gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נימוקי הלכה · Nimikei Halacha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעריכת‬ ‫הרב מאיר נתן‬ ‫קעסלער‬ ‫פסקי דינים הנוגעים למעשה‬ ‫גליון קה – פרשת ויצא שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫ארבעה צריכים להודות )ה(‬ ‫הרה"ק ר' שלמה לוריא זצ"ל מהרש"ל‬ ‫י"ב כסלו – של"ד‬ ‫פר˜ ‪'‰‬‬ ‫כ' המהרש"ל )בהקדמתו לס' ים של שלמה( גם‬ ‫נסיון אחד בא לידי בלילה ע"י נר מצוהא‬ ‫הנוסע על עראפלאן‬ ‫ותורה אור‪ ,‬כאילו הראוני מן השמים‪ ,‬ונתנו‬ ‫לי הרמנא ואמוץ כח ממלכותא דרקיע‪ ,‬ופתחו‬ ‫לברך בלא שם ומלכות ‪ /‬מנהג ק"ק בעלזא ‪ /‬מנהג ק"ק קלויזנבערג ‪ /‬לברך רק‬ ‫לי שערי אורה לומר עסוק בתורה‪ ,‬דון ואסור‬ ‫כשעובר למעלה מהים ‪ /‬יש אומרים לברך אף בנסיעה קצרה ‪ /‬מנהג העולם‬ ‫והתר והורה‪ ,‬הוי גבור שבחבורה‪ ,‬כתוב על‬ ‫ספר‪ ,‬והביא לה תשורה‪ ,‬ותלך בנתיב היושר‬ ‫א‪ .‬גדולי אחרוני זמנינו‪ ,‬דנו אם יש חיוב על הנוסע בעראפלאן‪ ,‬לברך‬ ‫ואמת‪ ,‬דרך ארוכה וקצרה ובחולק מחכמתו‬ ‫ליראיו בטחתי‪ ,‬וחפץ ה בידי יצליח כו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫'ברכת הגומל'‪ ,‬או לא]א[‪.‬‬ ‫הרמ"א בהסכמתו לס' חכמת שלמה כ' בזה"ל‪,‬‬ ‫'ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫החסיד המפורסם ר' קלמן קלאסנער האלט‬ ‫‡‪ .‬בין הספרים שדנו בזה‪ ,‬ה"ה הקצוה"ש‬ ‫ובשו"ת הרמ"א )סי' ה'( כ' 'ראוי לומר על‬ ‫שוין קאפ מער פון דריי און דרייסיג יאר‪,‬‬ ‫)סי' ס"ג(‪ ,‬שו"ת אגרות משה )ח"ב סי' נ"ט(‪,‬‬ ‫מעלתו‪ ,‬מה שאמרו על ר"מ ז"ל‪ ,‬גלוי וידוע‬ ‫און איז גארנישט מסיח דעת קיין איין רגע‬ ‫שו"ת חלקת יעקב )סי' נ"ה(‪ ,‬שו"ת בצל‬ ‫לפני הקב"ה שאין בדורו כמותו כו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫פון 'שויתי ד' לנגדי תמיד'‪) .‬שבח אהובים(‬ ‫החכמה )ח"א סי' כ'(‪ ,‬שו"ת באר משה )ח"ז סי'‬ ‫המהרש"ל אמר פעם בביתו בעיר לובלין‪,‬‬ ‫ס"ח(‪ ,‬שו"ת מנחת יצחק )ח"ב סי' מ"ז(‪ ,‬שו"ת‬ ‫שהוא ממשפחת האר"י הקדוש‪ ,‬והאריז"ל שהיה‬ ‫להגאון‬ ‫ששאלו‬ ‫בספרים‪,‬‬ ‫ב‪ .‬מובא‬ ‫קנין תורה )ח"א סי' ט"ז(‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫דר אז בארץ ישראל‪ ,‬הרגיש תיכף בדיבורים‬ ‫מראגטשוב זצ"ל אם יש לומר 'תפילת הדרך'‬ ‫אלו‪ ,‬ואמר על זה‪' ,‬לא לבד שאינו ממשפחתי‪,‬‬ ‫על האוירון‪ ,‬ועל אתר השיב דבגמרא )חולין‬ ‫נימוקי מעשי אבות‬ ‫קלט‪ (:‬מקשה דכתיב כי יקרא קן ציפור בדרך‪,‬‬ ‫בשנת תרפ"ז לפ"ק היה כל העולם‬ ‫וכתוב דרך נשר בשמים‪ ,‬א"כ כשמצא קן‬ ‫רועש וסוער‪ ,‬על הפלא הגדול של האיש‬ ‫א‪ .‬כ' בס' קב הישר )פרק צ"ו( כל הנר הדלוק לדבר מצוה‪ ,‬יש‬ ‫בשמים הכי נמי דחייב בשילוח‪ ,‬ומתרץ הגמ'‬ ‫'טשארלס לינדבערג'‪ ,‬שנסע על עראפלאן‬ ‫בו קדושה נפלאה גדולה לאין שיעור‪ ,‬ואילו היינו זוכים‬ ‫להשגות רוח הקודש‪ ,‬היינו מברכים ומבינים ומשיגים‬ ‫דרך נשר איקרי‪ ,‬דרך סתמא לא איקרי‪ ,‬ומזה‬ ‫מניו יארק מעבר לים האוקינוס‪ ,‬עד שהגיע‬ ‫ע"י מצות הדלקת הנרות של מצוה עתידות‪ ,‬דהנר של‬ ‫למד הגאון הנ"ל דהנוסע באוירון פטור אפילו‬ ‫לפאריז עיר בירת צרפת‪ .‬זאת היתה פעם‬ ‫מצוה מתנבא כמו נביא המתנבא על פי ה'‪ .‬והמהרש"ל‬ ‫מתפלת הדרך‪ ,‬כיון דלא איקרי דרך‪ ,‬וה"ה‬ ‫ראשונה שהצליח אדם‪ ,‬לעבור את האוקינוס‬ ‫כתב בהקדמת ספרו ים של שלמה‪' ,‬פעם אחד בא לידי‬ ‫לברכת הגומל‪) .‬עי' בחלקת יעקב אהע"ז סי' ע"ד(‪.