gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תניא · Tanya — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: תניא · Tanya

שבוע: ויצא (2026-11-16)

תניא · Tanya — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ג‪++++‬ליון ז’ (פרשת ויצא תשפ”ז)‬ ‫בס"ד‬ ‫תניא ליקוטי אמרים פרק ב‬ ‫ילקוט ביאורים‬ ‫ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש‪ ,‬כמ”ש ‘ויפח באפיו נשמת חיים’ ואתה‬ ‫נפחת בי‪ .‬וכמ”ש בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח‪ ,‬פי’ מתוכיותו ומפנימיותו‪ ,‬שתוכיות‬ ‫בדמיון הנפיחה למקור נשמות ישראל‬ ‫ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח‪:‬‬ ‫כמו שכתוב ויפח באפיו נשמת חיים ואתה‬ ‫נפחת בי וכו’‪ .‬רבינו מביא הוכחה לכך‬ ‫כך על דרך משל‪ ,‬נשמות ישראל עלו במחשבה‪ ,‬כדכתיב ‘בני בכורי ישראל‪ ,‬בנים אתם‬ ‫שנשמות ישראל הם חלק אלוה ממעל‬ ‫לה’ אלהיכם’‪ ,‬פי’ כמו שהבן נמשך ממוח האב‪ ,‬כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה‬ ‫ממש‪ ,‬מלשון נפיחה שמצאנו כלפי הנשמה‪.‬‬ ‫ממחשבתו וחכמתו ית’‪:‬‬ ‫ויש בדמיון לנפיחה ב’ עניינים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כמו בגשמיות‪ ,‬שורש ההבל שיוצא‬ ‫ביאור משולב‬ ‫בנפיחה הוא ממקום פנימי יותר מאשר‬ ‫וכשם שכן הוא בחיות הגשמי שבאדם‪ ,‬כמו כן מכנה הכתוב‬ ‫א ‪ -‬מהות הנשמה ‘חלק אלוקה ממעל ממש’‬ ‫ההבל שיוצא בעת הדיבור‪ ,‬ולכן נפיחה‬ ‫על דרך משל‪ ,‬התהוות הנשמה באופן של נפיחה‪‘ ,‬ויפח‬ ‫צריך להוציא בכח‪ ,‬מה שאין כן דיבור‪ ,‬הוא‬ ‫בפרק א’ הובאו דברי רבי חיים וויטאל ז”ל שיש לכל איש‬ ‫באפיו’‪ ,‬אף שהקב”ה אין לו גוף ואין לו דמות הגוף‪ ,‬כדי‬ ‫ישראל שתי נפשות‪ ,‬והתבאר אודות הנפש האחת שמצד‬ ‫כמו בדרך ממילא‪ .‬כן הוא בנמשל‪ ,‬ששורש‬ ‫להורות שבריאת הנשמה שבאדם אינו כשאר הברואים‪,‬‬ ‫כל הנבראים הוא מבחינת דיבור כמ”ש‬ ‫הקליפה וסטרא אחרא‪ ,‬ובפרק זה ימשיך לבאר ענינה של‬ ‫אלא התהוותה מבחינת פנימיות‪.