gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

האשל ברמה · Hashel B'rama — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: האשל ברמה · Hashel B'rama

שבוע: ויצא (2026-11-16)

האשל ברמה · Hashel B'rama — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"‪﬩‬‬ ‫גליון ה‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫תשפ"ז‬ ‫חידושים וביאורים‪ ,‬בדרך פרד"ס נאמרים‪ ,‬על סדר הפרשיות מסודרים‪ ,‬שנאמרו מדי שבת בשבתו‪ ,‬וגם לרבות במועדים וזמנים שונים‬ ‫יעקב אבינו סמך עצמו על זכות אבותיו ורבותיו שאחר שהם כבר התפללו ופעלו ישועות אם כן‬ ‫כבר נפתח גם לו מעיני הישועה ||| כשראה יעקב שהדרך אינו הולך לו כסדר והשטן מתגבר כנגדו‬ ‫הבין כי אצלו נשתנה הדבר למעליותא ועל כן צריך נטירותא יתירא ||| גם מה שתיקן תפלת‬ ‫ערבית באופן שהוא רשות היה גם כן כדי להעלים גודל הענין מעיני המקטרג ||| תפלת אברהם‬ ‫על אנשי סדום פעל שיקח כל אחד מישראל התחזקות בתפלתו כי עכ"פ אינו גרע מאנשי סדום‬ ‫וטרחו המפרשים לבאר טעמא דמילתא למה דייקא תפלת‬ ‫יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום‬ ‫ויצא‬ ‫יעקב אבינו הבחיר שבאבות נקבע לרשות‪ ,‬וגם אם מתחלה‬ ‫וכו'‪ ,‬ובגמ' הובא ברש"י שקפצה לו הארץ‪ ,‬וברמב"ן הביא‬ ‫קבעוהו לרשות למה האידנא חזר וקבעוהו כחובה‪.‬‬ ‫כי ב' פעמים קפצה לו הארץ‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬בעת שהלך‬ ‫מתחלה לחרן הגיע בו ביום ע"י קפיצת הדרך‪ ,‬וכמו‬ ‫מאבני המקום וישם מראשותיו וגו'‪,‬‬ ‫ה) ויקח‬ ‫שהביא המדרש רבה שכתב כן להדיא (ב"ר סח ח) וילך‬ ‫וברש"י בשם המדרש עשאן כמין מרזב סביב לראשו‬ ‫חרנה‪ ,‬רבנין אמרין בר יומו‪ .‬והשניה‪ ,‬אחר שנזכר שלא‬ ‫התחילו האבנים מריבות זו עם זו‪ ,‬זאת אומרת עלי יניח‬ ‫עמד בהר המוריה והתחיל לחזור על עקבותיו‪ ,‬מיד קפצה‬ ‫צדיק זה את ראשו וכו'‪ .‬ותמוה מה ענין נס זה ומה צורך‬ ‫לו הארץ ויפגע במקום בהר המוריה‪ .‬וצריך ביאור למה‬ ‫יש בה‪ ,‬וכבר הביאו במפרשים שיש בזה רמזים על העתיד‪,‬‬ ‫היה צריך שיעשה הנס שני פעמים‪ ,‬בשלמא השניה היתה‬ ‫ובמדרש רבה (ס"ח י"א) כ' באופן זה‪ ,‬ר' יודא אמר י"ב‬ ‫כדי שיוכל להתפלל במקום שהתפללו אבותיו‪ ,‬אבל הקפיצה‬ ‫אבנים נטל‪ ,‬כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד י"ב שבטים‪,‬‬ ‫הראשונה נראה כניסא למגנא‪ ,‬כי אדרבה היה צריך אח"כ‬ ‫אמר אם מתאחות הן י"ב אבנים זו לזו יודע אני שאני‬ ‫לחזור עד להר המוריה‪ .