נימוקי הלכה · Nimikei Halacha — ויצא (2026-11-16)

בעריכת
הרב מאיר נתן
קעסלער
פסקי דינים הנוגעים למעשה
גליון קה – פרשת ויצא שנת תשפ"ז לפ"ק
יומא דהילולא ארבעה צריכים להודות )ה(
הרה"ק ר' שלמה לוריא זצ"ל מהרש"ל
י"ב כסלו – של"ד
פר˜ '‰
כ' המהרש"ל )בהקדמתו לס' ים של שלמה( גם
נסיון אחד בא לידי בלילה ע"י נר מצוהא הנוסע על עראפלאן
ותורה אור ,כאילו הראוני מן השמים ,ונתנו
לי הרמנא ואמוץ כח ממלכותא דרקיע ,ופתחו לברך בלא שם ומלכות /מנהג ק"ק בעלזא /מנהג ק"ק קלויזנבערג /לברך רק
לי שערי אורה לומר עסוק בתורה ,דון ואסור כשעובר למעלה מהים /יש אומרים לברך אף בנסיעה קצרה /מנהג העולם
והתר והורה ,הוי גבור שבחבורה ,כתוב על
ספר ,והביא לה תשורה ,ותלך בנתיב היושר א .גדולי אחרוני זמנינו ,דנו אם יש חיוב על הנוסע בעראפלאן ,לברך
ואמת ,דרך ארוכה וקצרה ובחולק מחכמתו
ליראיו בטחתי ,וחפץ ה בידי יצליח כו' ,ע"ש. 'ברכת הגומל' ,או לא]א[.
הרמ"א בהסכמתו לס' חכמת שלמה כ' בזה"ל,
'ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה' ,ע"ש. החסיד המפורסם ר' קלמן קלאסנער האלט ‡ .בין הספרים שדנו בזה ,ה"ה הקצוה"ש
ובשו"ת הרמ"א )סי' ה'( כ' 'ראוי לומר על
שוין קאפ מער פון דריי און דרייסיג יאר, )סי' ס"ג( ,שו"ת אגרות משה )ח"ב סי' נ"ט(,
מעלתו ,מה שאמרו על ר"מ ז"ל ,גלוי וידוע
און איז גארנישט מסיח דעת קיין איין רגע שו"ת חלקת יעקב )סי' נ"ה( ,שו"ת בצל
לפני הקב"ה שאין בדורו כמותו כו' ,ע"ש.
פון 'שויתי ד' לנגדי תמיד') .שבח אהובים( החכמה )ח"א סי' כ'( ,שו"ת באר משה )ח"ז סי'
המהרש"ל אמר פעם בביתו בעיר לובלין, ס"ח( ,שו"ת מנחת יצחק )ח"ב סי' מ"ז( ,שו"ת
שהוא ממשפחת האר"י הקדוש ,והאריז"ל שהיה להגאון ששאלו בספרים, ב .מובא
קנין תורה )ח"א סי' ט"ז( ,ועוד.
דר אז בארץ ישראל ,הרגיש תיכף בדיבורים מראגטשוב זצ"ל אם יש לומר 'תפילת הדרך'
אלו ,ואמר על זה' ,לא לבד שאינו ממשפחתי, על האוירון ,ועל אתר השיב דבגמרא )חולין נימוקי מעשי אבות
קלט (:מקשה דכתיב כי יקרא קן ציפור בדרך, בשנת תרפ"ז לפ"ק היה כל העולם
וכתוב דרך נשר בשמים ,א"כ כשמצא קן רועש וסוער ,על הפלא הגדול של האיש
א .כ' בס' קב הישר )פרק צ"ו( כל הנר הדלוק לדבר מצוה ,יש
בשמים הכי נמי דחייב בשילוח ,ומתרץ הגמ' 'טשארלס לינדבערג' ,שנסע על עראפלאן
בו קדושה נפלאה גדולה לאין שיעור ,ואילו היינו זוכים
להשגות רוח הקודש ,היינו מברכים ומבינים ומשיגים
דרך נשר איקרי ,דרך סתמא לא איקרי ,ומזה מניו יארק מעבר לים האוקינוס ,עד שהגיע
ע"י מצות הדלקת הנרות של מצוה עתידות ,דהנר של למד הגאון הנ"ל דהנוסע באוירון פטור אפילו לפאריז עיר בירת צרפת .זאת היתה פעם
מצוה מתנבא כמו נביא המתנבא על פי ה' .והמהרש"ל מתפלת הדרך ,כיון דלא איקרי דרך ,וה"ה ראשונה שהצליח אדם ,לעבור את האוקינוס
כתב בהקדמת ספרו ים של שלמה' ,פעם אחד בא לידי לברכת הגומל) .עי' בחלקת יעקב אהע"ז סי' ע"ד(. בעראפלאן בלי הפסק באמצע הנסיעה,
על ידי נר של מצוה ,כאילו הראו לי מן השמים ,ונתנו לי וכן דעת שו"ת בצל החכמה )ח"א סי' כ'( דאין הנסיעה נמשכה משך של שלושים ושלש
הרמנא ואמיץ כח מרקיע ,ופתחו לי שערי אורה' ,ע"כ. לברך בשם ומלכות ,ותוכן דבריו דרק אם שעות ,וכולם העריצו והוקירו את גבורתו
ושמעתי מפי מורי על פי קבלה ,שהענין הוא כך ,כשהיה נחליט שהאויר שמעל לימים ומדברות ועד הגדולה ,שהתחזק לנסוע ברציפות משך
