אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — ויצא (2026-11-16)

מזהב ומפז ממשנתו של כ”ק מרן אדמו”ר
רבי דוד חי אביחצירא שליט”א
פנינים מלוקטים מספרי
אדמו"רי שושילתא קדישא
וַ ֵ ּי ֵצא יַ ֲעקֹב ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ָש ַבע וַ ֵ ּי ֶל ְך ָח ָרנָ ה (כח ,י) פרשת ויצא תשפ"ז | גיליון ז'
יש לפרש על דרך הרמז ,שלא נטעה
לומר שכשיעקב אבינו גלה לחו”ל,
שהוא מקום הטומאה והסטרא אחרא,
הכתב והמכתב
שוב בטלה ממנו קדושתו העליונה,
ולזה אמר שיצא “מבאר שבע” ,דהיינו
ששמו יעק”ב בגימטריא שבע פעמים
שם הוי”ה ,חושבנא דדין כחושבנא דדין,
כנגד שבע מידות הקודש שהיה מרכבה דברי מוסר ויראה מכתי”ק
להן ,וממילא גם כשהלך לחרן היה דבוק ׁ ׇש ְמ ָרה נַ ְ ׁפ ִשי ִּכי ָח ִסיד ָאנִ י כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א
(תהילים פו ב)
בקדושתו העליונה של הקב”ה.
(מחשוף הלבן)
לעבירה ,והוא בא בדמות יצר הטוב ומראה על בני יששכר ע”ה (אגרא דכלא ,פרשת קרח) ,דוד
עבירה שזה מצוה. המלך ע”ה בתהילים אומר (תהילים פו ב) ָ
“ש ְמ ָרה
וַ ַ ּי ֲחל ֹם וְ ִה ֵ ּנה ֻס ָּלם ֻמצָּ ב ַא ְר ָצה וְ ר ׁ
ֹאשוֹ נַ ְ ׁפ ִשי ִּכי ָח ִסיד ָאנִ י” .וקשה וכי אם אינו חסיד אינו
וידוע מה שפירש הבעל שם טוב ע”ה (בראשית
ה ּ ָש ָמיְ ָמה (כח ,יב)
ַמ ִ ּג ַיע ַ ׁ
אות קמז) על הגמ’ (שבת עה ).שוחט משום מאי צריך שמירה.
סול”ם בגימטריא קו”ל (בין ששניהם מלאים
חייב ,ופירשו התוס’ (ד”ה שוחט) השוחט דעלמא, ויובן על פי הגמרא בסוכה (נב ):תנא דבי
בוא”ו ,או חסרים בלעדיו) ,בא לרמוז על כח ומתרצת הגמ’ חייב משום צובע .מפרש הבעש”ט רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו
התפילה שהיא נאמרת בקולו של האדם ע”ה השוחט דעלמא שהוא היצר הרע ,הוא צובע לבית המדרש ,אם אבן הוא נימוח ,אם ברזל
הניצב ארצה ,אך ראשה מגיע השמימה, את העבירה ומראה אותה מצוה .ולכן הקב”ה הוא מתפוצץ .כלומר אם הוא רשע ויודע שזה
שכן דיבורי התפילה עולים ופועלים מעניש אותו על זה ,וחייב משום צובע .ובספרן עבירה ועובר עליה ,ממנו אין מה לדבר ,כי לא
במרומים“ ,והנה מלאכי אלקים עולים של צדיקים אמרו ,קדשי קדשים שחיטתן בצפון דיברה תורה במתים.
ויורדים בו” ,היינו כפי המבואר בזוהר וקדשים קלים שחיטתן בכל מקום ,שהיצר הרע
הקדוש באריכות ,שבכל חלק מהתפילה רק לפעמים היצר הרע בא בדמות היצר הטוב
בא אל תלמיד חכם בדמות יצר הטוב לעשות ומראה לאדם על עבירה שהיא מצוה ומפתה
ישנם מלאכים הממונים עליו ,ויורדים
מצוה ,משא”כ להמון העם שהם קדשים קלים אותו לעשותה .על זה מתכוונת הגמרא אם פגע
לקבלה ועולים שוב למקומם.
(תולדות יצחק)
היצר הרע בא בכל מקום. בך מנוול זה ,פירוש אם אתה אומר שהיא מצוה,
וזה שאמרו (אור החיים הק’) כאשר יעקב אבינו בא עמי לבית המדרש ותראה לי הדין בשולחן
וַ ַ ּי ֲחל ֹם וְ ִה ֵ ּנה ֻס ָּלם ֻמצָּ ב ַא ְר ָצה וְ ר ׁ
ֹאשוֹ ע”ה התפלל ַ“ה ִ ּצ ֵילנִ י נָ א ִמ ַיּד ָא ִחי ִמ ַיּד ֵע ָׂשו” ערוך איך זה מסתדר ,ובוודאי שמוכיח לו שזה
ה ּ ָש ָמיְ ָמה (כח ,יב)
ַמ ִ ּג ַיע ַ ׁ (בראשית לב יב) למה כפל ,מיד אחי מיד עשו ,הרי דמיון ובזה דוחה אותו .ובוודאי שמוכיח לו שזה
יש לו רק אח אחד. דמיון ובזה דוחה אותו.
