gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אח"ד השיחים · Ach"d Hasichim — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מזהב ומפז‬ ‫ממשנתו של כ”ק מרן אדמו”ר‬ ‫רבי דוד חי אביחצירא שליט”א‬ ‫פנינים מלוקטים מספרי‬ ‫אדמו"רי שושילתא קדישא‬ ‫וַ ֵ ּי ֵצא יַ ֲעקֹב ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ָש ַבע וַ ֵ ּי ֶל ְך ָח ָרנָ ה (כח‪ ,‬י)‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז | גיליון ז'‬ ‫יש לפרש על דרך הרמז‪ ,‬שלא נטעה‬ ‫לומר שכשיעקב אבינו גלה לחו”ל‪,‬‬ ‫שהוא מקום הטומאה והסטרא אחרא‪,‬‬ ‫הכתב והמכתב‬ ‫שוב בטלה ממנו קדושתו העליונה‪,‬‬ ‫ולזה אמר שיצא “מבאר שבע”‪ ,‬דהיינו‬ ‫ששמו יעק”ב בגימטריא שבע פעמים‬ ‫שם הוי”ה‪ ,‬חושבנא דדין כחושבנא דדין‪,‬‬ ‫כנגד שבע מידות הקודש שהיה מרכבה‬ ‫דברי מוסר ויראה מכתי”ק‬ ‫להן‪ ,‬וממילא גם כשהלך לחרן היה דבוק‬ ‫ׁ ׇש ְמ ָרה נַ ְ ׁפ ִשי ִּכי ָח ִסיד ָאנִ י‬ ‫כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א‬ ‫(תהילים פו ב)‬ ‫בקדושתו העליונה של הקב”ה‪.‬‬ ‫(מחשוף הלבן)‬ ‫לעבירה‪ ,‬והוא בא בדמות יצר הטוב ומראה על‬ ‫בני יששכר ע”ה (אגרא דכלא‪ ,‬פרשת קרח)‪ ,‬דוד‬ ‫עבירה שזה מצוה‪.‬‬ ‫המלך ע”ה בתהילים אומר (תהילים פו ב) ָ‬ ‫“ש ְמ ָרה‬ ‫וַ ַ ּי ֲחל ֹם וְ ִה ֵ ּנה ֻס ָּלם ֻמצָּ ב ַא ְר ָצה וְ ר ׁ‬ ‫ֹאשוֹ‬ ‫נַ ְ ׁפ ִשי ִּכי ָח ִסיד ָאנִ י”‪ .‬וקשה וכי אם אינו חסיד אינו‬ ‫וידוע מה שפירש הבעל שם טוב ע”ה (בראשית‬ ‫ה ּ ָש ָמיְ ָמה (כח‪ ,‬יב)‬ ‫ַמ ִ ּג ַיע ַ ׁ‬ ‫אות קמז) על הגמ’ (שבת עה‪ ).‬שוחט משום מאי‬ ‫צריך שמירה‪.‬‬ ‫סול”ם בגימטריא קו”ל (בין ששניהם מלאים‬ ‫חייב‪ ,‬ופירשו התוס’ (ד”ה שוחט) השוחט דעלמא‪,‬‬ ‫ויובן על פי הגמרא בסוכה (נב‪ ):‬תנא דבי‬ ‫בוא”ו‪ ,‬או חסרים בלעדיו)‪ ,‬בא לרמוז על כח‬ ‫ומתרצת הגמ’ חייב משום צובע‪ .‬מפרש הבעש”ט‬ ‫רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו‬ ‫התפילה שהיא נאמרת בקולו של האדם‬ ‫ע”ה השוחט דעלמא שהוא היצר הרע‪ ,‬הוא צובע‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬אם אבן הוא נימוח‪ ,‬אם ברזל‬ ‫הניצב ארצה‪ ,‬אך ראשה מגיע השמימה‪,‬‬ ‫את העבירה ומראה אותה מצוה‪ .‬ולכן הקב”ה‬ ‫הוא מתפוצץ‪ .‬כלומר אם הוא רשע ויודע שזה‬ ‫שכן דיבורי התפילה עולים ופועלים‬ ‫מעניש אותו על זה‪ ,‬וחייב משום צובע‪ .‬ובספרן‬ ‫עבירה ועובר עליה‪ ,‬ממנו אין מה לדבר‪ ,‬כי לא‬ ‫במרומים‪“ ,‬והנה מלאכי אלקים עולים‬ ‫של צדיקים אמרו‪ ,‬קדשי קדשים שחיטתן בצפון‬ ‫דיברה תורה במתים‪.‬‬ ‫ויורדים בו”‪ ,‬היינו כפי המבואר בזוהר‬ ‫וקדשים קלים שחיטתן בכל מקום‪ ,‬שהיצר הרע‬ ‫הקדוש באריכות‪ ,‬שבכל חלק מהתפילה‬ ‫רק לפעמים היצר הרע בא בדמות היצר הטוב‬ ‫בא אל תלמיד חכם בדמות יצר הטוב לעשות‬ ‫ומראה לאדם על עבירה שהיא מצוה ומפתה‬ ‫ישנם מלאכים הממונים עליו‪ ,‬ויורדים‬ ‫מצוה‪ ,‬משא”כ להמון העם שהם קדשים קלים‬ ‫אותו לעשותה‪ .‬על זה מתכוונת הגמרא אם פגע‬ ‫לקבלה ועולים שוב למקומם‪.‬‬ ‫(תולדות יצחק)‬ ‫היצר הרע בא בכל מקום‪.‬‬ ‫בך מנוול זה‪ ,‬פירוש אם אתה אומר שהיא מצוה‪,‬‬ ‫וזה שאמרו (אור החיים הק’) כאשר יעקב אבינו‬ ‫בא עמי לבית המדרש ותראה לי הדין בשולחן‬ ‫וַ ַ ּי ֲחל ֹם וְ ִה ֵ ּנה ֻס ָּלם ֻמצָּ ב ַא ְר ָצה וְ ר ׁ‬ ‫ֹאשוֹ‬ ‫ע”ה התפלל ַ“ה ִ ּצ ֵילנִ י נָ א ִמ ַיּד ָא ִחי ִמ ַיּד ֵע ָׂשו”‬ ‫ערוך איך זה מסתדר‪ ,‬ובוודאי שמוכיח לו שזה‬ ‫ה ּ ָש ָמיְ ָמה (כח‪ ,‬יב)‬ ‫ַמ ִ ּג ַיע ַ ׁ‬ ‫(בראשית לב יב) למה כפל‪ ,‬מיד אחי מיד עשו‪ ,‬הרי‬ ‫דמיון ובזה דוחה אותו‪ .