gilyoines.com

מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫דשמיא‬ ‫בסייעתא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת‬ ‫ויצא ‪ -‬וישלח‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫מעץ החיים‬ ‫של רבותינו הקדושים לבית באבוב‬ ‫שנה ב׳ גליון ו׳ (כ״ה)‬ ‫דברי תורה מרבותינו הקדושים‬ ‫מפיהם אנו חיים‬ ‫‪ -‬פרשת ויצא –‬ ‫רשעים רעה היא אצל הצדיקים‪.‬‬ ‫לא ירגיש כלל שעושים עמו טובה‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬ ‫ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם‬ ‫יהא נדמה בעיניו שהוא הוא העושה את הטובה‬ ‫את דודאי בני (בראשית ל‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫לפי זה יש לפרש לשון הגמרא (מגילה טו‪ ).‬אל‬ ‫לחבירו הנותן‪ ,‬וכגון העשיר שמחזר אחר עני‬ ‫תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך‪ ,‬דהדיוט היינו‬ ‫אשר נצרך לו הלואה‪ ,‬ומבקש ומפציר בו שיקח‬ ‫ולכאורה יפלא מאוד‪ ,‬הלא זאת ידוע לכל בר‬ ‫אדם קל‪ ,‬ורצונו לומר שלא תאמר שאין לך שום‬ ‫ממנו ההלואה‪ ,‬באומרו אשר מונח עתה תחת ידו‬ ‫בי רב‪ ,‬מה שמבואר בדברי חכמינו ז״ל בגמרא‬ ‫נפקא מינה בברכתו‪ ,‬כי אפשר שברכתו תהא לך‬ ‫הרבה מזומנים‪ ,‬והוא עושה לו טובה בזה שלוקח‬ ‫ובמדרשים‪ ,‬דכאשר ראתה רחל שאבי׳ רוצה‬ ‫למכשול ולפוקה ח"ו‪ ,‬כיון שטובתן וברכתן רעה‬ ‫אותו ממנו‪ ,‬וכן כל כיוצ״ב‪ ,‬שעושים הטובה באופן‬ ‫לרמות את יעקב ולהכניס לו את לאה במקום‬ ‫היא אצל הצדיקים‪.‬‬ ‫אשר המקבל נדמה לו שהוא עושה עמו חסד במה‬ ‫רחל‪ ,‬אמרה עכשיו תכלם אחותי‪ ,‬עמדה ומסרה‬ ‫שלוקח ממנו הטובה‪.‬‬ ‫לה הסימנים שמסר יעקב לרחל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אדרבה‪,‬‬ ‫(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל‪,‬‬ ‫הובא בקונ' נפתלי שבע רצוןא  דף קכד‪).‬‬ ‫לא זו בלבד שלא לקחה רחל מלאה את אישה‪,‬‬ ‫וכמו כן בשעה שמסרה רחל את הסימנים‬ ‫אלא אף גם זאת שעשתה עם לאה טובה גדולה‬ ‫* * *‬ ‫ללאה אחותה‪ ,‬בודאי עשתה באופן כזה אשר‬ ‫שתוכל להינשא ליעקב ולא תכלם‪ ,‬ואיך יתכן‬ ‫לאה לא הרגישה כלל שרחל עושה עמה טובה‪,‬‬ ‫שלאה אמנו שהיתה צדקנית תכפור בטובתה‬ ‫ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי‬ ‫אלא היתה סוברת שהיא עושה חסד עם רחל בזה‪,‬‬ ‫ותאמר לה המעט קחתך את אישי‪.‬‬ ‫כי דלקת אחרי (בראשית לא‪ ,‬לו)‪.‬‬ ‫ולכך אף שבודאי היתה בה מדה זו של הכרת‬ ‫הטוב‪ ,‬מ"מ לא עלתה על דעתה שנעשתה עמה‬ ‫והיו אשר רצו לתרץ כי מכאן אנו רואים‪,‬‬ ‫אפשר לרמז שהי' מיצר ליעקב מאוד על‬ ‫כאן איזה טובה‪ ,‬לכן הי׳ אפשר שתאמר דיבורים‬ ‫שאמנם כך הוא טבע האדם‪ ,‬שאין בו מדת הכרת‬ ‫שרצה לבן להיות עמו כאח וריע‪ ,‬כי קרבתן‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫הטוב‪ ,‬ואף אם הטיב עמו זולתו‪ ,‬הרי הוא שוכח‬ ‫של רשעים רעה הוא אצל הצדיקים‪ ,‬ועל כן‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל‪,‬‬ ‫בכל הטובות ואינו מכיר בהם‪ .‬אבל חס ושלום‬ ‫אמר‪ ,‬מה פשעי מה חטאתי‪ ,‬כי ודאי גברו עונתי‬ ‫הובא בקובץ אמרי קודש פ' בהעלותך תשע"ג)‬ ‫לומר כן על לאה אמנו‪ ,‬שהיתה בה מדה גרועה‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬כי דלקת אחרי‪ ,‬דלקת הוא מלשון‬ ‫ומגונה זו של כפיית טובה‪ ,‬זה בודאי לא יעלה‬ ‫דליקה‪ ,‬דהיינו שיש לך לב בוערת של אהבה עלי‪,‬‬ ‫* * *‬ ‫על הדעת‪.‬‬ ‫כי אם חבר רע רוצה לידבק באדם‪ ,‬סימן הוא‬ ‫בדבר שצריך לשוב בתשובהב ‪.‬‬ ‫ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה‬ ‫ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב‬ ‫אלא כוונת הכתוב הנ״ל היא כך‪ ,‬כי דרך‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל‪ ,‬האלף לך שלמה אות ע"ו)‬ ‫עד רע (בראשית לא‪ ,‬כד)‪ ,‬ופרש"י‪ ,‬כל טובתן של‬ ‫הטוב להטיב עם זולתו באופן אשר המקבל‬ ‫א‪ .‬חידושי תורה ושיחות‪ ,‬וקורות ימי חייו של הג"ר נפתלי הכהן שווארטץ זצ"ל אבד"ק מאד [וי"ל ע"י בנו הג"ר יוסף הכהן שווארץ זצ"ל הי"ד בשנת תרצ"ו לפ"ק]‪ .‬נולד ביום י"ד אלול שנת‬ ‫תר"ו לפ"ק לאביו הגה"ק ר' אברהם יהודה הכהן זצ"ל אבד"ק מאד ובעמח"ס קול ארי'‪ ,‬ובשנת תרמ"ד לפ"ק‪ ,‬אחר הסתלקותו של אביו מילא מקומו כאבד"ק מאד‪ .‬נסע כמה פעמים‬ ‫לכ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצ"ל‪ ,‬שקירב אותו בחיבה יתירה‪ ,‬ואח"כ נסע אל בנו הגה"ק משינאווא זצ"ל‪ .‬חיבר הספרים שו"ת בית נפתלי‪ ,‬בית נפתלי עה"ת‪ ,‬שער נפתלי ‪ -‬על האבודרהם‪,‬‬ ‫אמרי שפר ‪ -‬דרושים והספדים‪ ,‬אילה שלוחה וכתבי הר"ן ‪ -‬תשובות ומכתבים‪ .‬נפטר ביום י"ב כסלו שנת תרנ"ז לפ"ק‪ ,‬ומנוחתו כבוד בעיר כהונתו מאד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראה בספה"ק עטרת שלמה (פרשתינו) פירוש כעין זה‪.‬‬ ‫קביעת עתים לתורה‪ ,‬אין לעיין בהגליון בשעת התפילה וקריאת התורה‪ ,‬כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | א‬ ‫מפיהם אנו חיים ‪ /‬המשך‬ ‫‪ -‬פרשת וישלח –‬ ‫עשו‪ ,‬שהתאבק שר של עשו כל הלילה להכשיל‬ ‫תוכן עמוק‪ ,‬לחנכם ולהדריכם ולחדד את שכלםג ‪.‬‬ ‫ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות‬ ‫את יעקב ח״ו ולבלבל את מחשבתו בחקירות‬ ‫סדר המשחק הי' כך‪ ,‬אחד אוחז באיזה חפץ‪,‬‬ ‫השחר (בראשית לב‪ ,‬כה)‪ ,‬פרש"י‪ ,‬פירשו רבותינו ז״ל‬ ‫עצומות‪ ,‬ואבינו יעקב לא הטה אוזן קשבת‬ ‫וקורא לילד לאחוז בצד השני‪ ,‬ואופן המשחק הוא‪,‬‬ ‫שהוא שרו של עשו‪.‬‬ ‫כלל‪ .‬ועל כן כששאל יעקב ממנו אחר כל זה‬ ‫שכשקורא ואומר‪" :‬כאפ אן"! על הילד להרפות‬ ‫"מה שמך"‪ ,‬תמה המלאך ואמר‪" ,‬למה זה תשאל‬ ‫ולהניח החפץ‪ ,‬וכשאומר‪" :‬לאז נאך"! צריך הילד‬ ‫(שם לז‪ ,‬טו)‬‫ויש לדקדק‪ ,‬שבפרשת וישב‬ ‫לשמי"‪ ,‬הרי עצם התנהגותך כל הלילה הוא יסוד‬ ‫לחזור ולתפסו‪ .‬כך מבחינים את הילד‪ ,‬שקוראים‬ ‫בפסוק וימצאהו איש תועה בשדה וישאלהו האיש‬ ‫העיקרי של שמי וזכרי‪" ,‬לא תשמע לי"‪ ,‬וא"כ הלא‬ ‫אליו בסירוגין‪ ,‬אחוז‪ ,‬הנח‪ ,‬אחוז‪ ,‬הנח‪ ,‬ולפעמים‬ ‫לאמר מה תבקש‪ ,‬פירש רש״י בשם התנחומא‪,‬‬ ‫זה זמן רב שכבר ידעת את שמי‪.‬‬ ‫בזה אחר זה ושוב לסירוגין‪ ,‬ובהמשך הזמן עושים‬ ‫זה גבריאל‪ ,‬שנאמר (דניאל ט‪ ,‬כא) והאיש גבריאל‪.‬‬ ‫כך במהירות‪ ,‬ועל הילד להיות חריף זריז וממולח‬ ‫וצריך ביאור מדוע בפסוק ויאבק איש עמו פירש‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל‪ ,‬שם)‬ ‫לשמוע בכובד ראש‪ ,‬ולעשות תיכף ומיד ההיפוך‬ ‫שהוא שר של עשו‪ ,‬ובפסוק וימצאהו איש תועה‬ ‫* * *‬ ‫ממה שנצטוה‪.‬‬ ‫פירש שהי' גבריאל‪ ,‬והרי בשניהם נאמר תיבת‬ ‫"איש"‪.‬‬ ‫ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין‬ ‫ובמשחק זה טמונה סוד הנצחון במלחמת‬ ‫(בראשית לה‪ ,‬יח)‪ .‬ובתרגום ירושלמי‪ ,‬ואבוי הוה קרי‬ ‫היצר‪ ,‬כי בעת שהיצה״ר מפתה את האדם לעשות‬ ‫ויש לתרץ בדרך צחות‪ ,‬שאם יבקש אדם‬ ‫לי' בלשן בית קודשא בנימין‪.