הרב ר' שלמה לוריא ז"ל לומד וחיבר הספרים ים של לשמי רום ,נחשב כימים ומדברות ממש ,אז זמן כה ארוך ,בלי להסיח דעת מעבודתו
שלמה ,אירע לו שהיה לו רק נר קטן ודולק לפניו, יש לברך אפילו אם לא אירע שום סכנה, אף לרגע ,בעבור זה כיבדוהו בכבוד מלכים
והיה זמן קרוב להכבות ,והיה דולק כמה שעות יותר ויען אין הוכחה לזה ,אין לברך בשו"מ ,והביא בכל מקום שהגיע .התבטא אז הרה"ג החסיד
משלשה וארבעה נרות שלימים ,וזה העידו עליו תלמידו להלכה כן גם מהגאון מטשעבין זצ"ל ,ע"ש. )מגדולי חסידי ק"ק באבוב( ר' מענדלי ראטענבערג
ונכדו ,שבעל הנר הכיר בנרו ובניסו כי ה' עמו ,וזה אירע וכעי"ז כ' בשו"ת חלקת יעקב )סי' נ"ה( דאין ז"ל הי"ד ,די וועלט ווערט נתפעל פונ'ם
להגאון הנ"ל נס ממש ,כנס של שמן הקדש שבצלוחית
לחדש מעצמנו ולהוסיף על הד' צריכין גרויסן חידוש ,אז לינדבערג האט געהאלטן
הקדושה שבביהמ"ק ,אשרי לו ואשרי יולדתו ,ע"ש.
להודות ,ואף דפסקינן דהני לאו דוקא ,מ"מ קאפ דריי און דרייסיג שעה ,מיין שווער
|| א || גליון קה
לברך בל‡ ˘ם ומלכו˙
רק אפילו משבט אחד אינו עמדי' .הרגיש
ב .יש שדעתם שהוי ספק ברכה ,ולכן אין לברך בשם ומלכות .
]ב[
המהרש"ל תיכף את דברי האר"י ,והי' לו
מנ ˜"˜ ‚‰בעלז‡ מזה חלישת הדעת ,והודיעו להאריז"ל מן
השמים ,שיפייס את המהרש"ל .ביום ו'
ג .וכן הורה הרה"ק מבעלזא זצ"ל לחסידיו ,שלא לברך בשם ומלכות]ג[. עש"ק שלח האר"י אצלו שנים אנשים,
ולקחו עמהם חלות ושאר צרכי שבת,
וכשבאו להמהרש"ל היו החלות עדיין חמים,
רחוק ,דשמא יצא מהמים למרחוק ולא ראוהו, דוקא בנס שאירע לו ,אבל בנוסע באוירון אם כל כך הי' להם קפיצות הדרך ,כשבאו
החמירו בה רבנן לאוסרה .ברם הכוונה בזה, נחשב לו כסכנה ונעשה לו נס ,ממילא אסור אצלו נתפייס המהרש"ל ,וביקש מהם שיהיו
דאלמלא לא אסרו החכמים ,והיו אומרים נפל לו לנסוע באוירון ,כבשבת )ל"ב( שאל יעמוד אצלו על שב"ק ,אבל לא רצו ,כי אמרו
למים שאין להם סוף אשתו מותרת ,לא היה אדם במקום סכנה דמנכין לו מזכיותיו ,ועכ"ח שרוצים לילך לעיר זעקליטשין להמשיח
מציאות בעולם לנטבע שיוכל להנצל ,אך כיון דזה בכלל )שם קכט (:דכיון דדשו בו רבים שומר על שב"ק ,והלכו מאתו לשם) .חמדה גנוזהב
שאמרו חכמים מים שאין להם סוף אשתו פתאים ה' ,והוי ספק ברכה ,דיש לברך בלא בשם הה"ק משינאווא זצ"ל ,שאמר שיש לו קבלה,
אסורה ,פעלו באמירתם והביאו הכח הזה לעולם, שו"מ ,ע"ש .וכן דעת הגרי"ז מבריסק ,כמובא שמשיח נקבר בעיר זעקליטשין ,וסיפר עובדא הנ"ל(
שיהיה מציאות בעולם שיוכל להנצל ,עכ"ד. בשו"ת קנין תורה )ח"א סי' ט"ז אות ג'( וז"ל ,אזכיר
פעם התפלל הרה"ק מקאזניץ זצ"ל בבית
ואולי זה הטעם של הרה"ק מבעלזא ,שלא פה בענין הנסיעה באוירון מעל הים ,שיש בזה
מדרשו של המהרש"ל בלובלין ,וכשפתח
רצה לקבוע לומר ברכת הגומל בשם ומלכות, שיטות שונות כידוע ,אם לברך הגומל ,ובהיות לומר 'הודו' לפני 'ברוך שאמר' ,וכנוסח
כדי שלא יוקבע בבי"ד של מעלה שהנסיעה הגרי"ז האבד"ק בריסק זצ"ל בשווייץ ,וביקרתיו, ספרד ,נרתע לאחוריו ורץ החוצה ,ואמר
באוירון הוא סכנה) .קול התור ,שיחתן של עבדי שאלתי את חוו"ד אם לברך ,וענה לי בזה"ל, אחר כך ,שראה את המהרש"ל בא לקראתו
אבות( .וכעי"ז כ' בשו"ת באר משה )שם( וז"ל, 'מסתמא הנכם יודעים שאינני פוסק שאלות ,רק עם חוטרא דנורא ,והזהירו שלא לשנות
שמעתי אומרים בשם קדוש ה' מכובד הרה"ק זאת אומר לכם ,שאני באתי באוירון מא"י ,ולא ממנהג המקום להתפלל בנוסח אשכנז.