‬ועוד למה בחרן קפצה לו הארץ‬ ‫מעמיד י"ב שבטים‪ .‬וצ"ב איזה שייכות יש בסימן זה שאם‬ ‫באופן שהגיע לשם במהירות בקפיצת הדרך‪ ,‬ואולם בדרך‬ ‫יתאחו האבנים זה לזה ידע וישפוט שעתיד להעמיד י"ב‬ ‫חזרתו להר המוריה‪ ,‬אז קפצה הארץ עצמו ובא כנגדו‪,‬‬ ‫שבטים‪.‬‬ ‫וכשיטת רשיז"ל‪ ,‬ומאי שנא קפיצה השניה מן הראשונה‪.‬‬ ‫יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה‬ ‫ו) ויקץ‬ ‫ב) ויצא יעקב מבאר שבע‪ ,‬בספה"ק מגלה‬ ‫ואנכי לא ידעתי‪ .‬דקדק מרן רביה"ק זי"ע (דף כ"א)‬ ‫עמוקות (מובא הרבה בספרי קודש לרבוה"ק לבית דזיקוב זי"ע‪,‬‬ ‫דלכאורה איך אפשר שיעקב אבינו ע"ה לא ידע מזה‬ ‫באמרי נועם ועטרת ישועה ואהל תורה) ‪ ,‬ויצ"א ראשי תיבות‬ ‫המקום שהוא הר המוריה‪ ,‬ומפירש"י לעיל משמע שזה‬ ‫ו'ירא י'עקב צ'ורת א'לף‪ ,‬ויש לבאר את דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫המקום היה ידוע לכל‪ ,‬שפי' ויפגע במקום‪ ,‬לא הזכיר‬ ‫באיזה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר‪ ,‬משמע‬ ‫במקום וגו'‪ ,‬פרש"י לא הזכיר הכתוב‬ ‫ג) ויפגע‬ ‫שמזה ידעו כולם‪ ,‬ואיך אפשר שמיעקב אבינו נעלמה‬ ‫באיזה מקום‪ ,‬אלא במקום הנזכר במקום אחר‪ ,‬הוא הר‬ ‫ידיעת המקום המקדש‪ .‬ובאמת ממה שכ' רש"י להלן בשם‬ ‫המוריה שנאמר בו וירא את המקו ם מרחוק‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וצ"ב‬ ‫הגמ' אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללתי אבותי‬ ‫דאין דרך הכתוב לסתום אלא לפרש‪ ,‬ולמה לא גילה הכתוב‬ ‫ולא התפללתי בו‪ ,‬מבואר להדיא שידע קדושת המקום‪,‬‬ ‫גם כאן באיזה מקום פגע‪.‬‬ ‫ובגמ' אמרו לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו‬ ‫במקום וגו'‪ ,‬פירשיז"ל רבותינו פירשו‬ ‫ד) ויפגע‬ ‫שדה‪ ,‬מבואר ש אברהם ויצחק ידעו מזה‪ ,‬ואיך אפשר‬ ‫לשון תפלה וכו' ולמדנו שתקן תפלת ערבית‪ .‬וידוע‬ ‫שליעקב אבינו לא היה נודע קדושת המקום עד עכשיו‪.‬‬ ‫פלוגתת התנאים אי תפלת ערבית רשות או חובה‪,‬‬ ‫רבה (פס"ח ב') איתא‪ ,‬רבי שמואל בר‬ ‫ז) במדרש‬ ‫ואיפסיקא הילכתא דתפלת ערבית רשות‪ ,‬וברי"ף כתב‬ ‫נחמן פתח (תהלים קכ"א א') שיר למעלות אשא עיני אל‬ ‫(ברכות י"ט ע"א) דהאידנא נהוג עלמא לשווי' כחובה‪.