gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫לעילוי נשמת הרב דוד בן חמו זצ״ל‬ ‫שבת פרשת ויצא תשפ״ז‬ ‫שנה א | גליון מס׳ ‪7‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫בשיטת יעקב אבינו בבכור ליצירה או ללידה‬ ‫לא פירש יש לנו לומר שקידש הגדולה משום דלא יעשה כן במקומנו‬ ‫א‪ .‬הנה בריש פרשת וישב‪ ,‬הביא רש"י )לז ב( מהמדרש )ב"ר פרשה פד‬ ‫לתת הצעירה לפני הבכירה‪.‬‬ ‫סי' ג(‪' :‬ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף‪ ,‬צדיקים‬ ‫וכ"כ הש"ך )יו"ד סי' רמד ס"ק יג( להלכה בשם הב"ח‪ ,‬דשני אחים או‬ ‫מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם‬ ‫אחיות לא יקדימו לעשות הנישואין לקטן בשנים אע"פ שהוא גדול‬ ‫לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז'‪ .‬וצ"ע מה שדוקא קפץ‬ ‫בחכמה‪ ,‬אלא יקדימו לעשות נשואין לגדול בשנים תחילה‪ .‬ומקור דברי‬ ‫עליו רוגזו של יוסף ולא סוג אחר של יסורים‪.‬‬ ‫הב"ח הוא מפירוש הרשב"ם בב"ב )קכ‪ .‬ד"ה להלן( גבי בנות צלפחד‪,‬‬ ‫והרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל בתפארת יהונתן פירש‪ ,‬דהנה כל הקנאה‬ ‫שכתב שמסתברא שנישאו כדרך לידתן שכן כתוב לא יעשה כן במקומנו‬ ‫של השבטים על יוסף נסתעף מזה שהיה נותן יעקב ליוסף יותר על שאר‬ ‫יעו"ש‪.‬‬ ‫אחיו‪ ,‬כמבואר בכתוב שעשה לו כתונת פסים ועי"ז ראו אחיו שאותו‬ ‫וצ"ע מה שנפסק כן להלכה‪ ,‬והרי זאת היתה סברת לבן‪ ,‬אבל הרי יעקב‬ ‫אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו‪ ,‬ומזה בא שמכרו אותו והגיע ליעקב‬ ‫כן רצה להנשא לרחל לפני לאה‪ ,‬הרי דס"ל דמותר לצעירה להתחתן‬ ‫הסבל והצער כ"כ הרבה שנים‪.‬‬ ‫לפני הגדולה‪ ,‬ולמה נפסקה ההלכה כלבן ש'לא יעשה כן במקומנו לתת‬ ‫והטעם ששינה יעקב בין הבנים‪ ,‬הוא כי יעקב החשיב את יוסף כבכורו‪,‬‬ ‫הצעירה לפני הבכירה'‪ ,‬ולא כיעקב אבינו שלא הקפיד בזה‪.‬‬ ‫ובבן בכור מותר לשנות שהרי התורה התירה לתת לו פי שנים‪ .‬והטעם‬ ‫ג‪ .‬ובתכלת מרדכי למהרש"ם מבערזאן זצ"ל )פרשת ויצא אות ו( כתב‬ ‫שיעקב נקט שיוסף הוא הבכור‪ ,‬מבואר בזוה"ק )ח"א קנח‪ (:‬כי בעת‬ ‫ליישב באופן נפלא‪ ,‬עפ"י מה שהביא החיד"א בנחל קדומים בפרשתן )כא‬ ‫שנישא יעקב ללאה‪ ,‬הרי לא ידע שהיא לאה עד הבוקר‪ ,‬והיתה מחשבתו‬ ‫ט( משם רבינו אפרים ז"ל‪ ,‬כי רחל ולאה תאומות היו בנות כ"א שנים‪.