מסקווירא זצ"ל ,שלא בירך ברכת 'תפלת הדרך' בירכתי הגומל ,עכ"ל ,וה"ז מעשה רב. )מרא דעובדא ,וראה בנימוקי או"ח סי' תרס"ט,
בין נוא יארק ובין סקווירא ,כדי שלא להחזיק ובאלף כתב אות תס"ד ותס"ה(
הדרך לדרך סכנה ,וכן נוהגים אחריו כל יושבי נוסח הברכה
כ' בשו"ת חלקת יעקב )שם( ,יברך 'ברוך אתה המהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב
סקווירא ,שאין מברכין תפלת הדרך בין נוא
מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל ואב"ד ,צוה למוכיח אחד שיבא אליו בכל
יארק וסקווירא ,ואפשר שגם הרה"ק מבעלזא
טוב' ,כמבואר בשו"ת ריב"ש )סי' ת"ח( דבנוסח זה יום שעה אחת ,ויוכיחנו ויזהירנו כאילו הוא
זצ"ל ,מאחר כפי השמועה לא הי' נח דעתו
אין שום חשש דלא תשא ,אבל אין לומר 'בריך אחד מן ההמון ,כי כך רצונו ,והרשות
מנסיעה באוירון בכלל ,כמו שכ' בחלק"י )שם(,
רחמנא מלכא דעלמא כו'' ,דלדעת הפמ"ג )סי' נתונה לו ,ובעת בוא המוכיח ,היה הרש"ל
לכן עשה כל התפעלות שלא להחזיר הנסיעה מתעטף תיכף ,וישב לפניו לשמוע תוכחות
לסכנה ,ולכן הורה לחסידיו שלא לברך ברכת רי"ט מש"ז סק"ג( ,והחוו"ד )יו"ד סי' ק"י סק"כ( איכא
בזה איסור לא תשא ,ע"ש .וכן מנהג חסידי מוסר ביראה ורעד לפני ה' ,אשריו ואשרי
הגומל בשם ומלכות כו' ,ע"ש. חלקו ,ואשרי העם שככה לו ,רב חסיד
בעלזא וקלויזנבורג .וראה בנימוקי או"ח )סי'
ב .בשו"ת מנחת יצחק )ח"ב סי' מ"ז( כ' ליתן קס"ז( שכ' דיש להרהר השם אלקינו ,ולהצטרף וקדוש זי"ע) .שם הגדולים ערך ראשית חכמה(
תבלין לפסקו של הרה"ק מבעלזא ,ולא מטעם לטובה הרהור כדבור דמי .ובשו"ת באר משה כ' השל"ה הק' )שער האותיות( בבחרותי
שאין באוירון סכנה גדולה כמו בספינת הים, )שם( כ' ,דיכול גם לברך 'בריך רחמנא' ,דהא יש למדתי תורה אצל הרב הגדול הגאון המופלג
אלא דס"ל דאדרבה דהוי יותר סכנה באוירון ס"ס לפנינו ,ספק שהדין עם הני רבותי' דס"ל החסיד מהר"ר שלמה ז"ל ,כשנפטרתי ממנו
מבספינה ,והא גרמא דאין לברך בשם ומלכות. דהלכה דיש לברך ברכת הגומל ,וספק דבכה"ג לילך לנשואין שלי ,אמרתי לו רבי ברכני,
דבס' מחזיק ברכה )סי' רי"ט( כ' לבאר הטעם, ליכא משום לא תשא ,ובמקום ס"ס דכהאי ,יש וצוה עלי מה לעשות ,אמר לי בזה הלשון,
שלא מצינו שיצחק אבינו אחר העקידה ,וכן לסמוך ע"ז ,ע"ש .וכעי"ז כ' בשו"ת תשובות 'קדש עצמך בשני ענינים אלו ,בקדושת
הכהן גדול ביוה"כ בצאתו לשלום ,שהיו מברכין והנהגות )ח"ג סי' פ"א( ,וסיים דאותם שאומרים מאכל ובעניני קדושה ,והוי זהיר במאד
'ברכת הגומל' ,די"ל דלא תקון אלא 'בצרה רק 'ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל להרחיק אלף אמה ממה שנוגע לאיסור,
הבאה על האדם שלא מדעתו' ,ע"ש .ולכאו' טוב' לבד ,בלא שם ומלכות ,לא יצאו כלל ,ע"ש. והתקדש במאד בקדושתם ,כי שאר מדות
צ"ב ,דהרי גם ב'יורדי הים והולכי מדברות', התורה אינם עושים רושם גופני ,אבל
המה בעצמם מביאים עצמם לסכנה ,וי"ל דדוקא ‚ .כ' בשו"ת בצל החכמה )ח"א סי' כ'( ,הגה"ק אלו שני הדברים ,האכילה מקיים הגוף,
בכה"ג ,שהרי אם יש לו דרך לילך למרחקים, מטשעבין זצ"ל הוגד לי ,כי הרה"ק מבעלזא והקדושה מהווה הגוף ,והרושם הזה עומד
וא"א להגיע לשם אלא דרך ימים ומדברות, זצ"ל מורה לחסידיו הבאים לחסות בצלו ,שאם תמיד ,ע"כ היה לשון פה קדוש זלה"ה.
