי הדפנות דבאמת הרא"ש‬ ‫חוץ מלהכין משהו לכבוד שבת‪ ,‬כמבואר בסי' ר"נ‪.‬‬ ‫חולק וס"ל דאינו בגדר של תשמישי מצוה רק הסכך‪.‬‬ ‫וגם לצורך מצוה שרי כמבואר שם לענין הכותב דרך לימודו‪.‬‬ ‫אבל הרמב"ם שהמחבר אזיל כוותיה ס"ל דגם עצי הסוכה מוקצה‬ ‫א‬ ‫ש‪+‬אלה‬ ‫הנה מבואר בשו"ע סי' ש"ח סנ"ב דמוקצה לעשירים הוי מוקצה‬ ‫לעניים‪ ,‬והכוונה דתלוי בדעת הבעל הבית אם יהא נקרא כלי‬ ‫או לא‪ ,‬ואפי' אם היתה שלו היה עדיין משתמש בזה‪ ,‬מ"מ עכשיו‬ ‫שאין לו שייכות עם זה הוי מוקצה גם בשבילו‪.‬‬ ‫וא"כ ה"ה בבגדי כביסה אם האדם שהוא עשוי להשתמש בו‬ ‫לז) נתעוררתי מאברך תלמיד חכם מרביץ תורה לעדרים‬ ‫הוקצה דעתו ממנו הוי מוקצה‪ ,‬וכן מובא מהגרשז"א (בספר מאור‬ ‫מעיה"ת מאנסי נ"י על הא דכתבנו דיש מקום לומר דבגדים‬ ‫השבת במכתביו לט‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫משומשים יהא לו דין מוקצה מחמת גופו‪ ,‬באופן שהם די‬ ‫אמנם באופן שמפריע לו שהם מונחים על הקרקע וכדו' אינו‬ ‫חשובים שלא ישתמש עמהם לנקות לכלוך וכדו'‪ ,‬ומאידך‬ ‫גרוע מגרף של רעי שמותר להוציאו משם‪ ,‬כמבואר בשו"ע‬ ‫איש מפונק שאפילו לעתים רחוקות לא ירצה ללבשו בלי‬ ‫סל"ד‪ ,‬וכמבואר ברמ"א סי' רע"ט ס"ד דאין הכוונה ממש לדבר‬ ‫כביסה מקודם‪ ,‬ועלה במחשבתו שאם כן מה הדין כשפושט‬ ‫מאוס ביותר‪ ,‬רק במה שדעת האדם אינו סובלו‪.‬‬ ‫את הבגדים כשהולכים לישון ורק בבוקר מרימים אותם‬ ‫ונותנים להסל שמניחים בגדי כביסה‪ ,‬דהאם נאמר דאם יש‬ ‫ומאידך אין להחמיר בזה ולומר שיהא אסור להניח מלבושיו על‬ ‫מבני הבית אשר הם מפונקים כנ"ל‪ ,‬ויש מהם שאינם מה‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫הקרקע ולא להניחם מיד בסל המיוחד לבגדי כביסה‪ ,‬משום אין‬ ‫הדין בהבגדים המשומשים של כל המשפחה‪.‬‬ ‫עושין גרף של רעי לכתחילה כמבואר בסל"ו‪.‬‬ ‫דאין הכוונה שצריך האדם לשנות מחיים הרגילים שלא לעשות‬ ‫גרף של רעי‪ ,‬וכמשמעות המ"ב סקקט"ו דאם נתקבצו הרבה‬ ‫עצמות בשולחן שלפניו ומאוס עליו‪ ,‬מותר לסלקם מטעם‬ ‫גרף של רעי‪ ,‬הרי שאין אומרים לו שילך לאכול במקום שיכול‬ ‫התשובה בזה דבאמת תלוי לפי דעת הבעל הבית‪ ,‬ובענינינו‬ ‫לזורקם מיד בשעת אכילתו‪.‬‬ ‫היינו למי ששייך בגדים אלו‪ ,‬דאם מי שהבגדים אלו שייכים‬ ‫והיוצא מזה דמותר להגביה הבגדים המשומשים בכל אופן‬ ‫לו אין להם אופן שימוש בשבת הוי מוקצה מחמת גופו‪.‬‬ ‫ולהניחם בסל המיוחד לזה‪.