‬‬ ‫אז על רחל‪ ,‬ונמצא דיוסף הוא בכורו במחשבה‪ ,‬ולכן תפס יעקב שהעיקר‬ ‫]וכבר מפורש כן בסדר עולם רבה )פ"ב( שרחל ולאה היו תאומות[‪.‬‬ ‫הוא המחשבה‪ ,‬ולכן אע"פ שבמעשה היה עם רחל וראובן הוא הבכור‪,‬‬ ‫סבר יעקב דאזלינן בתר המחשבה ולא בתר המעשה ויוסף הוא הבכור‪,‬‬ ‫והנה רש"י בפרשת תולדות )כה כו( כתב דבתאומים הקודם בלידה הוא‬ ‫ולכן היה נותן לו יותר מאשר לאחיו‪.‬‬ ‫אחרון ביצירה‪ ,‬ומי שנולד אחרון הוא ראשון ליצירה‪ ,‬משל לשפורפרת‬ ‫שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו אחר זו‪ ,‬הנכנסת ראשונה תצא אחרונה‬ ‫והנה מה שביקש יעקב לישב בשלוה הוא כי רצה להשתמש בברכות‬ ‫והנכנסת אחרונה תצא ראשונה‪ .‬וכתב רש"י דלכן היה יעקב אוחז בעקב‬ ‫שנתן לו אביו שמורים על שלוה גדולה‪ ,‬אכן גם בשעה שנתן יצחק את‬ ‫עשו שבדין היה אוחז בו לעכבו‪ ,‬שכיון שיעקב ועשו תאומים היו‪ ,‬נמצא‬ ‫הברכות לעשו‪ ,‬אע"פ שלמעשה ניתנו ליעקב הרי היתה מחשבת יצחק‬ ‫שעשו שנוצר באחרונה יצא ראשון‪ ,‬ויעקב שנוצר ראשון יצא אחרון‪,‬‬ ‫על עשו‪ ,‬ואם אזלינן בתר המחשבה לא מגיעות לו הברכות‪ ,‬ורק אם‬ ‫ויעקב בא לעכבו שיהיה ראשון ללידה כראשון ליצירה‪.‬‬ ‫אזלינן בתר המעשה‪.‬‬ ‫נמצא לפי"ז שיעקב היה סובר דאזלינן בתר יצירה‪ ,‬וכיון שהוא נוצר‬ ‫ולכן בשעה שביקש יעקב לישב בשלוה ולהשתמש בברכות שנתן לו‬ ‫ראשון הוא הבכור‪ ,‬ולא עשו שנוצר אחרון אע"פ שיצא ראשון‪ ,‬שאזלינן‬ ‫אביו‪ ,‬הרי הוכיח שהולכים אחר המעשה ולא אחר המחשבה‪ ,‬וא"כ אין‬ ‫בתר יצירה ולא בתר הלידה‪ .‬ולפי שיטתו של יעקב ה"נ רחל ולאה שהיו‬ ‫יוסף נחשב לבכור אלא ראובן‪ ,‬ושלא כדין שינה יעקב בין הבנים לתת‬ ‫תאומות ולאה היא הגדולה‪ ,‬היינו משום שהיא נולדה ראשונה‪ ,‬אבל רחל‬ ‫ליוסף יותר משאר אחיו‪ ,‬ולכן דוקא אז קפץ עליו רוגזו של יוסף‬ ‫שנולדה אחרונה היא זו שנוצרה ראשונה‪ ,‬ויעקב לשיטתו רחל היא‬ ‫שנתקנאו בו אחיו‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫הגדולה ולא לאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ואענה גם אני חלקי בע"ה ואתהלך עפ"י דרכו ובאופן אחר‪ ,‬עפ"י‬ ‫וא"כ אתי שפיר מאוד‪ ,‬שגם יעקב מודה שהדין הוא שלא לתת הצעירה‬ ‫כמה הקדמות יקרות מפרשת השבוע פרשת ויצא‪.‬‬ ‫לפני הבכירה‪ ,‬אלא שיעקב לשיטתו רחל היא הבכירה‪ ,‬והוא מתחתן עם‬ ‫הנה לאחר שיעקב ביקש להינשא לרחל ועבד בעבורה שבע שנים‪ ,‬לבן‬ ‫הגדולה ולא עם הקטנה‪ ,‬ושפיר פסקינן הלכתא כן דלא יעשה כן‬ ‫ברמאותו החליף את רחל בלאה – 'ויהי בבוקר והנה היא לאה'‪ ,‬וכשיעקב‬ ‫במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫שואל את לבן )בראשית כט כה‪-‬כו(‪' :‬מה זאת עשית לי‪ ,‬הלא ברחל‬ ‫ד‪ .