gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נחל אליהו · Nachal Eliyahu

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נחל אליהו · Nachal Eliyahu — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דשמיא‬ ‫שיעורים‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫נחל אליהו‬ ‫הרה"ג רבי אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ניתן לשמוע בקו ישיר ‪073-2951302‬‬ ‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫לשמיעת השיעורים בטלפון מתקשרים לקווי קול הלשון‬ ‫במספרים הרגילים והישירים‬ ‫מקישים מיד כוכבית סולמית (‪)*#‬‬ ‫ולאחריו את מספר השיעור המופיע בתחילת כל שיעור‬ ‫ולסיום סולמית (‪)#‬‬ ‫א רועיש • אציו תשרפ‬ ‫פרשת ויצא • שיעור א‬ ‫אילו ידעתי לא ישנתי • עליו לשלם גמול לנותן מתנה טובה מופלאת‬ ‫(מס' שיעור ‪)31058343‬‬ ‫לא מתרגשים ממופתים‬ ‫מה מטריד את מנוחתו של יעקב אבינו אחרי שהוא זוכה לכל‬ ‫מורי ורבי הרב שך זצוק"ל – מפורסם בעולם איך היה מתנהל‬ ‫ההבטחות מהקב"ה?‬ ‫אצלו יום שלישי עם השיעור כללי‪ ,‬אבל חוץ מזה הוא מסר‬ ‫אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי – אומר רש"י‪ :‬אילו‬ ‫שיעור יומי מתוק מדבש‪ ,‬היינו שומעים אותו חוזר על פני‬ ‫ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה‪ ,‬הרב שך זצ"ל היה רגיל‬ ‫יהושע‪ ,‬רבי עקיבא איגר‪ ,‬הכל בבהירות ובמתיקות עצומה‪,‬‬ ‫לומר על זה [וכמדומה כבר הקדימו הבריסקער רב]‪ :‬יעקב‬ ‫והוא למד כל שורה בגמרא בלי לדלג כלום‪ ,‬ובסוף פרק‬ ‫אבינו היה במצב לא פשוט בכלל‪ ,‬הוא בורח מעשיו שרוצה‬ ‫קמא דבבא בתרא הוא למד את הגמרא שיש מעלה לכתוב‬ ‫להרוג אותו‪ ,‬הוא הולך לבית של לבן הרשע שביקש לעקור‬ ‫ספר תורה שארכו כהקיפו‪ ,‬והגמרא מביאה שרב הונא כתב‬ ‫את הכל‪ ,‬והקב"ה מבטיח לו 'הנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל‬ ‫שבעים ספרים ולא איתרמי ליה אלא חד‪ ,‬לעומת רב אחא‬ ‫אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך'‪ ,‬ולא‬ ‫בר יעקב שכתב חד ואיתרמי ליה‪ ,‬יהבו ביה רבנן עינייהו‬ ‫זו בלבד‪ ,‬הקב"ה מבטיח לו הבטחות על העתיד 'ופרצת‬ ‫ונח נפשיה‪ ,‬והרב שך הזכיר את המעשה שהיה עם הבית‬ ‫ימה וקדמה צפונה ונגבה‪ ,‬ונברכו בך כל משפחות האדמה‬ ‫הלוי שקצב יצא חייב בדינו והתחצף לבית הלוי‪ ,‬הבית הלוי‬ ‫ובזרעך' הבטחה לדורות‪ ,‬יעקב אבינו היה צריך לקום‬ ‫חשש שאותו קצב יענש ורץ אחריו ואמר לו שהוא מוחל‬ ‫ולרקוד‪ ,‬ובמקום זה מה שמטריד אותו זה 'אילו ידעתי לא‬ ‫לו‪ ,‬אחרי זה הקצב קנה שור והשור נגח אותו והוא מת‪,‬‬ ‫ישנתי' יש כאן בעיה של מורא מקדש‪ ,‬עברתי בשוגג על‬ ‫כשסיפרו את זה לבית הלוי הוא מאד חשש ממה שנענש‬ ‫האיסור הזה‪ ,‬זה מה שמטריד אותו‪ ,‬כי גם כשיש את כל‬ ‫אדם בסיבתי‪ ,‬ור' חיים אמר לו‪ :‬שמעתי שמחלת לו‪ ,‬והבית‬ ‫ההבטחות וכל הברכות מה שמעניין את יעקב אבינו זה‬ ‫הלוי בירר שוב ושוב האם הוא בטוח שהוא שמע‪ ,‬ואף‬ ‫קיום כל דיני השולחן ערוך וכל סעיף קטן בנושאי כלים‪.‬‬ ‫על פי כן הבית הלוי כל אותה שנה למד משניות לעילוי‬ ‫נשמתו‪ ,‬הוא צם כל שנה בייארצי"ט של אותו קצב‪ ,‬וכל ימיו‬ ‫הקב"ה גוזר וצדיק מקיים‬ ‫של אותו צדיק לא נח נפשו‪ ,‬אמר הרב שך‪ :‬יש כאלו שאם‬ ‫שאלו את אחד מתלמידי החפץ חיים‪ :‬האם יש לך מופתים‬ ‫לרב'ה שלהם היה קורה כזה סיפור שמהשמים יענישו מי‬ ‫על החפץ חיים? נענה ואמר‪ :‬מופתים לא חסר‪ ,‬אבל אתה‬ ‫שפגע בו הם היו נהנים מזה‪ ,‬אבל אנשים גדולים באמת‬ ‫מחפש לראות אצל הקב"ה צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬אבל‬ ‫כמו הבית הלוי לא מחפשים כאלו גילויים‪ ,‬הם מחפשים‬ ‫העבודה של החפץ חיים כל השנים היתה 'הקב"ה גוזר‬ ‫את ה'אילו ידעתי לא ישנתי' את הרצון של הקב"ה‪.‬‬ ‫וצדיק מקיים'‪ ,‬וכך היה אצל כל גדולי ישראל‪ ,‬הגר"א שזכה‬ ‫לגילויים והשגות נוראים‪ ,‬מלאכים עמדו אצלו בתור ללמד‬ ‫בחור בישיבה קטנה שאל את הסטייפלער‪ :‬איך מגיעים‬ ‫אותו סודות התורה והוא דחה אותם‪ ,‬אבל מה הטריד אותו?‬ ‫לרוח הקודש? והסטייפלער אמר לו‪ :‬מדריגות לא חוטפים‪,‬‬ ‫מה שפעם אחת הוא שכשהוא יצא לגלות הוא הזדרז מאד‬ ‫מקבלים אותם במתנה‪ ,‬יהודי צריך לנצל את הזמן ולעסוק‬ ‫להגיע לבית כנסת לשמוע קריאת מגילה‪ ,‬אבל כשהוא נכנס‬ ‫בתורה‪ ,‬לדקדק בהלכה ולעבוד על המידות‪ ,‬כל השאר זה‬ ‫הוא ראה שכבר התחילו והוא הפסיד כמה מילים‪ ,‬להלכה‬ ‫מתנה מהשמים‪ ,‬זו היתה הגישה של גדולי ישראל בכל‬ ‫אפשר לצאת ידי חובה גם בקריאה ביחיד אבל הגר"א לא‬ ‫הדורות‪ ,‬אף אחד מהם לא עסק בחלומות על מדריגות‪ ,‬הם‬ ‫יוותר על המעלה של קריאת מגילה בעשרה‪ ,‬הוא שכר מנין‬ ‫כל הזמן היו עסוקים בלקיים את מה שמוטל עליהם‪.‬‬ ‫של אנשים אחרי קריאת המגילה שישמעו אותו קורא עוד‬ ‫פעם‪ ,‬ואותם אנשים היו לצים ופוחזים ואחרי שהוא שילם‬ ‫החסידות האמיתית‬ ‫להם והתחיל לקרוא הם נשמטו אחד אחד וברחו‪ ,‬וכל ימיו‬ ‫יש מעשה שלא היה ולא נברא על יהודי שאביו אמר לו‬ ‫של אותו צדיק היה מצטער על אותה שנה שהוא הפסיד‬ ‫בחלום כמה פעמים שילך וישתמד‪ ,‬אותו יהודי הלך לר'‬ ‫בה מקרא מגילה בעשרה‪ ,‬אי אפשר לתאר את גדלותו של‬ ‫זושא והוא אמר לו שכנראה יש צלב בקבר של אביו‪,‬‬ ‫הגר"א ואת ההשגות שהוא זכה בנגלה ובנסתר אבל מה‬ ‫וכשסילקו את הצלב הפסיקו החלומות‪ ,‬וכשסיפרו את‬ ‫שהטריד אותו היה הקיום של מקרא מגילה‪ ,‬הוא ידע את‬ ‫זה לגר"א [או לנודע ביהודה] הוא אמר שזה לא מופת‬ ‫האמת שבלי 'לעשותה' אין קיום לשום מעלה רוחנית‪.‬‬ ‫ב‬ ‫א רועיש • אציו תשרפ‬ ‫דעת תורה‪ ,‬אמנם בתת מודע מנקרת לנו השאלה למה‬ ‫כי כך כתוב בירושלמי‪ ,‬אבל המופת הוא שר' זושא ידע‬ ‫הרב'ה היה צריך לעשות משחקים? אבל אנחנו מבטלים‬ ‫את הירושלמי‪[ ,‬וזה הוכחה שהמעשה לא היה כי לא יתכן‬ ‫את השאלה מיד‪ ,‬מדברים איתך על רוח הקודש ומלאכים‬ ‫שגדולי ישראל התבטאו בסגנון כזה]‪ ,‬ור' זושא אמר שהוא‬ ‫מה אתה מכניס כאן באמצע ביטול מצות עשה וברכות‬ ‫לא ידע את הירושלמי אבל הוא ידע שזה כך מאותו מקום‬ ‫לבטלה‪ ,‬זה כסף קטן לעומת רוח הקודש‪ ,‬אבל מה הדעת‬ ‫שהירושלמי ידע‪[ ,‬והמעשה לא היה ולא נברא‪ ,‬ור' חיים‬ ‫תורה האמיתית אומרת? בדיוק להיפך! אני מדבר איתך‬ ‫קנייבסקי אמר שאין כזה ירושלמי]‪ ,‬ומה המסר שאלו‬ ‫על ברכה לבטלה וביטול מצות עשה ואתה מכניס לי כאן‬ ‫שהמציאו את הסיפור באו להחדיר? אמנם יש כאלו‬ ‫דיבורים על רוח הקודש‪.‬‬ ‫שצריכים ללמוד בשביל לדעת את הירושלמי‪ ,‬אבל ר' זושא‬ ‫היה יותר גדול‪ ,‬הוא יודע את כל מה שהירושלמי יודע‪ ,‬אבל‬ ‫זוהי העבודה שלנו 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'‪ ,‬אנחנו‬ ‫מה האמת? ואני לא מדבר על האמת הליטאית‪ ,‬אני מדבר‬ ‫צריכים להיות עבדי ה'‪ ,‬לא לרדוף אחרי השגות‪.‬‬ ‫על האמת החסידית העמוקה‪ ,‬לא על המון העם הרדודים‬ ‫שמחפשים אותות ומופתים‪ ,‬אלו שיודעים את האמת‬ ‫מי חייב למי‪...‬‬ ‫בעומק הדרך של הבעל שם טוב ותלמידיו יבינו היטב את‬ ‫וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך‬ ‫האמת הזו‪ ,‬פשוט וברור שהרבה יותר חשוב לדעת את‬ ‫הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש‪,‬‬ ‫הירושלמי על ידי שלומדים אותו מלדעת את הירושלמי‬ ‫ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים‪ ,‬והאבן‬ ‫מאותו מקור שהירושלמי יודע‪ ,‬לדעת ירושלמי מהמקור‬ ‫הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תתן‬ ‫של הירושלמי זה מתנה‪ ,‬אבל לדעת ירושלמי מללמוד זה‬ ‫לי עשר אעשרנו לך – יש כאן קושיה גדולה‪ :‬עד המילים‬ ‫עמלה של תורה‪ ,‬זה עבודה עצמית‪.‬‬ ‫'והאבן הזאת' הוא מדבר על החסדים שהקב"ה יגמול איתו‪,‬‬ ‫ומ'והאבן הזאת' מתחיל ההבטחה על מה שהוא ישלם‬ ‫ידוע שלגר"א הגיעו מגידים מהשמים ללמד אותו סודות‬ ‫לקב"ה‪ ,‬למה כתוב 'ו'האבן הזאת עם וי"ו החיבור? ורש"י‬ ‫התורה‪ ,‬אבל הגר"א שהשחיר שיניו על דברי תורה שלח‬ ‫במקום מרגיש בזה ומפרש על פי דרכו‪ ,‬אבל יתכן לפרש‬ ‫אותם ולא רצה לשמוע‪ ,‬הוא לא רצה מתנות הוא רצה את‬ ‫בזה בעוד אופן – כשאנחנו זוכים לקיים מצוה אחת אנחנו‬ ‫מה שמשיגים על ידי עמל‪.‬‬ ‫מיד מרגישים שהקב"ה חייב לנו את כל העולם‪ ,‬בחור קם‬ ‫מוקדם ולומד חצי שעה לפני התפילה‪ ,‬הוא מברך ברכות‬ ‫דעת בעלי בתים היפך דעת תורה‬ ‫השחר ומתפלל במתינות‪ ,‬והוא מרגיש שעכשיו הקב"ה‬ ‫מסופר על רב'ה גדול מאד שנכנס אליו ילד לפני הבר‬ ‫חייב לו עולם ומלואו‪ ,‬אבל אצל אנשים גדולים זה בדיוק‬ ‫מצוה והרב'ה שאל‪ :‬הוא מניח תפילין? והאבא ענה‪ :‬כן‪,‬‬ ‫להיפך‪ ,‬על כל מצוה שהם עושים‪ ,‬על כל הלל והודאה‬ ‫ובמשך שלש פעמים באותה תקופה הם נכנסו לרב'ה‬ ‫שהם שיבחו את הקב"ה‪ ,‬על כל דבר הם מרגישים הכרת‬ ‫והשאלה הזו חזרה על עצמה‪ ,‬ומספרים שהאבא של‬ ‫הטוב לקב"ה על החסד הגדול שהוא נתן לו לעבוד אותו‪.‬‬ ‫אותו ילד הלך לשאול את הרב אלישיב האם צריך ללכת‬ ‫לבדוק את התפילין? כי מסתמא הרב'ה רואה ברוח הקודש‬ ‫על שאנחנו מודים לך‬ ‫שהתפילין פסולות‪ ,‬הרב אלישיב חייך ואמר‪ :‬אין חיוב‬ ‫האור החיים הקדוש בתחילת פרשת ראה מבאר למה על‬ ‫לבדוק אבל אל תהיה טיפש‪ ,‬יש לך רב'ה גדול והוא שואל‬ ‫ברכה כתוב 'את הברכה אשר תשמעון' ועל קללה כתוב‬ ‫שאלה תמוהה כמה פעמים‪ ,‬כדאי לך לבדוק‪ ,‬ובדקו ומצאו‬ ‫'את הקללה אם לא תשמעון'‪ ,‬מסביר האור החיים הקדוש‬ ‫שהתפילין פסולות‪ ,‬העיד בפני חכם אחד שהוא שאל את‬ ‫ש'אשר תשמעון' זה חלק מהברכה‪ ,‬ולשונו הזהב הוא‬ ‫הרב אלישיב האם הסיפור נכון? והרב ענה‪ :‬לא היה ולא‬ ‫'והמרגיש בטעם התורה תשיחנו נפשו כי עליו לשלם גמול‬ ‫נברא ואפילו משל לא היה‪ ,‬ולמה? אם הרב'ה ראה ברוח‬ ‫טוב למתן מתנה טובה ומופלאה‪ ,‬ואין צריך לומר שאין‬ ‫הקודש שהתפילין פסולות לא יכול להיות שהוא אמר‬ ‫לתבוע שכר עליה'‪ ,‬וכך אנחנו אומרים במודים דרבנן אחרי‬ ‫לו את זה ברמז‪ ,‬הוא היה צריך לומר לו מיד שהתפילין‬ ‫כל מה שאנחנו משבחים לקב"ה אנחנו חותמים 'על שאנחנו‬ ‫פסולות‪ ,‬להציל אותו מברכה לבטלה ומביטול מצות‬ ‫מודים לך' אנחנו מודים על הזכות שיש לנו להודות לקב"ה‪,‬‬ ‫עשה של תפילין‪ ,‬מעשה כזה לא היה לא איתי ולא אם‬ ‫הרב אברמסקי זצ"ל היה עומד בתפילה ואומר תהילים‬ ‫אף אחד אחר‪ ,‬כששמעתי את הדברים חשבתי לעצמי‪:‬‬ ‫ושוזר בזה מילים שלו‪ ,‬וכך היה אומר‪ :‬אי‪' ,‬ואני ברוב חסדך‬ ‫הרי הטענה של הרב אלישיב היא כל כך פשוטה‪ ,‬למה כל‬ ‫אבוא ביתך' דוד המלך עליו השלום נעים זמירות ישראל‬ ‫אלו ששומעים לראשונה את המעשה הזה לא חושבים‬ ‫שאומר על עצמו 'ואני תפילה'‪ ,‬הקב"ה מעיד עליו 'כי טוב‬ ‫על הטענה הזו? רואים מכאן כמה דעת בעלי בתים היפך‬ ‫ג‬ ‫ב רועיש • אציו תשרפ‬ ‫באחת ההסכמות כתוב 'כי על ידי יראתו הטהורה ושקידתו‬ ‫יום בחצרך מאלף' אותו דוד המלך כשהוא מגיע לבית ה'‬ ‫העצומה לא יאומן כי יסופר‪ ,‬כי יגע על כל דין ודין ועל כל‬ ‫הוא לא אומר מגיע לי‪ ,‬אלא 'ואני ברוב חסדך אבוא ביתך'‬ ‫פרט וספק‪ ,‬כי יש סימנים בשולחן ערוך שיגע בהם החפץ‬ ‫מה שאני מגיע לבית הכנסת זה לא סתם חסד אלא 'ברוב‬ ‫חיים כמה שבועות‪ ,‬ובפרט סימן לב' וסימן לו' יגע בהם‬ ‫חסדך'‪ ,‬איזה טובה אתה עושה לי שאני יכול לבוא לביתך‬ ‫כמה חדשים לבאר כל פרט ופרט להלכה למעשה בטעמו‬ ‫ולעסוק בתורה הקדושה ובשירות ותשבחות‪.‬‬ ‫ונימוקו מגמרא וראשונים ושו"ת' כזה עמל התורה היה‬ ‫מונח בחיבור המשנה ברורה‪ ,‬אם אנחנו היינו עמלים כך‬ ‫רבש"ע נתת לי משנה ברורה‬ ‫מה היינו אומרים לקב"ה? רבש"ע נתת לי בריאות כו' ואני‬ ‫החפץ חיים הקדוש שהיה הרבה פעמים מתבודד ומדבר‬ ‫נתתי לך שלושים שנה של עמל התורה‪ ,‬והרבה ספרים של‬ ‫עם הקב"ה‪[ ,‬להוציא מליבם של אלו שחושבים שלהתבודד‬ ‫זיכוי הרבים‪ ,‬אבל מה החפץ חיים אמר? בדיוק הפוך‪ ,‬אתה‬ ‫ולדבר עם הקב"ה שייך לברסלב‪ ,‬זה האל"ף בי"ת של‬ ‫נתת לי משנה ברורה‪ ,‬הכל זה חסד ה' שאתה נתת לי שאני‬ ‫יהודי]‪ ,‬ושמעו אותו אומר לעצמו‪ :‬אי‪ ,‬ישראל מאיר ‪ ,‬ישראל‬ ‫זכיתי לעסוק ולעמול בתורה‪.‬‬ ‫מאיר‪ ,‬תסתכל מה הקב"ה נותן לך‪ :‬בריאות‪ ,‬פרנסה‪ ,‬בנים‬ ‫וחתנים צדיקים ותלמידי חכמים‪ ,‬נתת לי משנה ברורה‪,‬‬ ‫הכל מחסדי המקום‬ ‫חפץ חיים‪ ,‬ליקוטי הלכות‪ ,‬אהבת חסד‪ ,‬כל כך הרבה ספרים‬ ‫נחזור לשאלה שפתחנו למה יש וי"ו החיבור לפני 'והאבן‬ ‫שהתקבלו בכלל ישראל‪ ,‬ומה אני נותן לקב"ה בחזרה?‬ ‫הזאת' הרי זה מה שיעקב יתן לקב"ה? התשובה היא כי‬ ‫כלום‪ ,‬והוא התחיל למרר בבכי ולומר לעצמו‪ :‬ישראל מאיר‬ ‫יעקב אבינו אומר‪ :‬גם מה שאני יזכה לשלם לך בחזרה זה‬ ‫אתה חייב לחזור בתשובה‪ ,‬אתם יודעים מה זה המשנה‬ ‫גם מחסדי המקום‪ ,‬הקב"ה יעשה איתי כל כך הרבה חסד‬ ‫ברורה? תפתחו חלק א' ותראו שבשנת תרמ' יש הסכמה‬ ‫והוא יתן לי את האפשרות לשלם לו על הכל‪ ,‬גם והאבן‬ ‫על חלק א'‪ ,‬ובסוף חלק ו' הוא כותב שהוא סיים את זה‬ ‫הזאת גו'‪ ,‬ועשר אעשרנו לך‪ ,‬הכל זה מחסדי המקום עליו‪.‬‬ ‫בתרסז'‪ ,‬עשרים ושבע שנים לקח לו מסוף חלק א' עד‬ ‫כך חיים חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬יזכינו ה' לאחוז ולהגיע‬ ‫סוף חלק ו'‪ ,‬וחלק א' גם לקח לו כמה שנים‪ ,‬שלושים שנה‬ ‫למדריגה הזו‪.‬‬ ‫הוא עובד ומחבר את המשנה ברורה‪ ,‬וזה לא סתם עבודה‪,‬‬ ‫פרשת ויצא • שיעור ב‬ ‫נזדמן זיווגו אצל הבאר • לפי שגדל אליפז אצל יצחק • מה אעשה לציווי של אבא •‬ ‫נתחברתי עם המקום בתפילה • יש לי להודות על חלקי • רמזים וביאורים‬ ‫(מס' שיעור ‪)31058959‬‬ ‫וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם – פרשת זיווגו של‬ ‫ואנכי לא ידעתי‬ ‫יעקב אבינו מתחילה במילה 'וישא'‪ ,‬וההפטרה מתחילה‬ ‫אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי – בכסא הכבוד יש‬ ‫במילים 'ויברח יעקב שדה ארם' והראשי תיבות של‬ ‫ארבע חיות‪ ,‬דמות אדם‪ ,‬דמות אריה‪ ,‬דמות שור‪ ,‬דמות‬ ‫המילים האלו זה 'וישא'‪.‬‬ ‫נשר‪ ,‬ואחרי חטא העגל השור התהפך להיות כרוב‪ ,‬ודמות‬ ‫באר מורה על המשכיות‬ ‫האדם שחקוקה על כסא הכבוד זה הדמות של יעקב‪ ,‬אמר‬ ‫וירא והנה באר בשדה – במדרש כתוב ששלשה נזדמן להם‬ ‫ר' שמשון אוסטרופלער‪ :‬תמיד ידעתי ש'אכ"ן יש ה' במקום‬ ‫זיווגם מן הבאר‪ ,‬יצחק אבינו‪ ,‬יעקב אבינו‪ ,‬ומשה רבינו‪,‬‬ ‫הזה' אכ"ן ראשי תיבות אריה כרוב נשר‪ ,‬אבל 'ואנוכי לא‬ ‫שמעתי ממו"ר הגרי"ש דבר נאה‪:‬‬ ‫ולמה אברהם לא?‬ ‫ידעתי' אני לא ידעתי שהדמות שלי חקוקה על כסא הכבוד‪,‬‬ ‫מה המשמעות של נזדמן להם זיווגם על הבאר? באר‬ ‫וכמו כן אנכ"י ראשי תיבות אריה כרוב נשר יעקב‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ב רועיש • אציו תשרפ‬ ‫בישיבה‪ ,‬והרב שך אמר לו‪ :‬אתה לא שמעת את התקיעות‬ ‫מורה על המשכיות‪ ,‬בגמרא בכריתות כתוב שאין מושחין‬ ‫בנוסח של אבא שלך‪ ,‬תלך עכשיו לויז'ניץ שם עדיין לא‬ ‫מלך אלא על המעיין שתמשך מלכותו כמעיין‪ ,‬וכשאדם‬ ‫גמרו את התפילה ותשמע תקיעות בנוסח של אבא שלך‪,‬‬ ‫עומד להינשא אומרים לו להתנהג בהמשכיות כמו הבאר‪,‬‬ ‫'אל תיטוש תורת אמך' חייבים להמשיך בדרכי האבות‪ ,‬וכל‬ ‫תמשיכו את הדרך שהיתה בבית של ההורים שלך‪ ,‬ולכן‬ ‫גדולי ישראל במשך הדורות היו חרדים מאד לא לשנות כי‬ ‫יצחק ויעקב ומשה המשיכו את הדרך שהם ראו בבית של‬ ‫הוא זה ממנהגי ודרכי אבותם‪.‬‬ ‫ההורים שלהם‪ ,‬אבל אברהם אבינו לא המשיך את הדרך‬ ‫של תרח‪ ,‬אדרבה הוא יצא לדרך חדשה‪ ,‬לכן לאברהם‬ ‫מה קורה לאליפז כשהוא לומד תורה‬ ‫אבינו לא נזדמן זיווגו על הבאר‪.‬‬ ‫ויספר ללבן את כל הדברים האלה – אומר רש"י‪ :‬שלא בא‬ ‫אגב – שלשת האנשים האלו התורה מייחסת אותם אחרי‬ ‫אלא מתוך אונס אחיו ושנטלו ממנו את ממונו‪ ,‬מה היה?