‬‬ ‫כך וכך‪ ,‬החכם עיניו בראשו צריך להיות מזורז‬ ‫מאיש אחד שיעזור לו באיזה ענין‪ ,‬והלה מתאמץ‬ ‫ומזוין להבין מי הוא המדבר אליו‪ ,‬ולהתבונן‬ ‫בכל יכולתו להיות לו לאחיעזר ולאחיסמך‪ ,‬דוגמת‬ ‫אפשר לבאר דברי התרגום עפ"י הידוע לנו‬ ‫שהתכלית הוא שלא ישמע לעצתו‪ ,‬ולעשות‬ ‫האיש שנתבקש מיוסף הצדיק שיהי' לו לעזר‬ ‫מפי ספרים וסופרים (ראה בספה"ק דברי חיים לחנוכה‬ ‫בזריזות דוקא ההיפוך‪.‬‬ ‫למצוא את אחיו‪ ,‬ונתעסק האיש עמו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫סז‪ ,):‬דכל הצרות ויסורים בתוך ימי הגלות‪ ,‬וכל‬ ‫שנמצאים בדותן‪ ,‬ברם זכור אותו איש לטוב‪,‬‬ ‫ההרתפקאות והתלאות העוברים עלינו‪ ,‬כולם‬ ‫ולפי"ז אפשר לפרש מה שאמר המלאך אל‬ ‫ומסתמא הוא מלאך גבריאל‪.‬‬ ‫שוים לטובה‪ ,‬והם חסדים גמורים מאת ד'‪ ,‬רק‬ ‫יעקב אבינו‪" ,‬למה זה תשאל לשמי"‪ ,‬שכל מלאך‬ ‫נסתרים דרכי ד'‪ ,‬וצריך כל איש ישראל להאמין‬ ‫נקרא על שם שליחותו כמבואר ברש״י‪ ,‬והנה‬ ‫אמנם לא כן התנהג האיש אשר ביקש אותו‬ ‫באמונת אומן דטובא גניזא בי'‪ .‬וכן צריך איש‬ ‫עצם שליחותו של היצה״ר הוא לפתות את האדם‬ ‫יעקב אבינו שיואיל בטובו להאציל עליו ברכתו‪,‬‬ ‫הישראלי להשריש ולנטוע בלבות בני ביתו‪ ,‬כי‬ ‫לעבירות ח״ו‪ ,‬אמנם התכלית הוא‪ ,‬שהאדם לא‬ ‫ברגע שביקש ממנו יעקב אבינו שיעשה לו טובה‪,‬‬ ‫מאתו לא תצא הרעות‪ ,‬ואלקים חשב את הכל‬ ‫יציית להסתתוד ‪ .‬ואם כן מובן שפיר הטעם שלא‬ ‫נזכר פתאום שהגיע זמנו לומר שירה‪" ,‬פונקט‬ ‫לטובה מרובה‪.‬‬ ‫הי' יכול לגלות את שמו‪ ,‬כי כשיתגלה מהותו‬ ‫יעצט דארף ער גיין דאווענען?"‪ ,‬ואין לו רגע‬ ‫האמיתי‪ ,‬שוב לא יהי' נסיון‪ ,‬שהרי גילה לו לעשות‬ ‫להטיב לזולתו‪ ,‬הנה כי כן זה שמו נאה לו "שר‬ ‫והנה רחל אמנו‪ ,‬אף דהיתה צדיקת גמורה‪,‬‬ ‫ההיפוך ממה שמפתה אותוה ‪ .‬ובא הרמז‪ ,‬שתיבת‬ ‫של עשו"‪.‬‬ ‫מ"מ נתגדלה בבית של טומאה‪ ,‬אצל לבן אבי'‪.‬‬ ‫תשא״ל הוא נוטריקון ש׳מי "א׳ל ת׳שמע ל׳י"‪.‬‬ ‫ולכן כאשר באה עלי' את הצרה הזאת‪ ,‬קראה‬ ‫(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל‪,‬‬ ‫לו "בן אוני" כתרגומו בר דוי‪ ,‬דהיינו מלשון צער‪.‬‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצוק"ל הי"ד‬ ‫הובא בספר שבח אהובים עמ' נ"ג)‬ ‫הובא בספר שבח אהובים עמ' ש"כ)‬ ‫* * *‬ ‫משא"כ יעקב אבינו אשר נתגדל בבית יצחק‬ ‫יש להוסיף על הדברים הנזכרים על פי משל‬ ‫אבינו‪ ,‬ונתחנך להאמין שכל הצרות הם לטובה‪,‬‬ ‫לשני ידידים ותיקים שלא ראו זה את זה זמן‬ ‫וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך‪ ,‬ויאמר‬ ‫הוא קרא לו "בנימין"‪ ,‬ורצה לרמז שגם הצרה בא‬ ‫ארוך‪ ,‬ונזדמן שנפגשו יחד‪ .‬כשניגש אחד לחבירו‬ ‫למה זה תשאל לשמי (בראשית לב‪ ,‬ל)‪.‬‬ ‫מצד "ימין" שהוא חסד‪ ,‬ורק לעיני בני אדם נראה‬ ‫בידידות ונתן לו שלום‪ ,‬הביט עליו חבירו ושאלו‪,‬‬ ‫שהוא דין כנ"ל‪ .‬וזהו בלשן בית קודשא‪ ,‬דכך‬ ‫"מי אתה ומה שמך"‪ ,‬מיד נתפלא הראשון ואמר‬ ‫אפשר להעמיס בפסוק הזה מוסר השכל‬ ‫מדברים בבתים קדושים‪ ,‬כגון בביתו של יצחק‬ ‫בתמי'‪" ,‬וכי אין אתה יודע את שמי‪ ,‬הלא היינו‬ ‫בדרך הסתת יצר הרע לאדם להכשילו בעבירות‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬אשר שם נתחנך יעקב אבינו להאמין ולומר‬ ‫בידידות נאמנה מימים ימימה"‪.‬‬ ‫בנימין‪ ,‬שהוא מצד חסדי המקום ב"ה‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' שלום מקאמינקא זצ"ל הי' משחק‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שב"ק פ' וישלח תשע"ד לפ"ק)‬ ‫ומעין זה אירע ליעקב אבינו ע״ה עם שרו של‬ ‫עם צאצאיו כשהיו בקטנותם‪ ,‬משחק מחכים מלא‬ ‫ג‪ .‬וכן שחק בנו הרה"ק ר' יהושע מקאמינקא זצ"ל את המשחק הזה עם נכדו כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצ"ל הי"ד‪ ,‬וכ"ק רבינו זצ"ל הי"ד שחקו גם כן עם בניו וצאצאיו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬והם הם הדברים הכתובים בספה״ק עבודת ישראל (בפרשתינו) בשם חכם אחד‪ ,‬עה"פ (שם‪ ,‬כז) שלחני כי עלה השחר‪ ,‬ואמרו בגמ' (חולין צא‪ ):‬מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה‬ ‫עד עכשיו‪ ,‬הנה כל מלאך אינו אומר שירה וזמרה להבורא ית״ש רק כשמגיע להתכלית אשר לזה נברא לעשות רצונו יתברך‪.‬‬ ‫והנה שרו של עשו‪ ,‬הוא הס״ם הוא היצה״ר הוא השטן‪ ,‬נברא להסית האדם ולהסירו מדעת יוצרו‪ ,‬אמנם אין חפץ המלאך הזה באמת שישמע האדם לקולו לעשות הרע‪ ,‬רק הוא מחיוב‬ ‫לעשות פעולתו ולהדיחו‪ ,‬והאדם יתחזק וילחום כנגדו ויכבוש אותו‪ ,‬ויעשה נחת רוח ליוצרנו‪ ,‬ובזה גם היצה״ר לוקח שכרו משלם‪ ,‬בעבור שהוא גרם אותו נחת רוח‪ ,‬וזהו תכלית בריאתו‪,‬‬ ‫שהוא מצידו יסית את האדם לדבר עבירה‪ ,‬ושהאדם מצידו לא יתן לו אוזן קשבת‪ ,‬וכמשל הזונה עם בן המלך הנזכר בזוהר הק׳ (ח״ב קסג‪.).‬‬ ‫והנה מיום שנברא היצה״ר‪ ,‬עדיין לא הי' אדם שכבשו לגמרי כמו יעקב אבינו ע״ה שלימו דאבהן‪ ,‬כי כשנלחם עם שרו של עשו לא היתה האביקה בדרך פשוט כדרך שנלחמים בעלי‬ ‫מלחמות‪ ,‬רק היתה מלחמה ברוחניות‪ ,‬לבלבל מחשבתו של יעקב אבינו ע״ה בחקירות עצומות‪ ,‬ויעקב התגבר בקדושתו נגדו‪ .‬לכן אחרי שראה המלאך כי לא יכול לו‪ ,‬אמר הגיע זמני‬ ‫לומר שירה‪ ,‬שעכשיו הגעתי אל התכלית עבורה נבראתי‪ ,‬שגרמתי נחת רוח הכי גדול לצורי וקוני‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ראה מש"כ בספה"ק עטרת שלמה על הפסוק הזה‪.‬‬ ‫ב | גליון מעץ החיים‬ ‫על מכתבי קודש של רבותינו הקדושים‬ ‫כתבנו לחיים‬ ‫מכתב מכ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל להרה"ח ר' יצחק קופערמאן ע"ה מיד אחר חתונתו‪( .‬הועתק מספר מכתבי קודש ח"א סי' ל"ב)‬ ‫ב״ה אור ליום ג׳ וישלח תרח״ם‪.‬‬ ‫לידידי האברך המופלוג הירא תלמידי מו״ה יצחק נ״י‪.‬‬ ‫מכתבך הגיעני וה׳ ב״ה יעזור לך שתהי׳ בבריאות השלימות ושמחתי מאוד בשמעי אשר קבעת לך ללמוד עם תלמידי החריף הירא‬ ‫מו״ה שמחה נ״י ואשר כתבת שבריאות גופך מנעך כעת ע״כ הנני לזרזך שתראה להתאמץ עצמך בלימוד בהתמדה[א] והשי״ת יעזור‬ ‫לך בסייעתא דשמיא וקביעת לימודך עם תלמידי הנ״ל יהי׳ לך בעז״ה לתועלת גדול בכמה ענינים כי חכם גדול הוא ואיש נפלא‬ ‫במעלות ובמדות טובות[ב] ותראה לחזק עצמך בהתחברות אתו באהבה ובאחדות וה׳ ב״ה ישלח עזרתו מקודש שתהי׳ בבריאות ובשמחה‬ ‫ותודיעני בש״ט כנפש המחכה לשמוע‪,‬‬ ‫הק׳ שלמה הלברשטאם‬ ‫והנני דו״ש ידיד נפשי תלמידי האהוב לי כבן החריף השנון הירא החכם מו״ה שמחה נ״י‪.‬‬ ‫"שתראה להתאמץ עצמך בלימוד בהתמדה"‬ ‫לך חמץ‪ ,‬היינו שלא יראה לך אותיות חמץ‪ ,‬רק‬ ‫ביתו שנתלוו אליו לא חשבו שהוא משים לב‬ ‫מזקנים אתבונן‬ ‫האותיות הבאות אחריהן‪ ,‬שהם יתמיד‪ ,‬דהיינו‬ ‫לשמוע מה שאומר הרופא הפראפעסאר‪.‬‬ ‫שיתמיד בלימודו שזה הוא תבלין ליצה״ר‪ ,‬עי״ז‬ ‫סיפר כ״ק מרן אדמו״ר זצ״ל‪ ,‬כי בעת שביקר‬ ‫ולא יראה לך שאור היינו השאור שבעיסה‪ ,‬כי‬ ‫ביום שבת קודש אחר שחזר הרה״ק בעל‬ ‫כ״ק מרן הרה״ק מצאנז זי״ע לעת זקנתו אצל‬ ‫בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‪.