האשל ברמה · Hashel B'rama — ויצא (2026-11-16)

בעזהשי"﬩
גליון ה
פרשת ויצא
תשפ"ז
חידושים וביאורים ,בדרך פרד"ס נאמרים ,על סדר הפרשיות מסודרים ,שנאמרו מדי שבת בשבתו ,וגם לרבות במועדים וזמנים שונים
יעקב אבינו סמך עצמו על זכות אבותיו ורבותיו שאחר שהם כבר התפללו ופעלו ישועות אם כן
כבר נפתח גם לו מעיני הישועה ||| כשראה יעקב שהדרך אינו הולך לו כסדר והשטן מתגבר כנגדו
הבין כי אצלו נשתנה הדבר למעליותא ועל כן צריך נטירותא יתירא ||| גם מה שתיקן תפלת
ערבית באופן שהוא רשות היה גם כן כדי להעלים גודל הענין מעיני המקטרג ||| תפלת אברהם
על אנשי סדום פעל שיקח כל אחד מישראל התחזקות בתפלתו כי עכ"פ אינו גרע מאנשי סדום
וטרחו המפרשים לבאר טעמא דמילתא למה דייקא תפלת יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום ויצא
יעקב אבינו הבחיר שבאבות נקבע לרשות ,וגם אם מתחלה וכו' ,ובגמ' הובא ברש"י שקפצה לו הארץ ,וברמב"ן הביא
קבעוהו לרשות למה האידנא חזר וקבעוהו כחובה. כי ב' פעמים קפצה לו הארץ ,פעם אחת ,בעת שהלך
מתחלה לחרן הגיע בו ביום ע"י קפיצת הדרך ,וכמו
מאבני המקום וישם מראשותיו וגו', ה) ויקח שהביא המדרש רבה שכתב כן להדיא (ב"ר סח ח) וילך
וברש"י בשם המדרש עשאן כמין מרזב סביב לראשו
חרנה ,רבנין אמרין בר יומו .והשניה ,אחר שנזכר שלא
התחילו האבנים מריבות זו עם זו ,זאת אומרת עלי יניח
עמד בהר המוריה והתחיל לחזור על עקבותיו ,מיד קפצה
צדיק זה את ראשו וכו' .ותמוה מה ענין נס זה ומה צורך
לו הארץ ויפגע במקום בהר המוריה .וצריך ביאור למה
יש בה ,וכבר הביאו במפרשים שיש בזה רמזים על העתיד,
היה צריך שיעשה הנס שני פעמים ,בשלמא השניה היתה
ובמדרש רבה (ס"ח י"א) כ' באופן זה ,ר' יודא אמר י"ב
כדי שיוכל להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ,אבל הקפיצה
אבנים נטל ,כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד י"ב שבטים,
הראשונה נראה כניסא למגנא ,כי אדרבה היה צריך אח"כ
אמר אם מתאחות הן י"ב אבנים זו לזו יודע אני שאני
לחזור עד להר המוריה .ועוד למה בחרן קפצה לו הארץ
מעמיד י"ב שבטים .וצ"ב איזה שייכות יש בסימן זה שאם
באופן שהגיע לשם במהירות בקפיצת הדרך ,ואולם בדרך
יתאחו האבנים זה לזה ידע וישפוט שעתיד להעמיד י"ב
חזרתו להר המוריה ,אז קפצה הארץ עצמו ובא כנגדו,
שבטים.
וכשיטת רשיז"ל ,ומאי שנא קפיצה השניה מן הראשונה.
יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ו) ויקץ ב) ויצא יעקב מבאר שבע ,בספה"ק מגלה
ואנכי לא ידעתי .דקדק מרן רביה"ק זי"ע (דף כ"א)
עמוקות (מובא הרבה בספרי קודש לרבוה"ק לבית דזיקוב זי"ע,
דלכאורה איך אפשר שיעקב אבינו ע"ה לא ידע מזה
באמרי נועם ועטרת ישועה ואהל תורה) ,ויצ"א ראשי תיבות
המקום שהוא הר המוריה ,ומפירש"י לעיל משמע שזה
ו'ירא י'עקב צ'ורת א'לף ,ויש לבאר את דבריו הקדושים.