יש לפרש על דרך הדרש ,שהשינה
היא אחת מששים ממיתה (ברכות דף נז ,):וגם אלא פעמים בא היצר הרע בדמות עשיו, וכל זה באיש הפשוט ,אבל חסיד ,היצר הרע
מיתתם של צדיקים (הקרויים חיים גם במותם)
בגלוי ,ופעמים בא היצר הרע ברמאות כאילו משיב לו שאף שאין הדין כתוב בשולחן ערוך,
אינה אלא בבחינת שינה .ולפי זה הפסוק הוא יצר הטוב .על זה ביקש יעקב אבינו ע”ה הנה חסיד אתה ועשה לפנים משורת הדין,
מדבר על גורל הצדיקים לאחר מיתתם מהקב”ה שיצילו משניהם .וגם לבן הארמי ועל זה אין עצה רק להתחנן לפני ה’ יתברך
שבאים לגן עדן .ויש בו שתי מדריגות: התנהג כמו עשו ,בתחילה ויחבקהו וינשקהו שישמרהו ויצילהו מידו .לפיכך דוד המלך ע”ה
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והחליף משכורתו עשרת מונים ,כל מונה זה “ש ְמ ָרה נַ ְ ׁפ ִשי ִּכי ָח ִסיד ָאנִ י” וצריך שמירה.
אומר ָ
שהם גן עדן התחתון וגן עדן העליון. עשרה ,סה”כ מאה פעמים רימהו. הדברי ישראל ע”ה (פרשת ויצא על הפסוק אם יהיה
(פתח האוהל) על זה אומר יעקב אבינו ע”ה ִ“אם יִ ְהיֶ ה ֱאל ִֹהים אלוקים עמדי) מוסיף ,כי ידוע שבעה שמות יש לו
ִע ָּמ ִדי ׁו ְּש ָמ ַרנִ י ַ ּב ֶ ּד ֶר ְך ַהזֶ ּ ה ֲ ׁא ֶשר ָאנ ִֹכי הוֹ ֵל ְך וְ נָ ַתן ליצר הרע ,בגמ’ סוכה (נב ,).ואחד מהם זה צפוני,
וַ ַ ּ ׁי ְש ֵּכם יַ ֲעקֹב ַ ּב ּב ֶֹקר וַ ִ ּי ַ ּקח ֶאת ָה ֶא ֶבן ִלי ֶל ֶחם ֶל ֱאכֹל ו ֶּבגֶ ד ִל ְל ּ ׁבֹש” (בראשית כח כ) .ולכן מה והטעם שהוא נקרא כך ,על שם שהוא בא בצפון
אש ָֹתיו (כח ,יח) א ֶשר ָׂשם ְמ ַר ֲ ׁ ֲׁ שהקב”ה הבטיח לו “וְ ִה ֵנּה ָאנ ִֹכי ִע ָּמ ְך ׁו ְּש ַמ ְר ִּת ָיך ובנסתר ובתחבולה שלא ירגישו בו שמפתה
האבן רומזת לתורה שנתנה לנו בשתי המשך בעמ' ג'
לוחות אבנים ,ובא ללמדנו שעיקר
ידה לַ ֶ ּד ֶר ְך
ֵצ ָ
עבודת ה’ הוא שהאדם ישקיע עצמו
בלימוד התורה ,ועל כן אמר ששם את ָּ“כל ִע ְס ֵקי ָהעוֹ ָלם ֵהם ְּכ ֻ’ס ָּלם ֻמצָּ ב ַא ְר ָצה’; ְּ ׁכ ֶש ֵאין
האבן מ’ראשותיו’ ,שהיא הייתה הראש
והראשון לעיסוקיו של יעקב אבינו ע”ה.