‬‬ ‫דברי חיים זי״ע לביתו נאוה קודש בעיר צאנז‪,‬‬ ‫דאקטאר נאטנאגעל בעיר הבירה וויען‪ ,‬התחיל‬ ‫אמר דברי תורה בסעודה שלישית באש להבה‪,‬‬ ‫הפראפעסאר לשאול כנהוג כמה שאלות על סדר‬ ‫(קדושת ציון פ' בא)‬ ‫מתובל בדברי כבושין ומוסר לחסידים האברכים‪,‬‬ ‫יומו של מרן מצאנז זי״ע‪ .‬הרופא שאל אותו‬ ‫שהם מתעצלים בתפקידם ואינם יוצאים ידי‬ ‫באיזה שעה הוא קם ובאיזה שעה הוא הולך לישן‪,‬‬ ‫ממלכת כהנים‬ ‫ובמה הוא מתעסק במשך כל שעות היום והלילה‬ ‫חובתם ביגיעה בתורה ובעבודת השי״ת‪ ,‬בגמילות‬ ‫בני היקרים הנאהבים יהיו נא אזניכם קשובות‬ ‫חסדים זה לזה ובשבירת המדות וכו'‪ ,‬ועל כל‬ ‫וכו'‪ ,‬כדרך שאלות הרופאים‪ ,‬ואחד מאנ״ש בוויען‬ ‫לקול תחנוני נא בלשון בקשה חזקו ואמצו בכל‬ ‫אלה‪ ,‬עוד הם מדמים בנפשם שהם בעלי מדריגה‬ ‫ששלט בשפה האשכנזית הי' מליץ בינותם‪.‬‬ ‫עוז ואין עוז אלא תורה ללמוד בהתמדה רבה‬ ‫ובעלי השגה בחסידות‪ .‬והמשיך לעורר‪" :‬אפילו‬ ‫באהבה בחשקות התורה ולא לבלות הזמן‬ ‫דער אלטער פראפעסאר אין וויען האט געזאגט‬ ‫היות שלא רצה המליץ לטרוח ולהסביר‬ ‫היקר מכל‪ ,‬בדברים של מה בכך‪ ,‬והי' לזכרון בין‬ ‫אזוי‪ ,‬שטודירען און שטודירען"‪...‬‬ ‫להפראפעסאר בפרטיות החילוק בין לימוד לפני‬ ‫עיניכם מאמרם ז”ל שכתר תורה הוא למעלה‬ ‫התפלה ללימוד גפ״ת ושו״ע‪ ,‬או ההבדל של עסק‬ ‫(שבח אהובים‪ ,‬עמ' תר"ד)‬ ‫בספרי קבלה ותורת הנסתר וכתיבת תשובות‬ ‫מכל הכתרים והתורה אומרת בי מלכים ימלוכו‬ ‫להלכה וכדומה‪ ,‬על כן כששאל "וואס מאכט דער‬ ‫והכתר הזה מונח הפקר לכל וכל הרוצה ליטול‬ ‫כן יהי' תמיד‬ ‫הער‪-‬ראבינער אין די שפעטע נאכט שטונדען"‪,‬‬ ‫יבוא ויטול‪ ,‬אמנם אין אדם זוכה בכתר תורה‬ ‫כי אם בשקידה ויגיעה רבה‪ ,‬ואי אפשר להמלט‬ ‫ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור וגו'‪.‬‬ ‫השיב המליץ‪" :‬דער ראבינער טוט שטודירען"‪,‬‬ ‫מפח היצר אלא בעסק התורה בהתמדה כאוז"ל‬ ‫הנה ידוע מספרים הקדושים כי חמץ רומז ליצר‬ ‫וכן על שאר סדר היום של הרה״ק מצאנז זי״ע‬ ‫בראתי יצה”ר בראתי לו תורה תבלין‪.‬‬ ‫הרע הוא שאור שבעיסה המעכב עלינו לעבוד‬ ‫השיב המליץ על הכל "שטודירען"‪.‬‬ ‫את ד' ולעשות רצונו כאשר עם לבבנו‪ ,‬והעצה‬ ‫(לשון כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל במכתב לתלמידי ישיבת קדושת‬ ‫היעוצה לבטל את היצה״ר‪ ,‬היא ההתמדה‬ ‫כשגמר לרשום כל מה ששמע‪ ,‬וראה שבכל‬ ‫ציון מיום ב' לסדר למען אשר יצוה את בניו (וירא) תש"ל לפ"ק)‬ ‫בלימוד‪ ,‬וכמו שאמרו (קידושין ל‪ ):‬בראתי יצה״ר‬ ‫שעותיו רשומים ׳שטודירען׳‪ ,‬נענה הפראפעסאר‬ ‫ולא פסקין‬ ‫ובראתי לו תורה תבלין‪ ,‬וידוע מ״ש הרמב״ם ז״ל‬ ‫הישיש אל רבינו הק׳ מצאנז זי״ע בלשון דייטש‪:‬‬ ‫(סוף הל׳ איסורי ביאה) שאין יצה״ר מתגבר אלא בלב‬ ‫"יא הער ראבינער‪ ,‬וויר אלטע לויטע‪ ,‬שטודירען‬ ‫לכן הנני מבקש מכל אחד ואחד להתחזק בכל‬ ‫פנוי מן החכמה‪ ,‬היינו כנ״ל שמי שמתמיד בלימוד‬ ‫און שטודירען און ווידער שטודירען‪ .‬וויר אימער‬ ‫אמצי כוחותיו לעסוק בתורה בהתמדה וביגיעה‪,‬‬ ‫ואינו הולך בטל בלב פנוי לא יוכל היצר להתגבר‬ ‫גלָא ובען דאס מיד וויסן‬ ‫שטודירען‪ ,‬דען מיד ָ‬ ‫וזאת תהי' כל מגמתו ומשאת נפשו‪ ,‬ולא תהי'‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫נָא ך ניקס אללעס‪ .‬די יונגע לויטע [הוא התכוון‬ ‫ָ‬ ‫הלימוד לעול ולמשא כבידה עליו‪ ,‬בלי רצון וחשק‬ ‫גַא רניכט שטודירען‪ ,‬אונד‬ ‫לסטודענטן שלו] זיי ווילן ַ‬ ‫ובלי שמחה ותענוג ח"ו‪ ,‬אלא שוש ישיש בד'‬ ‫וזה יש לרמז בתיבת חמץ אשר הוא במלואו‬ ‫ברָא וכען ניכט שטודירען‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫דַא ס זיי‬ ‫זיי דענקען ַ‬ ‫ובתורתו‪ ,‬וילמוד בכל כוחו וכוונתו‪ ,‬בבחינת כל‬ ‫חי״ת מ״ם צד״י‪ ,‬נמצא שאחר אותיות ח׳מ'ץ'‬ ‫שָא ן אללעס"‪ .‬הרה״ק מצאנז זי״ע‬ ‫דען זיי וויסן ָ‬ ‫עצמותי תאמרנה‪ ,‬וישמח ויעוז במתת גורלו‪ ,‬כי‬ ‫באים האותיות י׳ת׳מ׳י׳ד׳‪ ,‬וז״ש הכתוב ולא יראה‬ ‫ישב בדביקות והוציא אנחה כבידה‪ ,‬אמנם אנשי‬ ‫_______________________________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________________________________ ציונים ומראה מקומות על לשון המכתב‬ ‫[א] אולי התכוון בזה למה שאמרו חז"ל דלימוד התורה מועלת לבריאות הגוף‪ ,‬כמבואר במס' עירובין (נד‪ ,).‬חש בראשו יעסוק בתורה וכו'‪ ,‬חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר (משלי ד‪,‬‬ ‫כב) ולכל בשרו מרפא‪[ .‬ב] עי' במס' אבות (פ"ג מי"ז) אין דרך ארץ אין תורה‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | ג‬ ‫אוצר חיים‬ ‫כתבנו לחיים ‪ /‬המשך‬ ‫ליקוטי ענינים‬ ‫והגיד כ״ק אאמו״ר זצ״ל ממדריגתו הרמה‬ ‫יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה‪.‬‬ ‫והתמדתו הנפלאה בתורה‪ ,‬כי בעת מלחמת‬ ‫וישב עמו חודש ימים‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬כאשר הגלה כ״ק מרן אא״ז‬ ‫עוד יזהר מאוד‪ ,‬שלא יפסיק באמצע לימודו‬ ‫איתא בספר חסידים (סי' תתשנ"ג)‬ ‫זצ״ל הי״ד לעיר וויען‪ ,‬הגלה גם הבחור חיים ר׳‬ ‫ח"ו ולא יעשה תורתו קרעים קרעים‪ ,‬וכמו‬ ‫שלום יצחק׳ס לשם‪ ,‬ותקופה ההיא היתה שעת‬ ‫שדרשו בזוה"ק הנ"ל הפסוק אש תמי"ד תוקד‬ ‫לא הי' יעקב נכנס לאהלו של לבן‬ ‫חירום ועת מלחמה‪ ,‬ועיקר השיחה בפי הבריות‬ ‫על המזבח‪ ,‬דא אורייתא דכתיב בי' הלא כה‬ ‫כלל במשך כל אלו השנים ששהה שם‬ ‫כל היום הי׳ ממאורעות המלחמה‪ ,‬ובפרט כי‬ ‫דברי כאש‪ ,‬שצריך לעסוק בתורה בתמידית‬ ‫הקרבות התנהלו בין החיילות בעיירות בגאליציע‬ ‫בלי הפסק‪ ,‬ורק באופן זה יוכל להצליח בלימודו‬ ‫‪ -‬ענין התבדלות מהאומות ‪-‬‬ ‫שהאנשים הללו גרו שם מימים ימימה טרם‬ ‫ולזכות לכתר תורה‪ ,‬כמו שאמר הקב"ה ליהושע‬ ‫ברחם מפני חמת המציק‪ ,‬ומדי יום ביומו הגיעו‬ ‫(יהושע א‪ ,‬ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך‬ ‫וישב במדבר‬ ‫לאזניהם שמועות שונות‪ ,‬וגם קראו בבלעטליך‬ ‫והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל‬ ‫המיוחדים עם חדשות מעניני המלחמה שיצאו אז‬ ‫הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל‪.‬‬ ‫דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו‬ ‫לאור מהדורות חדשות כמה פעמים במשך היום‪,‬‬ ‫ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי‬ ‫איך נכנסו הרוסים וכבשו את מקומות מגוריהם‬ ‫ואף דלפעמים מוכרח האדם להפסיק‬ ‫מדינתו‪ ,‬לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים‬ ‫ועיירות מושבותיהם ועשו שמות בארץ‪ ,‬וזה הי׳‬ ‫מלימודו עבור צרכי הגוף ההכרחיים‪ ,‬ובפרט אלו‬ ‫ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד‬ ‫כל שיחתם ודיבורם כל היום‪.