‬ ‫אביהם‪ ,‬לשלשתם הקב"ה נגלה ואמר להם 'אנוכי אלוקי‬ ‫כתוב ברש"י לפני כן‪ :‬שרדף אליפז בן עשיו במצות אביו‬ ‫אביך'‪ ,‬אצל יצחק כתוב 'אנוכי אלוקי אברהם אביך'‪ ,‬אצל‬ ‫אחריו להרגו והשיגו‪ ,‬ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק‬ ‫יעקב כתוב 'אנוכי אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק'‪ ,‬וכך‬ ‫משך ידו‪ ,‬אמר לו מה אעשה לציווי של אבא? אמר לו יעקב‬ ‫כתוב גם אצל משה רבינו 'אנוכי אלוקי אביך אלוקי אברהם‬ ‫טול מה שבידי והעני חשוב כמת‪ ,‬הגר' משה מרדכי שולזינגר‬ ‫אלוקי יצחק ואלוקי יעקב'‪ ,‬הקב"ה נגלה אליהם בזכות‬ ‫סיפר שהוא שאל את הסטייפלער מה לחפש בשידוכים?‬ ‫האבות הקדושים שהם היו ממשיכי דרכם‪.‬‬ ‫אמר לו הסטייפלער‪ :‬אני לא מחפש שהוא יהיה עילוי או‬ ‫גאון מופלג‪ ,‬אני מחפש שלשה דברים‪ ,‬דבר ראשון שיהיה‬ ‫יצחק אבינו ראשון לממשיכים‬ ‫לו מידות טובות‪ ,‬דבר שני שיהיה לו שכל ישר‪ ,‬דבר שלישי‬ ‫על פי דרוש אפשר להוסיף על דברי הגרי"ש – יצחק אבינו‬ ‫שהוא יהיה מתמיד‪ ,‬וכל אחד מהדברים האלו בלי השני‬ ‫חי מאה שמונים שנה‪ ,‬בתורה לא מוזכר מה היתה העבודה‬ ‫לא מספיק‪ ,‬שאל ר' משה מרדכי‪ :‬האם מי שיש לו שכל‬ ‫של יצחק אבינו‪ ,‬הדבר היחיד שמוזכר בתורה זה שיצחק‬ ‫ישר והתמדה זה לא מכריח שיהיה לו גם מידות טובות?‬ ‫חפר בארות‪ ,‬וודאי שיש בזה סודות רבים ועמוקים‪ ,‬אין סוף‬ ‫הרי התורה משפיעה על האדם? אמר לו הסטייפלער‪ :‬מה‬ ‫רמזים וסודות מוזכרים במדרשים על הבארות של האבות‬ ‫פתאום! והוא הביא את דברי חז"ל על אליפז ושאל‪ :‬כמו‬ ‫הקדושים‪ ,‬אך לפי דברי הגרי"ש שבאר מסמל המשכיות יש‬ ‫שאליפז למד בחיקו של יצחק לא לרצוח הוא למד גם לא‬ ‫בזה עוד רמז‪ ,‬אברהם אבינו היה ראש וראשון למאמינים‪,‬‬ ‫להיות שודד? אמר הסטייפלער‪ :‬אם אליפז לא היה לומד‬ ‫וברמב"ם כתוב שיצחק המשיך את דרך אברהם ויעקב את‬ ‫תורה בכלל ודאי שהוא היה רוצח‪ ,‬אבל אחרי שהוא למד‬ ‫דרכו של יצחק‪ ,‬וכך זה המשיך בכלל ישראל לדורי דורות‪,‬‬ ‫תורה זה עידן אותו והוא נשאר רק שודד‪ ,‬וכך גם בחור‬ ‫כל המהות של כלל ישראל זה 'אב לבנים יודיע אמיתך'‬ ‫שלא עובד על המידות שלו אמנם התורה מעדנת אותו‬ ‫אנחנו ממשיכים את הדרך של אבותינו‪ ,‬ונמצא שיצחק‬ ‫אבל הוא ישאר שודד‪ ,‬הוסיף הסטייפלער במתק לשונו‬ ‫אבינו היה ראש וראשון לממשיכים‪ ,‬הוא היה הראשון‬ ‫ואמר‪ :‬מה שלבחור היה שלום בית עם הסטנדר לא מחייב‬ ‫שלימד את בניו שצריך להמשיך להתנהג כמו שהאבא‬ ‫שיהיה לו שלום בית עם האשה‪ ,‬עם הסטנדר תמיד היה‬ ‫התנהג‪ ,‬ולכן העבודה של יצחק היתה לחפור בארות‪ ,‬כי הוא‬ ‫לו טוב‪ ,‬אף פעם הסטנדר לא העיר אותו באמצע הלילה‬ ‫זה שהעמיד בכלל ישראל את המושג של המשכיות‪ ,‬הוא‬ ‫וביקש ממנו להכניס מוצץ לתינוק‪ ,‬לסטנדר אין אף פעם‬ ‫חינך את כלל ישראל שצריך להמשיך את דרכי האבות‪ ,‬וזה‬ ‫שינויי מצב רוח‪.‬‬ ‫מה שכתוב בחפירת הבארות 'ויקרא להם שמות כשמות‬ ‫אשר קרא להם אביו' הבארות של יצחק זה הנחלה לדורות‬ ‫התסבוכת ההלכתית של אליפז‬ ‫את מה שהוא קיבל מאביו‪.‬‬ ‫אבל יש כאן עוד פלא – אליפז גדל בחיקו של יצחק וידע‬ ‫שאסור לרצוח‪ ,‬מה הוא שואל את יעקב מה אעשה לציוויו‬ ‫אל תטוש תורת אמך‬ ‫של אבא? האם הוא הסתפק האם עשה של כיבוד אב דוחה‬ ‫ידוע כמה גדולי ישראל הקפידו לא לשנות קוצו של יו"ד‬ ‫רציחה? מה היה ההוה אמינא של אליפז? איזה תסבוכת‬ ‫מהצורה שבה הם התחנכו‪ ,‬הרב שך זצ"ל היה מאד מקפיד‬ ‫נבאר את הדברים על פי מעשה שהיה‬ ‫הלכתית יש לו?‬ ‫על בחורים שלא ישנו כלום ממנהגי אבותיהם‪ ,‬מסופר על‬ ‫– הגר' יוסף לייב בלוך ראש ישיבת טלז' [מח"ס 'שיעורי‬ ‫בחור חסידי שהיה מאד מקורב להרב שך שבראש השנה‬ ‫דעת' שמלא חכמה ופיקחות]‪ ,‬אותו גאון עצום חי בתקופה‬ ‫אחרי התפילה הוא ניגש להרב שך להגיד גוט יאר‪ ,‬הרב‬ ‫שהצעירים בכלל ישראל התחילו לרעות בשדות זרים‪,‬‬ ‫שך שאל אותו‪ :‬איפה שמעת תקיעות? והוא ענה‪ :‬כאן‬ ‫ה‬ ‫ב רועיש • אציו תשרפ‬ ‫הם הפקירו בשביל המצוה של חיטוטי שכבי‪ ,‬וכל אותם‬ ‫באותם ימים קמה עמותה עולמית לחיזוק שמירת השבת‬ ‫קנאים הם הציונים של דורינו‪ ,‬כמו שיש ציונות של ארץ‬ ‫והתחילו בהפצת חוברות ומאמרים במעלת שמירת‬ ‫ישראל וציונות של שבת‪ ,‬כך יש ציונות של חיטוטי שכבי‪,‬‬ ‫השבת‪ ,‬ואותם אנשים רצו שהגר' יוסף לייב יהיה הנשיא‬ ‫אמנם זה איסור מאד חמור אבל מי שמפקיר את כל התורה‬ ‫של הארגון שלהם‪ ,‬והוא ראה את כל ההתלהבות והתכניות‬ ‫כולה בשביל המצוה הזו‪ ,‬מי שמוכן לבזות תלמידי חכמים‬ ‫ואמר‪ :‬אני לא שייך לעסק הזה! למה? אני רואה כאן ציונות‬ ‫ולעבור על החמורות שבחמורות‪ ,‬הוא שייך לבית מדרש‬ ‫חדשה‪ ,‬שאלו אותו‪ :‬האם שמירת שבת זה ציונות? והוא‬ ‫של עשיו‪ ,‬זה הציונות החדשה‪.‬‬ ‫הסביר את עצמו‪ :‬למה גדולי ישראל נלחמו בציונות?‬ ‫בחובבי ציון הדתיים שנמשכו אחרי ארץ ישראל‪ ,‬האם יש‬ ‫יש הרבה גדולים וטובים שלא משתתפים בבחירות לכנסת‪,‬‬ ‫לגדולי ישראל מלחמה בארץ ישראל? ודאי שלא! הבעיה‬ ‫הם נוהגים על פי הוראת רבותיהם וכך הם צריכים לעשות‪,‬‬ ‫של אותם חובבי ציון היתה שמתוך כל התרי"ג מצוות הם‬ ‫אבל בשוליים שלהם יש כאלו שההסתכלות שלהם היא‬ ‫שמו דגש על מצוה אחת והתעלמו מכל שאר המצוות‪ ,‬וכל‬ ‫שכלל ישראל מתחלק לשנים‪ ,‬אלו שמשתתפים בבחירות‬ ‫מי שיפתח מפלגה וישים דגש רק על קיום של מצוה אחת‬ ‫ואלו שאינם משתתפים‪ ,‬כל שאר התרי"ג מצוות לא מעניין‬ ‫הוא חוטא בחטא הציונות‪ ,‬וכשראיתי שהשבת עומדת‬ ‫אותם בכלל‪ ,‬ואותם מתנגדי המדינה שקידשו את המצוה‬ ‫בראש מעיינכם‪ ,‬לא מעניין אתכם שצעירים יהודים הולכים‬ ‫לא להשתתף בבחירות הם הציונים הכי גדולים‪ ,‬הם‬ ‫לגמינסיות ופורקים עול‪ ,‬אתם לוקחים את שבת ומפקירים‬ ‫מפקירים את כל התורה כולה בשביל מצוה אחת‪.‬‬ ‫את כל שאר המצוות‪ ,‬זה ממש החטא של הציונות‪[ ,‬אמנם‬ ‫יש ענין שכל אדם יסגל לעצמו מצוה אחת שבה הוא יהדר‬ ‫עצמי ובשרי‬ ‫בכל כוחו‪ ,‬אבל ודאי שזה לא מתיר להפקיר את כל שאר‬ ‫ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה – מבאר הגר"א‪ :‬הגמרא‬ ‫התרי"ג מצוות]‪ ,‬אמר ר' יוסף לייב‪ :‬ציונות יכולה להיות על‬ ‫בנדה אומרת שלשה שותפין באדם הקב"ה אביו ואמו‪,‬‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬יכולה להיות על אתרוגים‪ ,‬ויכולה להיות על‬ ‫אביו נותן בו עצמות ואמו נותנת בו בשר‪ ,‬והקב"ה נותן‬ ‫שבת‪ ,‬אני לא לוקח חלק בציונות!‬ ‫את הנשמה‪ ,‬ולבן היה קרוב של יעקב גם מצד האבא וגם‬ ‫מצד האמא‪ ,‬לכן הוא אומר לו 'עצמי ובשרי אתה' עצמי זה‬ ‫הציוני הראשון‬ ‫קורבה מצד האבא ובשרי זה קורבה מצד האמא‪.‬‬ ‫רבותי‪ ,‬מי היה הציוני הראשון? עשיו הרשע! הוא לא‬ ‫התלבש על ארץ ישראל אלא על כיבוד אב‪ ,‬מה הוא לא‬ ‫הנוסח המפולפל של לבן‬ ‫עשה בשביל כיבוד אב‪ ,‬על התנאים הקדושים כתוב שהם‬ ‫ויאמר לבן טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר –‬ ‫לא הגיעו חצי מהכיבוד אב של עשיו‪ ,‬וכל מה שהוא זכה‬ ‫במקום לומר לו‪ :‬אני מסכים שתעבוד אותי שבע שנים‬ ‫לדורי דורות זה מכח המצוה של כיבוד אב‪ ,‬אבל חוץ‬ ‫בשבילה‪ ,‬הוא אומר נוסח מפולפל 'טוב תתי אותה לך מתתי‬ ‫מכיבוד אב הוא לא התעניין בכלום‪ ,‬כפר בתחיית המתים‬ ‫אותה לאיש אחר'‪ ,‬ולמה? יש בזה פשט מהגר' איצל'ה‬ ‫ובעולם הבא‪ ,‬רציחה‪ ,‬ניאוף‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬יש לו מצוה אחת‬ ‫וואלוז'ינער ונבאר את דבריו על פי משל – היה יהודי גביר‬ ‫של כיבוד אב ואת כל השאר הוא מפקיר‪ ,‬בבית מדרש הזה‬ ‫אדיר אבל הוא היה קמצן נורא ואיום‪ ,‬הגיעו אליו הגבאי‬ ‫גדל אליפז‪ ,‬לכן היה פשוט לו שכיבוד אב דוחה רציחה‪,‬‬ ‫צדקה האחראים על הכנסת כלה בעיר וביקשו ממנו‬ ‫אבל מכיון שהוא גדל בחיקו של יצחק הוא למד שיש עוד‬ ‫תרומה‪ ,‬אמר להם הגביר‪ :‬אני לא יכול לתת לכם כלום‪,‬‬ ‫כמה מצוות‪ ,‬לכן הוא עדיין הסתפק ושאל‪ :‬מה אעשה‬ ‫יש לי אח עני מרוד שעומד להשיא את בתו אני לא יכול‬ ‫לציוויו של אבא‪.‬‬ ‫לתת לכם‪ ,‬בלילה מגיע האח העני לגבאי הצדקה ומבקש‬ ‫עזרה לחתן את הבת שלו‪ ,‬אמרו לו הגבאים‪ :‬הרי יש לך אח‬ ‫הציונים של דורינו‬ ‫גביר‪ ,‬והוא אומר‪ :‬אוי ואבוי כאלו אחים‪ ,‬לא ראיתי ממנו‬ ‫הנקודה הזאת צריכה זהירות גדולה‪ ,‬לפעמים אדם מוסר‬ ‫בחיים פרוטה‪ ,‬חזרו הגבאים לגביר ושאלו אותו‪ :‬הרי אתה‬ ‫נפשו בשביל מצוה אחת ובדרך הוא מפקיר את כל התורה‬ ‫לא נותן לאחיך כלום? אמר להם הגביר‪ :‬לא הבנתם אותי!‬ ‫כולה‪ ,‬לפני עשרות שנים מצאו קברים בגבעה הצרפתית‬ ‫אני התכוונתי לומר שיש לי אח עני מרוד ולו אני לא נותן‬ ‫וחקרו ובדקו והרבה מגדולי ישראל הכריעו שזה קברים‬ ‫כלום‪ ,‬אם לו אני לא נותן ודאי שאני לא יתן לכם‪ ,‬אמר ר'‬ ‫של גויים‪ ,‬אבל היו קנאים שדעתם לא היתה נוחה מהכרעת‬ ‫איצ'לה‪ :‬לבן אומר ליעקב 'טוב תתי אותה לך מתתי אותה‬ ‫גדולי ישראל וניהלו מלחמה נגד גדולי ישראל‪ ,‬הם חירפו‬ ‫לאיש אחר' אתה קודם לכולם‪ ,‬אבל אם אני יחליט שאני לא‬ ‫וגידפו וביזו ברבים תלמידי חכמים‪ ,‬את כל התורה כולה‬ ‫ו‬ ‫ב רועיש • אציו תשרפ‬ ‫יותר מסכן‪ ,‬אומלל‪ ,‬אבוד‪ ,‬כמו המצב של אותה יונה‪ ,‬הנץ‬ ‫נותן לאף אחד אני גם לא חייב לתת לך‪ ,‬הוא הכין לעצמו‬ ‫מלפנים הנחש מאחור וסלע מכל הצדדים אין שום מקום‬ ‫פתח מילוט של רמאות‪.‬‬ ‫מפלט‪ ,‬זה היה בדיוק המצב של כלל ישראל בים סוף‪,‬‬ ‫והעולם אומר שהמילה 'תתי' במספר קטן זה תשע‪ ,‬ו'מתתי'‬ ‫מלפנים הים רועש גועש ושוצף מאחור שש מאות רכב‬ ‫במספר קטן זה שלש עשרה‪' ,‬לאה' במספר קטן זה תשע‪,‬‬ ‫בחור ומכל הצדדים חיות טורפות‪ ,‬למה הקב"ה הביא את‬ ‫ו'רחל' במספר קטן זה שלש עשרה‪ ,‬והוא רמז לו 'טוב תתי'‬ ‫זה עליהם? 'הראיני את מראיך השמיעני את קולך' הוא רצה‬ ‫שזה שלש עשרה כמנין לאה 'אותה לך'‪ ,‬זה בשבילך‪' ,‬מתתי'‬ ‫לשמוע את התפילות שלהם‪' ,‬ופרעה הקריב' אומרים חז"ל‬ ‫שזה המספר קטן של רחל 'לאיש אחר' היא תהיה לאיש‬ ‫שהקריב ליבם של ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬הוא גרם‬ ‫אחר‪ ,‬ואפשר להוסיף על זה 'איש אחר' במספר קטן זה‬ ‫ל'ויצעקו בני ישראל אל ה''‪.‬‬ ‫שש עשרה‪ ,‬ו'עשו' במספר קטן זה גם כן שש עשרה‪ ,‬ובא‬ ‫חז"ל הקדושים אומרים מפני מה היו אבותינו עקורים‬ ‫לרמז שרחל תהיה לעשיו‪.‬‬ ‫מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים‪ ,‬זה בדיוק‬ ‫הפוך מהמושכל ראשון שלנו‪ ,‬כל מה שהקב"ה עושה את‬ ‫להתחבר אל הקב"ה על ידי תפילה‬ ‫החסר זה בשביל שיהיה לנו זכות ודרך להישען ולהתפלל‬ ‫נפתולי אלוקים נפתלתי עם אחותי – רש"י מביא בזה שני‬ ‫אליו‪ ,‬וכל אחד יכול לראות בנפשו שכל הקירבת אלוקים‬ ‫פירושים‪ ,‬מנחם בן סרוק פירשו במחברת צמיד פתיל‪,‬‬ ‫שיש לו זה רק מהזמנים שיש בהם קשיים שאז הלב נפתח‬ ‫חבורים מעת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים‪,‬‬ ‫לקב"ה בתפילה ובאמונה וביטחון‪.‬‬ ‫ואונקלוס פירש נפתולי לשון תפילה‪ ,‬נפתולי [באותיות‬ ‫לא רחוק לומר ששני הפירושים ברש"י שרשם אחד‪ ,‬הסיבה‬ ‫מתחלפות זה תפילה] בקשות החביבות לפניו נתקבלתי‬ ‫שתפילה נקראת 'תפילה' זה מלשון צמיד פתיל‪ ,‬תפילה זה‬ ‫ונעתרתי כאחותי‪ ,‬ונראה ששני הפירושים ענינם אחד‪,‬‬ ‫הכלי שעל ידו אנחנו נצמדים ומתחברים לקב"ה‪.‬‬ ‫גם לפי התרגום שנפתולי זה לשון תפילה המהות של‬ ‫תפילה זה צמיד פתיל‪ ,‬מה המהות של תפילה? למה אנחנו‬ ‫להודות על החסדים הטבעיים‬ ‫מבקשים? למה יש כזה מושג שקוראים לו תפילה? אנשים‬ ‫חושבים שתפילה זה כספומט של ישועות‪ ,‬בן אדם צריך‬ ‫הפעם אודה את ה' – אומר רש"י‪ :‬שנטלתי יותר מחלקי‬ ‫ישועה אז הוא מכניס תפילה למערכת והוא מקבל ישועה‪,‬‬ ‫מעתה יש לי להודות‪ ,‬ויתכן לבאר ש'הפעם אודה את‬ ‫ולכן היום החליטו שאפשר לעקוף את זה‪ ,‬אפשר לתרום‬ ‫ה'' זה הודאה על כל השלשה האחרים‪ ,‬ולמה? כי כשהיא‬ ‫לקופות הצדקה והם יתפללו עליך בקבר של השונמית‬ ‫קיבלה את השלשה הראשונים היא לא הרגישה שצריך‬ ‫ארבעים היום ודרך זה תקבל את הישועה‪ ,‬אבל לא זה‬ ‫להודות על זה‪ ,‬היא קיבלה את מה שמגיע לכל אחת מהם‪,‬‬ ‫תפילה! הקב"ה יודע יותר טוב מאיתנו מה חסר לנו‪ ,‬הקב"ה‬ ‫אבל כשהיא מקבלת את הרביעי מעכשיו יש אמא אחת‬ ‫יכול לתת לנו את כל מה שאנחנו צריכים בלי שנבקש ממנו‬ ‫שתקבל פחות משלשה‪' ,‬הפעם אודה את ה'' עכשיו היא‬ ‫כלום‪ ,‬כל מה שנברא בעולם תפילה זה בשביל שנרגיש‬ ‫מבינה שגם השלשה הקודמים זה חסד ה' ולא מגיע לכל‬ ‫כמה אנחנו חסרים‪ ,‬כמה שאנחנו תלויים בקב"ה‪ ,‬כשאנחנו‬ ‫אחד מהם‪.‬‬ ‫מבקשים ומודים על כל דבר אנחנו מתחברים לרבש"ע‪ ,‬כך‬ ‫וזה יסוד גדול – היום אנשים חושבים שצריך להודות רק על‬ ‫אנחנו זוכים לשלימות הגדולה של הנפש וזוכים לחיי נצח‪.‬‬ ‫ישועות שהם מחוץ לדרכי הטבע‪ ,‬מסופר על אברך שנולד‬ ‫אבוהון דכולהו זה דברי חז"ל על הפסוק 'יונתי בחגוי‬ ‫לו בת אחד עשרה חודשים אחרי החתונה‪ ,‬הוא הלך לשאול‬ ‫הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמעיני את קולך‬ ‫את הרב שך האם לעשות קידוש? אמר לו הרב שך‪ :‬אם‬ ‫כי קולך ערב ומראך נאוה' אומרים חז"ל הקדושים‪ :‬למה‬ ‫היית מחכה לה עשר שנים היית עושה קידוש? ודאי שכן‪,‬‬ ‫נמשלו ישראל על הים? ליונה הזו שהנץ [עוף דורס] רודף‬ ‫אמר לו הרב שך‪ :‬אם כך תעשה קידוש הרבה יותר גדול‪ ,‬גם‬ ‫אחריה‪ ,‬הוא הרבה יותר גדול חזק ומהיר ממנה‪ ,‬המפלט‬ ‫על מה שנולדה לך בת וגם על מה שלא חיכית עשר שנים‪.‬‬ ‫היחיד שלה הוא 'חגוי הסלע' בין הסלעים היא יכולה‬ ‫זכורני שפעם נקעתי את הרגל השמאלית והייתי צריך‬ ‫להיכנס והנץ לא נכנס לשם‪ ,‬היא בורחת כל עוד נשמתה‬ ‫ללכת עם קביים‪ ,‬רק אז שמתי לב שהרגל הימנית שלי‬ ‫באפה ומצליחה להיכנס לחגוי הסלע לפני שהנץ משיג‬ ‫בריאה‪ ,‬כל דבר טבעי שאנחנו מקבלים אנחנו לא מרגישים‬ ‫אותה‪ ,‬היא בטוחה שהיא הגיעה אל המנוחה ואל הנחלה‪,‬‬ ‫שקיבלנו משהו‪ ,‬וצריך כל הזמן לעבוד על עצמינו ולהכיר‬ ‫אבל כשהיא נכנסת לבפנים היא רואה שני עיניים נוצצות‬ ‫בחסדי המקום בכל דבר ודבר‪.‬‬ ‫אליה באכזריות‪ ,‬נחש צפע מתקדם לכיוון שלה‪ ,‬היא מנסה‬ ‫לצאת החוצה והנץ מחכה לה שם על יד הפתח‪ ,‬אין מצב‬ ‫ז‬ ‫ג רועיש • אציו תשרפ‬ ‫לה' על החסדים היום יומיים‪ ,‬היא הודתה גם על השלשה‬ ‫כתוב בחז"ל שלא היה מי שפתח בהודאה כמו לאה‪ ,‬וכולם‬ ‫הראשונים‪ ,‬זה נקרא פתחה בהודאה ובזה היא היתה‬ ‫מקשים הרי אליעזר קדם אותה 'ויקוד האיש וישתחו לה''‪,‬‬ ‫ראשונה‪.‬‬ ‫ולפי דברינו יתכן לבאר שלאה היתה הראשונה שהודתה‬ ‫פרשת ויצא • שיעור ג‬ ‫יציאת צדיק עושה רושם • ויפגע במקומו של עולם • ויקח מאבני המקום •‬ ‫גלות יעקב בבית לבן • הזמן לעשות שינוי • להחזיק מעמד בוויתור • כי שנואה לאה • ועוד‬ ‫(מס' שיעור ‪)31061592‬‬ ‫הגדולים מרגישים ביציאת הצדיק‪ ,‬ולכן אברהם ויצחק‬ ‫'יציאת' הצדיק עושה רושם‬ ‫שכשהם יצאו ממקומם לא נשארו שם צדיקים זה לא עשה‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה – אומר רש"י‪ :‬מלמד‬ ‫רושם על אף אחד‪ ,‬אבל כשיעקב אבינו יצא נשארו שם‬ ‫שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם‪ ,‬שבזמן שצדיק בעיר‬ ‫יצחק ורבקה ועליהם זה עשה רושם‪.‬‬ ‫הוא זיוה הוא הודה הוא הדרה‪ ,‬פנה משם פנה זיוה פנה‬ ‫מסופר שהבארדיטשבער היה רב בעיר ז'ליכוב והיו לו‬ ‫הודה פנה הדרה‪ ,‬יש הרבה פעמים שכשהצדיק נמצא‬ ‫הרבה מתנגדים עד שהוא הוכרח לעזוב את העיר‪ ,‬ובעזיבתו‬ ‫במקום לא מספיק שמים לב להשפעה שלו‪ ,‬ורק כשהוא‬ ‫ניגש אליו אחד המתנגדים ואמר לו‪ :‬הרי כתוב שיציאת‬ ‫מסתלק או עוזב את המקום פתאום קולטים כמה השפעה‬ ‫צדיק מהעיר עושה רושם‪ ,‬ואני לא רואה שבעיר ז'ילכוב יש‬ ‫היתה לו‪ ,‬כשהחזון איש נפטר אמר הבריסקער רב‪ :‬אתמול‬ ‫עכשיו פחות הוד והדר וזיו‪ ,‬אמר לו הבארדיטשבער את‬ ‫היה עולם עם חזון איש והיום זה עולם בלי חזון איש‪,‬‬ ‫הפשט שהזכרנו מהכלי יקר‪ ,‬יציאת צדיק מן העיר עושה‬ ‫וצריך להיות חכם הרואה את הנולד ולא לחכות שהצדיק‬ ‫רושם רק על הצדיקים‪ ,‬מי שלא צדיק לא שם לב כשהצדיק‬ ‫יוצא מהעולם אלא לנצל את ההשפעה שלו בחיים חיותו‪,‬‬ ‫נמצא וודאי שלא ישים לב כשהוא הולך‪.