‬‬ ‫אמנם אם ישתמש בחדר השינה גם ביום השבת אז אם‬ ‫מפריע לו האי סדר שהבגדים על הרצפה‪ ,‬מותר לו לסלקן‬ ‫אמנם זה דוקא אם מסתובב בחדר ההוא גם בשאר חלק השבת‪,‬‬ ‫ולהניחן לסל הבגדי כביסה מטעם גרף של רעי‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫דאל"כ אין לו דין של גרף של רעי‪ ,‬וגם יש אז ענין של הכנה‬ ‫משבת לחול‪ ,‬למשל אם החדרי שינה הם בקומה אחרת ואין‬ ‫מסתובבים שם כלל‪ ,‬וגם לא יחזור לשם גם לשינה‪ ,‬כמבואר‬ ‫בסי' ש"ב ס"ג‪ ,‬ובמ"ב שם סקי"ט דאין מציעין את המטות‬ ‫מכיון שעל סוגיא זו היו רבים מהקוראים שהתפנו למערכת‬ ‫למוצ"ש‪ ,‬וממשיך שם דאם המטה באמצע הבית ומגונה לעמוד‬ ‫להבנת הדבר‪ ,‬הגם שכבר הארכנו בזה בפעם הראשונה מ"מ‬ ‫כך כשאינו מסודר‪ ,‬הוי לצורך שבת‪.‬‬ ‫נחזור שנית‪.‬‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫התשובה בזה הוא דאם החברה מהשדה התעופה יש להם‬ ‫ש‪+‬אלה‬ ‫התחייבות מצד עצמם להעבירם למחוז חפצם‪ ,‬יש להתיר‬ ‫להשתמש עם החפצים לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫לח) קבוצה של כמה משפחות מבני בית אב אחד נסעו‬ ‫ביחד לאירופה לקברות אבותיהם ושכרו להם נכרי שישהה‬ ‫אבל אם הגוי ששכיר אצלם הוא נסע להשדה התעופה‬ ‫אתם למשך ימי הנסיעה שהוא יסדר להם כל המצטרך‬ ‫לקחתם‪ ,‬אז אם מצד התחייבות שלו לאו דוקא היה על שבת‪,‬‬ ‫להם שם במרחקים‪ ,‬ואירע שלאחד מבני המשפחה לא‬ ‫כגון שגם היה יכול ללכת ביום ראשון‪ ,‬אז יש מקום להקל בזה‪.‬‬ ‫הגיע המזוודה שלו בזמן ועכשיו ביום שישי ערב שבת‬ ‫אבל אם ביום ראשון היה מוטל עליו שאר עבודות‪ ,‬אז‬ ‫קודש הגיע ידיעה מהחברה של השדה התעופה שהגיע‬ ‫אסור לגמרי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬אמנם דא עקא שאין ברור להם אם יגיע בזמן לפני‬ ‫ובכל ענין אם הגוי שכיר אצלם שומר נפשו יתרחק מזה‪.‬‬ ‫שבת קודש‪ ,‬וברצונם לדעת אם יגיע בעצם יום השבת‬ ‫ואפי' אם אין הגוי שכירם רק מצד השדה התעופה‪ ,‬יש‬ ‫לאכסנייתם אם מותרים להשתמש בהם‪.‬‬ ‫מחמירים שלא להשתמש בזה לשבת‪.‬‬ ‫והאם הדין ישתנה אם הגוי ששכיר אצלם הוא יביאנו להם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫פוסקים סברי לאסור מטעם דאם יהנה ממנו מי שהובא בשבילו‬ ‫ילמוד מזה לומר לו בפעם הבא להביא לכתחילה‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫ומסיים להלכה דאין להקל כ"א לצורך גדול דאז יש לסמוך‬ ‫הנה מבואר בשו"ע סי' ש"ז סי"ד דאם הובאה בשבילו אגרת‬ ‫על המקילים‪.