‬ובוודאי שמוכיח לו שזה‬ ‫יש לו רק אח אחד‪.‬‬ ‫דמיון ובזה דוחה אותו‪.‬‬ ‫יש לפרש על דרך הדרש‪ ,‬שהשינה‬ ‫היא אחת מששים ממיתה (ברכות דף נז‪ ,):‬וגם‬ ‫אלא פעמים בא היצר הרע בדמות עשיו‪,‬‬ ‫וכל זה באיש הפשוט‪ ,‬אבל חסיד‪ ,‬היצר הרע‬ ‫מיתתם של צדיקים (הקרויים חיים גם במותם)‬ ‫בגלוי‪ ,‬ופעמים בא היצר הרע ברמאות כאילו‬ ‫משיב לו שאף שאין הדין כתוב בשולחן ערוך‪,‬‬ ‫אינה אלא בבחינת שינה‪ .‬ולפי זה הפסוק‬ ‫הוא יצר הטוב‪ .‬על זה ביקש יעקב אבינו ע”ה‬ ‫הנה חסיד אתה ועשה לפנים משורת הדין‪,‬‬ ‫מדבר על גורל הצדיקים לאחר מיתתם‬ ‫מהקב”ה שיצילו משניהם‪ .‬וגם לבן הארמי‬ ‫ועל זה אין עצה רק להתחנן לפני ה’ יתברך‬ ‫שבאים לגן עדן‪ .‬ויש בו שתי מדריגות‪:‬‬ ‫התנהג כמו עשו‪ ,‬בתחילה ויחבקהו וינשקהו‬ ‫שישמרהו ויצילהו מידו‪ .‬לפיכך דוד המלך ע”ה‬ ‫סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪,‬‬ ‫והחליף משכורתו עשרת מונים‪ ,‬כל מונה זה‬ ‫“ש ְמ ָרה נַ ְ ׁפ ִשי ִּכי ָח ִסיד ָאנִ י” וצריך שמירה‪.‬‬ ‫אומר ָ‬ ‫שהם גן עדן התחתון וגן עדן העליון‪.‬‬ ‫עשרה‪ ,‬סה”כ מאה פעמים רימהו‪.‬‬ ‫הדברי ישראל ע”ה (פרשת ויצא על הפסוק אם יהיה‬ ‫(פתח האוהל)‬ ‫על זה אומר יעקב אבינו ע”ה ִ“אם יִ ְהיֶ ה ֱאל ִֹהים‬ ‫אלוקים עמדי) מוסיף‪ ,‬כי ידוע שבעה שמות יש לו‬ ‫ִע ָּמ ִדי ׁו ְּש ָמ ַרנִ י ַ ּב ֶ ּד ֶר ְך ַהזֶ ּ ה ֲ ׁא ֶשר ָאנ ִֹכי הוֹ ֵל ְך וְ נָ ַתן‬ ‫ליצר הרע‪ ,‬בגמ’ סוכה (נב‪ ,).‬ואחד מהם זה צפוני‪,‬‬ ‫וַ ַ ּ ׁי ְש ֵּכם יַ ֲעקֹב ַ ּב ּב ֶֹקר וַ ִ ּי ַ ּקח ֶאת ָה ֶא ֶבן‬ ‫ִלי ֶל ֶחם ֶל ֱאכֹל ו ֶּבגֶ ד ִל ְל ּ ׁבֹש” (בראשית כח כ)‪ .‬ולכן מה‬ ‫והטעם שהוא נקרא כך‪ ,‬על שם שהוא בא בצפון‬ ‫אש ָֹתיו (כח‪ ,‬יח)‬ ‫א ֶשר ָׂשם ְמ ַר ֲ ׁ‬ ‫ֲׁ‬ ‫שהקב”ה הבטיח לו “וְ ִה ֵנּה ָאנ ִֹכי ִע ָּמ ְך ׁו ְּש ַמ ְר ִּת ָיך‬ ‫ובנסתר ובתחבולה שלא ירגישו בו שמפתה‬ ‫האבן רומזת לתורה שנתנה לנו בשתי‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫לוחות אבנים‪ ,‬ובא ללמדנו שעיקר‬ ‫ידה לַ ֶ ּד ֶר ְך‬ ‫ֵצ ָ‬ ‫עבודת ה’ הוא שהאדם ישקיע עצמו‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬ועל כן אמר ששם את‬ ‫ָּ“כל ִע ְס ֵקי ָהעוֹ ָלם ֵהם ְּכ ֻ’ס ָּלם ֻמצָּ ב ַא ְר ָצה’; ְּ ׁכ ֶש ֵאין‬ ‫האבן מ’ראשותיו’‪ ,‬שהיא הייתה הראש‬ ‫והראשון לעיסוקיו של יעקב אבינו ע”ה‪.‬‬ ‫ָל ַרגְ ַליִ ם ֲא ִחיזָ ה ַ ּ ׁב ּש ֶ ֹׁרש ַה ּ ְפנִ ִימי – ֵאין ָל ֶהם ִק ּיוּם ָ ּב ָא ֶרץ”‬ ‫‬ ‫(רישא וסיפא)‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫חותמו אמת‬ ‫מתוך שיעורים בספר הקדוש‬ ‫‘פיתוחי חותם’‬ ‫בין צאן יעקב לצאן לבן‬ ‫המקלות שהציג יעקב לפני הצאן רומזים אל התורה שבעל פה‪ ,‬הכלולה בששה סדרי משנה‪:‬‬ ‫זרעים מועד נשים נזיקין קדשים וטהרות‪ ,‬והרמז‪ ,‬שתלמידי החכמים הלומדים תורה לשמה‪,‬‬ ‫זוכים לקבל את חידושיהם והבנתם על ידי קדושה עליונה הנשפעת עליהם‬ ‫היריעה לא נוכל להאריך בפרטי הדברים)‪ ,‬ולפי זה הפסוקים באים לרמוז‪ ,‬שהתלמידי‬ ‫מרן בעל אביר יעקב‪ ,‬בספרו ‘פיתוחי חותם’‪ ,‬מחלק בין תלמידי חכמים‬ ‫חכמים הלומדים תורה לשמה‪ ,‬זוכים לקבל את חידושיהם והבנתם על ידי‬ ‫הלומדים לשמם שנקראים ‘צאן יעקב’‪ ,‬לבין תלמידי חכמים הלומדים‬ ‫קדושה עליונה הנשפעת עליהם‪ .‬ובלשונו של מרן‪:‬‬ ‫חלילה לשם פניות פסולות‪ ,‬הקרויים ‘צאן לבן’ רחמנא ליצלן‪ .