‬‬ ‫והיום מאד קשה להגיע לגדולי ישראל המפורסמים‪ ,‬אבל‬ ‫כל אחד יכול למצוא צדיקים שאינם כל כך מפורסמים‪,‬‬ ‫כי גדול בקרבך קדוש ישראל‬ ‫תלמידי חכמים עובדי ה' שאין סביבם עומס וכדאי לנצל‬ ‫את ההזדמנות להידבק אליהם ולקבל מהם‪ ,‬החפץ חיים‬ ‫ויתכן לבאר בעוד אופן – אברהם ויצחק הסתובבו וקראו‬ ‫היה אומר על הלשם הקדוש שהיה גדול המקובלים בדור‬ ‫בשם ה'‪ ,‬לא צריך לכתוב שיציאתם עשתה רושם‪ ,‬הרי הם‬ ‫האחרון‪ ,‬כשאנחנו כאן בעולם אנחנו יכולים ללכת לראות‬ ‫הלכו ופירסמו שם שמים בכל מקום שהם היו בו‪ ,‬אבל‬ ‫אותו‪ ,‬אבל כשנגיע לעולם האמת הלואי שנזכה לראות את‬ ‫יעקב אבינו היה 'איש תם יושב אהלים' והיה הוה אמינא‬ ‫הידית של הדלת שלו בגן עדן‪.‬‬ ‫לומר שצדיק שספון כל היום בחדרו על יד הסטנדר ועמל‬ ‫בתורה‪ ,‬יציאה של כזה צדיק לא עושה רושם‪ ,‬באה התורה‬ ‫במה התייחדה יציאתו של יעקב יותר מהיציאות של אברהם ויצחק‬ ‫ללמד אותנו שגם יציאה של כזה צדיק עושה רושם‪ ,‬ידוע‬ ‫מה שכתוב בחזון איש שכל מקום שיש בעל תורה אמיתי‬ ‫הכלי יקר מקשה הרי גם אברהם ויצחק 'התהלכו מגוי אל‬ ‫השפעתו ניכרת‪' ,‬כי גדול בקרבך קדוש ישראל' גם אם הוא‬ ‫גוי וממלכה אל עם אחר' למה אצלם התורה לא מזכירה‬ ‫לא אומר דרשות וחיזוקים זה עושה רושם על כל הסביבה‪.‬‬ ‫שכשהם יצאו מהעיר זה עשה רושם? ויש בזה כמה דרכים‬ ‫– הכלי יקר עצמו מבאר שכאן יש חידוש שלמרות שיצחק‬ ‫איך חמור מסתכל על החפץ חיים‬ ‫ורבקה נשארו בעיר בכל אופן יציאתו עשתה רושם‪ ,‬ואינו‬ ‫דומה עיר עם שני צדיקים לעיר עם שלשה צדיקים‪ ,‬אבל‬ ‫מענין לענין באותו ענין – כתוב בסוף הפרשה 'וילך וישב‬ ‫כשאברהם ויצחק יצאו לא נשארו במקומם צדיקים וודאי‬ ‫לבן למקומו' שואל ר' מאיר שמחה‪ :‬מה התורה באה לחדש‬ ‫שיציאתם עשתה רושם‪ ,‬עוד דרך כתוב בכלי יקר‪ :‬היציאה‬ ‫לנו? האם היה לנו צד שלבן נשאר לגור על יד הגלעד?‬ ‫של הצדיק לא עושה רושם על הרשעים‪ ,‬הם לא מתרשמים‬ ‫אומר ר' מאיר שמחה‪ :‬לבן חי עשרים שנה ביחד עם יעקב‬ ‫מהצדיק לא כשהוא נמצא ולא כשהוא הולך‪ ,‬רק הצדיקים‬ ‫אבינו והוא נשאר אותו לבן הרשע‪ ,‬רבותי‪ ,‬יהודים שהיו‬ ‫ח‬ ‫ג רועיש • אציו תשרפ‬ ‫לפי זה מתבאר היטב למה דוקא כאן הקב"ה נקרא 'מקום'‪,‬‬ ‫אצל החפץ חיים לארוחת בוקר זה שינה להם את החיים‪,‬‬ ‫היות ונרמז כאן שהיתה כאן קפיצת הדרך‪ ,‬ומכיון שסוד‬ ‫והרשע הזה חי עם יעקב אבינו בבית עשרים שנה יום‬ ‫קפיצת הדרך זה בענין שהקב"ה מקומו של עולם‪ ,‬לכן‬ ‫יום והוא נשאר אותו לבן‪ ,‬איך זה יכול להיות? זה היסוד‬ ‫דוקא כאן הקב"ה נקרא מקומו של עולם‪.‬‬ ‫שאמרנו‪ ,‬הצדיק עושה רושם רק על בר מעלה‪ ,‬הרשעים‬ ‫בכלל לא מושפעים מההתנהגות של הצדיק‪ ,‬הגר' שמשון‬ ‫אגב – הקשינו על דברי הנפש החיים הרי באותו פרק‬ ‫פינקוס זצ"ל היה אומר‪ :‬אם היו מראים לחמור את החפץ‬ ‫בתהילים כתוב 'למכה מצרים בבכוריהם' האם הקב"ה עד‬ ‫חיים ושואלים אותו‪ :‬מה אתה רואה? הוא היה סוקר אותו‬ ‫היום מכה בכל רגע את בכורי מצרים? ובהכרח שלתפארת‬ ‫מכף רגל ועד ראש‪ ,‬ואומר‪ :‬משוער חמישים קילו בשר‪,‬‬ ‫הלשון כותבים בלשון הווה‪ ,‬ואיך מוכיח הנפש החיים‬ ‫זה הרושם שיש לחמור מהחפץ חיים‪ ,‬והרושם שיש ללבן‬ ‫שהקב"ה מהוה את העולם ממה שכתוב 'לעושה אורים‬ ‫מיעקב אבינו זה מחלבה של דולרים‪ ,‬מה שמעניין אותו זה‬ ‫גדולים'? עד שהקב"ה האיר את עיני ושמתי לב שבמזמור‬ ‫רק הכסף שהוא מרויח ממנו‪ ,‬אין כל חדש תחת השמש‪,‬‬ ‫הזה כל מה שהוא תחילת ענין כתוב בלשון הווה והמשך של‬ ‫כל אותם עיתונאים מפיצי שנאה שרואים את ציבור בני‬ ‫ענין זה בלשון עבר‪' ,‬למכה מצרים' זה תחילת ענין שכתוב‬ ‫התורה שמקדיש את חייו לעסק התורה‪ ,‬במקום לראות‬ ‫בלשון הווה‪ ,‬ואחר כך 'ויוצא ישראל' לשון עבר‪' ,‬לגוזר ים‬ ‫את המסירות נפש שיש לנו בשביל חינוך הבנים‪ ,‬במקום‬ ‫סוף לגזרים' לשון הווה 'והעביר ישראל בתוכו‪ ,‬וניער פרעה‬ ‫לראות את ההסתפקות במועט שלנו‪ ,‬במקום לראות את‬ ‫וחילו בים סוף' לשון עבר‪ ,‬וכן 'למוליך עמו במדבר' 'למכה‬ ‫כל החסד שיש בציבור שלנו‪ ,‬במקום כל זה הם תמיד רואים‬ ‫מלכים גדולים' זה התחלת ענין‪ ,‬והקושיה של הנפש החיים‬ ‫את החסרונות‪ ,‬הם מסתכלים עלינו עם עיניים של חמור‪,‬‬ ‫היתה הרי 'לעושה אורים גדולים' זה המשך של 'לעושה‬ ‫ובשביל לראות את ההשפעה של צדיק וכדי שזה יעשה‬ ‫השמים בתבונה' למה הפסוק כותב לשון הווה? כי הדבר‬ ‫רושם צריך עיני אדם לא עיני חמור‪ ,‬עם הדומה לחמור לא‬ ‫הזה מתהוה בכל רגע ורגע מחדש‪.‬‬ ‫יכול לראות ולהבין כלום‪.‬‬ ‫ויקח אבני מהמקום‬ ‫הקב"ה מקומו של עולם‬ ‫ויקח מאבני המקום – רש"י מביא דברי חז"ל הקדושים‬ ‫ויפגע במקום וילן שם – רש"י מביא פירוש ויפגע לשון תפילה‬ ‫שהאבנים היו מריבות וכל אחת אומרת עלי יניח צדיק את‬ ‫במקום בקב"ה‪ ,‬ולמה כתוב ויפגע? לרמז שקפצה לו הדרך‪,‬‬ ‫ראשי ונהיה מזה אבן אחת‪ ,‬ולכן בהמשך הפרשה כתוב‬ ‫ולמה דוקא כאן הכינוי לקב"ה זה 'מקום'? הקדמונים‬ ‫'ויקח את האבן'‪ ,‬ויש להקשות איך במילים 'מאבני המקום'‬ ‫חוקרים מה קורה בקפיצת הדרך‪ ,‬האם הצדיק קופץ‬ ‫מוכח שהוא לקח יותר מאבן אחת? אולי הוא לקח רק אבן‬ ‫במהלך הדרך או שהארץ קופצת‪ ,‬ושמעתי מחכם אחד‬ ‫אחת מאבני המקום? וביארנו בזה וראיתי אחר כך שכן‬ ‫רעיון מקורי מאד‪ :‬הנפש החיים בשער א' מבאר את הענין‬ ‫כתב הגר"א – אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם היא‬ ‫ש'הקב"ה מקומו של עולם' כי הוא מהוה את כל העולם‬ ‫גורעין ומוסיפין ודורשין‪ ,‬וגם כאן דרשו חז"ל 'ויקח אבני‬ ‫בכל רגע ורגע‪ ,‬הקב"ה מחזיק את העולם הרבה יותר ממה‬ ‫מהמקום'‪.‬‬ ‫ששולחן מחזיק את הכוס שעליו‪ ,‬כשרואים שולחן קיים זה‬ ‫לא קיים בגלל שהוא היה קיים בשניה שלפניו אלא הקב"ה‬ ‫שומר שכר‬ ‫מקיים אותו בכל רגע ורגע‪ ,‬וכמו שבשעת בריאת העולם‬ ‫ויאמר לבן אל יעקב הכי אחי אתה ועבדתני חינם הגידה לי‬ ‫הקב"ה ברא את הכל כך בכל רגע ורגע הקב"ה מחדש‬ ‫מה משכורתך – פתאום לבן נהיה צדיק גדול שמחפש איך‬ ‫את הקיום של כל הבריאה כולה‪ ,‬וזה הפירוש 'המחדש‬ ‫לתת משכורת ליעקב אבינו‪ ,‬מה קרה לו? בגמרא כתוב‬ ‫בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית כאמור לעושה אורים‬ ‫שלומדים את החיוב של שומר שכר מיעקב אבינו‪' ,‬הייתי‬ ‫גדולים' כי הוא לא עשה אורים גדולים אלא עושה בכל‬ ‫ביום אכלני חורב וקרח בלילה' אבל שומר חינם לא חייב‬ ‫רגע ורגע‪ ,‬ביאר אותו חכם‪ :‬הקב"ה מהוה את הצדיק בכל‬ ‫בכל זה‪ ,‬ולבן ידע את הצדקות של יעקב אבינו ולכן היה‬ ‫רגע ורגע‪ ,‬וברגע הראשון הוא מהוה אותו במקום יציאתו‬ ‫שוה לו לשלם לו כמה פרוטות וכך הוא יהיה שומר שכר‬ ‫ורגע אחר כך הוא מהוה אותו במקום שאליו הוא קופץ‪,‬‬ ‫ולא שומר חינם‪.‬‬ ‫ולא הוא עף ולא הארץ עפה‪ ,‬אלא ההויה המחודשת של‬ ‫הצדיק היא במקום שאליו מקפיצים אותו‪ ,‬כמו שבסרט‬ ‫המחייב של שומר שכר‬ ‫יכולים לעשות המשך אחד במקום אחר כי בכל רגע ורגע‬ ‫אגב – שומר שכר חייב בגניבה ואבידה ואילו שומר שכר‬ ‫מחדשים את התמונה‪.‬‬ ‫פטור מגניבה ואבידה‪ ,‬ההבנה הפשוטה היא שהסיבה‬ ‫ט‬ ‫ג רועיש • אציו תשרפ‬ ‫שם היה התחלת הגלות של כלל ישראל‪ ,‬שבטי י‪-‬ה נולדו‬ ‫ששומר שכר יותר חמור משומר חינם בגלל שהוא מקבל‬ ‫בביתו של לבן [וגם בנימין התעבר שם]‪ ,‬לעומת השישים‬ ‫תשלום על השמירה‪ ,‬אבל יש גמרא בבבא מציעא שלפי‬ ‫ריבוא שנולדו לכלל ישראל בגלות מצרים‪ ,‬ומעבר לזה יש‬ ‫ר' יוסף שומר אבידה הוא שומר שכר 'דרחמנא שעבדיה'‬ ‫את הגלות הרגשית להיות בסביבה של אנשים שלא זוכים‬ ‫והרבה שנים התקשתי מה איכפת לנו שהתורה שיעבדה‬ ‫לשמור תורה ומצוות‪ ,‬כתוב בספרים שהסיבה שקראו לו‬ ‫אותו לשמירה סוף סוף הוא לא מקבל תשלום בשביל‬ ‫'לבן' כי הוא היה מלביש בגדים לבנים ומתחזה לצדיק‪,‬‬ ‫השמירה ולמה שיהא חייב כמו שומר שכר? עד שהאיר‬ ‫אחרי ששבע שנים הוא עובד אותנו בנאמנות ולבן מרמה‬ ‫הקב"ה את עיני שההבדל בין שומר שכר לשומר חינם זה‬ ‫אותו ומפר חוזה מפורש‪ ,‬הוא אומר ליעקב‪' :‬לא יעשה כן‬ ‫לא הכסף‪ ,‬אלא – שיש שומר מתנדב ויש שומר משועבד‪,‬‬ ‫במקומינו' איך אתה מתנהג בצורה כזו נוראית לקחת את‬ ‫ושומר משועבד חייב יותר משומר מתנדב רק הסיבה‬ ‫הצעירה לפני הבכירה? אתה לא לומד מוסר‪ ,‬אתה לא יודע‬ ‫ששומר שכר הוא משועבד זה בגלל שהוא קיבל כסף‪ ,‬ומה‬ ‫שבין אדם לחבירו זה אש? וכתוב במדרש שבזמן החופה‬ ‫ששומר שכר יותר חמור משומר חינם זה לא ישירות ממה‬ ‫הוא כיבה את האורות כדי שיעקב לא יראה שזה לאה‪,‬‬ ‫שמקבל כסף אלא תוצאה שהכסף הפך אותו למשועבד‬ ‫ויעקב שאל אותו למה הוא מכבה את האורות? אמר לו‬ ‫שחייב בגניבה ואבידה‪ ,‬וזה הפשט בגמרא ששומר אבידה‬ ‫לבן‪ :‬אתה חושב שאנחנו פרוצים כמוכם שמדליקים אורות‬ ‫רחמנא שעבדיה – מכיון שהוא שומר משועבד דינו יותר‬ ‫בחתונה? אצלינו הכל בצניעות‪ ,‬אתה לא מתבייש? אחר‬ ‫חמור ומה לי אם הוא משועבד בגלל שקיבל שכר מה לי‬ ‫כך לבן אומר ליעקב‪' :‬למה נחבאת לברוח ותגנוב את לבבי'‬ ‫אם משועבד בגזירת מלך‪.‬‬ ‫איפה הבין אדם לחבירו שלך? 'ולא נטשתני לנשק לבני‬ ‫ולבנותי' אני הרי כזה אבא וסבא טוב‪ ,‬אבל מה הם אמרו‬ ‫גם רחל בוכה‬ ‫'הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו' אנחנו לא מעניינות אותו‪,‬‬ ‫ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה – למה‬ ‫ואחר כך הוא משביע את יעקב 'אם תענה את בנותי' אני כל‬ ‫כתוב 'היתה' לשון עבר? אמר הבית ישראל‪ :‬לאה בכתה כי‬ ‫כך מסור להם וחושש ממשיא בתו לעם הארץ‪ ,‬אין לתאר‬ ‫היא חשבה שהיא הולכת ליפול בחיקו של עשיו‪ ,‬אבל רחל‬ ‫את הקושי בגלות כזו שלבן הארמי שהיה שיא השיאים של‬ ‫בהתחלה לא בכתה אבל אחרי החורבן גם רחל התחילה‬ ‫הרשעות לוקח את יעקב אבינו שהוא שיא השיאים של‬ ‫לבכות‪' ,‬כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים‬ ‫הקדושה הנאמנות והנקיות וכל הזמן הוא אומר לו מוסר‪,‬‬ ‫מאנה להינחם על בניה כי איננו' אחרי החורבן גם עיניה של‬ ‫זה הגלות הכי קשה‪.‬‬ ‫רחל רכות‪.‬‬ ‫וגם אנחנו היום נמצאים בכזה סוג גלות‪ ,‬החרדים הפרזיטים‪,‬‬ ‫אוכלי לחם חסד‪ ,‬מפיצי מחלות‪ ,‬כל המעלות של החרדים‬ ‫פתח של רמאות‬ ‫הם הופכים אותם לחסרונות‪.‬‬ ‫מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת – למה כתוב 'ונתנה'‬ ‫לשון רבים? לבן תמיד דאג לפתוח לעצמו פתח לרמאות‪,‬‬ ‫לבן הרמאי‬ ‫הוא אמר לפני כן 'לא יעשה כן במקומינו לתת את הצעירה‬ ‫לבן אומר 'יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלוקי אביכם‬ ‫לפני הבכירה' ואיזו מין טענה זו? הרי יעקב עשה סיכום עם‬ ‫אמש אמר אלי' הוא יכול או לא יכול? אמר ר' שמחה פינס‬ ‫לבן ולא עם אנשי המקום? ולבן אמר שאצלם חיים כמו‬ ‫זצ"ל שלבן היה כל כך רמאי שעד היום אנחנו לא מבינים‬ ‫קיבוץ‪ ,‬אוכלים ביחד‪ ,‬ישנים ביחד‪ ,‬הכל משותף לכולם‪ ,‬לכן‬ ‫איזה רמאות היה מונח במשפט הזה‪...‬‬ ‫הוא אומר 'ונתנה' לך לשון רבים‪ ,‬זה ההקדמה למה שהוא‬ ‫אמר 'לא יעשה כן במקומינו'‪ ,‬וכך כתוב ברמב"ן בתוך‬ ‫ידוע המעשה עם האלשיך הקדוש – בכל שבת הוא היה‬ ‫דבריו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫אומר דרשה והאר"י הקדוש היה מגיע לשמוע את דבריו‪,‬‬ ‫בפרשת ויצא הוא אמר את כל המאה רמאויות שלבן‬ ‫קושי הגלות אצל לבן‬ ‫רימה את יעקב‪ ,‬האר"י ישב והנהן בראשו כל הזמן‪ ,‬באחד‬ ‫מה היתה הגלות הכי קשה של יעקב אצל לבן? ודאי היה‬ ‫הרמאויות האר"י הקדוש פרץ בצחוק גדול‪ ,‬אחרי הדרשה‬ ‫מאד קשה לו הרמאות עשרת מונים‪ ,‬אבל זה לא היה‬ ‫הוא אמר לאלשיך‪ :‬דע לך שבכל שבוע כשאתה מדבר כל‬ ‫העיקר‪ ,‬לבן ביקש לעקור את הכל ויעקב היה בגלות‬ ‫צבא מעלה מגיע לשמוע‪ ,‬והשבת הזו הגיע אורח כבוד‬ ‫רוחנית נוראית‪ ,‬הגר"א אומר‪' :‬מעשה אבות סימן לבנים' כל‬ ‫'לבן הרשע'‪ ,‬על כל הרמאויות הוא ישב והנהן ואמר‪ :‬נכון‪,‬‬ ‫מה שכלל ישראל עברו בגלות מצרים עבר יעקב אבינו‬ ‫נכון‪ ,‬ולכן נענעתי בראש‪ ,‬אבל באחת הרמאויות שאמרת‬ ‫אצל לבן‪ ,‬לכן בליל הסדר מתחילים עם 'ארמי אובד אבי' כי‬ ‫י‬ ‫ג רועיש • אציו תשרפ‬ ‫חמש‪ ,‬מי שבגיל צעיר לא עובד על המידות ובטוח שכל‬ ‫לבן תפס את הראש ואמר‪ :‬אוי‪ ,‬חבל שלא חשבתי גם על‬ ‫העולם שייך לו‪ ,‬כולם חייבים רק לו‪ ,‬הוא ישאר מושחת בגיל‬ ‫זה‪ ,...‬לכן פרצתי בצחוק‪.‬‬ ‫תשעים וידרוש מכולם לשרת אותו‪ ,‬אלא שבגיל צעיר הוא‬ ‫מצליח להסתיר את ההשחתה שלו אבל בגיל מבוגר אין‬ ‫האם בעולם האמת הרשעים לא יודעים את האמת?‬ ‫שליטה על התגובות והכל מתפרץ החוצה‪ ,‬וכל אדם בטוח‬ ‫רבותי‪ ,‬אנחנו צוחקים‪ ,‬אבל כמה זמן עבר מחיי לבן עד‬ ‫שכשהוא יהיה בן תשעים הוא יהיה הסבאל'ה המתוק של‬ ‫ימי האלשיך הקדוש? למעלה משלשת אלפים שנה‪ ,‬וכתוב‬ ‫הבית כנסת‪ ,‬אבל זה חלומות באספמיה! לא משתנים בגיל‬ ‫שכשלבן חזר הביתה מהגלעד לא נשאר לו כלום‪ ,‬הכל‬ ‫תשעים‪ ,‬הזמן להשתנות הוא עכשיו כשהאדם עדיין צעיר‪,‬‬ ‫נגנב ממנו‪ ,‬הוא מתייסר כל כך הרבה שנים בגהינום ורואה‬ ‫רבינו יונה באבות אומר 'אשר בנינו כנטיעים מגודלים‬ ‫לאיפה יעקב אבינו הגיע‪ ,‬אבל הוא עדיין אוכל את הלב למה‬ ‫בנעוריהם' כשהשתיל רך אפשר לשנות אותו‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫הוא לא גנב מיעקב אבינו עוד חמש עשרה שקל‪ ,‬איך יתכן?‬ ‫הם גדלים עקום ואי אפשר לשנות אותם‪.‬‬ ‫אבל זה גמרא מפורשת בהניזקין‪ ,‬כשאונקלוס הגר העלה‬ ‫את טיטוס הרשע ושאל אותו מי חשוב בעולם הנשמות?‬ ‫לא משתנים בקבר‬ ‫וטיטוס עונה‪ :‬כלל ישראל‪ ,‬האם להתגייר? לא כדאי לך‪ ,‬יש‬ ‫רבותי‪ ,‬אני יגלה לכם עוד דבר‪ :‬לא משתנים לא בגיל שבעים‬ ‫להם מידי הרבה מצוות‪ ,‬לך תתגרה בהם ותעשה לראש‬ ‫ולא בגיל תשעים וודאי שלא בגיל מאה‪ ,‬תדעו לכם‪ :‬לא‬ ‫כמו שכתוב 'היו צריה לראש' כל המיצר לישראל נעשה‬ ‫משתנים גם בקבר! נשארים עם אותם תאווות‪ ,‬עם אותם‬ ‫ראש‪ ,‬שאל אותו אונקלוס‪ :‬מה הדין שלך בשמים? אמר לו‪:‬‬ ‫מידות רעות‪ ,‬עם אותה השחתה שהיה כאן בעולם הזה‪,‬‬ ‫במה שפסקתי על עצמי‪ ,‬בכל יום שורפים אותי ומפזרים‬ ‫ר' אלי' לופיאן סיפר שבצעירותו היה דיבוק שנכנס לגוף‬ ‫את האפר בים‪[ ,‬זה הצואה שטיטוס כתב שיעשו לו כדי‬ ‫של אשה‪ ,‬התחננו לפניו שהוא יצא אבל הוא אמר שבחוץ‬ ‫להינצל מעונשי שמים]‪ ,‬הלך אונקלוס והעלה את בלעם‬ ‫מחכים לו מלאכי חבלה ורק בגוף הזה יש לו מנוחה‪,‬‬ ‫באוב‪ ,‬הוא שואל אותו‪ :‬מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה 'לא‬ ‫ואחר כך הוא התחיל לנבל את פיו בצורה נוראה בדברים‬ ‫תדרוש שלומם וטובתם'‪ ,‬דינא דההוא גברא במאי? אמר‬ ‫שאזנים לא מסוגלות לשמוע‪ ,‬שאלו אותו‪ :‬אתה כל כך‬ ‫ליה בצואה רותחת‪ ,‬נורא נוראות! טיטוס ובלעם נמצאים‬ ‫מפחד מהמלאכי חבלה למה אתה מדבר ככה? והוא ענה‪:‬‬ ‫עמוק עמוק בגהינום‪ ,‬בלעם נמצא כבר יותר מאלף שנים‬ ‫אני כל כך דבוק בטומאה ואני לא יכול להתשחרר מזה‪,‬‬ ‫בעומק הגהינום‪ ,‬איפה אתה ואיפה כלל ישראל? איך הם‬ ‫רבותי‪ :‬לא משתחררים מזה בקבר! נשארים עם כל התאוות‬ ‫נשארים אותם אנטישמים?‬ ‫והמידות‪' ,‬קשורה בו ככלב'‪ ,‬זה נקרא כף הקלע‪ ,‬לא מטקות‬ ‫ולא מסירות‪ ,‬כתוב בקהלת 'מי יודע רוח בני האדם העולה‬ ‫מה זה כף הקלע?