ָל ַרגְ ַליִ ם ֲא ִחיזָ ה ַ ּ ׁב ּש ֶ ֹׁרש ַה ּ ְפנִ ִימי – ֵאין ָל ֶהם ִק ּיוּם ָ ּב ָא ֶרץ”
(רישא וסיפא)
המשך בעמ' ג'
חותמו אמת
מתוך שיעורים בספר הקדוש
‘פיתוחי חותם’
בין צאן יעקב לצאן לבן
המקלות שהציג יעקב לפני הצאן רומזים אל התורה שבעל פה ,הכלולה בששה סדרי משנה:
זרעים מועד נשים נזיקין קדשים וטהרות ,והרמז ,שתלמידי החכמים הלומדים תורה לשמה,
זוכים לקבל את חידושיהם והבנתם על ידי קדושה עליונה הנשפעת עליהם
היריעה לא נוכל להאריך בפרטי הדברים) ,ולפי זה הפסוקים באים לרמוז ,שהתלמידי מרן בעל אביר יעקב ,בספרו ‘פיתוחי חותם’ ,מחלק בין תלמידי חכמים
חכמים הלומדים תורה לשמה ,זוכים לקבל את חידושיהם והבנתם על ידי הלומדים לשמם שנקראים ‘צאן יעקב’ ,לבין תלמידי חכמים הלומדים
קדושה עליונה הנשפעת עליהם .ובלשונו של מרן: חלילה לשם פניות פסולות ,הקרויים ‘צאן לבן’ רחמנא ליצלן .נלמד את
וזהו “ויצג את המקלות אשר פיצל” ,הם הששה סדרי משנה ,לפי שעיקר הדברים ונעיין בעומק הגנוז בין המילים וזה החילונו בעז”ה:
התחדשות הששה סדרים והתלמוד וכל המתחדשים אחר כך הם בבתי ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות וגו’ .ויצג את
מדרשות ,כשיושבים החכמים ונושאים ונותנים בדבר ,וכל אחד מחדש המקלות אשר פצל וגו’ ויחמו הצאן אל המקלות וגו’ .והכשבים הפריד
מה שקבלה נשמתו ,וזהו “ברהטים בשקתות המים” ,הם בתי כנסיות ובתי יעקב וגו’ .אפשר לפרש אלה הפסוקים בדרך רמז ,דכל תורתנו הקדושה
מדרשות“ ,אשר תבאנה הצאן לשתות לנוכח הצאן” ,הם חכמים לקראת כולה רמזים וסודות.
חכמים ,זה מקשה וזה מתרץ (יש לשים לב ,שעל פי חידושו של מרן לשון הפסוק מדוייקת בתחילת הדברים מקדים רבינו ,שכל התורה שבעל פה הינה גילויים
באופן נפלא ,בעוד שלפי ביאור הפשט לשון הכתוב חסרה ויש להוסיף עליה ביאור ,וכלשונו של רש”י על עליונים שמתגלים לחכם ,ולא כפי שנראה מבחינה חיצונית שהיא חידושי
אתר“ :ברהטים ,אשר תבאנה הצאן לשתות ,שם הציג המקלות לנכח הצאן”) ,ועיקר מגמת כולם החכמים מסברתם העצמית .ובלשונו הבהירה של רבינו:
“לשתות” ,דהיינו כדי לידע הדבר על אמיתו .וקראם צאן ,לפי שישראל ותחילה נקדים מה שידוע ,דכל תורה שבעל פה מסרה הקב”ה למשה
נקראו ‘צאן’ ,ועוד החכמים יקראו ביחוד צאן לפי שהם מצויינים בהלכות. בסיני בכל פרטיה ודקדוקיה וסוגיותיה ,ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד
ברם ,כל זאת בתלמידי חכמים הלומדים לשמה ,מה שאין כן בחכמים לחדש ,כמו שנאמר ריש מסכת אבות :משה קיבל תורה מסיני ,היא תורה
הלומדים שלא לשמה ,וכהמשך לשון רבינו :והכשבים הפריד יעקב וגו’ ,בא שבעל פה (שהיא זו שנמסרה לחכמים ,כמו שממשיך “ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים” ,שכן תורה
לרמוז כאן מה שהקדמנו בתחילת הענין ,דאם הלומדים הם לשם שמים, שבכתב שמורה כולה על הכתב וגלויה לפני הכל) ,ואף על גב דכל המשנה כולה דברי
וכוונתם כל אחד לידע הדין על אמיתו ולברר ההלכה ,ה’ יהיה בעזרם התנאים ‘רבי פלוני אומר -רבי פלוני אומר’ ,כך קיבל משה מסיני דכל
ונקראים עמו וצאן מרעיתו ,ואם ח”ו כוונתם כל אחד להתגדל ולקנתר זה עתידים התנאים לומר ,והכל ברוח הקודש מאיתו יתברך .וכשם שבמשנה
את זה ,השם לא יהיה בעזרם ואינו מעמידם על האמת ואינם נקראים עמו כך היה ,כך בתלמוד כך היה ,הכל בהופעה מאיתו יתברך .וכך היה בכל
וצאן מרעיתו ,ונקראים ‘צאן לבן’ ,שהוא הסטרא אחרא רחמנא ליצלן .וזהו ההלכות והדינים והחידושים שמתחדשים עד שיבוא משיח צדקנו
“והכשבים” -הצאן הזה שהם החכמים הלומדים התורה“ ,הפריד יעקב”, במהרה בימינו אמן.