‬‬ ‫מחוץ לתחום טוב ליזהר שלא יגע בה‪.‬‬ ‫אמנם למעשה בנדו"ד הרי החברה של השדה התעופה עושים‬ ‫ובמ"ב סקנ"ה משום מוקצה שהובא מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫את זה בשביל עצמם‪ ,‬ולכן אם לא ציוום להביאו בשבת דוקא‪,‬‬ ‫ולמעשה בסקנ"ו מביא הכרעת האחרונים דלמעשה אין בו‬ ‫אין חשש‪ ,‬וכן כתבו בשו"ת חלקת יעקב או"ח סי' קל"ח‪ ,‬ובשו"ת‬ ‫משום מוקצה‪ ,‬עפ"י המבואר בסי' תקט"ו דדבר הבא מחוץ‬ ‫ויען דוד ח"ד סי' מ"ה‪.‬‬ ‫לתחום אין בה איסור מוקצה אפי' למי שהובא בשבילו‪ ,‬דראוי‬ ‫אבל באופן המובא בדברינו שיש להם פועל פרטי יש להזהר‬ ‫לישראל אחר שדר באותו תחום‪.‬‬ ‫שלא יהא באופן שח"ו עושה בשבת בשביל הישראל דוקא‪,‬‬ ‫ולמעשה הביאור הלכה ד"ה טוב ליזהר כתב דאיה"נ על הנגיעה‬ ‫ובכל מקרה בשו"ת יד הלוי סי' מ"ה מחמיר בזה‪.‬‬ ‫משום מוקצה אין חשש‪ ,‬מ"מ יש לחוש למש"כ הגר"א דהשו"ע‬ ‫ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר‪.‬‬ ‫כאן כתב כהפוסקים דאסרי רק מטעם מוקצה‪ ,‬מאידך הרבה‬ ‫ש‪+‬אלה‬ ‫והגם שבסי"ב מבואר דאם רוב הקהל קיבלו עליהם שבת‬ ‫המיעוט נמשכים אחריהם‪.‬‬ ‫ומבאר במ"ב שם סקנ"א דמ"מ אם יש להם עוד ביהכ"נ בעיר‬ ‫אפי' הם מועטים אין נמשך‪.‬‬ ‫אבל אם מתפלל בביתו נמשך אחר הרוב אפי' כשיש להם‬ ‫לט) קבוצה שנסעו למקומות הקדושים ושבתו בשבת‬ ‫מנין בביתו‪.‬‬ ‫בעיר שלא גרים שמה יהודים ומכיון שהיו עייפים מטורח‬ ‫והרי לכאורה זה ממש המציאות שבנדון דידן‪ ,‬שאין לו‬ ‫הדרך החליטו לקבל שבת במוקדם אחר פלג המנחה‪,‬‬ ‫ביהכ"נ אחר‪.‬‬ ‫אמנם איזה יחידים התאחרו ולא הספיקו להתפלל מנחה‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫אבל האמת יורה דרכו דשם בסי"ב מיירי לענין עשיית‬ ‫כשהציבור כבר קיבלו שבת האיך יתנהגו אותם יחידים‪.‬‬ ‫מלאכה ולא לענין תפילת חול‪ ,‬וכ"כ כאן הביה"ל ד"ה של חול‬ ‫בשם הפרמ"ג‪.‬‬ ‫ועכשיו בענין עניית ברכו מבואר בהמשך בסט"ו דיכול להתפלל‬ ‫מנחה מחוץ לביהכ"נ רק אם לא ענה ברכו‪ ,‬אבל אם ענה ברכו‬ ‫ממילא קיבל את השבת עליו‪ ,‬והוי קודש בשבילו וא"י לעשותו‬ ‫אם הציבור כבר אמרו 'בואי בשלום' דאז מקבלים שבת‪ ,‬אין‬ ‫חול אח"כ‪.‬‬ ‫היחידים רשאים להתפלל באותו ביהכנ"ס מנחה‪ ,‬רק יצאו‬ ‫לחוץ ויתפללו שם‪.‬‬ ‫לכן מבואר בשו"ע בסט"ז דאם בא סמוך לקבלת שבת יכול‬ ‫להתחיל להתפלל אפי' בתוך הביהכ"נ‪ ,‬והגם שבאמצע התפילה‬ ‫ואם היו בביהמ"ד בשעה שאמרו הציבור ברכו אינו יכול‬ ‫יאמרו הציבור ברכו מכיון שהוא לא יענה יכול להתפלל‪.