gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עלון תורני חדאי נפשאי · Chadai Nafshai — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עלון תורני חדאי נפשאי · Chadai Nafshai

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עלון תורני חדאי נפשאי · Chadai Nafshai — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס’ ‪80‬‬ ‫ויצא ה’תשפ”ז‬ ‫השיעור נמסר אור ליום חמישי ב’ כסלו ה’תשפ”ז‬ ‫בבית הכנסת ‘אהבת השם’ רחוב רבי דוד בוזגלו ‪ - 21‬אשדוד‬ ‫האשכנזים מחמירים‬ ‫ישר כח לרבי כפיר [פרטוש] המתוק שלנו‪[ ,‬ברשות] רבי ישי [דוגמה]‬ ‫התשובה היא‪ :‬הרוטב ‘פרווה’ והתפוח אדמה ‘פרווה’‪ ,‬כל מה שבישלנו‬ ‫אלעזיז דיאלנא (היקר שלנו)‪.‬‬ ‫אחרי הבשר כאשר הסיר נקי – המאכל פרווה‪.‬‬ ‫אחים יקרים ואהובים כל כך‪ ,‬חודש טוב ומבורך‪ ,‬כל הציבור הקדוש‪,‬‬ ‫אחינו האשכנזים מחמירים קצת בזה‪ ,‬שצריך שיעברו ‪ 24‬שעות מבישול‬ ‫ה’ ישמח אתכם בלי גבול‪ ,‬דורי דורות ישרים מבורכים‪ ,‬ברשות הנשים‬ ‫הבשר‪ ,‬זו דעת רבנו הרמ”א זכותו תגן עלינו אמן (יו”ד צה‪ ,‬ב)‪ ,‬וגם הרבה‬ ‫הצדקניות שבעזרה‪ ,‬ה’ ישמח אתכן בלי גבול‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫פוסקים מאחינו האשכנזים מחמירים בזה‪ ,‬שצריך שיעברו ‪ 24‬שעות‬ ‫תזכו לחיים ארוכים‪ ,‬טובים‪ ,‬מתוקנים‪ ,‬אושר ועושר וכבוד‪ ,‬אמן כן יהי‬ ‫מבישול הבשר‪ ,‬ורק אז אם יעשה בזה אורז – האורז יהיה פרווה‪.‬‬ ‫רצון‪.1‬‬ ‫פרווה לגמרי‬ ‫‪2‬‬ ‫‘כסלו’ זה כיס ולב‪ ,‬שגם הכיס יהיה מלא ברכה‪ ,‬וגם הלב יהיה מלא שפע ‪.‬‬ ‫אבל אם לא עברו [‪ 24‬שעות]‪ ,‬עברה חצי שעה‪ ,‬בישלנו את הבשר‪ ,‬הוצאנו‬ ‫ַַוִּי�ְּזְ ַַרע ִיְִצְ ָָחק ָ‬ ‫ָּב�ָּא ֶֶרץ ַהַ ִִהוא‬ ‫את הבשר‪ ,‬שטפנו את הסיר‪ ,‬בישלנו אורז‪ ,‬בישלנו תפוח אדמה‪ ,‬מה הדין‬ ‫אחים אהובים ויקרים‪ ,‬השבת הקדושה הזאת‪ ,‬אנחנו קוראים בפסוק‬ ‫שלו?‬ ‫ַּב�ָּּׁשָנָה ַהַ ִִהוא ֵֵמ ָָאה �ְׁשָׁעָ ִִרים‬ ‫(בראשית כו‪ ,‬יב)‪ַַ :‬וִּי�ְּזְ ַַרע ִיְִצְ ָָחק ָ‬ ‫ָּב�ָּא ֶֶרץ ַהַ ִִהוא ַַוִּי ְ�ְּמָצָא � � ׁ‬ ‫לפי השלחן ערוך (שם סעי’ א) – האורז הזה או התפוח אדמה או הרטבים‬ ‫ֵכהּוּ ְְייָ‪ ,‬כתוב בחז”ל הקדושים (בראשית רבה‪ ,‬סד‪ ,‬ו‪ ,‬הובא ברש”י הקדוש)‬ ‫ַַוְיְָבָ ְְר ֵ‬ ‫שבישלנו‪ ,‬לא משנה‪ ,‬מה שבישלנו – פרווה לגמרי‪ ,‬ואפשר אפילו לאכול‬ ‫ַּב�ָּּׁשָנָה‬ ‫ָּב�ָּא ֶֶרץ ַהַ ִִהוא – הארץ ההיא ארץ קשה היתה‪ַַ ,‬וִּי ְ�ְּמָצָא � � ׁ‬ ‫ַַוִּי�ְּזְ ַַרע ִיְִצְ ָָחק ָ‬ ‫את זה בכלי אחר עם חלבי‪.‬‬ ‫ַהַ ִִהוא – שנה קשה‪.