gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חזק ואמץ · Chazak V'ametz — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: חזק ואמץ · Chazak V'ametz

שבוע: ויצא (2026-11-16)

חזק ואמץ · Chazak V'ametz — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חזק ואמץ ‪ -‬העצמה וצמיחה במשנת רבותינו‬ ‫הרב יהושע בביאן | אקטואליה ◆ תובנות ◆ מבט תורני ◆ כלים לחיים‬ ‫מאה תירוצים להישאר ‪ -‬סיבה אחת לקום‬ ‫הקול שלך מסתלסל‪" :‬יום השישי‪ ,‬ויכלו השמים והארץ וכל צבאם"‪ .‬ביד אחת אתה אוחז בכוס היין המלאה עד‬ ‫גדותיה‪ ,‬ומזווית העין אתה רואה את להבות נרות השבת מהבהבות‪.‬‬ ‫החלות‪ ,‬הסלטים‪ ,‬הדגים‪ ,‬והמרק החם שהגיע בדיוק כשהגשם התחיל להקיש על החלון‪ ,‬טיפה ועוד טיפה‪ .‬בין‬ ‫מנה למנה "כל מקדש שביעי" אתה שר בדביקות‪ ,‬בעיניים עצומות‪ ,‬ומנסה לגרור את הילדים לשיר איתך‪ .‬ואחר‬ ‫כך דבר תורה קצר‪ ,‬לא כבד‪ ,‬סיפור שמתאים לכולם‪.‬‬ ‫היא מגישה את הבשר‪ ,‬אתה טועם ומפרגן על הרכות ועל הטעם‪" .‬זה המתכון הרגיל שלנו"‪ ,‬היא מפטירה כאילו‬ ‫לא שמעה‪ ,‬ואתה לא נותן לה לבלוע את המחמאה‪" :‬אבל הפעם יצא לך משהו מיוחד‪ ,‬זה פשוט טוב"‪ .‬ואתה‬ ‫רואה את העיניים שלה בורקות לרגע‪.‬‬ ‫בין הפיצוחים הילדים מביאים את התיקיות שקיבלו מהגן‪ ,‬ואתה עובר איתם על העבודות ועל מה שלמדו‪ .‬ואחר‬ ‫כך ברכת המזון‪ ,‬מתוך הברכון‪ ,‬בכוונה‪ ,‬מילה במילה‪.‬‬ ‫ואתה לא קם‪ .‬משהו טוב עובר לך בלב‪ ,‬ואתה נותן לעצמך ציון מאה‪ :‬אבא טוב‪ ,‬בעל טוב‪ ,‬ראש משפחה למופת‪.‬‬ ‫אתה חושב על שבוע מלא ועמוס‪ .‬על לימודים‪ ,‬יציאות וקניות‪ ,‬על לילות לבנים עם הבן שלא הרגיש טוב‪ ,‬על‬ ‫מרוץ אינסופי שנראה שאין לו סוף‪ .‬והנה שבת‪ ,‬מנוחה‪ ,‬זה הזמן‪ .‬העיניים שלך עוברות מעצמן אל השעון הגדול‬ ‫שבמרכז הסלון‪ ,‬ומשהו נעים זורם בגוף‪ :‬יש הרבה זמן לישון‪ ,‬המון‪ .‬שעון חורף‪ ,‬הלילה ארוך‪ ,‬וככה זה הכי טוב‪.‬‬ ‫ואז זה חולף לך בראש‪ ,‬מהר‪" :‬אולי ללכת ללמוד קצת"‪ .‬ובכל הכוחות אתה דוחף את המחשבה בחזרה החוצה‪.‬‬ ‫עלון מספר ‪ - 22‬פרשת "ויצא" ‪ -‬לע"נ מרת שושנה בת טובה טאוס‬ ‫"שבת מנוחה"‪" .‬יורד גשם"‪" .‬אפשר ללמוד בבית"‪" .‬אני חייב את הזמן הזה לעצמי‪ ,‬אחרת אני מתמוטט"‪" .