‬‬ ‫בעראפלאן בלי הפסק באמצע הנסיעה‪,‬‬ ‫על ידי נר של מצוה‪ ,‬כאילו הראו לי מן השמים‪ ,‬ונתנו לי‬ ‫וכן דעת שו"ת בצל החכמה )ח"א סי' כ'( דאין‬ ‫הנסיעה נמשכה משך של שלושים ושלש‬ ‫הרמנא ואמיץ כח מרקיע‪ ,‬ופתחו לי שערי אורה'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫לברך בשם ומלכות‪ ,‬ותוכן דבריו דרק אם‬ ‫שעות‪ ,‬וכולם העריצו והוקירו את גבורתו‬ ‫ושמעתי מפי מורי על פי קבלה‪ ,‬שהענין הוא כך‪ ,‬כשהיה‬ ‫נחליט שהאויר שמעל לימים ומדברות ועד‬ ‫הגדולה‪ ,‬שהתחזק לנסוע ברציפות משך‬ ‫הרב ר' שלמה לוריא ז"ל לומד וחיבר הספרים ים של‬ ‫לשמי רום‪ ,‬נחשב כימים ומדברות ממש‪ ,‬אז‬ ‫זמן כה ארוך‪ ,‬בלי להסיח דעת מעבודתו‬ ‫שלמה‪ ,‬אירע לו שהיה לו רק נר קטן ודולק לפניו‪,‬‬ ‫יש לברך אפילו אם לא אירע שום סכנה‪,‬‬ ‫אף לרגע‪ ,‬בעבור זה כיבדוהו בכבוד מלכים‬ ‫והיה זמן קרוב להכבות‪ ,‬והיה דולק כמה שעות יותר‬ ‫ויען אין הוכחה לזה‪ ,‬אין לברך בשו"מ‪ ,‬והביא‬ ‫בכל מקום שהגיע‪ .‬התבטא אז הרה"ג החסיד‬ ‫משלשה וארבעה נרות שלימים‪ ,‬וזה העידו עליו תלמידו‬ ‫להלכה כן גם מהגאון מטשעבין זצ"ל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫)מגדולי חסידי ק"ק באבוב( ר' מענדלי ראטענבערג‬ ‫ונכדו‪ ,‬שבעל הנר הכיר בנרו ובניסו כי ה' עמו‪ ,‬וזה אירע‬ ‫וכעי"ז כ' בשו"ת חלקת יעקב )סי' נ"ה( דאין‬ ‫ז"ל הי"ד‪ ,‬די וועלט ווערט נתפעל פונ'ם‬ ‫להגאון הנ"ל נס ממש‪ ,‬כנס של שמן הקדש שבצלוחית‬ ‫לחדש מעצמנו ולהוסיף על הד' צריכין‬ ‫גרויסן חידוש‪ ,‬אז לינדבערג האט געהאלטן‬ ‫הקדושה שבביהמ"ק‪ ,‬אשרי לו ואשרי יולדתו‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫להודות‪ ,‬ואף דפסקינן דהני לאו דוקא‪ ,‬מ"מ‬ ‫קאפ דריי און דרייסיג שעה‪ ,‬מיין שווער‬ ‫|| א ||‬ ‫גליון קה‬ ‫לברך בל‡ ˘ם ומלכו˙‬ ‫רק אפילו משבט אחד אינו עמדי'‪ .‬הרגיש‬ ‫ב‪ .‬יש שדעתם שהוי ספק ברכה‪ ,‬ולכן אין לברך בשם ומלכות ‪.‬‬ ‫]ב[‬ ‫המהרש"ל תיכף את דברי האר"י‪ ,‬והי' לו‬ ‫מנ‪ ˜"˜ ‚‰‬בעלז‡‬ ‫מזה חלישת הדעת‪ ,‬והודיעו להאריז"ל מן‬ ‫השמים‪ ,‬שיפייס את המהרש"ל‪ .‬ביום ו'‬ ‫ג‪ .‬וכן הורה הרה"ק מבעלזא זצ"ל לחסידיו‪ ,‬שלא לברך בשם ומלכות]ג[‪.‬‬ ‫עש"ק שלח האר"י אצלו שנים אנשים‪,‬‬ ‫ולקחו עמהם חלות ושאר צרכי שבת‪,‬‬ ‫וכשבאו להמהרש"ל היו החלות עדיין חמים‪,‬‬ ‫רחוק‪ ,‬דשמא יצא מהמים למרחוק ולא ראוהו‪,‬‬ ‫דוקא בנס שאירע לו‪ ,‬אבל בנוסע באוירון אם‬ ‫כל כך הי' להם קפיצות הדרך‪ ,‬כשבאו‬ ‫החמירו בה רבנן לאוסרה‪ .‬ברם הכוונה בזה‪,‬‬ ‫נחשב לו כסכנה ונעשה לו נס‪ ,‬ממילא אסור‬ ‫אצלו נתפייס המהרש"ל‪ ,‬וביקש מהם שיהיו‬ ‫דאלמלא לא אסרו החכמים‪ ,‬והיו אומרים נפל‬ ‫לו לנסוע באוירון‪ ,‬כבשבת )ל"ב( שאל יעמוד‬ ‫אצלו על שב"ק‪ ,‬אבל לא רצו‪ ,‬כי אמרו‬ ‫למים שאין להם סוף אשתו מותרת‪ ,‬לא היה‬ ‫אדם במקום סכנה דמנכין לו מזכיותיו‪ ,‬ועכ"ח‬ ‫שרוצים לילך לעיר זעקליטשין להמשיח‬ ‫מציאות בעולם לנטבע שיוכל להנצל‪ ,‬אך כיון‬ ‫דזה בכלל )שם קכט‪ (:‬דכיון דדשו בו רבים שומר‬ ‫על שב"ק‪ ,‬והלכו מאתו לשם‪) .‬חמדה גנוזהב‬ ‫שאמרו חכמים מים שאין להם סוף אשתו‬ ‫פתאים ה'‪ ,‬והוי ספק ברכה‪ ,‬דיש לברך בלא‬ ‫בשם הה"ק משינאווא זצ"ל‪ ,‬שאמר שיש לו קבלה‪,‬‬ ‫אסורה‪ ,‬פעלו באמירתם והביאו הכח הזה לעולם‪,‬‬ ‫שו"מ‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכן דעת הגרי"ז מבריסק‪ ,‬כמובא‬ ‫שמשיח נקבר בעיר זעקליטשין‪ ,‬וסיפר עובדא הנ"ל(‬ ‫שיהיה מציאות בעולם שיוכל להנצל‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בשו"ת קנין תורה )ח"א סי' ט"ז אות ג'( וז"ל‪ ,‬אזכיר‬ ‫פעם התפלל הרה"ק מקאזניץ זצ"ל בבית‬ ‫ואולי זה הטעם של הרה"ק מבעלזא‪ ,‬שלא‬ ‫פה בענין הנסיעה באוירון מעל הים‪ ,‬שיש בזה‬ ‫מדרשו של המהרש"ל בלובלין‪ ,‬וכשפתח‬ ‫רצה לקבוע לומר ברכת הגומל בשם ומלכות‪,‬‬ ‫שיטות שונות כידוע‪ ,‬אם לברך הגומל‪ ,‬ובהיות‬ ‫לומר 'הודו' לפני 'ברוך שאמר'‪ ,‬וכנוסח‬ ‫כדי שלא יוקבע בבי"ד של מעלה שהנסיעה‬ ‫הגרי"ז האבד"ק בריסק זצ"ל בשווייץ‪ ,‬וביקרתיו‪,‬‬ ‫ספרד‪ ,‬נרתע לאחוריו ורץ החוצה‪ ,‬ואמר‬ ‫באוירון הוא סכנה‪) .