‬ודאתינן להכי יש לפרש מה שמצינו בפרשת ויחי כשהביא יוסף את‬ ‫עבדתי עמך ולמה רימיתני'‪ ,‬לבן משיב לו‪' :‬לא יעשה כן במקומנו לתת‬ ‫בניו אל יעקב אביו שיברכם‪ ,‬ויוסף סידר שיד ימינו של אביו תהא על‬ ‫הצעירה לפני הבכירה'‪.‬‬ ‫ראש מנשה שהוא הבכור ויד שמאלו על ראש אפרים שהוא הצעיר‪,‬‬ ‫ונראה בפוסקים שפסקו כן להלכה דהבת הבכירה קודמת לצעירה‪ .‬דהנה‬ ‫ואילו יעקב היפך את ידיו כדכתיב )מח יד(‪' :‬וישלח ישראל את ימינו‬ ‫בקידושין )נב‪ .‬ד"ה והלכתא( כתבו התוספות‪ ,‬מעשה בא לפני ר"ת בבנו‬ ‫וישת על ראש אפרים והוא הצעיר‪ ,‬ואת שמאלו על ראש מנשה‪ ,‬שכל‬ ‫של הר"ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי‬ ‫סתמא ולא פירש בתך פלונית‪ ,‬ואמר ר"ת שהבת הגדולה מקודשת‪ ,‬דאפי'‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫‪1‬‬ ‫בס״ד‬ ‫שבת פרשת ויצא תשפ״ז | שנה א | גליון מס׳ ‪7‬‬ ‫פלפלת בחכמה‬ ‫בשיטת יעקב אבינו בבכור ליצירה או ללידה — המשך‬ ‫ה‪ .‬והנה בברכות )ס‪ (.‬אמרו לגבי לידת דינה‪ ,‬שדנה לאה דין בעצמה‬ ‫את ידיו כי מנשה הבכור'‪ .‬וצ"ב במה פליגי יעקב ויוסף‪.‬‬ ‫ואמרה י"ב שבטים עתידים לצאת מיעקב‪ ,‬ששה יצאו ממני וארבעה מן‬ ‫והנה מצינו חידוש נפלא ברד"ק על הפסוק )בראשית מא נ(‪' :‬וליוסף‬ ‫השפחות הרי עשרה‪ ,‬אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות‪,‬‬ ‫יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב'‪ ,‬שכתב‪' :‬אולי תאומים נולדו‪,‬‬ ‫מיד נהפכה לבת‪ .‬אמנם בתרגום יונתן בן עוזיאל )בראשית ל כא( כתב‬ ‫לפיכך אמר יולד כי נולדו בלידה אחת'‪ .‬וכן הביא בסדר הדורות )ב'‬ ‫'ואתחלפו עובריא במעיהון‪ ,‬והוה יהיב יוסף במעהא דרחל‪ ,‬ודינה במעאה‬ ‫אלפים רלג( בשם ספר ברכת שמואל )לבעל ברכת הזבח על קדשים‪ ,‬פר'‬ ‫דלאה'‪ .‬דהיינו שלפי הבבלי רק נשתנה הולד במעי לאה מזכר לנקבה‪,‬‬ ‫ויחי( שכתב בשם חכמי האמת‪ ,‬שאפרים ומנשה תאומים היו‪ ,‬אפרים היה‬ ‫אבל לפי התרגום יונתן התחלפו העוברים‪ ,‬שהזכר שהיה בבטן לאה עבר‬ ‫בכור במחשבה ובטיפה‪ ,‬ומנשה היה בכור ללידה‪] .‬וכן כתב בהכתב‬ ‫לרחל ונולד יוסף‪ ,‬והנקבה שהיתה בבטן רחל עברה ללאה ונולדה דינה‪.‬‬ ‫והקבלה )בראשית מו כז(‪ .