‬‬ ‫הנפש השנית‪ ,‬שהיא הנפש האלוקית‪:‬‬ ‫‘בדבר ה’ שמים נעשו’ ו’בעשרה מאמרות‬ ‫ומאחר שהנשמה נאצלה כנפיחה מפנימיותו של הקב”ה‪,‬‬ ‫נברא העולם’‪ ,‬משא”כ נשמות ישראל הם‬ ‫וְ נֶ פֶ ׁש ַה ׁ ּ ֵשנִ ית שנמצאת רק ְּביִ שְׂ ָר ֵאל ‪ -‬אצל בני ישראל‪,‬‬ ‫מובן שהיא חלק אלוקה ממעל‪.‬‬ ‫ִהיא ֵחלֶ ק ֱאלוֹ ַּה ִמ ַּמעַ ל ַמ ָּמ ׁש ‪ -‬עצם מהותה של נפש זו‪,‬‬ ‫ממקום פנימי יותר‪ ,‬ונמשכים מבחינת ההבל‬ ‫הפנימי‪.‬‬ ‫נשמות ישראל עלו במחשבה‬ ‫היא אלוקית‪ .‬וכמו להבדיל בכל דבר גשמי שכל חלק ממנו‬ ‫ב‪ .‬בנפיחה הרי לא נשתנה מהות הדבר‬ ‫הוכחה ב’ ‪ -‬מכך שנשמות ישראל מקורם במחשבתו יתברך‪:‬‬ ‫תכונותיו דומים למקורו והדבר השלם שממנו נתחלק‪,‬‬ ‫אותו נופחים‪ ,‬דאותו הבל שהיה תחילה‬ ‫וכשם שענין הנפיחה מורה על כך ששורש הנשמות‬ ‫וכגון חלק מפרי יש בה תכונת הפרי שמיוחד למין זה‪,‬‬ ‫בפנימיותו‪ ,‬אותו הבל עצמו נמשך למקום‬ ‫היא מפנימיות החיות‪ָּ ,‬כ ְך‪ ,‬עַ ל דֶּ ֶר ְך ָמ ׁ ָשל‪ ,‬נִ ׁ ְשמוֹ ת יִ שְׂ ָר ֵאל‬ ‫כמו כן נפש אלוקית שנמשכת מהקב”ה והיא חלק אלוקה‬ ‫שלשם נופחים אותו‪ .‬כן הוא גם בנמשל‪,‬‬ ‫עָ לוּ ְּב ַמ ֲח ׁ ָשבָ ה‪ ,‬נשמות ישראל נמשכו ממחשבת הקב”ה‪,‬‬ ‫ממעל ממש‪ ,‬הרי היא דומה לו‪.‬‬ ‫שמהות הנשמה לא נשתנית בריבוי‬ ‫בשונה משאר כל הנבראים שנמשכו מדיבורו של הקב”ה‪,‬‬ ‫להלן יבואר שהנשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש‪ ,‬משום‬ ‫הירידות מרום מעלתה‪ ,‬עד שמתלבשת‬ ‫שבעשרה ‘מאמרות’ נברא העולם‪.‬‬ ‫שהנשמה נמשכת מפנימיותו של הקב”ה‪ ,‬מה שאין כן שאר‬ ‫בתוך גוף ונפש בהמית‪.‬‬ ‫ומעלת המחשבה על הדיבור‪ ,‬היא‪ ,‬שהדיבור הוא ענין‬ ‫הנבראים‪ ,‬שאינם נמשכים מפנימיותו של הקב”ה ולכן‬ ‫רבינו בלקוטי תורה הוסיף עוד בביאור‬ ‫חיצוני של האדם‪ ,‬שעל ידו יוכל להתייחס אל הזולת‪,‬‬ ‫אינם אלוקיים במהותם‪.‬‬ ‫הענין‪ ,‬וז”ל שם‪‘ :‬ונפש השנית בישראל‬ ‫דהאדם לכשעצמו אין לו צורך לדבר לעצמו‪ ,‬וכל הדיבור‬ ‫ומביא ג’ מקורות לכך שהנשמה נמשכה מפנימיותו יתברך‪:‬‬ ‫נקרא נפש אלוהית חלק אלוה ממעל וכו’‬ ‫נועד לגלות עניניו לזולתו‪ ,‬מה שאין כן מחשבת האדם‪,‬‬ ‫הנשמה נאצלה באופן של נפיחה‬ ‫וכמ”ש ואתה נפחת בי וכו’ ויפח באפיו‬ ‫שהאדם חושב לעצמו‪ ,‬והמחשבה נמצאת בתוכו מבלי‬ ‫הוכחה א ‪ -‬מכך שהנשמה נאצלה ע”י נפיחה‪:‬‬ ‫נשמת חיים‪ ,‬כמשל הבל האדם שיוצא ממנו‬ ‫שיכיר בה הזולת‪ ,‬ואינה מתגלה לזולתו‪ ,‬שאין אדם יודע‬ ‫[‪ -‬וזה בגשמיות‪ ,‬אבל אצל הקב”ה] ואעפ”כ‬ ‫ְּכמוֹ ׁ ֶש ָּכתוּ ב בבריאת אדם הראשון‪ ,‬לאחר שיצר ה’ את‬ ‫מה בלבו של חברו‪.