‬ ‫היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ' אומר‬ ‫הביאור בזה הוא – כתוב שאחד העונשים הקשים בעולם‬ ‫הרבינו יונה‪ :‬לאדם יש נשמה וגוף‪ ,‬הנשמה חצובה מתחת‬ ‫האמת זה 'כף הקלע'‪ ,‬כשהייתי ילד חשבתי שכף הקלע זה‬ ‫כסא הכבוד ומשתוקקת להידבק בקב"ה‪ ,‬אבל הגוף חומרי‬ ‫שני מלאכים שחורים מלאי עיניים שעומדים בשני קצוות‬ ‫ונמשך לתאוות ומידות רעות‪ ,‬אדם שהרגיל את עצמו‬ ‫העולם עם שתי מטקות ולוקחים את הנשמה וזורקים אותה‬ ‫לחומריות כשהנשמה נפרדת מהגוף מצד עצמה היא‬ ‫מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬אבל בספרים הקדושים כתוב שלא‬ ‫משתוקקת לחזור ולהידבק באור העליון‪ ,‬אבל הוא הרגיל‬ ‫זה כף הקלע‪ ,‬ונקדים‪ :‬הסבא שלי ר' שמחה שפירא גר‬ ‫אותה לתאוות ולמידות רעות‪ ,‬והנשמה שלו בתוך עצמה‬ ‫ברחוב יונה‪ ,‬ובסוף ימיו הוא היה הולך להתפלל בהר צבי‪,‬‬ ‫קרועה ומסוכסכת ונמשכת מלמעלה ללמטה‪ ,‬זה כף‬ ‫הדרך היתה לוקחת לו יותר מחצי שעה אבל הוא הגיע‬ ‫הקלע! וזה הגהינום הכי גדול‪ ,‬אבל הצדיקים שמזככים את‬ ‫יום יום במסירות נפש‪ ,‬וניגש אלי אדם ואמר לי‪ :‬יש באותו‬ ‫עצמם הנשמה שלהם עולה ישר למעלה‪ ,‬אין מה שמעכב‬ ‫בית כנסת עוד יהודי מבוגר‪ ,‬אבל כשסבא שלך מגיע כולם‬ ‫אותם ומושך אותם לעולם הזה‪.‬‬ ‫מכרכרים סביבו ודואגים לו לכל מה שהוא צריך‪ ,‬והוא‬ ‫אומר לכל אחד יישר כח‪ ,‬בכזה שמחה והכרת הטוב‪ ,‬אבל‬ ‫זה מה ששלמה המלך אומר 'כל אשר תמצא לעשות בכוחך‬ ‫אותו יהודי מגיע ומחלק פקודות לכל הסביבה‪ ,‬מעולם הוא‬ ‫עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת בשאול אשר אתה הולך‬ ‫לא אומר תודה לאף אחד שדואג לו‪ ,‬אמרתי לאותו יהודי‪:‬‬ ‫שמה' שם לא משתנים‪ ,‬רק כאן בעולם אפשר להשתנות!‬ ‫נראה לך שההבדל מתחיל בגיל תשעים? זה מתחיל בגיל‬ ‫אי‬ ‫ג רועיש • אציו תשרפ‬ ‫ונראה לבאר כך ‪ -‬הגמרא בברכות סג‪ :‬אומרת 'מאי היא‬ ‫להמשיך את הוויתור‬ ‫ברכה שבירכו? אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות ושמונה‬ ‫ויזכור אלוקים את רחל – אומר רש"י‪ :‬שזכר שמסרה‬ ‫כלותיה שילדו ששה בכרס אחד' ולמרות שארון ה' היה‬ ‫סימנים לאחותה‪ ,‬הפסוק הזה כתוב מיד אחרי הסיפור של‬ ‫בביתו רק שלשה חדשים ובהכרח שהם התעברו עוד לפני‬ ‫הדודאים‪ ,‬ושמעתי בזה ביאור נפלא‪ :‬רחל לא רק מסרה‬ ‫שהארון בא לביתו על סמך העתיד‪ ,‬המהרש"ם מבארזן‬ ‫סימנים‪ ,‬אחרי כמה שנים כשללאה כבר יש כמה בנים‬ ‫שהיה מתמיד עצום ושלט בכל מכמני התורה‪ ,‬כשהיו‬ ‫ולרחל אין ילדים‪ ,‬ורחל מבקשת מלאה שתתן לה מדודאי‬ ‫שואלים אותו שאלה היה נשען על הארון מהורהר ואומר‪:‬‬ ‫בנך ולאה אומרת לה 'המעט קחתך את אישי ולקחת גם‬ ‫מברכות אין ראיה‪ ,‬משבת אין ראיה‪ ,‬וכך היה עובר את כל‬ ‫מדודאי בני'‪ ,‬רחל היתה צריכה להתפרץ ולומר‪ :‬אני לוקחת‬ ‫התורה כולה ובודק אם יש ראיה לנידון שבא לפניו‪ ,‬והיה‬ ‫לך את יעקב? כל מה שאת נמצאת פה זה בגלל המסירות‬ ‫פעם שהקוזקים הגיעו לאיזו עיירה והיה שם פחד גדול‬ ‫נפש שלי‪ ,‬אבל רחל שתקה‪ ,‬השתיקה הזאת יותר חשובה‬ ‫והיהודים שם שלחו קויטל עם פדיון גדול לרב'ה שיתפלל‬ ‫מעצם מסירת הסימנים‪ ,‬זוהי הגבורה הכי גדולה‪ ,‬להישאר‬ ‫עליהם ובאמת הקוזקים עזבו‪ ,‬ואחר כך התברר שעוד לפני‬ ‫עם הויתור יותר קשה מעצם הויתור‪.‬‬ ‫שהרב'ה התפלל הקוזקים כבר קיבלו את הפקודה שהם‬ ‫צריכים לעזוב ובני העיירה תבעו בחזרה את הפדיון שהם‬ ‫הקדים רחל ללאה‬ ‫שלחו‪ ,‬והמהרש"ם אמר שלא צריך להחזיר‪ ,‬והוא הביא‬ ‫אגב – כתוב שיעקב קרא 'לרחל וללאה' ורש"י מבאר למה‬ ‫ראיה מהגמרא הזאת בברכות שהקב"ה שלח ברכה לעובד‬ ‫הוא הקדים את רחל ללאה‪ ,‬יעויין בדבריו‪ ,‬ויתכן לבאר‬ ‫על סמך העתיד‪ ,‬וכך גם כאן הקב"ה שלח את הפקודה‬ ‫בעוד אופן – ידועים דברי הרמב"ן שהאבות הקדושים‬ ‫על סמך הברכה שיקבלו אחר כך‪ ,‬אבל יש בזה מחלוקת‬ ‫הקפידו על כל מצוות התורה דוקא בארץ ישראל‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ -‬היפה עיניים שם בברכות מביא שבמדרש ובירושלמי‬ ‫יעקב אבינו נשא שתי אחיות בפדן ארם‪ ,‬ובסוף אחרי מות‬ ‫כתוב שהנס לא היה שילדו ששה בכרס אחד‪ ,‬אלא שבכל‬ ‫מוסיף הרמב"ן שלכן בכניסתם לארץ מתה רחל כי היא‬ ‫חודש ילדו כל אחת פעמיים וכך היה להם בששה חדשים‬ ‫היתהה שניה שנכנסה לבית‪ ,‬לכן כשיעקב רוצה לעלות‬ ‫ששה ילדים‪ ,‬והוא תמה על דרש הגמרא הרי נתעברו קודם‬ ‫לארץ ישראל הוא קורא קודם לרחל כי ההקרבה שלה היא‬ ‫שבא הארון והברכה לא באה בזכותו‪ ,‬אבל בגמרא מבואר‬ ‫הרבה יותר גדולה‪ ,‬וזה הסיבה שרחל קפצה לענות לפני‬ ‫כמו המהרשד"ם‪.‬‬ ‫לאה‪.‬‬ ‫ולכאורה מכאן יש מקור לדברי המהרשד"ם‪ ,‬הרי הויפתח‬ ‫את רחמה זה בגלל שהיא היתה שנואה ועכשיו היא עדיין‬ ‫האם שייך ברכה על שם העתיד?‬ ‫לא שנואה‪ ,‬ומכאן מוכח שהקב"ה שולח ברכה כבר עכשיו‬ ‫וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה גו' – הקדמונים‬ ‫על שם העתיד‪ ,‬אבל זה לא ראיה כל כך‪ ,‬כי הרי הסיבה‬ ‫מביאים שני פירושים בשנואה‪ ,‬פירוש אחד שהוא שנא‬ ‫שהיא עתידה להיות שנואה היתה קיימת כבר עכשיו‪ ,‬מיד‬ ‫אותה שנאה נקודתית על מה שבאותו לילה היא לא‬ ‫כשהחליפו את רחל בלאה יש כבר סיבה שהיא תהיה‬ ‫גילתה שהיא לאה‪ ,‬ופירוש שני שרק ביחס לרחל היא‬ ‫שנואה‪ ,‬ומכיון שהסיבה כבר היתה קיימת זה לא נחשב‬ ‫היתה שנואה‪ ,‬ולפי שני הפירושים בזמן הנישואין היא לא‬ ‫ברכה על שם העתיד‪ ,‬אבל בציור של המהרש"ם ושל עובד‬ ‫היתה שנואה‪ ,‬והרי כתוב שראובן היה ראשית אוני שהיא‬ ‫אדום הגיתי לא היה שום סיבה לברכה לפני כן‪.‬‬ ‫התעברה מביאה ראשונה‪ ,‬ומה הפשט 'וירא ה' כי שנואה‬ ‫לאה ויפתח את רחמה'? כך הקשה ר' משה שלופוברסקי‪.‬‬ ‫בי‬ ‫ד רועיש • אציו תשרפ‬ ‫פרשת ויצא • שיעור ד‬ ‫עמדה ומסרה לה אותם סימנים • שכר על כל צער • בלעם גלגול של לבן •‬ ‫למועקות מדברים בשפה אחרת • הבקשה שלימות ההודאה • עוד הארות וביאורים‬ ‫(מס' שיעור ‪)31093769‬‬ ‫דעתו והיה בחור בן שלושים ושבע אמרת לי העלהו עולה‬ ‫'ר'אשי 'ח'דשים 'ל'עמך‬ ‫לפני‪ ,‬ונעשיתי עליו כאכזרי ולא ריחמתי עליו אלא אני‬ ‫ויהי בבוקר והנה היא לאה ויאמר ללבן מה זאת עשית לי‬ ‫בעצמי כפתתי אותו ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני‪,‬‬ ‫הלא ברחל עבדתיך ולמה רימתני – אומר רש"י‪ :‬אבל בלילה‬ ‫פתח יצחק ואמר רבש"ע כשאמר לי אבא אלוקים יראה לו‬ ‫לא היתה לאה‪ ,‬לפי שמסר יעקב סימנים לרחל וכשראתה‬ ‫השה לעולה בני לא עיכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון ליבי‬ ‫רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי עמדה‬ ‫על גבי המזבח‪ ,‬ופשטתי את צוארי תחת הסכין‪ ,‬ולא תזכור לי‬ ‫ומסרה לה אותם סימנים‪ ,‬בנוסח התפילה במוסף של ראש‬ ‫זאת ולא תרחם על בני‪ ,‬פתח יעקב ואמר רבש"ע לא עשרים‬ ‫חודש ברכה אמצעית מתחילה במילים 'ראשי חדשים‬ ‫שנה עמדתי בבית לבן‪ ,‬וכשיצאתי מביתו פגע בי עשיו הרשע‬ ‫לעמך נתת' כתוב באריז"ל שזה ראשי תיבות רח"ל‪ ,‬וכתבו‬ ‫וביקש להרוג את בני ומסרתי את עצמי למיתה עליהם‪,‬‬ ‫המקובלים שמוסף של ראש חודש שייך לרחל אמנו‪ ,‬ומה‬ ‫ועכשיו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה לאחר שגידלתים‬ ‫הקשר ביניהם? קידוש החודש הוא על פי הלבנה ורחל‬ ‫כאפרוחים של תרנגולים‪ ,‬וסבלתי עליהם צער גידול בנים‬ ‫נמשלה ללבנה‪ ,‬בחלום של יוסף 'והנה השמש והירח ואחד‬ ‫כי רוב ימי הייתי בצער גדול בעבורם‪ ,‬ועתה לא תזכור לי‬ ‫עשר כוכבים משתחוים לי' והפיתרון של החלום היה מה‬ ‫זאת ולא תרחם על בני‪ ,‬פתח משה ואמר רבש"ע לא רועה‬ ‫שיעקב אמר לו 'הבא נבוא אני 'ואמך' ואחיך להשתחוות לך‬ ‫נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה‪ ,‬ורצתי לפניהם כסוס‬ ‫ארצה' ולכן ראש חודש שהוא על פי הלבנה יש לו שייכות‬ ‫במדבר‪ ,‬וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ גזרת עלי במדבר יפלו‬ ‫מיוחדת עם רחל‪.‬‬ ‫עצמותי‪ ,‬ועכשיו שגלו שלחת לי לספוד ולבכות עליהם כו'‪,‬‬ ‫באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע‬ ‫שורש הפגם של הלבנה‬ ‫גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה‪ ,‬ועבד‬ ‫ואפשר לבאר בעוד אופן בסגנון יותר עמוק – רש"י מביא‬ ‫בשבילי לאבא שבע שנים‪ ,‬וכשהשלימו אותן שבע שנים‬ ‫בפרשת בראשית שהמאורות נבראו שוים ונתמעטה‬ ‫והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל‬ ‫הלבנה על שקטרגה ואמרה אין שני מלכים משתמשים‬ ‫אחותי‪ ,‬והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה‪,‬‬ ‫בכתר אחד‪ ,‬אמר לה הקב"ה מעטי את עצמך‪ ,‬והשורש‬ ‫והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני לבין אחותי כדי‬ ‫של החיסרון שלה זה המידה ש'אי אפשר לשני מלכים‬ ‫שלא יכול אבי להחליפני‪ ,‬ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי‬ ‫שישתמשו בכתר אחד' [וודאי שצריך להבין מה שייך אצל‬ ‫את תאותי וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה‪ ,‬ולערב‬ ‫לבנה חיסרון במידות]‪ ,‬והתיקון של פגימת הלבנה יהיה‬ ‫חילפו אחותי לבעלי ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי‬ ‫כשהמידה הרעה הזו תסתלק מהעולם‪ ,‬ורחל אמנו היא‬ ‫לבעלי כדי שיהא סבור שהיא רחל‪ ,‬ולא עוד אלא שנכנסתי‬ ‫התחילה לתקן את הפגם הזה של הלבנה‪ ,‬היא הכניסה‬ ‫תחת המיטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא‬ ‫צרתה לביתה‪.‬‬ ‫שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול‬ ‫אחותי‪ ,‬וגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה‬ ‫מה מחזיר את כלל ישראל מהגלות?‬ ‫לחרפה‪ ,‬ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה‬ ‫במדרש איכה [פתיחתא אות כד] כתוב שמכל הזכויות של‬ ‫שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה‪ ,‬ואתה מלך חי וקים רחמן‬ ‫האבות והאמהות‪ ,‬מה שיחזיר את כלל ישראל מהגלות‬ ‫מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני‬ ‫זה הזכות הזו של רחל שמסרה סימנים לאחותה‪ ,‬ונלמד‬ ‫ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם‪ ,‬מיד נתגלגלו רחמיו‬ ‫קטעים מתוך המדרש – אמר הקב"ה לירמיה לך וקרא‬ ‫של הקב"ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל‬ ‫לאבות העולם מקבריהם שהם יודעים לבכות‪ ,‬הלך ירמיה‬ ‫למקומן‪ ,‬הדא הוא דכתיב 'כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי‬ ‫למערת המכפלה ואמר לאבות העולם עמדו שהגיע זמן‬ ‫בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להינחם על בניה כי‬ ‫שאתם מתבקשים לפני הקב"ה‪ ,‬פתח אברהם לפני הקב"ה‬ ‫איננו‪ ,‬כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר‬ ‫ואמר ריבונו של עולם למאה שנים נתת לי בן‪ ,‬וכשעמד על‬ ‫גי‬ ‫ד רועיש • אציו תשרפ‬ ‫וזה חסד עם החיים והמתים אני לא עושה חשבונות‪ ,‬הוא‬ ‫לפעולתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם‪ ,‬ויש תקוה לאחריתך‬ ‫סיכן והקריב את כל היחוס של הצאצאים שלו‪ ,‬ומה הוא‬ ‫נאום ה' ושבו בנים לגבולם'‪.‬‬ ‫הרויח? את היחוס הכי חשוב בכלל ישראל‪ ,‬דוד המלך‬ ‫ומלך המשיח‪ ,‬ללמדך שכשהולכים ישר ומקריבים בשביל‬ ‫הכנסתי צרתי לביתי‬ ‫הקב"ה בלי חשבונות‪ ,‬את אותו הדבר שנדמה לנו שאנחנו‬ ‫כשלא הועילה הזכות של אברהם עקידת יצחק ועשרה‬ ‫כך אמר מרן‬ ‫מפסידים נרויח אחר כך בכפל כפלים‪,‬‬ ‫נסיונות‪ ,‬כל הטענות של משה רבינו‪ ,‬שום דבר לא מועיל‪,‬‬ ‫הגראי"ל 'נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד'‪.‬‬ ‫מה כן עזר? הטענה של רחל 'הכנסתי צרתי לביתי' זה היה‬ ‫על דרך זו מצאנו בישמעאל – כתוב בפרשת חיי שרה 'ויקברו‬ ‫נסיון נורא ואיום‪ ,‬כתוב במדרש שבמשך כל השבע שנים‬ ‫אותו יצחק וישמעאל בניו' אומר רש"י‪ :‬מכאן שישמעאל‬ ‫יעקב אבינו היה שולח לרחל סבלונות דרך לבן והוא היה‬ ‫עשה תשובה‪ ,‬צריך להבין את גודל הנסיון של ישמעאל‪,‬‬ ‫מעביר את זה ללאה‪ ,‬כך היא שתקה במשך כל השנים‪,‬‬ ‫כל החיים הוא מתקוטט עם יצחק מי הממשיך של אברהם‬ ‫ולא רחוק לומר 'ראשי חדשים לעמך נתת' ראשי תיבות‬ ‫אבינו‪ ,‬וישמעאל היה מבוגר מיצחק בארבע עשרה שנים‪,‬‬ ‫'רחל' המוסף של ראש חודש זה שעיר עיזים אחד לחטאת‬ ‫הלויה של אברהם היתה רגע גורלי ומכריע במאבק הזה‪,‬‬ ‫לכפרה על מיעוט הלבנה‪ ,‬התיקון הגדול על פגם הלבנה בא‬ ‫אברהם אבינו היתה האישיות הנערצת ביותר בתבל‪,‬‬ ‫על ידי רחל‪ ,‬התיקון לפגם של 'אין שני מלכים משתמשים‬ ‫ובלויה שלו כל העולם מגיע ורוצה לראות מי הממשיך של‬ ‫בכתר אחד' זה ה'הכניסה צרתה לביתה' של רחל‪.‬‬ ‫אברהם‪ ,‬וכשישמעאל נתן ליצחק ללכת ראשון המאבק‬ ‫סיפר לי יהודי שהוא היה פעם אצל ר' אהרון לייב ודיברו‬ ‫מוכרע וכולם יודעים שיצחק הוא הממשיך‪ ,‬הוא הקריב את‬ ‫איתו על סוגי משפחות שאפשר להכניס לחיידר או לא‪,‬‬ ‫כל הכבוד שלו ואת כל מלחמת החיים שלו בשביל יצחק‬ ‫וכידוע ר' אהרון לייב מאד כעס על כל הבעלי גאוה‬ ‫אבינו‪ ,‬ומה הוא הרויח מזה? 'ויקברו אותו יצחק וישמעאל‬ ‫שמתנגדים לכל מיני משפחות‪ ,‬והוא התבטא ואמר‪:‬‬ ‫בניו' מכאן שישמעאל עשה תשובה‪ ,‬התשובה שלו נכנסה‬ ‫מבריאת העולם אנחנו סובלים ממידות רעות‪ ,‬מימי קין‬ ‫לתוך הספר תורה ונהיתה חלק מתורת ה'‪ ,‬האם יש כבוד‬ ‫והבל כבר התחילו המריבות‪ ,‬וזה כבר התחיל עם הלבנה‪...‬‬ ‫יותר גדול מזה? נמצא שאותו דבר שלכאורה הוא הקריב‬ ‫[הכבוד] את אותו דבר הוא הרויח לנצח נצחים בכפל‬ ‫לא מפסידים מלוותר!‬ ‫כפלים‪.‬‬ ‫ויש עוד לימוד גדול שלומדים מהויתור של רחל ‪ -‬היא מסרה‬ ‫את הסימנים ללאה‪ ,‬אי אפשר לתאר את גודל ההקרבה‬ ‫להישאר צמוד לאמת‬ ‫שלה‪ ,‬היא הקריבה את כל העתיד שלה להיות האמא של‬ ‫סיפר ראש ישיבת קול תורה הגר' משה יהודה שלזינגר‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬כשהיא ויתרה לא היה בטוח שיעקב אבינו‬ ‫שליט"א‪ :‬קיבלת טלפון מיהודי בארצות הברית שרוצה‬ ‫ירצה לקחת שתי אחיות‪ ,‬ולא בטוח שלבן יסכים לו את‬ ‫לתרום מליוני דולרים לישיבת קול תורה בתנאי שהראש‬ ‫שתיהם‪ ,‬וגם אם הוא יסכים מי יודע כמה ילדים יולדו לה‬ ‫ישיבה יבטיח לו עולם הבא‪ ,‬אמר לו ר' משה יהודה‪ :‬עולם‬ ‫וכמה ללאה‪ ,‬אבל היא לא עשתה את כל החשבונות האלו‬ ‫הבא לא נמצא בכיס שלי ואני לא בעלים עליו‪ ,‬אבל אני‬ ‫מה שעמד נגד עיניה זה הבזיון של אחותה‪ ,‬ומה קרה בסוף?‬ ‫יכול לומר לך מה שכתוב בחז"ל על מי שזוכה לתמוך‬ ‫'ורחל עקרה‪ ,‬ויזכור אלוקים את רחל' הוא זכר שמסרה‬ ‫בתורה‪ ,‬אבל אותו אדם לא הסתפק בהבטחות של חז"ל‬ ‫סימנים לאחותה‪ ,‬הדבר עצמו שהיא הקריבה הויתור על‬ ‫הוא רצה שיבטיחו לו אישית‪ ,‬וכך כל יומיים הוא היה‬ ‫העתיד להיות האמא של כלל ישראל זה מה שגרם לה‬ ‫מתקשר ומתחנן שיבטיחו לו עולם הבא‪ ,‬אבל ר' משה‬ ‫להיות האמא של כלל ישראל‪ ,‬ללמדינו שכשהולכים ישר‬ ‫יהודה נשאר איתן בדעתו שהוא עצמו לא יכול להבטיח‬ ‫ומקריבים בשביל הקב"ה בלי חשבונות‪ ,‬את אותו הדבר‬ ‫כלום‪ ,‬מה התברר בסוף? היה יהודי שנפטר ובצואה שלו‬ ‫שנדמה לנו שאנחנו מפסידים נרויח אחר כך בכפל כפלים‪.‬‬ ‫הוא נתן מליוני דולרים לישיבת קול תורה‪ ,‬אבל היורשים‬ ‫החוקיים שלו היו חילונים שלטשו עיניים על הירושה‪ ,‬הם‬ ‫כך גם מצאנו בבועז – הגואל לא רצה להתחתן עם רות‪,‬‬ ‫שכרו עורך דין גדול שהוכיח שהצואה לא ניתנה בתום‬ ‫למה? 'פן אשחית נחלתי' מבאר הבריסקער רב‪ :‬באותו דור‬ ‫לב‪ ,‬הוא טען שהרבנים מבטיחים עולם הבא לכל הנדיבים‬ ‫הפסק היה שמואבית מותרת‪ ,‬אבל הוא חשש שבדורות‬ ‫ולכן הם תורמים‪ ,‬ואותו עורך דין הוא זה שניסה להתקשר‬ ‫הבאים בית דין יפסקו שמואבית גם פסולה והבנים שלו‬ ‫לר' משה יהודה וניסה כל הזמן להוציא מר' משה יהודה‬ ‫יהיו אסורים לבוא בקהל‪ ,‬הוא לא רצה לסכן את היחוס של‬ ‫הבטחה לעולם הבא‪ ,‬אבל הוא ניסה וניסה וניסה ור' משה‬ ‫הדורות שלו‪ ,‬אבל בועז אומר‪ :‬אם עכשיו ההלכה שמותר‬ ‫די‬ ‫ד רועיש • אציו תשרפ‬ ‫עיקר שרייתה כידוע' זה הזכות הגדולה שרחל זכתה לה‬ ‫יהודה המשיך ללכת ישר בדרכו‪ ,‬ובזכות זה ישיבת קול‬ ‫על ידי מסירת הסימנים‪ ,‬זה הכח הגדול של מידות טובות‪.‬‬ ‫תורה קיבלה את אותם מליוני דולרים‪ ,‬וכל האגף החדש‬ ‫שבו נבנתה הישיבה קטנה זה מאותה תרומה‪.‬‬ ‫מידות זה המפתח להכל!‬ ‫גם יהודה זכה ל'אתה יודוך אחיך' בזכות המידות‪ ,‬בזכות‬ ‫יש לנו שולחן ערוך!