מעץ החיים - באבוב · Meietz Hachaim - Bobov
הטקסט של גיליון זה
דשמיא בסייעתא
פרשת
ויצא -וישלח
שנת תשפ"ז לפ"ק
מעץ החיים
של רבותינו הקדושים לבית באבוב שנה ב׳ גליון ו׳ (כ״ה)
דברי תורה מרבותינו הקדושים
מפיהם אנו חיים
-פרשת ויצא –
רשעים רעה היא אצל הצדיקים. לא ירגיש כלל שעושים עמו טובה ,ואדרבה, ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם
יהא נדמה בעיניו שהוא הוא העושה את הטובה את דודאי בני (בראשית ל ,טו).
לפי זה יש לפרש לשון הגמרא (מגילה טו ).אל לחבירו הנותן ,וכגון העשיר שמחזר אחר עני
תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך ,דהדיוט היינו אשר נצרך לו הלואה ,ומבקש ומפציר בו שיקח ולכאורה יפלא מאוד ,הלא זאת ידוע לכל בר
אדם קל ,ורצונו לומר שלא תאמר שאין לך שום ממנו ההלואה ,באומרו אשר מונח עתה תחת ידו בי רב ,מה שמבואר בדברי חכמינו ז״ל בגמרא
נפקא מינה בברכתו ,כי אפשר שברכתו תהא לך הרבה מזומנים ,והוא עושה לו טובה בזה שלוקח ובמדרשים ,דכאשר ראתה רחל שאבי׳ רוצה
למכשול ולפוקה ח"ו ,כיון שטובתן וברכתן רעה אותו ממנו ,וכן כל כיוצ״ב ,שעושים הטובה באופן לרמות את יעקב ולהכניס לו את לאה במקום
היא אצל הצדיקים. אשר המקבל נדמה לו שהוא עושה עמו חסד במה רחל ,אמרה עכשיו תכלם אחותי ,עמדה ומסרה
שלוקח ממנו הטובה. לה הסימנים שמסר יעקב לרחל ,ואם כן ,אדרבה,
(כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל,
הובא בקונ' נפתלי שבע רצוןא דף קכד).
לא זו בלבד שלא לקחה רחל מלאה את אישה,
וכמו כן בשעה שמסרה רחל את הסימנים אלא אף גם זאת שעשתה עם לאה טובה גדולה
* * * ללאה אחותה ,בודאי עשתה באופן כזה אשר שתוכל להינשא ליעקב ולא תכלם ,ואיך יתכן
לאה לא הרגישה כלל שרחל עושה עמה טובה, שלאה אמנו שהיתה צדקנית תכפור בטובתה
ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי אלא היתה סוברת שהיא עושה חסד עם רחל בזה, ותאמר לה המעט קחתך את אישי.
כי דלקת אחרי (בראשית לא ,לו). ולכך אף שבודאי היתה בה מדה זו של הכרת
הטוב ,מ"מ לא עלתה על דעתה שנעשתה עמה והיו אשר רצו לתרץ כי מכאן אנו רואים,
אפשר לרמז שהי' מיצר ליעקב מאוד על כאן איזה טובה ,לכן הי׳ אפשר שתאמר דיבורים שאמנם כך הוא טבע האדם ,שאין בו מדת הכרת
שרצה לבן להיות עמו כאח וריע ,כי קרבתן כאלה. הטוב ,ואף אם הטיב עמו זולתו ,הרי הוא שוכח
של רשעים רעה הוא אצל הצדיקים ,ועל כן
(כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל, בכל הטובות ואינו מכיר בהם .אבל חס ושלום
אמר ,מה פשעי מה חטאתי ,כי ודאי גברו עונתי
הובא בקובץ אמרי קודש פ' בהעלותך תשע"ג) לומר כן על לאה אמנו ,שהיתה בה מדה גרועה
לפני הקב"ה ,כי דלקת אחרי ,דלקת הוא מלשון
ומגונה זו של כפיית טובה ,זה בודאי לא יעלה
דליקה ,דהיינו שיש לך לב בוערת של אהבה עלי, * * *
על הדעת.
כי אם חבר רע רוצה לידבק באדם ,סימן הוא
בדבר שצריך לשוב בתשובהב . ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה
ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב אלא כוונת הכתוב הנ״ל היא כך ,כי דרך
(כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל ,האלף לך שלמה אות ע"ו) עד רע (בראשית לא ,כד) ,ופרש"י ,כל טובתן של הטוב להטיב עם זולתו באופן אשר המקבל
א .חידושי תורה ושיחות ,וקורות ימי חייו של הג"ר נפתלי הכהן שווארטץ זצ"ל אבד"ק מאד [וי"ל ע"י בנו הג"ר יוסף הכהן שווארץ זצ"ל הי"ד בשנת תרצ"ו לפ"ק] .נולד ביום י"ד אלול שנת
תר"ו לפ"ק לאביו הגה"ק ר' אברהם יהודה הכהן זצ"ל אבד"ק מאד ובעמח"ס קול ארי' ,ובשנת תרמ"ד לפ"ק ,אחר הסתלקותו של אביו מילא מקומו כאבד"ק מאד .נסע כמה פעמים
לכ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצ"ל ,שקירב אותו בחיבה יתירה ,ואח"כ נסע אל בנו הגה"ק משינאווא זצ"ל .חיבר הספרים שו"ת בית נפתלי ,בית נפתלי עה"ת ,שער נפתלי -על האבודרהם,
אמרי שפר -דרושים והספדים ,אילה שלוחה וכתבי הר"ן -תשובות ומכתבים .נפטר ביום י"ב כסלו שנת תרנ"ז לפ"ק ,ומנוחתו כבוד בעיר כהונתו מאד.
ב .ראה בספה"ק עטרת שלמה (פרשתינו) פירוש כעין זה.
קביעת עתים לתורה ,אין לעיין בהגליון בשעת התפילה וקריאת התורה ,כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד.
גליון מעץ החיים | א
מפיהם אנו חיים /המשך
-פרשת וישלח –
עשו ,שהתאבק שר של עשו כל הלילה להכשיל תוכן עמוק ,לחנכם ולהדריכם ולחדד את שכלםג . ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות
את יעקב ח״ו ולבלבל את מחשבתו בחקירות סדר המשחק הי' כך ,אחד אוחז באיזה חפץ, השחר (בראשית לב ,כה) ,פרש"י ,פירשו רבותינו ז״ל
עצומות ,ואבינו יעקב לא הטה אוזן קשבת וקורא לילד לאחוז בצד השני ,ואופן המשחק הוא, שהוא שרו של עשו.
כלל .ועל כן כששאל יעקב ממנו אחר כל זה שכשקורא ואומר" :כאפ אן"! על הילד להרפות
"מה שמך" ,תמה המלאך ואמר" ,למה זה תשאל ולהניח החפץ ,וכשאומר" :לאז נאך"! צריך הילד (שם לז ,טו)ויש לדקדק ,שבפרשת וישב
לשמי" ,הרי עצם התנהגותך כל הלילה הוא יסוד לחזור ולתפסו .כך מבחינים את הילד ,שקוראים בפסוק וימצאהו איש תועה בשדה וישאלהו האיש
העיקרי של שמי וזכרי" ,לא תשמע לי" ,וא"כ הלא אליו בסירוגין ,אחוז ,הנח ,אחוז ,הנח ,ולפעמים לאמר מה תבקש ,פירש רש״י בשם התנחומא,
זה זמן רב שכבר ידעת את שמי. בזה אחר זה ושוב לסירוגין ,ובהמשך הזמן עושים זה גבריאל ,שנאמר (דניאל ט ,כא) והאיש גבריאל.
כך במהירות ,ועל הילד להיות חריף זריז וממולח וצריך ביאור מדוע בפסוק ויאבק איש עמו פירש
(כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל ,שם) לשמוע בכובד ראש ,ולעשות תיכף ומיד ההיפוך שהוא שר של עשו ,ובפסוק וימצאהו איש תועה
* * * ממה שנצטוה. פירש שהי' גבריאל ,והרי בשניהם נאמר תיבת
"איש".
ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין ובמשחק זה טמונה סוד הנצחון במלחמת
(בראשית לה ,יח) .ובתרגום ירושלמי ,ואבוי הוה קרי היצר ,כי בעת שהיצה״ר מפתה את האדם לעשות ויש לתרץ בדרך צחות ,שאם יבקש אדם
לי' בלשן בית קודשא בנימין. כך וכך ,החכם עיניו בראשו צריך להיות מזורז מאיש אחד שיעזור לו באיזה ענין ,והלה מתאמץ
ומזוין להבין מי הוא המדבר אליו ,ולהתבונן בכל יכולתו להיות לו לאחיעזר ולאחיסמך ,דוגמת
אפשר לבאר דברי התרגום עפ"י הידוע לנו שהתכלית הוא שלא ישמע לעצתו ,ולעשות האיש שנתבקש מיוסף הצדיק שיהי' לו לעזר
מפי ספרים וסופרים (ראה בספה"ק דברי חיים לחנוכה בזריזות דוקא ההיפוך. למצוא את אחיו ,ונתעסק האיש עמו ,ואמר לו
סז ,):דכל הצרות ויסורים בתוך ימי הגלות ,וכל שנמצאים בדותן ,ברם זכור אותו איש לטוב,
ההרתפקאות והתלאות העוברים עלינו ,כולם ולפי"ז אפשר לפרש מה שאמר המלאך אל ומסתמא הוא מלאך גבריאל.
