נועם האור · No'am Ha'or — ויצא (2026-11-16)

“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
א
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
שיעור אור החיים הקדוש ויצא תשפ”ז
עבודתך מגיעה עד השמים
יהודי עושה בכל יום דברים נשגבים כל כך .האם הוא מאמין במה שהוא פועל?
ביררו את הדבר ,מצאו סוחר המבין בערכו של המטבע, האם אתה יודע מה יש בידך?
והוא הסכים לשלם תמורתו את הסכום הגדול .ור׳ נתאר לעצמנו:
זלמן ,שעד אתמול התקשה להשיג לחם לילדיו ,נעשה
ר׳ זלמן הוא יהודי מכובד ,אלא שבביתו שוררת עניות
יהודי אמיד.
קשה .הוא מתקשה להשיג לחם לפי הטף ,ודאגת פרנסת
מי היטיב עמו יותר מכולם? ילדיו אינה נותנת לו מנוחה.
מי ששלח לו מעט כסף? מי שהביא לביתו מזון? מכריו יודעים את מצבו ולבם נכמר עליו .הם רוצים
בוודאי ,כל אחד מהם עשה עמו חסד יקר. לעזור ,אבל ר׳ זלמן מתבייש מאוד לקבל תמיכה .ובכל
אבל היהודי שפקח את עיניו והראה לו איזה אוצר נמצא זאת ,יהודים טובים מוצאים את הדרך לשלוח לו מעט
בידו -הוא הוציא אותו מעניותו! כסף או מצרכי מזון ,בכבוד ובעדינות ,כדי שיהיה במה
ויש כאן נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת. להחיות את בני הבית.
המטבע הזה היה בכיסו של ר׳ זלמן כבר כמה שבועות. באותו בית הכנסת מתפלל גם ר׳ אפרים .אף הוא מצטער
האם היה לו באותם ימים במה להאכיל את ילדיו? הוא בצערו של ר׳ זלמן ,אלא שאין בידו ממון לתת לו .לא
עדיין הסתובב רעב ,ודאג כיצד יביא לחם לביתו. פעם הוא חושב לעצמו :במה אוכל לעזור ליהודי הזה?
האוצר היה ברשותו ,אבל הוא לא ידע את ערכו .הוא לר׳ אפרים יש ידיעה מיוחדת במטבעות עתיקים
החזיק בידו הון רב ,ועמד להוציאו כאילו היה מטבע ונדירים .הוא מכיר מטבעות הנראים לעין כמעות
פשוט! פשוטות ,אבל בעיני המבינים ערכם רב מאוד.
ר׳ אפרים לא נתן לו מטבע חדש .הוא גילה לו את ערכו יום אחד הוא מבחין בר׳ זלמן עומד ליד מכונת ממכר המזון
של המטבע שכבר היה בידו. שבבית הכנסת .הוא רעב ומבקש לקנות דבר־מה לאכול.
בידו כמה מטבעות ,והוא עומד לשלשל אותם למכונה.
בידיעה הזאת פתח לפניו חיים של רווחה.
ר׳ אפרים מעיף מבט במטבע שבידו -ונעצר על מקומו.
יהודי יקר ,המשל הזה נוגע מאוד לחיינו.
״ר׳ זלמן!״ הוא קורא.
בידינו תורה ,תפילה ומצוות .בכל יום אנו זוכים לעשות
מעשים קדושים .אבל האם אנו מכירים את מה שיש ר׳ זלמן מסתובב :״כן ,מה רצונך?״
בידינו? האם אנו מאמינים במה שאנו פועלים למעלה? ״האם אתה יודע מה יש בידך?״
השבוע בא האור החיים הקדוש ופוקח את עינינו: ״בוודאי .מטבע של רבע דולר״.