‬‬ ‫בישלו בסיר נקי אבל בשרי‬ ‫התנאים הסביבתיים פחות מוצלחים‬ ‫למשל‪ ,‬יש כאלה שאוהבים אורז עם חלב‪ ,3‬הבעיה שאת האורז הזה בישלו‬ ‫עכשיו שימו לב‪ ,‬ארץ קשה‪ ,‬ארץ לא קלה בפוריות‪ ,‬שנה קשה‪ ,‬ובכל‬ ‫בסיר נקי אבל בשרי‪ ,‬ולא עברו ‪ 24‬שעות מבישול הבשר‪ ,‬זאת אומרת –‬ ‫זאת – ַַוְיְָבָ ְְר ֵֵכהּוּ ְְיָיָ‪ ,‬נתן לו ה’ הצלחה וברכה פי מאה בכל שנה! פי מאה‬ ‫בישלו בשר‪ ,‬הוציאו את הבשר אחרי הבישול‪ ,‬שטפו את הסיר‪ ,‬הסיר נקי‪,‬‬ ‫משנה טובה‪ .‬למה? זה מראה לנו שלפעמים התנאים הסביבתיים פחות‬ ‫בישלו אורז‪ .‬הדין של האורז הזה‪ ,‬האם הוא פרווה לגמרי או לא לגמרי?‬ ‫מוצלחים‪ ,‬אבל אם הקב”ה רוצה לברך את הבנאדם‪ ,‬אפילו שהתנאים‬ ‫לשפוך עליו ‘אשל’ או ‘שמנת’‬ ‫מסביב פחות מוצלחים‪ ,‬אבל הקב”ה משפיע שפע ישועה‪.‬‬ ‫אם [פרווה] לגמרי – פירושו שעד כדי כך זה פרווה‪ ,‬שמותר אפילו‬ ‫“שאינם חוזרים ריקם”‬ ‫להעביר את האורז לסיר אחר או לכלי אחר ולאכול אותו עם חלב‪ ,‬לשפוך‬ ‫לכן אומר הרבי [מליובאוויטש] קודש קודשים‪ ,‬זכותו מגינה בעדינו אמן‬ ‫עליו ‘אשל’ או ‘שמנת’ בצלחת אחרת‪ ,‬צלחת חלבית‪ ,‬ולאכול אותם ביחד‪.‬‬ ‫(‘היום‪-‬יום’ י”ב תשרי)‪“ :‬חזקה על תעמולה ועבודה”‪ ,‬בזיכוי הרבים‪ ,‬בהשפעה‬ ‫זוכה ל’מעלה’ גדולה‬ ‫טובה‪“ ,‬שאינם חוזרים ריקם”‪ ,‬כי ה’ יתברך רק הוא רואה השתדלות של‬ ‫איפה אנחנו פוגשים את השאלות האלה? לפני ‪ 30‬שנה התחיל מאכל‬ ‫כל אדם‪ ,‬יש השתדלות של האדם במחשבה טובה‪ ,‬יש בדיבור טוב‪ ,‬יש‬ ‫חדש בעולם שנקרא ‘מוקרם’‪ ,‬מה זה מוקרם? לקחו אטריות שעולות חצי‬ ‫במעשה טוב‪ ,‬והקב”ה ישתבח שמו לעד רואה את הכל וזו הברכה של‬ ‫שקל‪ ,‬שפכו עליהם גבינה צהובה וקצת קרם שמנת‪ ,‬וזה נהיה ‪ 60‬שקלים‪..‬‬ ‫ַּב�ָּּׁשָנָה ַהַ ִִהוא ֵֵמ ָָאה �ְׁשָׁעָ ִִרים ַַוְיְָבָ ְְר ֵֵכהּוּ ְְיָיָ‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬ולכן ‪ַַ -‬וִּי ְ�ְּמָצָא � � ׁ‬ ‫‘עלה בדרגה’‪ ,‬שמים את זה ‪ 5‬דקות בתנור‪ ,‬זה מקבל שכבה של גבינה‬ ‫דברים מאוד אקטואליים‬ ‫צהובה מלמעלה ועוד כמה ‘קשקושים’‪ ..‬וזה נקרא ‘מוקרם’‪ ..‬מי שאוכל‬ ‫רבותי החביבים והאהובים‪ ,‬בגלל שהברכה במאכל ‪ -‬אחד הדברים שלה‬ ‫את זה מקבל הרבה יראת שמים ושמחת חיים‪ ,‬ומי ש’מקפיד’ כל יום‬ ‫זה הכשרות של המזון‪ ,‬רצינו לדבר כמה מילים בכמה שאלות שהזכרנו‬ ‫לאכול את זה – זוכה ל’מעלה’ גדולה‪ ,‬להיות ‘שמן דובון’ בע”ה‪ ..‬ויש בזה‬ ‫השבוע בע”ה בעניין של בשר עם חלב‪ ,‬דברים מאוד אקטואליים והרבה‬ ‫שמחה גדולה‪..‬‬ ‫אנשים נפגשים בהם‪.