הרי הוכרח להכניס עצמו להיות מיורדי הים באו באוירון ,יברכו הגומל בלי שם ומלכות,
ומדברות ,משא"כ באוירון מי הכריח אותו לילך ובחדש אדר תשי"ז זכיתי לשאול פי קדשו,
באוירון ,הלא אפשר ביבשה ע"י רכבת ,ובים ע"י ואמר לי בפירוש ,שכן הוא מורה לכל שואליו, ב .המהרש"ל היה תחלה מתנגד על האריז"ל ,והרגיש
ספינה ,דלא הוי סכנה כ"כ) ,אם לא שיש איזה ענין
שהנוסע באוירון יברך הגומל ,אבל בלי שם האריז"ל ושלח אליו שני תלמידיו בערב ש"ק,
ומלכות ,ע"ש .כמדומה שכן נוהגין גם בק"ק ובקפיצת הדרך באו מיד להמהרש"ל ,והיה מראה
נחוץ להיות במחוז חפצו במוקדם האפשרי( ,ומדלא עשה
סקווירא. עומדת נגדו ,וראה שמאחוריו נכנסו התלמידים,
כן ,אלא נסע ע"י אוירון מרצונו הטוב ,לא תקון
ושאלם מאין אתם ,ואמרו לו שהם תלמידי
רבנן בכה"ג ,ע"ש. ב' טעמים בדעת הרה"ק מבעלזא זצ"ל האריז"ל ,ושיצאו היום מאה"ק ,והגידו לו סימן,
נימוקי מעשי אבות א .כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל ביאר שהמהרש"ל בתפלתו היה מחשב בהלכה פלונית,
בשנת תשט"ו כאשר הופיע בעל ויואל משה טעמו ,עפ"י מש"כ הרה"ק משינאווא זי"ע בס' ואז האמינם ,והלכו עם המהרש"ל למרתף במערת
זצ"ל בארה"ק ,הלך לבקר אצל הרה"ק מבעלזא דברי יחזקאל )אגדות הש"ס ,שבת קמ ,(.לפרש דברי הקרקע ,והראוהו בדרך מופת כעין בריאת שמים
זצ"ל ,ושאלו במה הגיע לארה"ק ,וכשענה לו הגמ' )יבמות קכא' (.נפל למים שאין להם סוף וארץ ,וענה המהרש"ל' ,מעתה אני מודה שדרכיכם
אשתו אסורה' .וקשה הא מצינו בכמה דוכתי הוא דרך רצוי להשי"ת ,אבל אני אלך לי בדרכי
שהגיע עם הספינה ,שאל אותו הרב מבעלזא,
דמשום עגונא הקילו רבנן ,וכאן משום חשש שהורגלתי בו') .זכרון טוב ,נעשחיז ,אות כ"ה(
'האם מנע עצמו מלהגיע עם פליגער מחשש
ארבעה צריכים להודות )ה( || ב ||
מנ˜ ˜"˜ ‚‰לויזנבור‚
תלמיד אחד היה לו לרבינו המהרש"ל
ד .וכן נהג כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל ,שלא לברך בשם ומלכות,
ובנים לא היו לו ,לימים חלתה אשתו,
והלכה לעולמה ,אך גם בחלוף ימי אבל עפ"י הוראת הרה"ק מבעלזא]ד[.
אשתו ,הלך אברך זה במרה שחורה ,ודאג
הרבה .קראהו המהרש"ל לביתו ,ושאלו לברך ר˜ כ˘עובר למעל ‰מ‰ים
לפשר הדבר ,אחרי הפצרות מרובות ,הודה ה .ויש שדעתם לברך רק כשעוברים דרך ים גדול ,כגון בנסיעה מחו"ל
האברך שרגעים מועטים לפני מות אשתו, לארץ ישראל וכיו"ב]ה[.
הבטיח לה בתקיעת כף ,שלא יתחתן שנית
לעולם ,ועתה הנהו עדיין צעיר לימים ,ואת י˘ ‡ומרים לברך ‡ף בנסיעˆ˜ ‰ר‰
הבטחתו לא יוכל להפר ,ולכן הנו כה עצוב.
