חומש רש״י משולב · Chumash Rashi Meshulav — ויצא (2026-11-16)

לע''נ רבי יוסף מרדכי שלמה ב''ר יעקב .נלב''ע י''ט תשרי תשפ''ו בס''ד
פרשת ויצא תשפ''ז .גליון מס' 311
חומש רש''י משולב
פרשת ויצא ,בראשית כח (י) -לב (ג) ,קמ''ח פסוקים
-וחזקת ,כמו (שמות א יב) וכן
יפרוץ
-לפי שהיה ירא מעשו ומלבן
על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך
עשו אל ישמעאל ,הפסיק הענין בפרשתו של יעקב ,וכתיב (לעיל כח ו)
לצרכך ועליך ,מה ' -אם' משמש בלשון 'כי', וירא עשו כי ברך וגו' ,ומשגמר חזר לענין הראשון.
שהבטחתי לאברהם על זרעו ,לך הבטחתיו ולא לעשו ,שלא אמרתי לו
כי יצחק יקרא לך זרע ,אלא כי ביצחק ,ולא כל יצחק .וכן כל לי ולך ולו לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ,ולמה הזכיר יציאתו,
ולהם הסמוכים אצל דיבור ,משמשים לשון על ,וזה יוכיח ,שהרי עם אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם ,שבזמן שהצדיק
יעקב לא דיבר קודם לכן בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה ,יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה
הדרה ,וכן (רות א ז) 'ותצא מן המקום' האמור בנעמי ורות.
שאילו ידעתי -לא ישנתי במקום קדוש כזה יצא ללכת לחרן:
-תרגום מה דחילו אתרא הדין. -לא הזכיר הכתוב באיזה מקום ,אלא במקום
הנזכר במקום אחר ,הוא הר המוריה שנאמר בו (לעיל כב ד) וירא את
דחילו שם דבר הוא ,כמו סוכלתנו ,וכסו למלבש,
כמו (יהושע טז ז) ו ָּפגַ ע ביריחו( ,שם יט יא) ו ָּפגַ ע המקום מרחוק.
בדבשת .ורבותינו פירשו לשון תפילה ,כמו (ירמיה ז טז) ואל תפגע בי,
ולמדנו שתיקן תפלת ערבית .ושינה הכתוב ולא כתב ויתפלל ,ללמדך
אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא ,הסולם
שקפצה לו הארץ ,כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא-.):
הזה עומד בבאר שבע ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש ,שבאר
שבע עומד בדרומה של יהודה ,וירושלים בצפונה בגבול שבין יהודה -היה לו לכתוב ויבא השמש ,כי בא השמש,
ובנימין ,ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני משמע ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם,
יוסף ,נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע
שיפועו נגד ירושלים. -עשאן כמין מרזב סביב לראשו ,שהיה
ירא מפני חיות רעות .התחילו מריבות זו עם זו ,זאת אומרת עלי יניח
וכלפי שאמרו רבותינו שאמר הקדוש ברוך הוא צדיק זה בא לבית צדיק את ראשו ,וזאת אומרת עלי יניח ,מיד עשאן הקדוש ברוך הוא
מלוני ויפטר בלא לינה ,ועוד אמרו יעקב קראה לירושלים בית אל וזו אבן אחת ,וזהו שנאמר (לקמן פסוק יח) ויקח את האבן אשר שם
לוז היא ולא ירושלים ,ומהיכן למדו לומר כן .אומר אני שנעקר הר לשון מיעוט ,באותו מקום שכב, מראשותיו,
המוריה ובא לכאן ,וזהו היא קפיצת הארץ האמורה בשחיטת חולין אבל ארבע עשרה שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה ,שהיה
(חולין צא ,):שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל ,וזהו ויפגע עוסק בתורה
במקום.