המקום היה ידוע לכל ,שפי' ויפגע במקום ,לא הזכיר
באיזה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר ,משמע במקום וגו' ,פרש"י לא הזכיר הכתוב ג) ויפגע
שמזה ידעו כולם ,ואיך אפשר שמיעקב אבינו נעלמה באיזה מקום ,אלא במקום הנזכר במקום אחר ,הוא הר
ידיעת המקום המקדש .ובאמת ממה שכ' רש"י להלן בשם המוריה שנאמר בו וירא את המקו ם מרחוק ,עכ"ל .וצ"ב
הגמ' אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללתי אבותי דאין דרך הכתוב לסתום אלא לפרש ,ולמה לא גילה הכתוב
ולא התפללתי בו ,מבואר להדיא שידע קדושת המקום, גם כאן באיזה מקום פגע.
ובגמ' אמרו לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו
במקום וגו' ,פירשיז"ל רבותינו פירשו ד) ויפגע
שדה ,מבואר ש אברהם ויצחק ידעו מזה ,ואיך אפשר
לשון תפלה וכו' ולמדנו שתקן תפלת ערבית .וידוע
שליעקב אבינו לא היה נודע קדושת המקום עד עכשיו.
פלוגתת התנאים אי תפלת ערבית רשות או חובה,
רבה (פס"ח ב') איתא ,רבי שמואל בר ז) במדרש ואיפסיקא הילכתא דתפלת ערבית רשות ,וברי"ף כתב
נחמן פתח (תהלים קכ"א א') שיר למעלות אשא עיני אל (ברכות י"ט ע"א) דהאידנא נהוג עלמא לשווי' כחובה.
-א-
עינו אל ההרים ,דהיינו אל ההורים ,כמ"ש המדרש, ההרים ,אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני ,מאין
למלפני ולמעבדני ,דהיינו לאבותיו ורבותיו ,שהזכיר את יבוא עזרי ,אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב
זכותם וסמך על כוחם ,שכמו שהם זכו להעמיד תולדותם ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו' ואני לא נזם אחד ולא
נגד הטבע ,על אף שעקרות היו ,כמו כן יפקוד ה' אותו צמיד אחד וכו' ,חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי
גם כן ,וזרעו לעולם יהיה ,כי אחר שנפתח מעין הישועה, חס ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה'
שוב בנקל יותר להמשיך ממעין שיצא בתחלה. עושה שמים וארץ ,ע"כ .ותמהו כל המפרשים ,הכי
מתחלה אבד ח"ו בטחונו מהשי"ת ,ומה נתחדש לו אח"כ
יל"פ דבריו הפלאים של המגלה עמוקות ובזה ששוב נתחזק עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ .גם מה
דויצ"א ר"ת וירא יעקב צורת אל"ף ,שמיד כשיצא מבית
שאמר ברישא אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני,
אבותיו על מנת ללכת לחרן אל בית לבן שמלאה גילולים,
מה הכוונה בזה.
האיר לנגד עיניו צורת אל"ף ,דהיינו א'בותיו הקדושים,
שזכותם י עמוד לו כמו שהם זכו להיפקד בדבר ישועה עפ"י מה שביארנו בשבוע העעל"ט עה"פ ונראה
ורחמים .וכן אל"ף הוא כמו ל' המדרש הנ"ל למלפנ"י ואלה תולדות יצחק בן אברהם -אברהם הוליד את יצחק,
ולמעבדנ"י ,דהיינו רבותיו ואלופי"ו ,שהם ג"כ אבותיו וברש"י ואלה תולדות ,יעקב ועשו האמורים בפרשה .דיש
הק' ,וכן מה שקיבל תורה בבית עבר נכדו ותלמידו של כאן ב' טעמי ם למה מצינו ביצחק ורבקה שאע"פ שעקרה
שם .שגם בהם בטח שזכותם יעמוד לו ,שהם כבר פתחו לו היתה ,אבל לא ארכה לה השעה כמו לאברהם ושרה ,ולא
מעיני הישועה. כמו רחל אמנו שג"כ עקרה היתה וסבלה הרבה צער
אריכות הזמן כמבואר במקראי קודש .והטעם הראשון
המ דרש שם ,אמר יעקב מאין יבוא עזרי, וממשיך עפ"י מש"כ בספה"ק ייטב לב ,וכן בשאר ספרים
אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח
הקדושים שהעתקנו שם ,שהוא על דרך (ישעיה יב ,ג)
העבד עשרה גמלים וגו ' ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד
ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ,שמה שעושה