יהודי ,האם אתה יודע מה יש בידך? ״ר׳ זלמן ,זה אינו מטבע רגיל .המטבע הזה שווה הון
נלמד את דבריו הקדושים ,ונכניס אל הלב את יקרות רב!״
האוצר שהקב״ה הפקיד בידינו. ר׳ זלמן מחייך ,אבל ר׳ אפרים מפציר בו :״אנא ,אל
תכניס אותו למכונה! אתה יודע כמה הוא שווה? קרוב
לחצי מיליון דולר!״
ב
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
עד היכן המעשה מגיע? הסולם של הנשמה
במצוה אנו רואים את המעשה החיצוני :יהודי הוציא יעקב אבינו יוצא מבית אביו והולך לחרן .בדרכו הוא
מטבע מכיסו ונתן צדקה .פתח את פיו ואמר ברכה .ישב לן במקום ,ושם הוא רואה בחלומו:
ולמד שורה בגמרא. ״וְ ִהנֵּה ֻסלָּם מֻצָּ ב אַ ְרצָ ה וְ ר ֹאׁשֹו מַ גִּ יעַ הַ שָּׁ מָ יְ מָ ה ,וְ ִהנֵּה
אבל עד היכן הגיע המעשה הזה? אֱֹלהים עֹ לִ ים וְ יֹ ְר ִדים ּבֹו״( .בראשית כח ,יב) ִ מַ לְ אֲ כֵי
האור החיים הקדוש מגלה לנו :עד העולמות העליונים, האור החיים הקדוש מבאר בדרך רמז את ענייני
עד שורש הנשמה. הפרשה על האדם ונשמתו .הסולם רומז לנפש האדם
אנו רואים יהודי עומד בבית הכנסת וסידור בידו .סביבו הקשורה למעלה ,ועליית המלאכים וירידתם רומזות
עומדים אנשים נוספים ,ובחוץ העולם ממשיך לנהוג למעשים הטובים ולשפע המתעורר באמצעותם.
כמנהגו .אבל באותה שעה היהודי הזה מדבר עם בוראו. וכך הוא כותב (בראשית כח ,יד):
הוא פונה אליו ,מבקש ממנו ,מודה לו ומתקשר אליו. ֹלהים עֹולִ ים וְ גֹו׳ ,יִ ְרמֹוז אֶ ל ְּב ִחינַת אֹומרֹו מַ לְ אֲ כֵי אֱ ִ
״וְ ְ
ולהתקשרות הזאת יש פעולה למעלה. טֹובים אֲשֶׁ ר יִ ְׁשתַּ דֵּ ל אָ דָ ם בָּ עֹולָם הַ זֶּה ,וְ ַי ֲעלֶהמַ ע ֲִׂשים ִ
ְּבאֶ ְמצָ עּותָ ּה אֹורֹות עֶ לְ יֹונִ ים ְּבשֹׁ ֶרׁש נִ ְׁשמָ תָ ן״.
אנו רואים אב יושב ולומד עם בנו .הילד מתקשה
להבין ,והאב עייף .הוא מסביר שוב ,מתאזר בסבלנות המעשים הטובים שהאדם משתדל לעשות כאן ,בעולם
וחוזר על הדברים. הזה ,מעלים אורות עליונים בשורש הנשמות.
בחדר נשמעות מילים פשוטות .ובתוך המעשה הזה יש ״וְ הֵ ם נִ קְ ָר ִאים ְּב ִד ְב ֵריהֶ ם ז״ל (זהר ח״א יח) מַ יִ ין נּוקְ ִבין,
תורה ,חסד ,והשתדלות של יהודי לעשות רצון קונו. ידיםאֱֹלהים .וְ כֵן הּוא ְּב ִמ ְׁשנַת ח ֲִס ִ
ִ לָהֶ ם יִ קְ ָרא מַ לְ אֲ כֵי
(אבות פ״ד) :הָ עֹושֶׂ ה ִמ ְצוָה אַ חַ ת קָ נָה לֹו פְּ ַרקְ לִ יט אֶ חָ ד״.
העיניים רואות חלק קטן מן המתרחש .התורה הקדושה
מגלה לנו עד היכן הדברים מגיעים. זוהי ההתעוררות העולה מלמטה ,המכונה בספרים
הקדושים ״מיין נוקבין״ .אלו הם ״מלאכי אלהים״
וכמה חשוב שניתן לידיעה הזאת מקום בתוך
העולים מכוח מעשיו של האדם ,וכדברי המשנה:
מחשבותינו .הרי אלו המעשים שאנו עושים בכל יום!
העושה מצוה אחת קונה לו מליץ יושר.
להתבונן עכשיו
וממשיך האור החיים הקדוש:
יהודי יקר ,הבה נעצור כאן לרגע.