ואם תאמר וכשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עכבו שם ,איהו
לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ,ומן השמים .עולים תחילה ואחר כך יורדים ,מלאכים שליווהו
יעכבוהו ,איהו עד חרן אזל כדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין צא,): בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ,ועלו לרקיע ,וירדו מלאכי חוצה לארץ
וקרא מוכיח וילך חרנה ,כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום ללוותו
שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו ,יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית
אל וקפצה לו הארץ. -לשמרו,
-אף על פי שלא מצינו במקרא שייחד הקדוש ברוך הוא
(האי בית אל לא זה הוא הסמוך לעי אלא לירושלים ,ועל שם שהיתה
שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב אלהי פלוני ,משום שנאמר (איוב טו
עיר האלהים קראה בית אל ,והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם,
טו) הן בקדושיו לא יאמין ,כאן ייחד שמו על יצחק ,לפי שכהו עיניו
והוא השדה שהתפלל בו יצחק ,וכן אמרו בסוטה לכו ונעלה וגו' לא
וכלוא היה בבית ,והרי הוא כמת ,ויצר הרע פסק ממנו,
כאברהם שקראו הר ,ולא כיצחק שקראו שדה ,אלא כיעקב שקראו
בית אל .ע"כ מפרש"י מדויק). -קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו ,רמז לו
שתהא נוחה ליכבש לבניו
חומש רש"י משולב -פרשת ויצא
מקום תפילה לעלות תפילתם השמימה .ומדרשו -
הטעם באל"ף ,ותרגומו אתיא' .ורחל באה' (להלן פס' ט) ,הטעם שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה:
למעלה בבי"ת ותרגומו אתת .הראשון לשון עוֹ ָשה ,והשני לשון עשתה
לפי שראה אותם רובצים ,כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא
ירעו עוד ,אמר להם הן עוד היום גדול ,כלומר אם שכירים אתם -לא
שלמתם פעולת היום ,ואם הבהמות שלכם ,אף על פי כן לא עת האסף -אם ישמור לי
המקנה וגו' הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי ,כמו שאמר לי (לעיל פס' טו)
-כמו שאמר לי והנה אנכי עמך,
-להשקות ,לפי שהאבן גדולה, -כמו שאמר (שם) ושמרתיך בכל אשר תלך,
זה מתורגם ויגנדרון ,לפי (שם) כי לא אעזבך ,והמבקש לחם הוא קרוי נעזב ,שנאמר (תהלים לז
שהוא לשון עתיד, כה) ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם,
כמו שאמר לי (לעיל פס' טו)
שלם מן החטא ,שלא אלמד מדרכי והשיבותיך אל האדמה.
שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף ,שלא לבן
-כאדם שמעביר את הפקק
ימצא פסול בזרעי ,כמו שנאמר (שם) אשר דברתי לך ,והבטחה זו
מעל פי צלוחית ,להודיעך שכחו גדול,
הבטיח לאברהם ,שנאמר (לעיל יז ז) להיות לך לאלהים ולזרעך
אחריך:
לפי שצפה ברוח הקודש
שאינה נכנסת עמו לקבורה .דבר אחר ,לפי שבא בידים ריקניות ,אמר -
אליעזר ע בד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ,ואני אין בידי
כך תפרש וי"ו זו של והאבן ,אם תעשה לי את אלה ,אף אני
כלום .לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו ,ולפי
שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו .אמר לו מה אעשה לציווי של כתרגומו אעשה זאת
אבא ,אמר לו יעקב טול מה שבידי ,והעני חשוב כמת אהי פלח עלה קדם ה' ,וכן עשה בשובו מפדן ארם ,כשאמר לו (לקמן
לה א) קום עלה בית אל ,מה נאמר שם (שם פס' יד) ויצב יעקב מצבה
וגו' ויסך עליה נסך
קרוב לאביה ,כמו (לעיל יג ח) אנשים אחים אנחנו .ומדרשו ,אם
לרמאות הוא בא -גם אני אחיו ברמאות ,ואם אדם כשר הוא ,גם אני
שאמה מתה ,לא היהלפי ִ בן רבקה אחותו הכשרה,
לה להגיד אלא לו
-כסבור ממון
-משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה,
הוא טעון ,שהרי עבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טעונים
נשא ִלבו את רגליו ונעשה קל ללכת .כך מפורש בבראשית רבה (ע ח),
-כשלא ראה עמו כלום ,אמר שמא זהובים הביא והנם בחיקו,
-אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו
שלא בא אלא מתוך אונס אחיו ,ושנטלו ממונו
ממנו -משקים הרועים את העדרים ,והמקרא
דיבר בלשון קצרה
מעתה אין לי לאספך הביתה הואיל ואין בידך כלום ,אלא מפני -רגילים היו להאסף ,לפי שהיתה האבן
קורבה אטפל בך חודש ימים .וכן עשה ,ואף זו לא לחינם ,שהיה רועה וגוללין ,ותרגומו ומגנדרין. גדולה,
צאנו: כל לשון הווה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר ,לפי שכל דבר
-תרגומו ההווה תמיד כבר היה ועתיד להיות,
-לשון תימה ,וכי
'ומתיבין'
כמו ותעבדני ,וכן כל תיבה בשביל שאחי אתה תעבדני חינם.