וכו' ,חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי חס ושלום
השי"ת ישועה ,שוב נקל לשאוב ממנו ולהמציא עוד
לית אנא מובד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה
הפעם .על כן אחר שנפתח מעין הישועה לאברהם ושרה
שמים וארץ .היינו כי מתחלה ראה שאצלו נשתנה הדבר
כבר הועילה תפלתם וצדקתם לזרעם אחריהם ליצחק
מאבותיו ,והיה פלא אצלו למה לא עמדה לו זכות אבותיו
ולרבקה ,וזה אלה תולדות יצחק בן אברהם ,כלומר באיזה
שיארע לו נסים כמותם ,שאליעזר היה לו עשרה גמלים וכל
כח זכו לתולדות ,והתירוץ אברה ם הוליד את יצחק ,אע"פ
טוב אדוניו ,משא"כ אצלו נסתמה דרכי הישועה ,מה שלא
שאברהם ושרה עקר ועקרה היו ,ע"כ מכיון שהם כבר
היה ראוי להיות כן ,כי אדרבה אחר שכבר נפתחה המעין
המשיכו את הנס בעולם ,הועיל זאת לתולדות יצחק בן
מבית אבותיו היה לו להיות בנקל יותר לבני בניהם ,ומזה
אברהם גם כן .וטעם השני ,כי לא כמו יעקב ורחל שהביאו
התבונן ,כי אדרבה משם ראיה כי אצלו נשתבח למעליותא,
לעולם זרע קודש והיתה מטתם שלימה ,בפרט בהמשכת
כי אצל אבותיו היה עוד ענין מה שנתעלם ישועתם מעיני
נשמת יוסף הצדיק שהוא היה שטנו של עשו ,ועל כן היה
המקטרג ,מכיון שאצלם לא היה מטתם שלמה ,משא"כ
צריך כח מיוחד לזה ,על כן סבלה רחל ביותר ,משא"כ
עכשיו שהגיע הזמן לזרוע את זרעו בטהרה ובנקיות
ביצחק שהוליד את יעקב ועשו האמורים בפרשה ,שזה
לגמרי בלי שום סיגים ,על כן צריכים שיגיעו הדברים
הועיל להעלים קצת את המקטרג ,מכיון שבהולדה זו היה
בהסתר ובהעלמה מעיני המקטרג ,וזה שחזר ואמר מה
גם עשו ,ראה בדברינו בפרשה שעברה שביארנו כל הענין
אנא מוביד סברי מן בריי וכו' ,היינו שמזה עצמו שפט
בטוטו"ד.
ולקח ראיה ,שיש לו לבטוח בה' יותר ויותר ,מאחר שרואה
שירט הדרך לנגדו ,ע"כ בודאי כי עומד לפניו להוציא יקר פי הדברים האלה נבוא לביאור פרשתן ,בענין ועל
מזולל ,וזה עצמו נתן לו את החיזו ק לבטוח בה' עושה עבודת יעק ב אבינו ע"ה עליו ועל הדורות הבאים ,אשר
שמים וארץ. בזה תלוי כל קיום כלל ישראל ,כמו שהאריכו כבר קדמונינו
כי כל מה שפעלו ועשו אבותינו הקדושים היה הכל פועל
יובן מה היה צורך בקפיצת הארץ בשעה שהלך ובזה דמיוני לסלול הדרך לבניהם אחריהם ,בפרט עכשיו שהלך
לחרן ,אחר שממילא היה גלוי וידוע לפניו שעתיד לחזור
יעקב לבנות את ביתו כרם ה' צבאות נטע שעשועיו ,על כן
בדרכו ,אלא שזה היה מעשה שטן ,שלא יתפלל במקום
מיד בצאתו מבאר שבע ללכת לחרן ,בראש וראשונה נשא
שהתפללו אבותיו ,ואכן אז לא יה ב דעתיה להתפלל במקום
-ב-
מיוחדת ,ע"כ רצה לעשות בזה סימן ופועל דמיוני שם שהתפללו אבותיו ,כעין שמצינו ביהודה ותמ ר שאמרו
במקום הקדוש ההוא ,שיראה בעיניו איך שע תיד להעמיד במדרש ,בפסוק ויט אליה אל הדרך (בראשית רבה פה ח),
י"ב שבטי י־ ה ,אשר כולם ברורים כולם קדושים ואין בהם שבי קש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך ו אמר לו יהודה היכן
פסול ושמץ ,וכמו שאכן שמע ה' בקולו ונעשה נס ומופת אתה הולך ,מהיכן מלכים עומדים מהיכן גדולים עומדים,
שנעשו כולם אבן אחת ,אשר משם רועה אבן ישראל ,וכשם ויט אליה אל הדרך בעל כרחו .וכידוע מהאריז"ל
שאין בלבו אלא אחד כך אין בלבם אלא לב אחד לשמים. שהשתלשלות ענין קדוש כזה כמלכות בית דוד היה צריך
שיהיה בהסתר גדול ,כמו כן י"ל כאן שבעת שהלך יעקב
נבוא לביאור מה דמתחלה כשנקבע תפלת ובזה לבנות את ביתו שם במקור הקליפות במקום חרון אפו של
ערבית נקב ע באופן שיהיה רשות ולא חובה ,ובהקדם מה
מקום ,אז העלימו ממנו מלמעלה ,כדי שיהא נראה שיגיע
שהזכרנו בעת שיעורינו הנלמד לרבים במס' ברכות
עד לחרן.