‬נלמד את‬ ‫וזהו “ויצג את המקלות אשר פיצל”‪ ,‬הם הששה סדרי משנה‪ ,‬לפי שעיקר‬ ‫הדברים ונעיין בעומק הגנוז בין המילים וזה החילונו בעז”ה‪:‬‬ ‫התחדשות הששה סדרים והתלמוד וכל המתחדשים אחר כך הם בבתי‬ ‫ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות וגו’‪ .‬ויצג את‬ ‫מדרשות‪ ,‬כשיושבים החכמים ונושאים ונותנים בדבר‪ ,‬וכל אחד מחדש‬ ‫המקלות אשר פצל וגו’ ויחמו הצאן אל המקלות וגו’‪ .‬והכשבים הפריד‬ ‫מה שקבלה נשמתו‪ ,‬וזהו “ברהטים בשקתות המים”‪ ,‬הם בתי כנסיות ובתי‬ ‫יעקב וגו’‪ .‬אפשר לפרש אלה הפסוקים בדרך רמז‪ ,‬דכל תורתנו הקדושה‬ ‫מדרשות‪“ ,‬אשר תבאנה הצאן לשתות לנוכח הצאן”‪ ,‬הם חכמים לקראת‬ ‫כולה רמזים וסודות‪.‬‬ ‫חכמים‪ ,‬זה מקשה וזה מתרץ (יש לשים לב‪ ,‬שעל פי חידושו של מרן לשון הפסוק מדוייקת‬ ‫בתחילת הדברים מקדים רבינו‪ ,‬שכל התורה שבעל פה הינה גילויים‬ ‫באופן נפלא‪ ,‬בעוד שלפי ביאור הפשט לשון הכתוב חסרה ויש להוסיף עליה ביאור‪ ,‬וכלשונו של רש”י על‬ ‫עליונים שמתגלים לחכם‪ ,‬ולא כפי שנראה מבחינה חיצונית שהיא חידושי‬ ‫אתר‪“ :‬ברהטים‪ ,‬אשר תבאנה הצאן לשתות‪ ,‬שם הציג המקלות לנכח הצאן”)‪ ,‬ועיקר מגמת כולם‬ ‫החכמים מסברתם העצמית‪ .‬ובלשונו הבהירה של רבינו‪:‬‬ ‫“לשתות”‪ ,‬דהיינו כדי לידע הדבר על אמיתו‪ .‬וקראם צאן‪ ,‬לפי שישראל‬ ‫ותחילה נקדים מה שידוע‪ ,‬דכל תורה שבעל פה מסרה הקב”ה למשה‬ ‫נקראו ‘צאן’‪ ,‬ועוד החכמים יקראו ביחוד צאן לפי שהם מצויינים בהלכות‪.‬‬ ‫בסיני בכל פרטיה ודקדוקיה וסוגיותיה‪ ,‬ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד‬ ‫ברם‪ ,‬כל זאת בתלמידי חכמים הלומדים לשמה‪ ,‬מה שאין כן בחכמים‬ ‫לחדש‪ ,‬כמו שנאמר ריש מסכת אבות‪ :‬משה קיבל תורה מסיני‪ ,‬היא תורה‬ ‫הלומדים שלא לשמה‪ ,‬וכהמשך לשון רבינו‪ :‬והכשבים הפריד יעקב וגו’‪ ,‬בא‬ ‫שבעל פה (שהיא זו שנמסרה לחכמים‪ ,‬כמו שממשיך “ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים”‪ ,‬שכן תורה‬ ‫לרמוז כאן מה שהקדמנו בתחילת הענין‪ ,‬דאם הלומדים הם לשם שמים‪,‬‬ ‫שבכתב שמורה כולה על הכתב וגלויה לפני הכל)‪ ,‬ואף על גב דכל המשנה כולה דברי‬ ‫וכוונתם כל אחד לידע הדין על אמיתו ולברר ההלכה‪ ,‬ה’ יהיה בעזרם‬ ‫התנאים ‘רבי פלוני אומר ‪ -‬רבי פלוני אומר’‪ ,‬כך קיבל משה מסיני דכל‬ ‫ונקראים עמו וצאן מרעיתו‪ ,‬ואם ח”ו כוונתם כל אחד להתגדל ולקנתר זה‬ ‫עתידים התנאים לומר‪ ,‬והכל ברוח הקודש מאיתו יתברך‪ .‬וכשם שבמשנה‬ ‫את זה‪ ,‬השם לא יהיה בעזרם ואינו מעמידם על האמת ואינם נקראים עמו‬ ‫כך היה‪ ,‬כך בתלמוד כך היה‪ ,‬הכל בהופעה מאיתו יתברך‪ .‬וכך היה בכל‬ ‫וצאן מרעיתו‪ ,‬ונקראים ‘צאן לבן’‪ ,‬שהוא הסטרא אחרא רחמנא ליצלן‪ .‬וזהו‬ ‫ההלכות והדינים והחידושים שמתחדשים עד שיבוא משיח צדקנו‬ ‫“והכשבים” ‪ -‬הצאן הזה שהם החכמים הלומדים התורה‪“ ,‬הפריד יעקב”‪,‬‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫שהוא הקב”ה‪ ,‬ועשה חילוק ביניהם‪ ,‬למי שלומד תורה לשמה קרא צאנו‪,‬‬ ‫“באמת‪ ,‬אם הלימוד הוא לשמו יתברך בלי שום פנייה‪ ,‬הוא יתברך‬ ‫ומי שאינו לומד לשמה קרא ‘צאן לבן’‪.‬‬ ‫מסייע ללומדים ומורה להם דרך האמת לבל יכשלו‪ ,‬ונשמות הצדיקים‬ ‫של התנאים והאמוראים הם באים לסייע למי שלומדים דבריהם לשמם‪,‬‬ ‫וכמו שמצינו ברשב”י וחביריו עליהם השלום‪ ,‬שהיו באים נשמות הצדיקים‬ ‫ובהעטיף הצאן‬ ‫ומגלין להם רזי התורה‪ ,‬וכמו שמצינו רבינו האר”י זצוק”ל היה עושה על ידי‬ ‫כמובן שהדברים מאירים כספירים גם בהשקפה ראשונה‪ ,‬אולם כשנעיין‬ ‫יחודים‪ ,‬ובדורותיהם על ידי קדושתם וחסידותם היו זוכים לדברים האלה‪.