‬‬ ‫להתפלל מנחה עוד דבעניית ברכו חל עליו שבת ממילא‪.‬‬ ‫ומקרי התחיל בהיתר ובמ"ב סקס"ג דהגם שידע שלא יוכל‬ ‫והעצה הוא שיתחיל להתפלל תפילת שמו"ע של מנחה‬ ‫לגמור קודם‪ ,‬שאין איסור זה של תפילת חול אצל המתפללים‬ ‫לפני"ז ואז לא יצטרך לענות ברכו ויכול להמשיך בתפילתו‪.‬‬ ‫של שבת איסור גמור‪.‬‬ ‫ועוד עצה יש שיכוון להדיא שיתפלל ביחידות אחרי זה או‬ ‫ומ"מ מסיק המ"ב דעדיף שיצא לפני"ז מהביהכ"נ ויתפלל שם‪.‬‬ ‫שעכ"פ אינו מקבל שבת בעניית ברכו‪ ,‬אז אין בענייתו ברכו‬ ‫משום קבלת שבת‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫ויש לציין דכל הלכות אלו אינם שייכים כלל לענין אם אוחז‬ ‫כשי' ר"ת או לא‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫והעיצה שיכוון שאין רוצה לקבל שבת בעניית ברכו כן כתב‬ ‫הרע"א בהגהותיו על השו"ע‪.‬‬ ‫הנה מבואר בשו"ע סי' רס"ג ס"א‪ :‬מי ששהה להתפלל מנחה‬ ‫וכתב דלפי"ז י"ל דמחויב אפי' להשאר ולענות ולעשות את‬ ‫בער"ש עד שקיבלו הקהל שבת‪ ,‬לא יתפלל מנחה באותו‬ ‫התנאי שאין רוצה לקבל שבת בענייתו‪.‬‬ ‫ביהכ"נ‪ ,‬אלא ילך לחוץ ויתפלל תפילה של חול‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ש‪+‬אלה‬ ‫מ) נשאלתי מאברך מתמיד תלמיד חכם יושב באהלה של תורה שהיות והוא מקפיד שלא להתפלל מנחה לפני התחלת‬ ‫זמן מנחה קטנה‪ ,‬וכדי שלא להפריע את סדרי לימודיו הוא מתחיל להתפלל מיד בתחילת זמן מנחה קטנה‪ ,‬ואחר כך הולך‬ ‫ללימודיו‪ ,‬ובחיפוש אחר חיפוש מצא עוד כמה רגעים לנצל ללימוד התורה‪ ,‬ויצא לו החשבון שאם יאמר את פרשיות הקרבנות‬ ‫לפני זה ירוויח עוד זמן ללימוד התורה‪ ,‬ושאל אם יש איזה סיבה שלא להתחיל באמירת הקרבנות לפני זמנו‪ ,‬והאם יש ענין‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫להסמיכו להתפלה‪.‬‬ ‫לביהכנ"ס והציבור אומרו בקול רם ביחד יאמרנה שוב עמהם‪.‬‬ ‫ובאמת מבואר אף יותר מזה בסי' מ"ז סי"ג מבואר בלשון‬ ‫השו"ע דאם קם קודם אור היום ימתין מלומר פרשת התמיד עד‬ ‫באמת יש לומר דיש איזה ענין להסמיך אמירת הקרבנות‬ ‫שיאיר היום‪ ,‬ובמ"ב משום דאז זמן הקרבן‪ ,‬אבל לא יותר מזה‪.‬‬ ‫לפני התפילה‪.‬‬ ‫אמנם בארצות החיים סי' א' ס"ו כותב דבדיעבד יוצא אפי'‬ ‫אמנם כשיש איזה צורך מותר אף לכתחילה לאמרו מיד‬ ‫כשאומרו קודם אור היום‪.‬‬ ‫כשמגיע זמן מנחה גדולה‪.