שהיא לשון עבר ,הוסיף וי"ו בראשה היא הופכת התיבה להבא,
2
חומש רש"י משולב -פרשת ויצא
-שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה,
שהיו הכל אומרים -שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן ,הגדולה לגדול
-רבותינו פירשו ,אמרה
-הוא צורת הפרצוף ,לשון (ישעיה והקטנה לקטן
ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב ,וזה לא מכרה ליוסף
ולא ערער עליו ,ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הוא זיו קלסתר מד יג) יְ ָת ֲא ֵרה ּו ַב ּ ֶש ֶרד ,קונפ"ס בלע"ז,
הבור,
-הם ימים אחדים
שאמרה לו אמו (לעיל כז מד) וישבת עמו ימים אחדים .ותדע שכן
-לפי שהאמהות נביאות היו ,ויודעות ששנים עשר שבטים
הוא ,שהרי כתיב (להלן פס' כ) ויהיו בעיניו כימים אחדים,
יוצאים מיעקב וארבע נשים ישא ,אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי,
-כל מי שנאמר בו 'על כן' מרובה שהרי נטלתי כל חלקי בבנים, כל הסימנים הללו למה ,לפי שיודע בו שהוא רמאי ,אמר לו -
אעבדך ברחל ,ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק ,תלמוד לומר בתך,
תמהתי באוכלוסין ,חוץ מלוי שהארון היה מכלה בהם
ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל ,תלמוד לומר
שבכולם כתיב ותקרא ,וזה כתב בו קרא ,ויש מדרש אגדה באלה הקטנה ,ואף על פי כן לא הועיל לו ,שהרי רמהו
הדברים רבה ,ששלח הקדוש ברוך הוא גבריאל והביאו לפניו וקרא לו
שם זה ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהונה ,ועל שם שלוהו במתנות
קראו לוי
-שנטלתי יותר
מחלקי ,מעתה יש לי להודות, שאמרה לי אמי .ועוד מלאו ימי ,שהרי אני בן שמונים וארבע שנה,
ואימתי אעמיד שנים עשר שבטים ,וזהו שאמר ואבואה אליה ,והלא
קל שבקלים אינו אומר כן ,אלא להוליד תולדות אמר כן:
-קנאה במעשיה
הטובים ,אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים,
-וכי כך עשה אביך לאמך ,והלא התפלל עליה
מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת
-אבל בלילה לא היתה לאה ,לפי
-וכי במקומו אני שמסר יעקב לרחל סימנים ,וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה
את אמרת שאעשה כאבא ,אני איני כאבא, עכשיו תכלם אחותי ,עמדה ומסרה לה אותן סימנים,
אבא לא היו לו בנים ,אני יש לי בנים ,ממך מנע ולא ממני
-כתרגומו וַ ֲאנָ א
מהו גם ,אמרה לו זקנך אברהם היו לו ֱא ַר ֵ ּבי, -דבוק הוא ,שהרי נקוד בחטף ,שבוע של זאת,
בנים מהגר ,וחגר מתניו כנגד שרה .אמר לה זקנתי הכניסה צרתה והן שבעת ימי המשתה ,בתלמוד ירושלמי במועד קטן (א ז) .ואי
לביתה ,אמרה לו אם הדבר הזה מעכב ,הנה אמתי בלהה ,ואבנה גם אפשר לומר שבוע ממש ,שאם כן היה צריך לינקד בפתח השין .ועוד
אנכי ממנה כשרה ששבוע לשון זכר ,כדכתיב (דברים טז ט) שבעה שבועות תספר לך,
לפיכך אין משמע שבוע אלא שבעה ,שייטיינ"א בלע"ז [קבוצה של
-לשון רבים ,כמו (לעיל יא ז) נרדה ונבלה( ,שם שבעה]
פס' ג) ונשרפה ,אף זה לשון וניתן,
-דנני וחייבני וְ זִ ַּכנִ י מיד לאחר שבעת ימי המשתה,
ותעבוד לאחר נשואיה:
-מנחם בן סרוק
פירשו במחברת (במדבר יט טו) צמיד פתיל ,חבורים מאת המקום
נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים .ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) הקישן לראשונות ,מה ראשונות באמונה אף האחרונות
עקש ופתלתול ,נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום באמונה ,ואף על פי שברמאות בא עליו
-הסכים על ידי .ואונקלוס תרגם לשון להיות שוה לאחותי
3
חומש רש"י משולב -פרשת ויצא
פירשו רבותינו שדנה לאה תפילה ,כמו נפתולי אלהים ,נתפללתי בקשות החביבות לפניו ,נתקבלתי
דין בעצמה ,אם זה זכר ,לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, נתקבלה תפלתי .ומדרש אגדה יש רבים ונעתרתי כאחותי.