‬‬ ‫בהם נמצא עומק על עומק‪ ,‬בבחינת דברי תורה פרים ורבים‪ .‬שכן לכאורה‬ ‫גם בדורות האחרונים‪ ,‬השגות התורה שבעל פה הינן גילויים עליונים‪,‬‬ ‫נראה‪ ,‬שהלומד לשמה זוכה להארת נשמות התנאים וכו’‪ ,‬והקב”ה מסייעו‬ ‫ואינם סברות אנושיות בעלמא‪ ,‬וכהמשך לשונו של מרן‪ :‬ובדורות האלו‬ ‫לגלות את סודות התורה שבעל פה המסורים מסיני‪ ,‬ואילו הלומד שלא‬ ‫שנתמעטה הקדושה בעוונותינו הרבים‪ ,‬ואין משיג לדברים הנזכרים‪,‬‬ ‫לשמה‪ ,‬הקרוי ‘צאן לבן’‪ ,‬אין לו כל קשר לקדושה‪ ,‬ולימודו הוא כשיחה‬ ‫מכל מקום מי שלומד תורה לשמה‪ ,‬ה’ טוב הוא‪ ,‬ולא ימנע טוב להולכים‬ ‫חסרת משמעות בעלמא‪ ,‬בבחינת ‘לא מעלה ולא מוריד’‪ ,‬וכלשון מרן‬ ‫בתמים‪ ,‬והשם מופיע רוח קדשו בלומדים לשמה ומורה להם דרך האמת‪,‬‬ ‫בסיום בדבריו שם‪“ :‬ובהעטיף הצאן”‪ ,‬דהיינו כשיהיה החכמים בפירוד ח”ו‪,‬‬ ‫ונשמות הצדיקים של התנאים והאמוראים באים לסייע ללומד דבריהם‬ ‫ואין כוונתם לברר האמת רק כל אחד מתנשא לאמר אני אמלוך‪ ,‬ולומדים‬ ‫לשמם‪ ,‬לידע האמת לאמיתו‪ .‬כלומר‪ ,‬אף שאין אנו רואים את רוח הקודש‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬אין הקב”ה מורה להם האמת‪ ,‬וזהו “לא ישים”‪.‬‬ ‫וגילוי נשמות הצדיקים באתגליא‪ ,‬עדיין עזרתו יתברך וכח נשמות התנאים‬ ‫ברם אם כן מתעוררת תמיה‪ :‬שכן מתחילה היה כל הצאן בבעלותו של‬ ‫והאמוראים שופעות בחכמים הלומדים לשמה בהסתר‪ .‬וכל זאת בחכמים‬ ‫לבן‪ ,‬ורק לאחר מכן נהפכו חלקם להיות צאנו של יעקב‪ .‬גם לאחר מכן‪,‬‬ ‫הלומדים לשמה‪ :‬אבל רחמנא ליצלן‪ ,‬הלומדים שלא לשמה‪ ,‬אין להם עזר‬ ‫מנסה יעקב ליצור מגע בין העדרים‪ ,‬בכדי לקחת עוד ועוד מצאן לבן‪,‬‬ ‫לא מעם הקב”ה ולא מעם נשמות הצדיקים‪ ,‬וכל לימודם הוא ליתן כח‬ ‫וכלשון הכתוב “ויתן פני הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן”‪ ,‬וזאת מדוע?‬ ‫לסיטרא אחרא רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫בכדי להבין זאת נתבונן נא בדברי האדמו”ר מוהר”ן מברסלב (לקוטי מוהר”ן‬ ‫תורה יב)‪ ,‬שהדמיון בין דבריו ובין הדברים אשר ראינו מפליא עד מאוד‪,‬‬ ‫משל חזו שניהם במקל מפוצל אחד ושתו משוקת אחת‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬ ‫תורה שבעל פה‬ ‫“כי יש בחינת יעקב ולבן‪ .‬יעקב הוא הצדיק המחדש חידושין דאורייתא‪,‬‬ ‫כעת מאריך מרן בעל אביר יעקב לברר ולהוכיח מתוך רמזים עמוקים‪,‬‬ ‫ולומד תורתו לשמה‪ ,‬וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד‪ ...‬ולבן‪ ,‬הוא תלמיד‬ ‫שהמקלות שהציג יעקב לפני הצאן רומזים אל התורה שבעל פה‪ ,‬הכלולה‬ ‫חכם ש”ד יהודי‪ ,‬שתורתו להתייהר ולקנטר‪ .‬ותלמיד חכם כזה‪ ,‬נבילה טובה‬ ‫בששה סדרי משנה‪ :‬זרעים מועד נשים נזיקין קדשים וטהרות (ומחמת קוצר‬ ‫‬ ‫מזהב ומפז‬ ‫פנינים מלוקטים מספרי‬ ‫אדמו"רי שושילתא קדישא‬ ‫המשך מעמ' א'‬ ‫הימנו‪ .‬וזה ידוע שאינו נקרא תלמיד חכם‪,‬‬ ‫אשֹנָ ה (כח‪ ,‬יט)‬ ‫וְ או ָּלם לוּז ׁ ֵשם ָה ִעיר ָל ִר ׁ‬ ‫אלא על ידי תורה שבעל פה‪ .‬כי זה שיודע‬ ‫האדם אינו זוכה להארת הקדושה בבת אחת‪ ,‬אלא צריך להתייגע בה ועולה ממדרגה‬ ‫ללמוד חומש‪ ,‬אינו נקרא תלמיד חכם‪ ,‬אלא‬ ‫למדרגה‪ ,‬עד שמגיע לשלמות‪ .‬ולזה רומז הפסוק “ואולם לוז שם העיר לראשונה”‪ ,‬היינו‬ ‫זה שהוא בקי בגמרא ופוסקים‪ .‬וכשלומד‬ ‫שיעקב אבינו לא הגיע למדרגות השגת האלוקות וגילויו בבית א‪-‬ל מיד‪ ,‬אלא בתחילה‬ ‫בלא דעת‪ ,‬נקרא לבן‪ ,‬על שם ערמימיות‬ ‫היתה זו ‘לוז’ ולא בית א‪-‬ל‪ .