‬‬ ‫‪-‬א‪-‬‬ ‫עינו אל ההרים‪ ,‬דהיינו אל ההורים‪ ,‬כמ"ש המדרש‪,‬‬ ‫ההרים‪ ,‬אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני‪ ,‬מאין‬ ‫למלפני ולמעבדני‪ ,‬דהיינו לאבותיו ורבותיו‪ ,‬שהזכיר את‬ ‫יבוא עזרי‪ ,‬אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב‬ ‫זכותם וסמך על כוחם‪ ,‬שכמו שהם זכו להעמיד תולדותם‬ ‫ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו' ואני לא נזם אחד ולא‬ ‫נגד הטבע‪ ,‬על אף שעקרות היו‪ ,‬כמו כן יפקוד ה' אותו‬ ‫צמיד אחד וכו'‪ ,‬חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי‬ ‫גם כן‪ ,‬וזרעו לעולם יהיה‪ ,‬כי אחר שנפתח מעין הישועה‪,‬‬ ‫חס ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה'‬ ‫שוב בנקל יותר להמשיך ממעין שיצא בתחלה‪.‬‬ ‫עושה שמים וארץ‪ ,‬ע"כ‪ .‬ותמהו כל המפרשים‪ ,‬הכי‬ ‫מתחלה אבד ח"ו בטחונו מהשי"ת‪ ,‬ומה נתחדש לו אח"כ‬ ‫יל"פ דבריו הפלאים של המגלה עמוקות‬ ‫ובזה‬ ‫ששוב נתחזק עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ‪ .‬גם מה‬ ‫דויצ"א ר"ת וירא יעקב צורת אל"ף‪ ,‬שמיד כשיצא מבית‬ ‫שאמר ברישא אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני‪,‬‬ ‫אבותיו על מנת ללכת לחרן אל בית לבן שמלאה גילולים‪,‬‬ ‫מה הכוונה בזה‪.‬‬ ‫האיר לנגד עיניו צורת אל"ף‪ ,‬דהיינו א'בותיו הקדושים‪,‬‬ ‫שזכותם י עמוד לו כמו שהם זכו להיפקד בדבר ישועה‬ ‫עפ"י מה שביארנו בשבוע העעל"ט עה"פ‬ ‫ונראה‬ ‫ורחמים‪ .‬וכן אל"ף הוא כמו ל' המדרש הנ"ל למלפנ"י‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם ‪ -‬אברהם הוליד את יצחק‪,‬‬ ‫ולמעבדנ"י‪ ,‬דהיינו רבותיו ואלופי"ו‪ ,‬שהם ג"כ אבותיו‬ ‫וברש"י ואלה תולדות‪ ,‬יעקב ועשו האמורים בפרשה‪ .‬דיש‬ ‫הק'‪ ,‬וכן מה שקיבל תורה בבית עבר נכדו ותלמידו של‬ ‫כאן ב' טעמי ם למה מצינו ביצחק ורבקה שאע"פ שעקרה‬ ‫שם‪ .‬שגם בהם בטח שזכותם יעמוד לו‪ ,‬שהם כבר פתחו לו‬ ‫היתה‪ ,‬אבל לא ארכה לה השעה כמו לאברהם ושרה‪ ,‬ולא‬ ‫מעיני הישועה‪.‬‬ ‫כמו רחל אמנו שג"כ עקרה היתה וסבלה הרבה צער‬ ‫אריכות הזמן כמבואר במקראי קודש‪ .‬והטעם הראשון‬ ‫המ דרש שם‪ ,‬אמר יעקב מאין יבוא עזרי‪,‬‬ ‫וממשיך‬ ‫עפ"י מש"כ בספה"ק ייטב לב ‪ ,‬וכן בשאר ספרים‬ ‫אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח‬ ‫הקדושים שהעתקנו שם‪ ,‬שהוא על דרך (ישעיה יב‪ ,‬ג)‬ ‫העבד עשרה גמלים וגו ' ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד‬ ‫ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה‪ ,‬שמה שעושה‬ ‫וכו'‪ ,‬חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי חס ושלום‬ ‫השי"ת ישועה‪ ,‬שוב נקל לשאוב ממנו ולהמציא עוד‬ ‫לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה‬ ‫הפעם ‪ .