שהוא הקב”ה ,ועשה חילוק ביניהם ,למי שלומד תורה לשמה קרא צאנו, “באמת ,אם הלימוד הוא לשמו יתברך בלי שום פנייה ,הוא יתברך
ומי שאינו לומד לשמה קרא ‘צאן לבן’. מסייע ללומדים ומורה להם דרך האמת לבל יכשלו ,ונשמות הצדיקים
של התנאים והאמוראים הם באים לסייע למי שלומדים דבריהם לשמם,
וכמו שמצינו ברשב”י וחביריו עליהם השלום ,שהיו באים נשמות הצדיקים
ובהעטיף הצאן ומגלין להם רזי התורה ,וכמו שמצינו רבינו האר”י זצוק”ל היה עושה על ידי
כמובן שהדברים מאירים כספירים גם בהשקפה ראשונה ,אולם כשנעיין יחודים ,ובדורותיהם על ידי קדושתם וחסידותם היו זוכים לדברים האלה.
בהם נמצא עומק על עומק ,בבחינת דברי תורה פרים ורבים .שכן לכאורה
גם בדורות האחרונים ,השגות התורה שבעל פה הינן גילויים עליונים,
נראה ,שהלומד לשמה זוכה להארת נשמות התנאים וכו’ ,והקב”ה מסייעו
ואינם סברות אנושיות בעלמא ,וכהמשך לשונו של מרן :ובדורות האלו
לגלות את סודות התורה שבעל פה המסורים מסיני ,ואילו הלומד שלא
שנתמעטה הקדושה בעוונותינו הרבים ,ואין משיג לדברים הנזכרים,
לשמה ,הקרוי ‘צאן לבן’ ,אין לו כל קשר לקדושה ,ולימודו הוא כשיחה
מכל מקום מי שלומד תורה לשמה ,ה’ טוב הוא ,ולא ימנע טוב להולכים
חסרת משמעות בעלמא ,בבחינת ‘לא מעלה ולא מוריד’ ,וכלשון מרן
בתמים ,והשם מופיע רוח קדשו בלומדים לשמה ומורה להם דרך האמת,
בסיום בדבריו שם“ :ובהעטיף הצאן” ,דהיינו כשיהיה החכמים בפירוד ח”ו,
ונשמות הצדיקים של התנאים והאמוראים באים לסייע ללומד דבריהם
ואין כוונתם לברר האמת רק כל אחד מתנשא לאמר אני אמלוך ,ולומדים
לשמם ,לידע האמת לאמיתו .כלומר ,אף שאין אנו רואים את רוח הקודש
שלא לשמה ,אין הקב”ה מורה להם האמת ,וזהו “לא ישים”.
וגילוי נשמות הצדיקים באתגליא ,עדיין עזרתו יתברך וכח נשמות התנאים
ברם אם כן מתעוררת תמיה :שכן מתחילה היה כל הצאן בבעלותו של והאמוראים שופעות בחכמים הלומדים לשמה בהסתר .וכל זאת בחכמים
לבן ,ורק לאחר מכן נהפכו חלקם להיות צאנו של יעקב .גם לאחר מכן, הלומדים לשמה :אבל רחמנא ליצלן ,הלומדים שלא לשמה ,אין להם עזר
מנסה יעקב ליצור מגע בין העדרים ,בכדי לקחת עוד ועוד מצאן לבן, לא מעם הקב”ה ולא מעם נשמות הצדיקים ,וכל לימודם הוא ליתן כח
וכלשון הכתוב “ויתן פני הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן” ,וזאת מדוע? לסיטרא אחרא רחמנא ליצלן.
בכדי להבין זאת נתבונן נא בדברי האדמו”ר מוהר”ן מברסלב (לקוטי מוהר”ן
תורה יב) ,שהדמיון בין דבריו ובין הדברים אשר ראינו מפליא עד מאוד,
משל חזו שניהם במקל מפוצל אחד ושתו משוקת אחת ,ואלו דבריו: תורה שבעל פה
“כי יש בחינת יעקב ולבן .יעקב הוא הצדיק המחדש חידושין דאורייתא, כעת מאריך מרן בעל אביר יעקב לברר ולהוכיח מתוך רמזים עמוקים,
ולומד תורתו לשמה ,וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד ...ולבן ,הוא תלמיד שהמקלות שהציג יעקב לפני הצאן רומזים אל התורה שבעל פה ,הכלולה
חכם ש”ד יהודי ,שתורתו להתייהר ולקנטר .ותלמיד חכם כזה ,נבילה טובה בששה סדרי משנה :זרעים מועד נשים נזיקין קדשים וטהרות (ומחמת קוצר
מזהב ומפז
פנינים מלוקטים מספרי
אדמו"רי שושילתא קדישא
המשך מעמ' א'
הימנו .וזה ידוע שאינו נקרא תלמיד חכם,
אשֹנָ ה (כח ,יט)
וְ או ָּלם לוּז ׁ ֵשם ָה ִעיר ָל ִר ׁ אלא על ידי תורה שבעל פה .כי זה שיודע
האדם אינו זוכה להארת הקדושה בבת אחת ,אלא צריך להתייגע בה ועולה ממדרגה ללמוד חומש ,אינו נקרא תלמיד חכם ,אלא
למדרגה ,עד שמגיע לשלמות .ולזה רומז הפסוק “ואולם לוז שם העיר לראשונה” ,היינו זה שהוא בקי בגמרא ופוסקים .וכשלומד
שיעקב אבינו לא הגיע למדרגות השגת האלוקות וגילויו בבית א-ל מיד ,אלא בתחילה בלא דעת ,נקרא לבן ,על שם ערמימיות
היתה זו ‘לוז’ ולא בית א-ל .וגם אצל אברהם אבינו אנו מוצאים כן ,שנאמר “ואברהם זקן שנכנס בו .ושונא ורודף את הצדיקים”.