‬וגם אצל אברהם אבינו אנו מוצאים כן‪ ,‬שנאמר “ואברהם זקן‬ ‫שנכנס בו‪ .‬ושונא ורודף את הצדיקים”‪.‬‬ ‫בא בימים ‪ -‬וה’ ברך את אברהם בכל”‪ ,‬שהגיע למעלתו הגדולה רק לאחר עמל של ימים‬ ‫“וכשהאדם לומד בקדושה ובטהרה‪ ,‬איזה‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫דין ופסק‪ ,‬שחידש איזה תנא או צדיק אחר‪,‬‬ ‫(שערי תשובה)‬ ‫על ידי זה נעשה בחינת נשיקין‪ ...‬כשלומדין‬ ‫איזה הלכה שחידשו‬ ‫ֹאמר לוֹ ָל ָבן ַא ְך ַע ְצ ִמי ו ְּב ָׂש ִרי ָא ָּתה וַ ֵ ּ ׁי ֶשב ִע ּמוֹ ח ֶ ׁ‬ ‫ֹדש יָ ִמים (כט‪ ,‬יד)‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫התנאים‪ ,‬על ידי זה נתדבק‬ ‫הנה מצינו באבות הקדושים‪ ,‬אברהם ויצחק‪ ,‬שמסרו נפשם על קדושת שמו יתברך‪,‬‬ ‫לא בכדי‬ ‫רוח התנא עם רוח הלומד‪,‬‬ ‫ודומה כאלו נושק את עצמו‬ ‫אברהם אבינו הושלך לכבשן האש על ידי נמרוד על שכיתת את הצלמים והודיע את‬ ‫יחודו יתברך‪ ,‬ויצחק אבינו פשט את צווארו לעקידה על קדושת שמו‪ ,‬ולכאורה יעקב‬ ‫נמשך צאן‬ ‫עם התנא‪ .‬אבל תלמיד‬ ‫אבינו הוא בחיר שבאבות‪ ,‬וכיצד לא מצינו בו מדריגה זו של קידוש ה’‪.‬‬ ‫יעקב מצאן‬ ‫חכם שד יהודי‪ ,‬כשלומד‬ ‫גמרא או פסק דין‪ ,‬עליו‬ ‫ובהכרח יש לומר‪ ,‬שישיבתו של יעקב אבינו אצל לבן הארמי נחשבת לקידוש ה’‪,‬‬ ‫שכן לבן היה כידוע תכלית הטומאה והשפלות‪ ,‬וישב אצלו משך למעלה מעשרים שנה‪,‬‬ ‫לבן‪ ,‬שכן‬ ‫כתוב (משלי כז‪ ,‬ו) ‘נעתרות‬ ‫כשכל אותה עת זומם לבן הארמי להחטיאו‪ ,‬ועם כל זאת לא עלתה בידו מאומה ונשאר‬ ‫זאת היא‬ ‫נשיקות שונא’‪ .‬כי התנא‬ ‫אינו יכול לסבול רוחו של‬ ‫בתומו (כמבואר ברש”י הקדוש על התורה בתחילת פרשת וישלח‪ :‬עם לבן גרתי‪ ,‬ותרי”ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו‬ ‫עבודת‬ ‫תלמיד חכם שד יהודאין‪,‬‬ ‫הרעים)‪ ,‬והרי אלו חיים על קידוש ה’‪ ,‬שגדולים ממוות על קידוש ה’‪.‬‬ ‫(מחשוף הלבן)‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫כי מי יכול לסבול לנשק‬ ‫את עצמו עם נבילה‪ ,‬כל‬ ‫לברר‬ ‫שכן שנבילה טובה הימנו‪.‬‬ ‫וַ ֶ ּי ֱחמ ּו ַהצּ ֹאן ֶאל ַה ַּמ ְקלוֹ ת וַ ֵּת ַל ְדןָ ַהצּ ֹאן ֲע ֻק ִּדים נְ ֻק ִּדים ו ְּט ֻל ִאים (ל‪ ,‬לט)‬ ‫המקלות ששם יעקב רמז הנה על התורה שבעל פה‪ ,‬והצאן המביט בהם הם תלמידי‬ ‫ולהעלות גם‬ ‫ואפילו צדיקים שכבר הלכו‬ ‫לעולמם‪ ,‬וכשאנו לומדין‬ ‫חכמים שבכל דור‪ ,‬ובהביטם במקלות הם פוסקים על פיהם הלכה למעשה‪ .‬ופסיקת‬ ‫את תורת‬ ‫תורותיהן‪ ,‬על ידי זה נתדבק‬ ‫ההלכות נחלקת לשלושה אופנים‪ :‬עקודים נקודים וטלואים‪ .‬העקודים הינם רמז להלכות‬ ‫שלא נפלה בהן מחלוקת והכל מודים בהן‪ ,‬ועל כן הם ‘עקודים’‪ ,‬כלומר קשורים יחדיו‪,‬‬ ‫‘צאן לבן’‬ ‫רוחם ברוחינו‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫שהכל אגודים לפסוק בהן על דרך אחת‪.‬‬ ‫ולהחזירה‬ ‫חז”ל (יבמות דף צז‪ ).‬שפתותיהם‬ ‫דובבות בקבר‪ ,‬וזה על ידי‬ ‫הנקודים הן הנה ההלכות שנפלה בהן מחלוקת‪ ,‬וכל חכם אומר בהם דעה אחרת‪ ,‬ועל‬ ‫לקדושה‪:‬‬ ‫בחינת נשיקה”‪.‬‬ ‫כן נמשלות לנקודות הנפרדות זו מזו (ואף על פי כן מקורן של כל הדעות מהמקלות ‪ -‬תורה שבעל פה‪ ,‬שכן‬ ‫“אלו ואלו דברי אלוקים”‪ ,‬ניתנו מרועה אחד)‪ ,‬והטלואים משל הנה להלכות שנותרו בספק‪ ,‬והן תלויות‬ ‫ָ“ל ַקח‬ ‫ועומדות עד יבוא תשבי ויגלה כל תעלומות‪ ,‬ועל כן נקראות ‘טלואים’ מלשון ‘תלואים’‪,‬‬ ‫יַ ֲעקֹב ֵאת‬ ‫ממדרגה למדרגה‬ ‫שכן הטי”ת והתי”ו שניהן ממקור אחד ומתחלפות זו בזו‪.