‬על כן אחר שנפתח מעין הישועה לאברהם ושרה‬ ‫שמים וארץ‪ .‬היינו כי מתחלה ראה שאצלו נשתנה הדבר‬ ‫כבר הועילה תפלתם וצדקתם לזרעם אחריהם ליצחק‬ ‫מאבותיו‪ ,‬והיה פלא אצלו למה לא עמדה לו זכות אבותיו‬ ‫ולרבקה‪ ,‬וזה אלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬כלומר באיזה‬ ‫שיארע לו נסים כמותם‪ ,‬שאליעזר היה לו עשרה גמלים וכל‬ ‫כח זכו לתולדות‪ ,‬והתירוץ אברה ם הוליד את יצחק‪ ,‬אע"פ‬ ‫טוב אדוניו‪ ,‬משא"כ אצלו נסתמה דרכי הישועה‪ ,‬מה שלא‬ ‫שאברהם ושרה עקר ועקרה היו‪ ,‬ע"כ מכיון שהם כבר‬ ‫היה ראוי להיות כן‪ ,‬כי אדרבה אחר שכבר נפתחה המעין‬ ‫המשיכו את הנס בעולם‪ ,‬הועיל זאת לתולדות יצחק בן‬ ‫מבית אבותיו היה לו להיות בנקל יותר לבני בניהם‪ ,‬ומזה‬ ‫אברהם גם כן‪ .‬וטעם השני‪ ,‬כי לא כמו יעקב ורחל שהביאו‬ ‫התבונן‪ ,‬כי אדרבה משם ראיה כי אצלו נשתבח למעליותא‪,‬‬ ‫לעולם זרע קודש והיתה מטתם שלימה‪ ,‬בפרט בהמשכת‬ ‫כי אצל אבותיו היה עוד ענין מה שנתעלם ישועתם מעיני‬ ‫נשמת יוסף הצדיק שהוא היה שטנו של עשו‪ ,‬ועל כן היה‬ ‫המקטרג‪ ,‬מכיון שאצלם לא היה מטתם שלמה‪ ,‬משא"כ‬ ‫צריך כח מיוחד לזה‪ ,‬על כן סבלה רחל ביותר‪ ,‬משא"כ‬ ‫עכשיו שהגיע הזמן לזרוע את זרעו בטהרה ובנקיות‬ ‫ביצחק שהוליד את יעקב ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬שזה‬ ‫לגמרי בלי שום סיגים‪ ,‬על כן צריכים שיגיעו הדברים‬ ‫הועיל להעלים קצת את המקטרג‪ ,‬מכיון שבהולדה זו היה‬ ‫בהסתר ובהעלמה מעיני המקטרג‪ ,‬וזה שחזר ואמר מה‬ ‫גם עשו‪ ,‬ראה בדברינו בפרשה שעברה שביארנו כל הענין‬ ‫אנא מוביד סברי מן בריי וכו'‪ ,‬היינו שמזה עצמו שפט‬ ‫בטוטו"ד‪.‬‬ ‫ולקח ראיה‪ ,‬שיש לו לבטוח בה' יותר ויותר‪ ,‬מאחר שרואה‬ ‫שירט הדרך לנגדו‪ ,‬ע"כ בודאי כי עומד לפניו להוציא יקר‬ ‫פי הדברים האלה נבוא לביאור פרשתן‪ ,‬בענין‬ ‫ועל‬ ‫מזולל‪ ,‬וזה עצמו נתן לו את החיזו ק לבטוח בה' עושה‬ ‫עבודת יעק ב אבינו ע"ה עליו ועל הדורות הבאים‪ ,‬אשר‬ ‫שמים וארץ‪.‬‬ ‫בזה תלוי כל קיום כלל ישראל‪ ,‬כמו שהאריכו כבר קדמונינו‬ ‫כי כל מה שפעלו ועשו אבותינו הקדושים היה הכל פועל‬ ‫יובן מה היה צורך בקפיצת הארץ בשעה שהלך‬ ‫ובזה‬ ‫דמיוני לסלול הדרך לבניהם אחריהם‪ ,‬בפרט עכשיו שהלך‬ ‫לחרן‪ ,‬אחר שממילא היה גלוי וידוע לפניו שעתיד לחזור‬ ‫יעקב לבנות את ביתו כרם ה' צבאות נטע שעשועיו‪ ,‬על כן‬ ‫בדרכו‪ ,‬אלא שזה היה מעשה שטן‪ ,‬שלא יתפלל