‬‬ ‫עשוי מתפוח אדמה‬ ‫האם הרוטב הזה בשרי או לא?‬ ‫או שיש ‘מוקרם’ שעשוי מתפוח אדמה‪ ,‬לוקחים תפוחי אדמה‪ ,‬מבשלים‬ ‫אשה אחת בישלה בשר ואחרי כן שטפה את הסיר והיא רוצה לבשל‬ ‫אותם בסיר‪ ,‬אחר כך חותכים את התפוחי אדמה לקוביות‪ ,‬שמים עליו‬ ‫אורז‪ ,‬השאלה אם האורז הזה בשרי או לא?‬ ‫גבינה צהובה ושמים ב’חמגשית’ בתנור‪ ,‬וככה זה נהיה ‘מוקרם’‪.‬‬ ‫היום קיבלתי שאלה ממטבח של אולם (היה [פעם] אולם גדול‪ ,‬עכשיו הוא קייטרינג)‪,‬‬ ‫מעבירים אחר כך ל’חמגשית’‬ ‫שלחה לי הטבחית של אותו אולם בדרום‪ :‬אם בישלנו בשר בסיר‪ ,‬שטפנו‬ ‫השאלה‪ :‬אם את התפוחי אדמה בישלו בסיר אחרי בישול של בשר‪,‬‬ ‫את הסיר‪ ,‬הכנו בו תפוחי אדמה ל’פירה’‪ ,‬או רוטב בלי בשר‪ ,‬האם התפוח‬ ‫[דהיינו] בישלו את הבשר ואחרי שבישלו את הבשר‪ ,‬מזגו אותו לצלחות‪,‬‬ ‫אדמה הזה בשרי או לא? האם הרוטב הזה בשרי או לא?‬ ‫אכלו אותו‪ ,‬שטפו את הסיר טוב‪ ,‬אין בו עוד בשר‪ ,‬ואז בישלו בו את‬ ‫‪ 1‬למנוחת אהרון בן איריס‪ ,‬רוח ה’ תניחנו בגן‪-‬עדן‪ ,‬אמן‪ .‬שמחה ונחת לכל עם‬ ‫התפוחי אדמה‪ ,‬את התפוחי אדמה האלה מעבירים אחר כך ל’חמגשית’‬ ‫ישראל‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫‪ 2‬היה אחד במושב ‘גילת’‪ ,‬בנגב‪ ,‬אמר לחבר שלו “לא יודע מה אני אעשה עם אשתי‬ ‫‪ 3‬אני לא כל כך מכיר את זה באופן אישי מן המעשה‪ ,‬רק מהשמועה‪ ...‬יש כאלה‬ ‫שתהיה בריאה‪ ,‬כל בוקר רוצה ‪ 50‬שקל‪ ,‬כל בוקר! איך שמתחיל הבוקר – רוצה ‪50‬‬ ‫אוכלים אורז עם חלב‪ ,‬לא הורגלנו בזה‪ ,‬אבל יש כאלה ש‪-‬כן הורגלו בזה‪ ,‬כשאוכלים‬ ‫שקל‪ ,‬כל יום‪ ,‬כל יום! כמה אני יכול?!”‪ ,‬אמר לו “למה מה היא עושה בזה?!”‪ ,‬אמר לו‬ ‫אורז – שופכים עליו שמנת‪ ,‬אצלם זה טעם ה’מן’‪ ,‬כמו המן שירד מהשמים‪...‬‬ ‫“לא יודע‪ ,‬בחיים לא הבאתי לה”‪ ...‬היה מתלונן על עצם הבקשה כאילו‪...‬‬ ‫יו"ל ע"י ישיבת קול רינה‪-‬רב פעלים נתיבות ‪ • 08-638-1000‬ניתן לקבל את העלון בדוא”ל בכתובת‪hadai.nafshai@gmail.com :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 20‬דקות ‘על ריק’‬ ‫ועושים מזה ‘מוקרם’‪ ,‬השאלה אם זה מותר או אסור? כיון שאמנם‬ ‫עכשיו‪ ,‬האשה הזו עשתה בשר בתנור ורוצה להכין בתנור ‘מוקרם’‪ ,‬צריך‬ ‫התפוחי אדמה הם פרווה לגמרי‪ ,‬אבל הם התבשלו בסיר – שעה אחרי‬ ‫שיעברו ‪ 24‬שעות‪ ,4‬רק מחר תוכל לבשל חלבי‪ ,‬וגם מחר – אם נגיד הבשר‬ ‫שבישלנו בו בשר‪.‬‬ ‫גמר להתבשל ביום שלישי ב‪ 13:00-‬בצהריים‪ ,‬תחכה למחר‪ ,‬יום רביעי‪,‬‬ ‫אנשים יכולים להתבלבל‬ ‫ב‪ 13:00-‬בצהריים‪ ,‬ואז תוכל להכין חלב‪ ,‬ותדליק קודם כל את התנור‬ ‫בשאלה הזו נחלקו רבותינו הפוסקים הספרדים והאשכנזים‪ .