עֹוררּות
כּורין ,כִּ י ְּב ִה ְת ְ״ּובַ עֲלֹות אֵ ּלּו י ְֵרדּו מַ יִ ין ְּד ִ
היזכר במצוה אחת שעשית היום .אולי הנחת תפילין, עֹוררּו מַ יִ ם הָ עֶ לְ יֹונִ ים לְ הַ ְׁשפִּ יעַ אֹורֹות
הַ תַּ ְחּתֹונִ ים יִ ְת ְ
אולי לימוד תורה ,אולי טובה שעשית לזולת. יֹור ִדים ּבֹו״.
אֹומרֹו וְ ְ
נֹור ִאים ְּבסֹוד נִ ְׁשמָ תֹו ,וְ הּוא ְ ָ
חשוב מעט על אותו מעשה. ההתעוררות מלמטה מעוררת שפע מלמעלה .המעשים
עשית אותו בידיך ,בפיך ,בזמנך ובכוחותיך .הקב״ה עולים ,וכנגדם יורדים אורות אל נשמתו של האדם.
זיכה אותך לקיים את רצונו. הבה נשהה רגע ליד המילים הללו.
וכעת הבט עליו מתוך דברי האור החיים הקדוש: ״אורות עליונים״.
״אורות עליונים״. ״להשפיע אורות נוראים בסוד נשמתו״.
המצוה כבר נעשתה ,ואתה יכול להתבונן בה עכשיו. יהודי עושה מעשה טוב כאן בארץ ,ובאמצעותו
להודות על הזכות ,לשמוח בה ולהכניס בלב אמונה מתעוררים אורות עליונים .ומלמעלה נשפעים אורות
ביקרותה. נוראים בנשמתו.
זהו הסולם :העבודה עולה מכאן ,והשפע יורד מלמעלה.
ג
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
אין לנו השגה בכל עומקם של הדברים ,אבל אנו אותו מעשה שאתה נזכר בו יכול לעורר בך כעת שמחה
מקבלים באמונה את מה שמגלה לנו האור החיים חדשה והתקשרות מחודשת.
הקדוש :לעבודתו של יהודי יש המשך קדוש למעלה, ״רבונו של עולם ,קודם בירכתי לפניך .אולי לא נתתי
ונשמתו מקבלת שפע עליון. את לבי די הצורך לגודל הזכות .כעת אני רוצה להודות
אדם יכול לצאת מבית הכנסת ולהרגיש עדיין עייף .הוא לך עליה .זכיתי להיות יהודי ולהזכיר את שמך הקדוש!״
למד ,ואינו חש התלהבות גדולה .קיים מצוה ,וטרדותיו המחשבה הזאת היא עצמה עבודה חיה ברגע הזה .אדם
עדיין מעסיקות אותו. יושב ומתבונן בחסד שעשה עמו בוראו ,ולבו מתקרב אליו.
אין בכוחו של ההרגש הרגעי למדוד את כל מה כך צריכים הדברים להילמד :מתוך עצירה ,מחשבה
שהתחולל בנשמה. והכנסה אל הלב.
עשיתי מצוה .הקב״ה זיכה אותי בדבר קדוש ,שעומקו יש בך עומק שאינך רואה
גדול ממה שאני מסוגל להרגיש ולהשיג כעת.
האדם רגיל למדוד את עצמו לפי מה שהוא מכיר
המגיד הקדוש שואל :האם אתה מאמין? בעצמו.
וכאן אנו מגיעים ליסוד גדול ,שצריך לחדור אל הלב הוא יודע כמה פעמים דעתו מוסחת .הוא זוכר את
וללוות אותנו יום־יום. כישלונותיו ,ומכיר את הדברים שעדיין טעונים אצלו
המגיד הקדוש ממעזריטש זי״ע אומר (מגיד דבריו ליעקב ,אות צ׳): תיקון .משום כך ,כאשר מדברים עמו על אורות
״כְּ שֶׁ אָ דָ ם ְמקַ שֵּׁ ר עַ ְצמֹו ְּבהַ שֵּׁ ם יִ ְתבָּ ַרְך ,אֲ זַי כָּל עליונים ועל שורש הנשמה ,נדמה לו לפעמים שמדובר
ּבֹורא יִ ְתבָּ ַרְך.