במקום‬ ‫מיד בצאתו מבאר שבע ללכת לחרן‪ ,‬בראש וראשונה נשא‬ ‫שהתפללו אבותיו‪ ,‬ואכן אז לא יה ב דעתיה להתפלל במקום‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ע"כ רצה לעשות בזה סימן ופועל דמיוני שם‬ ‫שהתפללו אבותיו‪ ,‬כעין שמצינו ביהודה ותמ ר שאמרו‬ ‫במקום הקדוש ההוא‪ ,‬שיראה בעיניו איך שע תיד להעמיד‬ ‫במדרש‪ ,‬בפסוק ויט אליה אל הדרך (בראשית רבה פה ח)‪,‬‬ ‫י"ב שבטי י־ ה‪ ,‬אשר כולם ברורים כולם קדושים ואין בהם‬ ‫שבי קש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך ו אמר לו יהודה היכן‬ ‫פסול ושמץ‪ ,‬וכמו שאכן שמע ה' בקולו ונעשה נס ומופת‬ ‫אתה הולך‪ ,‬מהיכן מלכים עומדים מהיכן גדולים עומדים‪,‬‬ ‫שנעשו כולם אבן אחת‪ ,‬אשר משם רועה אבן ישראל‪ ,‬וכשם‬ ‫ויט אליה אל הדרך בעל כרחו‪ .‬וכידוע מהאריז"ל‬ ‫שאין בלבו אלא אחד כך אין בלבם אלא לב אחד לשמים‪.‬‬ ‫שהשתלשלות ענין קדוש כזה כמלכות בית דוד היה צריך‬ ‫שיהיה בהסתר גדול‪ ,‬כמו כן י"ל כאן שבעת שהלך יעקב‬ ‫נבוא לביאור מה דמתחלה כשנקבע תפלת‬ ‫ובזה‬ ‫לבנות את ביתו שם במקור הקליפות במקום חרון אפו של‬ ‫ערבית נקב ע באופן שיהיה רשות ולא חובה‪ ,‬ובהקדם מה‬ ‫מקום‪ ,‬אז העלימו ממנו מלמעלה‪ ,‬כדי שיהא נראה שיגיע‬ ‫שהזכרנו בעת שיעורינו הנלמד לרבים במס' ברכות‬ ‫עד לחרן‪.‬‬ ‫במאמרם ז"ל (דף כ"ו ע"ב) איתמר רבי יוסי ברבי חנינא‬ ‫אמר‪ ,‬תפלות אבות תקנום וכו'‪ ,‬תניא כוותיה דרבי יוסי‬ ‫אחר שהגיע לשם‪ ,‬והרגיש גודל הטומאה דשם‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫ברבי חנינא‪ ,‬אברהם תקן תפלת שחרית‪ ,‬שנאמר וישכם‬ ‫אז נתגבר אצלו כח הקדושה‪ ,‬וראה כי אדרבה הוא נצרך‬ ‫אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ‪ ,‬ואין עמידה אלא‬ ‫ביותר לתפלה ובקשה שינצל מהם‪ ,‬וזה שאמרו בגמ' חולין‪,‬‬ ‫תפלה וכו'‪ ,‬יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק‬ ‫כי מטא לחרן ‪ ,‬כלומר דייקא כי מטא להתם‪ ,‬אז אמר‬ ‫לשוח בשדה לפנות ערב ‪ ,‬ואין שיחה אלא תפלה וכו'‪ ,‬יעקב‬ ‫אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי‪ ,‬ואני לא‬ ‫תקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם‪ ,‬ואין‬ ‫התפללתי בו וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬שמכיון שראה גודל התגברות‬ ‫פגיעה אלא תפלה וכו'‪ .