‬‬ ‫היא מיוחדת עמו בלי הפסק כי אין לך דבר‬ ‫גופו עפר מן האדמה‪ ,‬כתיב (בראשית ב ז) ‹וַ ִ ּי ּ ַפח ְּב ַא ּ ָפיו נִ ׁ ְש ַמת‬ ‫וכמו כן בנמשל‪ ,‬המשכת נשמות ישראל מבחינת המחשבה‪,‬‬ ‫שחוץ ממנו כמ”ש בספר של בינונים [‪-‬הוא‬ ‫ַח ִ ּיים’‪ ,‬שהאצלת נשמתו היתה על ידי נפיחה‪ ,‬בשונה משאר‬ ‫היינו שהנשמה שייכת לעניינו הפנימי והעצמי כביכול‪,‬‬ ‫ספר התניא‪ ,‬שנקרא ספר של בינונים‪ ,‬פרק כא]’‪.‬‬ ‫הברואים שנבראו על ידי עשרה ‘מאמרות’‪.‬‬ ‫והקב”ה מהווה אותם מפנימיותו‪.‬‬ ‫עכ”ל‪ .‬והיינו שגם עכשיו אחר הנפיחה היא‬ ‫והנה בנשמת אדם הראשון היו כלולים כל נשמות ישראל‪,‬‬ ‫ומזה שנשמות ישראל עלו במחשבה ונמשכו מפנימיותו‬ ‫מיוחדת בנופח‪ .‬דהן אמנם בגשמיות באדם‬ ‫ואם כן ענין הנפיחה של הנשמה מתייחס לכל נשמות‬ ‫של הקב”ה‪ ,‬נמצא שהן חלק אלוקה ממעל ממש‪.‬‬ ‫הנופח‪ ,‬הנה אחר הנפיחה הרי ההבל שהיה‬ ‫ישראל שבכל הדורות‪ ,‬וְ כך אכן אומרים בכל יום בברכת‬ ‫בנים אתם לה’ אלקיכם‬ ‫‘אלקי נשמה שנתת בי’‪ ,‬שכל אחד מישראל מברך ומודה‬ ‫תחילה אצלו בפנימיות‪ ,‬נפרד ממנו ויצא‬ ‫לחוץ‪ ,‬אבל אצל הקב”ה מכיון דלית אתר‬ ‫הוכחה ג’ – מכך שנשמות ישראל נקראים בנים‪:‬‬ ‫לה’ על נשמתו הפרטית‪ ,‬ואומר ַ‹א ָּתה נָ פַ ְח ָּת ִּבי’‪ ,‬ונמצא‬ ‫פנוי מיניה‪ ,‬לא שייך לומר על דבר שיצא‬ ‫ומעלת מהותן של נשמות ישראל שנמשכו מפנימיותו‬ ‫שנפיחת נשמת חיים נאמר הן על כלליות נשמות ישראל‪,‬‬ ‫חוץ ממנו‪ ,‬א”כ ההבל גם אחר שנתלבש‬ ‫יתברך‪ ,‬מוכח גם מזה שהקב”ה מתייחס אל בני ישראל‬ ‫והן על כל נשמה פרטית‪ ,‬שנתהוו באופן של נפיחה‪.‬‬ ‫בגוף נשאר מיוחד איתו יתברך‪.