‬‬ ‫העוסקים בפרקמטיא ומשא ומתן במשך כל‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך‬ ‫כדי שלא ילמוד ממעשיהם‪ ,‬הוא ששלמה אומר‬ ‫היום כדי לפרנס את בני ביתם‪ ,‬מ"מ איש הנלבב‬ ‫(משלי יג‪ ,‬כ) הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים‬ ‫ובאותו זמן בהיותם בעמק הבכה ובתוך‬ ‫והמשכיל עושה כל מעשיו הגשמיים לשם שמים‬ ‫ירוע‪ ,‬ואומר (תהלים א‪ ,‬א) אשרי האיש וגו'‪.‬‬ ‫ההפיכה‪ ,‬הי׳ הבחור חיים ר׳ שלום יצחק׳ס הנ״ל‬ ‫ולצורך גבוה‪ ,‬אוכל ושותה כדי שיהי' לו כח‬ ‫עומד על רגליו במשך רוב שעות היום בקרן‬ ‫לעשות חיל בתורה ועבודת ד'‪ ,‬וכאשר נותן שינה‬ ‫וכן אם הי' במדינה שמנהגותי' רעים ואין‬ ‫מזרחית צפונית של הביהמ״ד‪ ,‬ובידו החזיק כרך‬ ‫לעיניו ולעפעפיו תנומה‪ ,‬כוונתו לחזק כוחותיו‬ ‫אנשי' הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשי'‬ ‫גדול אשר כלל בתוכו כל הש״ס‪ ,‬ועסק בלימוד‬ ‫שיוכל לקום באשמורת הבוקר לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫צדיקים ונוהגים בדרך טובים‪ ,‬ואם היו כל‬ ‫התורה בקול בהתמדה נפלאה‪ ,‬והי׳ שקוע כל‬ ‫וכן בכל עסקיו ועניניו כוונתו לשם ד'‪ ,‬ואז נחשב‬ ‫המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים‬ ‫כולו בדברי הש״ס ופוסקים‪ ,‬ולא פנה דעתו‬ ‫לו כאילו עוסק בתורה במשך כל היום בלי‬ ‫בדרך לא טובה כמו זמנינו‪ ,‬או שאינו יכול ללכת‬ ‫כלל לעניני המלחמה ולכל המהפכה שנעשתה‬ ‫הפסק‪ ,‬כי כל מעשיו המה הכנה ללימוד התורה‪.‬‬ ‫למדינה שמנהגותי' טובים מפני הגייסות או מפני‬ ‫בעולם‪ ,‬ולא הי׳ לו שום ענין לדעת מה מתרחש‬ ‫החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד‬ ‫סביבו‪ ,‬כי כל אדיר חפצו וישעו וכל מגמת נפשו‬ ‫(דברי שלמה‪ ,‬פ' נח עמ' פ"ט)‬ ‫וידום‪ ,‬ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו‬ ‫אך ורק ללמוד תורה ולהגות בה יומם ולילה‪ ,‬ולא‬ ‫לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג‬ ‫פסק פומי׳ מגירסא כלל‪ ,‬ולא הי׳ לו בעולמו אלא‬ ‫יקרה היא‬ ‫במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות‪,‬‬ ‫ארבע אמות של הלכה בלבד‪.‬‬ ‫ואל יאמר האדם‪ ,‬הן אני מטבעי אינני‬ ‫ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר‬ ‫(קובץ אמרי קודש‪ ,‬פ' נח תשע"ג)‬ ‫מתמיד‪ ,‬ולפי מזג רוחי אי אפשר לי להתייגע‬ ‫(ירמי' ט‪ ,‬א) מי יתנני במדבר מלון אורחים‪.‬‬ ‫ולעמול בתורה כל היום‪ ,‬דגם זה הבל ורעות רוח‬ ‫(רמב"ם‪ ,‬פ"ו מהל' דעות ה"א)‬ ‫למדני חקיך‬ ‫מעצת היצה״ר המבקש להדיחו ולאבדו משני‬ ‫בני ישראל‬ ‫עולמות רח״ל‪ ,‬כי באמת בכח האדם לתקן ולזכך‬ ‫סיפר כ״ק זקיני מוהרב״צ זצ״ל הי״ד‪ ,‬שזקננו‬ ‫כל מדותיו וטבעיו‪ ,‬אך צריך לאזור עצמו בגבורה‬ ‫מרן הרה״ק מצאנז זצ״ל אמר לאברך אחד מן‬ ‫וזה טעם ויחנו במדבר‪ ,‬ויחן שם ישראל נגד‬ ‫בחיזוק מתנים ואמץ כח‪.‬‬ ‫החבורה‪ ,‬אשר הוצרך להעתיק מקום מגוריו‬ ‫ההר [שמות יט‪ ,‬ב‪ ,‬שהתחיל בלשון רבים וסיים בלשון‬ ‫למדינה רחוקה אחר נישואיו‪ ,‬והלה התאונן שעל‬ ‫(דברי שלמה‪ ,‬פ' שופטים עמ' קי"ד)‬ ‫יחיד]‪ ,‬ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף‬ ‫ידי זה יהי׳ נפסק ממקור חיותו‪ ,‬כי שם לא יהי׳‬ ‫אשר בקרבם‪ ,‬וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר‪,‬‬ ‫וערב רב אחריהם‪ ,‬כי לישראל יתן התורה‪ ,‬כמו‬ ‫לו הסביבה והחבורה של חסידים ואנשי מעשה‪,‬‬ ‫כל מעיני בך‬ ‫שאמר (פסוק ג') כה תאמר לבית יעקב ותגיד‬ ‫כמו בד׳ אמותיו של הרה״ק מצאנז‪ ,‬ואיך יוכל‬ ‫כ״ק מרן אאמו״ר זצ״ל סיפר אודות אחד‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬וזה טעם ויחן שם ישראל‪.‬‬ ‫להתחזק בתורה ועבודת השי״ת‪ .‬אמר לו זקננו‬ ‫המיוחד מן האברכים‪ ,‬מבני עליי׳ של החבריא‬ ‫הרה״ק מצאנז זצ״ל בזה״ל‪" ,‬די גמרא זאל זיין‬ ‫(רמב"ן‪ ,‬שמות יט‪ ,‬ב)‬ ‫קדישא אצל כ״ק מרן אא״ז זצ״ל הי״ד‪ ,‬ה״ה‬ ‫דיין רב‪ ,‬און דער שבת זאל זיין דיין רבי"‪.‬‬ ‫הרה״ג החסיד מו״ה חיים בן הרה״ג החסיד‬ ‫גוי אחד בארץ‬ ‫המפורסם מו״ה שלום יצחק [הכהן פרידמאן] ז״ל‬ ‫ודברי חכמים תטיב דעת‪ ,‬והכוונה היא‪,‬‬ ‫מ״אלט‪-‬צאנז"‪ ,‬שהי׳ נקרא בפי כל "חיים ר׳ שלום‬ ‫וכשם שקיום ישראל היא השמירה מן‬ ‫שיהא אדוק בתורה וילמוד בהתמדה רבה‪ ,‬לדעת‬ ‫חילוק עצמם [ע"י שהם באחדות ואינם בחילוק‬ ‫את המעשה אשר יעשה‪ ,‬וגם יהי׳ דבוק ומקושר‬ ‫יצחק׳ס"‪ ,‬והי׳ תלמיד חכם עצום וירא שמים‬ ‫ומריבה]‪ ,‬שבזה יהיו אומה שלימה‪ ,‬וזהו קיום‬ ‫בקדושת השבת‪ ,‬ואז יהי׳ השבת רבו ומורה דרכו‪,‬‬ ‫מרבים‪ ,‬ועוסק בתורה בהתמדה נפלאה ויגיעה‬ ‫ישראל בגלותם‪ ,‬וכן ההבדל מן האומות‪ ,‬עד‬ ‫לידע הדרך אשר ילך בה ואיך להתנהג בקדושה‬ ‫עצומה‪ ,‬וכבר בימי בחרותו היו דברי התלמוד‬ ‫שגורים ומחודדים בפיו‪ ,‬וגם הי׳ לו בקיאות רב‬ ‫המשך בעמוד ה'‬ ‫(קובץ אמרי קודש‪ ,‬א' דר"ה תשפ"ד)‬ ‫בדברי הראשונים והאחרונים ובדברי הפוסקים‪.‬‬ ‫ד | גליון מעץ החיים‬ ‫פסקי הלכות מכ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל‬ ‫בדרך החיים‬ ‫אוצר חיים‬ ‫המשך מעמוד ד'‬ ‫סי' י"ד‬ ‫שהם אומה שלימה בעצמם‪ ,‬הוא קיום ישראל‪.‬‬ ‫בענין מייקרי השער‬ ‫שאם אין ישראל נבדלים מן האומות‪ ,‬הרי אינם‬ ‫ב״ה‪ .‬יום ה׳ לסדר עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬תרמ״ב לפ״ק‪ ,‬צאנז‪.‬‬ ‫אומה שלימה בעצמם‪ ,‬כי הדבר אשר הוא שלם‬ ‫בעצמו‪ ,‬הוא עומד בעצמו‪ .‬ולכך הבדל ישראל‬ ‫שוכט״סא  להנגידים המופלגים [א] סוחרי אתרוגים היושבים‬ ‫מן האומות‪ ,‬עד שהם עומדים בעצמם ואין להם‬ ‫כעת בעיר טריעסט הן ממדינתנו והן ממדינת הגר הי״ו‪.‬‬ ‫שום חבור אל האומות‪ ,‬הוא קיומם בגלותם‪.‬‬ ‫לאשר שמענו את אשר עשו העמלקים מוכרי אתרוגים‪[ ,‬ב] שעשו להם יד אחד ליקר‬ ‫(נצח ישראל [למהר"ל מהפראג] פ' כ"ה)‬ ‫השער הרבה להפשיט את עורות הקונים‪ ,‬ולדחוק את אחב״י לבטלם ממצוה ח״ו באם לא‬ ‫יתנו להם הון רב‪ ,‬כי באם ייקרו כ״כ שער כל אתרוג ואתרוג מי יודע עד היכן יעלה מחיר‬ ‫הציבו לך ציונים‬ ‫אתרוג שיהי׳ כשר עפ״י הדין‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל (ספרי) בפסוק (דברים כו‪ ,‬ה) ויהי‬ ‫לכן בהיותנו ביחד בפ״ק הנ״ל‪ ,‬גמרנו בדעתינו להודיע לכם אשר עפ״י הדין שבש״ע‪[ ,‬ג]‬ ‫שם לגוי‪ ,‬מלמד שהיו ישראל מצויינים שם‪.‬‬ ‫ופירשו כי לצד שישראל לא שינו את שמם‬ ‫שבאם המוכרים מיקרים השער יכולים אנחנו לעשות בינינו שלא לקנות כלל‪ ,‬ובפרט‬ ‫ולבושם וכו' היו ניכרים בין המצרים‪ ,‬שכל רואה‬ ‫אפילו באם לא נקנה אצלם ביכולתינו בעזהשי״ת להשיג [ד] אתרוגים מאה״ק ומיניווע!‬ ‫אותם יראה אותותם כי אלה מבני ישראל המה‪,‬‬ ‫לכן באנו באזהרה רבה להזהיר אתכם שלא תתנו להם יותר מכפי שנה העברה‪ ,‬ובאם‬ ‫הגם שבתחילתם היו מעט שבעים נפש בין אלפי‬ ‫יתן איזה סוחר יותר‪ ,‬אזי לא יקנו אחב״י אצל הסוחר הזה שום אתרוג‪ ,‬ובטוחים אנחנו‬ ‫אלפים מצרים‪ ,‬מכל מקום כל רואיהם יכירום‬ ‫[ה] שהגאונים מלבוב ומקראקא ומבעלזא וסטאניסלאב ויתר גאוני וצדיקי מדינתינו‬ ‫כי הם זרע ברך ד' בני יעקב‪ ,‬כי היו מובדלים‬ ‫בשמותן ולבושם עד שכל אחד מהם הי' מצויין‬ ‫וגם גאונים וגדולים מדינת אונגארן יסכימו עמנו‪[ ,‬ו] וכבר הודענו להם במכתב ובקשנו‬ ‫וניכר כי ישראל הוא‪ ,‬ועל כן נעשו שם לגוי‪ ,‬כי‬ ‫הסכמתם לזה‪.