‬מה שאמרנו‬ ‫‪ 20‬דקות ‘על ריק’ ואז תכין חלב‪ .5‬אבל אם לא עברו ‪ 24‬שעות‪ ,‬לכתחילה‬ ‫שמותר‪ ,‬זה מותר לפי השלחן ערוך‪ ,‬אבל הפוסקים האשכנזים עשו בזה‬ ‫צריכים להימנע‪.‬‬ ‫‘גדר’‪ ,‬לא שהם חושבים שזה אסור‪ ,‬גם הפוסקים האשכנזים יודעים שזה‬ ‫“מחרתיים יש ‘בגרות’‪”..‬‬ ‫מותר‪ ,‬אבל הם עשו בזה ‘גדר’‪ ,‬הם אמרו‪ :‬אם אנחנו נתיר את זה בקלות‪,‬‬ ‫השאלה לגבי הילדה הזאת ‪ -‬אם יש משהו להועיל לה? אמא שלה הכינה‬ ‫אנשים יכולים להתבלבל‪ ,‬ואחרי שבישלו בשר‪ ,‬יכולים בטעות להגיע‬ ‫בשר בתנור ב‪ 13:00-‬בצהריים‪ ,‬והיא אומרת לאמא שלה “אמא‪ ,‬ב‪16:00-‬‬ ‫למצב שיתערבב להם גם משהו חלבי‪.‬‬ ‫באות חברות שלי‪ ,‬הבטחתי להן שנעשה להן ‘מוקרם’‪ ,‬אז איך נעשה‬ ‫עשו בזה ‘גדר’‬ ‫להן ‘מוקרם’‪ ,‬הרי התנור בשרי?!”‪ ,‬אז אמא שלה אומרת לה “תגידי‬ ‫לכן עשו בזה ‘גדר’‪ ,‬ואמרו כזה דבר‪ :‬אם עברו ‪ 24‬שעות מבישול הבשר‪,‬‬ ‫להן שתבאנה מחר! זה לא סוף העולם”‪“ ,‬לא אמא‪ ,‬מחר הן לא יכולות‪,‬‬ ‫ו[רק] אז בישלנו את התפוחי אדמה – זה פרווה לגמרי ואפשר לאכול אותו‬ ‫יש להן ‘יום הולדת’ של איזו חברה”‪“ ,‬אז תגידי להן [לבוא] מחרתיים”‪,‬‬ ‫עם חלבי‪ ,‬אבל אם לא עברו ‪ 24‬שעות‪ ,‬אלא עברו רק שעה או שעתיים‪,‬‬ ‫“מחרתיים יש ‘בגרות’‪“ ,”..‬אז בעוד ‪ 3‬ימים”‪“ ,‬הן לא יכולות‪ .”..‬יאלה‪ ,‬אז‬ ‫ושטפנו את הסיר מהבשר ובישלנו תפוחי אדמה – התפוחי אדמה אינם‬ ‫מה נעשה עכשיו‪ ,‬נתחיל לריב?!‬ ‫בשריים‪ ,‬הם פרווה‪ ,‬אבל הואיל והם התבשלו בסיר בשרי בתוך ‪ 24‬שעות‬ ‫מכוסה כולו בנייר כסף‬ ‫לבישול הבשר‪ ,‬אומרים הפוסקים האשכנזים לא לאכול את התפוחי‬ ‫יש ‘פטנט’‪ ,‬איך יהיה מותר בתנור הזה כבר היום הזה להכין חלבי – אם‬ ‫אדמה האלה ביחד עם חלב‪ ,‬אפשר לפני אכילת [מאכלי] חלב או אחרי‪ ,‬או‬ ‫ה’מוקרם’ יהיה מכוסה בנייר כסף‪ ,‬יעשו אותו כמו שהוא‪ ,‬יעשו תפוח‬ ‫בארוחה חלבית‪ ,‬אבל לא ביחד עם חלב‪ ,‬לא לערבב את זה כמאכל אחד‪.‬‬ ‫אדמה‪ ,‬גבינה צהובה‪ ,‬הכל‪ ,‬ישימו אותו בתנור הזה עם הכל‪ ,‬אבל כשזה‬ ‫לא בגלל שזה אסור‪ ,‬אם זה אסור – אסור לגמרי‪ ,‬גם לפני ואחרי [אכילת‬ ‫מכוסה כולו בנייר כסף‪.‬‬ ‫מאכלי חלב]‪ ,‬אלא בתור ‘גדר’‪ ,‬בתור סייג עשו את זה‪.‬‬ ‫אוטם אותו‬ ‫לא ביחד עם חלב‬ ‫מה זה נותן לנו? כאשר זה מכוסה לגמרי‪ ,‬הרמטי‪ ,‬בנייר כסף‪ ,‬אז אע”פ‬ ‫גם הבן איש חי הקדוש (שנה שניה‪ ,‬פ’ קרח‪ ,‬יז) סובר כך‪ ,‬שאם בישלו בשר‬ ‫שהתנור בלוע בטעם של ‘בשרי’‪ ,‬הנייר כסף אוטם אותו מלקבל את הטעם‬ ‫ואחר כך שטפו את הסיר‪ ,‬ובישלו בו תפוח אדמה או אורז וכיוצא בזה‪,‬‬ ‫של הבשר בתוך ה’מוקרם’ הזה‪ ,‬וכיון שכך – יהיה מותר להכין את זה‪.