‬ ‫שהוא הודה במעשה תמר הוא זכה לזה‪ ,‬זה לא היה נסיון‬ ‫מסופר שבעיירה של ר' משה פיינשטין ברוסיה התגורר‬ ‫פשוט כלל וכלל‪ ,‬מלאך כפה אותו על המעשה הזה והוא‬ ‫מוסר גדול שהלשין על יהודים רבים‪ ,‬לפני מותו הוא קרא‬ ‫היה צריך להודות שהוא זה שעשה את זה‪ ,‬אבל כל מה‬ ‫לאנשי החברא קדישא והתחיל לבכות בדמעות שליש‪ ,‬הוא‬ ‫שהוא זכה היה מכח אותו ויתור‪ ,‬אהרון הכהן זכה לחושן‬ ‫אמר שהוא מבין טוב טוב איזה גהינום מחכה לו וכדי לזכך‬ ‫הנתון על הלב‪ ,‬אורים ותומים שזה מעשה אלוקים כמו‬ ‫אותו כאן בעולם הוא מבקש שיקברו אותו קבורת חמור‪,‬‬ ‫שכתוב ברמב"ן‪ ,‬זה מה שהיה מונח על ליבו של אהרון‪ ,‬אם‬ ‫החברא קדישא הלכו לשאול את ר' משה והוא אמר‪ :‬לנו‬ ‫היו שואלים אותנו‪ :‬איזה לב קדוש וטהור צריכים בשביל‬ ‫יש שולחן ערוך! תקברו אותו כרגיל‪ ,‬באותו לילה הגיעה‬ ‫זה? היינו ודאי אומרים‪ :‬מי שהתענה פד' תעניות וסיגף את‬ ‫המשטרה החשאית וקראו לכל ראשי הקהל והלכו איתם‬ ‫עצמו כל ימי חייו‪ ,‬אבל בחז"ל כתוב דברים אחרים‪ ,‬בשכר‬ ‫לקבר‪ ,‬הם פתחו ובדקו איך הוא קבור וסגרו בחזרה את‬ ‫וראך ושמח בליבו הוא זכה לחושן הנתון על הלב‪ ,‬הלב‬ ‫הקבר‪ ,‬התברר שאותו רשע מרושע לא היה לו די בכל מה‬ ‫הכי נקי קדוש וטהור זה לב עם מידות טובות‪ ,‬ורחמנא‬ ‫שהוא עשה כל החיים‪ ,‬הוא הלך ואמר לק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬שהרבנים‬ ‫ליצלן להיפך זה גם ככה‪ ,‬ירבעם בן נבט‪ ,‬דואג‪ ,‬אחיתופל‪,‬‬ ‫רוצים לנקום בו על הנאמנות שלו לרוסיה ולקבור אותו‬ ‫היו גאוני הדורות אבל אין להם חלק לעולם הבא כי הם‬ ‫בקבורת חמור‪ ,‬אבל ר' משה שהלך ישר בדרך של השולחן‬ ‫היו בעלי מידות רעות‪ ,‬לא לחינם גדולי ישראל מדברים‬ ‫ערוך לא הפסיד מזה כלום‪.‬‬ ‫וחוזרים ומדברים על מידות טובות‪ ,‬מידות‪ ,‬מידות‪ ,‬מידות‪,‬‬ ‫זה המפתח של הכל!‬ ‫מוותר שהרויח‬ ‫התפרסם לא מזמן סיפור שבשכונת סנהדריה קרה ששני‬ ‫על מידות אין תירוצים‬ ‫ילדים חגגו שבת בר מצוה באותה שבת‪ ,‬כל אחד תיאם‬ ‫צריך לדעת שעל מידות אין שום תירוצים! בשאר ענינים‬ ‫עם גבאי אחר ושניהם הכינו את אותה פרשה לקרוא‬ ‫אדם יכול לומר אני לא למדתי בצעירותי אין לי כלים‬ ‫בתורה [כמדומה זה היה פרשת יתרו]‪ ,‬הגיעה השבת‬ ‫ללמוד‪ ,‬עכשיו אני לא מרוכז‪ ,‬קשה לי ללמוד‪ ,‬כך גם‬ ‫ומתברר שיש כאן שני בחורים צעירים שהתאמצו מאד‬ ‫בתפילה לא כל אחד יכול לכוין את נפשו ולהתרכז כל‬ ‫להכין את הקריאה ורק אחד מהם יכול לקרוא‪ ,‬נעמד אחד‬ ‫התפילה‪ ,‬יש אנשים עם פיזור הנפש שבשבילם יותר קשה‬ ‫מהם ואמר‪ :‬אני מוותר‪ ,‬שנתיים אחר כך אמא שלו היתה‬ ‫לכוין בתפילה‪ ,‬אבל על מידות אין תירוצים! אמנם זה קשה‬ ‫מאושפזת במצב קשה בשערי צדק והוא היה צריך להיות‬ ‫אבל לא צריך להיות בשביל זה מוכשר‪ ,‬לא צריך בשביל זה‬ ‫שבת בשבת פרשת יתרו‪ ,‬באותה שבת היה שם רשכבה"ג‬ ‫להיות מתמיד‪ ,‬לא צריך ללמוד מגיל צעיר‪ ,‬עבודת המידות‬ ‫מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬עשו לו מנין במחלקה וחיפשו‬ ‫מוטלת על כולם בדיוק אותו דבר‪.‬‬ ‫בעל קורא שיודע לקרוא פרשת יתרו‪ ,‬אותו בחור היה‬ ‫שם ומיד אמר‪ :‬אני יודע לקרוא‪ ,‬הוא קרא ואחרי זה הרב‬ ‫התכלית של כל צער וצער‬ ‫אלישיב שאל אותו‪ :‬למה אתה נמצא פה? והוא סיפר על‬ ‫וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה – כתוב‬ ‫אמא שלו שנמצאת פה במצב קשה‪ ,‬היה שם רופא מיוחד‬ ‫בראשונים שודאי שלאה לא היתה שנואה‪ ,‬אלא ביחס‬ ‫שהגיע לבדוק את הרב אלישיב והרב אלישיב ביקש ממנו‬ ‫לאהבה של רחל היה ללאה הרגשה של שנואה‪ ,‬ובגלל אותו‬ ‫שיבדוק גם את האמא של אותו בחור‪ ,‬ומזה היה לה ישועה‬ ‫צער רחל היתה צריכה לחכות ולראות איך שלאה יולדת‬ ‫גדולה‪ ,‬זה עוד דוגמא שמויתור לא מפסידים‪ ,‬מרויחים‬ ‫שבע פעמים עד שהיא נפקדה‪ ,‬לרחל נולדו רק שני בנים‬ ‫מזה אחר כך בכפל כפליים‪.‬‬ ‫וללאה נולדו ששה בנים בזה אחר זה‪ ,‬כתר כהונה וכתר‬ ‫מלכות נמצאים אצל זרעה של לאה‪ ,‬משה רבינו וכל שבט‬ ‫השראת השכינה בזמנינו‬ ‫הכהונה בא מלאה‪ ,‬אפשר ללמוד מזה מוסר השכל גדול‬ ‫בגר"א כתוב שמזמן החורבן השכינה שורה על הצדיקים‪,‬‬ ‫– לפעמים אדם סובל והוא לא מבין מדוע‪ ,‬בעיקר צעירים‬ ‫'ואם אין הצדיקים בדור ואין השכינה מוצאת מקום לנוח היא‬ ‫שלפעמים עוברים קשיים גדולים בישיבה‪ ,‬הם מרגישים‬ ‫שורה על הצדיקים ישני עפר ועוד בדרך קבורת רחל ששם‬ ‫וט‬ ‫ד רועיש • אציו תשרפ‬ ‫עומק הרשעות של בלעם‬ ‫שהם נדחקים הצידה בשולי החברה‪ ,‬לפעמים הוא מרגיש‬ ‫וזו היתה עומק הרשעות של בלעם – הרמב"ם בהלכות‬ ‫שבבית מתייחסים הרבה יותר יפה לאחים האחרים‪ ,‬זה‬ ‫שילוח הקן [שחיטה יג יז] כותב 'לא אסרה תורה אלא לצוד‬ ‫סבל גדול מאד‪ ,‬אבל הקב"ה משלם על כל צער תשלומים‬ ‫אותה והיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שהיא מרחפת‬ ‫משתלמים מאד‪ ,‬וראינו הרבה הרבה שבצעירותם סבלו‬ ‫עליהם שלא ילקחו' מה כתוב כאן ברמב"ם? לצוד עוף זה‬ ‫הרבה מכאלו ענינים ואחר כך הקב"ה שילם להם בכפל‬ ‫דבר מאד קשה‪ ,‬הציפור בורחת מכל איושה קלה‪ ,‬אבל‬ ‫כפליים והם הקימו משפחות לתפארת‪ ,‬על כל 'את דכא‬ ‫כשהיא רובצת על הילדים שלה היא לא ממהרת לברוח‬ ‫ושפל רוח' הקב"ה משלם בהרחבה גדולה‪.‬‬ ‫והרבה יותר קל לצוד אותה‪ ,‬אומר הרמב"ם‪ :‬אם אתה רוצה‬ ‫סתם לצוד עוף מותר לך‪ ,‬אבל לנצל את רחמי האם על‬ ‫לבן – בלעם – נבל‬ ‫הבנים עד כדי מסירות נפש בשביל לתפוס את האם ולצוד‬ ‫כתוב בהפטרת פרשת בחוקתי 'קורא דגר ולא ילד עושה‬ ‫אותה זה מעשה אכזריות‪ ,‬וזה היה עומק הרשעות של‬ ‫עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל'‬ ‫בלעם‪ ,‬בלעם ידע טוב מאד מה היא זכות אבות‪ ,‬ברית אבות‪,‬‬ ‫בספר מנחת יהודה של הגר' יהודה פתיה זצ"ל [שהיה‬ ‫קל מוציאם ממצרים‪ ,‬ואשא אתכם על כנפי נשרים‪ ,‬קבלת‬ ‫מקובל גדול בירושלים]‪ ,‬כותב שבפסוק הזה יש רמז‬ ‫התורה‪ ,‬ענני כבוד‪ ,‬הוא ידע טוב מאד מה היא חיבתם של‬ ‫נפלא – כתוב במקובלים שלבן התגלגל בבלעם‪ ,‬והגלגול‬ ‫ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬והוא רואה שהקב"ה עושה כזה שינוי‬ ‫השלישי היה נבל הכרמלי שהיה כילי גדול וצר עין‪ ,‬ולבן‬ ‫בכל מערכות הטבע הרוחני שהוא לא כועס בכל הימים‬ ‫בהיפך אותיות זה נבל‪ ,‬והכל מרומז בפסוק הזה‪ ,‬קורא דגר‬ ‫הכל מתוך רחמים עצומים על בניו‪ ,‬ובלעם מנצל את רחמי‬ ‫ולא ילד מרמז על לבן שלקח את הגלעד וקרא לזה 'דגורא'‬ ‫הקב"ה על כלל ישראל ומחטיא את כלל ישראל באותה‬ ‫כך כתוב בתרגום שגלעד זה דגורא‪ ,‬והוא לקח גלעד שלא‬ ‫השפעה של חסד שהקב"ה עשה להצלתם‪ ,‬אין אכזריות‬ ‫הוא עשה אותו וקורא לו שם‪ ,‬כמו הדגר שלוקח ביצים‬ ‫יותר גדולה מזה כלפי ישראל וכלפי מעלה‪.‬‬ ‫שלא שלו‪ ,‬וגם נרמז כאן שלפני כן לא היו לו בנים 'ולא‬ ‫ילד'‪ ,‬עושה עושר ולא במשפט זה העושק שלבן עשק את‬ ‫הרשעות הזו התחילה כבר אצל לבן‪ ,‬כתוב במדרש‬ ‫יעקב‪ ,‬הגלגול השני זה בבלעם בחצי ימיו יעזבנו‪ ,‬הגמרא‬ ‫שבמשך כל השבע שנים שיעקב עבד אצל לבן הוא שלח‬ ‫בפרק חלק אומרת שבלעם לא הגיע לחצי ימיו‪ ,‬שהוא היה‬ ‫לרחל סבלונות על ידי לבן והוא היה מביא את זה ללאה‬ ‫בן שלושים ושלש כשפנחס הרג אותו‪ ,‬ובאחריתו יהיה נבל‬ ‫ורחל שתקה‪ ,‬ואיך לבן סמך על זה שרחל תשתוק ולא‬ ‫זה הגלגול האחרון בנבל הכרמלי‪ ,‬והוא מביא שהבן שלו‬ ‫תתאם עם יעקב איזה סימן שהוא לא יוכל להחליף אותה‬ ‫הוסיף עוד פרפרת – בלעם חי שלושים ושלש שנה‪ ,‬ימיו זה‬ ‫עם לאה? כי לבן הכיר את הצדקת שלו רחל שברגע האמת‬ ‫גימטריא שישים ושש‪ ,‬וחצי ימיו זה שלושים ושלש‪ ,‬וליכא‬ ‫היא תשתוק ותמסור את הסימנים ללאה‪ ,‬הוא ניצל את‬ ‫מידי דלא רמיזא באורייתא‪.‬‬ ‫הצדקות שלה בשביל לפגוע בה‪.‬‬ ‫וכשנתבונן נראה שהעומק של הרשעות של בלעם ולבן‬ ‫עם מועקות מדברים אחרת‬ ‫היתה אותה הדבר – כתוב במפרשים [כמדומה בר' צדוק]‬ ‫ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם‬ ‫– איך בלעם הצליח להחטיא את כלל ישראל בשיטים?‬ ‫אין מתה אנוכי‪ ,‬ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים‬ ‫עריות נקרא 'חסד' כך כתוב בפסוק 'ואיש אשר ישכב את‬ ‫אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן – אומרים חז"ל הקדושים‪:‬‬ ‫אחותו גו' חסד הוא'‪ ,‬כי עריות זה נטיה של חסד אלא שזה‬ ‫אמר הקב"ה ליעקב וכי כך עונים את המעוקות? היא‬ ‫לצד הטומאה‪ ,‬וכבר הזכרנו את הגמרא בברכות שהקב"ה‬ ‫נמצאת בכזה צער וככה אתה עונה לה? חייך בניך עומדים‬ ‫עשה עם כלל ישראל חסד גדול שהוא לא כעס בכל אותם‬ ‫לפני בנה‪ ,‬יש כאן יסוד גדול מאד לחיים‪ ,‬לא כתוב בחז"ל‬ ‫הימים‪ ,‬והשינוי טבע הרוחני הזה שהקב"ה לא כעס זה‬ ‫שהיתה טענה על יעקב אבינו על עצם מה שהוא ענה לה‪,‬‬ ‫חסד עצום שהקב"ה בא בתביעה מאות שנים אחר כך‬ ‫אשה שבאה בטענות 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי'‬ ‫'עמי זכר נא גו' למען דעת צדקות ה'' ומבארים הקדמונים‬ ‫צריך לענות לה‪ :‬מה את רוצה ממני? תלכי לבקש מהקב"ה‪,‬‬ ‫שהיות שהקב"ה עשה כזה חסד עצום עם כלל ישראל היו‬ ‫הטענה על יעקב היתה על כך שעם מועקות צריך לדבר‬ ‫באותם ימים השפעות עצומות של חסד בין לצד הקדושה‬ ‫בשפה אחרת‪ ,‬וזה נוגע מאד מאד בחיים‪ ,‬יש הרבה פעמים‬ ‫ובין לצד הטומאה‪ ,‬ובלעם ידע שכשיש השפעה של חסד‬ ‫שיש לאדם טענות צודקות לומר‪ ,‬הוא באמת צודק במה‬ ‫בעולם מתגבר מאד יצרא דעריות והוא ניצל את ההשפעה‬ ‫שהוא אומר‪ ,‬אבל אם אתה מדבר עם מועקות תדע לך‬ ‫הזו בשביל להחטיא את כלל ישראל בשיטים‪.‬‬ ‫זט‬ ‫ד רועיש • אציו תשרפ‬ ‫ונראה שגם הרמב"ן שכתב שקיימו דוקא בארץ ישראל‬ ‫שיש כללים אחרים איך מדברים איתם‪ ,‬סיפרו לי על מורה‬ ‫מבוסס על היסוד הזה‪ ,‬שהרמב"ן עצמו מאריך כמה‬ ‫שבכל תחילת שנה הקפידה לא לשמוע כלום מהמורות של‬ ‫פעמים שעיקר המעלה בעולמות העליונים בקיום המצוות‬ ‫השנים שעברו‪ ,‬היא רצתה להגיע עם עין נקיה על כולם‪,‬‬ ‫זה דוקא בארץ ישראל שמושגחת ישירות על ידי הקב"ה‪,‬‬ ‫הדבר היחיד שהיא רצתה לדעת זה מי מהבנות יתומה‪ ,‬עם‬ ‫והמצוות בשאר מקומות זה רק גדר של 'הציבי לך ציונים'‬ ‫יתומים צריך לדבר בצורה אחרת‪.‬‬ ‫שלא ישתכחו המצוות בגלויות‪ ,‬וודאי שציונים שהתורה‬ ‫עצמה מצוה זה פועל הרבה בעולמות העליונים אבל‬ ‫סאיז דאך האלמנה!‬ ‫עיקר התיקון שהמצוה פועלת זה דוקא בארץ ישראל‪ ,‬ולכן‬ ‫סיפר לי ר' מיכל גוטפרב זצ"ל שהוא שמע מהגר' רפאל‬ ‫האבות שפעלו בגלל התיקונים בעולמות העליונים קיימו‬ ‫בהגרי"ז שכשהם היו בווארשא התרכזו בבית אחת הרבה‬ ‫את המצוות דוקא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫נפשות‪ ,‬והבריסקער רב היה בדירה שבאחד החדרים היתה‬ ‫על פי זה נראה לבאר דרש נפלא בפסוקים‪ ,‬רחל אימנו‬ ‫שם אשה אלמנה‪ ,‬אותה אשה כל הזמן היתה צועקת על‬ ‫ידעה רק את המהלך של הנפש החיים‪ ,‬היא אמרה ליעקב‬ ‫כל מי שיוצא ועובר לידה‪ ,‬ר' רפאל היה בחור צעיר והחליט‬ ‫אבינו 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי' כל הסיבה שבגללה‬ ‫שחייבים לעשות לזה סוף‪ ,‬הוא ניגש אליה בעדינות ואמר‬ ‫היה מותר לקחת שתי אחיות זה כדי להוליד יב' שבטים‪,‬‬ ‫לה‪ :‬אנחנו לא נמצאים בבית מלון‪ ,‬יש מלחמה בעולם‬ ‫אם אין לי בנים אין שום היתר‪' ,‬ומתה אנוכי' כי אם אין את‬ ‫וכולם נמצאים כאן צפופים ואין לאף אחד את התנאים‬ ‫התיקונים חוזר העונש מיתה על נישואי שתי אחיות‪' ,‬ויחר‬ ‫שהוא רגיל אליהם‪ ,‬הוא חזר לחדר שלהם והבריסקער רב‬ ‫אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים אנוכי' אני יגלה לך גם‬ ‫עמד שם מזועזע ואמר לו‪ :‬רפאל‪ ,‬וואס איז מיט אייך? סאיז‬ ‫את הטעם של הרמב"ן‪' ,‬התחת אלוקים אנוכי'? האם אנחנו‬ ‫דאך האלמנה! [רפאל‪ ,‬מה איתך? הרי זו אלמנה]‪ ,‬הוא אמר‬ ‫נמצאים בארץ ישראל שמושגחת ישירות על ידי הקב"ה?‬ ‫שהמבט שאבא שלו הסתכל עליו היה כמו שמסתכלים על‬ ‫אין לך מה לפחד‪.‬‬ ‫אדם שמתעסק עם פצצת אטום‪ ,‬היא הרי אלמנה! מאז‬ ‫היה לו כל ימי חייו פחד נורא מצער של אלמנות‪ ,‬לשחק‬ ‫עם מועקות זה לשחק באש!‬ ‫ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חינם – בפגישה‬ ‫הראשונה של יעקב עם רחל כשהיא אמרה לו שאביה‬ ‫דרש נפלא בטעמים שנשא יעקב שתי אחיות‬ ‫רמאי‪ ,‬הוא אמר לה‪ :‬אם רמאי הוא אחיו אני ברמאות‪,‬‬ ‫הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי – יש קושיה מפורסמת‬ ‫ואפשר לבאר על דרך החידוד שלבן ידע מאותה שיחה‬ ‫של הראשונים איך יעקב אבינו נשא שתי אחיות‪ ,‬שתי‬ ‫וכך הוא אומר ליעקב‪' :‬הכי אחי אתה'? האם נראה לך‬ ‫התשובות המפורסמות הם של הרמב"ן והנפש החיים‪,‬‬ ‫שאתה יכול להתחרות איתי ברמאות? אני עוד יראה לך‬ ‫הרמב"ן אומר שהאבות הקדושים קיימו את התורה רק‬ ‫ש'ועבדתני חינם' אתה עוד תעבוד אותי בחינם‪.‬‬ ‫בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ‪ ,‬ובפרשת אחרי מות הרמב"ן‬ ‫חוזר על היסוד הזה ומוסיף שלכן מיד בכניסתם לארץ‬ ‫איך היה מותר לרחל לגלות ללאה את הסימנים של יעקב?‬ ‫רחל אימנו מתה‪ ,‬הנפש החיים בשער א' מבאר שהם לא‬ ‫יש קושיה עצומה‪ :‬איך רחל מסרה את הסימנים‪ ,‬אמנם היא‬ ‫קיימו את התורה הקדושה מחמת ציוויו של מקום‪ ,‬אלא‬ ‫עצמה החליטה להיות צדקת‪ ,‬אבל איך היא יכולה להיות‬ ‫הם השיגו מדעתם הרחבה וברוח הקודש את טעמי ושרשי‬ ‫צדקת על חשבון יעקב אבינו? ונקדים ‪ -‬כתוב שמשה‬ ‫המצוות‪ ,‬ויש הבדל גדול בין קיום המצוות של קודם מתן‬ ‫רבינו התחנן לפני הקב"ה 'שלח נא ביד תשלח' ולכאורה יש‬ ‫תורה לזה שלאחריו‪ ,‬אחרי מתן תורה אם יוודע לאדם ברוח‬ ‫כאן פלא‪ :‬גם לפי דעתו של משה רבינו שלאהרן יהיה מזה‬ ‫הקודש שעל ידי ביטול המצוה הוא יפעל בשמים הרבה‬ ‫חלישות הדעת‪ ,‬האם הוא חשב שהקב"ה לא יודע מזה?‬ ‫יותר תיקונים מאשר על ידי קיום המצוה‪ ,‬אסור לו בשום‬ ‫ובכל אופן הקב"ה אמר לו‪' :‬שלח נא ביד תשלח'‪ ,‬האם‬ ‫פנים ואופן לבטל את המצוה‪ ,‬אין חכמה ואין עצה ואין‬ ‫משה רבינו נהיה יותר פרומער מהקב"ה? ונראה שהביאור‬ ‫תבונה נגד ה'‪ ,‬זה היה התביעה על חזקיהו המלך שהכניס‬ ‫בזה הוא כך‪ :‬אם הקב"ה היה אומר למשה רבינו שבדרך‬ ‫עצמו בכבשי דרחמנא ולא עסק בפריה ורביה‪ ,‬אבל לפני‬ ‫לגאול את כלל ישראל ממצרים יקטעו לו את שני הרגליים‪,‬‬ ‫מתן תורה אם יודעים שבמקרה המסויים הזה יהיה תיקון‬ ‫ודאי שמשה רבינו יכול לעמוד ולבקש מהקב"ה שהגאולה‬ ‫יותר גדול על ידי העבירה אפשר לעשות אותה‪ ,‬ולכן יעקב‬ ‫תבוא בצורה אחרת‪ ,‬זה לא נקרא שהוא יותר מחמיר‬ ‫אבינו שידע איזה בנין גדול אפשר לבנות על ידי רחל ולאה‬ ‫מהקב"ה אלא יש לו מצוה לבקש שהגאולה לא תעשה‬ ‫היה מותר לו לשאת אותם למרות שהם שתי אחיות‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫שצריך להודות על זה‪ ,‬היא קיבלה את מה שמגיע לכל‬ ‫בצורה כזו‪ ,‬ובשביל משה רבינו שתהיה פגיעה באהרן זה‬ ‫אחת מהם‪ ,‬אבל כשהיא מקבלת את הרביעי מעכשיו יש‬ ‫בדיוק כמו לקטוע לו רגל‪ ,‬ודאי שאם הקב"ה פסק שאני‬ ‫אמא אחת שתקבל פחות משלשה‪' ,‬הפעם אודה את ה''‬ ‫ילך מותר לי ללכת‪ ,‬אבל מותר לי לבקש ולהתחנן שאני‬ ‫עכשיו היא מבינה שגם השלשה הקודמים זה חסד ה' ולא‬ ‫נחזור לעניינינו – רחל‬ ‫לא יצטרך לעשות דבר כזה‪,‬‬ ‫מגיע לכל אחד מהם‪.‬‬ ‫אימנו אמנם התחייבה ליעקב להתחתן איתו‪ ,‬אבל לא היה‬ ‫כלול בהתחייבות שלה שאחותה תתבזה‪ ,‬בשבילה לגרום‬ ‫שלימות ההודאה‬ ‫לאחותה להתבזות זה כמו לקטוע לעצמה את הרגל‪,‬‬ ‫והפסוק ממשיך 'ותעמוד מלדת' וכתוב במפרשים שהטעם‬ ‫על דעת כן היא לא התחייבה‪ ,‬ואם תאמר‪ :‬זה מתיר לה‬ ‫ש'ותעמוד מלדת' כי היא רק הודתה על העבר ולא ביקשה‬ ‫לא ללכת לחתונה‪ ,‬אבל מה מתיר לה לשלוח את לאה?