‬וכ' בשפתי חכמים על הש"ס‬ ‫הבעל דבר‪ ,‬הבין דבר מתוך דב ר את אשר לפניו‪ ,‬כי אין‬ ‫שם‪ ,‬לבאר מילתא בטעמא למה לא כתבה התורה בפירוש‬ ‫הדבר תלוי אלא בו‪ ,‬ועליו לעורר רחמים מרובים שיזכה‬ ‫לשון תפלה‪ ,‬וכולם נלמדו ע"י רמזים בצירוף פסוקים‬ ‫לעזר מלעילא‪ ,‬שיזכה לגמור הדבר בקדושה‪ ,‬ועל כן מזה‬ ‫שונים כמבואר בגמרא שם‪ ,‬אלא כיון שהוא דבר גדול‬ ‫עצמו יהב דעתיה למיהדר‪ ,‬וגם אז קפצה ליה ארעא‪ ,‬אחר‬ ‫לתקן תפלות לישראל עד סוף כל הדורות הוכרחה התורה‬ ‫שמסר נפשו עליה ע"כ לא יגרע מצדיק עינו‪ ,‬והיה לו עזר‬ ‫להסתיר דבר זה שלא ירגיש השטן שבאים להתפלל‬ ‫וסיוע מיוחד מלעילא שיוכל להתפלל במק ום שהתפללו‬ ‫ויקטרג‪ ,‬לכן העלים מעשיהם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אבותיו ושם נגלה אליו האלקים בחלום לראשונה‪ ,‬והבטיח‬ ‫לו את כל אלו ההבטחות הנוראות של והיה זרעך כעפר‬ ‫זה נראה להוסיף דגבי תפלת ערבית‪ ,‬שתיקן‬ ‫ולפי‬ ‫הארץ ופרצת ימה וקדמה וגו' וכל הענין האמור שם‪.‬‬ ‫יעקב אבינו עליו השלום אז בעת שפגע במקום ההוא‪,‬‬ ‫לפני שיצא לחוץ לארץ להעמיד את ביתו בקדושה יתירה‪,‬‬ ‫ועוד י"ל למה בפעם הזאת קפצה לו הארץ והגיע‬ ‫היה צריך בתפלתו שמירה מיוחדת להסתיר הדבר‪ ,‬ועל כן‬ ‫אצלו‪ ,‬וכשיטת רש"י‪ ,‬ולא כמו שהיה בקפיצת הארץ בפעם‬ ‫תיקנו באופן שיהיה רשות‪ ,‬כמו אין ולאו ורפיא בידיה‪,‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬ו כן באליעזר ובשאר הצדיקים שקפצה הארץ‬ ‫כדי שלא להתגרות להדיא בסט"א ולשדות גירא בעיניה‬ ‫היינו שהם הגיעו בזמן מועט אל מקום יעדם‪ ,‬ולמה עשה‬ ‫דשטנא‪ ,‬וכעין שאמרו חז"ל גדול המצווה ועושה יותר‬ ‫ה' ככה שהארץ עצמו יקפוץ ממקומו אל מקום אחר‪,‬‬ ‫ממי שאינו מצווה ועושה‪ ,‬כי אין לו יצר הרע שמתגבר‬ ‫ולהנ"ל י"ל כי זה היה חלק מההעלמה‪ ,‬וכמו שפי' כעין זה‬ ‫עליו כ"כ כמצווה ועושה‪ ,‬על כן גם תפלת ערבית תיקן‬ ‫מרן רביה"ק זי"ע בדברי יואל (עמ' כ') שזה היה לטעם‬ ‫אותו לפנים כמי שאינו מצווה ועושה‪ .‬אבל בדורות שאחריו‬ ‫שלא ירגישו בו מי שאינו ראו י ויבואו ויטמאו את ארצו‬ ‫קבעוהו חובה‪ ,‬כי ב ודאי בפנימיות נתקן תפלת ערבית‬ ‫וירמסו את חצרו‪ ,‬ולדברינו י"ל כי בכאן בא השטן להתייצב‬ ‫כחובה לא פחות משאר התפלות‪ ,‬אלא בשעה שנתקן היה‬ ‫וסיבב שיתעלם מיעקב המקום הקדוש הזה‪ ,‬וע"כ כתיב‬ ‫צריך שיהיה בהסתר באופן זה‪.‬‬ ‫ויפגע במקום‪ ,‬מקום סתמא‪ ,‬שהעלים שם ומהות המקום‪,‬‬ ‫עד שמזליה חזי‪ ,‬ונתעורר מעצמו להתפלל שם‪ ,‬וזכה לגילוי‬ ‫איתא בזוהר הק' (הובא בדבר"י עמ' ס"ד) שיעקב‬ ‫גם‬ ‫אלקות כזה‪.