ו .ויש ס"ל שצריך לברך בכל פעם שנוסע על עראפלאן ,אפי' בנסיעה קצרה
כשמוע המהרש"ל את הענין ,הורה לו לשאת
אשה בהיתרו ,האברך יצא שמח ,כעבור זמן מאוד ,כמו מעיר לעיר]ו[.
מה התחתן ,אך לא עברו ימים מועטים,
והאברך נפטר לבית עולמו .משסיפרו זאת
למהרש"ל ,ביקש להזמין אליו מיד את .‰כ' בשו"ת מגדלות מרקחים )סי' י"ט( ,בענין סכנה' ,וכשהשיב לו ב'חיוב' ,אמר לו הרה"ק
אנשי החברה קדישא ,וציוה להם לעשות ברכת הגומל כשנוסעים עם עיראפלאן על הים, 'ווייל איך האלט אויך אזוי') .בהיכלא דמלכא(
לאברך את טהרתו ולהתנהג בו כרגיל, הנה מסתברא שצריך לברך בשם ומלכות ,כמו
אולם כשהיו מוכנים להניחו בקברו ,יודיעו „ .כ"כ בס' הליכות חיים )ברכת הגומל( ע"ש.
שנוסעים בספינה על הים ,ואפי' שלא על הים,
לו למהרש"ל על כך .כשהודיעו למהרש"ל אבל כיון שחכמינו לא תיקנו רק כשנוסעים נימוקי מעשי אבות
על קיום הוראותיו ,הופיע בבית החיים, בספינה על הים ,וזה כלל גדול שלא לברך שום כאשר בא האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל
וכתב פתקא בלשון זו' ,שלום לכם פמליא
ברכה בשם ומלכות רק מה שתיקנו חכמינו ז"ל, לבקר אצל הרה"ק מבעלזא זצ"ל ,ביום כ"ב
של מעלה ,איך יתכן ,והלא עשה דוחה לא
ע"ש .וכעי"ז כ' בשו"ת תשובות והנהגות )ח"א חשון תשט"ו ,ואחר קבלת שלום ,מהר"א זי"ע
תעשה שבתורה ,גוזרני עליכם בכח התורה,
סי' קצ"ג ,ועי' ח"ג סי' פ"א( בשם החזו"א ,והסכים שאלו להאדמו"ר זי"ע 'במה באתם לאר"י' ,ענה
שתחזירו לי את האברך הזה' ,המהרש"ל
עמו ,ע"ש .וכן נהג הגרמ"א פריינד זצ"ל )גאב"ד, ב'אוירון' ,נענה מהר"א ,פעם לא היה ניחא לי
חתם שמו בפתקה ,וציוה לשים אותה בידי
הובא במרא דשמעתתא אות פ'( לברך כשנסע מארץ כל כך שיסעו באוירון ,רק היות שאמרו שאם
הנפטר ,ולהניח את הנפטר בקבר מבלי
לסתמו ,ושיעזבו כולם את בית העלמין. ישראל לחו"ל או להיפוך .וכ"כ הגר"פ עפשטיין יסעו רק בספינה ,תגרום הנסיעה להרבה זמן
כעבור שעה קלה ,נשמעו זעקות מחרידות, זצ"ל )ראב"ד ,הובא בשו"ת בצל החכמה סוף ח"א( דבלי ביטול תורה ,הסכמתי ,וסיים מהר"א ,לדעתי
האברך יצא מקברו בתכריכיו ,והתהלך לו ספק צריך לברך ,ואין לך יורדי הימים מסוכנים הנוסע באוירון אפילו 'ברכת הגומל' אין צריך
ברחובות ,כאילו לא אירע אתו מאומה, יותר ,מן נוסעי אוירון על הימים והנהרות. לברך בשם ומלכות .לאחר שהאדמו"ר שאל
אולם המעשה עדיין לא בא לסופו ,כי ו .כ"כ בקצוה"ש )סי' ס"ה סק"ב( דהנוסעים לדעת טעם מקורו טהור ,השיבו מהר"א כי
עכשיו אם שהאברך הנו כבר ב"ה חי באוירון ,בודאי צריכים לברך אפי' מעיר לעיר, הנסיעה באויר אינה בבחינת יורדי הים ,סתם
וקיים ,לא נמצאה אשה שרצתה להינשא שהדרך של האויר הוא בחזקת סכנה לכו"ע ,כמו ולא פירש .על אם הדרך בשובו מהביקור,
לו ,וכי זוטרתא להתחתן עם מת ,עם שעינינו רואות .וכ"כ בשו"ת באר משה )ח"ז סי' הביע האדמו"ר את התפעלותו מדבריו הק',
אחד שקם מקברו לאחר מיתה .אז גזר ס"ח ,הובא לקמן( ,והביא שכן גם דעתו של הרה"ק אשר חידוש הוא ,למה פנה אליו בשאלה,
המהרש"ל שוב בכח התורה ,על שר מסאטמאר וז"ל ,הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אמר ולמה פסק לו הלכה בנידון ברכת הגומל ,הלא