‬ ‫על העתיד‪ ,‬אבל אצל רחל כתוב 'ותקרא את שמו יוסף גו'‬ ‫התשובה‪ :‬הרי אם היא לא מתחתנת איתו השידוך הכי טוב‬ ‫יוסף ה' לי בן אחר' כשרק מודים על העבר בלי לבקש על‬ ‫בשבילו זה לאה‪ ,‬ומכיון שהיא לא הולכת להתחתן איתו‬ ‫העתיד חסר בשלימות של ההודאה‪ ,‬כך אנחנו מוצאים‬ ‫בכזה מחיר ממילא היא דואגת ליעקב לשידוך הכי טוב‬ ‫בהלל שאחרי כל ההודאה אומרים 'אנא ה' הושיעה נא‬ ‫שהוא יכול לקבל‪ ,‬זה כבר היה מותר לה מדין זכין‪.‬‬ ‫אנא ה' הצליחה נא' כי בהודאה על העבר בלי בקשה על‬ ‫העתיד חסר בשלימות של ההודאה‪ ,‬למה הדבר דומה‪:‬‬ ‫הפעם אודה את ה' על העבר‬ ‫לאדם שמודה מאד למלך על כל מה שהוא עשה בשבילו‪,‬‬ ‫ותאמר הפעם אודה את ה' – אומר רש"י‪ :‬שנטלתי יותר‬ ‫והוא אומר לו‪ :‬מעכשיו אני כבר לא צריך אותך‪ ,‬חסר בכל‬ ‫מחלקי‪ ,‬הם חשבו שכל אחת מהאמהות תוליד שלשה בנים‪,‬‬ ‫ההודאה שלו‪ ,‬כי הבקשה זה גם כן חלק מההודאה‪ ,‬אתה‬ ‫וכשהיא ראתה שהיא הולידה את הרביעי היא הודתה לה'‪,‬‬ ‫מראה לקב"ה ש'כי לך לבד עינינו תלויות'‪ ,‬זה הצורה של‬ ‫ובפשטות היא הודתה רק על יהודה‪ ,‬יתכן לבאר ש'הפעם‬ ‫ההודאה 'עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ואל‬ ‫אודה את ה'' זה הודאה על כל השלשה האחרים‪ ,‬ולמה? כי‬ ‫תטשנו ה' אלוקינו לנצח' כי זוהי שלימות ההודאה‪.‬‬ ‫כשהיא קיבלה את השלשה הראשונים היא לא הרגישה‬ ‫פרשת ויצא • שיעור ה‬ ‫מלידת יששכר להצליח בתורה • יעקב 'הצדיק' בנקיות הממון •‬ ‫'צניעות' היתה בה למסור סימניה • ש'דנה' לאה בעצמה • הקדים 'לשכנע' את רחל ולאה •‬ ‫יגר סהדותא‬ ‫(מס' שיעור ‪)31094273‬‬ ‫'הקב"ה סייעו' ולא בשאר שבטים‪ ,‬כי שבט יששכר שהיו‬ ‫ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה‬ ‫יודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל כדי שהם‬ ‫אליה – אומר רש"י‪ :‬והלא קל שבקלים אינו אומר כן‪,‬‬ ‫יצליחו צריך סייעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬כדי לזכות לתורה‬ ‫אלא להוליד תולדות אמר כן‪ ,‬וזה מרומז במילה 'הב"ה'‬ ‫מוכרחים עמל והשתדלות וגם כאן היה 'כי שכור שכרתיך‬ ‫בגימטריא יב'‪ ,‬שהוא רצה להעמיד יב' שבטים‪.‬‬ ‫בדודאי בני' שבט יששכר נולד על ידי השתדלות מיוחדת‬ ‫ובלשון הזה אמרה רחל 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי'‬ ‫של לאה‪ ,‬אי אפשר לזכות לתורה בלי עמל והכנה‪ ,‬הגמרא‬ ‫הב"ה בגימטריא יב'‪ ,‬כי בגמרא בסוטה מבואר שהיה צריך‬ ‫במנחות [ז‪ ].‬אומרת אבימי מסכתא איתעקרא ליה ואתא‬ ‫לצאת מיוסף הצדיק יב' שבטים‪.‬‬ ‫קמיה דר' חסדא לאדכורי גמרא‪ ,‬ולישלח ליה וליתי לגביה‬ ‫סבר הכי מסתייעא מילתא טפי‪ ,‬ופירש"י משום יגעתי‬ ‫עמל להשגת התורה‬ ‫ומצאתי‪ ,‬מה שהוא טרח לבוא לרב חסדא ולא קרא לו‬ ‫לבוא אליו מועיל שיהיה יותר סייעתא דשמיא‪ ,‬כי ביגעתי‬ ‫ותאמר לאה אל יעקב אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני‬ ‫ומצאתי לא נכלל רק עצם היגיעה על התורה אלא כל‬ ‫וישכב עמה בלילה הוא – אומר רש"י‪ :‬הקב"ה סייעו שיצא‬ ‫משם יששכר‪ ,‬רק בעיבור של יששכר מצאנו את הלשון‬ ‫חי‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫יש שתי קבוצות שזכו שפרשה בתורה נכתבה על ידם‪,‬‬ ‫יגיעה בהכנה ובדרך ללמוד נכלל ביגעתי ומצאתי‪ ,‬וגם כאן‬ ‫בנות צלפחד והאנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת הפסח‪,‬‬ ‫לאה יגעה וטרחה בשביל אותו לילה ולכן הקב"ה סייעו‬ ‫ומה הקו המשותף ביניהם? בנות צלפחד אמרו 'למה יגרע‬ ‫ויצא משם יששכר‪.‬‬ ‫שם אבינו' והאנשים שהיו טמאים אמרו 'למה נגרע לבלתי‬ ‫הקריב את קרבן ה' במועדו' ברמב"ם כתוב שטמא ודרך‬ ‫כח השאיפה ברוחניות‬ ‫רחוקה הוא לא אונס אלא מופקע מעיקר החיוב אבל הם‬ ‫ובתורה יש עוד תנאי‪ ,‬כתוב 'וישמע אלוקים אל לאה'‬ ‫השתוקקו לקיום המצוה למרות שהיו פטורים‪ ,‬וכך גם בנות‬ ‫שהיתה מתאוה ומחזרת להעמיד שבטים‪ ,‬לא כתוב שלאה‬ ‫צלפחד השתוקקקו לנחלה בארץ ישראל ומכח השאיפה‬ ‫התפללה היא רק היתה מתאוה ומחזרת‪ ,‬וכשלאדם יש כח‬ ‫זכו שפרשה בתורה תכתב על שמם‪.‬‬ ‫ושאיפה לרוחניות יש לזה כח לא פחות מתפילה ממש‪,‬‬ ‫מתאים לכתוב על זה 'וישמע אלוקים אל לאה' כמו שכתוב‬ ‫מטבע הבריאה שהשואף לדבר ישיגו‬ ‫על תפילה‪ ,‬בפרשת פקודי על הפסוק 'ויביאו את המשכן‬ ‫ר' צדוק מביא שכתוב שישך מלך מצרים זה פרעה נכה‬ ‫אל משה' כתוב במדרש [מובא בקיצור ברש"י שם] ולמה‬ ‫ולמה נקרא שמו שישך שחשק את כסא שלמה‪ ,‬ובאמת‬ ‫לא היו יכולין להעמידו‪ ,‬אלא שהיה משה מצר על שלא‬ ‫כשגרמו עוונות והוצרך כסא שלמה לגלות גלה אליו‬ ‫נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן‪ ,‬כיצד‪ :‬הנדבה ניתנה‬ ‫והוא ניסה לעלות עליו והאריה הכה אותו ונעשה נכה עד‬ ‫על ידי ישראל והמלאכה נעשית על ידי בצלאל ואהליאב‬ ‫סוף ימיו‪ ,‬אומר ר' צדוק שלא רק ברוחניות אלא יש כח‬ ‫וחכמי לב‪ ,‬ולפי שהיה משה מצר העלים הקב"ה מהם ולא‬ ‫בבריאה שכשאדם מתאוה למשהו וחושק בו בסוף זה יגיע‬ ‫היו יכולין להעמידו כו'‪ ,‬עד שאמר לו הקב"ה למשה לפי‬ ‫אליו‪ ,‬והקב"ה ברא את הכח הזה בשביל רוחניות שכשאדם‬ ‫שהיית מצר שלא היה לך עשיה ולא חלק במלאכת המשכן‬ ‫ישתוקק לרוחניות זה יגרום לכך שזה יגיע אליו‪ ,‬ולכן שישך‬ ‫לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך‪ ,‬כדי שידעו‬ ‫שחשק בכסא שלמה זכה בסוף שזה יגיע אליו‪.‬‬ ‫כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם‪,‬‬ ‫ואיני כותב לו הקמה אלא על ידיך שנאמר ויקם משה את‬ ‫ומביא את הגמרא בתמורה דטז‪ .‬על עתניאל בן קנז שנקרא‬ ‫המשכן‪ ,‬גם כאן רואים את הכח של שאיפה לרוחניות‪ ,‬לא‬ ‫שמו עתניאל שענאו קל‪ ,‬תקשיבו טוב לכל הרשימה שהוא‬ ‫מוזכר שמשה רבינו התפלל וביקש להיות חלק בהקמה‬ ‫ביקש מהרבש"ע – אם ברך תברכני בתורה‪ ,‬והרבית את‬ ‫הוא רק היה מצר‪ ,‬למשה היה צער ותשוקה לרוחניות למה‬ ‫גבולי בתלמידים‪ ,‬והיתה ידך עמדי שלא ישתכח תלמודי‬ ‫לכולם יש חלק ולי אין‪ ,‬והקב"ה ראה את הצער שלו ואמר לו‬ ‫מליבי‪ ,‬ועשית מרעה שיזדמנו לי רעים כמותי‪ ,‬לבלתי עצבי‬ ‫הכל יעמוד רק בזכותך‪ ,‬כי שאיפה לרוחניות יכולה להועיל‬ ‫שלא יעכבני יצר הרע מלשנות‪ ,‬ועל כל הרשימה הזאת‬ ‫לפעמים יותר מתפילות‪ ,‬אגב – מדברי המדרש רואים מה‬ ‫הוא אומר לקב"ה 'אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני‬ ‫זה נקרא 'אוהב כסף לא ישבע כסף' משה רבינו מצר שלא‬ ‫הולך בנסיסי לשאול' וכתוב "מיד" ויבא אלוקים את אשר‬ ‫זכה להקים את המשכן למרות שכל המשכן זה בזכותו‪,‬‬ ‫שאל‪ ,‬בגלל שהוא הרגיש על כל אחד מהדברים האלו‬ ‫הרי המשכן היה תיקון לחטא העגל וכל הכפרה של חטא‬ ‫שהוא חייב אותם ואם לא טוב מותו מחייו‪ ,‬כשאדם מרגיש‬ ‫העגל באה על ידי משה רבינו פעמיים הוא עלה לשמים‬ ‫ככה אז 'מיד' הקב"ה עונה לתשוקה שלו‪.‬‬ ‫ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה‬ ‫ולא כל אחד בעל כשרון ומצליח ללמוד ולזכור‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫ועל ידי ההתנפלות שלו הקב"ה סלח לכלל ישראל והשרה‬ ‫לעמוד ליד הארון ספרים ולראות‪ :‬בבלי‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬ספרא‪,‬‬ ‫שכינתו ביניהם‪ ,‬ובכל אופן הוא מצר שאין לו חלק בהקמת‬ ‫ספרי‪ ,‬זוהר‪ ,‬מדרשים‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬טור‪ ,‬שולחן ערוך וכו' וכו'‪ ,‬ומי‬ ‫המשכן‪ ,‬תארו לעצמכם ראש ישיבה שמכתת את רגליו‬ ‫שיעמוד וישתוקק מתי אני יזכה לדעת את כל זה‪ ,‬אם יהיה‬ ‫בכל העולם בשביל לאסוף כסף לבנות בנין לישיבה‪ ,‬והוא‬ ‫איכפת לנו שאנחנו לא יודעים הכל זה עצמו סיבה שתהיה‬ ‫מגיע ורואה את הפועלים הערבים עומדים על הפיגומים‬ ‫סייעתא דשמיא להצליח‪ ,‬וככל שהאדם יותר משתוקק כך‬ ‫ורואים אותו מצטער‪ ,‬שואלים אותו למה אתה מצטער?‬ ‫הקב"ה שולח יותר כוחות‪.‬‬ ‫והוא עונה אני מקנא בפועלים האלו אני רוצה גם חלק‬ ‫בבנין‪ ...‬הרי כל מה שהבנין עומד זה בזכותך מה אתה‬ ‫מה היתה ההשתוקקות של ר' אהרון לייב ור' חיים?‬ ‫מצטער? אבל משה רבינו הוא אוהב כסף למרות שכל‬ ‫קופת העיר עשו פעם נסיעה לוילנא ופירסמו את‬ ‫המשכן זה בזכותו הוא עדיין צמא שיהיה לו חלק בהקמתו‪,‬‬ ‫הקוויטלאך שר' אהרן לייב זצ"ל ולהבדיל בין חיים לחיים ר'‬ ‫הוא רוצה להיות גם שותף בבנין‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫גדולים מעשי חייא' והגמרא מפליגה בשבחו של ר' חייא‬ ‫חיים שליט"א כתבו וביקשו שיתפללו עליהם‪ ,‬ר' אהרן לייב‬ ‫וכמה מעשיו גדולים בשמים‪ ,‬וידוע שהמפרשים מתקשים‪:‬‬ ‫כשהיה בן מאה שנה ביקש שהקב"ה יזכה אותו לזכות את‬ ‫האם זה לא ביטול תורה? הרי בזמן של הזריעה והצידה‬ ‫הרבים‪ ,‬אחרי חיים שלמים של זיכוי הרבים כשהוא כבר‬ ‫ר' חייא יכול לשבת וללמוד וללמד‪ ,‬למה הוא משקיע כל‬ ‫נמצא באפיסת כוחות מה שהוא משתוקק זה לזכות את‬ ‫כך הרבה בכל העבודות האלו? ומבארים בזה שבתורה‬ ‫הרבים‪ ,‬ור' חיים בגיל תשעים ביקש שהקב"ה יזכה אותו‬ ‫ככל שהתורה מתחילה יותר בקדושה ובנקיות כך יש בזה‬ ‫לדעת את כל התורה כולה‪ ,‬אחרי תשעים שנה שכל רז לא‬ ‫יותר סייעתא דשמיא‪ ,‬אם בכותנה שעושים ממנה את‬ ‫אניס ליה מה הוא כבר יכול לדעת שהוא עדיין לא יודע‬ ‫הרשתות שבאותם רשתות צדים את הצבאים ומהצבאים‬ ‫אבל הוא צמא לרוחניות הוא צמא לדעת עוד תורה‪ ,‬וכשיש‬ ‫האלו עושים מגילות שכותבים עליהם חומש ומשניות‪ ,‬אם‬ ‫כאלו שאיפות לא פלא שהם זכו למה שזכו‪.‬‬ ‫בכותנה הזו היה חשש רחוק של גזל זה היה משפיע על‬ ‫התורה שהם היו לומדים‪ ,‬כדי שהתורה תצליח מוכרחים‬ ‫לעשות כרצון איש ואיש – זה ה' 'קיוינו' לו‬ ‫שכל היסודות יהיו נקיים נקיים נקיים‪ ,‬ככה בונים תורה‪,‬‬ ‫הגר"א על הפסוק במגילת אסתר 'לעשות כרצון איש ואיש'‬ ‫מקובל מהגר"א שבית כנסת שיהיה בנוי בלי שום חשש‬ ‫אומר שעל דרך רמז מבואר כאן שההשגה בעולם האמת‬ ‫ואבק גזל כל מי שהיה מתפלל שם היה זוכה לנקיות‬ ‫תהיה לפי השאיפה שהיה כאן בעולם‪ ,‬וזה הפירוש כרצון‬ ‫המחשבה ולטהרת הלב‪.‬‬ ‫איש ואיש כפי מה שהאדם השתוקק והתאוה כאן בעולם‬ ‫לא רחוק לומר שזה מה שהתורה מלמדת אותנו כאן‪,‬‬ ‫כך יגלו לו שם והוא ישיג את ה' וידע את תורתו‪ ,‬עתיד‬ ‫ראובן לא לקח חיטים ושעורים שיש בהם חשש רחוק‬ ‫הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן‬ ‫של גזל‪ ,‬היות והדודאים האלו הם הביאו את הלידה של‬ ‫וכל אחד ואחד מראה באצבעו זה ה' קיוינו לו וכו'‪ ,‬כפי‬ ‫יששכר ששבטו הם העמלי תורה יודעי בינה לעיתים‪,‬‬ ‫הקיונו לו כך נזכה לראות באצבע‪ ,‬זה הכח של שאיפה‬ ‫מוכרח להיות שהשורש של הלידה שזה הדודאים יהיה נקי‬ ‫לרוחניות שאנחנו לומדים ממשה רבינו שעל ידי שהתאוה‬ ‫בתכלית הנקיות‪.‬‬ ‫להיות שותף בהקמת המשכן זכה שכל המשכן עמד רק‬ ‫על ידו‪.‬‬ ‫נקיות בקירוב רחוקים‬ ‫ואיך באה שאיפה לרוחניות? על ידי שלומדים מוסר ורואים‬ ‫סיפר לי ר' ברוך גוטפרב שהיה שותף לעבודת הקודש של‬ ‫מה נדרש מאיתנו‪ ,‬ועל ידי שחיים בתוך חברה עם מושגים‬ ‫ר' נח וינברג זצ"ל שהקים את ישיבת אש התורה ובמשך‬ ‫רוחניים גבוהים‪ ,‬אותם אלו שגדלו ליד החזון לא היו יכולים‬ ‫למעלה מארבעים שנה זכה לקרב אלפים ורבבות תחת‬ ‫להיות אחר כך מסתפקים במועט‪ ,‬זה נותן שאיפה עצומה‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬כל מי שמתעסק בתחום הזה יודע שהרבה‬ ‫לעמל התורה‪ ,‬לשקידת התורה‪ ,‬לדביקות בתורה‪.‬‬ ‫פעמים המחסור בכסף מונע הרבה מהפעילות‪ ,‬יש‬ ‫הרבה יהודים עם צימאון גדול ליהדות ורק בגלל מחסור‬ ‫השרשים של תורה חייבים להיות נקיים!‬ ‫בתקציבים אי אפשר להגיע אליהם‪ ,‬היה פעם יהודי גביר‬ ‫וילך ראובן בימי קציר חיטים – אומר רש"י‪ :‬להגיד שבחן של‬ ‫אדיר שרצה לתרום לר' נח סכום עתק של עשרות מליוני‬ ‫שבטים‪ ,‬שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים‬ ‫דולרים‪ ,‬אבל אותו יהודי היה נשוי לגויה‪ ,‬הנסיון והפיתוי‬ ‫ושעורים אלא דבר הפקר שאין אדם מקפיד בו‪ ,‬הדודאים‬ ‫של ר' נח היו עצומים אבל הוא אמר לו‪ :‬כל זמן שאתה‬ ‫האלו גרמו ללידת יששכר‪ ,‬והתורה באה ללמדינו את‬ ‫נשוי לגויה אני לא לוקח ממך אגורה! ור' ברוך גוטפרב לא‬ ‫היסוד הגדול שלמדנו ממעשי ר' חייא‪ ,‬הגמרא בהפועלים‬ ‫הבין אותו‪ ,‬הוא אמר לו הרי אפשר לקרב עם הסכום הזה‬ ‫מביאה שעל ידי ר' חייא לא נשתכחה תורה מישראל‪,‬‬ ‫עשרות יהודים הם וצאצאיהם לדורי דורות‪ ,‬איך אפשר‬ ‫מה הוא עשה? הוא היה זורע כותנה ומזה אורג רשתות‬ ‫להפקיר אותם ככה? הרי זה ממש 'לא תעמוד על דם רעך'?‬ ‫ומכמורות וצד צבאים‪ ,‬הוא היה שוחט את הצבאים את‬ ‫הוא הזמין את ר' נח לדין תורה אצל ר' אהרון לייב בסוגיא‬ ‫הבשר מחלק לעניים ומהעור הוא היה עושה קלף וכותב‬ ‫החמורה הזו‪ ,‬ור' אהרון לייב אמר‪ :‬אמנם אי אפשר לאסור‬ ‫על זה ספרי תורה ומשניות‪ ,‬הוא היה הולך מעיר לעיר‬ ‫לקחת את הכסף מכזה יהודי‪ ,‬אבל אם ר' נח נמצא בדרגה‬ ‫ומלמד לחמשה תינוקות את 'חמשה חומשי תורה' לששה‬ ‫כזו שהוא לא רוצה לקחת ממנו את הכסף אי אפשר לחייב‬ ‫תינוקות את 'ששה סדרי משנה' וכל אחד מהם היה מלמד‬ ‫אותו לקחת‪ ,‬לפי הדרגה שלו הוא צודק שיש מקום להנהגה‬ ‫את חבריו את החומש או הסדר שהוא היה יודע‪ ,‬כך הוא‬ ‫שלו לא לקחת‪.‬‬ ‫גרם שלא תשתכח תורה מישראל‪ ,‬והיינו דאמר רבי 'כמה‬ ‫כ‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫אדם מוכן להוציא אלפי שקלים בשביל אתרוגים‪ ,‬בשביל‬ ‫הנאמנות של יעקב‬ ‫מצות‪ ,‬בשביל תפילין ומזוזות‪ ,‬וכך על כל הידורי מצוות‪,‬‬ ‫וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו – יעקב‬ ‫אבל המבחן הגדול הוא כשמגיעים לנסיונות בממונות‪,‬‬ ‫כבר מתכנן לברוח מהבית של לבן‪ ,‬יש לו ציווי מהקב"ה‬ ‫וכאן החכמה היא לא להיכנס לספק ספיקא של גזל‪ ,‬הייתי‬ ‫לחזור לארץ ישראל‪ ,‬לבן הרמאי החליף את משכורתו‬ ‫פעם צריך להצהיר בקופת חולים על רמת ההכנסות שלי‬ ‫ורימה אותו עשרת מונים‪ ,‬אבל כל זמן שהוא עדיין נשאר‬ ‫בשביל לקבל הנחה‪ ,‬ואחר כך ראיתי שיש לי עוד הכנסה‬ ‫כאן הוא נמצא יחד עם הצאן‪' ,‬השדה אל צאנו'‪ ,‬זוהי מידת‬ ‫ועם אני מצהיר על זה אני צריך לשלם למפרע כמה מאות‬ ‫האמת של יעקב‪ ,‬כזו התמסרות לשמירת הצאן של לבן‬ ‫שקלים על כמה חדשים‪ ,‬וברוך ה' עמדתי בנסיון ודיווחתי‬ ‫שרימה אותו כל כך הרבה פעמים‪.‬‬ ‫על אותה הכנסה‪ ,‬אבל תאמינו לי הרבה יותר קל לשלם‬ ‫עוד אלף שקל על תפילין מאשר להוציא מאה שקל בשביל‬ ‫איזו זכות שוה לעקידת יצחק ולחסד של אברהם?‬ ‫ישרות בממונות‪.‬‬ ‫בפרשת נשא כתוב 'פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד גו''‬ ‫אומר רש"י‪ :‬פר אחד בן בקר כנגד אברהם שנאמר בו ויקח בן‬ ‫למי הרמב"ם קורא צדיק?‬ ‫בקר רך וטוב‪ ,‬איל אחד כנגד יצחק שנאמר ויקח את האיל‪,‬‬ ‫הרמב"ם בהלכות שכירות פועלים כשהוא מביא את‬ ‫כבש אחד כנגד יעקב שנאמר והכשבים הפריד יעקב‪.‬‬ ‫הגמרא שלומדת מיעקב אבינו עד היכן חובת שכירות‬ ‫פועלים‪ ,‬לשון הרמב"ם שלומדים את זה 'מיעקב הצדיק'‬ ‫פר אחד כנגד אברהם ‪ -‬אברהם היה עמוד החסד‪ ,‬ביום‬ ‫אצלינו צדיק זה מי שטובל ש"י טבילות‪ ,‬מתענה פד'‬ ‫השלישי למילה אחרי ניתוח בלי הרדמה‪ ,‬הקב"ה מוציא‬ ‫תעניות‪ ,‬מתפלל שמונה עשרה באריכות‪ ,‬אבל ברמב"ם‬ ‫חמה מנרתיקה ושרר שרב כבד‪ ,‬והוא בן תשעים ותשע ורץ‬ ‫כתוב צדיק על יעקב אבינו‪ ,‬על הנקיות שלו בממונות עם‬ ‫בחום הזה 'ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב' לקח‬ ‫לבן הרמאי‪ ,‬השאלה השניה ששואלים את האדם בבית‬ ‫שלשה עגלים כדי שלכל אחד מהם יהיה לשון בחרדל‪ ,‬זה‬ ‫דין של מעלה היא 'נשאת ונתת באמונה' רואים מכאן כמה‬ ‫המסירות נפש של אברהם בשביל גמילות חסדים‪ ,‬איל‬ ‫זה דבר יסודי וחשוב‪.‬‬ ‫אחד כנגד יצחק ‪ -‬הזכות הגדולה של העקידה‪ ,‬הוא פשט‬ ‫את צווארו להישחט בשביל הקב"ה‪ ,‬אבל כבש אחד כנגד‬ ‫בבני ברק יש יהודי תלמיד חכם עמל בתורה שעוד זכה‬ ‫יעקב מה הזכות הגדולה באת הכשבים הפריד יעקב?