‬‬ ‫ועכשיו בענין של פרשת התמיד דמנחה אין כאן בית מיחוש‬ ‫ובפרט כשגובל בביטול תורה ליכא למיחש כלל מלומר‬ ‫במוקדם‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫מלאמרו אפי' מיד בתחילת זמן מנחה גדולה‪ ,‬שהרי התמיד היה‬ ‫נקרב מאז בערב פסח שחל בערב שבת‪ ,‬שאז זמנו מן התורה‪,‬‬ ‫רק בכל השנה איחרוהו כדי שיוכלו להספיק את שאר קרבנות‬ ‫יחיד שאסורים להקריבם אחר התמיד‪ ,‬ורק בער"פ שחל ער"ש‬ ‫מבואר ברמ"א סי' רל"ד אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא‬ ‫היו צריכים הזמן כדי לצלות הפסחים‪.‬‬ ‫כשיש מנין בבית הכנסת כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני‬ ‫עכ"פ יוצא דבודאי שייך כבר לומר אז את פרשיות הקרבנות‪,‬‬ ‫תפילת המנחה‪.‬‬ ‫ואין כאן בית מיחוש כלל‪.‬‬ ‫ובמ"ב סק"ה דאם אמרו בלא מנין צריך לומר מזמור אחד כשיש‬ ‫אמנם אין להכחיש דעפ"י אזהרת הצדיקים וכן עפ"י תורת‬ ‫מנין ואח"כ יאמרו הקדיש‪.‬‬ ‫הסוד יש ענין להסמיך הקרבנות להתפלה‪ ,‬דזה ענין של עליית‬ ‫ובסי' נ"ה סק"ב כתב המ"ב דסגי לומר ג' פסוקים‪ ,‬וא"כ יכולים‬ ‫התפילות ונגד אחיזת החיצונים‪.‬‬ ‫לומר שוב מפסוק שומר ה' וגו'‪.‬‬ ‫ולענין תפילת שחרית מובא ביותר בירור‪ ,‬אבל במנחה לא כ"כ‪.‬‬ ‫ואח"כ כתב הרמ"א יש שכתבו שנוהגים לומר פרשת התמיד‬ ‫ודי לנו בזה כעת‪ ,‬ויהי רצון שיתקבלו תפילותינו לרצון‪.‬‬ ‫קודם אשרי של תפילת המנחה‪ ,‬נגד תמיד של בין הערבים‪,‬‬ ‫ואגב אורחא חשוב לציין דהמ"ב בסי' מ"ח סק"א מביא מהמ"א‬ ‫ומנהג יפה הוא‪.‬‬ ‫בשם העמק הברכה דפרשיות הקרבנות יאמר בעמידה דוגמא‬ ‫ובסי' מ"ח בריש הסימן בהגה לענין אמירת פרשת התמיד‬ ‫דקרבנות שהיו בעמידה‪.‬‬ ‫בשחרית כותב להדיא דאם אי אפשר לאמרו בציבור שיכול‬ ‫ובשע"ת מביא חולקים על זה‪.‬‬ ‫לאמרו בביתו‪.‬‬ ‫ולמעשה היעב"ץ כתב דיש לאמרו בעמידה‪ ,‬אבל כתב דבמנחה‬ ‫ובאמת הבאה"ט סק"א כתב בשם הדרך חכמה לאמרו‬ ‫אי"צ לאמרו בעמידה ואדרבא המנהג לאמרו בישיבה ומבארו‬ ‫בציבור דוקא‪.‬‬ ‫ע"פ קבלה‪.‬‬ ‫אבל השע"ת משיג עליו‪ ,‬רק כתב הרמ"א שם דאם כשמגיע‬ ‫הגליון השבוע נתנדב ע״י הרבני המופלג הרוד״ח הרוצה בעילום שמו‪ ,‬לרגל הילולת הרה״ק בעל ה״בת עין״ זי״ע‪ ,‬שחל ביום א׳ הבא‪.‬‬ ‫זכות הצדיק וזכות הפצת התורה יעמדו לו ולזרעו עד עולם‪.‬‬ ‫‪845-210-6668‬‬ ‫מי שברצונו לקחת חלק בהדפסת ובהפצת הגליון לרגל יארצייט או לרגל שמחה יפנה למערכת‬ ‫הרוצה לקבל הגליון מדי שבוע באימעיל‪ ,‬נא לשלוח אימעיל אל‪gilyoinlibunhalacha@gmail.com :‬‬ ‫ד‬