השכחה שישתלט על לובלין ,וישכיח את לי ,שאין ספק אצלו שעל כל נסיעה גם היותר לא שטח לפניו שאלה בזה ,ובכלל הלא כידוע
הענין הזה ,וכך הוה ,לאחר ימים מספר קצרה ,מחוייבים לברך ברכת הגומל ,וכשאמרתי נמנע האדמו"ר מבעלזא להורות הלכה למעשה,
נשכח כל הענין מאנשי לובלין ,האברך לו שאין מנהג העולם כן ,רק על נסיעה רחוקה מסתמא היתה לו כוונה עמוקה בזה ,ובוודאי
הזה הפך להיות שוב כאחד האדם מעורב כמו מארצה"ב ליוראפ או לא"י ,הי' מאוד תמוה נתכוון הצדיק להמתיק הדינים ולבטל הסכנה,
עם הבריות ,נשא בת טובים ,וזכה לראות בעיניו ,איך אפשר לחלק בין דרך רחוקה ובין ועל כן מצוה לשמוע דברי חכמים) .קול התור,
בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות. שיחתן של עבדי אבות(
דרך קרובה ,או יש לברך על כל נסיעה ,או
)נצוצי אור המאיר(
אין לברך ,ע"ש .וכ"כ בשו"ת אגרו"מ )ח"ב סי' באותו ביקור אמר הרה"ק מקלויזנבורג
בעיר סאטינוב קנה אחד בית דירה, נ"ט( וזתו"ד ,ודאי יש לברך ,דלא עדיפי מיורדי זצ"ל להרה"ק מבעלזא זצ"ל בשם זקנו הרה"ק
והוסיף על בנין הישן ,והכניס את מקום הים באניות ,דעיקר חלוק ספינה מדרכים מגארליץ זצ"ל ,שאמר מה שכתוב שבנ"י יבואו
נטיפת הגג אל תוך הבית ,מה שהעולם דיבשה ,דהדרכים דיבשה אין עצם הליכה חלוק על עננים לאר"י לעת הגאולה ,זהו להזוכים,
מקפידין ע"ז מאוד שלא לעשות דבר מישיבתו בבית ,שאם לא יארע כלום ,הרי לא ומי שאינו זוכה ,יבא ברכבות שנתחדשו בימיו.
זה כידוע ,וחשש סכנה הוא ,ובלא זה היה שייך לחוש לכלום ,אבל בספינה שהוא על
היו מרננין קצת על דירה זו מקודם, והוסיף הרב מקלויזנבורג ,עכשיו יבואו האינם
המים ,הרי עצם ההליכה הוא ענין סכנה שצריך זוכים באוירונים .והאדמו"ר מבעלזא זצ"ל ביקשו
מחשש רוחות רעות ח"ו ,ואשת הקונה לינצל ממנה ,דהא במים א"א לחיות אלא זמן
הזה ,היתה מעוברת ,ואצלה מתו בניה לחזור עוד הפעם על דברי הרב מגארליץ ז"ל
משהו ,בלא הצלתו מהמים ע"י שנמצא בספינה, לחשיבות הדבורים ,כנראה שהאדמו"ר מבעלזא
הקודמים בקטנותם רח"ל ,ע"כ יראה
ולכן כיון שאירע לפעמים שמתקלקלת הספינה, בענותנותו נהנה מזה ,כי הוא בעצמו הגיע לאר"י
לנפשה פן יקרה לה כמקרה הקודמת
ונמצא שאין ההצלה ברורה ,צריך להודות ברכבת בשנת תש"ד ,כידוע) .שם(
ח"ו ,ובפרט שמליזים על דירה זו עוד
ולברך הגומל ,וא"כ כ"ש בעראפלאן שגרוע
מקודם ,ובפרט אחר מעשה זו שהכניסו
ממים ,שאף רגע אחד אין יכול להיות באויר, *
אל הבית מקום נטיפת הגג ,ע"כ ע"י כל
שודאי שישיבתו בעראפלאן הוא הצלה ,וכיון הרה"ק מרוזין זצ"ל אמר ,ענין מסילת הברזל
הנ"ל הפצירה בבעלה שיסע לטשארטקוב,
אל הרה"ק ר' דוד משה זלה"ה ,לספר שאירע לפעמים שמתקלקל העראפלאן ,הרי שנתחדש בימינו ,היא ענין קליפה קדמה לפרי,
נמי נמצא שאין ההצלה ברורה ,שלכן יש לו לבחי' ואשא אתכם על כנפי נשרים) .כנסת ישראל
להודות בברכת הגומל כו' ,ואף שרק לפעמים ע"ש(
|| ג || גליון קה
מנ‰ ‚‰עולם לו כל הנ"ל ,ושיברך אותם הרה"ק שלא
ז .מנהג העולם לברך רק בנסיעה ארוכה כמו לארץ ישראל וכיו"ב ,אבל לא יארע עוד להם שום דבר רע ח"ו ,ואם
יראה בעלה שהרה"ק מקפיד ע"ז ,אזי
כשנוסע מעיר לעיר באותה מדינה וכדו']ז[.