‬‬ ‫ואולם יש תקווה לאחרית‬ ‫(פיתוחי חותם)‬ ‫א ֶשר‬ ‫ָּכל ֲ ׁ‬ ‫אותם דברי תורה‪ ,‬הנתונים‬ ‫ְל ָא ִבינוּ‪,‬‬ ‫הכתב והמכתב‬ ‫תחת ממשלת הסיטרא‬ ‫א ֶשר‬ ‫ו ֵּמ ֲ ׁ‬ ‫אחרא‪ ,‬וכהמשך דברי‬ ‫מוהר”ן‪“ :‬ודע שזה מכוון‬ ‫דברי מוסר ויראה מכתי”ק‬ ‫ְל ָא ִבינ ּו‬ ‫מאת השי”ת‪ ,‬שהקב”ה‬ ‫כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א‬ ‫ָע ָׂשה ֵאת ָּכל‬ ‫מפיל איזה צדיק גדול בפיו‬ ‫של הלמדן‪ .‬היינו הלמדן‬ ‫המשך מעמ' א'‬ ‫ַה ָּכבֹד ַה ֶ ּזה”‬ ‫דובר רעות על הצדיק‪ ,‬כדי‬ ‫א ֶשר ֵּת ֵל ְך” (שם פסוק טו)‪ ,‬זה שישמרהו מעשיית עבירה גלויה‪ ,‬ובזה היה בטוח‪ ,‬אבל‬ ‫ְ ּבכֹל ֲ ׁ‬ ‫שהצדיק יקח התורה שבעל‬ ‫הוא פחד מיצר הרע שמראה עבירה למצוה‪ ,‬וזה מה שאמר “ ׁו ְּש ָמ ַרנִ י ַ ּב ֶ ּד ֶר ְך ַהזֶ ּ ה” של‬ ‫פה‪ ,‬היינו השכינה‪ ,‬מהגלות‬ ‫רמאות‪ ,‬לבן בעורמה שלו‪ ,‬ובמילי דחסידותא שלו‪,‬‬ ‫שבפה הלמדן‪ ,‬ומעלה אותה לשרשה‪,‬‬ ‫ולזה צריך סייעתא דשמייא גדולה ושמירה מעלייא להינצל ממנו‪ .‬כמו שכתב‬ ‫ממדרגה למדרגה‪ .‬מתחילה לבחינת חיבוק‪,‬‬ ‫מגלה עמוקות ע”ה (פרשת וישלח ד”ה או ע”ד ה’ לי בעוזרי) על הפסוק (תהילים קיח‪ ,‬ז) “ה’ ִלי ְ ּבעֹזְ ָרי‬ ‫ואחר כך לבחינת נישוק‪ ,‬ואחר כך לבחינת‬ ‫וַ ֲאנִ י ֶא ְר ֶאה ְב ׂשֹנְ ָאי”‪ ,‬וקשה הרי “בעוזרי” הם קרובים לו‪ ,‬ומה יש להישמר מהם‪ .‬אלא‬ ‫זיווג”‪ .‬נמצאת למד‪ ,‬כי לא לחינם נמשך‬ ‫מן השונאים בגלוי קל להישמר‪ ,‬אך לשונאים המדמים עצמם לעוזרים‪ ,‬מהם קשה‬ ‫צאן יעקב מצאן לבן‪ ,‬שכן זאת היא עבודת‬ ‫להינצל‪.‬‬ ‫הצדיקים‪ ,‬לברר ולהעלות גם את תורת ‘צאן‬ ‫וזה מה שביקש דוד המלך ע”ה “ה’ ִלי ְ ּבעֹזְ ָרי” היינו מהעוזרים והמסייעים כאמור‪,‬‬ ‫לבן’ ולהחזירה לקדושה‪“ָ :‬ל ַקח יַ ֲעקֹב ֵאת ָּכל‬ ‫“וַ ֲאנִ י ֶא ְר ֶאה ְב ׂשֹנְ ָאי” היינו ואני אראה בעצמי בשונאי ואדע שהם שונאים עכל”ק‪ .‬וזה‬ ‫א ֶשר ְל ָא ִבינ ּו ָע ָׂשה ֵאת ָּכל‬ ‫א ֶשר ְל ָא ִבינוּ‪ ,‬ו ֵּמ ֲ ׁ‬ ‫ֲׁ‬ ‫מה שביקש יעקב אבינו ע”ה‪ ,‬מלבן שהוא בעל עורמה ורמאות שביקש לעקור הכל‪,‬‬ ‫ַה ָּכבֹד ַה ֶ ּזה”‪.‬‬ ‫מזה פחד‪ ,‬וביקש על זה עזרה מה’‪.‬‬ ‫‬ ‫משולחן גבוה‬ ‫בינו שנות‬ ‫תשובות דא”ח שהשיב כ”ק‬ ‫מעשי רב מתוקף פעולת‬ ‫מרן אדמו”ר שליט”א לשואלים‬ ‫קדושים רבוה”ק זי”ע‬ ‫הליכות עולם לו‬ ‫פרק ז'‬ ‫קהילת קודש קירואן‬ ‫האם יש חובה ללמוד הלכה‪ ,‬לדעת הלכה‪ ,‬ועד כמה?‬ ‫כפי שכבר כתבנו ביריעות הקודמות‪ ,‬על אף שקיימות ידיעות‬ ‫חז”ל הקדושים כבר מלמדים אותנו “כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו‬ ‫על ישוב יהודי עתיק בארצות צפון אפריקה‪ ,‬ככל וננסה לשאוב‬ ‫שהוא בן עולם הבא”‪ .‬על מנת לדעת את דרך השם ועל מנת שנזכה ללמוד‬ ‫ממעיינם של חז"ל אודות ישוב זה‪ ,‬לא יעלו בידינו כי אם פירורים‬ ‫וללמד לשמור ולעשות‪ ,‬חובה גמורה ומוחלטת ללמוד הלכה ולדעת את דבר‬ ‫ורמזים בעלמא‪ .‬ברם‪ ,‬הדבר משתנה באופן דרמטי כאשר נתור‬ ‫השם‪ .‬בדורות עברו לא היה הדבר קל כל כך‪ ,‬מאחר שהיו צריכים ללמוד את‬ ‫ונבדוק אחר תשובות ואגרות רבותינו הגאונים‪ ,‬שמלכו בישיבות‬ ‫השולחן ערוך עם הנושאי כלים והעיון העמוק בהלכה לא היה נקל לכל אדם‪.‬‬ ‫בבל לאחר חתימת התלמוד ותקופת רבנן סבוראי שלאחריה (מלפני‬ ‫אבל בימינו רבו ספרי הקיצורים מכל החוגים ומכל העדות וכל אדם מישראל‬ ‫אלף ושלוש שנה בערך‪ ,‬לתקופה של כשלוש מאות שנה‪ ,‬עד רבינו האי גאון‪ ,‬אחרון הגאונים‪,‬‬ ‫יכול למצוא לעצמו ספר שממנו ילמד הלכה בכל‬ ‫שלאחריו איבדו ישיבות בבל את בכורתן אל מול שאר תפוצות ישראל)‪.