‬‬ ‫אם עברו ‪ 24‬שעות מבישול הבשר‪ ,‬האורז הזה או התפוח אדמה פרווה‬ ‫“זה לא יראה שרוף”‬ ‫לגמרי‪ ,‬שפוך על זה חלבי בסיר אחר ותאכל אותם יחד‪ ,‬אם לא עברו ‪24‬‬ ‫אבל אם האמא תאמר “לא‪ ,‬צריך שה’מוקרם’ יהיה פתוח‪ ,‬כדי שיקבל‬ ‫שעות – תאכל את זה עם חלב‪ ,‬אבל לא ביחד עם חלב‪.‬‬ ‫צבע ע”י התנור‪ ,‬שיהיה נראה שרוף‪ ,‬אם זה יהיה סגור – זה לא יראה‬ ‫‘חד‪-‬פעמי’ – לא נורא‬ ‫שרוף”‪ ,‬אז אם זה המצב‪ ,‬מה נעשה?‪ ..‬אם צריך שיראה שרוף‪ ,‬צריך‬ ‫אבל אומר הבן איש חי בעצמו‪ ,‬אם בכל זאת קרה כזה דבר‪ ,‬נתקע‪..‬‬ ‫לשמור את זה ליום אחר‪ ,‬או להעביר אותו לתנור של השכנים‪..‬‬ ‫והוא צריך לאכול את זה עם חלב‪ ,‬כמו אחד שיש לו קייטרינג חלבי‪ ,‬אז‬ ‫הוא אומר לך “תשמע‪ ,‬אצלי בדרך כלל הכלים חלביים‪ ,‬אבל מה נעשה‪,‬‬ ‫‪ 4‬יש כאלה שזה בכלל לא קשור אליהם‪ ,‬למשל‪ ,‬רבי משה רוקח שיהיה בריא‪ ,‬הוא‬ ‫נתקעתי במחסור בסירים‪ ,‬לקחתי סיר בשרי גדול מהבית שלי ובישלתי בו‬ ‫מהטריפוליטאים היקרים שלנו‪ ,‬ורבי יואל יאנה גם כן מהתוניסאים המתוקים שלנו‪.‬‬ ‫תפוח אדמה”‪ ,‬זה מותר‪“ ,‬שעה לפני כן אשתי בישלה בזה עוף או בשר‪,‬‬ ‫בדור הזה לא כולם נשארו כמו הדור הקודם‪ ,‬אבל אני זכיתי להכיר את הדור הקודם‬ ‫אני הדחתי את הסיר ובישלתי בו תפוח אדמה‪ ,‬אחר כך העברתי את זה‬ ‫של התוניסאים והטריפוליטאים‪ ,‬כמעט אף אחד מהם לא אוכל חלבי‪ ,‬רק בשרי‪ ,‬בגלל‬ ‫זה הטריפוליטאים אנשים גיבורים‪ ,‬האשכנזים אנשים עדינים כי כל ימיהם [אוכלים]‬ ‫לכלים אחרים ועשינו מזה ‘מוקרם’”‪ ,‬אומר הבן איש חי‪ :‬אם קרה ככה‬ ‫ח ֹעֹ �ֵׂׂשי ְְדָבָ ר ֹֹו (תהלים כג‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫גבינות וסלט ירקות‪ ...‬אבל הטריפוליטאים אנשים ִּג�ֹּּב� ֵֵּרי ֹֹכ ַ‬ ‫‘חד‪-‬פעמי’ – לא נורא‪ ,‬אבל באופן קבוע לעשות ככה – עדיף להימנע (אם‬ ‫גם הגרוזינים – יש להם קציצות בשר מיוחדות‪ ,‬הגברים שבהם – ‘ביז’ו’ (גבר) אוכלים‬ ‫זה בתוך ‪ 24‬שעות)‪.‬‬ ‫בשר‪-‬בשר‪ ,‬לכן נעשו גיבורים‪ ..‬גם התוניסאים אוכלים קוסקוס עם בשר‪.‬‬ ‫מסכימים שזה לא אסור‬ ‫היום‪ ,‬בדור הזה‪ ,‬רפתה גבורתם של הרבה אנשים‪ ,‬אומר ה’פסוק’ רפתה גבורתם‬ ‫אבל גם הבן איש חי הקדוש מסכים וגם הפוסקים האשכנזים מסכימים‬ ‫היו לנשים (ע”פ ירמיהו נא‪ ,‬ל)‪ ,‬נהיו חלשים‪ ,‬נהיו עדינים כמו נשים‪ ,‬למה? הדור הזה‬ ‫שזה לא אסור‪ ,‬שאם בישלנו תפוח אדמה או אורז בסיר בשרי‪ ,‬אפילו כמה‬ ‫כולו אוכל חלבי‪..