הָ עֹולָמֹות שֶׁ לְּ מַ טָּ ה ִממֶּ נָּה ִמ ְתקַ ְּׁש ִרים בַּ ֵ בעולם רחוק ממנו.
ּבּושים,לְ מָ שָׁ ל ,לְ אָ דָ ם שֶׁ יֵּׁש לֹו כֹּ חַ עַ ל יְ דֵ י אֲכִ ילָה ּומַ לְ ִׁ יש עולם של צדיקים ,של אנשים קדושים ובעלי
נִ ְמצָ א כְּ לּולִ ים ּבֹו ּדֹומֵ ם צֹומֵ חַ חַ י ְמדַ בֵּ ר שֶׁ ל הָ עֹולָמֹות, מדרגות .ויש הוא ,עם חייו הרגילים.
וְ ֻכלָּם ִמ ְתקַ ְּׁש ִרים ְּבהַ שֵּׁ ם יִ ְתבָּ ַרְך עַ ל יָדֹו .וְ עִ יקָ ר אבל האור החיים הקדוש מדבר כאן על האדם ,על נפשו
שֶׁ יְּ קַ שֵּׁ ר עַ ְצמֹו ְּבהַ שֵּׁ ם יִ ְתבָּ ַרְך״. ועל מעשיו הטובים.
כאשר האדם מתקשר לה׳ ,הוא קושר עמו גם את חלקי לנשמתך יש שורש למעלה.
הבריאה הכלולים בו ומשמשים אותו .האכילה שממנה
מה שאתה רואה מעצמך כאן למטה אינו מלוא שיעורה
קיבל כוח ,הלבושים שבהם התלבש -כל אלו נכללים
של נשמתך .הקב״ה נתן בך נשמה קדושה ,והפקיד
בעבודתו ועולים עמו בהתקשרותו לבורא.
בידיך עבודה בעולם הזה.
וממשיך המגיד הקדוש:
אתה עומד על הארץ .עליך לאכול ולישון ,לעסוק
״וְ ִאם אֵ ינֹו מַ אֲ ִמין בֶּ אֱ מּונָה ְׁשלֵמָ ה שֶׁ ּפֹועֵ ל ְּב ִדּבּורֹו בפרנסתך ולדאוג לבני ביתך .ובתוך החיים האלה אתה
ּוב ִה ְתקַ ְּׁשרּות ְּבהַ שֵּׁ ם יִ ְתבָּ ַרְך ,בֶּ אֱ מֶ ת אֵ ינֹו ּפֹועֵ ל לְ מַ עְ לָה
ְ מקיים מצוות ומתקשר לבוראך.
כְּ לָל .וְ זֶהּו שֶׁ כָּתּוב ‘וַיִּ גַּע ְּבכַף יְ ֵרכֹו’ ,פֵּ ירּוׁש שֶׁ ּלֹוקֵ חַ
הסולם מוצב ארצה ,וראשו מגיע השמימה.
ִממֶּ ּנּו הָ אֱ מּונָהּ .וכְ לָל גָּדֹול הּוא הָ אֱ מּונָה ,שֶׁ יֵּׁש כַּמָּ ה
ְּבנֵי אָ דָ ם שֶׁ יֵּׁש לָהֶ ם אַ הֲבָ ה וְ יִ ְראָ ה ,וְ אֵ ין ּפֹועֲלִ ים כדאי לחזור על כך במחשבה :ליום שלי ,עם כל פרטיו,
לְ מַ עְ לָה כְּ לּום מֵ חֲמַ ת חֶ ְסרֹון הָ אֱ מּונָה ְׁשלֵמָ ה״. יש שייכות לשורש נשמתי.
אלו דברים נוקבים מאוד. ומשם נשפעים אורות אל הנשמה .״אורות נוראים
בסוד נשמתו״.
המגיד מתאר אדם שיש בו אהבה ויראה ,ואף על פי כן
חסרה לו האמונה שדיבורו והתקשרותו פועלים
ד
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
כמה ברכות אנו מברכים בכל יום .כמה דברי תורה למעלה .והחיסרון הזה מעכב את הפעולה שעליה הוא
ותפילה יוצאים מפינו .ואיזה יסוד יקר אפשר להכניס מדבר.
בכל אלו :האמונה שאנו פועלים. האמונה בפעולת העבודה היא עצמה יסוד בעבודה.