‬‬ ‫יום ובכך יימנע מלהיכשל באיסורי תורה‪.‬‬ ‫באגרות שנשתיירו בידינו ממשא ומתן בין הגאונים לחכמי‬ ‫ארבעלוחלקי שולחן ערוך‪ .‬מור זקנינו‬ ‫בהלכות‬ ‫בקיאות‬ ‫וכל אדם צריך שתהיה‬ ‫המצויות והנוגעות בכל‬ ‫הארצות‪ ,‬תופסים יהודי צפון אפריקה מקום מכובד‪ ,‬עד שלדעת‬ ‫אמנם שלא כל אחד יכול להיות בקי בהלכות שכנים סידנא בבא‬ ‫אחד החוקרים החשובים העוסקים בחשיפת תשובות הגאונים‬ ‫מן הגניזות‪" :‬בכל תקופת הגאונים אין אנו מוצאים ארץ ומדינה‬ ‫מחושן משפט‪ ,‬או אפילו בהלכות תיקוני עירובין סאלי זיע”א‬ ‫שיהודייה יעמדו במשא ומתן תמידי עם הישיבות הבבליות‪ ,‬כיהודי‬ ‫גדולים היה בקי בכל‬ ‫שהם דברים שמסורים לתלמידי חכמים‬ ‫שעוסקים בתורה ימים ולילות ומורי הוראה ודיינים‪,‬‬ ‫צפון אפריקה"‪.‬‬ ‫אבל רוב ההלכות מחלק אורח חיים הם נצרכות ספרי ההלכה‬ ‫אחת הקהילות החשובות‪ ,‬היא קהילת קירואן‪ ,‬שהאיגרות‬ ‫המוחלפות בינה לגאוני סורא ופומבדיתא מתמשכות על פני כל‬ ‫לכל אדם וכך גם חלקים מיורה דעה והלכות מחלק עד כדי שבעת‬ ‫תקופת הגאונים כשלוש מאות שנה‪ .‬קירואן היא עיר בצפון תוניסיה‬ ‫רבי שנכנס אליו‬ ‫אבן העזר בעניינים יומיומיים לכל אדם‪ .‬ובספרי‬ ‫(כמאה ושמונים קילומטר מהבירה תוניס)‪ .‬העיר נוסדה בשנת ד' אלפים ת"ל (‪670‬‬ ‫הקיצורים השונים (ובראשם קיצור שלחן ערוך של הגאון‬ ‫שלמה גנצפריד) באמת יש קיצורי הלכות הנוגעות לכל חסיד חב”ד‬ ‫למנינם) וכבר עם היווסדה נתקבצה בה קהילה יהודית גדולה‪.‬‬ ‫אדם מכל ארבעת חלקי שולחן ערוך ובזה האדם דרך משל‬ ‫אחד מן האירועים ההיסטוריים המרתקים שנקשרו לשמה‪ ,‬היא‬ ‫הופעתו של אדם שכינה את עצמו בשם 'אלדד הדני'‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא‬ ‫את ושואל אותו‬ ‫חייב לקנות בקיאות גדולה כדי שיוכל להדרך‬ ‫עצמו ואת ביתו על פי דרכה של תורה ולמנוע ממנו‬ ‫הגיע ממדינה יהודית עצמאית המצויה במזרחה של אפריקה (באיזור‬ ‫וממשפחתו לעבור על איסור תורה‪ ,‬אף אם מחסרון שאלה היתה‬ ‫אתיופיה שבימינו)‪ .‬הוא ידע לספר על מאורעותיהם של עשרת השבטים‪,‬‬ ‫על הלכות מחודשות שעוברות אצלם במסורת איש מפי איש עד‬ ‫התשובה‬ ‫ידיעה‪.‬‬ ‫לעתניאל בן קנז ויהושע בן נון‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לפרוטה מתאימה לפי‬ ‫וצריך לזכור בזה את יסוד חז”ל שפרוטה‬ ‫מצטרפת לחשבון גדול‪ .‬חז”ל בעצמם אומרים‬ ‫יהודי קירואן שלא ידעו כיצד עליהם להתייחס לאירוע‪ ,‬הציעו‬ ‫שאדם לומד היום שתי הלכות ומחר שתי הלכות דרך פסיקת‬ ‫את העניין בפני גאוני בבל‪ ,‬כדרכם בכל ספקותיהם בהלכה או‬ ‫ולבסוף נמצא בידו מסכתות שלמות‪ .‬ובאמת מי ההלכה של‬ ‫בהשקפה‪ ,‬ותשובתו של רב צמח בן חיים‪ ,‬גאון סורא באותן שנים‪,‬‬ ‫השתיירה עד לימינו‪ .‬בתשובתו מקבל הגאון את האפשרות לפיה‬ ‫הם בעל התניא‪ ,‬וכן‬ ‫שמקפידים על שיעור הלכה יומי רואים איך‬ ‫זוכים שיצטברו אצלם ידיעות נחוצות בהלכה‬ ‫אלדד מגיע ממקום שנשתמרו בן מסורות עתיקות מהתורה שבעל‬ ‫הנודעות לכל חלקי החיים וגם זוכים ללמוד עוד על זה הדרך‬ ‫פה‪ ,‬ומנסה ליישב את התמיהות והסתירות העולות בין מסורות‬ ‫ועוד הלכות וכך היא דרכה של תורה‪.‬‬ ‫אלו‪ ,‬להלכות התלמוד המסורות בידינו מדור דור‪.‬‬ ‫ובוודאי מי שזכה לשבת על התורה ועל העבודה‬ ‫יצויין כי מאידך‪ ,‬מצינו למהר"ם מרוטנבורג‪ ,‬אחרון בעלי‬ ‫יראה ללמוד ולדעת דבר ה’ זו הלכה ככל שביכולתו‪.