‬‬ ‫דקות אחרי בישול הבשר‪ ,‬הוצאנו את הבשר‪ ,‬שטפנו את הסיר‪ ,‬מותר‬ ‫יש מושב אחד בדרום שנקרא ‘שובה’‪ ,‬זה סניף של טריפולי בארץ ישראל‪ ..‬כאילו‬ ‫אין יותר מזה‪ ,‬זה יותר מנתניה יותר מהכל‪ ..‬הייתי שם בבר‪-‬מצוה של מישהו‪ ,‬עשה‬ ‫להעביר את התפוח אדמה או האורז ל’חמגשיות’ או כלים אחרים‪ ,‬לצקת‬ ‫‘עלייה לתורה’ – חלבי‪ ,‬אמרתי לו “השנה בא משיח”‪ ,‬אמר לי “למה?”‪ ,‬אמרתי לו‬ ‫עליהם חלב ולאכול אותם ביחד עם חלב‪ .‬אפשר גם להרתיח אותם עוד‬ ‫“אם ב’שובה’ עושים חלבי – זה היפך כל הטבעים”‪ ...‬לכן‪ ,‬אם היינו אומרים את‬ ‫פעם אם רוצים‪ ,‬וזה מותר לגמרי ואין בזה שום חשש יותר‪.‬‬ ‫ה’דרשה’ הזו‪ ,‬זה בכלל לא היה מגיע אליהם‪.‬‬ ‫הזמינה כמה חברות בערב‬ ‫אצלנו אוכלים חלב‪ ,‬אבל למשל סבתא שלי ז”ל – סבתא רינה‪ ,‬מהפחד שלה מבשר‬ ‫היה מקרה‪ ,‬אשה אחת הכינה עוף בתנור‪ ,‬או בשר בתנור‪ ,‬אחר כך היא‬ ‫וחלב‪ ,‬שלא יתערבב‪ ,‬היה אסור להכניס חלבי לבית‪ ..‬אין חלבי בבית! קונים חלבי אבל‬ ‫נזכרה שהילדה שלה הזמינה כמה חברות בערב‪ ,‬הבטיחה להן שהיא‬ ‫צריך לאכול אותו ב’התגנבות’‪ ..‬מאחורי הבית היו כמה מדרגות‪ ,‬רק שם היה מותר‬ ‫תכין להן ‘מוקרם’ (והיא ב”ה עושה ‘מוקרם’ מוצלח הרבה יותר מהמסעדות החלביות)‪,‬‬ ‫לאכול את זה‪ ,‬לא בדלת של הבית‪ ,‬רחוק‪‘ ,‬כמטחוי קשת’‪ ,‬אוי ואבוי למי שהיה מכניס‬ ‫חלבי לבית‪ ,‬זה היה כמו חמץ בפסח‪ ..‬רק מהפחד שמא יתערבב להם בשר עם חלב‪..‬‬ ‫הבעיה שהבשר הזה נעשה בתנור לפני כמה שעות‪ ,‬וכדי לעשות חלב‬ ‫היו מאוד נזהרים מזה‪.‬‬ ‫באותו תנור‪ ,‬צריך שיעברו ‪ 24‬שעות‪ ,‬גם כדי שיעברו ‪ 24‬שעות בין בשר‬ ‫לכן‪[ ,‬אמנם] אצל אבא עט”ר‪ ,‬בבית שלנו שגדלנו בו‪ ,‬היה חלבי‪ ,‬אבל בבית של‬ ‫לחלב ובין חלב לבשר‪.‬‬ ‫ההורים של אבא‪ ,‬לא היה נכנס חלבי לבית‪.‬‬ ‫חום התנור ישרוף את הטעם‬ ‫אצל סבא רבי חנניה זה היה ִִמ �ַּפַַחַ ד מבשר בחלב‪ ,‬אבל אצל התוניסאים‬ ‫וגם צריך עוד דבר שהביא רבנו עובדיה ביביע אומר (חלק ה‪ ,‬יו”ד סימן ז)‪:‬‬ ‫והטריפוליטאים לא אהבו את זה כל כך‪.‬‬ ‫להדליק את התנור ‘על ריק’ ‪ 20‬דקות לפני כן‪ ,‬מה הסיבה? כדי שחום‬ ‫אבל היום בדור שלנו השתנו הטבעים‪ ,‬יש קצת שנשארו כמו פעם‪ ,‬שאוכלים רק‬ ‫התנור ישרוף את הטעם הקודם שהיה בו‪ .