‬וגם בחי' מהרי"ל דיסקין )פר' מקץ שם( דייק‬ ‫וכן הביא המהרש"א )נדה לא‪ .‬ד"ה ואת( בשם הפענח רזא‪ ,‬וע"ש מש"כ‬ ‫כן בפסוק שהיו תאומים‪ .‬וע"ע פרקי דרבי אליעזר )פרק מח( ובהגהות‬ ‫ליישב עפי"ז‪.‬‬ ‫הרד"ל שם‪ .‬וע"ע בספר מגדים חדשים )בראשית מא נ( שהאריך בזה[‪.‬‬ ‫ומהשתא יש לחקור למי מתייחס יוסף אם ללאה או לרחל‪ ,‬דאם אזלינן‬ ‫ובספר הדרש והעיון )פרשת ויחי מאמר רסו( הביא סמוכין לזה שאפרים‬ ‫בתר יצירה‪ ,‬א"כ הרי יוסף נוצר בבטן לאה והרי הוא בנה של לאה‪ ,‬ואם‬ ‫ומנשה היו תאומים‪ ,‬עפ"י הכלל שכתבו חכמי הלשון‪ ,‬והאריך בזה‬ ‫אזלינן בתר הלידה הרי נולד מרחל והרי הוא בנה של רחל‪) .‬ועי' תורת‬ ‫המלבי"ם בפרשת אחרי מות )ויקרא טז ה( בפסוק 'מאת בני ישראל יקח‬ ‫משה להחת"ס )בראשית לד א( שביאר שנחלקו בזה ראובן עם שמעון‬ ‫שני שעירי עזים'‪ ,‬שיש חילוק אם בא המספר בצורת הסמיכות כמו שני‬ ‫ולוי לגבי דינה אם היא אחותם או לא ע"ש(‪ .‬והרי יוסף החזיק עצמו בנה‬ ‫שתי‪ ,‬לאם בא בצורת הנפרד כמו שנים שתים‪ ,‬כשאומר שני שתי‪ ,‬מקפיד‬ ‫של רחל ואחיו של בנימין‪ ,‬וא"כ ע"כ שנקט דאזלינן בתר הלידה ולא‬ ‫על שיווי הדברים והתדמותם זה לזה‪ .‬ולכן דרשו חז"ל )יומא סב‪ (:‬בפסוק‬ ‫בתר היצירה‪ ,‬וא"כ גם גבי בניו התאומים‪ ,‬מנשה הוא הבכור שהוא נולד‬ ‫שני שעירי עזים שיהיו שניהם שוים‪ .‬וכן בלידת אפרים ומנשה כתוב‬ ‫ראשון ואפרים הוא הקטן שנולד אחרון אע"פ שנוצר ראשון‪ ,‬ולכן יוסף‬ ‫'וליוסף יולד שני בנים'‪ ,‬משמע שהיה ביניהם שיווי והתדמות‪ ,‬שהיו‬ ‫לשיטתו העמיד את מנשה מימין ישראל ואת אפרים משמאל ישראל‪.‬‬ ‫שניהם שוים בלידה כי תאומים היו‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ודאתינן לכל זה ניתנה ראש ונשובה לבאר מאמר חז"ל 'ביקש יעקב‬ ‫ועפי"ז כתב בספר ברכת שמואל )שם( לפרש מה שיעקב העדיף את‬ ‫לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף'‪ ,‬דמאחר וביקש יעקב לישב‬ ‫אפרים ושם ימינו עליו אע"פ שמנשה היה הבכור‪ ,‬דאזיל בזה יעקב‬ ‫בשלוה כדי להשתמש בברכות שנתן לו אביו‪ ,‬ומשום שהוא סבר שהוא‬ ‫לשיטתו דאזלינן בתר בכור ליצירה ולא בכור ללידה‪ ,‬וא"כ אפרים‬ ‫הבכור ומגיעים לו הברכות דאזלינן בתר יצירה‪ ,‬לכן דוקא אז קפץ עליו‬ ‫שנולד אחרון הוא זה שנוצר ראשון ולו משפט הבכורה‪ ,‬ולכן שיכל את‬ ‫רוגזו של יוסף‪ ,‬שאם יעקב הוא הבכור שנוצר תחילה‪ ,‬א"כ אין יוסף‬ ‫ידיו כדי שתהיה יד ימינו על ראש אפרים‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫בכור לאמו‪ ,‬שהרי נוצר בבטנה של לאה‪ ,‬וא"כ אין התנצלות ליעקב במה‬ ‫שנתן יותר ליוסף משאר אחיו‪ ,‬ולכן מיד ויקנאו בו אחיו ונשתלשלו כל‬ ‫הצרות‪.