פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — ויצא (2026-11-16)

בס״ד
לעילוי נשמת הרב דוד בן חמו זצ״ל
שבת פרשת ויצא תשפ״ז שנה א | גליון מס׳ 7
פרשת ויצא
בשיטת יעקב אבינו בבכור ליצירה או ללידה
לא פירש יש לנו לומר שקידש הגדולה משום דלא יעשה כן במקומנו א .הנה בריש פרשת וישב ,הביא רש"י )לז ב( מהמדרש )ב"ר פרשה פד
לתת הצעירה לפני הבכירה. סי' ג(' :ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף ,צדיקים
וכ"כ הש"ך )יו"ד סי' רמד ס"ק יג( להלכה בשם הב"ח ,דשני אחים או מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם
אחיות לא יקדימו לעשות הנישואין לקטן בשנים אע"פ שהוא גדול לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז' .וצ"ע מה שדוקא קפץ
בחכמה ,אלא יקדימו לעשות נשואין לגדול בשנים תחילה .ומקור דברי עליו רוגזו של יוסף ולא סוג אחר של יסורים.
הב"ח הוא מפירוש הרשב"ם בב"ב )קכ .ד"ה להלן( גבי בנות צלפחד, והרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל בתפארת יהונתן פירש ,דהנה כל הקנאה
שכתב שמסתברא שנישאו כדרך לידתן שכן כתוב לא יעשה כן במקומנו של השבטים על יוסף נסתעף מזה שהיה נותן יעקב ליוסף יותר על שאר
יעו"ש. אחיו ,כמבואר בכתוב שעשה לו כתונת פסים ועי"ז ראו אחיו שאותו
וצ"ע מה שנפסק כן להלכה ,והרי זאת היתה סברת לבן ,אבל הרי יעקב אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ,ומזה בא שמכרו אותו והגיע ליעקב
כן רצה להנשא לרחל לפני לאה ,הרי דס"ל דמותר לצעירה להתחתן הסבל והצער כ"כ הרבה שנים.
לפני הגדולה ,ולמה נפסקה ההלכה כלבן ש'לא יעשה כן במקומנו לתת והטעם ששינה יעקב בין הבנים ,הוא כי יעקב החשיב את יוסף כבכורו,
הצעירה לפני הבכירה' ,ולא כיעקב אבינו שלא הקפיד בזה. ובבן בכור מותר לשנות שהרי התורה התירה לתת לו פי שנים .והטעם
ג .ובתכלת מרדכי למהרש"ם מבערזאן זצ"ל )פרשת ויצא אות ו( כתב שיעקב נקט שיוסף הוא הבכור ,מבואר בזוה"ק )ח"א קנח (:כי בעת
ליישב באופן נפלא ,עפ"י מה שהביא החיד"א בנחל קדומים בפרשתן )כא שנישא יעקב ללאה ,הרי לא ידע שהיא לאה עד הבוקר ,והיתה מחשבתו
ט( משם רבינו אפרים ז"ל ,כי רחל ולאה תאומות היו בנות כ"א שנים. אז על רחל ,ונמצא דיוסף הוא בכורו במחשבה ,ולכן תפס יעקב שהעיקר
]וכבר מפורש כן בסדר עולם רבה )פ"ב( שרחל ולאה היו תאומות[. הוא המחשבה ,ולכן אע"פ שבמעשה היה עם רחל וראובן הוא הבכור,
סבר יעקב דאזלינן בתר המחשבה ולא בתר המעשה ויוסף הוא הבכור,
והנה רש"י בפרשת תולדות )כה כו( כתב דבתאומים הקודם בלידה הוא ולכן היה נותן לו יותר מאשר לאחיו.