‬למשל‪ ,‬עשינו בשר‪ ,‬עכשיו‬ ‫בשר‪ ,‬אבל בדור הקודם – אפילו הנשים הטריפוליטאיות לא היו אוכלות חלבי‪ ,‬לא‬ ‫אם נעשה אורז – לא נורא‪ ,‬האורז הוא פרווה‪ ,‬אין טעם ישיר בין הבשר‬ ‫ַׁמע ָּכ� ֹּזֹאת ִִמי ָָר ָָאה‬ ‫‘נס קפה’ ולא כלום‪ ,‬קפה שחור ‘עצבני’ וזהו‪ ,‬לא יותר מזה‪ִִ ,‬מי �ָׁש ַ‬ ‫ָּכ�ֵּא � ֶּּלה (ישעיהו סו‪ ,‬ח)‪ ,‬לאכול חלבי‪..‬‬ ‫ֵ‬ ‫לחלב‪.‬‬ ‫אבל היום ב”ה הדור קצת נרגע‪ ,‬צריך לאכול חלבי‪ ..‬אז היום השאלות האלה כבר‬ ‫‘נ”ט בר נ”ט’‬ ‫נוגעות לכולם‪.‬‬ ‫יש איזה מושג בהלכה שנקרא ‘נ”ט בר נ”ט’ – זה ר”ת נ’ותן ט’עם בר נ’ותן‬ ‫‪ 5‬למה [צריך לחכות] ‪ 24‬שעות? מה שקורה בכל כלי כשעוברים עליו ‪ 24‬שעות?‬ ‫ט’עם‪ ,‬זה אומר שאם בישלנו בשר בסיר‪ ,‬הוצאנו את הבשר ובישלנו אורז‪,‬‬ ‫הטעם שספוג בכלי נפגם‪.‬‬ ‫הבשר לא נתן שום טעם באורז‪ ,‬אלא הבשר נתן טעם בסיר והסיר הוא זה‬ ‫יש דבר שנקרא ‘נותן טעם לפגם’ (בר”ת זה נקרא “נטל”פ” – נ’ותן ט’עם לפ’גם)‪ ,‬כלי‬ ‫שנתן טעם באורז‪ ,‬אז כיון שהבשר לא נתן טעם ישירות באורז – הטעם‬ ‫ריק שעברו עליו ‪ 24‬שעות‪ ,‬הטעם שספוג בו‪ ,‬אחרי שעבר הבישול שלו‪ ,‬נפגם‪.‬‬ ‫הזה לא משמעותי‪ ,‬ולכן הוא מותר‪ ,‬אבל אם הוא היה נותן טעם ישירות‬ ‫ובנוסף לזה אתה מפעיל אותו ‪ 20‬דקות ‘על ריק’ אז בכלל נשרף הטעם הקודם‪ ,‬היה‬ ‫מקודם בשר ועכשיו תכין חלב וזה יהיה מצוין‪.‬‬ ‫– זה בעייתי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫– מחזיק ברכה’ (ס”ק א‪ ,‬בשם הרדב”ז בתשובה סימן תקכ”ז)‪ ,‬שמכיון שיש כאן‬ ‫יהיה‬ ‫זה צריך‬ ‫זוכה‬ ‫הזהזה‬ ‫שהאדם‬ ‫אבל כל‬ ‫באופן‬ ‫פעם‬ ‫כסף‪,‬‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫ברכת בכל‬ ‫תברך בנייר‬ ‫יתברך‪,‬‬ ‫סגור‬ ‫לפני ה’‬‫יהיה‬ ‫לחם‪,‬‬ ‫שזה‬ ‫גדולה‬‫אכלת‬ ‫להם‬ ‫מאוד‬ ‫איכפת‬ ‫המחיה”‪,‬‬ ‫לאמאוד‬ ‫“על‬ ‫שמחה‬‫תברךאם‬ ‫אבל‬‫יש‬ ‫כיסוי של בצק‪ ,‬זה בעצמו כמו נייר כסף‪ ,‬לא כמו נייר כסף לגמרי‪ ,‬אבל זה‬ ‫הזכות אבל‬ ‫של‬ ‫כמו‪ 27‬גרם‪.‬‬ ‫ה’‪,‬כמו‬ ‫כזית‬ ‫לפני‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫גדול‬ ‫מותר‪.‬לא‬ ‫דבר‬ ‫טיפה‪ ,‬זה‬ ‫אין לך‬ ‫אוכל‬ ‫ישראל‪.‬‬‫אבל אם‬ ‫כזית‪.‬ארץ‬ ‫שיאכל את‬ ‫לשבח‬ ‫נקרא שהגבינה מכוסה‪ ,‬ואז בדיעבד מותר לאכול את זה‪.‬‬ ‫ערוך‬ ‫לו‬ ‫שלחןיש‬ ‫המינים‬ ‫אומר‬ ‫משבעת‬‫האוכל?‬ ‫אחרת‬ ‫שהוא‬ ‫פרילפני‬ ‫אפשרות‬ ‫ראשונה‬ ‫אם יש‬ ‫ברכה‬ ‫לברךולכן‬ ‫ישראל*‪.‬‬ ‫השיעור כדי‬ ‫ישיבת ארץ‬ ‫כמה‬ ‫לאכול או לזרוק לפח‬ ‫בניירמה זה‬ ‫כסף‪,‬‬ ‫סגורשהוא‪.‬‬ ‫מברכים בכל‬‫שה’מוקרם’ יהיה‬ ‫ברכה ראשונה‬ ‫במקום‬ ‫ראשנו ‪-‬‬ ‫אחרת –‬ ‫קדימה‪.‬עטרת‬ ‫הביא אבא‬ ‫אפשרות‬ ‫זכות‬‫‪-‬יש‬ ‫לכתחילה אסור לעשות ככה‪ ,‬אם עשינו עכשיו בשר פתוח‪ ,‬אסור אחרי‬ ‫למשל בא‬ ‫אפשר‬ ‫כסף‪ ,‬ואז‬‫פירור קטן‪.