‬קול התור‪ ,‬שיחתן של עבדי‬ ‫שאלתי את חוו"ד אם לברך‪ ,‬וענה לי בזה"ל‪,‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬שראה את המהרש"ל בא לקראתו‬ ‫אבות(‪ .‬וכעי"ז כ' בשו"ת באר משה )שם( וז"ל‪,‬‬ ‫'מסתמא הנכם יודעים שאינני פוסק שאלות‪ ,‬רק‬ ‫עם חוטרא דנורא‪ ,‬והזהירו שלא לשנות‬ ‫שמעתי אומרים בשם קדוש ה' מכובד הרה"ק‬ ‫זאת אומר לכם‪ ,‬שאני באתי באוירון מא"י‪ ,‬ולא‬ ‫ממנהג המקום להתפלל בנוסח אשכנז‪.‬‬ ‫מסקווירא זצ"ל‪ ,‬שלא בירך ברכת 'תפלת הדרך'‬ ‫בירכתי הגומל‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וה"ז מעשה רב‪.‬‬ ‫)מרא דעובדא‪ ,‬וראה בנימוקי או"ח סי' תרס"ט‪,‬‬ ‫בין נוא יארק ובין סקווירא‪ ,‬כדי שלא להחזיק‬ ‫ובאלף כתב אות תס"ד ותס"ה(‬ ‫הדרך לדרך סכנה‪ ,‬וכן נוהגים אחריו כל יושבי‬ ‫נוסח הברכה‬ ‫כ' בשו"ת חלקת יעקב )שם(‪ ,‬יברך 'ברוך אתה‬ ‫המהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב‬ ‫סקווירא‪ ,‬שאין מברכין תפלת הדרך בין נוא‬ ‫מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל‬ ‫ואב"ד‪ ,‬צוה למוכיח אחד שיבא אליו בכל‬ ‫יארק וסקווירא‪ ,‬ואפשר שגם הרה"ק מבעלזא‬ ‫טוב'‪ ,‬כמבואר בשו"ת ריב"ש )סי' ת"ח( דבנוסח זה‬ ‫יום שעה אחת‪ ,‬ויוכיחנו ויזהירנו כאילו הוא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬מאחר כפי השמועה לא הי' נח דעתו‬ ‫אין שום חשש דלא תשא‪ ,‬אבל אין לומר 'בריך‬ ‫אחד מן ההמון‪ ,‬כי כך רצונו‪ ,‬והרשות‬ ‫מנסיעה באוירון בכלל‪ ,‬כמו שכ' בחלק"י )שם(‪,‬‬ ‫רחמנא מלכא דעלמא כו''‪ ,‬דלדעת הפמ"ג )סי'‬ ‫נתונה לו‪ ,‬ובעת בוא המוכיח‪ ,‬היה הרש"ל‬ ‫לכן עשה כל התפעלות שלא להחזיר הנסיעה‬ ‫מתעטף תיכף‪ ,‬וישב לפניו לשמוע תוכחות‬ ‫לסכנה‪ ,‬ולכן הורה לחסידיו שלא לברך ברכת‬ ‫רי"ט מש"ז סק"ג(‪ ,‬והחוו"ד )יו"ד סי' ק"י סק"כ( איכא‬ ‫בזה איסור לא תשא‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכן מנהג חסידי‬ ‫מוסר ביראה ורעד לפני ה'‪ ,‬אשריו ואשרי‬ ‫הגומל בשם ומלכות כו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫חלקו‪ ,‬ואשרי העם שככה לו‪ ,‬רב חסיד‬ ‫בעלזא וקלויזנבורג‪ .‬וראה בנימוקי או"ח )סי'‬ ‫ב‪ .‬בשו"ת מנחת יצחק )ח"ב סי' מ"ז( כ' ליתן‬ ‫קס"ז( שכ' דיש להרהר השם אלקינו‪ ,‬ולהצטרף‬ ‫וקדוש זי"ע‪) .‬שם הגדולים ערך ראשית חכמה(‬ ‫תבלין לפסקו של הרה"ק מבעלזא‪ ,‬ולא מטעם‬ ‫לטובה הרהור כדבור דמי‪ .‬ובשו"ת באר משה‬ ‫כ' השל"ה הק' )שער האותיות( בבחרותי‬ ‫שאין באוירון סכנה גדולה כמו בספינת הים‪,‬‬ ‫)שם( כ'‪ ,‬דיכול גם לברך 'בריך רחמנא'‪ ,‬דהא יש‬ ‫למדתי תורה אצל הרב הגדול הגאון המופלג‬ ‫אלא דס"ל דאדרבה דהוי יותר סכנה באוירון‬ ‫ס"ס לפנינו‪ ,‬ספק שהדין עם הני רבותי' דס"ל‬ ‫החסיד מהר"ר שלמה ז"ל‪ ,‬כשנפטרתי ממנו‬ ‫מבספינה‪ ,‬והא גרמא דאין לברך בשם ומלכות‪.‬‬ ‫דהלכה דיש לברך ברכת הגומל‪ ,‬וספק דבכה"ג‬ ‫לילך לנשואין שלי‪ ,‬אמרתי לו רבי ברכני‪,‬‬ ‫דבס' מחזיק ברכה )סי' רי"ט( כ' לבאר הטעם‪,‬‬ ‫ליכא משום לא תשא‪ ,‬ובמקום ס"ס דכהאי‪ ,‬יש‬ ‫וצוה עלי מה לעשות‪ ,‬אמר לי בזה הלשון‪,‬‬ ‫שלא מצינו שיצחק אבינו אחר העקידה‪ ,‬וכן‬ ‫לסמוך ע"ז‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכעי"ז כ' בשו"ת תשובות‬ ‫'קדש עצמך בשני ענינים אלו‪ ,‬בקדושת‬ ‫הכהן גדול ביוה"כ בצאתו לשלום‪ ,‬שהיו מברכין‬ ‫והנהגות )ח"ג סי' פ"א(‪ ,‬וסיים דאותם שאומרים‬ ‫מאכל ובעניני קדושה‪ ,‬והוי זהיר במאד‬ ‫'ברכת הגומל'‪ ,‬די"ל דלא תקון אלא 'בצרה‬ ‫רק 'ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל‬ ‫להרחיק אלף אמה ממה שנוגע לאיסור‪,‬‬ ‫הבאה על האדם שלא מדעתו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬ולכאו'‬ ‫טוב' לבד‪ ,‬בלא שם ומלכות‪ ,‬לא יצאו כלל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫והתקדש במאד בקדושתם‪ ,‬כי שאר מדות‬ ‫צ"ב‪ ,‬דהרי גם ב'יורדי הים והולכי מדברות'‪,‬‬ ‫התורה אינם עושים רושם גופני‪ ,‬אבל‬ ‫המה בעצמם מביאים עצמם לסכנה‪ ,‬וי"ל דדוקא‬ ‫‚‪ .