‬‬ ‫אם היו מעורבין עם המצרים בשמות ולבוש מי‬ ‫לכן הזהרו בנפשכם שלא להפסיד מעותכם חנם‪ ,‬ולא תתנו להם יותר מחירם מבשנה‬ ‫יכיר מעט יחידים בין רבבות גוים שהיו ביניהם‪,‬‬ ‫העברה‪ ,‬ומי שיעבור ע״ז יתחרט‪ ,‬כי ישארו לו כל האתרוגים עד אחר החג‪ ,‬ואנחנו ניקח‬ ‫ובזה שהיו מצויינים נעשו לגוי אחד מובדל‬ ‫אי״ה אתרוגים ממקומות הנ״ל‪ .‬ובאם תראו שיעמדו בתוקפם עוד יום או יומים‪ ,‬ביכולתכם‬ ‫ומופרש וניכר בין העמים‪.‬‬ ‫לקנות תיכף אתרוגים מאה״ק וגם מיענווער‪ ,‬ויקחו אותם אחב״י למצוה‪.‬‬ ‫(באר מים חיים‪ ,‬פ' שמות)‬ ‫דברי הכותבים למען המצוה להציל העשוקים מיד עושקם ולהרים דגל תוה״ק‬ ‫על מנת לרחק‬ ‫הק׳ יחזקאל שרגא הלברשטאם אבד״ק שינאווא‬ ‫אמר הרה״ק מצאנז זי"ע‪ ,‬אם העולם היו‬ ‫הק׳ דוד הלברשטאם אבד״ק קרשאנוב‬ ‫יודעים גודל המצוה לחלק את עצמם ולהפרד‬ ‫ב ‬ ‫הק׳ ארי׳ ליבש הלוי חופ״ק מאשציסק‬ ‫מהרשעים‪ ,‬היו קונים רשעים בכסף מלא כדי‬ ‫הק׳ אהרן הלברשטאם אבד״ק צאנז‬ ‫שיהיו יכולים לפרוש את עצמם מהם‪.‬‬ ‫ג ‬ ‫הק׳ ברוך הלברשטאם אבד״ק רודניק‬ ‫(ויגד משה [להג"ר משה יהודה כ"ץ זצ"ל הי"ד‬ ‫הק׳ שלמה הלברשטאם אבד״ק ווישניצא‬ ‫רב הצעיר דסערדאהעלי]‪ ,‬אבות פ"א מ"ז)‬ ‫ד ‬ ‫הק׳ משה הלברשטאם חופ״ק בארדיוב‬ ‫לבלתי היות שם ערוב‬ ‫במדינת איטאליע‪ ,‬אשר היתה בימים ההם תחת‬ ‫קול קורא אשר נדפס במכתב עת מחזיקי‬ ‫הנה הכח והגבורה שיש לעם ישראל לעמוד‬ ‫מלכות עסטרייך‪[ ,‬כמו מדינת גאליציע]‪ ,‬והעיר הזאת‬ ‫הדת‪ ,‬שיצא לאור ביום כ״ג אלול תרמ״ב לפ"ק‪,‬‬ ‫על מעמדם להיות נאחזים אל הקדושה‪ ,‬הוא‬ ‫היתה משמש לכל האניות שהובילו סחורה או‬ ‫ובאו על החתום כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצ"ל‪,‬‬ ‫על ידי שהם מרוחקים מן האומות בכל מיני‬ ‫אנשים לארצות אירופא‪.‬‬ ‫יחד עם בני כ"ק מרן הרה"ק מצאנז זצ"ל‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הרחקות שבעולם ומבוזים בעיניהם‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫גם מסחר האתרוגים של מדינת יון [גריכלאנד‬ ‫*‬ ‫יעקב אבינו לעשו (בראשית לג‪ ,‬טו) למה זה אמצא‬ ‫הגיעו לשם דרך אניות‪ ,‬וביניהם האתרוגים‬ ‫חן בעיני אדוני‪.‬‬ ‫המהודרים מעיר קארפו שביון‪[ ,‬אבל אתרוגי מדינת‬ ‫[א] סוחרי אתרוגים היושבים כעת בעיר‬ ‫איטאליע‪ ,‬כגון יאנעווע‪ ,‬קלאבריא וקארסיקא‪ ,‬נמכרו‬ ‫טריעסט הן ממדינתנו והן ממדינת הגר הי״ו‪.‬‬ ‫וכנודע שההתחברות עם האומות גורמת‬ ‫בעיר יאנאווע]‪ ,‬ועל כן נסעו סוחרי האתרוגים‬ ‫[טריָא סטי] הוא על חוף הים‬ ‫ָ‬ ‫העיר טריעסט‬ ‫לכל הרעות הן ברוחניות והן בגשמיות‪ ,‬כמאמר‬ ‫הכתוב (תהלים קו‪ ,‬לה) ויתערבו בגוים וילמדו‬ ‫א‪ .‬שלום וכל טוב סלה‪.‬‬ ‫מעשיהם‪ ,‬שמתרחקים ח"ו עי"ז מן הקדושה‪,‬‬ ‫ב‪ .‬נולד בערך שנת תקע"ד לפ"ק לאביו הנגיד ר' יעקב יוסף הלוי ראזענפעלד ז"ל מעיר ראווע‪ .‬קיבל תורה ויראה מאחיו‬ ‫ועל דבר זה אנו מברכים בכל יום‪ ,‬ברוך הוא‬ ‫הגדול הרה"ק ר' שלום מקאמינקא זצ"ל‪ ,‬והי' דולה ומשקה מתורתו לאחרים‪ .‬עמד בפרץ לתקן תקנות לכל עניני הדת‪.‬‬ ‫אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים‪.‬‬ ‫נלב"ע ביום כ"ט שבט שנת תרמ"ד לפ"ק‪.‬‬ ‫(דברי שלמה‪ ,‬פ' תולדות עמ' כ"ה)‬ ‫ג‪ .‬הוא הרה"ק מגארליץ זצ"ל ששימש ברבנות בעיר רודניק משנת תר"כ לפ"ק עד בערך שנת תר"נ לפ"ק‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ו'‬ ‫ד‪ .‬בן הרה"ק מגארליץ זצ"ל‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | ה‬ ‫אוצר חיים‬ ‫בדרך החיים ‪ /‬המשך‬ ‫המשך מעמוד ה'‬ ‫מעשה שעמדו קינין [שני קינין של עופות‪ ,‬דהיינו‬ ‫ממדינת גאליציע ואונגארן לטריעסט‪ ,‬לקנות‬ ‫ד' תורין] בירושלים בדינר זהב‪ ,‬אמר רבן שמעון בן‬ ‫אתרוגים כשרים לכל בני המדינות‪.‬‬ ‫המבדיל בין קודש לחול‬ ‫גמליאל‪ ,‬המעון הזה [לשון שבועה]‪ ,‬לא אלין הלילה‬ ‫*‬ ‫ודבר זה הוא אחד מן הדברים שצריכים‬ ‫עד שיהי' בדינרין‪ ,‬בסוף נכנס לב"ד ולמד‪ ,‬האשה‬ ‫[ב] שעשו להם יד אחד ליקר השער הרבה‪.‬‬ ‫חיזוק בכל עת‪ ,‬דהנה אבותינו ואבות אבותינו‬ ‫שיש עלי' ה' לידות ודאות‪ ,‬ה' זיבות ודאות‪ ,‬מביאה‬ ‫ה ‬ ‫קרבן אחד ואוכלת בזבחים‪ ,‬ואין השאר עלי' חובה‪,‬‬ ‫גופא דעובדא מתואר בקובץ וילקט יוסף‬ ‫בימי קדם היו נזהרים מאוד בדבר זה‪ ,‬להיות‬ ‫ועמדו קינין ביום ההוא ברבעתים [ב' קינין בשני‬ ‫(חוברת י' סי' קכ"ב)‪ :‬כבר קצה רוח סוחרי האתרוגים‬ ‫מרוחקים מדרכי האומות וממעשיהם בתכלית‬ ‫רביעית דינר כסף]‪.‬‬ ‫בנפש היונים אשר יכנו בשם "עמלקים"ו ‪ ,‬בהיותם‬ ‫הריחוק‪ ,‬ובכל דבר עשו דייקא ההיפוך ממה‬ ‫צוררי ישראל מאז‪ ,‬ובכל פעם התנפלו על היהודים‬ ‫שהגוים עושים‪ ,‬כדי שלא יהי׳ ביניהם שום‬ ‫ומפרש רש"י דברי רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬אף‬ ‫הגרים עמהם‪ ,‬ויעוללי עליהם עלילות הדם‪ .‬נוסף‬ ‫התחברות כלל‪ .‬וכן חינכו את בניהם ובנותיהם‪,‬‬ ‫על פי שהיקל על דברי תורה‪ ,‬הרי נאמר (תהלים‬ ‫לזה חשבו היונים כי היהודים מוכרחים לקנות‬ ‫להיות כל פעולות ותהלוכות העכו״ם מאוס‬ ‫קיט‪ ,‬קכו) עת לעשות לד' הפרו תורתך‪ ,‬ודרשו‬ ‫האתרוגים רק מהם ולא מזולתם‪ ,‬עד כי האמינו‬ ‫ומשוקץ ומגועל בעיניהם‪ ,‬שלא ירצו לדעת מהם‬ ‫חכמים (ברכות סג‪ ).‬מן הפסוק הזה‪ ,‬כי יש להפר‬ ‫באגדה שנתפשטה אצלם כי מסורה בפי היהודים‬ ‫כלל וכלל ולא ידבק בידם מאומה ממעשיהם‬ ‫דברי תורה אם העת צריך לו‪ ,‬והכא נמי‪ ,‬אם לא‬ ‫שהאיש שאין לו אתרוג יוני לא יוציא שנתו‪ .‬ולכן‬ ‫וממהלך מחשבתם‪ ,‬ובכל דבר שהזכירו על‬ ‫ימצאו הנשים קינין לקרבנותיהם‪ ,‬תחדלנה מלהביא‬ ‫העלו את מקח האתרוגים משנה לשנה‪.‬‬ ‫פיהם מהעכו״ם אמרו "להבדיל"‪ ,‬והיתה מחיצה‬ ‫אפילו אחד‪ ,‬ותאכלנה בקדשים בטומאת הגוף‪ ,‬על‬ ‫כן דרש להן שאינן צריכין להקריב רק קן אחד‪,‬‬ ‫מרכז של מסחר האתרוגים הי׳ בעיר טריעסט‪,‬‬ ‫של ברזל מפסקת ומפרדת בינם לבין האומות‪.‬‬ ‫ושם התאספו בחדש אב או קודם‪ ,‬לערך שמונים‬ ‫ולא חמשה קינין‪.‬‬ ‫סוחרים ראשים לקנות אתרוגים‪ ,‬והם שלחום‬ ‫אמנם בעוה״ר במשך השנים נעשה רפיון‬ ‫ועפ"י זה השיב בשו"ת צמח צדק (הקדמון‪ ,‬סי'‬ ‫לסוחרים קטנים בכל עיר ועיר‪ .‬סוחרי טריעסט קנו‬ ‫גדול בענין זה‪ ,‬ומיום ליום המצב מתדרדר והולך‬ ‫כ"ח) על השאלה שפעם אחת היו הערלים מוכרי‬ ‫האתרוגים בתבות סגורות מבלי ראות מה שבתוכן‪,‬‬ ‫מטה מטה רח״ל‪ ,‬ובפרט במדינה זו שרוב בני‬ ‫דגים מייקרים השער‪ ,‬לפי שראו שהיהודים קונים‬ ‫משני מינים‪ :‬אתרוגים פשוטים‪ ,‬ואתרוגים מובחרים‬ ‫אדם נושאים ונותנים עם הגוים מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫לכבוד השבת ואין מניחין בשביל היוקר‪ ,‬ורצו‬ ‫וזה גורם על האדם השפעה לא טובה‪ ,‬אף בלא‬ ‫הקהל לעשות הסכמה ששום אדם לא יקנה דגים‬ ‫בשנת תרמ״א העלו היונים מקורפו את שער‬ ‫יודעים‪ ,‬והוא נסיון הדור‪ .