אחרון ביצירה ,ומי שנולד אחרון הוא ראשון ליצירה ,משל לשפורפרת
שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו אחר זו ,הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנה מה שביקש יעקב לישב בשלוה הוא כי רצה להשתמש בברכות
והנכנסת אחרונה תצא ראשונה .וכתב רש"י דלכן היה יעקב אוחז בעקב שנתן לו אביו שמורים על שלוה גדולה ,אכן גם בשעה שנתן יצחק את
עשו שבדין היה אוחז בו לעכבו ,שכיון שיעקב ועשו תאומים היו ,נמצא הברכות לעשו ,אע"פ שלמעשה ניתנו ליעקב הרי היתה מחשבת יצחק
שעשו שנוצר באחרונה יצא ראשון ,ויעקב שנוצר ראשון יצא אחרון, על עשו ,ואם אזלינן בתר המחשבה לא מגיעות לו הברכות ,ורק אם
ויעקב בא לעכבו שיהיה ראשון ללידה כראשון ליצירה. אזלינן בתר המעשה.
נמצא לפי"ז שיעקב היה סובר דאזלינן בתר יצירה ,וכיון שהוא נוצר ולכן בשעה שביקש יעקב לישב בשלוה ולהשתמש בברכות שנתן לו
ראשון הוא הבכור ,ולא עשו שנוצר אחרון אע"פ שיצא ראשון ,שאזלינן אביו ,הרי הוכיח שהולכים אחר המעשה ולא אחר המחשבה ,וא"כ אין
בתר יצירה ולא בתר הלידה .ולפי שיטתו של יעקב ה"נ רחל ולאה שהיו יוסף נחשב לבכור אלא ראובן ,ושלא כדין שינה יעקב בין הבנים לתת
תאומות ולאה היא הגדולה ,היינו משום שהיא נולדה ראשונה ,אבל רחל ליוסף יותר משאר אחיו ,ולכן דוקא אז קפץ עליו רוגזו של יוסף
שנולדה אחרונה היא זו שנוצרה ראשונה ,ויעקב לשיטתו רחל היא שנתקנאו בו אחיו .ודפח"ח.
הגדולה ולא לאה. ב .ואענה גם אני חלקי בע"ה ואתהלך עפ"י דרכו ובאופן אחר ,עפ"י
וא"כ אתי שפיר מאוד ,שגם יעקב מודה שהדין הוא שלא לתת הצעירה כמה הקדמות יקרות מפרשת השבוע פרשת ויצא.
לפני הבכירה ,אלא שיעקב לשיטתו רחל היא הבכירה ,והוא מתחתן עם הנה לאחר שיעקב ביקש להינשא לרחל ועבד בעבורה שבע שנים ,לבן
הגדולה ולא עם הקטנה ,ושפיר פסקינן הלכתא כן דלא יעשה כן ברמאותו החליף את רחל בלאה – 'ויהי בבוקר והנה היא לאה' ,וכשיעקב
במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה ,ודפח"ח. שואל את לבן )בראשית כט כה-כו(' :מה זאת עשית לי ,הלא ברחל
ד .ודאתינן להכי יש לפרש מה שמצינו בפרשת ויחי כשהביא יוסף את עבדתי עמך ולמה רימיתני' ,לבן משיב לו' :לא יעשה כן במקומנו לתת
בניו אל יעקב אביו שיברכם ,ויוסף סידר שיד ימינו של אביו תהא על הצעירה לפני הבכירה'.
ראש מנשה שהוא הבכור ויד שמאלו על ראש אפרים שהוא הצעיר, ונראה בפוסקים שפסקו כן להלכה דהבת הבכירה קודמת לצעירה .דהנה
ואילו יעקב היפך את ידיו כדכתיב )מח יד(' :וישלח ישראל את ימינו בקידושין )נב .ד"ה והלכתא( כתבו התוספות ,מעשה בא לפני ר"ת בבנו
וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ,ואת שמאלו על ראש מנשה ,שכל של הר"ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי
סתמא ולא פירש בתך פלונית ,ואמר ר"ת שהבת הגדולה מקודשת ,דאפי'
המשך בעמוד הבא
1
בס״ד
שבת פרשת ויצא תשפ״ז | שנה א | גליון מס׳ 7 פלפלת בחכמה
בשיטת יעקב אבינו בבכור ליצירה או ללידה — המשך
ה .והנה בברכות )ס (.אמרו לגבי לידת דינה ,שדנה לאה דין בעצמה את ידיו כי מנשה הבכור' .וצ"ב במה פליגי יעקב ויוסף.