‬כ' בשו"ת בצל החכמה )ח"א סי' כ'(‪ ,‬הגה"ק‬ ‫אלו שני הדברים‪ ,‬האכילה מקיים הגוף‪,‬‬ ‫בכה"ג‪ ,‬שהרי אם יש לו דרך לילך למרחקים‪,‬‬ ‫מטשעבין זצ"ל הוגד לי‪ ,‬כי הרה"ק מבעלזא‬ ‫והקדושה מהווה הגוף‪ ,‬והרושם הזה עומד‬ ‫וא"א להגיע לשם אלא דרך ימים ומדברות‪,‬‬ ‫זצ"ל מורה לחסידיו הבאים לחסות בצלו‪ ,‬שאם‬ ‫תמיד‪ ,‬ע"כ היה לשון פה קדוש זלה"ה‪.‬‬ ‫הרי הוכרח להכניס עצמו להיות מיורדי הים‬ ‫באו באוירון‪ ,‬יברכו הגומל בלי שם ומלכות‪,‬‬ ‫ומדברות‪ ,‬משא"כ באוירון מי הכריח אותו לילך‬ ‫ובחדש אדר תשי"ז זכיתי לשאול פי קדשו‪,‬‬ ‫באוירון‪ ,‬הלא אפשר ביבשה ע"י רכבת‪ ,‬ובים ע"י‬ ‫ואמר לי בפירוש‪ ,‬שכן הוא מורה לכל שואליו‪,‬‬ ‫ב‪ .‬המהרש"ל היה תחלה מתנגד על האריז"ל‪ ,‬והרגיש‬ ‫ספינה‪ ,‬דלא הוי סכנה כ"כ‪) ,‬אם לא שיש איזה ענין‬ ‫שהנוסע באוירון יברך הגומל‪ ,‬אבל בלי שם‬ ‫האריז"ל ושלח אליו שני תלמידיו בערב ש"ק‪,‬‬ ‫ומלכות‪ ,‬ע"ש‪ .‬כמדומה שכן נוהגין גם בק"ק‬ ‫ובקפיצת הדרך באו מיד להמהרש"ל‪ ,‬והיה מראה‬ ‫נחוץ להיות במחוז חפצו במוקדם האפשרי(‪ ,‬ומדלא עשה‬ ‫סקווירא‪.‬‬ ‫עומדת נגדו‪ ,‬וראה שמאחוריו נכנסו התלמידים‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬אלא נסע ע"י אוירון מרצונו הטוב‪ ,‬לא תקון‬ ‫ושאלם מאין אתם‪ ,‬ואמרו לו שהם תלמידי‬ ‫רבנן בכה"ג‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ב' טעמים בדעת הרה"ק מבעלזא זצ"ל‬ ‫האריז"ל‪ ,‬ושיצאו היום מאה"ק‪ ,‬והגידו לו סימן‪,‬‬ ‫נימוקי מעשי אבות‬ ‫א‪ .‬כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל ביאר‬ ‫שהמהרש"ל בתפלתו היה מחשב בהלכה פלונית‪,‬‬ ‫בשנת תשט"ו כאשר הופיע בעל ויואל משה‬ ‫טעמו‪ ,‬עפ"י מש"כ הרה"ק משינאווא זי"ע בס'‬ ‫ואז האמינם‪ ,‬והלכו עם המהרש"ל למרתף במערת‬ ‫זצ"ל בארה"ק‪ ,‬הלך לבקר אצל הרה"ק מבעלזא‬ ‫דברי יחזקאל )אגדות הש"ס‪ ,‬שבת קמ‪ ,(.‬לפרש דברי‬ ‫הקרקע‪ ,‬והראוהו בדרך מופת כעין בריאת שמים‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ושאלו במה הגיע לארה"ק‪ ,‬וכשענה לו‬ ‫הגמ' )יבמות קכא‪' (.‬נפל למים שאין להם סוף‬ ‫וארץ‪ ,‬וענה המהרש"ל‪' ,‬מעתה אני מודה שדרכיכם‬ ‫אשתו אסורה'‪ .‬וקשה הא מצינו בכמה דוכתי‬ ‫הוא דרך רצוי להשי"ת‪ ,‬אבל אני אלך לי בדרכי‬ ‫שהגיע עם הספינה‪ ,‬שאל אותו הרב מבעלזא‪,‬‬ ‫דמשום עגונא הקילו רבנן‪ ,‬וכאן משום חשש‬ ‫שהורגלתי בו'‪) .‬זכרון טוב‪ ,‬נעשחיז‪ ,‬אות כ"ה(‬ ‫'האם מנע עצמו מלהגיע עם פליגער מחשש‬ ‫ארבעה צריכים להודות )ה(‬ ‫|| ב ||‬ ‫מנ‪˜ ˜"˜ ‚‰‬לויזנבור‚‬ ‫תלמיד אחד היה לו לרבינו המהרש"ל‬ ‫ד‪ .‬וכן נהג כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל‪ ,‬שלא לברך בשם ומלכות‪,‬‬ ‫ובנים לא היו לו‪ ,‬לימים חלתה אשתו‪,‬‬ ‫והלכה לעולמה‪ ,‬אך גם בחלוף ימי אבל‬ ‫עפ"י הוראת הרה"ק מבעלזא]ד[‪.‬‬ ‫אשתו‪ ,‬הלך אברך זה במרה שחורה‪ ,‬ודאג‬ ‫הרבה‪ .‬קראהו המהרש"ל לביתו‪ ,‬ושאלו‬ ‫לברך ר˜ כ˘עובר למעל‪ ‰‬מ‪‰‬ים‬ ‫לפשר הדבר‪ ,‬אחרי הפצרות מרובות‪ ,‬הודה‬ ‫ה‪ .‬ויש שדעתם לברך רק כשעוברים דרך ים גדול‪ ,‬כגון בנסיעה מחו"ל‬ ‫האברך שרגעים מועטים לפני מות אשתו‪,‬‬ ‫לארץ ישראל וכיו"ב]ה[‪.