‬וצריכים להתחזק בזה‬ ‫שני חדשים‪ ,‬כדי שלא יעלו הערלים את מכיר‬ ‫האתרוגים ומכרו כל אתרוג פשוט במחיר ‪ 2‬גולדן‬ ‫הדגים יותר משוויהם‪ ,‬ושאלו לו אם נכון הדבר‬ ‫(דולאר אחד)‪ ,‬ובעד המשובחים שלקטו לבדם קצבו‬ ‫מאוד‪ ,‬לעשות גדרים וסייגים ומשמרת למשמרת‬ ‫לתקן כן‪ ,‬או לא‪.‬‬ ‫מחיר פי שלש‪ ,‬וגם הם בלי ראות רק על אמונתם‬ ‫וכל מיני הרחקות מן העכו״ם‪ ,‬ולהזהר בתכלית‬ ‫הזהירות בכל פסיעה ופסיעה שלא להתדמות‬ ‫והעלה מגמרא הנ"ל דשפיר דמי למיעבד‬ ‫בשנת תרמ״ב התאחדו כל היונים בעלי‬ ‫להם בשם לשון ומלבוש‪ ,‬ולהתרחק לגמרי מכל‬ ‫הגנות שנטעו אתרוגים בפארגא וקורפו‪ ,‬והעלו‬ ‫הכי‪ ,‬כי כן אנו רואין שהקיל רשב"ג אף בדברי‬ ‫ענין של "גויאישקייט"‪.‬‬ ‫את המקח עד ששה פלורין לכל אתרוג‪ ,‬ולבם‬ ‫תורהז ‪ ,‬וכל שכן בקניית דגים לכבוד שבת שאינו‬ ‫הי׳ סמוך ובטוח כי היהודים יהיו מוכרחים לשלם‬ ‫(קובץ אמרי קודש‪ ,‬ליל ב' דשבועות תש"ע)‬ ‫דין דאורייתא‪[ ,‬עיי"ש שהאריך להוכיח שאכילת דגים‬ ‫המחיר הקצוב‪ ,‬ע"כ משם‪.‬‬ ‫בשבת אינו מדאו']‪ .‬והמגן אברהם (סי' רמ"ב סק"ב‬ ‫העתיק את דברי הצמח צדק להלכה‪.‬‬ ‫*‬ ‫דביטלו חכמים גם מצות עשה דאורייתא שלא‬ ‫החתם סופר (על גליון השו"ע) ציין לפירוש‬ ‫[ג] שבאם המוכרים מיקרים השער יכולים‬ ‫לייקר השערח ‪.‬‬ ‫המשניות להרמב"ם סוף פרק ד' דגיטין‪ ,‬שכתוב‬ ‫אנחנו לעשות בינינו שלא לקנות כלל‪.‬‬ ‫וכן העלו עוד הרבה אחרונים לדינאט ‪ ,‬שיש‬ ‫שם דהמוכר שדהו בארץ ישראל לעכו"ם‪ ,‬נקטינן‬ ‫שנו חכמים בלשון המשנה (כריתות ח‪ ,).‬האשה‬ ‫כח ביד חכמים שבכל דור ודורי  לתקן תקנות אף‬ ‫דאין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע מיד מעשר‪,‬‬ ‫שיש עלי' וכו' ה' זיבות ודאות וה' לידות ודאות‪,‬‬ ‫במצות עשה דאורייתא שלא לקנות מצוה יותר‬ ‫ולפיכך הקונה ממנו חייב להביא ביכורים מן‬ ‫מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים‪ ,‬והשאר עלי'‬ ‫מכדי דמיהןאי ‪ ,‬כדי שלא לייקר השער‪ ,‬וכמו שגזרו‬ ‫התורה‪ ,‬וכאשר ראו חכמים שהיו מעלין את דמי'‬ ‫חובה‪[ ,‬דהאשה חייבת להביא חמש קרבנות‪ ,‬אבל מותרת‬ ‫אומר רבותינו הק' זי"ע בתשובה זו‪ ,‬שיכולים לגזור‬ ‫כדי לקנותה מן הגוים‪ ,‬התקינו שהקונה מן הגוי לא‬ ‫לאכול בקדשים אחר קרבן אחד‪ ,‬שהרי הקרבן הזה לטהרה‬ ‫שלא לקנות אתרוג למצוה‪.‬‬ ‫יביא בכורים‪ ,‬כדי שיראו שכבר פחתה קדושתה‬ ‫בא‪ ,‬והרי הוא כטבילה‪ ,‬וטבילה אחת עולה לכל הטומאות‪,‬‬ ‫המשך יבא בעזהשי"ת בגליון הבא‬ ‫ולא ישתדלו לקנותה מהם וכו'‪ ,‬ומכאן מוכח‬ ‫ואף קרבן זה כן]‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נסדר ויצא לאור ע"י הג"ר יוסף הכהן שווארץ זצ"ל הי"ד‪ .‬נולד בשנת תרל"ה לפ"ק לאביו הג"ר נפתלי הכהן שווארטץ זצ"ל [הנ"ל בעמוד א'] וקיבל ממנו תורה‪ ,‬גם הי' תלמידו של‬ ‫הג"ר יעקב טאנענבוים זצ"ל אבד"ק פוטנאק ובעמח"ס נהרי אפרסמון‪ .‬בשנת תרנ"ו לפ"ק נשא את בת הג"ר אליעזר חיים דייטש זצ"ל אבד"ק באניהאד [ראה אודותיו בגליון י"א עמ' ו']‪,‬‬ ‫ובשנת תרפ"ד לפ"ק נתקבל לרב ומגיד דחברת מחזיקי תורה בעיר גראסווארדיין‪ .‬בשנת תרנ"ט לפ"ק התחיל להוציא לאור את הקובץ התורני וילקט יוסף במשך עשרים שנה‪ ,‬גם חיבר‬ ‫ספרים יקרים‪ ,‬ומהם שו"ת גנזי יוסף‪ ,‬ויצבר יוסף‪ ,‬הדרת קודש‪ ,‬מועד כל חי‪ ,‬ושא"ס‪ ,‬וכמו כן הוציא לאור ספרי אביו וחותנו זצ"ל‪ .‬נהרג על קידוש ד' ביום ט' סיון שנת תש"ד לפ"ק‪ ,‬הי"ד‬ ‫ו‪ .‬כן כינו אותם רבותינו הק' במכתב הזה‪ ,‬וכן ראה בשו"ת אבני נזר (חו"מ סי' קט"ז)‪" ,‬אתרוגי קורפו אשר ביד הערלים היוונים הידועים במכתביהם שהם עמלקים ימח שמם"‪ ,‬וכן כתב‬ ‫הגאון בעל נפש חי' זצ"ל במכתב (גנזי אבות ‪ -‬נפש חי'‪ ,‬או"ח סי' ב')‪.‬‬ ‫ז‪ .‬על זה הוקשו הרבה אחרונים‪ ,‬כי לדברי התוס' (בבא בתרא קסו‪ .‬ד"ה ה"ג) אינו ראי'‪ ,‬ואכהמ"ל בזה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ועי' בחידושיו על דברי הגמרא שם (גיטין מז‪ ,).‬שמבאר למה צריכין לשני ראיות מן הש"ס לדין זה‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כן משמע מדברי שו"ע הרב (סי' או"ח רמ"ב קו"א סק"ה)‪ .‬וראה מש"כ בספר כפת תמרים על דברי התוס' סוכה לד‪ :‬ד"ה ולדרוש‪ .‬ועיי"ע מה שהביא המג"א בסי' תרנ"ו (סק"א) משו"ת‬ ‫מבי"ט (ח"ג סי' מ"ט)‪.‬‬ ‫י‪ .‬באמת רצו כמה אחרונים לדחות את דברי הצמח צדק מדינא‪ ,‬כי דוקא רשב"ג שהי' מבי"ד הגדול הי' יכול לגזור גזירה זו‪ ,‬אבל שאר בתי דינין שבישראל אין להם כח זה‪.‬‬ ‫אי‪ .‬בשו"ת בית הילל (יו"ד סי' רי"ח) כתב בן המחבר‪ ,‬דדוקא אם נתייקר יותר משליש מותר לתקן תקנות‪ ,‬אבל כל זמן שלא נתייקר שליש אמרי' דהידור מצוה עד שליש (ב"ק ט‪ ,):‬וראה‬ ‫במחצה"ש על דברי המג"א ריש סי' רמ"ב‪ ,‬ובשו"ע הרב בקו"א הנ"ל‪.‬‬ ‫ו | גליון מעץ החיים‬ ‫עניני יומא דהילולא‬ ‫קרויים חיים‬ ‫הדבר‪ ,‬כי אין לך לנסוע אלי‪ .‬ענה לו רבינו‪ ,‬אדרבה‬ ‫"צו די קדושה איז זיך שווער צוצוכאפן"(ג)‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' אהרן הלוי מקראקא זצ"ל‬ ‫בעת עריכת שלחנו הטהור‪ ,‬כאשר שהה רבינו‬ ‫יומא דהילולא ז' כסלו‬ ‫בצל קדשו‪ ,‬צוה כ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל‪ ,‬שיכינו‬ ‫בעבורו כסא סמוך לו בראש השלחן‪ ,‬אבל רבינו לא‬ ‫פנה אליו בצהלת פנים מלא שמחה וחדוה עילאה‪,‬‬ ‫אהרן קדוש ד'‬ ‫ואמר לו "ברוך הבא ר' ארון‪ ,‬רבותינו אמרו (סוטה‬ ‫הסכים לזה‪ ,‬והזיז את הכסא לצדדי השלחן‪ .‬בראות‬ ‫בשנת תקנ"ה לפ"ק זרח אורו הנעלה של רבינו‪,‬‬ ‫לה‪ ):‬ארון נושא את נושאיו"‪.‬‬ ‫כ"ק מוהר"ש זצ"ל שסירב רבינו בהכבוד שחלק לו‪,‬‬ ‫כאשר נולד לאביו הגדול הרה"ק ר' קלונימוס קלמן‬ ‫שאל לו למה לא הסכים לישב בראש השלחן‪ ,‬הלא‬ ‫בשמעו את זאת הבין רבינו כוונתו הקדושה‬ ‫זצ"ל בעהמ"ח ספה"ק מאור ושמש‪ ,‬וקרא שמו‬ ‫הוא כבר הי' מיושבי שלחנו של הרה"ק מלובלין‬ ‫של הרה"ק מראדאמסק זצ"ל‪ ,‬שנתכוון לרמז לו‬ ‫בישראל 'אהרן'‪ ,‬ע"ש אביו ז"ל שנסתלק באותו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אשר אפילו הרה"ק מצאנז זצ"ל לא ישב‬ ‫שנתקרב היום שיעלה השמימה‪ .‬רבינו נתבהל מזה‬ ‫פרק‪ ,‬והיו קורין לו "ר' ארון קראקעווער"‪ .‬בשנות‬ ‫מעולם בראש השלחן בלובלין‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬ומיד השיב לו בשאלה‪" ,‬מה זה ועל מה זה‬ ‫נעוריו נתגדל על ברכי אביו הק'‪ ,‬שהדריכו וחינכו‬ ‫מדבר הרבי כן"‪ ,‬ואז הסיב הרה"ק מראדאמסק זצ"ל‬ ‫על במתי התורה והעבודה‪ ,‬והי' הלוך וגדל במעלות‬ ‫השיב על זה רבינו‪ ,‬הרי אומרים על אליהו‬ ‫את דבריו לענין אחר‪ ,‬ולא השיב כלום על שאלתו‬ ‫רמות ונשגבות בעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫הנביא בזמירות לסעודתא דדוד מלכא משיחא‪,‬‬ ‫של רבינו‪.