ואמרה י"ב שבטים עתידים לצאת מיעקב ,ששה יצאו ממני וארבעה מן והנה מצינו חידוש נפלא ברד"ק על הפסוק )בראשית מא נ(' :וליוסף
השפחות הרי עשרה ,אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות, יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב' ,שכתב' :אולי תאומים נולדו,
מיד נהפכה לבת .אמנם בתרגום יונתן בן עוזיאל )בראשית ל כא( כתב לפיכך אמר יולד כי נולדו בלידה אחת' .וכן הביא בסדר הדורות )ב'
'ואתחלפו עובריא במעיהון ,והוה יהיב יוסף במעהא דרחל ,ודינה במעאה אלפים רלג( בשם ספר ברכת שמואל )לבעל ברכת הזבח על קדשים ,פר'
דלאה' .דהיינו שלפי הבבלי רק נשתנה הולד במעי לאה מזכר לנקבה, ויחי( שכתב בשם חכמי האמת ,שאפרים ומנשה תאומים היו ,אפרים היה
אבל לפי התרגום יונתן התחלפו העוברים ,שהזכר שהיה בבטן לאה עבר בכור במחשבה ובטיפה ,ומנשה היה בכור ללידה] .וכן כתב בהכתב
לרחל ונולד יוסף ,והנקבה שהיתה בבטן רחל עברה ללאה ונולדה דינה. והקבלה )בראשית מו כז( .וגם בחי' מהרי"ל דיסקין )פר' מקץ שם( דייק
וכן הביא המהרש"א )נדה לא .ד"ה ואת( בשם הפענח רזא ,וע"ש מש"כ כן בפסוק שהיו תאומים .וע"ע פרקי דרבי אליעזר )פרק מח( ובהגהות
ליישב עפי"ז. הרד"ל שם .וע"ע בספר מגדים חדשים )בראשית מא נ( שהאריך בזה[.
ומהשתא יש לחקור למי מתייחס יוסף אם ללאה או לרחל ,דאם אזלינן ובספר הדרש והעיון )פרשת ויחי מאמר רסו( הביא סמוכין לזה שאפרים
בתר יצירה ,א"כ הרי יוסף נוצר בבטן לאה והרי הוא בנה של לאה ,ואם ומנשה היו תאומים ,עפ"י הכלל שכתבו חכמי הלשון ,והאריך בזה
אזלינן בתר הלידה הרי נולד מרחל והרי הוא בנה של רחל) .ועי' תורת המלבי"ם בפרשת אחרי מות )ויקרא טז ה( בפסוק 'מאת בני ישראל יקח
משה להחת"ס )בראשית לד א( שביאר שנחלקו בזה ראובן עם שמעון שני שעירי עזים' ,שיש חילוק אם בא המספר בצורת הסמיכות כמו שני
ולוי לגבי דינה אם היא אחותם או לא ע"ש( .והרי יוסף החזיק עצמו בנה שתי ,לאם בא בצורת הנפרד כמו שנים שתים ,כשאומר שני שתי ,מקפיד
של רחל ואחיו של בנימין ,וא"כ ע"כ שנקט דאזלינן בתר הלידה ולא על שיווי הדברים והתדמותם זה לזה .ולכן דרשו חז"ל )יומא סב (:בפסוק
בתר היצירה ,וא"כ גם גבי בניו התאומים ,מנשה הוא הבכור שהוא נולד שני שעירי עזים שיהיו שניהם שוים .וכן בלידת אפרים ומנשה כתוב
ראשון ואפרים הוא הקטן שנולד אחרון אע"פ שנוצר ראשון ,ולכן יוסף 'וליוסף יולד שני בנים' ,משמע שהיה ביניהם שיווי והתדמות ,שהיו
לשיטתו העמיד את מנשה מימין ישראל ואת אפרים משמאל ישראל. שניהם שוים בלידה כי תאומים היו ,ע"ש.