‬‬ ‫הבטיח לה בתקיעת כף‪ ,‬שלא יתחתן שנית‬ ‫לעולם‪ ,‬ועתה הנהו עדיין צעיר לימים‪ ,‬ואת‬ ‫י˘ ‡ומרים לברך ‡ף בנסיע‪ˆ˜ ‰‬ר‪‰‬‬ ‫הבטחתו לא יוכל להפר‪ ,‬ולכן הנו כה עצוב‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ויש ס"ל שצריך לברך בכל פעם שנוסע על עראפלאן‪ ,‬אפי' בנסיעה קצרה‬ ‫כשמוע המהרש"ל את הענין‪ ,‬הורה לו לשאת‬ ‫אשה בהיתרו‪ ,‬האברך יצא שמח‪ ,‬כעבור זמן‬ ‫מאוד‪ ,‬כמו מעיר לעיר]ו[‪.‬‬ ‫מה התחתן‪ ,‬אך לא עברו ימים מועטים‪,‬‬ ‫והאברך נפטר לבית עולמו‪ .‬משסיפרו זאת‬ ‫למהרש"ל‪ ,‬ביקש להזמין אליו מיד את‬ ‫‪ .‰‬כ' בשו"ת מגדלות מרקחים )סי' י"ט(‪ ,‬בענין‬ ‫סכנה'‪ ,‬וכשהשיב לו ב'חיוב'‪ ,‬אמר לו הרה"ק‬ ‫אנשי החברה קדישא‪ ,‬וציוה להם לעשות‬ ‫ברכת הגומל כשנוסעים עם עיראפלאן על הים‪,‬‬ ‫'ווייל איך האלט אויך אזוי'‪) .‬בהיכלא דמלכא(‬ ‫לאברך את טהרתו ולהתנהג בו כרגיל‪,‬‬ ‫הנה מסתברא שצריך לברך בשם ומלכות‪ ,‬כמו‬ ‫אולם כשהיו מוכנים להניחו בקברו‪ ,‬יודיעו‬ ‫„‪ .‬כ"כ בס' הליכות חיים )ברכת הגומל( ע"ש‪.‬‬ ‫שנוסעים בספינה על הים‪ ,‬ואפי' שלא על הים‪,‬‬ ‫לו למהרש"ל על כך‪ .‬כשהודיעו למהרש"ל‬ ‫אבל כיון שחכמינו לא תיקנו רק כשנוסעים‬ ‫נימוקי מעשי אבות‬ ‫על קיום הוראותיו‪ ,‬הופיע בבית החיים‪,‬‬ ‫בספינה על הים‪ ,‬וזה כלל גדול שלא לברך שום‬ ‫כאשר בא האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל‬ ‫וכתב פתקא בלשון זו‪' ,‬שלום לכם פמליא‬ ‫ברכה בשם ומלכות רק מה שתיקנו חכמינו ז"ל‪,‬‬ ‫לבקר אצל הרה"ק מבעלזא זצ"ל‪ ,‬ביום כ"ב‬ ‫של מעלה‪ ,‬איך יתכן‪ ,‬והלא עשה דוחה לא‬ ‫ע"ש‪ .‬וכעי"ז כ' בשו"ת תשובות והנהגות )ח"א‬ ‫חשון תשט"ו‪ ,‬ואחר קבלת שלום‪ ,‬מהר"א זי"ע‬ ‫תעשה שבתורה‪ ,‬גוזרני עליכם בכח התורה‪,‬‬ ‫סי' קצ"ג‪ ,‬ועי' ח"ג סי' פ"א( בשם החזו"א‪ ,‬והסכים‬ ‫שאלו להאדמו"ר זי"ע 'במה באתם לאר"י'‪ ,‬ענה‬ ‫שתחזירו לי את האברך הזה'‪ ,‬המהרש"ל‬ ‫עמו‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכן נהג הגרמ"א פריינד זצ"ל )גאב"ד‪,‬‬ ‫ב'אוירון'‪ ,‬נענה מהר"א‪ ,‬פעם לא היה ניחא לי‬ ‫חתם שמו בפתקה‪ ,‬וציוה לשים אותה בידי‬ ‫הובא במרא דשמעתתא אות פ'( לברך כשנסע מארץ‬ ‫כל כך שיסעו באוירון‪ ,‬רק היות שאמרו שאם‬ ‫הנפטר‪ ,‬ולהניח את הנפטר בקבר מבלי‬ ‫לסתמו‪ ,‬ושיעזבו כולם את בית העלמין‪.‬‬ ‫ישראל לחו"ל או להיפוך‪ .‬וכ"כ הגר"פ עפשטיין‬ ‫יסעו רק בספינה‪ ,‬תגרום הנסיעה להרבה זמן‬ ‫כעבור שעה קלה‪ ,‬נשמעו זעקות מחרידות‪,‬‬ ‫זצ"ל )ראב"ד‪ ,‬הובא בשו"ת בצל החכמה סוף ח"א( דבלי‬ ‫ביטול תורה‪ ,‬הסכמתי‪ ,‬וסיים מהר"א‪ ,‬לדעתי‬ ‫האברך יצא מקברו בתכריכיו‪ ,‬והתהלך לו‬ ‫ספק צריך לברך‪ ,‬ואין לך יורדי הימים מסוכנים‬ ‫הנוסע באוירון אפילו 'ברכת הגומל' אין צריך‬ ‫ברחובות‪ ,‬כאילו לא אירע אתו מאומה‪,‬‬ ‫יותר‪ ,‬מן נוסעי אוירון על הימים והנהרות‪.‬‬ ‫לברך בשם ומלכות‪ .‬לאחר שהאדמו"ר שאל‬ ‫אולם המעשה עדיין לא בא לסופו‪ ,‬כי‬ ‫ו‪ .‬כ"כ בקצוה"ש )סי' ס"ה סק"ב( דהנוסעים‬ ‫לדעת טעם מקורו טהור‪ ,‬השיבו מהר"א כי‬ ‫עכשיו אם שהאברך הנו כבר ב"ה חי‬ ‫באוירון‪ ,‬בודאי צריכים לברך אפי' מעיר לעיר‪,‬‬ ‫הנסיעה באויר אינה בבחינת יורדי הים‪ ,‬סתם‬ ‫וקיים‪ ,‬לא נמצאה אשה שרצתה להינשא‬ ‫שהדרך של האויר הוא בחזקת סכנה לכו"ע‪ ,‬כמו‬ ‫ולא פירש‪ .‬על אם הדרך בשובו מהביקור‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬וכי זוטרתא להתחתן עם מת‪ ,‬עם‬ ‫שעינינו רואות‪ .‬וכ"כ בשו"ת באר משה )ח"ז סי'‬ ‫הביע האדמו"ר את התפעלותו מדבריו הק'‪,‬‬ ‫אחד שקם מקברו לאחר מיתה‪ .