במאמרם ז"ל (דף כ"ו ע"ב) איתמר רבי יוסי ברבי חנינא
אמר ,תפלות אבות תקנום וכו' ,תניא כוותיה דרבי יוסי אחר שהגיע לשם ,והרגיש גודל הטומאה דשם, אבל
ברבי חנינא ,אברהם תקן תפלת שחרית ,שנאמר וישכם אז נתגבר אצלו כח הקדושה ,וראה כי אדרבה הוא נצרך
אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ,ואין עמידה אלא ביותר לתפלה ובקשה שינצל מהם ,וזה שאמרו בגמ' חולין,
תפלה וכו' ,יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק כי מטא לחרן ,כלומר דייקא כי מטא להתם ,אז אמר
לשוח בשדה לפנות ערב ,ואין שיחה אלא תפלה וכו' ,יעקב אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ,ואני לא
תקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם ,ואין התפללתי בו וכו' .כלומר ,שמכיון שראה גודל התגברות
פגיעה אלא תפלה וכו' .וכ' בשפתי חכמים על הש"ס הבעל דבר ,הבין דבר מתוך דב ר את אשר לפניו ,כי אין
שם ,לבאר מילתא בטעמא למה לא כתבה התורה בפירוש הדבר תלוי אלא בו ,ועליו לעורר רחמים מרובים שיזכה
לשון תפלה ,וכולם נלמדו ע"י רמזים בצירוף פסוקים לעזר מלעילא ,שיזכה לגמור הדבר בקדושה ,ועל כן מזה
שונים כמבואר בגמרא שם ,אלא כיון שהוא דבר גדול עצמו יהב דעתיה למיהדר ,וגם אז קפצה ליה ארעא ,אחר
לתקן תפלות לישראל עד סוף כל הדורות הוכרחה התורה שמסר נפשו עליה ע"כ לא יגרע מצדיק עינו ,והיה לו עזר
להסתיר דבר זה שלא ירגיש השטן שבאים להתפלל וסיוע מיוחד מלעילא שיוכל להתפלל במק ום שהתפללו
ויקטרג ,לכן העלים מעשיהם ,עיי"ש. אבותיו ושם נגלה אליו האלקים בחלום לראשונה ,והבטיח
לו את כל אלו ההבטחות הנוראות של והיה זרעך כעפר
זה נראה להוסיף דגבי תפלת ערבית ,שתיקן ולפי הארץ ופרצת ימה וקדמה וגו' וכל הענין האמור שם.