‬‬ ‫אבינו התפלל אז על גלותן של ישראל‪ ,‬וזל"ק (פר' בראשית‬ ‫דף כ"ג ע"ב) ‪ ,‬ויעקב בגין דחמא ברוחא דקודשא דוחקא‬ ‫יל"פ הענין שלקח י"ב אבנים דוקא‪ ,‬כי אחר‬ ‫ובזה‬ ‫דגלותא בתראה בסוף יומייא אמר ויפגע בבמקום וילן שם‬ ‫שראה כל אלו הקטרוגים והסכסוכים שעלו לו בדרכו שלא‬ ‫כי בא השמש ובא ליליא דגלותא וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬על כן הוכרח‬ ‫כטבע העולם‪ ,‬וגם אצל אבותיו לא הזדמן נגדם כל כך‬ ‫ביותר להסתיר סוד תפלה זו מעינא בישא דסטרא אחרא‪,‬‬ ‫מניעות ועיכובים שונים ומשונים‪ ,‬הבין כי צריך כאן תפלה‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫גאולת הנפש והגוף‪ ,‬גאולה פרטית וגאולה הכללית‬ ‫ותיקנה רשות‪ ,‬שלא יהיה עליה התגברות יתירה‪ .‬ובדורות‬ ‫שתהיה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫האחרונים שכבר תקפה עלינו הגלות‪ ,‬שעליה נוסד תפלת‬ ‫(שנת תשע"א)‬ ‫ערבית‪ ,‬ע"כ שוב קבעוהו חובה‪ ,‬כי עכשיו אין מנוס להנצל‬ ‫מכובד הגלות וקושי השעבוד בגשמיות ורוחניות כי אם‬ ‫בצעקה ושועה לאלקים חיים שימהר ויחיש גאולתינו‬ ‫קדושת השבטים היתה על ידי מסירת נפשם של האמהות הקדושות בעת הולדתם‬ ‫יש לומר בעומק כוונת הפסוק חנוך לנער על פי‬ ‫וזה‬ ‫בפסוק וילך ראובן בימי קציר חטים‪ ,‬בספה"ק‬ ‫דרכו‪ ,‬כי ידוע דדר"ך מרמז על דרך גבר בעלמה (משלי ל'‬ ‫אמרי נועם הביא המדרש ( בראשית רבה פרשה ע" ב אות א')‬ ‫י"ט)‪ ,‬כמ"ש ב מסכת קדושין (דף ב' ע"ב) ‪ .‬והובא הרבה‬ ‫הה"ד חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה‬ ‫בספרי הקודש דדר"ך רומז על יסו"ד‪ ,‬וזה סוד הפסוק‬ ‫(משלי כב ו) וכו'‪ ,‬והוא פלא ‪ ,‬ובמפרשי המדרש יש כמה‬ ‫הנותן בים דרך ( ישעי' מ" ג ט"ז)‪ ,‬כידוע מהאריז"ל‪ .‬וזה‬ ‫דרכים‪.‬‬ ‫שאמר חנוך לנער על פי דרכ"ו‪ ,‬כי חינוך הנער מתחיל לפי‬ ‫לדרוש לשבח‪ ,‬עפ"י מש"כ רש"י כאן ובחז"ל‬ ‫ונראה‬ ‫הדר"ך‪ ,‬אם בקדושה ואם להיפוך ח"ו‪ ,‬ועל ידי זה גם כי‬ ‫במדרשים ובגמ' עירובין (דף ק' ע"ב) דמכיון שהשליכה‬ ‫יזקין לא יסור מ מנה‪ ,‬אחר שנבנה מיסו"ד קודש‪ .‬ועל כן‬ ‫לאה את נפשה מנגד והתאוה להרבות בהעמדת השבטי‬ ‫הסמיך במדרש פסוק זה לכאן בפרשת דודאי ראובן‪,‬‬ ‫י־ ה‪ ,‬על כן נתן לה אז אלקים שכרה וילדה את יששכר‬ ‫שהוא הולדת שבט יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה‬ ‫יעשה ישראל‪.‬‬ ‫שממנו יצא הסנהדרין‪ .