‬‬ ‫"איש דורות שנים עשר ראו עיניו"‪ ,‬הרי שהוא שבח‬ ‫בהגיע לפרקו לקח לו לאשה הרבנית הצדיקת‬ ‫וגדולה שראו במו עיניו שנים עשר דורות‪ ,‬ולכאורה‬ ‫זמן מיעוט אחרי כן יצתה נשמתו בקדושה‬ ‫ע"ה בת הרה"ק ר' ישראל מלובלין זצ"ל‪ ,‬בן הרה"ק‬ ‫צריך ביאור איזה שבח יש בזה‪ ,‬רק הרבותא הוא‬ ‫ובטהרה‪ ,‬ומיד עסקו החברא קדישא לעשות ההכנות‬ ‫הרבי מלובלין זצ"ל‪ ,‬ובמשך כמה שנים הי' סמוך‬ ‫שכבר זכה לראות קירון עור פניו של משה רבינו‪,‬‬ ‫הנצרכות טרם מסע הלוי'‪ ,‬וטבלו את גופו הקדוש‬ ‫על שלחן חו"ז הרה"ק מלובלין זצ"ל‪ ,‬ונתקרב‬ ‫ואעפ"כ קיבל מרות מאת אחי' השילוני‪ ,‬שחי‬ ‫במקוה טהרה‪ .‬כאשר גמרו לערוך את הטהרה‪ ,‬ורצו‬ ‫אצלו בהתקרבות עצומה‪ ,‬וזכה לקבל מלוא חפנים‬ ‫שנים עשר דורות לאחר משה רבינו‪ ,‬והכניע את‬ ‫להוציאו למסע הלוי'‪ ,‬כדי שיכלו לקוברו מבעוד‬ ‫מבאר תורתו‪ ,‬מלא וגדוש בהנהגות והדרכות ישרות‬ ‫עצמו תחתיו בהתבטלות גמורה‪ ,‬ועל זה משבחים‬ ‫יום טרם כניסת יום השב"ק‪ ,‬ראו שהתחיל לזוב דם‬ ‫בעבודת ד' על דרך החסידות‪.‬‬ ‫ומפארים אותו‪.‬‬ ‫מחוטמו‪ ,‬ומפני כן הוצרכו להתעכב‪.‬‬ ‫במשך ימי חייו נסע להרבה צדיקים שהאירו‬ ‫אז הופיע שם רבינו כמלאך המושיע‪ ,‬וגחין‬ ‫וסיים רבינו באומרו דאף שהוא כבר הסתופף‬ ‫את כל פני תבל מאורם הבהיר בדור ההוא‪ ,‬ליהנות‬ ‫ולחש לתוך אזנו של התפארת שלמה זצ"ל שכבר‬ ‫בצלם של גדולי וצדיקי דורות הקודמים‪ ,‬עם כל זה‬ ‫מזיו הודם והדרת קדשם‪ ,‬ולקבל מהם את הדרך‬ ‫הגיע הזמן שיוציאו אותו ברחובה של עיר לחלק‬ ‫מה יפה ומה נעים שיבוא לחסות בצלא דמהימנותא‬ ‫ישכון אור בעבודת הבורא‪ ,‬וביניהם הרה"ק ר' מאיר‬ ‫לו כבודו האחרון‪ ,‬ואם יתעכב יותר אפשר שיבואו‬ ‫של כ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל‪ ,‬הנמנה בכמה דורות‬ ‫מפרימישלאן זצ"ל‪ ,‬הרה"ק המגיד מטריסק זצ"ל‪,‬‬ ‫לידי חילול שבת‪ ,‬ומיד פסק הדם מלזוב‪ ,‬וערכו את‬ ‫אחרי הני צדיקים הקדושים‪ ,‬ומוכן ומזומן לקבל‬ ‫הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר זצ"ל‪ ,‬הרה"ק מרוזין‬ ‫מסע הלוי'‪ .‬ואכן רבינו הי' מנושאי ארון הקודש‪,‬‬ ‫מרות ממנו‪ ,‬ולא לישב עמו בשוה לו(ד)‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הרה"ק ר' ישעי' מפשעדבורז זצ"ל‪ ,‬הרה"ק‬ ‫כמו שרמז לו הרה"ק מראדאמסק זצ"ל ברמיזא‬ ‫מראדאשיץ זצ"ל‪ ,‬הרה"ק בעל תפארת שלמה‬ ‫איש על העדה‬ ‫דחכמתא בשעותיו האחרונים שהי' בעלמא הדין(ב)‪.‬‬ ‫מראדאמסק זצ"ל‪ ,‬הרה"ק מראפשיץ זצ"ל‪ ,‬ולחתנו‬ ‫גם הי' חביב מאוד אצל הרה"ק מרוזין זצ"ל‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי ר' אשר'ל מראפשיץ זצ"ל‪.‬‬ ‫אחרי ההסתלקות של אביו הגדול הרה"ק בעל‬ ‫פעם אחת בלכתו להסתופף בצלו‪ ,‬צוה רבינו לכל‬ ‫מאור ושמש זצ"ל בשנת תקפ"ג לפ"ק‪ ,‬מילא רבינו‬ ‫וכן הסתופף רבות בשנים בצל קדשו של כ"ק‬ ‫הנלוים אליו שלא יגלו את שמו‪ ,‬כדי שלא יכבדו‬ ‫את מקומו בעיר קראקא‪ ,‬ונתאספו אליו חסידים‬ ‫מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל‪ ,‬וזכה שם לקירבות‬ ‫אותו בכבוד הראוי לו‪ ,‬ויוכל למלאות שאיפתו‬ ‫ואנשי מעשה שבאו לקבל מנועם זיו אמרותיו‬ ‫יתירה‪ ,‬שאכל הרה"ק מצאנז זי"ע עמו מקערה‬ ‫ותכלית נסיעתו לשהות אצל הרה"ק מרוזין זצ"ל‬ ‫הנעימים‪ ,‬מלאים זיו בדברי הדרכה והנהגות ישרות‬ ‫אחת(א)‪ .‬לאחר הסתלקותו לשמי מרום המשיך‬ ‫כחסיד אצל רבו‪ .‬אמנם כאשר הופיע הרה"ק מרוזין‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬במשנתו הטהורה של אביו הגה"ק‬ ‫לנסוע לבנו הרה"ק ר' דוד מקרשאנוב זצ"ל‪ ,‬וגם‬ ‫זצ"ל בבית המדרש לערוך שלחנו הטהור‪ ,‬ביקש‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫לנכדו חביבו כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצ"ל הגיע‬ ‫שיקראו אליו רבינו‪ ,‬ואמר לו "ישב נא פה בראש‬ ‫רבינו קבע שם בית המדרש הראשונה המיוחד‬ ‫לחסות בצלו‪ ,‬על אף שהי' גדול ממנו הרבה שנים‪.‬‬ ‫השלחן"‪ ,‬והוצרך רבינו לעשות כן בעל כרחו‪ ,‬וכיבדו‬ ‫לעדת החסידים‪ ,‬והי' נקרא על שמו "ר' ארון'ס‬ ‫הרה"ק מרוזין בהפלגה יתירה‪.‬‬ ‫קלויז"‪ ,‬ועד ימי זעם המלחמה בשנת תרצ"ט לפ"ק‪,‬‬ ‫אהבת עולם‬ ‫התפללו שם הרבה אנשים חשובים ופני העיר‪ .‬בעיר‬ ‫כעבדא קמא מרי'‬ ‫כמים פנים אל פנים הראו לו הני שרפי מעלה‬ ‫קראקא הי' רבינו נשוא פנים‪ ,‬והי' חשוב מאד בעיני‬ ‫אחר הסתלקותו של כ"ק מרן הגה"ק מצאנז‬ ‫וקדושי עליון אהבה רבה וחיבה יתירה‪ .‬עובדא הוה‬ ‫תושבי העיר‪ ,‬וכמו שרואין שנתכבד רבינו על ידי‬ ‫זי"ע‪ ,‬כאשר הגיע רבינו אצל נכדו כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫בשנת תרכ"ט לפ"ק‪ ,‬בימים שלפני ראש חודש ניסן‪,‬‬ ‫טובי העיר להיות הראשון לחתום על מכתב הזמנה‬ ‫הראשון זי"ע לעיר ווישניצא להסתופף בצלו‪ ,‬עמד‬ ‫שנתעורר לרבינו כיסופין לנסוע לעיר ראדאמסק‪,‬‬ ‫שנשלח ע"י חברי הקהילה להג"ר שמעון סופר‬ ‫כ"ק רבינו מוהר"ש זצ"ל לפניו ובתימה גדולה‬ ‫עיר משכנו של התפארת שלמה זי"ע‪ ,‬התשוקה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שיבא לשם להתעלה על כס הרבנות‪.‬‬ ‫שאל לו‪" ,‬איר זענט געקומען צו מיר? איך וואלט‬ ‫הזאת הי' לו לפלא‪ ,‬כי הי' רגיל לנסוע שם על‬ ‫געדארפט צו אייך פארן!"‬ ‫חג השבועות‪ ,‬ולפני יום הכיפורים‪ ,‬אבל עכ"ז כתת‬ ‫ביום ז' לחודש כסלו שנת תרמ"ב לפ"ק נסתלק‬ ‫רבינו רגליו לנסוע לראדאמסק‪.‬‬ ‫רבינו לגנזי מרומים‪ ,‬לדאבון לב כל תלמידיו‬ ‫השיב על זה רבינו‪ ,‬הרי זה זמן רב כבר עסקתי‬ ‫וחסידיו‪ ,‬שנשארו כיתומים אשר אין להם אב‪ ,‬ובא‬ ‫בהכנה דרבה לבא ליהנות מזיו הודו והדרו‪ ,‬אבל‬ ‫רבינו הגיע שם בערב של יום ה'‪ ,‬אור ליום כ"ט‬ ‫למנוחה נכונה ליד ציון אביו הק' זצ"ל בבית החיים‬ ‫בכל עת היו לי עיכובים שמנעו אותי מלעשות‬ ‫אדר‪ ,‬הוא הלילה שהחזיר התפארת שלמה נשמתו‬ ‫החדש בעיר קראקא‪.‬‬ ‫רצוני‪ .‬על זה השיב לו רבינו מוהר"ש זי"ע‪ ,‬כן‬ ‫הטהורה ליוצרה‪ .‬כראות התפארת שלמה פני רבינו‬ ‫____________________________________________________________________________________________________ מקורות‬ ‫______________________________________________________________________________________________‬ ‫(ד) ספר י"ג אורות‪ ,‬בשם הגה"ח ר'‬ ‫(א) מפי כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל‪ ,‬ברית איתנים ח"א עמ' פ"ד‪( .‬ב) ספר אהל שלמה ח"ב‪( .‬ג) מפי כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל‪ ,‬ברית איתנים שם‪.‬‬ ‫יצחק זאב פירער זצ"ל הי"ד אבד"ק יאשליסק ומעזלאבריץ‪.‬‬ ‫גליון מעץ החיים | ז‬ ‫ד"ת מר'בי מ'שה ב'רבי א'ליעזר מראזוואדוב‬ ‫מבא"ר החיים‬ ‫יזכר לחיים‬ ‫א'ת יד'ך (תהלים קמה‪ ,‬טז)‪ ,‬שהוא חת״ך‪ .‬וגם איתא‬ ‫בפרשת ויצא‪ ,‬וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני‬ ‫רב ברכות יחילו על ראשי הני גברי יקירי‬ ‫שם בכוונות (שם) דשם אלקים ברבוע עם האותיות‬ ‫קדם (בראשית כט‪ ,‬א)‪ .‬ופירש רש״י ז״ל‪ ,‬משנתבשר‬ ‫אשר בנדבת לבם יצא דבר תפארה‪,‬‬ ‫והכולל גימטריא רו"ח‪ ,‬וב׳ פעמים אלקים ברבוע הוא‬ ‫בשורה טובה‪ ,‬נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת‪.