יעקב אבינו עליו השלום אז בעת שפגע במקום ההוא,
לפני שיצא לחוץ לארץ להעמיד את ביתו בקדושה יתירה, ועוד י"ל למה בפעם הזאת קפצה לו הארץ והגיע
היה צריך בתפלתו שמירה מיוחדת להסתיר הדבר ,ועל כן אצלו ,וכשיטת רש"י ,ולא כמו שהיה בקפיצת הארץ בפעם
תיקנו באופן שיהיה רשות ,כמו אין ולאו ורפיא בידיה, הראשונה ,ו כן באליעזר ובשאר הצדיקים שקפצה הארץ
כדי שלא להתגרות להדיא בסט"א ולשדות גירא בעיניה היינו שהם הגיעו בזמן מועט אל מקום יעדם ,ולמה עשה
דשטנא ,וכעין שאמרו חז"ל גדול המצווה ועושה יותר ה' ככה שהארץ עצמו יקפוץ ממקומו אל מקום אחר,
ממי שאינו מצווה ועושה ,כי אין לו יצר הרע שמתגבר ולהנ"ל י"ל כי זה היה חלק מההעלמה ,וכמו שפי' כעין זה
עליו כ"כ כמצווה ועושה ,על כן גם תפלת ערבית תיקן מרן רביה"ק זי"ע בדברי יואל (עמ' כ') שזה היה לטעם
אותו לפנים כמי שאינו מצווה ועושה .אבל בדורות שאחריו שלא ירגישו בו מי שאינו ראו י ויבואו ויטמאו את ארצו
קבעוהו חובה ,כי ב ודאי בפנימיות נתקן תפלת ערבית וירמסו את חצרו ,ולדברינו י"ל כי בכאן בא השטן להתייצב
כחובה לא פחות משאר התפלות ,אלא בשעה שנתקן היה וסיבב שיתעלם מיעקב המקום הקדוש הזה ,וע"כ כתיב
צריך שיהיה בהסתר באופן זה. ויפגע במקום ,מקום סתמא ,שהעלים שם ומהות המקום,
עד שמזליה חזי ,ונתעורר מעצמו להתפלל שם ,וזכה לגילוי
איתא בזוהר הק' (הובא בדבר"י עמ' ס"ד) שיעקב גם אלקות כזה.
אבינו התפלל אז על גלותן של ישראל ,וזל"ק (פר' בראשית
דף כ"ג ע"ב) ,ויעקב בגין דחמא ברוחא דקודשא דוחקא יל"פ הענין שלקח י"ב אבנים דוקא ,כי אחר ובזה
דגלותא בתראה בסוף יומייא אמר ויפגע בבמקום וילן שם שראה כל אלו הקטרוגים והסכסוכים שעלו לו בדרכו שלא
כי בא השמש ובא ליליא דגלותא וכו' ,ע"כ .על כן הוכרח כטבע העולם ,וגם אצל אבותיו לא הזדמן נגדם כל כך
ביותר להסתיר סוד תפלה זו מעינא בישא דסטרא אחרא, מניעות ועיכובים שונים ומשונים ,הבין כי צריך כאן תפלה
-ג-
גאולת הנפש והגוף ,גאולה פרטית וגאולה הכללית ותיקנה רשות ,שלא יהיה עליה התגברות יתירה .ובדורות
שתהיה במהרה בימינו אמן. האחרונים שכבר תקפה עלינו הגלות ,שעליה נוסד תפלת
(שנת תשע"א) ערבית ,ע"כ שוב קבעוהו חובה ,כי עכשיו אין מנוס להנצל
מכובד הגלות וקושי השעבוד בגשמיות ורוחניות כי אם
בצעקה ושועה לאלקים חיים שימהר ויחיש גאולתינו
קדושת השבטים היתה על ידי מסירת נפשם של האמהות הקדושות בעת הולדתם
יש לומר בעומק כוונת הפסוק חנוך לנער על פי וזה בפסוק וילך ראובן בימי קציר חטים ,בספה"ק
דרכו ,כי ידוע דדר"ך מרמז על דרך גבר בעלמה (משלי ל' אמרי נועם הביא המדרש ( בראשית רבה פרשה ע" ב אות א')
י"ט) ,כמ"ש ב מסכת קדושין (דף ב' ע"ב) .והובא הרבה הה"ד חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה
בספרי הקודש דדר"ך רומז על יסו"ד ,וזה סוד הפסוק (משלי כב ו) וכו' ,והוא פלא ,ובמפרשי המדרש יש כמה
הנותן בים דרך ( ישעי' מ" ג ט"ז) ,כידוע מהאריז"ל .וזה דרכים.