בא בימים -וה’ ברך את אברהם בכל” ,שהגיע למעלתו הגדולה רק לאחר עמל של ימים “וכשהאדם לומד בקדושה ובטהרה ,איזה
רבים. דין ופסק ,שחידש איזה תנא או צדיק אחר,
(שערי תשובה) על ידי זה נעשה בחינת נשיקין ...כשלומדין
איזה הלכה שחידשו
ֹאמר לוֹ ָל ָבן ַא ְך ַע ְצ ִמי ו ְּב ָׂש ִרי ָא ָּתה וַ ֵ ּ ׁי ֶשב ִע ּמוֹ ח ֶ ׁ
ֹדש יָ ִמים (כט ,יד) וַ ּי ֶ התנאים ,על ידי זה נתדבק
הנה מצינו באבות הקדושים ,אברהם ויצחק ,שמסרו נפשם על קדושת שמו יתברך, לא בכדי רוח התנא עם רוח הלומד,
ודומה כאלו נושק את עצמו
אברהם אבינו הושלך לכבשן האש על ידי נמרוד על שכיתת את הצלמים והודיע את
יחודו יתברך ,ויצחק אבינו פשט את צווארו לעקידה על קדושת שמו ,ולכאורה יעקב
נמשך צאן עם התנא .אבל תלמיד
אבינו הוא בחיר שבאבות ,וכיצד לא מצינו בו מדריגה זו של קידוש ה’. יעקב מצאן חכם שד יהודי ,כשלומד
גמרא או פסק דין ,עליו
ובהכרח יש לומר ,שישיבתו של יעקב אבינו אצל לבן הארמי נחשבת לקידוש ה’,
שכן לבן היה כידוע תכלית הטומאה והשפלות ,וישב אצלו משך למעלה מעשרים שנה,
לבן ,שכן כתוב (משלי כז ,ו) ‘נעתרות
כשכל אותה עת זומם לבן הארמי להחטיאו ,ועם כל זאת לא עלתה בידו מאומה ונשאר זאת היא נשיקות שונא’ .כי התנא
אינו יכול לסבול רוחו של
בתומו (כמבואר ברש”י הקדוש על התורה בתחילת פרשת וישלח :עם לבן גרתי ,ותרי”ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו עבודת תלמיד חכם שד יהודאין,
הרעים) ,והרי אלו חיים על קידוש ה’ ,שגדולים ממוות על קידוש ה’.
(מחשוף הלבן) הצדיקים, כי מי יכול לסבול לנשק
את עצמו עם נבילה ,כל
לברר שכן שנבילה טובה הימנו.
וַ ֶ ּי ֱחמ ּו ַהצּ ֹאן ֶאל ַה ַּמ ְקלוֹ ת וַ ֵּת ַל ְדןָ ַהצּ ֹאן ֲע ֻק ִּדים נְ ֻק ִּדים ו ְּט ֻל ִאים (ל ,לט)
המקלות ששם יעקב רמז הנה על התורה שבעל פה ,והצאן המביט בהם הם תלמידי
ולהעלות גם ואפילו צדיקים שכבר הלכו
לעולמם ,וכשאנו לומדין
חכמים שבכל דור ,ובהביטם במקלות הם פוסקים על פיהם הלכה למעשה .ופסיקת את תורת תורותיהן ,על ידי זה נתדבק
ההלכות נחלקת לשלושה אופנים :עקודים נקודים וטלואים .העקודים הינם רמז להלכות
שלא נפלה בהן מחלוקת והכל מודים בהן ,ועל כן הם ‘עקודים’ ,כלומר קשורים יחדיו,
‘צאן לבן’ רוחם ברוחינו ,כמו שאמרו
שהכל אגודים לפסוק בהן על דרך אחת. ולהחזירה חז”ל (יבמות דף צז ).שפתותיהם
דובבות בקבר ,וזה על ידי
הנקודים הן הנה ההלכות שנפלה בהן מחלוקת ,וכל חכם אומר בהם דעה אחרת ,ועל לקדושה: בחינת נשיקה”.