האמונה צריכה להגיע עד ״אני״ האדם עומד לדבר עם בוראו ,וצריך להאמין
אדם יכול להאמין בכל הדברים הגדולים ,ועדיין שההתקשרות הזאת היא דבר חי ואמיתי ,הפועל
האמונה אינה מגיעה דיה אל עבודתו שלו. בעולמות העליונים.
התפילה קדושה -בוודאי .התורה למעלה מכל השגה - אוי ,כמה חבל!
ודאי .המצוות פועלות בעולמות העליונים -כך כתוב יהודי יכול להגיע לדברים נשגבים כל כך במעשיו
בספרים הקדושים. הטובים .הוא כבר מקיים מצוות ,כבר לומד וכבר
אבל התפילה שלי? התורה שאני לומד? המצוה שאני מתפלל .חסרה לו האמונה -להאמין שהוא אכן פועל
עושה? בכל אלו למעלה!
לשם צריכה האמונה להגיע. המגיד זי"ע מדבר אפילו על אנשים בעלי אהבה ויראה.
המגיד הקדוש אומר במקום נוסף (שם ,אות ק״ד): כמה הם יכולים לפעול ,וחיסרון האמונה מעכב!
״צָ ִריְך לְ כָל אָ דָ ם לִ ְהיֹות לֹו אֱ מּונָה גְּ דֹולָה ָלזֶה ,שֶׁ כָּל ר׳ זלמן החזיק בידו את המטבע היקר ,אבל לא ידע מה
ּתֹורה אֹו מַ ה שֶּׁ הּוא עֹושֶׂ ה אֵ יזֶה ִמ ְצוָה אֹו לִ יּמּוד ָ יוכל להשיג באמצעותו .כך יכול יהודי לעשות מעשים
עֹורר תַּ עֲנּוג גָּדֹול לְ מַ עְ לָה .וְ ל ֹא י ֹאמַ ר ְּבלִ ּבֹו:ְּתפִ לָּה ,יִ ְת ֵ קדושים ,בלי להאמין במה שהוא פועל על ידם למעלה.
אֵ יְך אֶ פְ שָׁ ר שֶׁ אֲ נִ י אֶ עֱשֶׂ ה כִּ ְביָכֹול תַּ עֲנּוגִ ים לְ מַ עְ לָה״. ואצלנו מגלה המגיד הקדוש עומק נוסף :האמונה
״לכל אדם״. עצמה היא יסוד בפעולת ההתקשרות למעלה .כמה
חבל ,כשהאוצר כבר בידינו ,וחיסרון האמונה מעכב את
והוא מפרש את המחשבה שעלולה להתגנב ללב :״איך
מה שאפשר לפעול באמצעותו!
אפשר שאני״.
יש כאן קריאה שצריכה לעורר אותנו.
כיצד ייתכן שאני אעשה תענוג למעלה?
יהודי מתאמץ בעבודת ה׳ .קם לתפילה ,שומר על
הבה נקרא שוב את המילים האלה .המגיד מבקש
שיעורו ,משתדל להיות נאמן לרצון קונו .ובפינה
להוציא מלבנו דווקא את הספק הנוגע ל״אני״.
שבלבו מקננת מחשבה חלשה :מה כבר יכולה עבודתי
אני ,עם הנשמה שהקב״ה נתן בי .אני ,המחויב בתורה לפעול?
ובמצוות .אני ,שיכול עכשיו לפתוח את פי ולדבר אליו.
והמגיד מגלה עד כמה המחשבה הזאת נוגעת לפעולת
הוא ציווה אותי במצוה .נתן לי חלק בתורתו הקדושה. ההתקשרות למעלה.
זיכה אותי לעמוד לפניו ולעובדו.
עלינו להכניס אמונה אל העבודה שאנו עושים .כשאני
ועליי להאמין ביקרותה של העבודה שנתן לי. לומד ,כשאני מתפלל וכשאני פונה אל ה׳ -להאמין
״אבל אני רחוק כל כך״ שדיבורי והתקשרותי פועלים.
כאן עשוי האדם לשאול :כיצד אוכל לחשוב כך על אין כאן מקום להחליש ,חלילה ,את עצם קיום המצוות
עבודתי ,בשעה שאני מכיר את חסרונותיי? או לזלזל במצוה שעשה יהודי .התביעה היא להכיר
בכוח שנמסר בידינו ולהכניס בעבודתנו את האמונה
כוונתי אינה שלמה ,התמדתי טעונה חיזוק ,ולבי אינו
שהמגיד דורש.