‬בית‬ ‫המדרש ריק"‪" .‬אני רוצה לקום מוקדם לשחרית"‪.‬‬ ‫אבל היצר הטוב לא נוטש את זירת הקרב בקלות‪" .‬אולי בכל זאת"‪ ,‬הוא לוחש‪ ,‬ומזכיר לך משהו שלא ידעת‬ ‫שאתה זוכר‪ :‬מה שכותב ה"בן איש חי" בשם המקובלים בהקדמה לחומש שמות (שנה ב')‪" ,‬שהפועל הנעשה‬ ‫מעסק התורה ביום שבת גדול פי אלף מזה של ימות החול"‪.‬‬ ‫המוח שלך מתחיל לחשב מעצמו‪ .‬כמה צריך ללמוד בשבת כדי שייחשב כמו יום שלם? בערך דקה וחצי‪ .‬כמו‬ ‫שבוע? קצת יותר מעשר דקות‪ .‬חודש? קצת יותר מארבעים ושלוש דקות‪ .‬ושנה שלמה? פחות מתשע שעות‪.‬‬ ‫אתה עוצר רגע‪ ,‬כי התוצאה מדהימה אותך‪.‬‬ ‫ואתה נזכר גם במה שאבא שלך היה אומר בשם ה"חפץ חיים"‪" :‬שלימוד בשבת נחשב כתרי"ג פעמים לימוד‬ ‫בחול‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל ששקולה שבת כנגד כל המצוות"‪( ,‬ספר לב אליהו ח"ב עמוד ‪ 38‬ששמע מרן החזו"א)‪.‬‬ ‫המספרים שונים‪ ,‬והכיוון אחד‪.‬‬ ‫ואתה מחליט‪" :‬אני הולך"‪.‬‬ ‫אבל קודם‪ ,‬אתה אומר לעצמך‪ ,‬כמה דקות ליצר הרע‪ .‬הגיליון עם התמונות קורץ לך מהשולחן‪ .‬כמה דקות‪ ,‬ומיד‬ ‫אחר כך אתה הולך‪ .‬הרי מי לא רוצה להרוויח פי אלף על אותו מאמץ‪ .‬פראייר אתה לא מוכן להיות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רגע‪ ,‬לפני שאתה חולץ נעליים ונשכב עם הגיליון על הספה‪ :‬זה הרגע שבו ההחלטה נקבעת‪ .‬כי לקום מהספה‬ ‫אחרי שחלצת נעליים‪ ,‬עם חומר מעניין ביד ועייפות אמיתית בעיניים‪ ,‬זה כמו להגיד "אני טס לחו"ל בעוד חצי‬ ‫שעה" כשאין לך כרטיס טיסה‪ .‬אתה תירדם עם הגיליון על החזה‪ .‬ואם לא‪ ,‬תמצא מאה וחמישים טעמים למה‬ ‫לא ללכת‪ ,‬ועוד כמה סיבות חדשות ואמיתיות לגמרי שיכריחו אותך להישאר‪.‬‬ ‫אז לא חולצים נעליים‪ .‬קמים מהכיסא‪ ,‬ומיד‪ ,‬בלי לעבור דרך הספה ובלי שום דבר נוסף‪ ,‬יוצאים לבית המדרש‪.‬‬ ‫הדלת נסגרת מאחוריך בשקט‪ .‬הקור של הלילה נוגע בפנים‪ ,‬הרחוב ריק‪ ,‬ואתה הולך‪ .‬הרגליים עוד לא לגמרי‬ ‫מבינות למה‪ ,‬ואיפשהו באמצע הדרך משהו בפנים מתיישר‪.‬‬ ‫בבית המדרש האורות דולקים‪ .‬ריק? זה מה שסיפרת לעצמך כשישבת בסלון‪ .‬בפינה יושבים שניים בחברותא‪,‬‬ ‫ואחד מהם מניע את האגודל באוויר ומנסה להסביר נקודה‪ .