כן נמשלות לנקודות הנפרדות זו מזו (ואף על פי כן מקורן של כל הדעות מהמקלות -תורה שבעל פה ,שכן
“אלו ואלו דברי אלוקים” ,ניתנו מרועה אחד) ,והטלואים משל הנה להלכות שנותרו בספק ,והן תלויות ָ“ל ַקח
ועומדות עד יבוא תשבי ויגלה כל תעלומות ,ועל כן נקראות ‘טלואים’ מלשון ‘תלואים’, יַ ֲעקֹב ֵאת ממדרגה למדרגה
שכן הטי”ת והתי”ו שניהן ממקור אחד ומתחלפות זו בזו. ואולם יש תקווה לאחרית
(פיתוחי חותם) א ֶשר ָּכל ֲ ׁ אותם דברי תורה ,הנתונים
ְל ָא ִבינוּ,
הכתב והמכתב
תחת ממשלת הסיטרא
א ֶשר ו ֵּמ ֲ ׁ אחרא ,וכהמשך דברי
מוהר”ן“ :ודע שזה מכוון
דברי מוסר ויראה מכתי”ק ְל ָא ִבינ ּו מאת השי”ת ,שהקב”ה
כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א ָע ָׂשה ֵאת ָּכל מפיל איזה צדיק גדול בפיו
של הלמדן .היינו הלמדן
המשך מעמ' א'
ַה ָּכבֹד ַה ֶ ּזה” דובר רעות על הצדיק ,כדי
א ֶשר ֵּת ֵל ְך” (שם פסוק טו) ,זה שישמרהו מעשיית עבירה גלויה ,ובזה היה בטוח ,אבל ְ ּבכֹל ֲ ׁ שהצדיק יקח התורה שבעל
הוא פחד מיצר הרע שמראה עבירה למצוה ,וזה מה שאמר “ ׁו ְּש ָמ ַרנִ י ַ ּב ֶ ּד ֶר ְך ַהזֶ ּ ה” של פה ,היינו השכינה ,מהגלות
רמאות ,לבן בעורמה שלו ,ובמילי דחסידותא שלו, שבפה הלמדן ,ומעלה אותה לשרשה,
ולזה צריך סייעתא דשמייא גדולה ושמירה מעלייא להינצל ממנו .כמו שכתב ממדרגה למדרגה .מתחילה לבחינת חיבוק,
מגלה עמוקות ע”ה (פרשת וישלח ד”ה או ע”ד ה’ לי בעוזרי) על הפסוק (תהילים קיח ,ז) “ה’ ִלי ְ ּבעֹזְ ָרי ואחר כך לבחינת נישוק ,ואחר כך לבחינת
וַ ֲאנִ י ֶא ְר ֶאה ְב ׂשֹנְ ָאי” ,וקשה הרי “בעוזרי” הם קרובים לו ,ומה יש להישמר מהם .אלא זיווג” .נמצאת למד ,כי לא לחינם נמשך
מן השונאים בגלוי קל להישמר ,אך לשונאים המדמים עצמם לעוזרים ,מהם קשה צאן יעקב מצאן לבן ,שכן זאת היא עבודת
להינצל. הצדיקים ,לברר ולהעלות גם את תורת ‘צאן
וזה מה שביקש דוד המלך ע”ה “ה’ ִלי ְ ּבעֹזְ ָרי” היינו מהעוזרים והמסייעים כאמור, לבן’ ולהחזירה לקדושה“ָ :ל ַקח יַ ֲעקֹב ֵאת ָּכל
“וַ ֲאנִ י ֶא ְר ֶאה ְב ׂשֹנְ ָאי” היינו ואני אראה בעצמי בשונאי ואדע שהם שונאים עכל”ק .וזה א ֶשר ְל ָא ִבינ ּו ָע ָׂשה ֵאת ָּכל
א ֶשר ְל ָא ִבינוּ ,ו ֵּמ ֲ ׁ ֲׁ
מה שביקש יעקב אבינו ע”ה ,מלבן שהוא בעל עורמה ורמאות שביקש לעקור הכל, ַה ָּכבֹד ַה ֶ ּזה”.
מזה פחד ,וביקש על זה עזרה מה’.
משולחן גבוה בינו שנות
תשובות דא”ח שהשיב כ”ק מעשי רב מתוקף פעולת
מרן אדמו”ר שליט”א לשואלים קדושים רבוה”ק זי”ע
הליכות עולם לו פרק ז'
קהילת קודש קירואן
האם יש חובה ללמוד הלכה ,לדעת הלכה ,ועד כמה?