מתעורר בקלות.
ה
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
להתענג על עשיית רצונו בוודאי ,יש מה לתקן .הקב״ה נותן לנו ימים ושנים כדי
המגיד הקדוש זי"ע מסיים שם: לגדול ,להזדכך ולהתקרב אליו .ובתוך עבודת התיקון
עלינו להאמין בדבריו הקדושים.
עֹורר לְ מַ טָּ ה הַ ִה ְת ַלהֲבּות, ״וְ זֶה הַ כְּ לָל ,שֶׁ צָּ ִריְך לְ ִה ְת ֵ
ְּדהַ יְ נּו הַ תַּ עֲנּוג שֶׁ ּלֹוְ .רצֹונֹו לֹומַ ר ,שֶׁ יִּ ְהיֶה לֹו תַּ עֲנּוג כשיהודי מכיר ביקרות תורתו ,הוא מקבל חשק ללמוד
ּבֹורא יִ ְתבָּ ַרְך ,כְּ דֵ י שֶׁ יָּבֹוא
מַ מָּ ׁש ְּבמַ ה שֶּׁ עֹושֶׂ ה ְרצֹון הַ ֵ טוב יותר .כשהוא מאמין שתפילתו מעוררת תענוג
לְ עֹולַם הַ תַּ עֲנּוג״. למעלה ,הוא רוצה להכניס עוד מעט לב בברכה.
שיהיה לו תענוג ממש בעשיית רצון בוראו. האמונה בעבודה מעניקה כוח להתרומם.
וגם את זה אפשר להתחיל עכשיו. נחשוב כעת :איזו מצוה בחיי נעשתה רגילה כל כך ,עד
שכמעט חדלתי להרגיש ביקרותה?
היזכר בתורה שלמדת .אולי היה קשה להבין ,אולי
המחשבה התייגעה ,אבל זכית לעסוק בתורת ה׳. אולי ברכת המזון .אולי התפילה הקבועה .אולי השיעור
שאני זוכה לשמור עליו זה שנים.
תן לשמחה הזאת מקום בלב.
ניקח דווקא את המעשה המוכר הזה ,ונכניס בו עכשיו
היזכר במעשה חסד שעשית .נתת מזמנך ומכוחותיך
מחשבה חיה :הקב״ה זיכה אותי במצוה הזאת .היא
למען יהודי אחר .אולי איש לא הבחין בכך ,אבל זכית
יקרה לפניו.
לעשות מעשה קדוש.
מי נתן לך את הכוח?
אמור בלבך :רבונו של עולם ,אני שמח שזיכית אותי.
ואם עולה חשש של גאווה -כיצד יחשוב האדם שהוא
אנו יודעים לשמוח ברווח שהרווחנו ,בדבר שהצלחנו
פועל דברים גדולים כל כך? -המגיד עצמו משיב על
בו ובעניין שעלה בידינו לסיים .ניתן מקום גם לשמחת
כך באותו קטע:
המצוה.
״מי נָתַ ן לְ ָך הַ כֹּ חַ הַ זֶּה? אֲ נִ י אֲ נִ י הּוא״.
ִ
זכיתי היום לעשות את רצון ה׳.
הקב״ה נותן את הכוח.
אותן מילים ,והלב מתחדש
הנשמה שלי היא מתנה ממנו .התורה היא תורתו.
יהודי נוטל לידו כוס מים ומברך.
המצוה היא ציוויו .וגם האפשרות לקיים אותה ניתנת
הברכה יכולה להיאמר מתוך הרגל .אלו מילים קדושות לי ממנו.
שהוא מכיר משנות ילדותו.
כאשר אני מכיר בכך ,גדלות המצוה מעוררת בי הכנעה
והוא יכול גם לעצור לרגע .להיזכר לפני מי הוא עומד, והודאה.
ומי זיכה אותו לברך .להאמין שברכתו יקרה למעלה.
רבונו של עולם ,איזו מתנה נתת לי! הפקדת בידיו של
אל אותן מילים קדושות מצטרפת התקשרות מחודשת. אדם בשר ודם כוח קדוש כל כך .אתה מזכה אותי
וכך גם באמצע לימוד .האדם כבר יושב ולומד ,ולפתע ללמוד את תורתך ,לדבר עמך ולקיים את רצונך.