והתפללה עליו ונהפך לנקבה בלשון נוטריקון
-זכר לה שמסרה סימניה לאחותה,
ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו ,שמא יגרשנה יעקב לפי
שאין לה בנים ,ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים.
הוא שייסד הפייט (קרובות דר"ה שחרית) 'האדמון כבט שלא חלה, בכולן נאמר הריון חוץ
צבה לקחתה לו ונתבהלה', מזלפה ,לפי שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה,
וכדי לרמות ליעקב נתנה לבן ללאה ,שלא יבין שמכניסין לו את לאה,
הכניסה שכך מנהג ליתן שפחה גדולה לגדולה וקטנה לקטנה:
במקום שלא תראה ,וכן (ישעיה ד א) אסף חרפתנו( ,שמות ט יט) ולא
יאסף הביתה( ,יואל ד טו) אספו נגהם( ,ישעיה ס כ) וִ ֵיר ֵח ְך לא יאסף, -בא מזל טוב ,כמו (שבת סז ):גד גדי
שהייתי לחרפה שאני עקרה ,והיו אומרים עלי לא יטמן. וסנוק לא ,ודומה לו (ישעיה סה יא) העורכים לגד שלחן .ומדרש אגדה
-שנולד מהול ,כמו (דניאל ד כ) ּג ֹּד ּו אילנא ,ולא ידעתי על מה נכתבה
שאעלה לחלקו של עשו הרשע .ומדרש אגדה -כל זמן שאין לאשה
תיבה אחת .דבר אחר ,למה נקראת תיבה אחת בגד ,כמו בגדת בי
בן ,אין לה במי לתלות סרחונה ,משיש לה בן תולה בו ,מי שבר כלי זה
כשבאת אל שפחתי ,כאיש שבגד באשת נעורים,
בנך ,מי אכל תאנים אלו בנך
יודעת היתה
בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים ,אמרה יהי
רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני ,לכך לא נתפללה אלא על
בן אחר
-משנולד שטנו של עשו,
שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו -להגיד שבחן של שבטים ,שעת
לקש ,אש בלא להבה אינו שולט למרחוק ,משנולד יוסף בטח יעקב הקציר היה ,ולא פשט ידו בגזל להביא חיטים ושעורים ,אלא דבר
בהקב"ה ורצה לשוב, -סיגלי ,עשב הוא ובלשון ההפקר שאין אדם מקפיד בו
ישמעאל יסמי"ן
איני רוצה לצאת כי אם
ברשות: -
בתמיה ,ולעשות עוד זאת ליקח גם את דודאי בני ,ותרגומו 'ולמיסב',
שלי היתה שכיבת
מנחש היה ,נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי ברכה ,כשבאת
לילה זו ,ואני נותנה לך תחת דודאי בנך .ולפי שזלזלה במשכב הצדיק,
לכאן לא היו לי בנים ,שנאמר (לעיל כט ו) והנה רחל בתו באה עם לא זכתה להיקבר עמו
הצאן ,אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים ,ועכשיו היו לו
בנים ,שנאמר (להלן לא א) וישמע את דברי בני לבן
-נתתי לרחל שכרה
הקדוש ברוך הוא סייעו שיצא משם יששכר
-שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות
-כתרגומו 'פריש אגרך' שבטים
את חשבון מיעוט מקנך שבא לידי מתחילה כמה היו
-עם -כתרגומו (חולק טב),
רגלי ,בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה ,כמו (שמות יא ח) העם לשון (מלכים א' ח יג)