כפי שכבר כתבנו ביריעות הקודמות ,על אף שקיימות ידיעות
חז”ל הקדושים כבר מלמדים אותנו “כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו על ישוב יהודי עתיק בארצות צפון אפריקה ,ככל וננסה לשאוב
שהוא בן עולם הבא” .על מנת לדעת את דרך השם ועל מנת שנזכה ללמוד ממעיינם של חז"ל אודות ישוב זה ,לא יעלו בידינו כי אם פירורים
וללמד לשמור ולעשות ,חובה גמורה ומוחלטת ללמוד הלכה ולדעת את דבר ורמזים בעלמא .ברם ,הדבר משתנה באופן דרמטי כאשר נתור
השם .בדורות עברו לא היה הדבר קל כל כך ,מאחר שהיו צריכים ללמוד את ונבדוק אחר תשובות ואגרות רבותינו הגאונים ,שמלכו בישיבות
השולחן ערוך עם הנושאי כלים והעיון העמוק בהלכה לא היה נקל לכל אדם. בבל לאחר חתימת התלמוד ותקופת רבנן סבוראי שלאחריה (מלפני
אבל בימינו רבו ספרי הקיצורים מכל החוגים ומכל העדות וכל אדם מישראל אלף ושלוש שנה בערך ,לתקופה של כשלוש מאות שנה ,עד רבינו האי גאון ,אחרון הגאונים,
יכול למצוא לעצמו ספר שממנו ילמד הלכה בכל שלאחריו איבדו ישיבות בבל את בכורתן אל מול שאר תפוצות ישראל).
יום ובכך יימנע מלהיכשל באיסורי תורה.
באגרות שנשתיירו בידינו ממשא ומתן בין הגאונים לחכמי
ארבעלוחלקי שולחן ערוך .מור זקנינו
בהלכות בקיאות וכל אדם צריך שתהיה
המצויות והנוגעות בכל
הארצות ,תופסים יהודי צפון אפריקה מקום מכובד ,עד שלדעת
אמנם שלא כל אחד יכול להיות בקי בהלכות שכנים סידנא בבא אחד החוקרים החשובים העוסקים בחשיפת תשובות הגאונים
מן הגניזות" :בכל תקופת הגאונים אין אנו מוצאים ארץ ומדינה
מחושן משפט ,או אפילו בהלכות תיקוני עירובין סאלי זיע”א שיהודייה יעמדו במשא ומתן תמידי עם הישיבות הבבליות ,כיהודי
גדולים היה בקי בכל שהם דברים שמסורים לתלמידי חכמים
שעוסקים בתורה ימים ולילות ומורי הוראה ודיינים,
צפון אפריקה".
אבל רוב ההלכות מחלק אורח חיים הם נצרכות ספרי ההלכה אחת הקהילות החשובות ,היא קהילת קירואן ,שהאיגרות
המוחלפות בינה לגאוני סורא ופומבדיתא מתמשכות על פני כל
לכל אדם וכך גם חלקים מיורה דעה והלכות מחלק עד כדי שבעת תקופת הגאונים כשלוש מאות שנה .קירואן היא עיר בצפון תוניסיה
רבי שנכנס אליו אבן העזר בעניינים יומיומיים לכל אדם .ובספרי
(כמאה ושמונים קילומטר מהבירה תוניס) .העיר נוסדה בשנת ד' אלפים ת"ל (670
הקיצורים השונים (ובראשם קיצור שלחן ערוך של הגאון
שלמה גנצפריד) באמת יש קיצורי הלכות הנוגעות לכל חסיד חב”ד למנינם) וכבר עם היווסדה נתקבצה בה קהילה יהודית גדולה.
אדם מכל ארבעת חלקי שולחן ערוך ובזה האדם דרך משל אחד מן האירועים ההיסטוריים המרתקים שנקשרו לשמה ,היא
הופעתו של אדם שכינה את עצמו בשם 'אלדד הדני' .לדבריו ,הוא
את ושואל אותו חייב לקנות בקיאות גדולה כדי שיוכל להדרך
עצמו ואת ביתו על פי דרכה של תורה ולמנוע ממנו הגיע ממדינה יהודית עצמאית המצויה במזרחה של אפריקה (באיזור
וממשפחתו לעבור על איסור תורה ,אף אם מחסרון שאלה היתה אתיופיה שבימינו) .הוא ידע לספר על מאורעותיהם של עשרת השבטים,
על הלכות מחודשות שעוברות אצלם במסורת איש מפי איש עד
התשובה ידיעה.
לעתניאל בן קנז ויהושע בן נון ,ועוד.
לפרוטה מתאימה לפי וצריך לזכור בזה את יסוד חז”ל שפרוטה
מצטרפת לחשבון גדול .חז”ל בעצמם אומרים יהודי קירואן שלא ידעו כיצד עליהם להתייחס לאירוע ,הציעו
שאדם לומד היום שתי הלכות ומחר שתי הלכות דרך פסיקת את העניין בפני גאוני בבל ,כדרכם בכל ספקותיהם בהלכה או
ולבסוף נמצא בידו מסכתות שלמות .ובאמת מי ההלכה של בהשקפה ,ותשובתו של רב צמח בן חיים ,גאון סורא באותן שנים,
השתיירה עד לימינו .בתשובתו מקבל הגאון את האפשרות לפיה
הם בעל התניא ,וכן שמקפידים על שיעור הלכה יומי רואים איך
זוכים שיצטברו אצלם ידיעות נחוצות בהלכה אלדד מגיע ממקום שנשתמרו בן מסורות עתיקות מהתורה שבעל
הנודעות לכל חלקי החיים וגם זוכים ללמוד עוד על זה הדרך פה ,ומנסה ליישב את התמיהות והסתירות העולות בין מסורות
ועוד הלכות וכך היא דרכה של תורה. אלו ,להלכות התלמוד המסורות בידינו מדור דור.