‬ליד הארון עומד בחור מול גמרא פתוחה‪ ,‬והזמזום‬ ‫השקט של הלימוד עולה ממנו כמו מנגינה ישנה‪ .‬ליד המזגן יושב אדם מבוגר שקוע בספר‪ ,‬כאילו אין עולם מחוץ‬ ‫לקירות‪ .‬אין כאן המון אנשים‪ ,‬אבל המקום בכלל לא ריק‪ ,‬והוא מחכה לך‪.‬‬ ‫אתה מוצא ספסל פנוי מול סטנדר‪ ,‬מתיישב ופותח ספר‪ .‬אחרי כמה דקות של לימוד זה מגיע ‪ -‬ההרגשה‬ ‫שחמקה ממך כל השבוע‪ :‬אתה לא רץ לשום מקום‪ .‬אין טלפון שמצלצל‪ ,‬אין רשימת משימות שמחכה‪ ,‬אין מישהו‬ ‫שצריך אותך ברגע הזה‪ .‬רק אתה‪ ,‬הספר והשקט‪.‬‬ ‫כשאתה חוזר‪ ,‬אחרי שעה‪ ,‬הבית שקט‪ .‬נרות השבת נמוכים‪ ,‬אבל עדיין דולקים‪ ,‬והלהבות מהבהבות כמו קודם‪.‬‬ ‫היא לא הלכה לישון‪ .‬היא יושבת ליד השולחן‪ ,‬ואתה רואה על הפנים שלה כמה קשה לה להישאר ערה אחרי‬ ‫שבוע כזה‪ .‬היא יכלה לעלות כבר לפני שעה‪ ,‬אבל נשארה כדי שתדע שהיא רואה את מה שעשית הלילה‬ ‫ומעריכה אותו‪.‬‬ ‫כששמעה את המפתח בדלת היא קמה בלי מילה‪ ,‬מזגה מהמיחם מים חמים‪ ,‬הכינה לך כוס תה והניחה אותה‬ ‫ליד צלחת העוגיות המיוחדות שאתה כל כך אוהב‪ ,‬אלה שאפתה לכבוד שבת ושמרה בצד‪.‬‬ ‫א ף אחד לא אומר דבר‪ .‬היא רק מסתכלת עליך שנייה אחת‪ ,‬ובעיניים שלה אותו ברק שראית בסעודה‪ ,‬אבל‬ ‫עלון מספר ‪ - 22‬פרשת "ויצא" ‪ -‬לע"נ מרת שושנה בת טובה טאוס‬ ‫עמוק יותר‪.‬‬ ‫הפעם אתה לא נותן לעצמך ציון‪ .‬אין בו צורך‪ .‬את הציון ההוא נתת על מה שכבר ידעת לעשות כשהיה נוח‪,‬‬ ‫ואת מה שעשית הלילה לא מודדים בציון‪ ,‬ובטח לא אתה‪.‬‬ ‫יכול להיות שיום אחד הילדים לא יזכרו את הרכות של הבשר‪ ,‬ולא את דבר התורה‪ ,‬ולא את הסיפור שסיפרת‪.‬‬ ‫אבל את הרגע שבו אבא קם מהכיסא כשהיו לו מאה סיבות להישאר‪ ,‬את זה הם ייקחו איתם‪ .‬את הדלת‬ ‫שנסגרה בשקט‪ ,‬את הצעדים שהלכו אל הלילה‪ ,‬ואת הבוקר שאחרי‪ ,‬כשאבא היה קצת אחר‪.‬‬ ‫השעון הגדול בסלון עדיין מראה שעון חורף‪ .‬הלילה עדיין ארוך‪ ,‬וככה זה הכי טוב‪ .‬בשבת הבאה מאה התירוצים‬ ‫יחזרו‪ ,‬הם תמיד חוזרים‪ .‬אבל גם אז תצטרך רק סיבה אחת‪.‬‬ ‫לתאום הרצאות‪ ,‬לרכישת הספר‪ ,‬להקדשת העלון ולתגובות‪13404b@gmail.com | 055-6727691 :‬‬ ‫לקבלת העלון השבועי למייל‪ :‬שלחו מייל עם המילה "הצטרפות" ‪13404b@gmail.com‬‬ ‫לשמיעת שיעורי הרב‪ ,073-2951279 :‬באתר ובעמדות "קול הלשון"‬ ‫‪2‬‬