‬אז גזר‬ ‫ס"ח‪ ,‬הובא לקמן(‪ ,‬והביא שכן גם דעתו של הרה"ק‬ ‫אשר חידוש הוא‪ ,‬למה פנה אליו בשאלה‪,‬‬ ‫המהרש"ל שוב בכח התורה‪ ,‬על שר‬ ‫מסאטמאר וז"ל‪ ,‬הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אמר‬ ‫ולמה פסק לו הלכה בנידון ברכת הגומל‪ ,‬הלא‬ ‫השכחה שישתלט על לובלין‪ ,‬וישכיח את‬ ‫לי‪ ,‬שאין ספק אצלו שעל כל נסיעה גם היותר‬ ‫לא שטח לפניו שאלה בזה‪ ,‬ובכלל הלא כידוע‬ ‫הענין הזה‪ ,‬וכך הוה‪ ,‬לאחר ימים מספר‬ ‫קצרה‪ ,‬מחוייבים לברך ברכת הגומל‪ ,‬וכשאמרתי‬ ‫נמנע האדמו"ר מבעלזא להורות הלכה למעשה‪,‬‬ ‫נשכח כל הענין מאנשי לובלין‪ ,‬האברך‬ ‫לו שאין מנהג העולם כן‪ ,‬רק על נסיעה רחוקה‬ ‫מסתמא היתה לו כוונה עמוקה בזה‪ ,‬ובוודאי‬ ‫הזה הפך להיות שוב כאחד האדם מעורב‬ ‫כמו מארצה"ב ליוראפ או לא"י‪ ,‬הי' מאוד תמוה‬ ‫נתכוון הצדיק להמתיק הדינים ולבטל הסכנה‪,‬‬ ‫עם הבריות‪ ,‬נשא בת טובים‪ ,‬וזכה לראות‬ ‫בעיניו‪ ,‬איך אפשר לחלק בין דרך רחוקה ובין‬ ‫ועל כן מצוה לשמוע דברי חכמים‪) .‬קול התור‪,‬‬ ‫בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪.‬‬ ‫שיחתן של עבדי אבות(‬ ‫דרך קרובה‪ ,‬או יש לברך על כל נסיעה‪ ,‬או‬ ‫)נצוצי אור המאיר(‬ ‫אין לברך‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכ"כ בשו"ת אגרו"מ )ח"ב סי'‬ ‫באותו ביקור אמר הרה"ק מקלויזנבורג‬ ‫בעיר סאטינוב קנה אחד בית דירה‪,‬‬ ‫נ"ט( וזתו"ד‪ ,‬ודאי יש לברך‪ ,‬דלא עדיפי מיורדי‬ ‫זצ"ל להרה"ק מבעלזא זצ"ל בשם זקנו הרה"ק‬ ‫והוסיף על בנין הישן‪ ,‬והכניס את מקום‬ ‫הים באניות‪ ,‬דעיקר חלוק ספינה מדרכים‬ ‫מגארליץ זצ"ל‪ ,‬שאמר מה שכתוב שבנ"י יבואו‬ ‫נטיפת הגג אל תוך הבית‪ ,‬מה שהעולם‬ ‫דיבשה‪ ,‬דהדרכים דיבשה אין עצם הליכה חלוק‬ ‫על עננים לאר"י לעת הגאולה‪ ,‬זהו להזוכים‪,‬‬ ‫מקפידין ע"ז מאוד שלא לעשות דבר‬ ‫מישיבתו בבית‪ ,‬שאם לא יארע כלום‪ ,‬הרי לא‬ ‫ומי שאינו זוכה‪ ,‬יבא ברכבות שנתחדשו בימיו‪.‬‬ ‫זה כידוע‪ ,‬וחשש סכנה הוא‪ ,‬ובלא זה‬ ‫היה שייך לחוש לכלום‪ ,‬אבל בספינה שהוא על‬ ‫היו מרננין קצת על דירה זו מקודם‪,‬‬ ‫והוסיף הרב מקלויזנבורג‪ ,‬עכשיו יבואו האינם‬ ‫המים‪ ,‬הרי עצם ההליכה הוא ענין סכנה שצריך‬ ‫זוכים באוירונים‪ .‬והאדמו"ר מבעלזא זצ"ל ביקשו‬ ‫מחשש רוחות רעות ח"ו‪ ,‬ואשת הקונה‬ ‫לינצל ממנה‪ ,‬דהא במים א"א לחיות אלא זמן‬ ‫הזה‪ ,‬היתה מעוברת‪ ,‬ואצלה מתו בניה‬ ‫לחזור עוד הפעם על דברי הרב מגארליץ ז"ל‬ ‫משהו‪ ,‬בלא הצלתו מהמים ע"י שנמצא בספינה‪,‬‬ ‫לחשיבות הדבורים‪ ,‬כנראה שהאדמו"ר מבעלזא‬ ‫הקודמים בקטנותם רח"ל‪ ,‬ע"כ יראה‬ ‫ולכן כיון שאירע לפעמים שמתקלקלת הספינה‪,‬‬ ‫בענותנותו נהנה מזה‪ ,‬כי הוא בעצמו הגיע לאר"י‬ ‫לנפשה פן יקרה לה כמקרה הקודמת‬ ‫ונמצא שאין ההצלה ברורה‪ ,‬צריך להודות‬ ‫ברכבת בשנת תש"ד‪ ,‬כידוע‪) .‬שם(‬ ‫ח"ו‪ ,‬ובפרט שמליזים על דירה זו עוד‬ ‫ולברך הגומל‪ ,‬וא"כ כ"ש בעראפלאן שגרוע‬ ‫מקודם‪ ,‬ובפרט אחר מעשה זו שהכניסו‬ ‫ממים‪ ,‬שאף רגע אחד אין יכול להיות באויר‪,‬‬ ‫*‬ ‫אל הבית מקום נטיפת הגג‪ ,‬ע"כ ע"י כל‬ ‫שודאי שישיבתו בעראפלאן הוא הצלה‪ ,‬וכיון‬ ‫הרה"ק מרוזין זצ"ל אמר‪ ,‬ענין מסילת הברזל‬ ‫הנ"ל הפצירה בבעלה שיסע לטשארטקוב‪,‬‬ ‫אל הרה"ק ר' דוד משה זלה"ה‪ ,‬לספר‬ ‫שאירע לפעמים שמתקלקל העראפלאן‪ ,‬הרי‬ ‫שנתחדש בימינו‪ ,‬היא ענין קליפה קדמה לפרי‪,‬‬ ‫נמי נמצא שאין ההצלה ברורה‪ ,‬שלכן יש לו‬ ‫לבחי' ואשא אתכם על כנפי נשרים‪) .‬כנסת ישראל‬ ‫להודות בברכת הגומל כו'‪ ,‬ואף שרק לפעמים‬ ‫ע"ש(‬ ‫|| ג ||‬ ‫גליון קה‬ ‫מנ‪‰ ‚‰‬עולם‬ ‫לו כל הנ"ל‪ ,‬ושיברך אותם הרה"ק שלא‬ ‫ז‪ .‬מנהג העולם לברך רק בנסיעה ארוכה כמו לארץ ישראל וכיו"ב‪ ,‬אבל לא‬ ‫יארע עוד להם שום דבר רע ח"ו‪ ,‬ואם‬ ‫יראה בעלה שהרה"ק מקפיד ע"ז‪ ,‬אזי‬ ‫כשנוסע מעיר לעיר באותה מדינה וכדו']ז[‪.