ובוודאי מי שזכה לשבת על התורה ועל העבודה יצויין כי מאידך ,מצינו למהר"ם מרוטנבורג ,אחרון בעלי
יראה ללמוד ולדעת דבר ה’ זו הלכה ככל שביכולתו. התוספות באשכנז ,שמקבל בביטול הלכות מחודשות אלו ,ונצטט
מור זקנינו סידנא בבא סאלי זיע”א היה בקי בכל ספרי ההלכה עד כדי את לשונו בספר תשובותיו (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג סימן קצג)" :ועל שחיטת
שבעת שנכנס אליו חסיד חב”ד דרך משל ושואל אותו שאלה היתה התשובה נשים אם יכולות ,כבר משמע בזבחים (דף לא ע"ב) שהשחיטה כשרה
מתאימה לפי דרך פסיקת ההלכה של בעל התניא זיע”א ואם נכנס אליו אברך בנשים ,ואפילו לכתחילה כדמשמע התם ,ומה שמביאים מהלכות
ליטאי היה משיב לו דבר לפי דרך חכמי ליטא ובראשם הגר”א מווילנא זיע”א ארץ ישראל -הרוצים לחדש והשמחים ללא דבר כתבהו" .הלכות
כי מעולם לא הניח שום ידיעה של הלכה מתחת ידיו במחשבה ש’זה לא אלו הינן מסורות המקובלות מאותו אלדד מסורתי .על נושא זה
בשבילי’ .וממנו יראו וכך יעשו וילמדו כל הדבקים בתורה ובוודאי יזכו ללכת נכתבו ספרים שלמים ,וביריעה קצרה זו נאלץ להסתפק באיזכור
כך בדרך ה’ ולהיות בני עולם הבא. קצר בלבד.
ספרי 'מילתא חדתא' מתורת כ״ק מרן אדמו״ר רבי דוד חי אביחצירא שליט״א
יראת שמים אמונה ובטחון חלק ב' אמונה ובטחון חלק א אהבת התורה מילתא חדתא — על מסכת אבות מילתא חדתא — על התורה
מאמרי התעוררות לקנין יראת שמים, מאמרים להעמקת האמונה מאמרים להעמקת האמונה פרקי חיזוק באהבת התורה ,ביגיעתה מאמרים על סדר מסכת אבות בעניני שיחות ודברי חיזוק על סדר פרשיות
יראת הרוממות ודבקות בה׳ ,המשלבים והבטחון בהשי״ת ,המעניקים חיזוק והבטחון בהשי״ת ,המעניקים חיזוק ובעסק לימודה ,המעוררים את הלב עבודת ה׳ והליכות חיים ,המשלבים התורה ,המאירים את עבודת ה׳ ואת
את דרכי הפשט והדרש עם פנימיות בהתמודדויות ובנסיונות החיים ,ובפרט בהתמודדויות ובנסיונות החיים ,ובפרט להתמסרות לתורה ולהתחזקות דברי התעוררות לעבודת ה' בדרך ההתמודדות עם אתגרי הדור ,ערוכים
התורה. באתגרי דורנו .חלק א. באתגרי דורנו .חלק א. בעבודת ה׳. המוסר והחסידות. בלשון בהירה ונגישה.
לשה״ק לשה״ק לשה״ק /אידיש לשה״ק לשה״ק /אנגלית לשה״ק /אנגלית
הגדה של פסח — מילתא חדתא פורים חנוכה וט״ו בשבט ירח האיתנים שבת קודש שערי תפילה
ביאורים על סדר ההגדה חג הפסח מאמרים על עניני הפורים שיחות ומאמרי חיזוק בעניני מאמרי התעוררות לעבודת ימי אלול מאמרים על קדושת השבת ועל סדר שיחות ודברי התעוררות בעניני תפילה,
ושיה”ש ,המעמיקים בעניני יציאת ופנימיות החג ,ובהם דברי חנוכה וט״ו בשבט ,המאירים את ותשרי :ראש השנה ,עשרת ימי תשובה, יומה ,המאירים את עבודת השבת. לחיזוק הלב בעבודת ה׳ ובהתמודדות
מצרים ובעבודת ליל הסדר לאור חיזוק והתעוררות לעבודת ה׳ עבודת הימים ומעוררים להתחזקות יום הכיפורים וחג הסוכות ,לאור בצירוף פיוטי קודש מאת כ”ק אדמו״ר עם אתגרי החיים ,ערוכים בלשון בהירה
פנימיות התורה. ולהליכות החיים. בתורה ואמונה. פנימיות התורה. שליט״א. הקרובה לכל נפש.
לשה״ק (ספרד /ע”מ) /אנגלית לשה״ק לשה״ק לשה״ק לשה״ק /אנגלית. לשה״ק /אידיש