‬‬ ‫רמב״ם על התורה‬ ‫והנה בסנהדרין )קה‪ (.‬אמרו על בלעם בן בעור‪' ,‬תנא הוא בעור הוא‬ ‫ויבוא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר‬ ‫כושן רשעתים הוא לבן הארמי'‪ ,‬ופרש"י‪' :‬תנא הוא בעור אביו של‬ ‫עם יעקב מטוב עד רע‪) .‬בראשית לא כד(‪.‬‬ ‫בלעם‪ ,‬הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי'‪ .‬ומבואר שבלעם היה בנו של‬ ‫וכתב הרמב"ן‪' :‬וטעם אל לבן הארמי‪ ,‬להגיד כי אע"פ שהוא ארמי‪,‬‬ ‫לבן הארמי‪ .‬ואיתא עוד שם בגמרא‪' :‬כתיב בן בעור וכתיב בנו בעור‪,‬‬ ‫ואנשי מקומו אנשי תרפים ועוננים כפלשתים‪ ,‬בא אליו חלום הנבואה‬ ‫אמר רבי יוחנן אביו בנו הוא לו בנביאות'‪ ,‬ופרש"י‪' :‬בנו הוא לבלעם‬ ‫לכבוד הצדיק'‪ .‬מבואר ברמב"ן שהיתה זו נבואה ממש‪ ,‬ואע"פ שהיה רשע‬ ‫בנביאות‪ ,‬שבלעם גדול מאביו היה בנביאות'‪ .‬ומבואר כאן שאביו של‬ ‫נתנבא לכבוד יעקב שהיה צדיק‪] .‬וכ"ה בפירושו בבמדבר )כג ד( שלבן‬ ‫בלעם שהוא לבן הארמי‪ ,‬אכן היה נביא אלא שבנו גדול ממנו בנביאות‪,‬‬ ‫נתנבא בדרך ארעי לכבוד הצדיק[‪.‬‬ ‫ולדברי הרמב"ם הרי לבן לא היה נביא כלל וכאן לא היתה נבואה‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫אמנם הרמב"ם במורה נבוכים )ח"ב פמ"א( כתב שמי שנאמר בו 'ויבוא‬ ‫אמנם עי' באבן עזרא )בראשית לו לב( שכתב‪' :‬גם בלעם איננו בן לבן‬ ‫אלקים אל פלוני בחלום הלילה'‪ ,‬אינה נבואה כלל ולא האיש ההוא‬ ‫הארמי‪ ,‬ויתכן שדרך הדרש ]אמרו כן[ בעבור היותו מנחש כמוהו‪ ,‬כי לא‬ ‫נביא‪ ,‬אלא הכוונה שבאה הערה ‪ -‬רמיזה מאת ה' לאיש ההוא‪ ,‬ואחר כך‬ ‫יפול מדברי רבותינו ז"ל ארצה'‪ .‬וע"ע בהגהות היעב"ץ ובן יהוידע‬ ‫ביאר שההערה ההיא באה בחלום‪ ,‬כמו שמצינו שיסבב השי"ת לעורר‬ ‫)סנהדרין שם(‪ .‬וי"ל דה"נ ס"ל להרמב"ם‪.‬‬ ‫אדם להציל איש אחר או להמיתו‪ ,‬כמו כן כאן סיבב הקב"ה שיחלום לבן‬ ‫הערה זאת שלא יגע ביעקב מטוב עד רע‪ .‬ודייק כן גם מתרגום אונקלוס‬ ‫שפירש 'ואתא מימר מן קדם ה''‪ ,‬ולא אמר 'ואתגלי ה''‪.‬‬ ‫נתרם לזכות וזיווג הגון בקרוב שרה בת לינדה‬ ‫מוקדש להצלחה ברכה ומזל טוב ליוסף וציפי בן חמו‬ ‫שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫הערות והארות יתקבלו בברכה ‪shlomo@ben-hamu.com‬‬ ‫‪2‬‬