‬‬ ‫לא יכנסו לדור בבית הזה‪ .‬בעלה נסע‬ ‫לחצר הקודש‪ ,‬ונתן קוויטל על מבוקשו‪,‬‬ ‫הרה"ק בירך אותו שידור בדירה זו בשופי‬ ‫לוואשהינגטאן‪ ,‬או ללאס אנגעלעס‪ ,‬או למיאמי‬ ‫רחוקות אירע שמתקלקלת‪ ,‬נחשב שנעשה לו‬ ‫ונחת‪ ,‬ושלא יארע לו ח"ו שום דבר רע‪,‬‬ ‫ביטש‪ ,‬או לסאן פראנציסקא‪ ,‬אין מברכין‪ ,‬ולא‬ ‫חסד מהשי"ת‪ ,‬ואף שהוא חסד קטן‪ ,‬מ"מ גם‬ ‫ושאשתו תלד זרע של קיימא כו'‪ .‬הוא‬ ‫ידענא למה‪ ,‬וע"כ צ"ל שטעם מנהג העולם‪ ,‬לפי‬ ‫ע"ז צריכין להודות‪ ,‬כמו שמצינו לענין אכילה‪,‬‬ ‫שאל על שם להנולד‪ ,‬השיב לו הרה"ק‬ ‫שנהונ בכל יום‪ ,‬ואלף אלפי בנ"א נוסעים מידי‬ ‫שגם על אכילה מועטת צריך לברך‪ ,‬ואף שעתה‬ ‫'תקרא שם אחר הסדרא להילד שיוולד‬ ‫יום ביומו‪ ,‬וכמו שנוסעים על סרטיא ופלטיא‬ ‫נוסעים במאשינעס שיותר מצוי חשש סכנה‪,‬‬ ‫לך'‪ .‬ושתק הרב רגעים אחדים‪ ,‬ואמר לו‬ ‫מ"מ כשהיה כשורה שלא נפגע במאשין אחר‪,‬‬ ‫בזה הלשון‪' ,‬נאך דער הפטרה‪ ,‬טאקי‬ ‫במכונות )בקאר(‪ ,‬ואין איש מברך הגומל‪ ,‬כמו כן‬ ‫נאך דער הפטרה'‪ ,‬ופטרו לשלום‪ .‬ויבוא‬ ‫אין מברכין הנוסעים באוירון‪ ,‬והגם שאין דומין‬ ‫הרי נתברר שלא היה חשש סכנה‪ ,‬ולא נעשה‬ ‫אל ביתו לעיר הנ"ל סאטינוב‪ ,‬החסידים‬ ‫והחילוק רב‪ ,‬אבל מה לעשות כן נהגו‪ ,‬וכן אין‬ ‫עמו יותר חסד מאם היה בביתו‪ ,‬ופשוט שאין‬ ‫מטשארטקוב באו אליו בשבת בוקר אחר‬ ‫בני אדם מברכין ג"כ כשנוסעים מנוא יארק‬ ‫חלוק בין נוסעים בערפאלאן למעבר הים‪ ,‬או‬ ‫התפלה על קידוש כנהוג‪ ,‬הוא סיפר להם‬ ‫לקאנאדא‪ ,‬בין למאנטרעאל בין לטאראנטא‪,‬‬ ‫לנוסעים במקום יבשה ממקום למקום‪ ,‬ושמעתי‬ ‫את דברי הרב אליו‪ ,‬והיה קצת לפלא‬ ‫והגם שהן חוץ למדינת ארצה"ב‪ ,‬וגם כאן אין‬ ‫שיש שמורים שלא לברך‪ ,‬ואינו כלום‪ ,‬אלא צריך‬ ‫בעיניהם‪ ,‬שמתחלה אמר הרה"ק קריאת‬ ‫תירץ אחר למנהגו של עולם‪ ,‬אלא לפי שנעשה‬ ‫לברך‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכ"כ בהליכות שלמה )אויערבאך‪ ,‬פרק‬ ‫שם מהסדרה‪ ,‬ותיכף חזר בו ואמר על‬ ‫כ"ג סעי' ה'( ע"ש‪.‬‬ ‫ההפטרה‪ ,‬ולא הבינו כוונת קדשו‪ .‬האשה‬ ‫כדבר רגיל מידי יום ביומו לאלפים‪ ,‬אבל הנוסע‬ ‫זו ילדה נקיבה‪ ,‬והיה זה בפרשת 'נשא'‪,‬‬ ‫מארצה"ב לבראזיל‪ ,‬אורוגאי‪ ,‬ארגענטינא‪ ,‬טשיעלע‪,‬‬ ‫נסיעה על עראפלאן בט' הימים‬ ‫החסידים חיפשו שם בכל הסדרה‪ ,‬שם‬ ‫וכיוצ"ב מדינות הרחוקות מברכין‪ ,‬כמו שמברכין‬ ‫כ' בהליכות שלמה )שם(‪ ,‬לא היה ניחא‬ ‫של נקיבה‪ ,‬ולא מצאו בכל הסדרה שם‬ ‫כשנוסעים מארצה"ב ליוראפ‪ ,‬וע"כ הטעם שכל‬ ‫ליה לרבינו כלל‪ ,‬נסיעה בעראפלאן בט' הימים‬ ‫של נקיבה‪ ,‬שוב חיפשו בהפטורה של פ'‬ ‫שהנסיעה שהיא נסיעה רחוקה מברכין‪ ,‬וכשהיא‬ ‫שמר"ח אב עד ת"ב‪ ,‬ואע"פ שבזמננו נסיעות‬ ‫נשא‪ ,‬גם שם לא מצאו מבואר שם של‬ ‫נסיעה קצרה אין מברכין‪ ,‬כי נסיעה קצרה איננה‬ ‫נקיבה‪ .‬ההפטרה זו מדבר מלידת שמשון‪,‬‬ ‫אלו הם מעשים שבכל יום‪ ,‬מ"מ הואיל ומברכין‬ ‫נזכרו מזה שכתוב בגמ' במס' בבא בתרא‬ ‫נכנסת לפי דעת בנ"א לגדר נסיעה שיהי' בכלל‬ ‫על כך 'הגומל'‪ ,‬אין לאדם להכניס עצמו לספק‬ ‫)צא‪ (.‬אימי' דאברהם 'אמתלאי בת כרנבו'‪,‬‬ ‫הולכי מדבריות וימים וכיוצ"ב‪ ,‬משא"כ הנסיעה‬ ‫סכנה בימים הללו‪ .‬אולם לתלמיד שהוצרך לצאת‬ ‫אימי' דהמן 'אמתלאי בת עורבתי'‪ ,‬אימי'‬ ‫הרחוקה שפיר נכנסת לפי דעת בנ"א בגדר הולכי‬ ‫לחו"ל‪ ,‬ולא הי' יכול לאחר נסיעתו עד אחר ת"ב‪,‬‬ ‫דדוד כו'‪ ,‬אימי' דשמשון צללפונית‪ ,‬עוד‬ ‫מדבריות וימים‪ ,‬אבל לעומק ההלכה אין זה נכון‪,‬‬ ‫התיר שיסע בר"ח‪ ,‬ולא קודם לכן‪ ,‬מפני ביטול‬ ‫מצאו מה שכתב שם מהרש"ל ע"ז וז"ל‪,‬‬ ‫אלא נגד מנהג העולם א"א לילך ולפסוק‪ ,‬ומה‬ ‫סדרי לימודו בישיבה‪ ,‬ומ"מ לבוא לארה"ק התיר‪,‬‬ ‫נ"ב נ"ל הצללפונית היא אמו של שמשון‪,‬‬ ‫השיעור של נסיעה רחוקה בנידון דידן הצריכה‬ ‫ואפילו ביום תשעה באב עצמו‪ ,‬ואפילו לצורך‬ ‫בדברי הימים בסוף יחס יהודה‪ ,‬והוא‬ ‫לברך קשה לקבוע בצימצום כו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכעי"ז כ'‬ ‫טוב מפני רוח רעה‪ ,‬מצאתי‪ ,‬עכ"ל רש"ל‪.