שוים לטובה ,והם חסדים גמורים מאת ד' ,רק יעקב אבינו" ,למה זה תשאל לשמי" ,שכל מלאך
נסתרים דרכי ד' ,וצריך כל איש ישראל להאמין נקרא על שם שליחותו כמבואר ברש״י ,והנה אמנם לא כן התנהג האיש אשר ביקש אותו
באמונת אומן דטובא גניזא בי' .וכן צריך איש עצם שליחותו של היצה״ר הוא לפתות את האדם יעקב אבינו שיואיל בטובו להאציל עליו ברכתו,
הישראלי להשריש ולנטוע בלבות בני ביתו ,כי לעבירות ח״ו ,אמנם התכלית הוא ,שהאדם לא ברגע שביקש ממנו יעקב אבינו שיעשה לו טובה,
מאתו לא תצא הרעות ,ואלקים חשב את הכל יציית להסתתוד .ואם כן מובן שפיר הטעם שלא נזכר פתאום שהגיע זמנו לומר שירה" ,פונקט
לטובה מרובה. הי' יכול לגלות את שמו ,כי כשיתגלה מהותו יעצט דארף ער גיין דאווענען?" ,ואין לו רגע
האמיתי ,שוב לא יהי' נסיון ,שהרי גילה לו לעשות להטיב לזולתו ,הנה כי כן זה שמו נאה לו "שר
והנה רחל אמנו ,אף דהיתה צדיקת גמורה, ההיפוך ממה שמפתה אותוה .ובא הרמז ,שתיבת של עשו".
מ"מ נתגדלה בבית של טומאה ,אצל לבן אבי'. תשא״ל הוא נוטריקון ש׳מי "א׳ל ת׳שמע ל׳י".
ולכן כאשר באה עלי' את הצרה הזאת ,קראה (כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל,
לו "בן אוני" כתרגומו בר דוי ,דהיינו מלשון צער. (כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצוק"ל הי"ד הובא בספר שבח אהובים עמ' נ"ג)
הובא בספר שבח אהובים עמ' ש"כ)
* * *
משא"כ יעקב אבינו אשר נתגדל בבית יצחק יש להוסיף על הדברים הנזכרים על פי משל
אבינו ,ונתחנך להאמין שכל הצרות הם לטובה, לשני ידידים ותיקים שלא ראו זה את זה זמן וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ,ויאמר
הוא קרא לו "בנימין" ,ורצה לרמז שגם הצרה בא ארוך ,ונזדמן שנפגשו יחד .כשניגש אחד לחבירו למה זה תשאל לשמי (בראשית לב ,ל).
מצד "ימין" שהוא חסד ,ורק לעיני בני אדם נראה בידידות ונתן לו שלום ,הביט עליו חבירו ושאלו,
שהוא דין כנ"ל .וזהו בלשן בית קודשא ,דכך "מי אתה ומה שמך" ,מיד נתפלא הראשון ואמר אפשר להעמיס בפסוק הזה מוסר השכל
מדברים בבתים קדושים ,כגון בביתו של יצחק בתמי'" ,וכי אין אתה יודע את שמי ,הלא היינו בדרך הסתת יצר הרע לאדם להכשילו בעבירות.
אבינו ,אשר שם נתחנך יעקב אבינו להאמין ולומר בידידות נאמנה מימים ימימה".
בנימין ,שהוא מצד חסדי המקום ב"ה. הרה"ק ר' שלום מקאמינקא זצ"ל הי' משחק
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,שב"ק פ' וישלח תשע"ד לפ"ק) ומעין זה אירע ליעקב אבינו ע״ה עם שרו של עם צאצאיו כשהיו בקטנותם ,משחק מחכים מלא
ג .וכן שחק בנו הרה"ק ר' יהושע מקאמינקא זצ"ל את המשחק הזה עם נכדו כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצ"ל הי"ד ,וכ"ק רבינו זצ"ל הי"ד שחקו גם כן עם בניו וצאצאיו.
ד .והם הם הדברים הכתובים בספה״ק עבודת ישראל (בפרשתינו) בשם חכם אחד ,עה"פ (שם ,כז) שלחני כי עלה השחר ,ואמרו בגמ' (חולין צא ):מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה
עד עכשיו ,הנה כל מלאך אינו אומר שירה וזמרה להבורא ית״ש רק כשמגיע להתכלית אשר לזה נברא לעשות רצונו יתברך.
והנה שרו של עשו ,הוא הס״ם הוא היצה״ר הוא השטן ,נברא להסית האדם ולהסירו מדעת יוצרו ,אמנם אין חפץ המלאך הזה באמת שישמע האדם לקולו לעשות הרע ,רק הוא מחיוב
לעשות פעולתו ולהדיחו ,והאדם יתחזק וילחום כנגדו ויכבוש אותו ,ויעשה נחת רוח ליוצרנו ,ובזה גם היצה״ר לוקח שכרו משלם ,בעבור שהוא גרם אותו נחת רוח ,וזהו תכלית בריאתו,
שהוא מצידו יסית את האדם לדבר עבירה ,ושהאדם מצידו לא יתן לו אוזן קשבת ,וכמשל הזונה עם בן המלך הנזכר בזוהר הק׳ (ח״ב קסג.).
והנה מיום שנברא היצה״ר ,עדיין לא הי' אדם שכבשו לגמרי כמו יעקב אבינו ע״ה שלימו דאבהן ,כי כשנלחם עם שרו של עשו לא היתה האביקה בדרך פשוט כדרך שנלחמים בעלי
מלחמות ,רק היתה מלחמה ברוחניות ,לבלבל מחשבתו של יעקב אבינו ע״ה בחקירות עצומות ,ויעקב התגבר בקדושתו נגדו .לכן אחרי שראה המלאך כי לא יכול לו ,אמר הגיע זמני
לומר שירה ,שעכשיו הגעתי אל התכלית עבורה נבראתי ,שגרמתי נחת רוח הכי גדול לצורי וקוני ,עכדה"ק.
ה .ראה מש"כ בספה"ק עטרת שלמה על הפסוק הזה.
ב | גליון מעץ החיים
על מכתבי קודש של רבותינו הקדושים כתבנו לחיים
מכתב מכ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצוק"ל להרה"ח ר' יצחק קופערמאן ע"ה מיד אחר חתונתו( .הועתק מספר מכתבי קודש ח"א סי' ל"ב)
ב״ה אור ליום ג׳ וישלח תרח״ם.
לידידי האברך המופלוג הירא תלמידי מו״ה יצחק נ״י.
מכתבך הגיעני וה׳ ב״ה יעזור לך שתהי׳ בבריאות השלימות ושמחתי מאוד בשמעי אשר קבעת לך ללמוד עם תלמידי החריף הירא
מו״ה שמחה נ״י ואשר כתבת שבריאות גופך מנעך כעת ע״כ הנני לזרזך שתראה להתאמץ עצמך בלימוד בהתמדה[א] והשי״ת יעזור
לך בסייעתא דשמיא וקביעת לימודך עם תלמידי הנ״ל יהי׳ לך בעז״ה לתועלת גדול בכמה ענינים כי חכם גדול הוא ואיש נפלא
במעלות ובמדות טובות[ב] ותראה לחזק עצמך בהתחברות אתו באהבה ובאחדות וה׳ ב״ה ישלח עזרתו מקודש שתהי׳ בבריאות ובשמחה
ותודיעני בש״ט כנפש המחכה לשמוע,
הק׳ שלמה הלברשטאם
והנני דו״ש ידיד נפשי תלמידי האהוב לי כבן החריף השנון הירא החכם מו״ה שמחה נ״י.
"שתראה להתאמץ עצמך בלימוד בהתמדה"
לך חמץ ,היינו שלא יראה לך אותיות חמץ ,רק ביתו שנתלוו אליו לא חשבו שהוא משים לב מזקנים אתבונן
האותיות הבאות אחריהן ,שהם יתמיד ,דהיינו לשמוע מה שאומר הרופא הפראפעסאר.
שיתמיד בלימודו שזה הוא תבלין ליצה״ר ,עי״ז סיפר כ״ק מרן אדמו״ר זצ״ל ,כי בעת שביקר
ולא יראה לך שאור היינו השאור שבעיסה ,כי ביום שבת קודש אחר שחזר הרה״ק בעל כ״ק מרן הרה״ק מצאנז זי״ע לעת זקנתו אצל
בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. דברי חיים זי״ע לביתו נאוה קודש בעיר צאנז, דאקטאר נאטנאגעל בעיר הבירה וויען ,התחיל
אמר דברי תורה בסעודה שלישית באש להבה, הפראפעסאר לשאול כנהוג כמה שאלות על סדר
(קדושת ציון פ' בא)
מתובל בדברי כבושין ומוסר לחסידים האברכים, יומו של מרן מצאנז זי״ע .הרופא שאל אותו
שהם מתעצלים בתפקידם ואינם יוצאים ידי באיזה שעה הוא קם ובאיזה שעה הוא הולך לישן,
ממלכת כהנים ובמה הוא מתעסק במשך כל שעות היום והלילה
חובתם ביגיעה בתורה ובעבודת השי״ת ,בגמילות
בני היקרים הנאהבים יהיו נא אזניכם קשובות חסדים זה לזה ובשבירת המדות וכו' ,ועל כל וכו' ,כדרך שאלות הרופאים ,ואחד מאנ״ש בוויען
לקול תחנוני נא בלשון בקשה חזקו ואמצו בכל אלה ,עוד הם מדמים בנפשם שהם בעלי מדריגה ששלט בשפה האשכנזית הי' מליץ בינותם.
עוז ואין עוז אלא תורה ללמוד בהתמדה רבה ובעלי השגה בחסידות .והמשיך לעורר" :אפילו
באהבה בחשקות התורה ולא לבלות הזמן דער אלטער פראפעסאר אין וויען האט געזאגט היות שלא רצה המליץ לטרוח ולהסביר
היקר מכל ,בדברים של מה בכך ,והי' לזכרון בין אזוי ,שטודירען און שטודירען"... להפראפעסאר בפרטיות החילוק בין לימוד לפני
עיניכם מאמרם ז”ל שכתר תורה הוא למעלה התפלה ללימוד גפ״ת ושו״ע ,או ההבדל של עסק
(שבח אהובים ,עמ' תר"ד) בספרי קבלה ותורת הנסתר וכתיבת תשובות
מכל הכתרים והתורה אומרת בי מלכים ימלוכו
להלכה וכדומה ,על כן כששאל "וואס מאכט דער
והכתר הזה מונח הפקר לכל וכל הרוצה ליטול כן יהי' תמיד הער-ראבינער אין די שפעטע נאכט שטונדען",
יבוא ויטול ,אמנם אין אדם זוכה בכתר תורה
כי אם בשקידה ויגיעה רבה ,ואי אפשר להמלט ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור וגו'. השיב המליץ" :דער ראבינער טוט שטודירען",
מפח היצר אלא בעסק התורה בהתמדה כאוז"ל הנה ידוע מספרים הקדושים כי חמץ רומז ליצר וכן על שאר סדר היום של הרה״ק מצאנז זי״ע
בראתי יצה”ר בראתי לו תורה תבלין. הרע הוא שאור שבעיסה המעכב עלינו לעבוד השיב המליץ על הכל "שטודירען".
את ד' ולעשות רצונו כאשר עם לבבנו ,והעצה
(לשון כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל במכתב לתלמידי ישיבת קדושת היעוצה לבטל את היצה״ר ,היא ההתמדה כשגמר לרשום כל מה ששמע ,וראה שבכל
ציון מיום ב' לסדר למען אשר יצוה את בניו (וירא) תש"ל לפ"ק)
בלימוד ,וכמו שאמרו (קידושין ל ):בראתי יצה״ר שעותיו רשומים ׳שטודירען׳ ,נענה הפראפעסאר
ולא פסקין ובראתי לו תורה תבלין ,וידוע מ״ש הרמב״ם ז״ל הישיש אל רבינו הק׳ מצאנז זי״ע בלשון דייטש:
(סוף הל׳ איסורי ביאה) שאין יצה״ר מתגבר אלא בלב "יא הער ראבינער ,וויר אלטע לויטע ,שטודירען
לכן הנני מבקש מכל אחד ואחד להתחזק בכל פנוי מן החכמה ,היינו כנ״ל שמי שמתמיד בלימוד און שטודירען און ווידער שטודירען .וויר אימער
אמצי כוחותיו לעסוק בתורה בהתמדה וביגיעה, ואינו הולך בטל בלב פנוי לא יוכל היצר להתגבר גלָא ובען דאס מיד וויסן שטודירען ,דען מיד ָ
וזאת תהי' כל מגמתו ומשאת נפשו ,ולא תהי' עליו. נָא ך ניקס אללעס .די יונגע לויטע [הוא התכוון ָ
הלימוד לעול ולמשא כבידה עליו ,בלי רצון וחשק גַא רניכט שטודירען ,אונד לסטודענטן שלו] זיי ווילן ַ
ובלי שמחה ותענוג ח"ו ,אלא שוש ישיש בד' וזה יש לרמז בתיבת חמץ אשר הוא במלואו ברָא וכען ניכט שטודירען,
ָ דַא ס זיי
זיי דענקען ַ
ובתורתו ,וילמוד בכל כוחו וכוונתו ,בבחינת כל חי״ת מ״ם צד״י ,נמצא שאחר אותיות ח׳מ'ץ' שָא ן אללעס" .הרה״ק מצאנז זי״ע דען זיי וויסן ָ
עצמותי תאמרנה ,וישמח ויעוז במתת גורלו ,כי באים האותיות י׳ת׳מ׳י׳ד׳ ,וז״ש הכתוב ולא יראה ישב בדביקות והוציא אנחה כבידה ,אמנם אנשי
_______________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________ ציונים ומראה מקומות על לשון המכתב
[א] אולי התכוון בזה למה שאמרו חז"ל דלימוד התורה מועלת לבריאות הגוף ,כמבואר במס' עירובין (נד ,).חש בראשו יעסוק בתורה וכו' ,חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר (משלי ד,
כב) ולכל בשרו מרפא[ .ב] עי' במס' אבות (פ"ג מי"ז) אין דרך ארץ אין תורה.
גליון מעץ החיים | ג
אוצר חיים כתבנו לחיים /המשך
ליקוטי ענינים
והגיד כ״ק אאמו״ר זצ״ל ממדריגתו הרמה יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה.
והתמדתו הנפלאה בתורה ,כי בעת מלחמת
וישב עמו חודש ימים העולם הראשונה ,כאשר הגלה כ״ק מרן אא״ז עוד יזהר מאוד ,שלא יפסיק באמצע לימודו
איתא בספר חסידים (סי' תתשנ"ג) זצ״ל הי״ד לעיר וויען ,הגלה גם הבחור חיים ר׳ ח"ו ולא יעשה תורתו קרעים קרעים ,וכמו
שלום יצחק׳ס לשם ,ותקופה ההיא היתה שעת שדרשו בזוה"ק הנ"ל הפסוק אש תמי"ד תוקד
לא הי' יעקב נכנס לאהלו של לבן חירום ועת מלחמה ,ועיקר השיחה בפי הבריות על המזבח ,דא אורייתא דכתיב בי' הלא כה
כלל במשך כל אלו השנים ששהה שם כל היום הי׳ ממאורעות המלחמה ,ובפרט כי דברי כאש ,שצריך לעסוק בתורה בתמידית
הקרבות התנהלו בין החיילות בעיירות בגאליציע בלי הפסק ,ורק באופן זה יוכל להצליח בלימודו
-ענין התבדלות מהאומות - שהאנשים הללו גרו שם מימים ימימה טרם ולזכות לכתר תורה ,כמו שאמר הקב"ה ליהושע
ברחם מפני חמת המציק ,ומדי יום ביומו הגיעו (יהושע א ,ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
וישב במדבר לאזניהם שמועות שונות ,וגם קראו בבלעטליך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל
המיוחדים עם חדשות מעניני המלחמה שיצאו אז הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל.
דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו
לאור מהדורות חדשות כמה פעמים במשך היום,
ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי
איך נכנסו הרוסים וכבשו את מקומות מגוריהם ואף דלפעמים מוכרח האדם להפסיק
מדינתו ,לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים
ועיירות מושבותיהם ועשו שמות בארץ ,וזה הי׳ מלימודו עבור צרכי הגוף ההכרחיים ,ובפרט אלו
ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד
כל שיחתם ודיבורם כל היום. העוסקים בפרקמטיא ומשא ומתן במשך כל
ממעשיהם ,ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך
כדי שלא ילמוד ממעשיהם ,הוא ששלמה אומר היום כדי לפרנס את בני ביתם ,מ"מ איש הנלבב
(משלי יג ,כ) הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ובאותו זמן בהיותם בעמק הבכה ובתוך והמשכיל עושה כל מעשיו הגשמיים לשם שמים
ירוע ,ואומר (תהלים א ,א) אשרי האיש וגו'. ההפיכה ,הי׳ הבחור חיים ר׳ שלום יצחק׳ס הנ״ל ולצורך גבוה ,אוכל ושותה כדי שיהי' לו כח
עומד על רגליו במשך רוב שעות היום בקרן לעשות חיל בתורה ועבודת ד' ,וכאשר נותן שינה
וכן אם הי' במדינה שמנהגותי' רעים ואין מזרחית צפונית של הביהמ״ד ,ובידו החזיק כרך לעיניו ולעפעפיו תנומה ,כוונתו לחזק כוחותיו
אנשי' הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשי' גדול אשר כלל בתוכו כל הש״ס ,ועסק בלימוד שיוכל לקום באשמורת הבוקר לעסוק בתורה,
צדיקים ונוהגים בדרך טובים ,ואם היו כל התורה בקול בהתמדה נפלאה ,והי׳ שקוע כל וכן בכל עסקיו ועניניו כוונתו לשם ד' ,ואז נחשב
המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים כולו בדברי הש״ס ופוסקים ,ולא פנה דעתו לו כאילו עוסק בתורה במשך כל היום בלי
בדרך לא טובה כמו זמנינו ,או שאינו יכול ללכת כלל לעניני המלחמה ולכל המהפכה שנעשתה הפסק ,כי כל מעשיו המה הכנה ללימוד התורה.
למדינה שמנהגותי' טובים מפני הגייסות או מפני בעולם ,ולא הי׳ לו שום ענין לדעת מה מתרחש
החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד סביבו ,כי כל אדיר חפצו וישעו וכל מגמת נפשו (דברי שלמה ,פ' נח עמ' פ"ט)
וידום ,ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו אך ורק ללמוד תורה ולהגות בה יומם ולילה ,ולא
לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג פסק פומי׳ מגירסא כלל ,ולא הי׳ לו בעולמו אלא יקרה היא
במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ארבע אמות של הלכה בלבד.
ואל יאמר האדם ,הן אני מטבעי אינני
ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר
(קובץ אמרי קודש ,פ' נח תשע"ג) מתמיד ,ולפי מזג רוחי אי אפשר לי להתייגע
(ירמי' ט ,א) מי יתנני במדבר מלון אורחים.
ולעמול בתורה כל היום ,דגם זה הבל ורעות רוח
(רמב"ם ,פ"ו מהל' דעות ה"א) למדני חקיך מעצת היצה״ר המבקש להדיחו ולאבדו משני
בני ישראל עולמות רח״ל ,כי באמת בכח האדם לתקן ולזכך
סיפר כ״ק זקיני מוהרב״צ זצ״ל הי״ד ,שזקננו
כל מדותיו וטבעיו ,אך צריך לאזור עצמו בגבורה
מרן הרה״ק מצאנז זצ״ל אמר לאברך אחד מן
וזה טעם ויחנו במדבר ,ויחן שם ישראל נגד בחיזוק מתנים ואמץ כח.
החבורה ,אשר הוצרך להעתיק מקום מגוריו
ההר [שמות יט ,ב ,שהתחיל בלשון רבים וסיים בלשון
למדינה רחוקה אחר נישואיו ,והלה התאונן שעל (דברי שלמה ,פ' שופטים עמ' קי"ד)
יחיד] ,ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף
ידי זה יהי׳ נפסק ממקור חיותו ,כי שם לא יהי׳
אשר בקרבם ,וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר,
וערב רב אחריהם ,כי לישראל יתן התורה ,כמו
לו הסביבה והחבורה של חסידים ואנשי מעשה, כל מעיני בך
שאמר (פסוק ג') כה תאמר לבית יעקב ותגיד כמו בד׳ אמותיו של הרה״ק מצאנז ,ואיך יוכל
כ״ק מרן אאמו״ר זצ״ל סיפר אודות אחד
לבני ישראל ,וזה טעם ויחן שם ישראל. להתחזק בתורה ועבודת השי״ת .אמר לו זקננו
המיוחד מן האברכים ,מבני עליי׳ של החבריא
הרה״ק מצאנז זצ״ל בזה״ל" ,די גמרא זאל זיין
(רמב"ן ,שמות יט ,ב) קדישא אצל כ״ק מרן אא״ז זצ״ל הי״ד ,ה״ה
דיין רב ,און דער שבת זאל זיין דיין רבי".
הרה״ג החסיד מו״ה חיים בן הרה״ג החסיד
גוי אחד בארץ המפורסם מו״ה שלום יצחק [הכהן פרידמאן] ז״ל
ודברי חכמים תטיב דעת ,והכוונה היא,
מ״אלט-צאנז" ,שהי׳ נקרא בפי כל "חיים ר׳ שלום
וכשם שקיום ישראל היא השמירה מן שיהא אדוק בתורה וילמוד בהתמדה רבה ,לדעת
חילוק עצמם [ע"י שהם באחדות ואינם בחילוק את המעשה אשר יעשה ,וגם יהי׳ דבוק ומקושר יצחק׳ס" ,והי׳ תלמיד חכם עצום וירא שמים
ומריבה] ,שבזה יהיו אומה שלימה ,וזהו קיום בקדושת השבת ,ואז יהי׳ השבת רבו ומורה דרכו, מרבים ,ועוסק בתורה בהתמדה נפלאה ויגיעה
ישראל בגלותם ,וכן ההבדל מן האומות ,עד לידע הדרך אשר ילך בה ואיך להתנהג בקדושה עצומה ,וכבר בימי בחרותו היו דברי התלמוד
שגורים ומחודדים בפיו ,וגם הי׳ לו בקיאות רב
המשך בעמוד ה'
(קובץ אמרי קודש ,א' דר"ה תשפ"ד) בדברי הראשונים והאחרונים ובדברי הפוסקים.
ד | גליון מעץ החיים
פסקי הלכות מכ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל
בדרך החיים אוצר חיים
המשך מעמוד ד'
סי' י"ד
שהם אומה שלימה בעצמם ,הוא קיום ישראל.
בענין מייקרי השער שאם אין ישראל נבדלים מן האומות ,הרי אינם
ב״ה .יום ה׳ לסדר עשיתי ככל אשר צויתני ,תרמ״ב לפ״ק ,צאנז. אומה שלימה בעצמם ,כי הדבר אשר הוא שלם
בעצמו ,הוא עומד בעצמו .ולכך הבדל ישראל
שוכט״סא להנגידים המופלגים [א] סוחרי אתרוגים היושבים מן האומות ,עד שהם עומדים בעצמם ואין להם
כעת בעיר טריעסט הן ממדינתנו והן ממדינת הגר הי״ו. שום חבור אל האומות ,הוא קיומם בגלותם.
לאשר שמענו את אשר עשו העמלקים מוכרי אתרוגים[ ,ב] שעשו להם יד אחד ליקר (נצח ישראל [למהר"ל מהפראג] פ' כ"ה)
השער הרבה להפשיט את עורות הקונים ,ולדחוק את אחב״י לבטלם ממצוה ח״ו באם לא
יתנו להם הון רב ,כי באם ייקרו כ״כ שער כל אתרוג ואתרוג מי יודע עד היכן יעלה מחיר הציבו לך ציונים
אתרוג שיהי׳ כשר עפ״י הדין. אמרו חז"ל (ספרי) בפסוק (דברים כו ,ה) ויהי
לכן בהיותנו ביחד בפ״ק הנ״ל ,גמרנו בדעתינו להודיע לכם אשר עפ״י הדין שבש״ע[ ,ג] שם לגוי ,מלמד שהיו ישראל מצויינים שם.
ופירשו כי לצד שישראל לא שינו את שמם
שבאם המוכרים מיקרים השער יכולים אנחנו לעשות בינינו שלא לקנות כלל ,ובפרט
ולבושם וכו' היו ניכרים בין המצרים ,שכל רואה
אפילו באם לא נקנה אצלם ביכולתינו בעזהשי״ת להשיג [ד] אתרוגים מאה״ק ומיניווע! אותם יראה אותותם כי אלה מבני ישראל המה,
לכן באנו באזהרה רבה להזהיר אתכם שלא תתנו להם יותר מכפי שנה העברה ,ובאם הגם שבתחילתם היו מעט שבעים נפש בין אלפי
יתן איזה סוחר יותר ,אזי לא יקנו אחב״י אצל הסוחר הזה שום אתרוג ,ובטוחים אנחנו אלפים מצרים ,מכל מקום כל רואיהם יכירום
[ה] שהגאונים מלבוב ומקראקא ומבעלזא וסטאניסלאב ויתר גאוני וצדיקי מדינתינו כי הם זרע ברך ד' בני יעקב ,כי היו מובדלים
בשמותן ולבושם עד שכל אחד מהם הי' מצויין
וגם גאונים וגדולים מדינת אונגארן יסכימו עמנו[ ,ו] וכבר הודענו להם במכתב ובקשנו
וניכר כי ישראל הוא ,ועל כן נעשו שם לגוי ,כי
הסכמתם לזה. אם היו מעורבין עם המצרים בשמות ולבוש מי
לכן הזהרו בנפשכם שלא להפסיד מעותכם חנם ,ולא תתנו להם יותר מחירם מבשנה יכיר מעט יחידים בין רבבות גוים שהיו ביניהם,
העברה ,ומי שיעבור ע״ז יתחרט ,כי ישארו לו כל האתרוגים עד אחר החג ,ואנחנו ניקח ובזה שהיו מצויינים נעשו לגוי אחד מובדל
אי״ה אתרוגים ממקומות הנ״ל .ובאם תראו שיעמדו בתוקפם עוד יום או יומים ,ביכולתכם ומופרש וניכר בין העמים.
לקנות תיכף אתרוגים מאה״ק וגם מיענווער ,ויקחו אותם אחב״י למצוה. (באר מים חיים ,פ' שמות)
דברי הכותבים למען המצוה להציל העשוקים מיד עושקם ולהרים דגל תוה״ק על מנת לרחק
הק׳ יחזקאל שרגא הלברשטאם אבד״ק שינאווא אמר הרה״ק מצאנז זי"ע ,אם העולם היו
הק׳ דוד הלברשטאם אבד״ק קרשאנוב יודעים גודל המצוה לחלק את עצמם ולהפרד
ב
הק׳ ארי׳ ליבש הלוי חופ״ק מאשציסק מהרשעים ,היו קונים רשעים בכסף מלא כדי
הק׳ אהרן הלברשטאם אבד״ק צאנז שיהיו יכולים לפרוש את עצמם מהם.
ג
הק׳ ברוך הלברשטאם אבד״ק רודניק (ויגד משה [להג"ר משה יהודה כ"ץ זצ"ל הי"ד
הק׳ שלמה הלברשטאם אבד״ק ווישניצא רב הצעיר דסערדאהעלי] ,אבות פ"א מ"ז)
ד
הק׳ משה הלברשטאם חופ״ק בארדיוב לבלתי היות שם ערוב
במדינת איטאליע ,אשר היתה בימים ההם תחת קול קורא אשר נדפס במכתב עת מחזיקי
הנה הכח והגבורה שיש לעם ישראל לעמוד
מלכות עסטרייך[ ,כמו מדינת גאליציע] ,והעיר הזאת הדת ,שיצא לאור ביום כ״ג אלול תרמ״ב לפ"ק,
על מעמדם להיות נאחזים אל הקדושה ,הוא
היתה משמש לכל האניות שהובילו סחורה או ובאו על החתום כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצ"ל,
על ידי שהם מרוחקים מן האומות בכל מיני
אנשים לארצות אירופא. יחד עם בני כ"ק מרן הרה"ק מצאנז זצ"ל ,ועוד.
הרחקות שבעולם ומבוזים בעיניהם ,כמו שאמר
גם מסחר האתרוגים של מדינת יון [גריכלאנד * יעקב אבינו לעשו (בראשית לג ,טו) למה זה אמצא
הגיעו לשם דרך אניות ,וביניהם האתרוגים חן בעיני אדוני.
המהודרים מעיר קארפו שביון[ ,אבל אתרוגי מדינת [א] סוחרי אתרוגים היושבים כעת בעיר
איטאליע ,כגון יאנעווע ,קלאבריא וקארסיקא ,נמכרו טריעסט הן ממדינתנו והן ממדינת הגר הי״ו. וכנודע שההתחברות עם האומות גורמת
בעיר יאנאווע] ,ועל כן נסעו סוחרי האתרוגים [טריָא סטי] הוא על חוף הים
ָ העיר טריעסט לכל הרעות הן ברוחניות והן בגשמיות ,כמאמר
הכתוב (תהלים קו ,לה) ויתערבו בגוים וילמדו
א .שלום וכל טוב סלה. מעשיהם ,שמתרחקים ח"ו עי"ז מן הקדושה,
ב .נולד בערך שנת תקע"ד לפ"ק לאביו הנגיד ר' יעקב יוסף הלוי ראזענפעלד ז"ל מעיר ראווע .קיבל תורה ויראה מאחיו ועל דבר זה אנו מברכים בכל יום ,ברוך הוא
הגדול הרה"ק ר' שלום מקאמינקא זצ"ל ,והי' דולה ומשקה מתורתו לאחרים .עמד בפרץ לתקן תקנות לכל עניני הדת. אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים.
נלב"ע ביום כ"ט שבט שנת תרמ"ד לפ"ק.
(דברי שלמה ,פ' תולדות עמ' כ"ה)
ג .הוא הרה"ק מגארליץ זצ"ל ששימש ברבנות בעיר רודניק משנת תר"כ לפ"ק עד בערך שנת תר"נ לפ"ק.
המשך בעמוד ו'
ד .בן הרה"ק מגארליץ זצ"ל.
גליון מעץ החיים | ה
אוצר חיים בדרך החיים /המשך
המשך מעמוד ה' מעשה שעמדו קינין [שני קינין של עופות ,דהיינו ממדינת גאליציע ואונגארן לטריעסט ,לקנות
ד' תורין] בירושלים בדינר זהב ,אמר רבן שמעון בן אתרוגים כשרים לכל בני המדינות.
המבדיל בין קודש לחול גמליאל ,המעון הזה [לשון שבועה] ,לא אלין הלילה *
ודבר זה הוא אחד מן הדברים שצריכים עד שיהי' בדינרין ,בסוף נכנס לב"ד ולמד ,האשה
[ב] שעשו להם יד אחד ליקר השער הרבה.
חיזוק בכל עת ,דהנה אבותינו ואבות אבותינו שיש עלי' ה' לידות ודאות ,ה' זיבות ודאות ,מביאה
ה
קרבן אחד ואוכלת בזבחים ,ואין השאר עלי' חובה, גופא דעובדא מתואר בקובץ וילקט יוסף
בימי קדם היו נזהרים מאוד בדבר זה ,להיות
ועמדו קינין ביום ההוא ברבעתים [ב' קינין בשני (חוברת י' סי' קכ"ב) :כבר קצה רוח סוחרי האתרוגים
מרוחקים מדרכי האומות וממעשיהם בתכלית
רביעית דינר כסף]. בנפש היונים אשר יכנו בשם "עמלקים"ו ,בהיותם
הריחוק ,ובכל דבר עשו דייקא ההיפוך ממה צוררי ישראל מאז ,ובכל פעם התנפלו על היהודים
שהגוים עושים ,כדי שלא יהי׳ ביניהם שום ומפרש רש"י דברי רבן שמעון בן גמליאל ,אף
הגרים עמהם ,ויעוללי עליהם עלילות הדם .נוסף
התחברות כלל .וכן חינכו את בניהם ובנותיהם, על פי שהיקל על דברי תורה ,הרי נאמר (תהלים
לזה חשבו היונים כי היהודים מוכרחים לקנות
להיות כל פעולות ותהלוכות העכו״ם מאוס קיט ,קכו) עת לעשות לד' הפרו תורתך ,ודרשו
האתרוגים רק מהם ולא מזולתם ,עד כי האמינו
ומשוקץ ומגועל בעיניהם ,שלא ירצו לדעת מהם חכמים (ברכות סג ).מן הפסוק הזה ,כי יש להפר
באגדה שנתפשטה אצלם כי מסורה בפי היהודים
כלל וכלל ולא ידבק בידם מאומה ממעשיהם דברי תורה אם העת צריך לו ,והכא נמי ,אם לא
שהאיש שאין לו אתרוג יוני לא יוציא שנתו .ולכן
וממהלך מחשבתם ,ובכל דבר שהזכירו על ימצאו הנשים קינין לקרבנותיהם ,תחדלנה מלהביא
העלו את מקח האתרוגים משנה לשנה.
פיהם מהעכו״ם אמרו "להבדיל" ,והיתה מחיצה אפילו אחד ,ותאכלנה בקדשים בטומאת הגוף ,על
כן דרש להן שאינן צריכין להקריב רק קן אחד, מרכז של מסחר האתרוגים הי׳ בעיר טריעסט,
של ברזל מפסקת ומפרדת בינם לבין האומות. ושם התאספו בחדש אב או קודם ,לערך שמונים
ולא חמשה קינין.
סוחרים ראשים לקנות אתרוגים ,והם שלחום
אמנם בעוה״ר במשך השנים נעשה רפיון ועפ"י זה השיב בשו"ת צמח צדק (הקדמון ,סי'
לסוחרים קטנים בכל עיר ועיר .סוחרי טריעסט קנו
גדול בענין זה ,ומיום ליום המצב מתדרדר והולך כ"ח) על השאלה שפעם אחת היו הערלים מוכרי האתרוגים בתבות סגורות מבלי ראות מה שבתוכן,
מטה מטה רח״ל ,ובפרט במדינה זו שרוב בני דגים מייקרים השער ,לפי שראו שהיהודים קונים משני מינים :אתרוגים פשוטים ,ואתרוגים מובחרים
אדם נושאים ונותנים עם הגוים מדי יום ביומו, לכבוד השבת ואין מניחין בשביל היוקר ,ורצו
וזה גורם על האדם השפעה לא טובה ,אף בלא הקהל לעשות הסכמה ששום אדם לא יקנה דגים בשנת תרמ״א העלו היונים מקורפו את שער
יודעים ,והוא נסיון הדור .וצריכים להתחזק בזה שני חדשים ,כדי שלא יעלו הערלים את מכיר האתרוגים ומכרו כל אתרוג פשוט במחיר 2גולדן
הדגים יותר משוויהם ,ושאלו לו אם נכון הדבר (דולאר אחד) ,ובעד המשובחים שלקטו לבדם קצבו
מאוד ,לעשות גדרים וסייגים ומשמרת למשמרת
לתקן כן ,או לא. מחיר פי שלש ,וגם הם בלי ראות רק על אמונתם
וכל מיני הרחקות מן העכו״ם ,ולהזהר בתכלית
הזהירות בכל פסיעה ופסיעה שלא להתדמות והעלה מגמרא הנ"ל דשפיר דמי למיעבד בשנת תרמ״ב התאחדו כל היונים בעלי
להם בשם לשון ומלבוש ,ולהתרחק לגמרי מכל הגנות שנטעו אתרוגים בפארגא וקורפו ,והעלו
הכי ,כי כן אנו רואין שהקיל רשב"ג אף בדברי
ענין של "גויאישקייט". את המקח עד ששה פלורין לכל אתרוג ,ולבם
תורהז ,וכל שכן בקניית דגים לכבוד שבת שאינו
הי׳ סמוך ובטוח כי היהודים יהיו מוכרחים לשלם
(קובץ אמרי קודש ,ליל ב' דשבועות תש"ע) דין דאורייתא[ ,עיי"ש שהאריך להוכיח שאכילת דגים
המחיר הקצוב ,ע"כ משם.
בשבת אינו מדאו'] .והמגן אברהם (סי' רמ"ב סק"ב
העתיק את דברי הצמח צדק להלכה. *
דביטלו חכמים גם מצות עשה דאורייתא שלא החתם סופר (על גליון השו"ע) ציין לפירוש [ג] שבאם המוכרים מיקרים השער יכולים
לייקר השערח . המשניות להרמב"ם סוף פרק ד' דגיטין ,שכתוב אנחנו לעשות בינינו שלא לקנות כלל.
וכן העלו עוד הרבה אחרונים לדינאט ,שיש שם דהמוכר שדהו בארץ ישראל לעכו"ם ,נקטינן שנו חכמים בלשון המשנה (כריתות ח ,).האשה
כח ביד חכמים שבכל דור ודורי לתקן תקנות אף דאין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע מיד מעשר, שיש עלי' וכו' ה' זיבות ודאות וה' לידות ודאות,
במצות עשה דאורייתא שלא לקנות מצוה יותר ולפיכך הקונה ממנו חייב להביא ביכורים מן מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ,והשאר עלי'
מכדי דמיהןאי ,כדי שלא לייקר השער ,וכמו שגזרו התורה ,וכאשר ראו חכמים שהיו מעלין את דמי' חובה[ ,דהאשה חייבת להביא חמש קרבנות ,אבל מותרת
אומר רבותינו הק' זי"ע בתשובה זו ,שיכולים לגזור כדי לקנותה מן הגוים ,התקינו שהקונה מן הגוי לא לאכול בקדשים אחר קרבן אחד ,שהרי הקרבן הזה לטהרה
שלא לקנות אתרוג למצוה. יביא בכורים ,כדי שיראו שכבר פחתה קדושתה בא ,והרי הוא כטבילה ,וטבילה אחת עולה לכל הטומאות,
המשך יבא בעזהשי"ת בגליון הבא ולא ישתדלו לקנותה מהם וכו' ,ומכאן מוכח ואף קרבן זה כן].
ה .נסדר ויצא לאור ע"י הג"ר יוסף הכהן שווארץ זצ"ל הי"ד .נולד בשנת תרל"ה לפ"ק לאביו הג"ר נפתלי הכהן שווארטץ זצ"ל [הנ"ל בעמוד א'] וקיבל ממנו תורה ,גם הי' תלמידו של
הג"ר יעקב טאנענבוים זצ"ל אבד"ק פוטנאק ובעמח"ס נהרי אפרסמון .בשנת תרנ"ו לפ"ק נשא את בת הג"ר אליעזר חיים דייטש זצ"ל אבד"ק באניהאד [ראה אודותיו בגליון י"א עמ' ו'],
ובשנת תרפ"ד לפ"ק נתקבל לרב ומגיד דחברת מחזיקי תורה בעיר גראסווארדיין .בשנת תרנ"ט לפ"ק התחיל להוציא לאור את הקובץ התורני וילקט יוסף במשך עשרים שנה ,גם חיבר
ספרים יקרים ,ומהם שו"ת גנזי יוסף ,ויצבר יוסף ,הדרת קודש ,מועד כל חי ,ושא"ס ,וכמו כן הוציא לאור ספרי אביו וחותנו זצ"ל .נהרג על קידוש ד' ביום ט' סיון שנת תש"ד לפ"ק ,הי"ד
ו .כן כינו אותם רבותינו הק' במכתב הזה ,וכן ראה בשו"ת אבני נזר (חו"מ סי' קט"ז)" ,אתרוגי קורפו אשר ביד הערלים היוונים הידועים במכתביהם שהם עמלקים ימח שמם" ,וכן כתב
הגאון בעל נפש חי' זצ"ל במכתב (גנזי אבות -נפש חי' ,או"ח סי' ב').
ז .על זה הוקשו הרבה אחרונים ,כי לדברי התוס' (בבא בתרא קסו .ד"ה ה"ג) אינו ראי' ,ואכהמ"ל בזה.
ח .ועי' בחידושיו על דברי הגמרא שם (גיטין מז ,).שמבאר למה צריכין לשני ראיות מן הש"ס לדין זה.
ט .כן משמע מדברי שו"ע הרב (סי' או"ח רמ"ב קו"א סק"ה) .וראה מש"כ בספר כפת תמרים על דברי התוס' סוכה לד :ד"ה ולדרוש .ועיי"ע מה שהביא המג"א בסי' תרנ"ו (סק"א) משו"ת
מבי"ט (ח"ג סי' מ"ט).
י .באמת רצו כמה אחרונים לדחות את דברי הצמח צדק מדינא ,כי דוקא רשב"ג שהי' מבי"ד הגדול הי' יכול לגזור גזירה זו ,אבל שאר בתי דינין שבישראל אין להם כח זה.
אי .בשו"ת בית הילל (יו"ד סי' רי"ח) כתב בן המחבר ,דדוקא אם נתייקר יותר משליש מותר לתקן תקנות ,אבל כל זמן שלא נתייקר שליש אמרי' דהידור מצוה עד שליש (ב"ק ט ,):וראה
במחצה"ש על דברי המג"א ריש סי' רמ"ב ,ובשו"ע הרב בקו"א הנ"ל.
ו | גליון מעץ החיים
עניני יומא דהילולא קרויים חיים
הדבר ,כי אין לך לנסוע אלי .ענה לו רבינו ,אדרבה
"צו די קדושה איז זיך שווער צוצוכאפן"(ג).
הרה"ק ר' אהרן הלוי מקראקא זצ"ל
בעת עריכת שלחנו הטהור ,כאשר שהה רבינו יומא דהילולא ז' כסלו
בצל קדשו ,צוה כ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל ,שיכינו
בעבורו כסא סמוך לו בראש השלחן ,אבל רבינו לא
פנה אליו בצהלת פנים מלא שמחה וחדוה עילאה, אהרן קדוש ד'
ואמר לו "ברוך הבא ר' ארון ,רבותינו אמרו (סוטה
הסכים לזה ,והזיז את הכסא לצדדי השלחן .בראות בשנת תקנ"ה לפ"ק זרח אורו הנעלה של רבינו,
לה ):ארון נושא את נושאיו".
כ"ק מוהר"ש זצ"ל שסירב רבינו בהכבוד שחלק לו, כאשר נולד לאביו הגדול הרה"ק ר' קלונימוס קלמן
שאל לו למה לא הסכים לישב בראש השלחן ,הלא בשמעו את זאת הבין רבינו כוונתו הקדושה זצ"ל בעהמ"ח ספה"ק מאור ושמש ,וקרא שמו
הוא כבר הי' מיושבי שלחנו של הרה"ק מלובלין של הרה"ק מראדאמסק זצ"ל ,שנתכוון לרמז לו בישראל 'אהרן' ,ע"ש אביו ז"ל שנסתלק באותו
זצ"ל ,אשר אפילו הרה"ק מצאנז זצ"ל לא ישב שנתקרב היום שיעלה השמימה .רבינו נתבהל מזה פרק ,והיו קורין לו "ר' ארון קראקעווער" .בשנות
מעולם בראש השלחן בלובלין. מאד ,ומיד השיב לו בשאלה" ,מה זה ועל מה זה נעוריו נתגדל על ברכי אביו הק' ,שהדריכו וחינכו
מדבר הרבי כן" ,ואז הסיב הרה"ק מראדאמסק זצ"ל על במתי התורה והעבודה ,והי' הלוך וגדל במעלות
השיב על זה רבינו ,הרי אומרים על אליהו את דבריו לענין אחר ,ולא השיב כלום על שאלתו רמות ונשגבות בעבודת השי"ת.
הנביא בזמירות לסעודתא דדוד מלכא משיחא, של רבינו.
"איש דורות שנים עשר ראו עיניו" ,הרי שהוא שבח בהגיע לפרקו לקח לו לאשה הרבנית הצדיקת
וגדולה שראו במו עיניו שנים עשר דורות ,ולכאורה זמן מיעוט אחרי כן יצתה נשמתו בקדושה ע"ה בת הרה"ק ר' ישראל מלובלין זצ"ל ,בן הרה"ק
צריך ביאור איזה שבח יש בזה ,רק הרבותא הוא ובטהרה ,ומיד עסקו החברא קדישא לעשות ההכנות הרבי מלובלין זצ"ל ,ובמשך כמה שנים הי' סמוך
שכבר זכה לראות קירון עור פניו של משה רבינו, הנצרכות טרם מסע הלוי' ,וטבלו את גופו הקדוש על שלחן חו"ז הרה"ק מלובלין זצ"ל ,ונתקרב
ואעפ"כ קיבל מרות מאת אחי' השילוני ,שחי במקוה טהרה .כאשר גמרו לערוך את הטהרה ,ורצו אצלו בהתקרבות עצומה ,וזכה לקבל מלוא חפנים
שנים עשר דורות לאחר משה רבינו ,והכניע את להוציאו למסע הלוי' ,כדי שיכלו לקוברו מבעוד מבאר תורתו ,מלא וגדוש בהנהגות והדרכות ישרות
עצמו תחתיו בהתבטלות גמורה ,ועל זה משבחים יום טרם כניסת יום השב"ק ,ראו שהתחיל לזוב דם בעבודת ד' על דרך החסידות.
ומפארים אותו. מחוטמו ,ומפני כן הוצרכו להתעכב.
במשך ימי חייו נסע להרבה צדיקים שהאירו
אז הופיע שם רבינו כמלאך המושיע ,וגחין
וסיים רבינו באומרו דאף שהוא כבר הסתופף את כל פני תבל מאורם הבהיר בדור ההוא ,ליהנות
ולחש לתוך אזנו של התפארת שלמה זצ"ל שכבר
בצלם של גדולי וצדיקי דורות הקודמים ,עם כל זה מזיו הודם והדרת קדשם ,ולקבל מהם את הדרך
הגיע הזמן שיוציאו אותו ברחובה של עיר לחלק
מה יפה ומה נעים שיבוא לחסות בצלא דמהימנותא ישכון אור בעבודת הבורא ,וביניהם הרה"ק ר' מאיר
לו כבודו האחרון ,ואם יתעכב יותר אפשר שיבואו
של כ"ק אדמו"ר הראשון זצ"ל ,הנמנה בכמה דורות מפרימישלאן זצ"ל ,הרה"ק המגיד מטריסק זצ"ל,
לידי חילול שבת ,ומיד פסק הדם מלזוב ,וערכו את
אחרי הני צדיקים הקדושים ,ומוכן ומזומן לקבל הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר זצ"ל ,הרה"ק מרוזין
מסע הלוי' .ואכן רבינו הי' מנושאי ארון הקודש,
מרות ממנו ,ולא לישב עמו בשוה לו(ד). זצ"ל ,הרה"ק ר' ישעי' מפשעדבורז זצ"ל ,הרה"ק
כמו שרמז לו הרה"ק מראדאמסק זצ"ל ברמיזא
מראדאשיץ זצ"ל ,הרה"ק בעל תפארת שלמה
איש על העדה דחכמתא בשעותיו האחרונים שהי' בעלמא הדין(ב).
מראדאמסק זצ"ל ,הרה"ק מראפשיץ זצ"ל ,ולחתנו
גם הי' חביב מאוד אצל הרה"ק מרוזין זצ"ל. הרה"ק רבי ר' אשר'ל מראפשיץ זצ"ל.
אחרי ההסתלקות של אביו הגדול הרה"ק בעל
פעם אחת בלכתו להסתופף בצלו ,צוה רבינו לכל
מאור ושמש זצ"ל בשנת תקפ"ג לפ"ק ,מילא רבינו וכן הסתופף רבות בשנים בצל קדשו של כ"ק
הנלוים אליו שלא יגלו את שמו ,כדי שלא יכבדו
את מקומו בעיר קראקא ,ונתאספו אליו חסידים מרן הגה"ק מצאנז זצוק"ל ,וזכה שם לקירבות
אותו בכבוד הראוי לו ,ויוכל למלאות שאיפתו
ואנשי מעשה שבאו לקבל מנועם זיו אמרותיו יתירה ,שאכל הרה"ק מצאנז זי"ע עמו מקערה
ותכלית נסיעתו לשהות אצל הרה"ק מרוזין זצ"ל
הנעימים ,מלאים זיו בדברי הדרכה והנהגות ישרות אחת(א) .לאחר הסתלקותו לשמי מרום המשיך
כחסיד אצל רבו .אמנם כאשר הופיע הרה"ק מרוזין
בעבודת השי"ת ,במשנתו הטהורה של אביו הגה"ק לנסוע לבנו הרה"ק ר' דוד מקרשאנוב זצ"ל ,וגם
זצ"ל בבית המדרש לערוך שלחנו הטהור ,ביקש
זצ"ל. לנכדו חביבו כ"ק מרן אדמו"ר הראשון זצ"ל הגיע
שיקראו אליו רבינו ,ואמר לו "ישב נא פה בראש
רבינו קבע שם בית המדרש הראשונה המיוחד לחסות בצלו ,על אף שהי' גדול ממנו הרבה שנים.
השלחן" ,והוצרך רבינו לעשות כן בעל כרחו ,וכיבדו
לעדת החסידים ,והי' נקרא על שמו "ר' ארון'ס הרה"ק מרוזין בהפלגה יתירה.
קלויז" ,ועד ימי זעם המלחמה בשנת תרצ"ט לפ"ק,
אהבת עולם
התפללו שם הרבה אנשים חשובים ופני העיר .בעיר כעבדא קמא מרי' כמים פנים אל פנים הראו לו הני שרפי מעלה
קראקא הי' רבינו נשוא פנים ,והי' חשוב מאד בעיני אחר הסתלקותו של כ"ק מרן הגה"ק מצאנז וקדושי עליון אהבה רבה וחיבה יתירה .עובדא הוה
תושבי העיר ,וכמו שרואין שנתכבד רבינו על ידי זי"ע ,כאשר הגיע רבינו אצל נכדו כ"ק מרן אדמו"ר בשנת תרכ"ט לפ"ק ,בימים שלפני ראש חודש ניסן,
טובי העיר להיות הראשון לחתום על מכתב הזמנה הראשון זי"ע לעיר ווישניצא להסתופף בצלו ,עמד שנתעורר לרבינו כיסופין לנסוע לעיר ראדאמסק,
שנשלח ע"י חברי הקהילה להג"ר שמעון סופר כ"ק רבינו מוהר"ש זצ"ל לפניו ובתימה גדולה עיר משכנו של התפארת שלמה זי"ע ,התשוקה
זצ"ל ,שיבא לשם להתעלה על כס הרבנות. שאל לו" ,איר זענט געקומען צו מיר? איך וואלט הזאת הי' לו לפלא ,כי הי' רגיל לנסוע שם על
געדארפט צו אייך פארן!" חג השבועות ,ולפני יום הכיפורים ,אבל עכ"ז כתת
ביום ז' לחודש כסלו שנת תרמ"ב לפ"ק נסתלק
רבינו רגליו לנסוע לראדאמסק.
רבינו לגנזי מרומים ,לדאבון לב כל תלמידיו השיב על זה רבינו ,הרי זה זמן רב כבר עסקתי
וחסידיו ,שנשארו כיתומים אשר אין להם אב ,ובא בהכנה דרבה לבא ליהנות מזיו הודו והדרו ,אבל רבינו הגיע שם בערב של יום ה' ,אור ליום כ"ט
למנוחה נכונה ליד ציון אביו הק' זצ"ל בבית החיים בכל עת היו לי עיכובים שמנעו אותי מלעשות אדר ,הוא הלילה שהחזיר התפארת שלמה נשמתו
החדש בעיר קראקא. רצוני .על זה השיב לו רבינו מוהר"ש זי"ע ,כן הטהורה ליוצרה .כראות התפארת שלמה פני רבינו
____________________________________________________________________________________________________ מקורות
______________________________________________________________________________________________
(ד) ספר י"ג אורות ,בשם הגה"ח ר' (א) מפי כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל ,ברית איתנים ח"א עמ' פ"ד( .ב) ספר אהל שלמה ח"ב( .ג) מפי כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל ,ברית איתנים שם.
יצחק זאב פירער זצ"ל הי"ד אבד"ק יאשליסק ומעזלאבריץ.
גליון מעץ החיים | ז
ד"ת מר'בי מ'שה ב'רבי א'ליעזר מראזוואדוב
מבא"ר החיים יזכר לחיים
א'ת יד'ך (תהלים קמה ,טז) ,שהוא חת״ך .וגם איתא בפרשת ויצא ,וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני רב ברכות יחילו על ראשי הני גברי יקירי
שם בכוונות (שם) דשם אלקים ברבוע עם האותיות קדם (בראשית כט ,א) .ופירש רש״י ז״ל ,משנתבשר אשר בנדבת לבם יצא דבר תפארה,
והכולל גימטריא רו"ח ,וב׳ פעמים אלקים ברבוע הוא בשורה טובה ,נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת.
דברי תורה המשמח לב ועינים מאירה,
ב' פעמים רו״ח ,גימטריא חת״ך .וזהו חתיכה מרובעת יש לרמז ע"פ מה דאיתא בילקוט ראובני (פר׳
בקרן דרומית מזרחית ,היינו בקרן דרומית מזרחית וישלח) על פסוק (שם לב ,יא) הצילני נא מיד אחי מיד הלא המה
שמשם בא הפרנסה לעם בני ישראל כנ"ל ,והוא עשו ,בשם מגלה עמוקות (פ' ואתחנן אופן מ"ז) וז״ל,
חתיכה מרובעת ,היינו שם חת״ך שהוא שם הפרנסה בעולם היצירה יש חתיכה מרובעת בקרן דרומית מו"ה פינחס רייכמאן הי"ו
שהוא מרובעת ,היינו שהוא ב׳ פעמים אלקים ברבוע מזרחית וכתיב עליו "נחש אדם" ,וזו הצילני נא ,נ״א לכבוד השמחה במעונו
כנ"ל. נוטריקון נ׳חש א׳דם ,וכן הי' יניקתו משם מהררי נישואי נכדו החתן שלמה נ"י
וזהו שנרשם שם "נחש אדם" ,ר״ל דהנה בחטא קד״ם (במדבר כג ,ז) ,ראשי תיבות ק׳רן ד'רומית
בן מו"ה אברהם יהושע אייזען הי"ו
אדם הראשון בפגם דעץ הדעת נאמר לנחש (בראשית מ׳זרחית ,עיי״ש.
עב"ג הכלה תחי'
ג ,טו) ואתה תשופנו עקב ,ר"ל שניתן לו רשות להיות וביאור הדברים ,דהנה נודע דכל מגמתו של עשו
לו אחיזה ח״ו בהפרנסה שנקרא עקב ,שהוא עמידתו
בת הרב יצחק ציטראנענבוים הי"ו
הרשע הי' לבטל ח״ו שפע הפרנסה מעם בני ישראל,
למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת
של אדם ,וכמו שדרשו חז״ל (פסחים קיט ).על הפסוק ובפרט בעקבתא דמשיחא ,דעיקר עבדות ד׳ ולימוד
(דברים יא ,ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם ,זה ממונו התורה הוא על ידי שיש לנו מנוחה ופרנסה בריוח,
של אדם שמעמידו על רגליו. וכמו שאמרו חכמינו ז״ל במשנה (אבות פ"ג מי"ז) אם
אין קמח אין תורה ,ועל זה היתה כל מגמתו של
והנה עיקר עבודתו של יעקב אבינו היתה לבטל
עשו לבטל ח״ו הפרנסה כדי שיתבטלו ח״ו מלימוד
מו"ה שמעון מייזעלס הי"ו
אחיזתו של עשו מזה הפגם של הנחש ,ולהמשיך עבור
זרעו עד סוף כל הדורות פרנסה בריוח ,כנ"ל מזוה"ק, התורה על ידי זה ,וכמו דאיתא בזוה"ק פ' וישלח (ח"א לכבוד הכנסת בנו הב' יונה נ"י
וזה הי' עיקר כוונתו שהלך אל לבן ,להמשיך משם קעא ).עה"פ (בראשית לב ,כה) ויגע בכף ירכו ,שהמלאך לעול התורה והמצוות
הי' שרו של עשו ,שהי' רוצה להתחכם נגד תומכי
עשירות והשפעות טובות עד סוף כל הדורות ,ומנוחה
אורייתא ,עיי"ש.
לעבדות ד׳ ולתורתו לעם בני ישראל. ויתברכו מא-ל הגדול והנורא,
והנה נודע דהפרנסה באה משני מדות ,חסד לחיים מתוקנים ומשכרת יתירה,
והנה יעקב אבינו מרמז לעולם היצירה ,כנודע
ורחמים ,כמו שאומרים בברכת המזון ,בחסד וברחמים
שהוא מרמז לאות ו׳ משם הוי״ה ברוך הוא (זוה"ק ח"ג עדי נזכה לישעותן של ישראל במהרה.
הוא נותן לחם לכל בשר ,וכמו שממשיכים ,כי הוא
סו ,):שהוא מרמז לעולם היצירה (עץ חיים ,שער מ"ז פ״ג).
״א-ל״ זן ומפרנס לכל ,ונודע (זוה"ק ח"ג לא ).דשם
וזשה"כ וישא יעקב רגליו ,ר״ל כיון שהבטיחו הקב״ה
א-ל מרמז למדת החסד כמ"ש (תהלים נב ,ג) חסד א-ל
על הפרנסה כמבואר בקרא (בראשית כח ,טו) כי לא
כל היום ,וגם הוא מדת גבורה ,כמד"א (מ"ב כד ,טו • התודה והברכה לאלו שנטלו חלק בהוצאות הגליון •
אעזבך ,וכפירש״י ז״ל כל המבקש לחם נקרא נעזב.
ואת אילי הארץ לקח ,ולכן מזכירים כאן השם א-ל, מו"ה משה יואל געללער הי"ו
וממילא כיון ששמע הבשורה על הפרנסה בריוח כי הפרנסה הוא מבחינת חסד ובחינת גבורה .וכן
לכבוד שמחת נישואי בתו הכלה תחי'
עד סוף כל הדורות לזרע ישראל ,לכך נשא את הגשמים ,אשר מכוחו צומחים הזרעים של התבואה
עב"ג החתן זאב נ"י בן מו"ה יעקב משה
רגליו ,ר״ל שהי' מכוין כוונות של שמות הפרנסה, נקראו גבורות גשמים (תענית ב ,).וכמבואר במדרש
איצקאוויטש הי"ו למזל טוב
וזו שמרומז בתיבת וישא רגליו ,על פי דברינו למעלה (תנחומא וישלח י') הקב״ה עושה סולמות ,נוטל מראובן
שהמשכת הפרנסה הוא מעולם היצירה מהחתיכה ונותן לשמעון ,עיי״ש.
• זכות הדפסה בארצינו הקדושה •
מרובעת ,לכך שני פעמים רג״ל הוא מספר עול״ם ולזה יש לרמז ,כי מדת רחמים הוא כלול מחסד
היציר״ה ,והיתה אז עבודתו לבטל אחיזת הנחש וגבורה ,וכמבואר בספרים הק׳ אותיות רחמי״ם יש ע"י מו"ה ישראל אהרן קעססלער הי"ו
שנאמר לו ואתה תשופנו עקב כנזכר לעיל. בו אותיות ר"ח ,שהוא גימטריא יצח״ק שהוא מרמז לכבוד שמחת הולדות הבן אצל אחיו
וזהו וילך ארצה בני קדם ,שני תיבות ארצ״ה בנ״י לגבורה ,וגם יש בו אותיות מי״ם שהוא מרמז לחסד מו"ה זאב זעליג הי"ו למזל טוב
גימטריא נח״ש ,ותיבת קד״ם נוטריקון ק׳רן ד'רומית (זוה"ק ח"ב קעה .):וגם יש לרמז ב' פעמים "א-ל"
מ׳זרחית .וגם יעקב אבינו הי' מרמז לאדם הראשון, במלואו אל"ף למ"ד ,גימטריא חס״ד רחמי״ם ,לרמז
כמובא בגמרא (ב"מ פד ).שופרי' דיעקב מעין שופרי' דשם א-ל שמשם בא הפרנסה כנ"ל ,הוא בחינת חסד
גליון מעץ החיים
דאדם ,לכך הי' בכחו להמשיך מהחתיכה מרובעת ורחמים ,מחמת שהוא כלול מחסד וגבורה כנ"ל.
יו"ל בעזהשי"ת
שנרשם שם נחש אדם כנזכר לעיל ,והי' הוא בחינת והנה מבואר בכתבי האר״י ז״ל בכוונת הנענועים ע"י חבורת אברכים
אדם ומבטל כחו של נחש כנ״ל. (שער הכוונות ,ענין סוכות דרוש ה') דצד דרום הוא מדת
בכולל זכרון חיים ד'באבוב
וזו שפירש"י ז״ל ,משנתבשר בשורה טובה נשא החסד ,וצד מזרח מרמז ליעקב ,תפארת ,שהוא בחינת
שנת תשפ"ז לפ"ק
לבו את רגליו ,ר״ל עלה בלבו לכוין הכוונה לעולם רחמים כנודע .ולפי דברינו ,שהפרנסה הוא משני
מדות חסד ורחמים ,נמצא שהוא עצם צד דרומית כל הזכיות שמורות
היצירה שהוא במספר ב׳ פעמים רג״ל ,ונעשה קל
ללכת ,היינו שהיו ההשפעות טובות הולכין בניקל מזרחית.
להגהות והערות ,מכתבים וכדו' ,או
לעם בני ישראל .ולפי זה הרמז בתיבת ק״ל ללכ״ת, והנה מבואר גם כן בכוונות (שם ,ענין תפלת השחר להנצחות ולכל עניני הגליון
גימטריא ג׳ שמות הפרנסה ,פא״י סא״ל חת״ך. דרוש א') דשמות הפרנסה יוצאים מסופי תיבות פות׳ח אפשר להתקשר להמערכת 347-871-3066
הובא בספר רב טוב (פ' ויצא) ,להגה"ק בעל ייטב לב מסיגוט זצ"ל ,חותנו של רבינו meitzhachaim@gmail.com
בשם "חתני הרב הקדוש בנש״ק המפורסים מו״ה משה הורוויץ אבד״ק ראזוודאב".
ח | גליון מעץ החיים