אשר ברגלך( ,שופטים ח ה) לעם אשר ברגלי ,הבאים עמי בית זבול ,הירבירייריא"ה בלע"ז [לינה] בית מדור .מעתה לא תהא
לצורך ביתי ,עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני, עיקר דירתו אלא עמי ,שיש לי בנים כנגד כל נשיו,
וצריך אני להיות עושה גם אני עמהם לסמכן ,וזהו 'גם'
4
חומש רש"י משולב -פרשת ויצא
ָ -אל מראות המקלות
-משונים במקום עקידתן ,הם קרסולי ידיהן ורגליהן
-מנומר בחברבורות
- -לשון טלאים, דקות ,כמו נקודות ,פוינטור"א בלעז [ניקוד],
הנולדים עקודים נקודים הבדיל והפריד לעצמן ועשה אותן עדר עדר שחום ,דומה לאדום, חברבורות רחבות
לבדו ,והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן ,ופני הצאן ההולכות רוש בלעז [אדום] ,לשון משנה שחמתית ונמצאת לבנה ,לענין
אחריהם צופות אליהם ,וזהו שנאמר ויתן פני הצאן אל עקוד ,שהיו פני אותן שיוולדו מכאן ולהבא התבואה
הצאן אל העקודים ,ואל כל חום שמצא בצאן לבן, נקודים וטלואים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי ,ואותן שישנן
-כמו שפרשתי עכשיו הפרש מהם והפקידם ביד בניך ,שלא תאמר לי על הנולדים
מעתה אלו היו שם מתחילה ,ועוד שלא תאמר לי על ידי הזכרים שהן
-כתרגומו הבכירות ,ואין לו עד נקודים וטלואים תלדנה הנקבות דוגמתן מכאן ואילך
במקרא להוכיח עליו .ומנחם חברו עם (שמואל ב' טו לא) אחיתופל
בקושרים( ,שם פס' יב) ויהי הקשר אמיץ ,אותן המתקשרות יחד למהר
עיבורן, אם תחשדני שאני נוטל
משלך כלום ,תענה בי צדקתי ,כי תבוא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך,
לשון איחור ,כתרגומו ובלקישות. שלא תמצא בעדרי כי אם נקודים וטלואים ,וכל שתמצא בהן שאינו
ומנחם חברו עם (ישעיה ג כב) המחלצות והמעטפות ,לשון עטיפת נקוד או טלוא או חום בידוע שגנבתיו לך ,ובגניבה הוא שרוי אצלי
כסות ,כלומר מתעטפות בעורן וצמרן ואינן מתאוות להתיחם על ידי
הזכרים, הלואי -לשון קבלת דברים,
שתחפוץ בכך
-פרות ורבות יותר משאר
מוכר צאנו בדמים יקרים ,ולוקח צאן, -עזים לבן ביום ההוא וגו'
לו כל אלה זכרים
-כל אשר היתה בו חברבורת לבנה,
לבן ביד בניו:
כנס ,כמו (ש"א יד מח) ויעש חיל
ויך את עמלק: הרעועות שבהן ,החולות והעקרות ,שאינן אלא שירים ,אותן מסר לו
-עץ הוא ושמו ִל ְבנֶ ה ,כמה דתימא
(הושע ד יג) תחת אלון וְ ִל ְבנֶ ה ,ואומר אני הוא שקורין טרינבל"א בלע"ז,
-ועוד לקח מקל -כשהוא רטוב, שהוא לבן [צפצפה עצנית]
ושם אהיה עמך ,אבל בעודך מחובר לטמא אי - לוז ,עץ שגדלין בו אגוזים דקים ,קולדר"א בלע"ז [אלסר]
אפשר להשרות שכינתי עליך קשטיניי"ר בלע"ז [עץ ערמון],
לרחל תחילה קלופים קלופים ,שהיה עושהו מנומר
ואחר כך ללאה ,שהיא היתה עיקר הבית ,שבשבילה נזדווג יעקב עם גלוי לובן של מקל .כשהיה קולפו היה
לבן ,ואף בניה של לאה מודים בדבר ,שהרי בועז ובית דינו משבט