‬‬ ‫התוספות באשכנז‪ ,‬שמקבל בביטול הלכות מחודשות אלו‪ ,‬ונצטט‬ ‫מור זקנינו סידנא בבא סאלי זיע”א היה בקי בכל ספרי ההלכה עד כדי‬ ‫את לשונו בספר תשובותיו (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג סימן קצג)‪" :‬ועל שחיטת‬ ‫שבעת שנכנס אליו חסיד חב”ד דרך משל ושואל אותו שאלה היתה התשובה‬ ‫נשים אם יכולות‪ ,‬כבר משמע בזבחים (דף לא ע"ב) שהשחיטה כשרה‬ ‫מתאימה לפי דרך פסיקת ההלכה של בעל התניא זיע”א ואם נכנס אליו אברך‬ ‫בנשים‪ ,‬ואפילו לכתחילה כדמשמע התם‪ ,‬ומה שמביאים מהלכות‬ ‫ליטאי היה משיב לו דבר לפי דרך חכמי ליטא ובראשם הגר”א מווילנא זיע”א‬ ‫ארץ ישראל ‪ -‬הרוצים לחדש והשמחים ללא דבר כתבהו"‪ .‬הלכות‬ ‫כי מעולם לא הניח שום ידיעה של הלכה מתחת ידיו במחשבה ש’זה לא‬ ‫אלו הינן מסורות המקובלות מאותו אלדד מסורתי‪ .‬על נושא זה‬ ‫בשבילי’‪ .‬וממנו יראו וכך יעשו וילמדו כל הדבקים בתורה ובוודאי יזכו ללכת‬ ‫נכתבו ספרים שלמים‪ ,‬וביריעה קצרה זו נאלץ להסתפק באיזכור‬ ‫כך בדרך ה’ ולהיות בני עולם הבא‪.‬‬ ‫קצר בלבד‪.‬‬ ‫‬ ‫ספרי 'מילתא חדתא' מתורת כ״ק מרן אדמו״ר רבי דוד חי אביחצירא שליט״א‬ ‫יראת שמים‬ ‫אמונה ובטחון חלק ב'‬ ‫אמונה ובטחון חלק א‬ ‫אהבת התורה‬ ‫מילתא חדתא — על מסכת אבות‬ ‫מילתא חדתא — על התורה‬ ‫מאמרי התעוררות לקנין יראת שמים‪,‬‬ ‫מאמרים להעמקת האמונה‬ ‫מאמרים להעמקת האמונה‬ ‫פרקי חיזוק באהבת התורה‪ ,‬ביגיעתה‬ ‫מאמרים על סדר מסכת אבות בעניני‬ ‫שיחות ודברי חיזוק על סדר פרשיות‬ ‫יראת הרוממות ודבקות בה׳‪ ,‬המשלבים‬ ‫והבטחון בהשי״ת‪ ,‬המעניקים חיזוק‬ ‫והבטחון בהשי״ת‪ ,‬המעניקים חיזוק‬ ‫ובעסק לימודה‪ ,‬המעוררים את הלב‬ ‫עבודת ה׳ והליכות חיים‪ ,‬המשלבים‬ ‫התורה‪ ,‬המאירים את עבודת ה׳ ואת‬ ‫את דרכי הפשט והדרש עם פנימיות‬ ‫בהתמודדויות ובנסיונות החיים‪ ,‬ובפרט‬ ‫בהתמודדויות ובנסיונות החיים‪ ,‬ובפרט‬ ‫להתמסרות לתורה ולהתחזקות‬ ‫דברי התעוררות לעבודת ה' בדרך‬ ‫ההתמודדות עם אתגרי הדור‪ ,‬ערוכים‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫באתגרי דורנו‪ .‬חלק א‪.‬‬ ‫באתגרי דורנו‪ .‬חלק א‪.‬‬ ‫בעבודת ה׳‪.‬‬ ‫המוסר והחסידות‪.‬‬ ‫בלשון בהירה ונגישה‪.‬‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אידיש‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אנגלית‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אנגלית‬ ‫הגדה של פסח — מילתא חדתא‬ ‫פורים‬ ‫חנוכה וט״ו בשבט‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫שבת קודש‬ ‫שערי תפילה‬ ‫ביאורים על סדר ההגדה חג הפסח‬ ‫מאמרים על עניני הפורים‬ ‫שיחות ומאמרי חיזוק בעניני‬ ‫מאמרי התעוררות לעבודת ימי אלול‬ ‫מאמרים על קדושת השבת ועל סדר‬ ‫שיחות ודברי התעוררות בעניני תפילה‪,‬‬ ‫ושיה”ש‪ ,‬המעמיקים בעניני יציאת‬ ‫ופנימיות החג‪ ,‬ובהם דברי‬ ‫חנוכה וט״ו בשבט‪ ,‬המאירים את‬ ‫ותשרי‪ :‬ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫יומה‪ ,‬המאירים את עבודת השבת‪.‬‬ ‫לחיזוק הלב בעבודת ה׳ ובהתמודדות‬ ‫מצרים ובעבודת ליל הסדר לאור‬ ‫חיזוק והתעוררות לעבודת ה׳‬ ‫עבודת הימים ומעוררים להתחזקות‬ ‫יום הכיפורים וחג הסוכות‪ ,‬לאור‬ ‫בצירוף פיוטי קודש מאת כ”ק אדמו״ר‬ ‫עם אתגרי החיים‪ ,‬ערוכים בלשון בהירה‬ ‫פנימיות התורה‪.‬‬ ‫ולהליכות החיים‪.‬‬ ‫בתורה ואמונה‪.‬‬ ‫פנימיות התורה‪.‬‬ ‫שליט״א‪.‬‬ ‫הקרובה לכל נפש‪.‬‬ ‫לשה״ק (ספרד ‪ /‬ע”מ) ‪ /‬אנגלית‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אנגלית‪.‬‬ ‫לשה״ק ‪ /‬אידיש‬