‬‬ ‫כבנים‪ְּ ,‬כ ִדכְ ִתיב (שמות ד כב) ְּ‹בנִ י בְ כוֹ ִרי יִ שְׂ ָר ֵאל’‪ ,‬וכן כתיב‬ ‫ומאחר שהקב”ה אינו גוף ולא דמות הגוף‪ ,‬מובן ש’ויפח’‬ ‫ואף שבתניא שם מבאר זה על כללות‬ ‫(דברים יד א) ָּ‹בנִ ים ַא ֶּתם לַ ה’ ֱאל ֵֹהיכֶ ם’‪ ,‬שישראל נקראים בניו‬ ‫הנאמר כלפי הקב”ה‪ ,‬הוא משל המבטא את מעלת נשמות‬ ‫העולמות‪ ,‬שכל העולמות עדיין מיוחדים‬ ‫של הקב”ה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שהתהוותם היא מהמשכה פנימית הנקראת‬ ‫במקורם‪ ,‬וא”כ מה מיוחד בנשמה‪ .‬אך הענין‬ ‫שכמוֹ שזה‬ ‫ּ ֵופירוּ ׁש מה שישראל נקראים בנים לה’‪ ,‬הוא‪ְּ ,‬‬ ‫נפיחה‪ ,‬ולא רק בהמשכה חיצונית הנקראת דיבור בעשרה‬ ‫הוא שבכל העולמות זה שהם מאוחדים עם‬ ‫בגשמיות ׁ ֶש ַה ֵּבן בתחילת יצירתו מתהווה מכח הנִ ְמ ׁ ָש ְך‬ ‫מאמרות‪.‬‬ ‫הקב”ה הוא רק מצד הקב”ה וכלשון הזוהר‬ ‫ִמ ּמוֹ ַח ָה ָאב‪ ,‬ומההמשכה שממוח האב מתהווה הוולד‪ָּ ,‬כ ְך‬ ‫ומעלת בחינת נפיחה‪ ,‬יובן מנפיחה בגשמיות‪ ,‬וּ כְ מוֹ ׁ ֶש ָּכתוּ ב‬ ‫שמביא שם ‘כולא קמיה [לפניו דוקא] כלא‬ ‫ִּכבְ יָ כוֹ ל ‪ -‬בנמשל ‪ -‬נִ ׁ ְש ַמת ָּכל ִא ׁיש יִ שְׂ ָר ֵאל ‪ -‬גם הפשוטים‬ ‫ַּב ֹ ּז ַהר ַמאן דְּ נָ פַ ח ִמ ּתוֹ כֵ ּיה נָ פַ ח ‪ -‬מי שנופח מתוכו הוא נופח‪.‬‬ ‫חשיבי’‪ ,‬אבל הנברא בהרגשתו נברא באופן‬ ‫והמגושמים ביותר‪ ,‬נִ ְמ ׁ ְשכָ ה ִמ ַּמ ֲח ׁ ַשבְ ּתוֹ וְ ָחכְ ָמתוֹ יִ ְת ָּב ֵר ְך‪.‬‬ ‫ומהו הכוונה שנופח מתוכו‪ ,‬הרי ודאי נופח מתוכו ולא‬ ‫כזה שהוא מרגיש דבר נפרד מהבורא‪,‬‬ ‫ולכן ישראל הם בניו של הקב”ה‪.‬‬ ‫מזולתו‪ ,‬אלא ּ ֵפירוּ ׁש‪ִ ,‬מ ּתוֹ כִ ּיוּ תוֹ וּ ִמ ּ ְפנִ ִימ ּיוּ תוֹ ‪ -‬שאינו נופח‬ ‫א”כ בהרגשתו הוא דבר שחוץ ממנו‪.‬‬ ‫וכשם שבגשמיות‪ ,‬מכיון שהבן נמשך ממוח האב הרי הוא‬ ‫מהבל שבפיו של האדם‪ ,‬אלא להבל הנמצא בתוכיותו‬ ‫אבל הנשמה נבראה באופן כזה שגם מצד‬ ‫דומה על פי רוב לאביו‪ ,‬כמו כן בנשמות ישראל הנמשכים‬ ‫ופנימיותו ‪ֶ ׁ -‬ש ּתוֹ כִ ּיוּ ת וּ פְ נִ ִימ ּיוּ ת ַה ַח ּיוּ ת ׁ ֶש ָּב ָא ָדם מוֹ ִציא‬ ‫הרגשתה‪ ,‬היא מאוחדת תמיד עם הקב”ה‪.‬‬ ‫ממחשבתו וחכמתו יתברך הרי הם “דומים” אליו‪.‬‬ ‫ִּבנְ פִ ָיחתוֹ ְּבכֹ ַח ‪ -‬שהנפיחה הבאה בכח‪ ,‬מגיעה מתוכיות‬ ‫ומכל זה מובן‪ ,‬שהנשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש‪.‬‬ ‫ופנימיות החיות שבאדם‪.‬‬