לא יכנסו לדור בבית הזה .בעלה נסע
לחצר הקודש ,ונתן קוויטל על מבוקשו,
הרה"ק בירך אותו שידור בדירה זו בשופי
לוואשהינגטאן ,או ללאס אנגעלעס ,או למיאמי רחוקות אירע שמתקלקלת ,נחשב שנעשה לו ונחת ,ושלא יארע לו ח"ו שום דבר רע,
ביטש ,או לסאן פראנציסקא ,אין מברכין ,ולא חסד מהשי"ת ,ואף שהוא חסד קטן ,מ"מ גם ושאשתו תלד זרע של קיימא כו' .הוא
ידענא למה ,וע"כ צ"ל שטעם מנהג העולם ,לפי ע"ז צריכין להודות ,כמו שמצינו לענין אכילה, שאל על שם להנולד ,השיב לו הרה"ק
שנהונ בכל יום ,ואלף אלפי בנ"א נוסעים מידי שגם על אכילה מועטת צריך לברך ,ואף שעתה 'תקרא שם אחר הסדרא להילד שיוולד
יום ביומו ,וכמו שנוסעים על סרטיא ופלטיא נוסעים במאשינעס שיותר מצוי חשש סכנה, לך' .ושתק הרב רגעים אחדים ,ואמר לו
מ"מ כשהיה כשורה שלא נפגע במאשין אחר, בזה הלשון' ,נאך דער הפטרה ,טאקי
במכונות )בקאר( ,ואין איש מברך הגומל ,כמו כן
נאך דער הפטרה' ,ופטרו לשלום .ויבוא
אין מברכין הנוסעים באוירון ,והגם שאין דומין הרי נתברר שלא היה חשש סכנה ,ולא נעשה
אל ביתו לעיר הנ"ל סאטינוב ,החסידים
והחילוק רב ,אבל מה לעשות כן נהגו ,וכן אין עמו יותר חסד מאם היה בביתו ,ופשוט שאין מטשארטקוב באו אליו בשבת בוקר אחר
בני אדם מברכין ג"כ כשנוסעים מנוא יארק חלוק בין נוסעים בערפאלאן למעבר הים ,או התפלה על קידוש כנהוג ,הוא סיפר להם
לקאנאדא ,בין למאנטרעאל בין לטאראנטא, לנוסעים במקום יבשה ממקום למקום ,ושמעתי את דברי הרב אליו ,והיה קצת לפלא
והגם שהן חוץ למדינת ארצה"ב ,וגם כאן אין שיש שמורים שלא לברך ,ואינו כלום ,אלא צריך בעיניהם ,שמתחלה אמר הרה"ק קריאת
תירץ אחר למנהגו של עולם ,אלא לפי שנעשה לברך ,ע"ש .וכ"כ בהליכות שלמה )אויערבאך ,פרק שם מהסדרה ,ותיכף חזר בו ואמר על
כ"ג סעי' ה'( ע"ש. ההפטרה ,ולא הבינו כוונת קדשו .האשה
כדבר רגיל מידי יום ביומו לאלפים ,אבל הנוסע
זו ילדה נקיבה ,והיה זה בפרשת 'נשא',
מארצה"ב לבראזיל ,אורוגאי ,ארגענטינא ,טשיעלע, נסיעה על עראפלאן בט' הימים החסידים חיפשו שם בכל הסדרה ,שם
וכיוצ"ב מדינות הרחוקות מברכין ,כמו שמברכין כ' בהליכות שלמה )שם( ,לא היה ניחא של נקיבה ,ולא מצאו בכל הסדרה שם
כשנוסעים מארצה"ב ליוראפ ,וע"כ הטעם שכל ליה לרבינו כלל ,נסיעה בעראפלאן בט' הימים של נקיבה ,שוב חיפשו בהפטורה של פ'
שהנסיעה שהיא נסיעה רחוקה מברכין ,וכשהיא שמר"ח אב עד ת"ב ,ואע"פ שבזמננו נסיעות
נשא ,גם שם לא מצאו מבואר שם של
נסיעה קצרה אין מברכין ,כי נסיעה קצרה איננה נקיבה .ההפטרה זו מדבר מלידת שמשון,
אלו הם מעשים שבכל יום ,מ"מ הואיל ומברכין
נזכרו מזה שכתוב בגמ' במס' בבא בתרא
נכנסת לפי דעת בנ"א לגדר נסיעה שיהי' בכלל על כך 'הגומל' ,אין לאדם להכניס עצמו לספק )צא (.אימי' דאברהם 'אמתלאי בת כרנבו',
הולכי מדבריות וימים וכיוצ"ב ,משא"כ הנסיעה סכנה בימים הללו .אולם לתלמיד שהוצרך לצאת אימי' דהמן 'אמתלאי בת עורבתי' ,אימי'
הרחוקה שפיר נכנסת לפי דעת בנ"א בגדר הולכי לחו"ל ,ולא הי' יכול לאחר נסיעתו עד אחר ת"ב, דדוד כו' ,אימי' דשמשון צללפונית ,עוד
מדבריות וימים ,אבל לעומק ההלכה אין זה נכון, התיר שיסע בר"ח ,ולא קודם לכן ,מפני ביטול מצאו מה שכתב שם מהרש"ל ע"ז וז"ל,
אלא נגד מנהג העולם א"א לילך ולפסוק ,ומה סדרי לימודו בישיבה ,ומ"מ לבוא לארה"ק התיר, נ"ב נ"ל הצללפונית היא אמו של שמשון,
השיעור של נסיעה רחוקה בנידון דידן הצריכה ואפילו ביום תשעה באב עצמו ,ואפילו לצורך בדברי הימים בסוף יחס יהודה ,והוא
לברך קשה לקבוע בצימצום כו' ,ע"ש .וכעי"ז כ' טוב מפני רוח רעה ,מצאתי ,עכ"ל רש"ל.