ו .ודאתינן לכל זה ניתנה ראש ונשובה לבאר מאמר חז"ל 'ביקש יעקב ועפי"ז כתב בספר ברכת שמואל )שם( לפרש מה שיעקב העדיף את
לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף' ,דמאחר וביקש יעקב לישב אפרים ושם ימינו עליו אע"פ שמנשה היה הבכור ,דאזיל בזה יעקב
בשלוה כדי להשתמש בברכות שנתן לו אביו ,ומשום שהוא סבר שהוא לשיטתו דאזלינן בתר בכור ליצירה ולא בכור ללידה ,וא"כ אפרים
הבכור ומגיעים לו הברכות דאזלינן בתר יצירה ,לכן דוקא אז קפץ עליו שנולד אחרון הוא זה שנוצר ראשון ולו משפט הבכורה ,ולכן שיכל את
רוגזו של יוסף ,שאם יעקב הוא הבכור שנוצר תחילה ,א"כ אין יוסף ידיו כדי שתהיה יד ימינו על ראש אפרים .ודפח"ח.
בכור לאמו ,שהרי נוצר בבטנה של לאה ,וא"כ אין התנצלות ליעקב במה
שנתן יותר ליוסף משאר אחיו ,ולכן מיד ויקנאו בו אחיו ונשתלשלו כל
הצרות.
רמב״ם על התורה
והנה בסנהדרין )קה (.אמרו על בלעם בן בעור' ,תנא הוא בעור הוא ויבוא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר
כושן רשעתים הוא לבן הארמי' ,ופרש"י' :תנא הוא בעור אביו של עם יעקב מטוב עד רע) .בראשית לא כד(.
בלעם ,הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי' .ומבואר שבלעם היה בנו של וכתב הרמב"ן' :וטעם אל לבן הארמי ,להגיד כי אע"פ שהוא ארמי,
לבן הארמי .ואיתא עוד שם בגמרא' :כתיב בן בעור וכתיב בנו בעור, ואנשי מקומו אנשי תרפים ועוננים כפלשתים ,בא אליו חלום הנבואה
אמר רבי יוחנן אביו בנו הוא לו בנביאות' ,ופרש"י' :בנו הוא לבלעם לכבוד הצדיק' .מבואר ברמב"ן שהיתה זו נבואה ממש ,ואע"פ שהיה רשע
בנביאות ,שבלעם גדול מאביו היה בנביאות' .ומבואר כאן שאביו של נתנבא לכבוד יעקב שהיה צדיק] .וכ"ה בפירושו בבמדבר )כג ד( שלבן
בלעם שהוא לבן הארמי ,אכן היה נביא אלא שבנו גדול ממנו בנביאות, נתנבא בדרך ארעי לכבוד הצדיק[.
ולדברי הרמב"ם הרי לבן לא היה נביא כלל וכאן לא היתה נבואה .וצ"ע.
אמנם הרמב"ם במורה נבוכים )ח"ב פמ"א( כתב שמי שנאמר בו 'ויבוא
אמנם עי' באבן עזרא )בראשית לו לב( שכתב' :גם בלעם איננו בן לבן אלקים אל פלוני בחלום הלילה' ,אינה נבואה כלל ולא האיש ההוא
הארמי ,ויתכן שדרך הדרש ]אמרו כן[ בעבור היותו מנחש כמוהו ,כי לא נביא ,אלא הכוונה שבאה הערה -רמיזה מאת ה' לאיש ההוא ,ואחר כך
יפול מדברי רבותינו ז"ל ארצה' .וע"ע בהגהות היעב"ץ ובן יהוידע ביאר שההערה ההיא באה בחלום ,כמו שמצינו שיסבב השי"ת לעורר
)סנהדרין שם( .וי"ל דה"נ ס"ל להרמב"ם. אדם להציל איש אחר או להמיתו ,כמו כן כאן סיבב הקב"ה שיחלום לבן
הערה זאת שלא יגע ביעקב מטוב עד רע .ודייק כן גם מתרגום אונקלוס
שפירש 'ואתא מימר מן קדם ה'' ,ולא אמר 'ואתגלי ה''.
נתרם לזכות וזיווג הגון בקרוב שרה בת לינדה
מוקדש להצלחה ברכה ומזל טוב ליוסף וציפי בן חמו
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
הערות והארות יתקבלו בברכה shlomo@ben-hamu.com
2