נראה ונגלה לובן שלו במקום הקילוף:
יהודה אומרים (רות ד יא) כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם וגו' ,הקדימו
רחל ללאה: תרגומו ודעיץ ,לשון תחיבה
ונעיצה הוא בלשון ארמית ,והרבה יש בתלמוד (שבת נ ):דצה ושלפה,
(חולין צג ):דץ ביה מידי .דצה כמו דעצה ,אלא שמקצר את לשונו,
במרוצת המים ,בבריכות העשויות
-אין מונים פחות - בארץ להשקות שם הצאן
לשון סכום כלל החשבון ,והן עשיריות ,למדנו שהחליף מעשרה. ברהטים ,אשר תבאנה הצאן לשתות ,שם הציג המקלות לנוכח הצאן
תנאו מאה פעמים הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת
לאחוריה ,והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו .רבי הושעיא אומר -המים
נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר ,וזהו ויחמנה וגו'
5
חומש רש"י משולב -פרשת ויצא
שהרי דרך
שלושת ימים היה ביניהם:
-קרוביו אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן
כל אותן שלושה ימים שהלך המגיד דוגמתן ,היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר
להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו .נמצא יעקב רחוק מלבן ששה ימים, שביד יעקב.
ובשביעי השיגו לבן ,למדנו שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים הלך
לבן ביום אחד (שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים ,ולא נאמר כתרגומו ופציחין ,פיישי"ד בלע"ז [מנומש] ,חוט של לבן מקיף
וירדוף אחריו שבעת ימים): את גופו סביב ,חברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזן אל זן ,ואין לי
להביא עד מן המקרא:
כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים
-כמו אל בית אל ,הה"א יתירה ,ודרך מקראות
לדבר כן ,כמו (במדבר לד ב) כי אתם באים אל הארץ כנען,
כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב -לשון רבוי וגדולה כשנמשח למלכות ,כך (לעיל
כח יח) ויצק שמן על ראשה ,להיות משוחה למזבח,
-גנבת את דעתי
-וצריך אתה לשלמו ,שאמרת (שם פס' כב) יהיה בית אלהים,
שתקריב שם קרבנות,
למה
-יש כח וחיל בידי לעשות עמכם נעכב על ידך מלשוב ,כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום בין
הזכרים
רע .וכל אל שהוא לשון קודש ,על שם עזוז ורוב אונים הוא,
-אפילו בשעה שדרך בני אדם
לתת נדוניא לבנותיו בשעת נשואין ,נהג עמנו כנכריות ,כי מכרנו לך
חמדת,
שעיכב דמי שכר פעולתך בשכר הפעולה,
והרבה יש במקרא( ,תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי( ,איוב יד טו)
למעשה ידך תכסוף
'כי' זה משמש בלשון 'אלא' ,כלומר משל אבינו אין לנו כלום,
השיבו על ראשון ראשון ,שאמר לו (לעיל פס' כו) ותנהג את בנותי וגו' לשון אלא מה שהציל הקדוש ברוך הוא מאבינו שלנו הוא.