ביקור בלבד ,אף דאינו מקיים מצות ישוב א"י,
בראותם כל זה ,המה ראו כן תמהו
בשו"ת ויען דוד )ח"א סי' ל"ז ,ועי' ח"ו סי' כ"ד( וזתו"ד, כמ"ש בשלטי גבורים )פ"ג דשבועות( ,דמ"מ כל שהה
גודל הרוה"ק של הרה"ק מטשארטשקוב,
פוק חזי מה עמא דבר ,אין מי שיברך ,גם הרה"ק באר"י יש בה מעלה ,וכהא דאמרו בכתובות )קיא(. שיש בזה שידע וראה ברוה"ק שתלד
מסאטמאר זצ"ל לא בירך בנסיעה למיאמי מניו דכל המהלך ד' אמות באר"י מובטח לו שהוא בן נקיבה ,גם שתלד בפ' נשא ,שמפטירין אז
יורק .והנראה לע"ד ,דבעזהי"ת אכשר דרי בזה, העוה"ב כו' ,ורגיל הי' לשנן דברי החת"ס )גיטין הפטרה זו של לידת שמשון ,ושם אמו
שמימות התחלת הנסיעה באויר הרבה תיקונים מד (.בהא דמוכר עבדו חוץ משבת ויו"ט ,דסלקא טוב לרוח רעה כמ"ש מהרש"ל ,הבן היטב
נתקנו בזה ,ובהעראפלאנים בעצמם שבהתחלה בתיקו אם יצא לחרות או לאו ,אע"פ ששאר עד כמה הדברים מגיעין ,כי נורא הוא,
מצות לא יוכל לקיים ,וקשה הא במוכר עבדו וכן קראו לה שם זה צללפונית) .סיפורי
נשמע כמעט כל יום רח"ל על אסונות ,מה שאין
צדיקים החדש ,תרס"ז פיעטרקוב ,אות ס"ז(
כן ב"ה בימינו ,וגם הרב יודה דבסכנה של אחד לחו"ל ,אע"פ שמקיים כל התורה חוץ ממצות
ישוב א"י בלבד ,קי"ל דיצא משום כך לחירות, על מצבת קדשו של הרה"ק הדברי
מני אלף אין לברך ,והנוסע מעל הים מברך ,וכן
וכתב החת"ס ,וי"ל 'דהתם אינו מקיים שום מצוה, חיים מצאנז זי"ע נכתב' ,נכד החכם
נהגו רוב העולם ,והענין שיש סכנה בנסיעה מעל צבי והמהרש"ל' ,למרות שהיה נכדם
הים ,שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה ,אפילו קריאת
של עוד עשרות גאוני עולם וקדושי
וצריך לירד ,אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת שמע שקורא בחו"ל ,איננו כקורא בא"י ,כי גרשוהו ארץ מפורסמים ,וכך נהגו לכתוב על
רק מינוט וחצי בערך ,מה שאין כן במעל ליבשה מהסתפח בנחלת ד' ,וזהו מוסר גדול' עכ"ל ,ע"ש. מצבותיהם של נכדי צאנז לדורותיהם,
יכול למצוא מקום מנוחה בשדות וכדומה ,ופשוט ז .כ"כ בשו"ת באר משה )ח"ז סי' ס"ח( וזתו"ד, כי מסורת היה ביד הרה"ק מצאנז זי"ע,
שבנהר צר באופן שהעובר מעליה לא יראה ולא מנהג העולם לברך רק כשנוסע מארצה"ב שהזכרת שמו של המהרש"ל על המצבה,
הוא סגולה להבריח החיצונים ,הרוצים
ימצא בשום אופן שירד על המים ,אין שום ענין ליוראפ ,או מארצה"ב לא"י ,או מיוראפ לא"י
לגשת לאדם אחרי פטירתו) .פי צדיק(
לברך יותר כו' ,ע"ש. או לארצה"ב ,אבל בתוך המדינה מנוא יארק
לעילוי נשמת
מוה”ר משה בן מוה”ר יעקב הכהן ע”ה נפטר יום שני דפסח שנת תשכ”ח לפ”ק וזו’ מרת רייזל יענטא בת בנש”ק הרב ר’ יעקב ע”ה נפטרה י”א אדר שנת תשנ”ה לפ”ק
ת.נ.צ.ב.ה.
להערות נא לפנות להמו”לRabbi M. N. Kesler 1532 50th St. - 917-795-5060 - nimukeihalachah@gmail.com :
ארבעה צריכים להודות )ה( || ד ||