שאמר חנוך לנער על פי דרכ"ו ,כי חינוך הנער מתחיל לפי
לדרוש לשבח ,עפ"י מש"כ רש"י כאן ובחז"ל ונראה
הדר"ך ,אם בקדושה ואם להיפוך ח"ו ,ועל ידי זה גם כי
במדרשים ובגמ' עירובין (דף ק' ע"ב) דמכיון שהשליכה
יזקין לא יסור מ מנה ,אחר שנבנה מיסו"ד קודש .ועל כן
לאה את נפשה מנגד והתאוה להרבות בהעמדת השבטי
הסמיך במדרש פסוק זה לכאן בפרשת דודאי ראובן,
י־ ה ,על כן נתן לה אז אלקים שכרה וילדה את יששכר
שהוא הולדת שבט יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה
יעשה ישראל.
שממנו יצא הסנהדרין .ויותר מזה מבואר במש"כ מרן
החתם סופר זללה"ה ,בפסוק וילך ראובן בימי קציר
(שנת תש"ע)
חטים ,וזל"ק (תורת משה ,הוא בגם בחי' חת"ס עה"ת) ,וי"ל
דמרמז הקרא ,בימי קציר חיטים היינו שבועות ,ומביאת
יעקב בשבועות זמן מ תן תורתנו נולד עמוד התורה
ברכת מזל טוב יששכר יודעי בינה לעיתים ,וזה ידעו האמהות ברוח
אל מע"כ הגה"צ אבדק"ק דאראג שליט"א הקודש ,ולכך התאוה לאה לביאה זו ,ורחל שהיתה עקרה
לרגל שמחת היכנס לעול התורה והמצוות של הבחור כמר שמואל ולא הי' מוליד מביאה ההיא ,הסכימה עם לאה ,ומחלה על
יקותיאל זלמן ני"ו בן הרה"ג ר' משה בעריש לויפער שליט"א ביאתה ,כדי שיולד אז עמוד התורה וכו' ,עכל"ק .נמצא
ו ל ר ג ל ש מ ח ת ני ש ו אי נ כ ד ת ו ת ח י ' ב ת ח ת נ ו ה ר ה " ג ר ' י וא ל ה ל ו י דהיתה בזה מסירת נפש של שני האמהות ,כי גם רחל
י ו ז ש עף ש ל י ט "א הסכימה לכך כדי שיולד אז עמוד התורה ,והוא ענין
ע ב " ג ה ח ת ן ה רב צ ב י ה ל ו י ר א ט מא ן ש ל י ט "א ל מז ל ט וב נפלא.
ויה"ר שמשמחה זו יושפע שפע קודש ורב טוב לבית ישראל
להוסיף דזה עצמו גרם שנולד אז הצדיק יששכר ויש
לזכות ולעילוי נשמת אבי מורי ,החסיד האמיתי ,איש החסד ,כש"ת ,הרב דהווין לי ה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן
רבי שלום בן הגה"צ רבי ישכר בעריש (דומ"ץ דק"ק דזיקוב ,בעמח"ס
כמ"ש בגמ' שם ,מכיון שיסוד הולדתו היה בקדושה כל כך
אהל תורה) לויפער זצ"ל ,נפטר כ"ח אייר תשס"ד
ובכוונה רצויה של שני האמהות הקדושות כאחד לשם
ולע"נ אמי מורתי הרבנית הצדיקת מרת העניא ע"ה בת הרה"ח רבי
יחזקאל שרגא ז"ל ,נפטרה ט"ז אייר תשע"ג
שמים ,וכמו שידוע מספרי קודש בפרט בספה"ק
ראשית חכמה שער הקדושה פט"ז ובמש"כ שם מדברי
יארצייטן השבוע הבעל"ט :הגה"ק רבי מאיר פאפער מאלמאש
אבדק"ק מאטערסדארף חותנו של כק"ז הגה"ק מטשענגער בעל הרמב"ן ז"ל ,שהפירי הוא כפי מחשבת הזריעה ,עיי"ש
מנוחת אשר זי"ע ,נלב"ע י"ג כסלו תר"ב ,מנו"כ בעיר וויען יצ"ו באורך .על כן גם כאן השפיע השתוקקותן של שני
יצא לאור ע"י הוצאות ספרים אמרי שפר האמהות ומסירת נפשם כל אחת מהן לפי ענינה ,זו
25 Ross st. Brooklyn, NY 11249
בוויתורה ,וזו בתאוותה הקדושה לשם שמים ,וזה השפיע
| Tel. 718.260.8177בארה"ק6814.3145350 :
3022356@Gmail.Com שהולידה והצמיחה פירות קדושים כאלה.
-ד-