הפריש ,וכן כל לשון הצלה שבמקרא לשון הפרשה ,שמפרישו מן
-ומאותה קללה מתה רחל הרעה ומן האויב
-משלך בדרך,
-הוא אהל רחל ,שהיה יעקב תדיר אצלה,
הקדים זכרים לנקבות ,ועשו הקדים נקבות לזכרים ,שנאמר (לקמן לו
וכן הוא אומר (להלן מו יט) בני רחל אשת יעקב ,ובכולן לא נאמר ו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו':
אשת יעקב,
כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחיפש -מה
באהל האמהות .וכל כך למה ,לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית שקנה מצאנו עבדים ושפחות וגמלים וחמורים
-לשון כרים וכסתות,
כתרגומו בעביטא דגמלא ,והיא מרדעת העשויה כמין כר ,ובעירובין -שנתן ביד בניו דרך שלושת ימים בינו
(דף טז ).הקיפוה בעביטין ,והן עביטי גמלים ,בשטי"ל בלע"ז [אוכף] להפריש את אביה ובין יעקב,
מעבודה זרה נתכוונה
6
חומש רש"י משולב -פרשת ויצא
-הם בניו ,שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה
ולמלחמה, רדפת ,כמו (איכה ד יט) על ההרים דלקונו ,וכמו
(ש"א יז נג) מדלוק אחרי פלשתים
-תרגומו של גלעד
גל עד
ויבררו עם מי הדין ,אפרובי"ר בלע"ז [לברר]:
-לא הפילו
-והמצפה אשר בהר עיבורם ,כמו (הושע ט יד) ֶר ֶחם ַמ ְש ִּכיל( ,איוב כא י) ְּת ַפ ֵּלט ּ ָפ ָרתוֹ וְ ל ֹא
הגלעד ,כמו שכתוב (שופטים יא כט) ויעבור את מצפה גלעד .ולמה מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל ,שאם ְת ַש ֵּכל
נקרא שמה מצפה ,לפי שאמר כל אחד מהם לחברו יצף ה' ביני ובינך לא כן מה שבחו ,אילים לא אכל אבל כבשים אכל ,אם כן גזלן הוא
ולא נראה איש את רעהו אם תעבור את הברית
-על ידי ארי או זאב
-למנוע מהם עונת תשמיש,
שתי פעמים ,אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש,
לשון (שופטים כ טז) קולע באבן אל ַה ּ ַש ֲע ָרה ולא יחטיא,
(מ"א א כא) אני ובני שלמה חטאים ,חסרים ,אנכי אחסרנה ,אם חסרה
-כמו תרגומו דהות שגיא ממנינא, חסרה לי ,שמידי תבקשנה.
(שמות טו ד) ירה בים ,כזה שהוא יורה חץ שהיתה נפקדת ומחוסרת ,כמו (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש,
תרגומו ולא שגא,
-הרי 'אם' משמש בלשון 'אשר',
כמו (לעיל כד לג) עד אם דברתי דברי גנובת יום או גנובת לילה ,הכל שילמתי.
לרעה אי כמו (איכה א א) רבתי בגוים שרתי במדינות( ,ישעיה א כא)
אתה עובר ,אבל אתה עובר לפרקמטיא ְמ ֵל ֲא ִתי משפט( ,הושע י יא) א ַֹה ְב ִּתי ָלדוּש
-חול -קודש -לשון (דברים ד כד) אש אוכלה,
-חול, כמו (תהלים קמז יז) משליך קרחו ,תרגומו גלידא ,
לשון שינה
- -שחט בהמות למשתה
-כל דבר מאכל קרוי לחם ,כמו לאוהביו שעם לבן
-היית משנה תנאי שבינינו
(דניאל ה א) ֲע ַבד לחם רב( ,ירמיה יא יט) נשחיתה עץ בלחמו,
מנקוד לטלוא ומעקודים לברודים
לא רצה לומר אלהי יצחק ,שאין הקדוש ברוך
הוא מייחד שמו על הצדיקים בחייהם .ואף על פי שאמר לו בצאתו
מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק,
בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת ,יעקב נתיירא לומר ואלהי ,ואמר
מלאכים של ארץ לשון תוכחה ופחד,
ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ הוא ,ולא לשון הוכחה:
שתי מחנות ,של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן ,ושל ארץ
ישראל שבאו לקראתו
-איך תעלה על לבי להרע
כל הזכויות שמורות© .
להן
את כללי העריכה ניתן לראות במבוא לפרשת בראשית( .אוצר החכמה /היברו בוקס)
ניתן להשיג את הגליון (וכן גליונות קודמים) במאגר העלונים הממוחשב של
הקדוש ברוך הוא
'דרשו'' ,לדעת עלונים' ועוד
וכן ניתן להשיג במייל 2711526@GMAIL .COM -
הארות הערות ותיקוני טעויות יתקבלו בברכה 05276-00532
7