‬ ‫לשמש את החזון איש הגר' יידל בויאר שליט"א ‪ -‬הוא נסע‬ ‫פעם במונית והיה חסר לו כמה שקלים‪ ,‬והוא אמר לנהג‬ ‫תתן אמת ליעקב‬ ‫שיחכה למטה והוא יעלה הביתה להביא כסף‪ ,‬ולמעלה‬ ‫תתן אמת ליעקב‪ ,‬יעקב היה איש אמת‪ ,‬ובאת הכשבים‬ ‫חיכה לו מישהו ששאל אותו שאלה בלימוד והוא שקע‬ ‫הפריד יעקב כתוב את הנאמנות שיעקב אבינו נהג בצאן‬ ‫בלימוד ושכח שהנהג מחכה לו למטה‪ ,‬אחרי עשרים דקות‬ ‫לבן‪ ,‬בעיניים שלנו אנחנו חושבים מה כבר המעלה באת‬ ‫הוא נזכר וירד למטה ורואה שהנהג כבר לא נמצא‪ ,‬מה‬ ‫הכשבים הפריד יעקב לעומת החסד של אברהם אבינו?‬ ‫עושים?? הוא לקח ספר טלפונים שרשום שם את כל המאה‬ ‫לעומת המסירות נפש של העקידה? אבל אנחנו לא‬ ‫עשרים תחנות מוניות שיש בגוש דן וכתב מכתבים לכל‬ ‫מבינים את מעלת מידת האמת של יעקב‪ ,‬אם מי הוא היה‬ ‫התחנות מוניות וסיפר את מה שקרה לו‪ ,‬וביקש רחמים‬ ‫נאמן כל כך? עם לבן הרמאי‪' ,‬ואביכן התל בי והחליף את‬ ‫תאתרו בשבילי את הנהג ואני ישלם לו גם את הנסיעה וגם‬ ‫משכורתי עשרת מונים' הוא רימה אותו ברחל ולאה‪ ,‬ואחר‬ ‫את הזמן שהוא חיכה‪ ,‬כך צריך לנהוג בעניני ממונות! וזה‬ ‫כך הוא המשיך לרמות אותו כל הזמן‪ ,‬ואף על פי כן יעקב‬ ‫הרבה יותר זול מאשר לרדת בגלגול‪...‬‬ ‫לא הורה לעצמו שום הוראת היתר‪ ,‬הוא מעיד על עצמו‬ ‫מורי ורבי רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה דיין בבית‬ ‫'הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני'‬ ‫דין הגדול‪ ,‬והוא קיבל טלפון חינם על חשבון המדינה‪ ,‬ולפי‬ ‫יעקב אבינו שארבע עשרה שנה לא ישן על מיטה בשביל‬ ‫החוק היה מותר לו להשתמש בזה גם לצרכי הבית‪ ,‬אבל‬ ‫לעסוק בתורה‪ ,‬המתמיד הגדול הזה צריך לא לישון בלילה‬ ‫הוא אחז שזה לא ישר להשתמש בזה לצרכים אישיים‪ ,‬והיה‬ ‫בשביל להתנהג במידת האמת עם לבן שמרמה אותו כל‬ ‫לו קופה בבית שכל מי שהיה משתמש בטלפון לצרכים‬ ‫הזמן‪ ,‬זה המעלה הגדולה של האמת של יעקב‪ ,‬וזה עומד‬ ‫האישיים שלו היה משלם כמה שעולה השיחה והיה מחזיר‬ ‫באותה שורה עם הבקר של אברהם ועם האיל של יצחק‪.‬‬ ‫את הכסף למדינה‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫הדבר שמסר לה סימנים'‪ ,‬אבל בפשטות הטעם שהיא‬ ‫אופי צנוע!‬ ‫מסרה את הסימנים היה כדי שלא תיכלם אחותה‪ ,‬ומה‬ ‫הגמרא במגילה דף יג' אומרת‪ :‬בשכר צניעות שהיתה‬ ‫הביאור בזה? הנסיון של רחל היה עצום‪ ,‬שבע שנים היא‬ ‫בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול‪ ,‬ובשכר צניעות שהיה‬ ‫מחכה לבנות בית עם יעקב אבינו‪ ,‬היא רוצה להיות אמא‬ ‫בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר‪ ,‬מאי צניעות היתה ברחל‬ ‫של כלל ישראל‪ ,‬ואת כל זה היא מפסידה עכשיו בשביל‬ ‫שמסרה סימנים לאחותה‪ ,‬ומה צניעות שהיתה בשאול‬ ‫אחותה‪ ,‬כדי להצליח לעשות כזה מעשה הקרבה עצום לא‬ ‫דכתיב את דבר המלוכה לא הגיד אשר אמר שמואל‪,‬‬ ‫מספיק להיות מושלם בבין אדם לחבירו‪ ,‬חייבים שתהיה‬ ‫ומה צניעות שהיתה באסתר 'אין אסתר מגדת מולדתה‬ ‫צניעות בנפש‪ ,‬כשאדם מרגיש שכל מה שיש לו מגיע לו‪,‬‬ ‫ואת עמה'‪ ,‬רואים מכאן יסוד גדול‪ ,‬אנחנו רגילים לחשוב‬ ‫זה שייך לי‪ ,‬הוא לא יהיה מסוגל לוותר‪ ,‬אבל אדם בתכונה‬ ‫שעיקר הצניעות זה בלבוש החיצוני‪ ,‬וודאי שזה חלק גדול‬ ‫שלו הוא צנוע כל מה שיש לו הוא לא מרגיש שזה שייך‬ ‫מהצניעות אבל זה רק ביטוי מעשי לתכונה של הצניעות‪,‬‬ ‫המהות של צניעות זה אופי צנוע‪ ,‬שלשת הצנועים‬ ‫לו‪ ,‬הוא מרגיש ששום דבר לא שלו הכל חסד של הקב"ה‬ ‫שמוזכרים כאן בגמרא לא כתוב שהם היו מתלבשים צנוע‬ ‫עליו‪ ,‬רק אדם כזה מסוגל לוותר‪ ,‬ואם אנחנו רואים שרחל‬ ‫אלא היתה להם תכונה של צניעות‪ ,‬וכמה חבל שבדורות‬ ‫הצליחה לוותר על מה שהגיע לה להיות אמא של כלל‬ ‫שלנו משקיעים כל כך הרבה במודעות ופרסומות על‬ ‫ישראל בהכרח שהיה לה את התכונה של צניעות‪ ,‬היא לא‬ ‫האורך והעובי של הגרביים והחצאיות‪ ,‬וודאי שזה מאד‬ ‫הרגישה ששום דבר שייך לה‪.‬‬ ‫חשוב אבל הם הניחו את העיקר ותפסו את הטפל‪ ,‬צריך‬ ‫הדיברה האחרונה בעשרת הדיברות היא 'לא תחמוד'‬ ‫להשקיע הרבה יותר בחינוך לאופי של צניעות‪ ,‬כשיהיו‬ ‫ואנחנו חושבים שזה העבירה הכי קלה מכל מה שמוזכר‬ ‫מחונכים לאופי צנוע לא יהיה צריך להשקיע כל כך הרבה‬ ‫אנרגיה בצניעות של הלבוש‪ ,‬וכשמשקיעים כל כך הרבה‬ ‫קודם לא תרצח לא תנאף וכו'‪ ,‬אומר הגר"א לא תחמוד‬ ‫בחיצוניות בלי להשקיע ולשנות את האופי כשהן עוזבות‬ ‫זה הדיברה האחרונה שכוללת את כל הדיברות‪ ,‬כשאדם‬ ‫את הסמינר ואין להם מסגרת הכל מתפרץ החוצה‪ ,‬ועלינו‬ ‫חומד את מה שיש לשני אין לו אמונה וביטחון‪ ,‬כל מי‬ ‫מוטל איש איש בביתו לחנך לאופי צנוע‪.‬‬ ‫שיתעמק בכוחות הנפש יראה שזה ככה‪ ,‬ואמונה וביטחון‬ ‫זה השורש של הכל‪ ,‬בא חבקוק והעמידן על אחת 'וצדיק‬ ‫מסופר שאחד מיקירי ירושלים ראה מודעות ברחוב על‬ ‫באמונתו יחיה'‪ ,‬ולכן בבית ראשון למרות שיה עבודה זרה‬ ‫עניני צניעות‪ ,‬במודעות ירדו לפרטים ולפרטי פרטים‪ ,‬והוא‬ ‫גילוי עריות ושפיכות דמים היה להם אמונה וביטחון‪ ,‬וזה‬ ‫אמר‪ :‬אם צריך לכתוב כאלו דברים על מודעות ברחוב‬ ‫לשון הגר"א 'כל העבירות והחטאים באים מחמדה כמו‬ ‫סימן שהעסק אבוד‪.‬‬ ‫שאמרו כי לא תחמוד כולל כל הדיברות וכל התורה‪ ,‬וההפך‬ ‫אל החזון איש נכנס בחור והתלונן שבחורים בישיבה לא‬ ‫מזה שהוא מידת ההסתפקות הוא יסוד של כל התורה והוא‬ ‫תמיד מסתובבים בצורה כי צנועה שיש‪ ,‬הוא רצה שהחזון‬ ‫אמונה שלימה שלא לדאוג דאגת מחר‪ ,‬ומי שליבו טוב‬ ‫איש יגיד לו בדיוק באיזה צורה צריך ומותר להסתובב‬ ‫במידת הביטחון אף על פי שעובר עבירות חמורות הוא יותר‬ ‫בפנימיה והוא יכתוב את זה בפתק ויתלה בישיבה‪ ,‬אמר‬ ‫טוב ממי שמחוסר ביטחון שעל ידי זה בא לידי קנאה ושנאה‬ ‫לו החזון איש‪ :‬מדרכי הצניעות שעל עניני צניעות מדברים‬ ‫אף על פי שעוסק בתורה ובגמילות חסדים‪ ,‬ובהמשך הוא‬ ‫בצניעות‪ ,‬והדור שלנו קצת שכח את הכלל הזה‪ ,‬לא על כל‬ ‫כותב שזה מגלה על כל התורה ומצוות שלו 'שכל זה אינו‬ ‫דבר צריך לתלות מודעות בראש כל חוצות‪.‬‬ ‫אלא לעשות לו שם' הכל בשביל קרירה והמעמד החברתי‪,‬‬ ‫מפורסם בשם הגר"א שאצל האיש המצוה הכי חשובה זה‬ ‫ורק מי שחי שהכל מהקב"ה יכול להגיע למדריגות גבוהות‬ ‫תורה ואצל האשה זה צניעות‪ ,‬והוא לא התכוין רק לצניעות‬ ‫בבין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫בלבוש‪ ,‬צניעות באופי זה העיקר בצניעות‪' ,‬כל כבודה בת‬ ‫מלך פנימה' לא לרצות ולנסות להתבלט בשום מקום‪.‬‬ ‫דוד המלך אחרי שהקב"ה מבטיח לו את המלוכה לו ולזרעו‬ ‫הוא אומר 'מי אנוכי ה' אלוקים ומי ביתי כי הביאותני עד‬ ‫איך אפשר לוותר?‬ ‫הלום‪ ,‬ותקטן עוד זאת בעיניך ה' אלוקים גו'' שום דבר לא‬ ‫מגיע לי‪ ,‬הכל בגלל שהקב"ה רצה‪ ,‬כזו התבטלות וענוה‬ ‫ורואים מכאן עוד יסוד – אצל שאול ואסתר הצניעות היתה‬ ‫מוחלטת‪ :‬כל מה שיש לי הכל זה חסד ה'‪ ,‬שום דבר לא‬ ‫שהם לא סיפרו‪ ,‬אבל מה הצניעות של רחל? 'שלא מסרה‬ ‫מגיע לי‪ ,‬רק עם כזו ענוה וצניעות אפשר אחר כך לוותר‬ ‫סימנים לאחותה' מה זה קשור לצניעות? לכאורה זה רק‬ ‫על הכל‪.‬‬ ‫ענין של מידות טובות‪ ,‬הקרבה עצומה‪ ,‬ויתור מופלג‪ ,‬מה‬ ‫זה שייך לצניעות? ורש"י במגילה כותב 'שלא התפרסם‬ ‫בכ‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫והמטרה של המצריים מלבד העינוי הפיזי היתה גם לשבור‬ ‫למדו לשונם דבר שקר‬ ‫את רוחם ולכן העבידו את האנשים בעבודת אנשים‪ ,‬וידוע‬ ‫ויקח יעקב אבן וירימה מצבה‪ ,‬ויאמר יעקב לאחיו לקטו‬ ‫שגם הנאצים ימ"ש בכל המחנות פעלו גם לשבור את‬ ‫אבנים גו'‪ ,‬ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה‬ ‫רוחם ולא רק את נפשם‪.‬‬ ‫אשר יריתי ביני ובינך – כזה שקרן עצום‪ ,‬תוך כדי דיבור‬ ‫וראש הישיבה הגרי"ג שליט"א מדבר תמיד על כך שצריך‬ ‫כשיעקב בונה את הגל לבן אומר 'אשר יריתי'‪ ,‬איך יכול‬ ‫ללמוד לפי טבעו‪ ,‬כי הלומד שלא לפי טבעו תשבר רוחו‪,‬‬ ‫להיות כזה שקרן? איך הוא מעיז לשקר קבל עם ועדה?‬ ‫והחובת הלבבות בשער הבטחון כתב שמעלת הבוטח היא‬ ‫אומר הסטייפלער זצ"ל‪ :‬חוץ ממה שלבן היה רשע הוא גם‬ ‫שיעבוד רק במה שהוא לפני טבעו‪ ,‬אבל מי שאינו בוטח‬ ‫היה במצב של 'לימדו לשונם דבר שקר' הוא לא היה יכול‬ ‫סבור שירויח עם יעבוד בדברים שלא לפי טבעו ומאבד‬ ‫להשתחרר מהשקר‪ ,‬לא היה לו דרך להצליח לא לשקר‪.‬‬ ‫מנוחת נפשו‪.‬‬ ‫להרגיש את הזולת‬ ‫בשביל לחוש את הזולת לא מספיק עיניים צריך בעיקר לב‬ ‫ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה – רש"י מביא שלאה‬ ‫וזהו נתן עיניו ולבו להיות מצר בצרתם‪ ,‬משה רבינו גדל‬ ‫דנה דין בעצמה‪ ,‬אם זה יהיה בן רחל אחותי תשאר רק‬ ‫כנסיך בביתו של פרעה‪ ,‬ויצא וראה אותם סובלים‪ ,‬אך לא‬ ‫עם שבט אחד פחות מהשפחות‪ ,‬והיא התפללה עליה והיא‬ ‫ראה רק את עבודת אנשים על הנשים שלזה מספיק עינים‪,‬‬ ‫נהפכה לבת‪ ,‬וצריך להבין אם כך למה היא נקראת 'דינה'‬ ‫אבל הוא נתן גם את ליבו שבשביל לראות את הסבל הנפשי‬ ‫על שם הדין? לכאורה היה יותר מתאים לקרוא לה 'ויתרה'‬ ‫צריך להיות לב של משה רבינו‪ ,‬לחוש מה השני מרגיש‬ ‫על שם הויתור? שמעתי בזה דבר נפלא – הויתור כאן זה‬ ‫ולהיכנס לרגשותיו‪ ,‬ולזה לא מספיק עין צריך גם לב‪.‬‬ ‫לא המעלה הגדולה‪ ,‬ללאה כבר היו ששה בנים ולרחל‬ ‫יש רק בן אחד‪ ,‬כל מה שלאה נמצאת בבית של יעקב זה‬ ‫ודבר זה נוגע למעשה‪ ,‬שיש הרבה פעמים בחורים מסכנים‬ ‫בזכות רחל‪ ,‬הגדלות העיקרית לא נמצאת בעצם הויתור‪,‬‬ ‫שאפשר לראות את זה בעינים‪ ,‬שבאים ממשפחה שבורה‬ ‫הגדלות נמצאת בדנה דין לעצמה‪ ,‬בעצם מה שהיא ראתה‬ ‫ולא מסתדרים בחברה ולא עם חברותות‪ ,‬ועליהם קל לרחם‬ ‫את הזולת‪ ,‬וזה יסוד גדול בבין אדם לחבירו‪ ,‬לראות את‬ ‫ולראות בסבלותם‪ ,‬אבל יש פעמים בחורים ממשפחות‬ ‫השני‪ ,‬להרגיש את השני‪ ,‬הרבה פעמים מה שחסר לנו בבין‬ ‫מיוחסות שמוברגים היטב בחברה ויש להם חברותות‪,‬‬ ‫אדם לחבירו זה לא הכח להתנהג אליו בצורה אחרת אלא‬ ‫אבל יש להם מצוקה בנפש וצריכים עזרה ותמיכה‪ ,‬ובשביל‬ ‫מה שאנחנו לא מרגישים אותו‪ ,‬אם היינו חושבים עליו‬ ‫לעזור להם לא מספיק לראות צריך שימת לב לזהות‬ ‫ונכנסים לנעליים שלו ודאי שהיינו מתנהגים בצורה אחרת‪.‬‬ ‫ולחוש מה חסר להם‪ ,‬וזוהי מעלה עצומה שעל ידה זכה‬ ‫משה רבינו להיות גואל של עם ישראל‪.‬‬ ‫נתן עיניו וליבו להיות מצר עליהם‬ ‫בפרשת שמות כתוב 'ויהי בימים הרבים ההם ויגדל משה‬ ‫החשבון שדחה את כל החשבונות‬ ‫ויצא אל אחיו וירא בסבלותם' מביא רש"י דברי חז"ל‬ ‫מסופר על ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל‪ ,‬שבבית הכנסת שבו‬ ‫הקדושים וירא בסבלותם 'נתן עיניו ולבו להיות מצר‬ ‫התפלל‪ ,‬נפטר הבעל מוסף מעט זמן לפני ראש השנה‪,‬‬ ‫עליהם'‪ ,‬ומהו סבלותם כתוב בסוטה יא‪ :‬שהיו מחליפין‬ ‫והגבאים באו להתייעץ עם ר' יוסף חיים את מי לשלוח‬ ‫מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים‪ ,‬והבעלי‬ ‫לעמוד‪ ,‬השיבם ר' יוסף חיים אל תדאגו זה יסתדר על הצד‬ ‫מוסר מקשים בשלמא עבודת אנשים לנשים זה עבודת‬ ‫היותר טוב‪ ,‬ולבסוף בראש השנה שלח את בנו של החזן‬ ‫פרך נתנו לאשה חלושה לסחוב דברים כבדים‪ ,‬אבל עבודת‬ ‫שהיה בתוך השלשים להתפלל לפני העמוד‪ ,‬לאחר התפילה‬ ‫נשים לאנשים מה עבודת פרך בזה? מה רע באדם בריא‬ ‫נגשו אליו הגבאים ושאלוהו‪ :‬הרי כתוב שלכתחילה לא‬ ‫וחזק שמדביק בולים‪.‬‬ ‫יתפלל אבל בתוך שנתו שמעורר דינים מלמעלה? ובפרט‬ ‫כאן שזה בתוך השלשים‪ ,‬מה גם שהוא לא בעל תפילה כל‬ ‫העינוי הנפשי לאדם כשאינו פועל לפי טבעו‬ ‫כך מיוחד‪ ,‬הרי יש הרבה יותר ראויים ממנו‪ ,‬השיבם ר' יוסף‬ ‫וביארו בזה‪ :‬שיש סבל ועינוי נפשי ויש סבל ועינוי גופני‪,‬‬ ‫חיים‪ :‬את כל החשבונות הללו גם אני יודע‪ ,‬אבל לי יש עוד‬ ‫ועבודת אנשים לנשים זה סבל גופני אבל עבודת נשים‬ ‫חשבון שדוחה את כל החשבונות – שבעזרת נשים יושבת‬ ‫לאנשים זה קושי רגשי‪ ,‬כשיש לאדם כוחות ואנרגיות ולא‬ ‫אלמנה טריה ולבה שותת דם‪ ,‬ובכל קטע בתפילה תזכר‬ ‫נותנים לו להוצאים אל הפועל‪ ,‬אלא מעמידים אותו לעבוד‬ ‫בבעלה כאן היה בוכה וכאן היה מנגן ויוסיף לה הרבה צער‬ ‫מלאכות פשוטות וזולות זה שובר את רוחו ומדכא אותו‪,‬‬ ‫גכ‬ ‫ה רועיש • אציו תשרפ‬ ‫הקדושות‪ ,‬רחל ולאה הצדקניות‪ ,‬האם לא היה מספיק‬ ‫ועגמת נפש‪ ,‬אבל אם הבן שלה יהיה הבעל תפילה יוקל‬ ‫שהוא יגיד להם בשתי מילים שהקב"ה ציוה עליו לחזור?‬ ‫עליה במקצת‪ ,‬וזה דוחה את כל החשבונות‪ ,‬זהו נתן עיניו‬ ‫למה הוא צריך לשכנע אותם באריכות יתר כמה קשה ורע‬ ‫וליבו‪.‬‬ ‫בבית הזה? אומרים הבעלי מוסר‪ :‬רואים מכאן כמה עיקר‬ ‫העבודה של האדם היא להקטין את הנסיון‪ ,‬ודאי שהוא‬ ‫מה הטריד את הרב שך באמצע אסיפת הרבנים?‬ ‫ידע שהם יסכימו מיד ללכת איתו‪ ,‬אבל הוא רצה שיהיה‬ ‫מרן הגרא"מ שך זצ"ל‪ ,‬היה אצלו בבית אסיפה גדולה לפני‬ ‫להם כמה שפחות נסיון זה‪.‬‬ ‫פסח‪ ,‬והוזמנו שם כל גדולי ישראל‪ ,‬ולפני האסיפה שלח‬ ‫ויתכן לבאר בעוד אופן – כתוב 'כה תאמר לבית יעקב ותגד‬ ‫לקרוא לאלמנה בתוך שנתה וכל הזמן היה טרוד מתי‬ ‫לבני ישראל' לנשים צריך לומר אמירה רכה‪ ,‬גם לאמהות‬ ‫תבוא‪ ,‬וכשבאה נפנה מכל עיסוקיו ודיבר איתה כמה דקות‬ ‫הקדושות צריך להעביר את ציוויו של מקום בלשון רכה‪,‬‬ ‫ורק אז חזר רגוע להתעסק בשאר צרכי ציבור‪ ,‬שאלוהו‬ ‫זוהי הצורה שמשכנעים אותם לקיים את מצוות הבורא‪.‬‬ ‫מה האי? והשיבם אשה זו נתאלמנה עכשיו מבעלה‪ ,‬הלב‬ ‫שלה שותת מדם‪ ,‬וחוץ מזה מגיע עכשיו יום טוב‪ ,‬תמיד‬ ‫לעקור את הנטיה לבית לבן‬ ‫ביום טוב היה בעלה משמחה בבגדים צבעונים או תכשיט‪,‬‬ ‫ועכשיו מגיע יום טוב ונוסף לה הצער שאין לה דבר חדש‬ ‫שמעתי בזה עוד דרך – לא היה מספיק אם הם היו‬ ‫לחג‪ ,‬לכן נתתי לה מעטפה עם סכום מספיק לקנות דבר‬ ‫מסכימות לצאת פיזית מהבית של לבן‪ ,‬הקב"ה רצה שהם‬ ‫להתחדש בו בחג שלפחות את הצער הזה לא יהיה לה‪.‬‬ ‫יתנתקו נתק מוחלט מהבית של לבן‪ ,‬שלא ישאר להם שום‬ ‫קשר רגשי לבית הזה‪ ,‬וודאי שאם יעקב היה אומר להם‬ ‫למה בכה הגר"ר שמולביץ זצ"ל בזמן תקיעת שופר?‬ ‫שהקב"ה ציוה הם היו יוצאות מיד‪ ,‬אבל מכיון שזה היה‬ ‫בית אביהם וארץ מולדתם ועכשיו הם הולכות ללכת לארץ‬ ‫הגר' רפאל שמולביץ זצ"ל היה מקריא בראש השנה‬ ‫ישראל‪ ,‬יכול להישאר להם פינה חמה בלב למקום שבו הם‬ ‫בתקיעות‪ ,‬ופעם אחת הבעל תוקע לא הצליח וניסה שוב‬ ‫גדלו וחיו כל השנים‪ ,‬את זה יעקב אבינו רצה למנוע‪ ,‬חלק‬ ‫ושוב ולא עלתה בידו‪ ,‬ופתאום ר' רפאל פרץ בבכי ולא‬ ‫מהציווי עליו לצאת מחרן היה הנתק המוחלט הזה‪ ,‬לכן‬ ‫הצליח לעצור‪ ,‬וכל מי שהכיר אותו ידע שאין דרכו בכך‪,‬‬ ‫הוא היה צריך את כל משא השכנועים המיוחד הזה‪.‬‬ ‫וכששאלו אותו למה בכית? הוא ענה‪ :‬חשבתי על אשתו של‬ ‫הבעל תוקע שיושבת בעזרת נשים וליבה עגום מכשלון‬ ‫יגר סהדותא‬ ‫בעלה‪ ,‬כשחשבתי על הצער שלה פרצתי בבכי‪.‬‬ ‫ויקרא לו לבן יגר סהדותא ויעקב קרא לו גלעד – הגמרא‬ ‫כיבוד אב ואם‬ ‫במגילה דנה במקרא שכתבו תרגום‪ ,‬כגון מי שבמקום יגר‬ ‫סהדותא כתב גלעד‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ויש כאן פלא עצום‪ :‬הרי אם‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה – מסביר הבית הלוי‪:‬‬ ‫הוא כותב 'גלעד' במקום 'יגר סהדותא' הוא לא רק שינה‬ ‫ליעקב אבינו היו שתי מצוות‪ ,‬אמא שלו ציותה אותו 'ברח‬ ‫את המילה אלא הוא עקר את כל המשמעות של הפסוק‪,‬‬ ‫לך' לברוח מכאן מעשיו שרוצה להרוג אותו‪ ,‬והציווי של‬ ‫הפסוק אומר שלבן קרא לו בארמית ולבן קרא לו אותו‬ ‫אביו היה ללכת לקחת אשה מבנות לבן‪ ,‬ויעקב עושה כל‬ ‫שם בלשון הקודש‪ ,‬ומי שכותב גם אצל לבן בלשון הקודש‬ ‫דבר לשם מצוה ה'ויצא יעקב מבאר שבע' היה לשם מצות‬ ‫עוקר את כל המשמעות של הפסוק‪ ,‬ושמעתי שר' חיים‬ ‫כיבוד אם וה'וילך חרנה' היה לשם מצות כיבוד אב‪ ,‬כך‬ ‫רצה לתרץ שמדובר באופן שהוא כותב 'ויקרא לו לבן גלעד‬ ‫כתוב בסוף הפרשה הקודמת 'וישמע יעקב אל אביו ואל‬ ‫בשפת ארמי'‪ ,‬אבל זה נידון רחב מה הדין כשמשנים מילים‬ ‫אמו' לא כתוב לאביו ולאמו אלא 'אל אביו ואל אמו' היו לו‬ ‫בספר התורה כשהתוכן לא משתנה‪ ,‬למשל‪ :‬מי שיכתוב‬ ‫שתי מצוות נפרדות‪.