‬‬ ‫ביקור בלבד‪ ,‬אף דאינו מקיים מצות ישוב א"י‪,‬‬ ‫בראותם כל זה‪ ,‬המה ראו כן תמהו‬ ‫בשו"ת ויען דוד )ח"א סי' ל"ז‪ ,‬ועי' ח"ו סי' כ"ד( וזתו"ד‪,‬‬ ‫כמ"ש בשלטי גבורים )פ"ג דשבועות(‪ ,‬דמ"מ כל שהה‬ ‫גודל הרוה"ק של הרה"ק מטשארטשקוב‪,‬‬ ‫פוק חזי מה עמא דבר‪ ,‬אין מי שיברך‪ ,‬גם הרה"ק‬ ‫באר"י יש בה מעלה‪ ,‬וכהא דאמרו בכתובות )קיא‪(.‬‬ ‫שיש בזה שידע וראה ברוה"ק שתלד‬ ‫מסאטמאר זצ"ל לא בירך בנסיעה למיאמי מניו‬ ‫דכל המהלך ד' אמות באר"י מובטח לו שהוא בן‬ ‫נקיבה‪ ,‬גם שתלד בפ' נשא‪ ,‬שמפטירין אז‬ ‫יורק‪ .‬והנראה לע"ד‪ ,‬דבעזהי"ת אכשר דרי בזה‪,‬‬ ‫העוה"ב כו'‪ ,‬ורגיל הי' לשנן דברי החת"ס )גיטין‬ ‫הפטרה זו של לידת שמשון‪ ,‬ושם אמו‬ ‫שמימות התחלת הנסיעה באויר הרבה תיקונים‬ ‫מד‪ (.‬בהא דמוכר עבדו חוץ משבת ויו"ט‪ ,‬דסלקא‬ ‫טוב לרוח רעה כמ"ש מהרש"ל‪ ,‬הבן היטב‬ ‫נתקנו בזה‪ ,‬ובהעראפלאנים בעצמם שבהתחלה‬ ‫בתיקו אם יצא לחרות או לאו‪ ,‬אע"פ ששאר‬ ‫עד כמה הדברים מגיעין‪ ,‬כי נורא הוא‪,‬‬ ‫מצות לא יוכל לקיים‪ ,‬וקשה הא במוכר עבדו‬ ‫וכן קראו לה שם זה צללפונית‪) .‬סיפורי‬ ‫נשמע כמעט כל יום רח"ל על אסונות‪ ,‬מה שאין‬ ‫צדיקים החדש‪ ,‬תרס"ז פיעטרקוב‪ ,‬אות ס"ז(‬ ‫כן ב"ה בימינו‪ ,‬וגם הרב יודה דבסכנה של אחד‬ ‫לחו"ל‪ ,‬אע"פ שמקיים כל התורה חוץ ממצות‬ ‫ישוב א"י בלבד‪ ,‬קי"ל דיצא משום כך לחירות‪,‬‬ ‫על מצבת קדשו של הרה"ק הדברי‬ ‫מני אלף אין לברך‪ ,‬והנוסע מעל הים מברך‪ ,‬וכן‬ ‫וכתב החת"ס‪ ,‬וי"ל 'דהתם אינו מקיים שום מצוה‪,‬‬ ‫חיים מצאנז זי"ע נכתב‪' ,‬נכד החכם‬ ‫נהגו רוב העולם‪ ,‬והענין שיש סכנה בנסיעה מעל‬ ‫צבי והמהרש"ל'‪ ,‬למרות שהיה נכדם‬ ‫הים‪ ,‬שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם‬ ‫דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה‪ ,‬אפילו קריאת‬ ‫של עוד עשרות גאוני עולם וקדושי‬ ‫וצריך לירד‪ ,‬אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת‬ ‫שמע שקורא בחו"ל‪ ,‬איננו כקורא בא"י‪ ,‬כי גרשוהו‬ ‫ארץ מפורסמים‪ ,‬וכך נהגו לכתוב על‬ ‫רק מינוט וחצי בערך‪ ,‬מה שאין כן במעל ליבשה‬ ‫מהסתפח בנחלת ד'‪ ,‬וזהו מוסר גדול' עכ"ל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫מצבותיהם של נכדי צאנז לדורותיהם‪,‬‬ ‫יכול למצוא מקום מנוחה בשדות וכדומה‪ ,‬ופשוט‬ ‫ז‪ .‬כ"כ בשו"ת באר משה )ח"ז סי' ס"ח( וזתו"ד‪,‬‬ ‫כי מסורת היה ביד הרה"ק מצאנז זי"ע‪,‬‬ ‫שבנהר צר באופן שהעובר מעליה לא יראה ולא‬ ‫מנהג העולם לברך רק כשנוסע מארצה"ב‬ ‫שהזכרת שמו של המהרש"ל על המצבה‪,‬‬ ‫הוא סגולה להבריח החיצונים‪ ,‬הרוצים‬ ‫ימצא בשום אופן שירד על המים‪ ,‬אין שום ענין‬ ‫ליוראפ‪ ,‬או מארצה"ב לא"י‪ ,‬או מיוראפ לא"י‬ ‫לגשת לאדם אחרי פטירתו‪) .‬פי צדיק(‬ ‫לברך יותר כו'‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫או לארצה"ב‪ ,‬אבל בתוך המדינה מנוא יארק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מוה”ר משה בן מוה”ר יעקב הכהן ע”ה נפטר יום שני דפסח שנת תשכ”ח לפ”ק וזו’ מרת רייזל יענטא בת בנש”ק הרב ר’ יעקב ע”ה נפטרה י”א אדר שנת תשנ”ה לפ”ק‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫להערות נא לפנות להמו”ל‪Rabbi M. N. Kesler 1532 50th St. - 917-795-5060 - nimukeihalachah@gmail.com :‬‬ ‫ארבעה צריכים להודות )ה(‬ ‫|| ד ||‬