‬‬ ‫דברי תורה המשמח לב ועינים מאירה‪,‬‬ ‫ב' פעמים רו״ח‪ ,‬גימטריא חת״ך‪ .‬וזהו חתיכה מרובעת‬ ‫יש לרמז ע"פ מה דאיתא בילקוט ראובני (פר׳‬ ‫בקרן דרומית מזרחית‪ ,‬היינו בקרן דרומית מזרחית‬ ‫וישלח) על פסוק (שם לב‪ ,‬יא) הצילני נא מיד אחי מיד‬ ‫הלא המה‬ ‫שמשם בא הפרנסה לעם בני ישראל כנ"ל‪ ,‬והוא‬ ‫עשו‪ ,‬בשם מגלה עמוקות (פ' ואתחנן אופן מ"ז) וז״ל‪,‬‬ ‫חתיכה מרובעת‪ ,‬היינו שם חת״ך שהוא שם הפרנסה‬ ‫בעולם היצירה יש חתיכה מרובעת בקרן דרומית‬ ‫מו"ה פינחס רייכמאן הי"ו‬ ‫שהוא מרובעת‪ ,‬היינו שהוא ב׳ פעמים אלקים ברבוע‬ ‫מזרחית וכתיב עליו "נחש אדם"‪ ,‬וזו הצילני נא‪ ,‬נ״א‬ ‫לכבוד השמחה במעונו‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫נוטריקון נ׳חש א׳דם‪ ,‬וכן הי' יניקתו משם מהררי‬ ‫נישואי נכדו החתן שלמה נ"י‬ ‫וזהו שנרשם שם "נחש אדם"‪ ,‬ר״ל דהנה בחטא‬ ‫קד״ם (במדבר כג‪ ,‬ז)‪ ,‬ראשי תיבות ק׳רן ד'רומית‬ ‫בן מו"ה אברהם יהושע אייזען הי"ו‬ ‫אדם הראשון בפגם דעץ הדעת נאמר לנחש (בראשית‬ ‫מ׳זרחית‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫עב"ג הכלה תחי'‬ ‫ג‪ ,‬טו) ואתה תשופנו עקב‪ ,‬ר"ל שניתן לו רשות להיות‬ ‫וביאור הדברים‪ ,‬דהנה נודע דכל מגמתו של עשו‬ ‫לו אחיזה ח״ו בהפרנסה שנקרא עקב‪ ,‬שהוא עמידתו‬ ‫בת הרב יצחק ציטראנענבוים הי"ו‬ ‫הרשע הי' לבטל ח״ו שפע הפרנסה מעם בני ישראל‪,‬‬ ‫למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת‬ ‫‪‬‬ ‫של אדם‪ ,‬וכמו שדרשו חז״ל (פסחים קיט‪ ).‬על הפסוק‬ ‫ובפרט בעקבתא דמשיחא‪ ,‬דעיקר עבדות ד׳ ולימוד‬ ‫(דברים יא‪ ,‬ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם‪ ,‬זה ממונו‬ ‫התורה הוא על ידי שיש לנו מנוחה ופרנסה בריוח‪,‬‬ ‫של אדם שמעמידו על רגליו‪.‬‬ ‫וכמו שאמרו חכמינו ז״ל במשנה (אבות פ"ג מי"ז) אם‬ ‫אין קמח אין תורה‪ ,‬ועל זה היתה כל מגמתו של‬ ‫והנה עיקר עבודתו של יעקב אבינו היתה לבטל‬ ‫עשו לבטל ח״ו הפרנסה כדי שיתבטלו ח״ו מלימוד‬ ‫מו"ה שמעון מייזעלס הי"ו‬ ‫אחיזתו של עשו מזה הפגם של הנחש‪ ,‬ולהמשיך עבור‬ ‫זרעו עד סוף כל הדורות פרנסה בריוח‪ ,‬כנ"ל מזוה"ק‪,‬‬ ‫התורה על ידי זה‪ ,‬וכמו דאיתא בזוה"ק פ' וישלח (ח"א‬ ‫לכבוד הכנסת בנו הב' יונה נ"י‬ ‫וזה הי' עיקר כוונתו שהלך אל לבן‪ ,‬להמשיך משם‬ ‫קעא‪ ).‬עה"פ (בראשית לב‪ ,‬כה) ויגע בכף ירכו‪ ,‬שהמלאך‬ ‫לעול התורה והמצוות‬ ‫הי' שרו של עשו‪ ,‬שהי' רוצה להתחכם נגד תומכי‬ ‫עשירות והשפעות טובות עד סוף כל הדורות‪ ,‬ומנוחה‬ ‫אורייתא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫לעבדות ד׳ ולתורתו לעם בני ישראל‪.‬‬ ‫ויתברכו מא‪-‬ל הגדול והנורא‪,‬‬ ‫והנה נודע דהפרנסה באה משני מדות‪ ,‬חסד‬ ‫לחיים מתוקנים ומשכרת יתירה‪,‬‬ ‫והנה יעקב אבינו מרמז לעולם היצירה‪ ,‬כנודע‬ ‫ורחמים‪ ,‬כמו שאומרים בברכת המזון‪ ,‬בחסד וברחמים‬ ‫שהוא מרמז לאות ו׳ משם הוי״ה ברוך הוא (זוה"ק ח"ג‬ ‫עדי נזכה לישעותן של ישראל במהרה‪.‬‬ ‫הוא נותן לחם לכל בשר‪ ,‬וכמו שממשיכים‪ ,‬כי הוא‬ ‫סו‪ ,):‬שהוא מרמז לעולם היצירה (עץ חיים‪ ,‬שער מ"ז פ״ג)‪.‬‬ ‫״א‪-‬ל״ זן ומפרנס לכל‪ ,‬ונודע (זוה"ק ח"ג לא‪ ).‬דשם‬ ‫וזשה"כ וישא יעקב רגליו‪ ,‬ר״ל כיון שהבטיחו הקב״ה‬ ‫א‪-‬ל מרמז למדת החסד כמ"ש (תהלים נב‪ ,‬ג) חסד א‪-‬ל‬ ‫על הפרנסה כמבואר בקרא (בראשית כח‪ ,‬טו) כי לא‬ ‫כל היום‪ ,‬וגם הוא מדת גבורה‪ ,‬כמד"א (מ"ב כד‪ ,‬טו‬ ‫• התודה והברכה לאלו שנטלו חלק בהוצאות הגליון •‬ ‫אעזבך‪ ,‬וכפירש״י ז״ל כל המבקש לחם נקרא נעזב‪.‬‬ ‫ואת אילי הארץ לקח‪ ,‬ולכן מזכירים כאן השם א‪-‬ל‪,‬‬ ‫מו"ה משה יואל געללער הי"ו‬ ‫וממילא כיון ששמע הבשורה על הפרנסה בריוח‬ ‫כי הפרנסה הוא מבחינת חסד ובחינת גבורה‪ .‬וכן‬ ‫לכבוד שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫עד סוף כל הדורות לזרע ישראל‪ ,‬לכך נשא את‬ ‫הגשמים‪ ,‬אשר מכוחו צומחים הזרעים של התבואה‬ ‫עב"ג החתן זאב נ"י בן מו"ה יעקב משה‬ ‫רגליו‪ ,‬ר״ל שהי' מכוין כוונות של שמות הפרנסה‪,‬‬ ‫נקראו גבורות גשמים (תענית ב‪ ,).‬וכמבואר במדרש‬ ‫איצקאוויטש הי"ו למזל טוב‬ ‫וזו שמרומז בתיבת וישא רגליו‪ ,‬על פי דברינו למעלה‬ ‫(תנחומא וישלח י') הקב״ה עושה סולמות‪ ,‬נוטל מראובן‬ ‫שהמשכת הפרנסה הוא מעולם היצירה מהחתיכה‬ ‫ונותן לשמעון‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫• זכות הדפסה בארצינו הקדושה •‬ ‫מרובעת‪ ,‬לכך שני פעמים רג״ל הוא מספר עול״ם‬ ‫ולזה יש לרמז‪ ,‬כי מדת רחמים הוא כלול מחסד‬ ‫היציר״ה‪ ,‬והיתה אז עבודתו לבטל אחיזת הנחש‬ ‫וגבורה‪ ,‬וכמבואר בספרים הק׳ אותיות רחמי״ם יש‬ ‫ע"י מו"ה ישראל אהרן קעססלער הי"ו‬ ‫שנאמר לו ואתה תשופנו עקב כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫בו אותיות ר"ח‪ ,‬שהוא גימטריא יצח״ק שהוא מרמז‬ ‫לכבוד שמחת הולדות הבן אצל אחיו‬ ‫וזהו וילך ארצה בני קדם‪ ,‬שני תיבות ארצ״ה בנ״י‬ ‫לגבורה‪ ,‬וגם יש בו אותיות מי״ם שהוא מרמז לחסד‬ ‫מו"ה זאב זעליג הי"ו למזל טוב‬ ‫גימטריא נח״ש‪ ,‬ותיבת קד״ם נוטריקון ק׳רן ד'רומית‬ ‫(זוה"ק ח"ב קעה‪ .):‬וגם יש לרמז ב' פעמים "א‪-‬ל"‬ ‫מ׳זרחית‪ .‬וגם יעקב אבינו הי' מרמז לאדם הראשון‪,‬‬ ‫במלואו אל"ף למ"ד‪ ,‬גימטריא חס״ד רחמי״ם‪ ,‬לרמז‬ ‫כמובא בגמרא (ב"מ פד‪ ).‬שופרי' דיעקב מעין שופרי'‬ ‫דשם א‪-‬ל שמשם בא הפרנסה כנ"ל‪ ,‬הוא בחינת חסד‬ ‫גליון מעץ החיים‬ ‫דאדם‪ ,‬לכך הי' בכחו להמשיך מהחתיכה מרובעת‬ ‫ורחמים‪ ,‬מחמת שהוא כלול מחסד וגבורה כנ"ל‪.‬‬ ‫יו"ל בעזהשי"ת‬ ‫שנרשם שם נחש אדם כנזכר לעיל‪ ,‬והי' הוא בחינת‬ ‫והנה מבואר בכתבי האר״י ז״ל בכוונת הנענועים‬ ‫ע"י חבורת אברכים‬ ‫אדם ומבטל כחו של נחש כנ״ל‪.‬‬ ‫(שער הכוונות‪ ,‬ענין סוכות דרוש ה') דצד דרום הוא מדת‬ ‫בכולל זכרון חיים ד'באבוב‬ ‫וזו שפירש"י ז״ל‪ ,‬משנתבשר בשורה טובה נשא‬ ‫החסד‪ ,‬וצד מזרח מרמז ליעקב‪ ,‬תפארת‪ ,‬שהוא בחינת‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לבו את רגליו‪ ,‬ר״ל עלה בלבו לכוין הכוונה לעולם‬ ‫רחמים כנודע‪ .‬ולפי דברינו‪ ,‬שהפרנסה הוא משני‬ ‫מדות חסד ורחמים‪ ,‬נמצא שהוא עצם צד דרומית‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫היצירה שהוא במספר ב׳ פעמים רג״ל‪ ,‬ונעשה קל‬ ‫ללכת‪ ,‬היינו שהיו ההשפעות טובות הולכין בניקל‬ ‫מזרחית‪.‬‬ ‫להגהות והערות‪ ,‬מכתבים וכדו'‪ ,‬או‬ ‫לעם בני ישראל‪ .‬ולפי זה הרמז בתיבת ק״ל ללכ״ת‪,‬‬ ‫והנה מבואר גם כן בכוונות (שם‪ ,‬ענין תפלת השחר‬ ‫להנצחות ולכל עניני הגליון‬ ‫גימטריא ג׳ שמות הפרנסה‪ ,‬פא״י סא״ל חת״ך‪.‬‬ ‫דרוש א') דשמות הפרנסה יוצאים מסופי תיבות פות׳ח‬ ‫אפשר להתקשר להמערכת ‪347-871-3066‬‬ ‫הובא בספר רב טוב (פ' ויצא)‪ ,‬להגה"ק בעל ייטב לב מסיגוט זצ"ל‪ ,‬חותנו של רבינו‬ ‫‪meitzhachaim@gmail.com‬‬ ‫בשם "חתני הרב הקדוש בנש״ק המפורסים מו״ה משה הורוויץ אבד״ק ראזוודאב"‪.‬‬ ‫ח | גליון מעץ החיים‬