‬‬ ‫'חמישים חסר אחת' במקום 'ארבעים ותשע' האם כשר?‬ ‫ויתכן שזה גם סיבה לפסול את הספר‪.‬‬ ‫להקטין הנסיון‬ ‫כשיעקב רצה לחזור לארץ ישראל בעקבות ציוויו של‬ ‫ויתכן שמכח קושיה זו יהיה הכרח לפירושו של המלבי"ם‬ ‫מקום‪ ,‬הוא קרא לרחל וללאה השדה ומתחיל לומר להם‬ ‫בפסוק‪ ,‬הוא מבאר שעיקר מה שהתורה באה לומר זה לא‬ ‫דרשה שלימה‪ ,‬הוא מסביר להם כמה לא טוב לו כאן‪ ,‬כמה‬ ‫שלבן קרא לו בארמית ויעקב קרא לו בלשון הקודש‪ ,‬אלא‬ ‫לבן הוא רמאי וכו' וכו'‪ ,‬ובסוף כל האריכות הוא אומר להם‬ ‫עיקר החילוק היה אם לקרוא לזה בשתי מילים או במילה‬ ‫שחוץ מכל זה הקב"ה גם אמר לי אתמול לחזור לארץ‬ ‫אחת‪ ,‬ומבאר את הענין בזה בארוכה יעויין בדבריו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬וזה ממש פלא פלאות! מדברים כאן על האמהות‬ ‫דכ‬ ‫ו רועיש • אציו תשרפ‬ ‫פרשת ויצא • שיעור ו‬ ‫ויאהב את רחל 'מלאה' • יששכר או ישכר • 'הערים' יעקב ליטול את שלו • אוהל יעקב ורחל •‬ ‫האיך לא ימצא פסול בזרעי • הכנעת הנטיה לרע • הסר משם והיה שכרי • כטל לישראל‬ ‫(מס' שיעור ‪)31094475‬‬ ‫ליצחק 'אנוכי עשיו בכורך' ואמרו חז"ל אנוכי הוא המביא‬ ‫אהבה מכח שלימות‬ ‫לך‪ ,‬עשיו בנך בכורך‪ ,‬שתמיד כשאדם מדבר עם חבירו ויש‬ ‫ויבוא גם אל רחל ויאהב את רחל מלאה – על פי דרוש אפשר‬ ‫לו כאלו מיני כוונות נסתרות בלב זה ודאי מרמה‪ ,‬וביארנו‬ ‫לפרש 'ויאהב את רחל מלאה' המעשה שרחל עשתה שהיא‬ ‫בשם דודי הגר' שמעון משה דיסקין זצ"ל שהסביר את‬ ‫מסרה את הסימנים ללאה זה הוסיף אצל יעקב אבינו‬ ‫הדברים על פי משל‪ :‬ניגש אליך יהודי חוצניק ושואל אותך‬ ‫אהבה לרחל‪ ,‬האהבה אצל האנשים השלמים מתעוררת‬ ‫איזה קו מגיע להר נוף? אתה שואל אותו‪ :‬מה אתה צריך‬ ‫ומתגברת כשהם רואים את השלימות והיופי הפנימי של‬ ‫בהר נוף? והוא עונה‪ :‬אני צריך להגיע לישיבת קול תורה‪,‬‬ ‫הנאהב‪ ,‬וכשיעקב ראה את גדלות הנפש של רחל שהיא‬ ‫אתה מנסה להסביר לו שישיבת קול תורה נמצא בבית וגן‬ ‫הסכימה למסור את הסימנים זה הוסיף אצלו אהבה על‬ ‫ולא בהר נוף‪ ,‬אבל הוא לא מבין מה אתה רוצה מהחיים‬ ‫אהבתו‪ ,‬וזהו 'ויאהב את רחל מלאה' מכח המעשה עם לאה‬ ‫שלו ומתעקש שהוא רוצה להגיע דוקא להר נוף‪ ,‬אתה‬ ‫הוא אהב את רחל‪.‬‬ ‫שיודע את האמת היכן נמצאת ישיבת קול תורה איזה קו‬ ‫אתה צריך להגיד לו‪ ,‬את הקו שמגיע להר נוף או לבית‬ ‫יששכר או ישכר‬ ‫וגן? אם תגיד לו איזה קו מגיע להר נוף אתה מדריך אותו‬ ‫ותקרא שמו יששכר – מנהג העולם לקרוא ישכר בשי"ן‬ ‫בדרך של שקר‪ ,‬ואם אתה אומר לו את הקו של בית וגן‬ ‫אחת‪ ,‬וזכורני שבצעירותי היה בעל קורא שהיה מותיקי‬ ‫אתה מדריך אותו בדרך האמיתית‪ ,‬והנמשל ‪ -‬יצחק אבינו‬ ‫אנשי ירושלים שהיה קורא יששכר בשתי ש'‪ ,‬ואבי מורי‬ ‫רצה לברך את מי שראוי והגון לברכה‪ ,‬הוא רצה לברך את‬ ‫שאל אותו למה הוא משנה ממנהג העולם? והוא ענה שיש‬ ‫הבכור ויעקב אבינו הוא היה הבכור‪ ,‬ויעקב אבינו הוביל‬ ‫לו קבלה מרבותיו המדקדקים שבירושלים שעד פרשת‬ ‫את יצחק לרצון האמיתי שלו‪ ,‬ולכן כלפי יצחק אין כאן שום‬ ‫פנחס קוראים יששכר ומפרשת פנחס לקרוא ישכר‪ ,‬ואותו‬ ‫רמאות כי הוא מכוין אותו למקום שאליו הוא באמת רוצה‬ ‫מדקדק לא ידע טעמו של דבר‪ ,‬אמר לו אבי מורי‪ :‬כשהייתי‬ ‫להגיע‪ ,‬אבל גם כשהתוכן הוא אמיתי ואין שום איסור של‬ ‫ילד בחיידר הרב'ה לימד אותי על הפסוק בפרשת ויגש 'ובני‬ ‫בין אדם לחבירו ביחס ליצחק עדיין יש ענין לא להוציא‬ ‫יששכר יוב ושמרון' ואילו בפרשת פנחס ליוב נוסף אותו ש'‬ ‫מהפה מילים של שקר‪ ,‬זה איסור שהוא בין האדם לעצמו‬ ‫והוא נקרא 'ישוב'‪ ,‬אומר המדרש שהיה עבודה זרה שקראו‬ ‫ולא ביחס לחבירו‪ ,‬את הבעיה הזאת פתר יעקב אבינו במה‬ ‫לה יוב ויששכר לא רצה שיקראו לבנו כשם עבודה זרה‬ ‫שהוא התכוין אנוכי הוא המביא לך ועשיו הוא בנך בכורך‪,‬‬ ‫ונתן לו ש' אחת משמו‪ ,‬ומכיון שרק בפרשת פנחס התורה‬ ‫על דרך זו כאן – יעקב אבינו נטל רק את שלו‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫קוראת ליוב ישוב לכן נהגו רבותיך עד פרשת פנחס לקרוא‬ ‫לא רצה להפר את ההסכמים לכן הוא התחכם והערים‬ ‫יששכר ומפרשת פנחס לקרוא ישכר‪.‬‬ ‫בתוך ההסכמים ונטל את שלו‪.‬‬ ‫עם עיקש תתפל‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫ויקח לו יעקב מקל לבנה גו' – כל המעשים שיעקב עשה‬ ‫ויש כאן עוד עומק – מעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬וידוע מה‬ ‫שעל ידם יולד צאן כפי מה שהוא צריך ודאי שבעלמא‬ ‫שכתוב ברמב"ן שזה לא רק סימן בעלמא אלא כל מה‬ ‫לעשות כאלו מעשים נחשב להערמה‪ ,‬אמנם לא היתה כאן‬ ‫שארע לאבות קרה אחר כך לבנים‪ ,‬והארכנו כבר בדברי‬ ‫הפרת חוזה אבל יש כאן חיסרון בדרכי היושר‪ ,‬ויעקב אבינו‬ ‫הגר"א שכל גלות כלל ישראל במצרים היתה כלולה בגלות‬ ‫קיים כאן 'עם עיקש תתפל' שהרי מצד שורת הדין לבן היה‬ ‫יעקב בבית לבן‪ ,‬וגם היציאה היתה באותה צורה‪ ,‬המצרים‬ ‫חייב ליעקב ממון רב על כל העשרת מונים שהוא רימה‬ ‫התחילו להשתעבד בכלל ישראל בפה רך והכבידו והכבידו‬ ‫אותו‪ ,‬ובמקום שיעקב אבינו יקח את הממון שמגיע לו‬ ‫עד שהגיעו לעבודת פרך בחומר ובלבנים‪ ,‬וגם גלות יעקב‬ ‫וזה קצת‬ ‫בכח הזרוע הוא עשה הערמה ונטל את שלו‪,‬‬ ‫אצל לבן התנהלו בצורה הזו‪ ,‬בהתחלה לבן אומר לו 'הכי‬ ‫מקביל למה שהזכרנו בשבוע שעבר שיעקב אבינו אמר‬ ‫הכ‬ ‫ו רועיש • אציו תשרפ‬ ‫מה מועיל שלא ימצא פסול בזרעי‬ ‫אחי אתה ועבדתני חינם הגידה לי מה משכורתך' ואחר כך‬ ‫ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים – אומר רש"י‪:‬‬ ‫זה נהפך להיות עבודת פרך 'הייתי ביום אכלני חורב וקרח‬ ‫שלא ימצא פסול בזרעי‪ ,‬איך זה נכנס במילים 'והיה ה' לי‬ ‫בלילה ותדד שנתי מעיני'‪ ,‬המצרים היו חייבים לכלל ישראל‬ ‫לאלוקים'? שמעתי בזה רמז נחמד‪ ,‬כתוב בחז"ל אין והיה‬ ‫הרבה ממון על העבודה שהם השתעבדו בהם והקב"ה‬ ‫אלא לשון שמחה‪ ,‬אם בבית רואים שיש שמחה עצומה‬ ‫דאג שכלל ישראל יקבלו את כל שכרם בצורה של מרמה‪,‬‬ ‫בעסק התורה ובקיום המצוות‪ ,‬זה הבטחה שהילדים‬ ‫'וינצלו את מצרים' הם לקחו את הכל בהשאלה ובסוף הכל‬ ‫ימשיכו בדרך ה'‪ ,‬אבל מי שמקיים את המצוות בהנהגה‬ ‫נשאר אצלם‪ ,‬ולמה הקב"ה עשה שהם יקבלו הכסף בצורה‬ ‫של 'שוא עבוד אלוקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו' אין‬ ‫של הערמה? כי ההנהגה של הקב"ה היא מידה כנגד מידה‪,‬‬ ‫הרבה סיכוי שהילדים ימשיכו את דרך ה'‪.‬‬ ‫כשם שהמצרים עשקו את כלל ישראל בהערמה שהתחילו‬ ‫להשתעבד בהם בפה רך ובסוף בעבודה קשה‪ ,‬לכן הקב"ה‬ ‫מפורסם שבאמריקה דרו בסמיכות שתי משפחות שמסרו‬ ‫דאג שיקחו מהם את התשלום בצורה של הערמה‪,‬‬ ‫נפש על שמירת שבת‪ ,‬לאחת מהם יצאו כל הבנים לתרבות‬ ‫כשלוקחים מאדם דבר במרמה יש בזה כאב לב עצום‬ ‫רעה‪ ,‬ואילו המשפחה השניה הצמיחה פירות מפוארים‪,‬‬ ‫שבבחינה מסויימת זה יותר מאשר נטילה בזרוע‪ ,‬והקב"ה‬ ‫בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬אמר ר' משה‬ ‫רצה לשלם למצרים מידה כנגד מידה על ההערמה שהם‬ ‫פיינשטין זצ"ל‪ :‬אני עקבתי אחרי שתי המשפחות האלו‪,‬‬ ‫עשו לכלל ישראל וגם הם הרגישו את אותה הרגשה של‬ ‫שתיהם שמרו על השבת במסירות נפש ממש‪ ,‬באותם‬ ‫רמאות ותחכום‪ ,‬ומעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬גם אצל לבן‬ ‫ימים מי שרצה לשמור שבת היה רעב ללחם כפשוטו‪[ ,‬אגב‬ ‫הקב"ה שילם לו מידה כנגד מידה על הרמאויות שהוא‬ ‫– היום הנסיונות בפרנסה הם הכלים הטכנולגים ומקומות‬ ‫רימה את יעקב‪' ,‬ויצל אלוקים את מקנה אביכם ויתן לי'‬ ‫העבודה הלא כשרים‪ ,‬ואנשים מתרצים וממציאים לעצמם‬ ‫ממש אותו לשון שכתוב אצל כלל ישראל 'וינצלו' את‬ ‫היתרים של פרנסה‪ ,‬אבל צריך להבין שכשם שפשוט לכולנו‬ ‫מצרים כתוב כאן 'ויצל' אלוקים‪.‬‬ ‫שהנסיון של פרנסה לא התיר לחלל שבת באמריקה‪ ,‬לא‬ ‫פחות מזה ואולי גם יותר זה המכשירים והטכנולגיות של‬ ‫היום‪ ,‬אפשר לאבד על ידם את העולם הזה והעולם הבא‪,‬‬ ‫הזכרנו בשיעורים קודמים שבלעם היה גלגול של לבן‪,‬‬ ‫להחריב את חיי המשפחה ואת כל הטוב]‪ ,‬אמר ר' משה‪:‬‬ ‫ומצאנו ביניהם כמה 'מעלות' משותפות‪ ,...‬הקב"ה אומר‬ ‫שתי המשפחות עמדו בנסיון‪ ,‬אבל משפחה אחת כשהיה‬ ‫ללבן 'השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב ועד רע' וכך גם‬ ‫מגיע שבת והאבא היה מפוטר הוא היה נאנח‪ ,‬ואומר‬ ‫הוא אומר לבלעם 'לא תלך עמהם לא תאור את העם כי‬ ‫לילדים‪ :‬עוד פעם הפסדתי פרנסה בשביל שבת‪ ,‬והילדים‬ ‫ברוך הוא' אל תקלל אותם ואל תברך אותם‪.‬‬ ‫ראו כמה זה לא משתלם לשמור שבת‪ ,‬אבל בבית השני כל‬ ‫פעם שהיו מפטרים אותו מהעבודה בגלל שבת הוא היה‬ ‫אהל יעקב ורחל‬ ‫חוזר הביתה ואומר לכל הילדים‪ :‬ברוך ה'! איפה באירופה‬ ‫היתה לנו כזו הזדמנות? אמנם גם שם שמרנו שבת‪ ,‬אבל‬ ‫ויבוא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא‬ ‫לא היתה לנו הזכות להקריב בכל שבוע מחדש כזה קרבן‬ ‫מצא ויצא מאהל לאה ויבוא באהל רחל – יש כאן קושיה‬ ‫לקב"ה בשביל שבת‪ ,‬זה הרי התכלית של החיים שלנו!‬ ‫בפשט‪ :‬מכיון שהוא יצא מאהל לאה לאהל רחל למה‬ ‫בשביל מה אנחנו חיים אם לא בשביל להישאר יהודים‬ ‫התורה לא כותבת לפי הסדר שהוא יצא מאהל לאה לאהל‬ ‫יראי שמים? להיות דבקים במסורת אבות ולהקריב בשביל‬ ‫רחל ומאהל רחל לאהל שתי האמהות‪ ,‬ויש בזה שני דרכים‬ ‫הקב"ה‪ ,‬בכל שבת מחדש יש לנו עקידת יצחק קטנה‬ ‫– רש"י מביא מהמדרש שבאהל רחל הוא היה פעמיים‪ ,‬מה‬ ‫בשביל הקב"ה‪ ,‬איזה שמחה שזכיתי להקריב כזו הקרבה‬ ‫שכתוב בתחילת הפסוק 'אהל יעקב' זה אהל רחל ונקרא‬ ‫גדולה בשביל שבת קודש‪ ,‬שתי המשפחות עשו את אותה‬ ‫אהל יעקב שהיה יעקב תדיר אצלה‪ ,‬והסדר היה אהל רחל‪,‬‬ ‫הקרבה אבל מי שעשה אותה כמי שכפאו שד לא זכה‬ ‫אהל לאה‪ ,‬אהל רחל‪ ,‬ורק אז באהל שתי האמהות‪ ,‬ולמה‬ ‫שהבנים ימשיכו את דרכו‪ ,‬ומי שעשה את זה בשמחה זכה‬ ‫הפעם השניה של אהל רחל לא כתובה לפי הסדר? כי‬ ‫שכל בניו יהיו יראים ושלמים‪.‬‬ ‫בתחילה התורה מונה את רשימת כל האהלים ורק אחר‬ ‫כך התורה מספרת שהוא היה באהל רחל עוד פעם‪ ,‬אבל‬ ‫זה מה שכתוב 'והיה ה' לי לאלוקים' אם זה בחינה של 'והיה'‬ ‫הרמב"ן והאבן עזרא מפרשים שאהל יעקב זה אהל נפרד‪,‬‬ ‫בלשון שמחה‪ ,‬זה מבטיח שלא ימצא פסול בזרעי‪ ,‬וככל‬ ‫והסדר היה כמו אהל לאה‪ ,‬אהל רחל‪ ,‬אהל שתי האמהות‪,‬‬ ‫שיש יותר שמחה בעבודת ה' כך זוכים יותר ללא ימצא‬ ‫ולמה התורה מזכירה את אהל רחל בסוף? מכיון שהתורה‬ ‫פסול בזרעי‪ ,‬אני זוכר איך שאבי מורי זצ"ל היה חוזר‬ ‫מאריכה אחר כך במה שארע באהל רחל דרך המקראות‬ ‫מהפרדס עם אתרוג תימני גדול ומהודר‪ ,‬הוא היה שרוי‬ ‫לכתוב את מה שמאריכים בו בסוף‪.‬‬ ‫וכ‬ ‫ו רועיש • אציו תשרפ‬ ‫בזכרים נקוד וטלוא‪ ,‬והדוחק הגדול לפירושו א' למה התורה‬ ‫בכזו שמחה עצומה שאין לתאר ולשער‪ ,‬זה משפיע וחודר‬ ‫מחלקת את העיזים הזכרים מהנקבות‪ ,‬ב' שבדרך כלל‬ ‫לילדים לדורות‪.‬‬ ‫כשכתוב 'שה' זה כולל גם כבשים‪ ,‬ג' למה התורה מפסיקה‬ ‫בין העיזים הזכרים לנקיבות בחום בכבשים‪ ,‬ולפי הרמב"ן‬ ‫יגעת ומצאת‬ ‫יש דוחק למה כתוב פעמיים שה‪ ,‬הרי שה כולל את שניהם‪,‬‬ ‫ועיני לאה רכות – שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי‬ ‫והפסוק השני שלבן לקח 'את כל העיזים גו' אשר לבן בו וכל‬ ‫בנות ללבן‪ ,‬הגדולה לגדול והקטנה לקטן‪ ,‬ולאה בכתה עד‬ ‫חום בכשבים' מתיישב יותר עם פירוש רש"י שרק מהעיזים‬ ‫שנשרו ריסי עיניה‪ ,‬ראיתי שאחד מהקדמונים מתקשה מה‬ ‫לקחו את כל אשר לבן בו‪ ,‬ולפי הרמב"ן צריך לדחוק ש'כל‬ ‫התביעה על עשיו? הרי כבר כשהוא היה בבטן רבקה הוא‬ ‫אשר לבן בו' נסוב גם על הכבשים שכתוב אחרי כן‪.‬‬ ‫פירכס לצאת בבתי עבודה זרה‪ ,‬מאז כבר היתה לו נטיה לרע‪,‬‬ ‫ונראה בעזר ה' להציע פשרה בין הראשונים שתיישב את כל‬ ‫איזה תביעה יש עליו? ומבאר שודאי גם לעשיו היתה בחירה‪,‬‬ ‫הדחוקים‪ ,‬הזכרנו כמה פעמים את דברי הרשב"ם והרמב"ן‬ ‫יעקב היתה לו נטיה טבעית לקדושה והבחירה שלו היתה‬ ‫בסוף פרשת וישלח שכתבו בשם המדרש שיש מילים‬ ‫לעלות ולהתעלות כל הזמן עם הכלים שהוא קיבל‪ ,‬ועשיו‬ ‫בתורה שנקראים פעמיים לפניהם ולאחריהם‪ ,‬ונראה לבאר‬ ‫העבודה שלו היתה לכבוש את הנטיה שלו לרע‪ ,‬ומכיון שזה‬ ‫שבאמת השכר של יעקב היה כפי מה שכתוב ברש"י בעיזים‬ ‫הרבה עבודה יותר קשה אם עשיו היה עומד בנסיון הזה הוא‬ ‫רק נקוד וטלוא ובכבשים רק חום‪ ,‬אבל כשלבן בא להסיר‬ ‫היה מגיע למדריגה הרבה יותר גבוהה מיעקב‪ ,‬אבל הוא‬ ‫את הצאן כדי שלא יולידו דוגמתם הוא לקח את כל אשר‬ ‫לא עמד בזה ויצא ממנו מה שיצא‪ ,‬ויתכן לבאר על אותו‬ ‫לבן בו גם בכבשים וגם בעיזים‪ ,‬ואת המילים 'וכל שה חום‬ ‫משקל – גם אצל רחל ולאה מצאנו מעין ההבחנה הזו‪ ,‬רחל‬ ‫בכשבים' קוראים פעמיים‪' ,‬אעבור בכל צאנך היום הסר משם‬ ‫אימנו היתה מיועדת מלכתחילה ליעקב אבינו והעבודה‬ ‫כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים' כי להסיר הוא‬ ‫שלה היתה לעלות ולהתעלות בתוך הבית של יעקב‪ ,‬לעומת‬ ‫הסיר כל שה שזה כולל גם כבשים וגם עיזים וכן כל שה חום‬ ‫זאת לאה לא היתה מיועדת מלכתחילה להיכנס לבית של‬ ‫בכשבים‪ ,‬ואחר כך קוראים שוב 'וכל שה חום בכשבים וטלוא‬ ‫יעקב‪ ,‬היה צריך הרבה בכיה ותפילות בשביל שזה יקרה לה‪,‬‬ ‫ונקוד בעיזים והיה שכרי' ובזה סרו כל הדחוקים‪.‬‬ ‫העבודה שלה להיכנס לבית של יעקב היתה הרבה יותר‬ ‫קשה‪ ,‬ומה קרה בסוף? רחל שהיתה מיועדת מלכתחילה‬ ‫הפטרה‬ ‫ליעקב זכתה רק לשני שבטים‪ ,‬לעומת זאת לאה שהיתה‬ ‫צריכה לקרוע שערי שמים בשביל זה זכתה לששה שבטים‪,‬‬ ‫אהיה כטל' לישרא‬ ‫כתר כהונה וכתר מלכות‪ ,‬משה רבינו ודוד המלך‪ ,‬כי השכר‬ ‫אהיה כטל לישראל – ט"ל זה לט'‪ ,‬במספר לט' יש הרבה‬ ‫שמקבל מי שהעבודה שלו להיכנס לתוך הבית הרבה יותר‬ ‫רמזים‪ ,‬הוי"ה אח"ד זה גימטריה לט'‪ ,‬השם שכתוב בגב‬ ‫גדול ממי שהעבודה שלו להתקדם בתוך הבית פנימה‪ ,‬ועיין‬ ‫המזוזה האותיות שאחרי הוי"י כ ו ז ו גימטריה לט'‪ ,‬ועוד‬ ‫בספר שם משמואל‪.‬‬ ‫הרבה סודות‪ ,‬והאותיות של 'אברהם יצחק יעקב' זה‬ ‫גימטריה תרלח'‪ ,‬וכל גימטריה שרוצים לעשות עד המספר‬ ‫'שה' נקוד וטלוא 'וחום'‬ ‫הזה אפשר לעשותו עם צירופי האותיות של אברהם יצחק‬ ‫שיטת רש"י שההסכם של יעקב עם לבן היה שהוא מקבל‬ ‫יעקב‪ ,‬למשל‪ :‬למספר ‪ 28‬י' ח' מיצחק וי' מיעקב‪ ,‬וכך בכל‬ ‫בכבשים נקוד וטלוא ובעיזים רק חום‪ ,‬ושיטת הרמב"ן‬ ‫המספרים עד תרלח'‪ ,‬חוץ מהמספר לט' שאין אפשרות‬ ‫שבכבשים הוא היה מקבל גם חום‪ ,‬ולפי שתי השיטות יש‬ ‫להגיע אליו‪[ ,‬וכמובן שגם המנין המקביל שהוא תקצט'‬ ‫דחוקים בלשונות הפסוקים‪ ,‬ונקדים‪ :‬בדרך כלל כשכתוב‬ ‫שזה תרלח' פחות לט']‪ ,‬כי אם אי אפשר להגיע ללט' גם אי‬ ‫בתורה 'שה' זה כולל גם כבשים וגם עיזים אלא אם כן התורה‬ ‫אפשר להגיע לתרלח' פחות לט']‪ ,‬וכל זה לפני שליעקב‬ ‫כותבת מפורש שה כבשים שה עיזים‪ ,‬ויש שני פסוקים‪,‬‬ ‫קראו ישראל‪ ,‬אבל בצירוף 'אברהם יצחק ישראל' נכלל גם‬ ‫'אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקוד וטלוא' ורש"י‬ ‫מנין לט'‪ ,‬וזה מרומז בפסוק 'אהיה כטל לישראל' על ידי שיש‬ ‫מפרש שזה תיישים זכרים‪' ,‬וכל שה חום בכשבים וטלוא‬ ‫ישראל נכלל בזה גם לט'‪.‬‬ ‫ונקוד בעיזים' בכבשים זה רק חום ובעיזים הנקבות זה כמו‬ ‫ניתן לרכוש את ספרי 'נחל אליהו' משיעורי הרב דיסקין שליט"א‬ ‫בחנות המקוונת של קול הלשון‬ ‫בכתובת ‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫זכ‬