אמת ליעקב בית ישראל · Emes LeYaakov Beis Yisroel — ויצא (2026-11-16)

אמת ליעקב בית ישראל עלון מספר230 :
הרבה מדברים אלו מיוסדים דברי אאמו"ר מורינו הרב יעקב פרץ זצ"ל על פי ספרו 'אמת ליעקב' ,ומדרשותיו ששמעתי בכל ערב שבת קודש ,במשך עשרות שנים-
בביהכנ"ס 'באר שבע' ברחוב מורינו הרב י .מ .רייכמן ,פינת הרב זוננפלד שכונת 'בית ישראל' פעיה"ק ירושלים תובב"א.
העלון מוקדש לע"נ הורי היקרים אאמו"ר מורינו ורבנו הרב יעקב בן רבי יוסף ותמר פרץ זצוק"ל ,שנתבקש לישיבה של מעלה ביום ג' ט"ז מנח ם אב תשפ"ד ,נינם של
הגאונים סבי דמשפטים רבי דוד צאבח זצ"ל ורבי יוסף חרוש זצ"ל ,ושל אימי מורתי הרבנית שמחה תמר בת אסתרְ -ת ִח ְיה ,פ רץ ע"ה ,נינת רבינו יאשיהו פינטו זיע"א
'הרב המוסמך' ,מח"ס שו"ת נבחר מכסף ,ופי' הריא"ף על עין יעקב ,נלב"ע בליל שישי ,עש"ק ויקהל כח אדר א' התשפ"ד ,ונקברה אחר חצות ב הר המנוחות ,ת.נ.צ.ב.ה
פרשת ויצא יא' כסליו התשפ"ז
דברים אלו מספר 'אמת ליעקב' לאאמו"ר הגאון רבי יעקב פרץ זצ"ל
ֹּאמר֒ אֲ נִ ֣י ה' אֱ ל ֹּהי֙"וְ ִה ֨נה ה' נִ צ֣ב עליו֮ וַי ַ ֹּאמר֒ אֲ נִ ֣י ה' אֱ ל ֹּהי֙"וְ ִה ֨נה ה' נִ צ֣ב עליו֮ וַי ַ
שר א ֶר ץ אֲ ֶ ֤ ֹּהי יִצְ ח֑ק ה ֗ ַא ְברה֣ם א ִב֔יך ואל ֖ ַא ְברה֣ם א ִב֔יך ואל ֹּה֖י יִצְ ח֑ק הא֗ ֶר ץ אֲ ֶ ֤
שר
ַאתה֙ שֹּכ֣ב עלֶ ֔יה לְ ך֥ ֶא ְת ֶנ֖נה ולְ ז ְַר ֶֽ ֶעך" ַאתה֙ שֹּכ֣ב עלֶ ֔יה לְ ך֥ ֶא ְת ֶנ֖נה ולְ ז ְַר ֶֽ ֶעך"
(פרק כח פסוק יג) (פרק כח פסוק יג)
ב .ארץ ישראל נתנה ליעקב ולזרעו א .גדולת יעקב.
והוא היורש את אברהם במדרש ילקוט שמעוני (אות קיט) 'והנה ה'
כתב אור החיים הקדוש ,טעם אמרו נצב עליו מה כתיב למעלה מן הענין
'אביך' ללא צורך ,גם ִדיֵק לומר 'אביך' 'והנה מלאכי אלוהים עולִ ים ויו ְר ִדים בו'
באברהם -נתכוון למעט עשו מירושת ואחר כך 'והנה ה' נצב עליו' – משל לבן
אברהם ועשה יעקב הוא היורש אברהם, מלכים שהיה ישן על גבי עריסה ,והיו
לא שתגיע הירושה ליצחק וממנו 'ירשנה זבובים שוכנים עליו ,ובאת מניקה שלו
אברהם' ,שאם כן תגיע הירושה לעשו, ושחה עליו ומניקתו ,וברחו מעליו -כך
וחששת ישמעאל אינה ,כי כבר כתבתי בתחלה ,מלאכי אלהים עולים ויורדים
(פרק טז פסוק ה') שמשפט עבד יש לו דכתיב בו' ,וכיון שנגלה עליו הקב"ה ממרום,
'בן האמה' ולא בנך ,וגופו קנוי ליצחק. ברחו מעליו ,ע"כ.
עי"ש עוד. ביאור ,הַ יה קשה למדרש ,בתחלה
נאמר ,שמלאכי אלהים עולים ויורדים
א ְרצה וְ ר ֖
ֹּאש ֹּו ל ֹּם וְ ִה ֤נה סֻ לם֙ ֻמצ֣ב ַ ֔ ֶֽ ַויַחֲ ֗ בו ,ואיך נאמר שה' נצב עליו .הרי
ֹּהיםַמ ִג֣יעַ הַ שמ֑יְמה וְ ִהנה֙ ַמלְ אֲ כ֣י אֱ ל ִ ֔ המלאכים עליו ! וביאר המדרש ענין
דים ֶֽב ֹּו וְ ִה ֨נה ה' נִ צ֣ב עליו֮ (פרק
עֹּלִ ֥ים וְ י ְֹּר ִ ֖ נפלא ,שבתחלה היו המלאכים עולים
כח פסוקים יב-יג) עליו -לרום גדולת קדושתו הנוראה,
בא .חלום נבואה. ודמה את זה לזבובים (-ח"ו) שיונקים
פירש אור החיים הקדוש :דקדק (- חלב מהתינוק שיש עליו – כן המלאכים.
הכתוב) לומר בכל פרט ופרט מהנגלה אבל כאשר רצה הקב"ה להשרות עליו
אליו בחלום 'והנה' .גבי ראית הסולם שכינה ולהבטיחו לשמרו ולתת לזרעו
אמר 'והנה סלם' .גבי ראית המלאכים את ארץ ישראל – עלו המלאכים מעליו.
אמר 'והנה מלאכי וגו' גבי גלוי שכינה והבה נתבונן לדעת ,שוכב יעקב אבינו על
אומר 'והנה ה'' .הכוונה בזה כי הייתה הארץ ,לא בבית ,ולא על משכב – עליו
נבואה ממש .עכ"ל. יורדים מלאכים לשאוב – לינוק
וכן כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם :חלום מקדושתו .ואח"כ ה' יתברך קורא כל
של נבואה כמו שאמר בתורה 'בחלום העולמות שמים וארץ ומחיה את כולם –
אדבר בו' (בהעלתך פרק יב פסוק ו') לא כעין 'נצב עליו' .בינה זאת ! גדולת ישראל
בניו!
אותו .ואמרו (חז"ל בבראשית רבה פרק ע' אות ז') שאר החלומות המגידים אמת אלא
כי גם על הבנים אמר שיעשר וכן היה לוי חלום (-יעקב) אשר בו נבואה גמורה.
המעשר שהיה מתעסק בעבודת האל נלי"פ :ברור וודאי כן הוא שהוא נבואה
יעקב יותר משאר אחיו וְ לִ ְמדו ממש ,שכך מובן ומבואר בתורה שנאמר
בהתבודדו ומסר לו סודות החכמה "והנה ה' נצב עליו" מדבר עמו .ויעקב
והתורה עכ"ל. אמר "אכן֙ ֣יש ה' ַבמק֖וֹּם הַ ֶז֑ה וְ אנֹּכִ ֖י ֥
ל ֹּא
וכתב הרמב"ן :אעבוד השם המיוחד קוֹּםֹּרא הַ מ ֣ ֹּאמ֔ ר ַמה־נו ֖ י ֶֽד ְע ִתי וַיִירא֙ וַי ַ
בארץ הנבחרת במקום האבן הזאת ש֥עַ ר ֹּהים וְ ֶז֖ה ַ
ם־בית אֱ ל ִ ֔ ֣ אין ֶז֗ה ִ ֚
כי ִא הַ ֶז֑ה ֣
שתהיה לי לבית אלהים ושם אוציא את הַ ש ֶֽמיִם" המקום קדוש ובו שכנה עליו
המעשר .ויש בענין סוד ממה שאמרו נבואה גמורה שלמה.
(כתובות קי ):כל הדר בחוצה לארץ דומה וכתב הרמב"ן :הראהו ,כי הוא השי"ת
כמי שאין לו אלוה[ .פירשוהו ,כי הארץ ניצב על הסולם ומבטיחו ליעקב הבטחה
הנבחרת איננה תחת שר מהשרים (- גדולה ,שהוא לא יהיה ביד המלאכים,
מלאכים) אלא לקח את ישראל תחת אבל ( -אלא) יהיה חלק ה' .ויהיה עמו
ממשלתו והשגחתו ,וכשהם בחו"ל, תמיד ...כי מעלתו גדולה משאר
נחשבים כמי שאין לו אלוה] כי ַמ֭לְ אכיו ְי ַצוֶה־ הצדיקים שנאמר בהם " ִ ֣
כיך" (תהלים פרק צא ׇל־דר ֶֽ ֶ
ך ְבכ ְ ל ְך לִ ֝ ְש ׇמ ְר ֗
֑
"וְ ִה ֨נה ה' נִ צ֣ב עליו֮ "(...פרק כח פסוק יג) פסוק יא)
ג .האבות הן המרכבה .נצב עליו,
במדרש ילקוט שמעוני (אות קיט) אמר ר' ר־ש֙ ְמ ִתי֙ ַמצב֔ה י ְִה ֶ֖יה
ש ַ אבֶ ן הַ זֹּ֗את אֲ ֶ "וְ ה ֶ ֣
יוחנן ,הרשעים מתקיימים על אלהיהם שרשר ִת ֶתן־לִ ֔י עַ ֖ ֹּהים וְ כֹּל֙ אֲ ֶ ֣
ב֣ית אֱ ל ִ ֑
אר" (פרק "ופ ְַרעֹּ֣ה חֹּל֔ם וְ ִה ֖נה ע ֥
ֹּמד עַ ל־הַ ְי ֶֽ ֹּ רנו ֶֽל ְך" (פרק כח פסוק כב) אֲ עַ ְש ֶ ֥
מא פסוק א') -אבל הצדיקים ,הקב"ה ג.א להפריש מעשר או חומש
מתקיים עליהם .שנאמר 'והנה נצב עליו'. נדר יעקב לתת מעשר חלק עשירי מכל
אמר רשב"ל ,האבות הן הן המרכבה. מה שייתן לו הקב"ה מהרכוש ומהמקנה.
ֹּהים מעַ ֖ל ת ֹּו וַיַ֣עַ ל אֱ ל ִ ֔
" ַו ְי ַכ֖ל לְ ַדב֣ר ִא ֑ ונפסק להלכה בשו"ע :בהלכות צדקה:
ַא ְבר ֶֽהם" (לך לך פרק יז פסוק כב)" ,ו ַ֥יַעַ ל יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר.
ר־ד ֶב֥ר ש ִ קוֹּם אֲ ֶ ַבמ ֖ מעל֖יו אֱ ל ִ ֑
ֹּהים ואחד מעשרה מדה בנונית" (שו"ע יו"ד סימן
ִא ֶֽתוֹּ"(וישלח פרק לה פסוק יג)" ,וְ ִה ֨נה ה' רמט סעיף א')
יו " ע"כ. נִ צ֣ב על ֮ וביארו חז"ל' :עשר אעשרנו לך" מעשר
מתאים למדרש זה .המדרש שנאמר אחרון יהיה כראשון .דהיינו חומש,
וביאר רש"י :מדלא כתיב 'עשר אעשר
ל ְך לְ פ ַנ֖י
בבראשית רבה (אות ל') " ִה ְתהַ ֥
לך' ,הכי קאמר ,אעשרנו כראשון ,כלומר
ו ְֶהי֥ה ת ִֶֽמים" (פרק יז פסוק א') ר' נחמיה
מעשר שני יהיה כראשון ,ע"כ( .כתובות נ).
אמר משל לאוהב של מלך שהיה
דהיינו חומש.
משתקע בטיט עבה ,הציץ עליו המלך
למי לתת :כ' הראב"ע :להוציא שם (-
וראה אותו ,אמר לו ,עד שאתה משתקע
בבית אל) מעשר מכל אשר תתן לי ממון
בטיט ,הלך עמי ,הדא דתימא " " ֶאת־
לתתו למי שהוא ראוי לקחתו לכבוד ה'.
ֹּהים ִֶֽה ְתהַ ֶל ְך־ ֶֽ ֹּנ ַח" (פרק ו' פסוק ט'). ֶֽהאֱ ל ִ ֖
עכ"ל.
ולמה אברהם – לאוהבו של מלך ,שראה
והרד"ק כתב :אתן מעשר מהרכוש
את המלך מהלך במבואות האפלים.
ומהמקנה שתתן לי ,ואתננו לאנשים
הציץ אוהבו ,והתחיל מאיר עליו דרך
שיצטרכו שיהיו יראי אלהים ועובדים
וכן תמצא בכל הדורות בכל מקום החלון ,הציץ המלך וראה אותו ,א"ל ,עד
שישראל גלו התברכו מקום גלותם מאספוטמיא לי מאיר שאתה
אמר בזכות ישראל .ובפרשתנו נאמר "וַיֹּ֤ ֶ ומחברותיהָ ,בא והאר לפני בארץ
חן ְבעי ֶנ֑יך אתי ֖ אליו֙ לב֔ן ִאם־נ֛א מצ֥ ִ ישראל ע"כ.
ש ִתי ַויְב ְרכ֥נִ י ה' ִבגְ ל ֶֽ ֶלך" (פרק ל' פסוק נִ ַח֕ ְ ביאור .האבות הן הן המרכבה ,להוליך
כז) פירש הרמב"ן :ני חשתי ויברכני ה' האמונה בה' יתברך שהוא הבורא יוצר
בגללך .בעבורך ובזכותך כי איש צדיק הכל שמים וארץ וכל אשר בהם .והוא
אתה. הוא שמחיה את כל העולמות – זהו
שר־הי֨ה כי ְמעַ ט֩ אֲ ֶ ויעקב אמר לו ללבן " ִ ֡ הולכת המרכבה של ה'.
רֹּ ץ לרֹּ֔ב ַויְב֧ ֶר ְך ה' א ְֹּתך֖ לְ ַרגְ לִ ֑י
לְ ך֤ לְ פנַי֙ וַיִפְ ֣ וכך עשו אבותינו ,היו מגיירים גרים,
וכו' ( פרק ל' פסוק ל') שהרי קודם שבא ולמדו והדריכו וקרבו לה' יתברך
יעקב לרעות צאנו ,הייתה רועה צאנו, ולאמונה בו – את כל הבריות וכן נכון
רחל הקטנה ,מובן שהיו לו מעט צאן, וצריך כל יהודי ובפרט ת"ח ,להשפיע
ועתה ע"י יעקב ,פרץ לרב ,צאנו של לבן. ללמד ולהדריך ולכוון את כל יהודי
באשר הוא שם -לאמונה בהשי"ת
שר־ כל אֲ ֶ יך ְב ֹּ֣"וְ ִה ֨נה אנֹּכִ ֜י ִעמ֗ ְך ו ְש ַמ ְר ִת֙ ֙ ולעבודתו לשמור כל מצוות ה' יתברך.
תל֔ ְך ( "...פרק כח פסוק טו) ובכלל זה ,לומד ולהדריך את הגויים
להאמין בתורתנו הקדושה ולקיים ז'
ה .הכל לטובה ולברכה
מצוות בני נח.
הבה נראה ונתבונן בקורותיו של יעקב
אבינו .א) לעומת שיצא מבית אביו בעל
כורחו – יצא לטובה ,מצא שם זווגו רחל האֲ ד ֖
מה ח֥ת
ׇל־מ ְש ְפ ֹּ
כ ִ ְב ֛
ך "וְ נִ ְב ְרכ֥ו
ו ְבז ְַר ֶֽ ֶעך" (פרק כח פסוק יד)
ולאה .ב) לעומת שיצא בלי שום דבר,
שעד כדי כך שם אבן למראשותיו – חזר ד .האומות מתברכים בזכות ישראל.
למקומו כשהוא עשיר גדול כמ"ש בתרגום :ויתברכון בדילך כל ז ְַר ֲעיַת
א֑ד ֶֽ ַוי ְִהי־ל ֹּו֙ צֹּ֣אן
א֣ד ְמ ֹּ איש ְמ ֹּ רֹּ ץ ה ִ ֖
"וַיִפְ ֥ ארעא ובדיל ְבנָך" פירוש ,יתברכו
דים וגְ ַמ ִל֖ים וַחֲ מ ִֶֹּֽרים" ַרב֔וֹּת ו ְשפחוֹּת֙ ַו ֲעב ִ ֔ בשבילך כל זרעי העולם (-כל הבריות)
ֶיך .וכתב אור החיים הקדוש ובשביל ָבנ ָ
(פרק ל' פסוק מג) .ג) לעומת מה שרימהו
לבן שנתן לו לאה במקום רחל -אדרבה שכן מצינו בארם שנתברכו בו ,כאומרם
זכה גם בלאה שממנה נולדו רוב בניו. ז"ל (בראשית רבה פרק ע' אות יט) וז"ל:
והקמת בית ישראל .ד) רחל אמנו לא שקודם בא יעקב ,היו מדוחקים למים,
ילדה אלא בסוף – אחר שלאה ילדה וכיון שבא הצדיק הזה – נתברכו המים.
ששה בנים כדי שיהיה לו קשר טוב עם וכן ג"כ במצרים ,מעת שירד (-יעקב),
לאה ולא יעזבנה אם הייתה רחל יולדת נתבטלה גזירת הרעב ונתברכו
בתחלה .ה) ועוד ,שבגלל שהייתה רחל לרגלו(.תוספתא סוטה פרק י') ,ואמרו
עקרה -נתנה את בלהה שפחתה ליעקב 'ובזרעך' שכל זמן שהיה בית המקדש
להיבנות ממנה -וממנה נולדו דן קיים ,היתה ברכת ע' אומות וקיומם
ונפתלי ,וכן גם כאשר עשה הקב"ה את באמצעות ישראל שהיו מקריבים ע'
לאה שתעמוד ִמל ֶֶדת -נתנה את שפחתה פרים בחג (סוכה נה ).ובגלות ג"כ קיום
זלפה ליעקב – וממנה נולדו גד ואשר .ו) האומות וסמיכתם היא ישראל ,דכתיב
בגלל דבוריהם קנטוריהם של בני לבן, (שיר השירים רבה פרק א' אות ו') שמוני
וכן ִמ ְראותו את פני לבן ברע נגד יעקב. נוטרה את הכרמים וגו' .עכ"ל.
כמכאוב של סומא על העדר עונג הראיה התעורר לחזור לארץ אבותיו למולדתו.
וצערו ויגונו על כך .כמו שנאמרַ " :א ְך־ רי ְב ֶֽני־לבן֙ ת־ד ְב ֤
ִש ַמ֗ע ֶא ִ וכמ"ש" :וַי ְ
ש ֹּו על֥יו ֶתאֱ ֶֽבל"ְב֭שר ֹּו על֣יו יִכְ א֑ב וְ ֝נַפְ ֗ שר לְ א ִב֑ינו את כׇל־אֲ ֶ ֣ קח יַ ֲעקֹּ֔ב ֖ לאמֹּ֔ר ל ַ ֣
(איוב פרק יד פסוק כב) ,יתר על כן :לא את כׇל־הַ כבֹּ֖ד הַ ֶֽ ֶזה ש֣ר לְ א ִב֔ינו עש֕ה ֥ ומאֲ ֶ
תהיה לה גישה אל דברים שלא נתעסקה ת־פנ֣י לב֑ן וְ ִה ֥נה אי ֶנ֛נו ִעמ֖ ֹּו וַיַ֥ ְרא יַ ֲעקֹּ֖ב ֶא ְ
בהם בחייה בעולם הזה מעניני השלמות שוב אמר ה' ֶֽ ֶאל־יַ ֲעקֹּ֔ב ֛ ִכ ְתמ֥וֹּל ִשלְ ֶֽשוֹּם וַיֹּ֤ ֶ
שהם פרוזדור לטרקלין השלמות ֹּתיך ולְ מוֹּלַ ְד ֶת֑ך וְ ֶֽ ֶא ְה ֶ֖יה ל־א ֶר ץ אֲ בו ֶ ֖ ֶא ֶ ֥
הנצחית והיה חלקה עם אלה שנגזרו ִע ֶֽמ ְך" ( פרק לא פסוקים א' -ג') .ז) ענין
עליהם יסורי נשמה ומבוכתה כמ"ש: מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים –
יך י ְַק ְלעֶ ֔נה ְבת֖ו ְֹּך ַכ֥ף
איְבֶ ֙ ֙
את ֶנ֤פֶ ש ֹּ"וְ ֨ תה שנעשה לטובה וכמו שנאמר" :וְ עַ ֗
הַ ֶֽקלַ ע" (שמואל א' פרק כה פסוק כט) עכ"ל. ֹּהים כי האֱ ל ִ ֑ הנ ה ִ ֖ תם א ִֹּת ֙י ֔ תם ְשלַ ְח ֶ ֤ א־א ֶ ֶֽ֞ל ֹּ ַ
ימ ִֶֽני לְ א֜ב לְ פ ְַרעֹּ֗ה ולְ אדוֹּן֙ לְ כׇל־בית֔ ֹּו ְש ֨ ַוי ִ
תםם יַ ֲעקֹּ֔ב ַא ַח֖י מ ַא֣יִן ַא ֶ ֑ אמר ל ֶה ֙ "וַיֹּ֤ ֶ ׇל־א ֶר ץ ִמצְ ֶֽריִם" ( פרק מה פסוק ומֹּש֖ל ְבכ ֶ ֥
אמר ל ֶה֔ם אמר֔ו מחר֖ן אֲ ֶֽנ ְחנו וַיֹּ֣ ֶ וַיֹּ֣ ְ ה') ,אמנם הכל היה לטובה ולברכה –
ֹּאמר֖ו י ֶֽד ְענו
תם ֶאת־לב֣ן ֶבן־נח֑וֹּר וַי ְ הַ י ְַד ְע ֶ ֖ אבל בצער !.
ֹּאמר֣ו של֔וֹּם אמר ל ֶה֖ם הֲ של֣וֹּם ֑
ל ֹּו וַי ְ וַיֹּ֥ ֶ
אה ִעם־הַ ֶֹּֽצאן" (פרק כט ת ֹּו ב ֖
וְ ִהנה֙ רח֣ל ִב ֔ כ֖ל ובֶ ֥ ֶגד לִ לְ ֶֽ ֹּ
בש" (פרק כח "וְ ֶֽנ ַתן־לִ ֥י לֶ ֛ ֶחם לֶ אֱ ֹּ
פסוקים ד' -ו') פסוק כ')
ז .לב טוב של יעקב ו .הסתפקות במועט.
נשים לבנו ,ונדעה ,כאשר ,יעקב מדבר, פירש רבינו אברהם בן הרמב"ם:
נאמר בשלושה הפסוקים 'להם' אבל הסתפקות עצומה וצמצום נפשו הכבוד
הרועים כשהם עונים לו ,לא נאמר 'לו', על ההכרחי בחיים .ודע ,מלבד המעלה
אלא 'ויאמרו', הזו לתורה ויראת ה' ,גם טוב ונוח לאדם
טעמו של דבר הוא -יעקב לבבי -בעל בעוה"ז .חי חי ,יקרא.
דרך ארץ מתייחס אליהם ,להם .אבל הם ונוסף על כך מה שכתב רבינו אברהם בן
בלי לב ובלי דרך ארץ ,עונים יבש ויאמרו הרמב"ם בספרו הנפלא המספיק לעובדי
– לא נאמר ויאמרו לו .ועוד הוא יעקב ה'( ,פרק על הפרישות) וז"ל זקני עמי הארץ
התחיל לדבר ופתח בלשון אחי מאין כל זמן שמזקינים – טפשות מתווספת
אתם – אחוה. סיר ש֭פה לְ נֶאֱ מנִ ֑ים
עליהם שנאמר" :מ ִ ֣
וְ טַ ֖עַ ם זְ קנִ ֣ים י ִֶֽקח" (איוב יב' כ' ,שבת קנב).
אמר ה֥ן עוֹּד֙ הַ י֣וֹּם גד֔וֹּל ל ֹּא־ע֖ת האס֣ף "וַיֹּ֗ ֶ לכן רואה אתה את זקניהם שמסתאבים
הַ ִמ ְק ֶ ֑נה הַ ְשק֥ו הַ צֹּ֖אן ולְ כ֥ו ְר ֶֽ
עו" (פרק כט פסוק ז') וקרבה מיתתם ושוב אינם יכולים לעסוק
ח .יעקב אינו משלים על בטלה ועוולה בהבלי העוה"ז( .ואז )-תגדל רפיסות
עיין פירש"י ,שאמר להם לא עת האסף מוחם (ותתבטא )-בשיחה בטלה :כיצד
המקנה הביתה ,אלא השקו הצאן ולכו נסעו ,וכיצד סחרו ,וכיצד הרוויחו וכיצד
רעו .כ"כ 'ספורנו' :הצדיק ימאס את העול הפסידו ,וכיוצא בזה מאותם בוקי סריקי
גם כן אל הנכרים כמ"ש" :ת ֹּו ֲעבַ ֣ת שאין להם קץ ותיכלה כמו שנאמר:
עוֶל" (משלי פרק כט פסוק כז), איש ֑ יקים ִ ֣ צ ִד ִַ֭ ק ץ לְ ִד ְברי־ר֑ו ַח"( ..שם פרק טז פסוק ב') "הֲ ֥
וכ"כ בשוחר טוב :מכאן לאדם חשוב עד שיבוא עליהם המוות וינתק הקשר
שהולך למקום אחד ורואה דבר שלא בין הגוף והנפש ותיפול הנפש בענויים
כהוגן צריך למונעם ואל יאמר שלום עלי קשים ,ויפסקו ממנה (תענוגות )-העולם
הזה שנתאוותה להם ויבואנה מכאוב
גדול או קטן .אמנם פשוט ,כשאפשר ,לא נפשי .נלי"פ :ועוד יש להוסיף .שיש בזה
להתעסק כלל עם רמאים .1 בחינת השבת אבדה שאסור להתעלם
מלהחזיר אבדה שהיא כלים וכל דבר,
יא .נאמנותו של יעקב. הוא הדין אבדת זמן וחוסר מעשה .וכן
ֹּחי עבַ ֖ ְד ִתי ֶאת־ כי ְבכׇל־כ ִ ֔ תן ִ ֚ תנה י ְַד ְע ֶ ֑ "וְ ַא ֖ תקון עַ וְ לות .ודוק
ה ֶתל ִב֔י וְ ֶהחֱ לִ ֥ף ֶאת־ אֲ ִבי ֶֽ ֶכן וַאֲ ִביכֶן֙ ֣
ֹּהים ֲש ֶרת מֹּנִ ֑ים וְ ֶֽל ֹּא־נְ ת ֣נ ֹּו אֱ ל ִ ֔ תי ע ֶ ֣ ַמ ְשכ ְֻר ִ ֖ שר֩ רא֨ה יַ ֲעקֹּ֜ב ֶאת־רח֗ל ַבת־ ְהי כַאֲ ֶ " ַוי ִ ֡
רע ִעמ ִֶֽדי" (פרק לא פסוקים ו'-ז') " ִֶֽכי־ לְ ה ַ ֖ חי ִא ֑
מ ֹּו מ ֹּו וְ ֶאת־צֹּ֥אן לב֖ן אֲ ִ ֣ חי ִא ֔ לבן֙ אֲ ִ ֣
כל את ִמ ֹּ֣ צ ֙ ש ְשת ֶאת־כׇל־כלַ ֗י ַמה־מ ֙ ִמ ַ ֣ אר פי הַ ְב ֔אבֶ ן֙ מעַ ל֙ ִ ֣ וַי ִַג֣ש יַ ֲעקֹּ֗ב וַי֤גֶל ֶאת־ה ֶ ֙
חי וְ ַא ֶח֑יך כה ֶנ֥ ֶגד ַא ַ ֖ יתך ִש֣ים ֹּ֔ ְכלי־ב ֶ ֔ חי ִא ֶֽמ ֹּו" ( פרק כט וַיַ֕ ְש ְק ֶאת־צֹּ֥אן לב֖ן אֲ ִ ֥
רים שנ֤ה אנֹּכִ י֙ וְ יוֹּכִ ֖יחו ב֥ין ְש ֶֽנינו זֶה֩ עֶ ְש ִ ֨ פסוק י')
כלו (-לא הפילו ִעמ֔ ְך ְרחלֶ ֥יך וְ ִע ֶז֖יך ל֣ ֹּא ִש ֑ ט .גלל את האבן לכבוד אמו
ִעבו ָרם .כיון ששמרם ונהגם טוב שלא כתב אור החיים הקדוש :הטעם ,אמרו
ל ֹּא א ֶֽכלְ ִתי" (-דרך ילי צֹּאנְ ך֖ ֥ ישכלו)" ,וְ א ֥ שלשה פעמים 'אחי אמו' ללא צורך –
רועים לאכול מבשר מרעיתם כשאין לומר שכל מעשיו היו לצד היותו אחי
להם מה לאכול ,אבל יעקב לא עשה כן אמו.
"טרפה֙ ל ֹּא־ ולא אכל אפילו אילים)ְ , או לצד החשד ,שיראוהו עושה חסד עם
טנה" (-אם היתה אתי אלֶ ֔יך אנֹּכִ ֣י אֲ ַח ֶ ֔ הב֣ ִ רחל והוא איש נכרי ,לכך היה מוציא
טריפה ,החטא היה עלי ,ושלמתי)ִ " ,מי ִ ֖
די מפיו טעם הדבר (-שהוא לבן אביה של
רחל הוא אחי אמו).
יתי תי י֔וֹּם וגְ ֶֽ ֻנ ְב ִת֖י ֶֽליְלה ה ִי֧ ִ שנה ְג ֶֽ ֻנ ְב ִ ֣ ְתבַ ְק ֶ ֑
ליְלה ו ִַת ַד֥ד ק ַרח ַב ֑ ח֖ ֶרב וְ ֶ ֣ בַ י֛וֹּם אֲ כלַ ֥נִ י ֹּ
יתך֒ רים שנה֮ ְבב ֶ ֒ ֶה־ל֞י עֶ ְש ִ ֣ יני ז ִ תי ֶֽמע ֶֽ ְשנ ִ ֖
אמר ֶֽ ֶאעֱבׇ ְדך֙"וַיֶאֱ הַ ֥ב יַ ֲעקֹּ֖ב ֶאת־רח֑ל וַיֹּ֗ ֶ
ֹּתיך תי ְבנ ֶ ֔תיך ַא ְר ֶֽ ַבע־עֶ ְשר֤ה שנה֙ ִב ְש ֣ עֲבַ ְד ִ ֜
ך הַ ְקטַ ֶֽנה" (פרק כט שבַ ע שנִ ֔ים ְברח֥ל ִב ְת ֶ֖֣
תית־מ ְשכ ְֻר ִ ֖ ַתחֲ ל֥ף ֶא ַ שש שנִ ֖ים ְבצֹּא ֶנ֑ך ו ַ וְ ֥ פסוק יח)
ֲש ֶרת מ ִֶֹּֽנים" (פרק לא פסוקים לז – מא). ע ֶ֥
י .להתנות תנאים ברורים.
פי' אור החיים הקדוש' :ברחל' – ולא
בלאה' .בתך' -ולא (להביא) רחל מן
אמרו ִַי֥ ַחר לְ יַ ֲעקֹּ֖ב וַי֣ ֶרב ְבלב֑ן וַיַ֤עַ ן יַ ֲעקֹּב֙ וַיֹּ֣ ֶ
השוק' .הקטנה – שלא תחליף שמות
כי דלַ ֖ ְקת אתי ִ ֥
מה ַחט ִ ֔ ה־פ ְש ִע ֙י ַ ֣לְ לב֔ן ַמ ִ בנותיך ותקרא לגדולה רחל ,הקטנה אני
ַאחֲ ֶֽרי" (פרק לא פסוק לו)
אומר ולא הגדולה .ועיין פירוש אחר
יב .גדולתם של אבות בעת הריב. ברש"י ,מובן שיעקב נזהר בתנאיו שלא
אמרו חז"ל בבראשית רבה (פרק לא פסוק ירמהו לבן – ולא עזר לו שכן רימהו,
לו) קפדנותן של אבות ולא ענותנותן של נלמד מכאן כיצד להתנהג שלא ירמונו
בנים .קפדנות של אבות מנין "ו ִַי֥ ַחר בני אדם שיש לנו עסק עמהם .פועלים,
אמר לְ לב֔ן לְ יַ ֲעקֹּ֖ב וַי֣ ֶרב ְבלב֑ן וַיַ֤עַ ן יַ ֲעקֹּב֙ וַיֹּ֣ ֶ קבלני בנין ,מוכרים שותפים – להתנות
כי דלַ ֖ ְקת ַאחֲ ֶֽרי" אתי ִ ֥
מה ַחט ִ ֔ ה־פ ְש ִעי֙ ַ ֣
ַמ ִ תנאים מפורשים וברורים על כל דבר
ברמאות כיעקב נגד לבן .והוי יודע ! שהרבה פעמים הפכתי בהם נתיבות בינה
ואמרתי להשמר מהם ונכשלתי עוד יותר ,ולא בלבד המון העם
1על רמאות לבן ליעקב .כתב חתם סופר (חלק שישי בלקוטים
אלא אפילו לומדי תורה .ואפילו כו' כל שאין דובר אמת בלבבו
סימן נט) כי ברית כרותה שאין ת"ח המכונה יעקב שאין לו
ולא היושר והצדק מרכבו – הַ ְרחֵ ק דרכך ממנו כו' והכלל:
מצרים נגדו שמכונים לבן – אמנם מעטים הם ת"ח שיהיו אָ חִ יו
קושטא קאי .עכ"ל.
אלא דברים של פיוס של כווני דרך כיצד (שם) .מה את סבור ,שמא מכות או פצעים
לבוא אל השלום. היו שם ,אלא דברי פיוסים יעקב מפייס
ש ְשת ֶאת־כׇל־כלַ ֗י ַמה־ י־מ ַ ֣ את חמיוִֶֽ " .כ ִ
יג .לעומת נאמנותו של יעקב – נמצא יתך" (פרק לא פסוק לז) כל ְכלי־ב ֶ ֔ את ִמ ֹּ֣מצ֙ ֙
מוסר מזויף ודרכי מרמה של לבן א"ר סימון בנוהג שבעולם ,חתן שהוא דר
מומחה לנשיקות וחבוק – גלויי אחוה אצל חמיו ,אפשר לו שלא ליהנות אפילו
חיצוניים בלבד – בתחלה " ַוי ְִהי֩ כִ ְשמֹּ֨עַ כלי אחד ,אפילו סכין אחד ? ברם הכא
ת־ש ַמע יַ ֲעקֹּ֣ב ֶבן־אֲ חֹּת֗ ֹּו וַי֤ ׇר ץ ֣ לב֜ן ֶא 'מששת את כל כלי' – אפילו צינורא לא
יאהו ַשק־ל֔ ֹּו ַוי ְִב ֖ ְח ֶבק־ל ֹּ ֙ו ַו ְינ ֶ לִ ְקראת ֹּ ֙ו ַוי ַ מצאת .ולא ענותנותן של בנים (למדנו)-
רים את כׇל־הַ ְדב ִ ֖ פר לְ לב֔ן ֥ ֶאל־בית֑ ֹּו ַויְסַ ֣ מה רח דוִ ֔ד ִמני֖וֹּת בר ֑ מדוד ,שנאמר "וַי ְִב ַ ֣
ה ֶֽא ֶלה" (פרק כט פסוק יג) ,ובסוף כשנפרדו יתי֙ ֶֽ ֶמה־ ש ִמה ע ִ ֙ אמר לִ פְ נ֣י יְהוֹּנת֗ן ֶ ֤ בֹּא וַיֹּ֣ ֶ
וַי ֞
ַשק לְ ב ֛ניו (- ב ֶקר ַו ְינ ֧ כם לב֜ן ַב ֹּ֗ "וַי ְַש ֨ אתי֙ לִ פְ נ֣י א ִב֔יך ִכ֥י ְמבַ ק֖ש ה־חט ִ ֲעוֺנִ ֤י ו ֶֽ ֶמ ַ
הכוונה לבני בנותיו בני יעקב) וְ לִ ְבנוֹּת֖יו ֶאת־נַפְ ִֶֽשי" (שמואל א' פרק כ' פסוק א') –
ַויְב֣ ֶר ְך ֶא ְת ֶה֑ם" ( פרק לב פסוק א') .וכן מזכיר שפיכות דמים בפיוסו מילי
למה נ ְַחב֙את֙ השקר שבדבריו שאמר " ֤ דקטלא ,ברם הכא ,כי דלקת אחרי ,זה
שלחֲ ך֛ לי ֶֽואֲ ַ ֹּא־ה ַ ֣ג ְדת ִ ֔
ֹּתי וְ ל ִ לִ ְברֹּ֔ ַח ו ִַתגְ ֹּנ֖ב א ִ ֑ עשרים שנה וגו' עי"ש.
ְב ִש ְמח֥ה ו ְב ִש ִר֖ים ְבתֹּ֥ף ו ְבכִ ֶֽנוֹּר וְ ל֣ ֹּא ביאור ,כאשר דוד מדבר עם יהונתן,
תה ֹּתי עַ ֖ ַשק לְ ב ַנ֖י וְ לִ ְבנ ֑ תנִ י לְ נ ֥ נְ טַ ְש ַ ֔ איננו מדבר מתוך כעס ,ובכל זאת הוא
מזכיר בדבריו שפיכות דמים ,פעמים,
ע ֶֽש ֹּו" (פרק לא פסוקים כז כח), כלְ ֶֽת ֲ ִה ְס ַ ֥
שע בינִ ֖י כי כְ פֶ ֔ ַ
בפסוק זה (שם פסוק ג'֣ ִ " )-
די לַ עֲש֥וֹּת ִעמ ֶכ֖ם אל י ִ ֔והאמת היא "יֶש־לְ ֣
וב֥ין הַ ֶֽמוֶת" – איננו מסתיר את גודל
א ֶמש א ַמ֧ר אלַ ֣י לאמֹּ֗ר רע ֶֽואל ֹּה֨י אֲ ִבי ֶכ֜ם ֶ ֣ ֑
תוקף רדיפת שאול אותו ,שרוצה
טוֹּב עַ ד־ ב ר ִֶֽעם־יַ ֲעקֹּ֖ב ִמ ֥ ש ֶמר לְ ך֛ ִמ ַד ֥ ִה ֧
להמיתו .2ברם כאשר יעקב בעת כעסו
ֶֽרע" (שם פסוק כט) – הקב"ה הצרך לדבר
ובעת הריב כמו שנאמר" :ו ִַי֥ ַחר לְ יַ ֲעקֹּ֖ב
עם לבן – שאיננו ראוי לכך – כדי לשמור
ולהציל את יעקב ובניו מפני רעתו של וַי֣ ֶרב ְבלב֑ן" – איננו מוציא מפיו אלא
דברים של פיוס והתגוננות .וכל זה אחרי
ַתעַ ן רחל֙ לבן .ואפילו בנותיו אמרו" :ו ַ ֤
עשרים שנה של עבודה קשה ונאמנות
לנו ח֥לֶ ק וְ נַחֲ ל֖ה ֹּאמ֖ ְרנה ל֑ ֹּו הַ ע֥וֹּד ֛ וְ לא֔ה וַת ַ
מצד יעקב בלבד .והראיה שאפילו בעת
כי ש֥ ְבנו ל֖ ֹּו ִ ֣ ְבב֥ית א ִֶֽבינו הֲ ל֧וֹּא נׇכְ ִרי֛וֹּת נ ְֶח ַ כעסו דיבר דברי פיוסין ,שאחר דברים
כוֹּל ֶאת־כ ְַס ֶֽפנו" ( פרק רנו וַיֹּ֥אכַל גַם־א ֖ ְמכ ֑ אלו ותשובה קצרה של לבן .הסכימו
לא פסוקים יד טו) ועוד תמיהה גדולה וגלוי וכרתו ברית שלום .מכל אלה הדברים
שע ,כאשר יעקב הוכיחו בדברים ֶר ָ לדעת להשכיל כאשר יש ריב בין אדם
אמתיים קשים ומרים על עשרים שנה לחברו רח"ל – להתאפק לשמור לשוננו
שעבד בקשיים גדולה ,ובדרכי מרמה לא להוציא דברים פוגעים מקנטרים,
שרמהו לבן עשרת מנִ ים – היינו מצפים
ממנו ,שיגלה חרטתו על פשעו – לא כן,
ממנו ,וכן לקמן כאשר שאול שכב והעם מסביבו -בא דוד ולקח 2נלי"פ :יותר נכון אם המדרש היה מביא ראיה ממה שאמר
את החנית של שאול שהיי תה מעוכה בארץ וגם את צפחת המים, דוד ,כאשר כרת כנף מעיל שאול -ואח"כ יצא מן המערה
שיחַ ה' ,וְ ִנ ָ ֹֽקה (פרק ולא הרגו ,ואמר על כך " ,כִִּ֠ י ִ ֣מי שָ לַ ַ֥ח י ָ֛דֹו בִ ְמ ִ ַ֥ והתרחק ואמר " :הִ ֵנ ֩ה הַ יּ֨ ֹום הַ ֶֶּׁ֜זה ָר ֣אּו עֵי ֶ֗ ֶׁניָך ֵ ֣את אֲשֶׁ ר־ ְנתָ ְנ ָ֩ך ה'
ֹו־יֹומֹו יָבֹוא֙ ו ָ֔ ֵָמת
כו פסוק ט')ַ ,ו ּ֤י ֹאמֶׁ ר דָ וִ ד֙ חַ י ה' ִ ַ֥כי ִאם־ה' ִיגֳּפֶׁ ֶ֑נּו ֹֽא ּ֤ ׀הַ יּ֤ ֹום ׀בְ יָדִ י֙ בַ ְמ ָע ָָ֔רה וְ אָ ַ ַ֥מר ַלה ֲׇרגְ ָךָ֖ ו ָ ַ֣תחׇ ס ָעלֶׁ ֶ֑יָך וָאֹ ֶ֗ ַמר ֹֽל ֹא־אֶׁ ְשלַ ּ֤ח
֧אֹו בַ ִמלְ חָ ָ ֛מה י ֵ ֵָ֖רד וְ נִסְ ָ ֹֽפה" (שם י') – ,הנה אמר דברים קשים. י־מ ִ ַ֥שיחַ ה' ֹֽהּוא" (שמואל א' פרק כד' פסוק יא) "י ְש ּ֤ ֹפט יָדִ י֙ בַ א ֹד ָ֔ ִני ִ ֹֽכ ְ
ֶׁה־בְך" וגו' .הנה אע"פ ה' בֵ ינִ ֣י ּובֵ י ָ֔ ֶׁנָך ּו ְנק ַ ַָ֥מנִי ה' ִמ ֶׁ ֶ֑מ ָך וְ י ִ ָָ֖די ַ֥ל ֹא ִ ֹֽתהְ י ָ ֹֽ
שחס על שאול וקראהו אדני משיח ה' – עם זאת ביקש נקמה
דברים אלו מתוך ה'פנקס' של אאמו"ר רבינו הגאון רבי יעקב אלא אמר דברי שקר ורשעות מיד אחר
פרץ זצ"ל תוכחתו הנ"ל של יעקב ,והשיב " :וַיַ֨עַ ן
גנות הכעס אמר ֶֽ ֶאל־יַ ֲעקֹּ֗ב הַ בנ֨וֹּת ְבנ ַֹּת֜י לב֜ן וַיֹּ֣ ֶ
הַ כַעַ ס -אין ב ֹּו מַ מש ,אין ב ֹּו תוֹּעֶ לֶ ת.
הֶ זק כן -ו ַַדאי ,תוֹּעֶ לֶ ת ל ֹּא ִמניה וְ ל ֹּא ִמ ְקצתהִ ,ה ְתעוֹּרר! ְפני
תה ר־א ֥ש ַ כ֛ל אֲ ֶ
צאן צֹּאנִ ֔י וְ ֹּ
וְ הַ בנִ ֤ים בנַי֙ וְ הַ ֹּ֣
רצוֹּן ת ִמיד, ֹּאה לִ י־ה֑וא" (פרק לא פסוק מג) ,נדקדק ר ֶ֖
ִבטחוֹּן ,כן! ַת ִקיפות ,כן! אַ ְך כַעַ ס ֶ -אפֶס.1
בדבריו ונבין מה חשב לעשות לולי פחדו
1פירוש דבריו שהכעס אין בו ממש היינו אין בו תועלת, מהבורא ית"ש אלקינו אלקי יעקב.
ויש בו נזק אבל תועלת אפילו קצת אין בו ,ואח"כ כותב ומכאן נלמד לדעת לא להתפעל מגלויי
אאמו"ר זצ"ל התעורר שיהיו לך פני רצון -היינו פנים
שמחות ומקובלות ,לא כועסות ומרוצה מעצמך ,וכן
ידידות חיצוניים כשאינם מיוסדים על
להיות ולדבר בבטחה ותקיפות אפילו ,אבל ללא כעס כלל יראת השי"ת ותורתו.
-אפס.
לקבלת העלון במייל יש לשלוח בקשה
ביאורים וחדושים
לp025825320@gmail.coM קוֹּםא] רמז לשלוש רגלים" .וַיִפְ ַג֨ע ַבמ ֜
ש ֶמש וַי ִַקח֙ מ ַא ְבנ֣י וַי֤לֶ ן שם֙ ִכי־ב֣א הַ ֶ ֔
חלק מהנאמר בבית הכנסת 'שערי אחים רחוב עמק רפאים
פינת רחוב המליץ המושבה הגרמנית ,כל יום רביעי אחרי קוֹּם כב ַבמ ֥ ִש ַ ֖
שם ְמ ֶֽ ַראֲ שֹּת֑יו וַי ְ הַ מק֔וֹּם וַי֖ ֶ
ערבית ,ע"י הרב ישראל פרץ שליט"א .אנא לומר פרק תהילים הַ ֶֽהוא" ( פרק כח פסוק יא') כתב בעל
לרפואת והצלחה ברוחניות וגשמיות -של אלדד שמעון בן
רחל בתושח"י ,ולרפואת מחזיק התורה ב'מושבה' רבי שלמה הטורים :ג' פעמים כתוב מקום בפסוק,
בן כסה דילברי בתושח"י ,ולרפואת רבי מתתיהו בן מאין, רמז לג' רגלים שיעלו בניו (של יעקב)
ועדנה בת טורן בתושח"י ,ולרפואת הרב עמוס בן רות-
בתושח"י ,ולרפואת נדב שבתאי בן מיכל בתושח"י .ולרפואת למקום ההוא (ביהמ"ק)
האשה אפרת מרים לידיה בת נחמה הזקוקה לרחמי שמים קֹּב ֶנ֣ ֶדר לאמֹּ֑ר" (פרק כח ִדר יַ ֲע ֖
ב] רמז " וַי ַ ֥
מרובים בתושח"י ,ורבי אברהם בן אסתר תחיה בתושח"י
ולרפואת מרת אלישבע בת חנה בתושח"י ,ולרפואת ר' עמרם פסוק כ') כ' אור החיים הקדוש .פירוש,
בן חביבה בתושח"י. שהוציא הנדר בשפתיו ,כי זולת זה ,נדר
ולע"נ מרת אושרה מסעודה בת פרחה ע"ה ,ולע"נ הרבנית
גאולה בת שמחה ,נלב"ע כ"ז כסלו התשפ"ו אשתו של
בלב – אינו נדר( .שבועות כו):
יבלחטו"א הגאון רבי שלמה בן חמו שליט"א רב העיר קרית נלי"פ :ואני בעקבותיו ,בית המקדש
גת ,ולע"נ ר' דוד בן הרב שלום חבשוש נלב"ע ג' אייר התשפ"ו, הראשון – 'ויפגע במקום' – נפגע נחרב,
ולע"נ מנשה בן ציון מזרחי נלב"ע ה' אייר התשפ"ו ,ולע"נ
מלכה בת ישראל צבי בריק נלב"ע כ"ז אייר התשפ"ו, בית המקדש השני – ויקח מאבני המקום
ת.נ.צ.ב.ה. נלקחו אבני המקום .אבל בית המקדש
נא להתפלל לזיווג הגון עבור הדסה בת לאה .כמו כן אפשר
לשמוע בקול הלשון בטל 03-6171111 השלישי שיבנה בב"א 'וישכב במקום
ההוא' – מנוחה והנה ה' נצב עליו'.
בית ישראל
ויפגע במקום וילן שם (פרק כח פסוק יא)
פירש רש"י ....במקום הנזכר במקום אחר הוא הר המוריה שנאמר וירא את המקום מרחוק וכו' ,מבואר שיעקב אבינו ע"ה
התפלל במקום מיוחד לתפילות ובכיות שהרי בהר המוריה היי תה עקידת יצחק אביו ושם יבנה ביהמ"ק ויתפללו שם עם
ישראל ללמדך מעלת מקום של קודש שמשפיע על התפילה.
וכן מצאתי בפירושו של הרב אברהם אבן עזרא על הפסוק 'ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי'
(פרק כח פסוק טז) 'הטעם בעבור שימצאו מקומות יראו שם ניסים ,ולא אוכל לפרש למה זה' כי סוד מופלא הוא' והיינו שיש
מקומות שמצוי בהם ניסים מחמת המקום וקדושתו והמקום יוצר קדושה וניסים
וכדבריו כתב רבי עובדיה ספורנו 'אכן יש ה' במקום' ' -אין ספק שזה המקום מוכן לנבואה ,מאחר שראיתי בו מראה כזאת בלתי
שאתכוון לנבואה ,כי אמנם ישתנו משמשי העצם השכלי המתנבא כפי השתנות הארץ והאויר כאמרם (ב"ב קנח ):אוירא דארץ
ישראל מחכים' ,וכן כתב הרב אברהם אבן עזרא על הפסוק 'ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה
שער השמים (שם פסוק יז) 'כי אם בית אלוקים' – 'שיתפלל אדם בו בשעת צרכו ותשמע תפלתו כי המקום נבחר'.
וכן מצינו לעיל בפרשת נח 'מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח (פרק י פסוק יא)
פירש רש"י 'מן הארץ כיוון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל ,יצא מתוכם' וזו אותה נינוה
שאחרי שנים רבות חזרו בתשובה אחר שהנביא יונה בן אמיתי נצטווה 'קום לך אל נינווה העיר הגדולה וקרא אליה' לשוב
בתשובה והמקום גרם שאשור שברח ונפרד מהמורדים בהקב"ה בנה את נינוה וזו העיר מכל עיירות העולם מיוחדת בחזרה
בתשובה ללמדך כמה המקום גורם לשוב בתשובה ולעשיי ת מעשים טובים ולכן אבינו יעקב פגע והתפלל דווקא במקום ההוא
הר המוריה שזה מקום מיוחד לתפילת יצחק אביו ואברהם אבינו בשעת העקידה ולעתיד לבוא בבנין ביהמ"ק במהרה בימינו
אמן
בית ישראל
מעשה בברכת תפילין
כידוע למנהג יהודי ספרד מברכים על תפילין רק ברכה אחת -להניח תפילין ,והנה יש לדון
1
מי שבטעות אחר הנחתו תפילין של יד בירך על תפילין של ראש ואמר 'ברוך אתה ה' ' ,מה
יעשה ? שאם יאמר 'למדני חוקיך' בכדי להשלים את הפסוק נמצא עושה הפסק בין תש"י
לתש"ר בדיבור שלא לצורך ,ויצטרך על כרחו לברך על תש"ר ברכת 'על מצוות תפילין',
ואם יברך מי ד על מצוות תפילין נמצא שאומר לכתחילה ברכה לבטלה על תש"ר להרבה
ראשונים ומהם מרן השו"ע (סימן כה סעיף ה') שכתבו לברך על תפילין רק ברכה אחת.
והנה ראיתי להרב 'בן איש חי' (שנה א' וירא הלכה ז') שכתב וז"ל 'אסור להפסיק בדבור בין תפילין
של יד לתפילין של ראש ,לפיכך לדידן בני הספרדים דאזלינן בתר מאן דאמר דאין לברך על
תפלין של ראש ברכה בפני עצמה ,אם טעה ובא לברך על תפלין של ראש ,וכיון שהתחיל
לומר "ברוך אתה ה'" נזכר ,לא יסיים "למדני חוקיך" כדי שנראה כקורא פסוק ,דאם כן הוי
לה הפסק בדיבור בין תפלין של יד לתפילין של ראש ,אלא יסיים הברכה לברך על מצות
תפילין כמאן דאמר דמברכין על תפלין של ראש בפני עצמה ,וכאשר העלתי בספרי הק'
"מקבצאל" עכ"ל.
והנה יש להסביר את דברי ה'בן איש חי' שמדוע כשאמר רק את המילים 'ברוך אתה ה' ' אינו
הפסק ,משום שאמר אותם עם כוונה לברכת תפילין ,ודומה למי שאמר לבני ביתו לאחר
שבירך כבר המוציא ,תנו לבעלי החיים לאכול ,ואמרו לו כבר נתנו להם ,שנראה שאין דבריו
הפסק ,שהרי אמר את הד ברים לצורך ,אף שנתברר בסוף שאינו לצורך ,וא"כ ה"ה בנדו"ד
כיוון שבירך על דעת להניח תפילין וטעה שלא צריך לברך ,מ"מ אמירתו 'ברוך אתה ה' '
לצורך היא ,ולא הויא הפסק ,אמנם אם ימשיך ויאמר 'למדני חוקיך' שזה לא קשור כלל
לתפילין יהיו דבריו הפסק בדיבור וכמש"כ הרב בא"ח הנ"ל.
והנה יש להבין למה כתב הרב בא"ח שימשיך ויברך על תש"ר 'על מצוות תפילין ולמה לא
אמר שיפסיק בשהייה מעט עד שיניח תפילין של ראש ,ואחר שיניח את התפילין על ראשו
ויהדק את התש"ר ,יאמר 'למדני חוקיך' ונמצא שגם לא הפסיק וגם אין ברכתו לבטלה,
ויש שרצו לומר שאם לא ישלים ויאמר את המשך הברכה ,אלא רק יאמר 'למדני חוקיך' אחר
הנחת תפילין של ראש ,יוודע שהמילים בא"י הם הפסק ,ולי לא נראה כן שהמילים 'ברוך
אתה ה' ' יהוו הפסק ,שהרי אמרם לשם הנחת תפילין ודומה לתנו לבע"ח לאכול וכמו
שכתבתי,
ואם בבא"ח היה מצייר מקרה שאמר 'בא"י אלקינו מלך העולם' שבכה"ג אין אפשרות של
תיקון באמירת 'למדני חוקיך' ,שהרי כבר אמר גם אמ"ה ,היה מובן שישלים את הברכה,
אבל במקרה של הרב בא"ח שאמר רק 'בא"י' לכאורה לא מובן למה לא ישהה וימתין עד
אחר הנחת תש"ר ואז יאמר למדני חוקיך ובכה"ג גם לא הפסיק וגם לא בירך ברכה לבטלה
וצ"ע.
העולה לדינא :מי שאחר שהניח תפילין של יד טעה ואמר 'ברוך אתה ה' ' ,ימתין מעט ויניח
תפילין של ראש ויאמר אח"כ 'למדני חוקיך' ,ואם אמר בא"י אלוקינו שבכה"ג אי אפשר
לתקן באמירת 'למדני חוקיך' ימשיך את ברכתו ויאמר את כל הברכה בכדי שברכתו לא
תהא לבטלה ,כ"כ הרב בא"ח.
1וכידוע ברכה זו היא גם על תפילין של ראש ,ולדעת מרן ברכה אחת -דהיינו ברכת 'להניח' -היא על שני התפילין ,ולדעת
רמ"א מברכים ב' ברכות 'להניח' ו'על מצוות תפילין' ,וברכת 'להניח' היא גם על תפילין של יד וגם על של ראש ,ונ"מ למי
שדיבר בן תש"י לתש"ר שלדעת מרן :מברך על של ראש רק ברכה אחת -על מצוות תפילין ,ולדעת רמ"א :יברך על תש"ר ב'
ברכות 'להניח' ו'על מצוות',
ויש לדעת שמי שמניח רק תפילין אחת ,כגון שאין לו ,אם מניח רק של ראש לדעת מרן :מברך 'על מצוות' בלבד ,ולדעת רמ"א:
מברך ב' ברכות 'להניח' ו'על מצוות' .ואם מניח רק תפילין של יד מברך לדעת מרן ורמ"א' :להניח' בלבד ,וכן הכרעת המשנ"ב
(סימן כו ס"ק ג') ,ולדעת הפמ"ג מברך שתים 'להניח' ו'על מצוות' כי ס"ל שב' הברכות הם על ב' התפילין עיי"ש שהביא עוד
פוסקים כמותו( .עיין שו"ע ומשנ"ב סימן כה סעיף ט' ,וסימן כו).