נותן אל לבו :אני עוסק עכשיו בתורתו של הקב״ה. האדם מרגיש שהוא מקבל מתנה שאין ביכולתו לשער
המחשבה הזאת יכולה להעיר אותו בתוך הלימוד את גודלה.
ולהביא ללבו קרבה מחודשת. וכאשר מחזיקים בידיים מתנה יקרה מאת ה׳ ,רוצים
גם כאן ,בשעה שאנו לומדים את הדברים ,אפשר לשמור עליה .להשתמש בה בכבוד ,בשמחה ובלב
להתחיל לחיות עמם .לפנות לה׳ בהודאה ,באמונה שלם.
וברצון חדש.
ו
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
נתת לו מתנה יקרה :להכיר במתנות הקדושות שבידיו אדם עשוי ללמוד יסוד נפלא ולהתפעל :איזו תורה יפה!
ולהאמין במה שהוא פועל באמצעותן .ולדברי המגיד, למי אוכל לספר אותה?
האמונה הזאת היא עצמה יסוד בפעולה למעלה. אבל הדברים מבקשים להיכנס קודם אל לבו שלו.
כשעוררת בו את האמונה ,סייעת שתורתו ,תפילתו הבה נשהה שוב לרגע :מה עשיתי היום למען רצון
והתקשרותו לה׳ יפעלו בעולמות העליונים. קוני?
המילים שאמרת הולכות עמו ,יום אחר יום .כמה נזכור את סדר היום היהודי שלנו .הברכות ,התפילה,
תפילות הוא עוד יתפלל ,כמה תורה עוד ילמד וכמה שמירת המצוות ,הישרות בענייני ממון ,הכוחות שאנו
מצוות עוד יקיים מתוך ההכרה שעוררת בו! מקדישים לחינוך הילדים.
איזה חסד גדול אפשר לעשות עם יהודי. בתוך כל אלו יש קדושה שאין בידינו למדוד.
מתנה שאב יכול להעניק לבניו האור החיים הקדוש דיבר על אורות עליונים ועל אורות
זהו אוצר גם לחיי הבית. נוראים.
ילד צריך ללמוד כיצד מברכים ,כיצד מתפללים וכיצד אני רוצה להאמין בכך .לשמוח בחלקי .לתת לידיעה
מקיימים מצוה .ויחד עם זאת אפשר להעניק לו הכרה הזאת לקרב אותי לה׳ כבר עכשיו.
ביקרות מעשיו. כך נעשה הלימוד עצמו זמן של התבוננות ועבודה.
כשילד מברך ,האב יכול לשמוח עמו :זכית עכשיו לפקוח ליהודי את העיניים
לברך את ה׳!
וכאן אנו חוזרים אל ר׳ אפרים.
כשבחור מתייגע בסוגיה ,אפשר לעזור לו להכיר במה
כסף לתת לר׳ זלמן לא היה בידו .אבל הוא ידע לזהות
שהיה בידיו :למדת את תורת ה׳ .יגיעתך יקרה.
את האוצר שהיה מונח בכיסו ,ובכך עשה עמו חסד
מילים כאלה ,היוצאות מלב מאמין ,יכולות לבנות בילד ששינה את חייו.
הסתכלות שלמה על חיי תורה ומצוות .הוא גדל מתוך
גם אתה יכול לעשות חסד כזה עם יהודי.
ידיעה שיש לו חלק קדוש ,ולמעשיו יש חשיבות .הוא
יכול לעשות נחת רוח לבוראו. אתה פוגש אדם המתפלל זה שנים .מניח תפילין ,שומר
שבת ,לומד כפי כוחותיו ועושה חסד .אבל בתוך עצמו
וכדי שנוכל למסור זאת באמת ,עלינו לקבל את הדברים
הוא מרגיש קטן .עבודתו נעשתה אצלו דבר רגיל.
בעצמנו.
ואתה אומר לו :״יהודי יקר ,האם אתה יודע מה יש
גם האב צריך לשמוע בתוך לבו :תפילתי יקרה .תורתי
בידך?״
יקרה .הקב״ה זיכה אותי לעובדו.