‬ויותר מזה מבואר במש"כ מרן‬ ‫החתם סופר זללה"ה‪ ,‬בפסוק וילך ראובן בימי קציר‬ ‫(שנת תש"ע)‬ ‫חטים‪ ,‬וזל"ק (תורת משה‪ ,‬הוא בגם בחי' חת"ס עה"ת)‪ ,‬וי"ל‬ ‫דמרמז הקרא‪ ,‬בימי קציר חיטים היינו שבועות‪ ,‬ומביאת‬ ‫יעקב בשבועות זמן מ תן תורתנו נולד עמוד התורה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫יששכר יודעי בינה לעיתים‪ ,‬וזה ידעו האמהות ברוח‬ ‫אל מע"כ הגה"צ אבדק"ק דאראג שליט"א‬ ‫הקודש‪ ,‬ולכך התאוה לאה לביאה זו‪ ,‬ורחל שהיתה עקרה‬ ‫לרגל שמחת היכנס לעול התורה והמצוות של הבחור כמר שמואל‬ ‫ולא הי' מוליד מביאה ההיא‪ ,‬הסכימה עם לאה‪ ,‬ומחלה על‬ ‫יקותיאל זלמן ני"ו בן הרה"ג ר' משה בעריש לויפער שליט"א‬ ‫ביאתה‪ ,‬כדי שיולד אז עמוד התורה וכו'‪ ,‬עכל"ק‪ .‬נמצא‬ ‫ו ל ר ג ל ש מ ח ת ני ש ו אי נ כ ד ת ו ת ח י ' ב ת ח ת נ ו ה ר ה " ג ר ' י וא ל ה ל ו י‬ ‫דהיתה בזה מסירת נפש של שני האמהות‪ ,‬כי גם רחל‬ ‫י ו ז ש עף ש ל י ט "א‬ ‫הסכימה לכך כדי שיולד אז עמוד התורה‪ ,‬והוא ענין‬ ‫ע ב " ג ה ח ת ן ה רב צ ב י ה ל ו י ר א ט מא ן ש ל י ט "א ל מז ל ט וב‬ ‫נפלא‪.‬‬ ‫ויה"ר שמשמחה זו יושפע שפע קודש ורב טוב לבית ישראל‬ ‫להוסיף דזה עצמו גרם שנולד אז הצדיק יששכר‬ ‫ויש‬ ‫לזכות ולעילוי נשמת אבי מורי‪ ,‬החסיד האמיתי‪ ,‬איש החסד‪ ,‬כש"ת‪ ,‬הרב‬ ‫דהווין לי ה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן‬ ‫רבי שלום בן הגה"צ רבי ישכר בעריש (דומ"ץ דק"ק דזיקוב‪ ,‬בעמח"ס‬ ‫כמ"ש בגמ' שם‪ ,‬מכיון שיסוד הולדתו היה בקדושה כל כך‬ ‫אהל תורה) לויפער זצ"ל‪ ,‬נפטר כ"ח אייר תשס"ד‬ ‫ובכוונה רצויה של שני האמהות הקדושות כאחד לשם‬ ‫ולע"נ אמי מורתי הרבנית הצדיקת מרת העניא ע"ה בת הרה"ח רבי‬ ‫יחזקאל שרגא ז"ל‪ ,‬נפטרה ט"ז אייר תשע"ג‬ ‫שמים‪ ,‬וכמו שידוע מספרי קודש בפרט בספה"ק‬ ‫ראשית חכמה שער הקדושה פט"ז ובמש"כ שם מדברי‬ ‫יארצייטן השבוע הבעל"ט‪ :‬הגה"ק רבי מאיר פאפער מאלמאש‬ ‫אבדק"ק מאטערסדארף חותנו של כק"ז הגה"ק מטשענגער בעל‬ ‫הרמב"ן ז"ל ‪ ,‬שהפירי הוא כפי מחשבת הזריעה‪ ,‬עיי"ש‬ ‫מנוחת אשר זי"ע‪ ,‬נלב"ע י"ג כסלו תר"ב ‪ ,‬מנו"כ בעיר וויען יצ"ו‬ ‫באורך‪ .‬על כן גם כאן השפיע השתוקקותן של שני‬ ‫יצא לאור ע"י הוצאות ספרים אמרי שפר‬ ‫האמהות ומסירת נפשם כל אחת מהן לפי ענינה‪ ,‬זו‬ ‫‪25 Ross st. Brooklyn, NY 11249‬‬ ‫בוויתורה‪ ,‬וזו בתאוותה הקדושה לשם שמים‪ ,‬וזה השפיע‬ ‫‪ | Tel. 718.260.8177‬בארה"ק‪6814.3145350 :‬‬ ‫‪3022356@Gmail.Com‬‬ ‫שהולידה והצמיחה פירות קדושים כאלה‪.‬‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