אתה יושב עמו ולומד את דברי האור החיים הקדוש:
ההכרה הזאת יכולה להאיר את הבית כולו.
המעשים הטובים שאדם עושה בעולם הזה מעלים
להתחיל ברגע הזה אורות עליונים .אתה מראה לו את דברי המגיד :״צריך
כאשר שומעים דברים כאלה ,אפשר לחשוב בכאב על לכל אדם להיות לו אמונה גדולה לזה״.
השנים שעברו :כמה חבל שלא הכרתי בכך עד היום! המילים האלה עשויות ללוות אותו מחר בבוקר.
אבל עכשיו זיכה אותנו הקב״ה ללמוד את הדברים. הוא ייטול את התפילין וייזכר .יפתח את הסידור,
עכשיו הוא נתן לנו הזדמנות להתבונן בהם. ומחשבה תתעורר בלבו :תפילתי יקרה .עליי להאמין
ניקח את הרגע הזה ונשתמש בו. בהתקשרותי ובמה שהיא פועלת למעלה.
ז
“נועם האור” גליון כ בעזרת השם יתברך
תן לדברי האור החיים הקדוש לפקוח את עיניך ,ולדברי המחשבה על המצוות שכבר עשינו יכולה לעורר כעת
המגיד הקדוש לעורר בלבך אמונה במה שעבודתך פועלת. הודאה ,שמחה והתקשרות מחודשת .אפשר לשמוח
אינך יודע למדוד את האורות ,ואין לך השגה בכל בתורה שזכינו ללמוד ,להודות על המצוות שקיימנו
העולמות .אבל אתה יכול להאמין בדברים הקדושים ולבקש על ההמשך.
שנמסרו לנו ,לשמוח בחלקך ולהתקשר לבוראך. ״רבונו של עולם ,עזור לי להכיר במתנות שאתה נותן
וכשתפגוש יהודי נוסף הזקוק לכוח ,עזור גם לו להכיר לי .עזור לי לחיות באמונה בתורתך ובדברי צדיקיך״.
את האוצר שבידיו. ולימים הבאים אפשר לקבל קביעות קטנה :לפני מצוה
כעת אתה יודע מעט יותר מה יש בידך .הכנס את אחת ביום לעצור לרגע.
הידיעה אל הלב -וחיה עמה! לפני ברכה ,לפני הלימוד או לפני מעשה חסד ,להיזכר:
תפילה אני עומד לעשות את רצון ה׳ .אני מאמין ביקרות
העבודה ,ומאמין במה שהיא פועלת למעלה.
רבונו של עולם ,נתת בנו נשמה קדושה ,וזיכית אותנו
בתורתך ובמצוותיך. מהרגע האחד הזה יכולה ההכרה להתפשט לחלקים
נוספים של היום.
עזור לנו להאמין ביקרות העבודה שהפקדת בידינו.
הסר מלבנו את המחשבה :״מה כבר יכולה עבודתי האוצר בידיך
לפעול?״ ותן לנו אמונה שלמה בדבריך הקדושים. ניקח עמנו את מילותיו של האור החיים הקדוש:
פתח את לבנו לשמוח בכל דבר תורה ,בכל תפילה ובכל ״אורות עליונים״.
מצוה .זכנו להכיר שכל כוחותינו ממך ,ולהודות לך על ״להשפיע אורות נוראים בסוד נשמתו״.
הזכות לעשות את רצונך.
הסולם עומד בתוך חייו של יהודי .כאן למטה הוא עושה
ועזור לנו לחזק גם את אחינו בני ישראל ,להזכיר להם את מצוה ,כאן הוא פותח ספר ,וכאן הוא פונה אל בוראו
חלקם הקדוש ולעורר בהם אמונה ,שמחה ואהבה אליך. בתפילה.
פקח את עינינו להכיר את האוצר שהפקדת בידינו, וראשו מגיע השמימה.
וזכנו לעובדך באמונה שלמה ,בשמחה ובלב שלם.
יהודי יקר ,האוצר בידיך .התורה שאתה לומד ,התפילה
האר בנשמותינו ,וקרב אותנו אליך ,אבינו שבשמים .אמן. שאתה מתפלל ,המצוות שאתה מקיים.
לכל ענייני הגליון
דוד איגל
054-8498791
dudle148@gmail.com
ח