‬‬ ‫סגור בנייר‬ ‫יהיהאוכל‬ ‫המינים‬ ‫מקודםאתה‬ ‫שבעת‬ ‫אפילו‬ ‫בכל שהוא?‬ ‫[שהתבשל]‬ ‫הבשרי‬ ‫האהובים‬ ‫שה[תבשיל]‬ ‫רבותי‬ ‫שעה לשים בתבנית בורקסים חלביים‪ ,‬אבל אחד לא בא לשאול אם מותר‬ ‫יהיהתביא לי‬ ‫ותמר**‪.‬‬ ‫מכוסה‬ ‫זית‬ ‫אומר לו‬ ‫רימון‪,‬‬ ‫אצלו‪,‬החלב‬ ‫תאנה‪,‬‬ ‫הבשר או‬ ‫גפן‪,‬בא‬‫גרעינים‪,‬‬ ‫שעורה‪,‬‬ ‫שאו‬ ‫העיקר‬‫מקלף‬ ‫חטה‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫גלוי‪,‬‬ ‫המינים?‬ ‫גרעינים‪,‬‬ ‫יהיה‬ ‫החלב‬ ‫שבעת‬ ‫רואה‬ ‫הםכך‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫שאחר‬ ‫מה‬ ‫או אסור‪ ,‬הוא כבר עשה את זה‪ ,‬השאלה שלו היא אם לאכול או לזרוק‬ ‫כלום‪ .‬אבל‬ ‫מתוך‬ ‫חמשה‬ ‫לא‬ ‫רק ‪6‬‬ ‫זה‬ ‫אחד!‬ ‫המינים‬ ‫אכלתי?‬‫שבעת‬ ‫מה‬ ‫בנייר כסף כמו שצריך‪ ,‬וע”י זה מותר לכתחילה ‪.‬‬ ‫בתוך‬‫תברך?‬ ‫נתבונן‬ ‫מה‬ ‫תברך!‬ ‫אם‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫גרעין‬ ‫רבותי‬ ‫רק‬ ‫עושיםהגמרא‬ ‫ממנה‬ ‫אומרת‬ ‫חטה‬ ‫נהנה‪.‬‬ ‫פירות‪.‬‬ ‫לאהוא‬ ‫הם כי‬ ‫למה?‬ ‫ושעורה‬ ‫חטהעליו‪.‬‬ ‫צריךכילברך‬ ‫פירות‪.‬‬ ‫הזה‬ ‫האחדהם‬ ‫השבעה‬ ‫גם‬ ‫לפח – התשובה היא – אפשר לאכול את זה‪.‬‬ ‫נשאר בו איזה ‘שבב’ קטן‬ ‫לשבת‪ ,‬זה חטה‪ .‬גם‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫פריחלות‬ ‫ממנה‬ ‫בורא‬ ‫עושים‬ ‫קוסקוס‪ ,‬יברך‬‫לה שיעור‪.‬‬ ‫ממנה‬‫ראשונה אין‬ ‫בורגול‪ ,‬עושים‬ ‫ברכה‬ ‫הוא נחשב כיסוי‬ ‫כמובן‪ ,‬מה שאמרנו מקודם‪ ,‬שאדם שבישל בשר ואחר כך רוצה לבשל‬ ‫פעם בשעה‬ ‫מאכל‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫בביתהיה‬ ‫להבדיל גם‬‫אחד ישב‬ ‫משעורה‪.‬‬ ‫קיצונית רבותי‪:‬‬ ‫עושים לחם‬ ‫דוגמה‬ ‫כאלה‬ ‫ישאיזה‬ ‫לוקח‬‫שעורה‬ ‫אני‬ ‫למה? אם עשינו עכשיו בשר פתוח‪ ,‬בלי כיסוי‪ ,‬אחרי שעה עשינו ‘מוקרם’‬ ‫אורז‪ ,‬האורז הוא פרווה – בתנאי שהדיחו את הסיר‪ ,‬שטפו אותו‪ ,‬אם לא‬ ‫מאפים‪.‬‬ ‫יש‬ ‫בורקסים‪ ,‬אבל‬ ‫בחטה ושעורה‪.‬‬ ‫אחד הביא‬ ‫השתבחה‬ ‫צדיק‪ .‬היה‬ ‫שלישראל‬ ‫ארץ‬ ‫הילולה‬ ‫שעורה‪ .‬אבל‬ ‫בהמההיה שם‬ ‫טובה‬ ‫פתוח‪ ,‬בלי כיסוי‪ ,‬באמת צריך לזרוק את ה’מוקרם’‪ ,‬אבל עשינו פה בורקס‬ ‫איזה‬ ‫פהבו‬ ‫נשאר‬ ‫גרגיר‬ ‫יש‬ ‫עכשיו‬ ‫אםאם‬ ‫ראה‬ ‫אז‬ ‫הוא‬ ‫פרווה?!‬ ‫ותמר‪.‬‬ ‫אבל מה?‬ ‫יהיה‬ ‫זית‬ ‫איך זה‬ ‫רימון‪,‬‬ ‫מאפים‪.‬‬ ‫תאנה‪,‬‬ ‫בשר‪ ,‬אז‬ ‫אכל‬ ‫לא‬ ‫פירות‪:‬בו‬ ‫דיאטה‪,‬גפן‪,‬‬ ‫עושהנשאר‬ ‫שהם–‬‫אותו‬ ‫אחד‬‫שטפו‬ ‫חמשה‬ ‫יש‬ ‫גבינה והגבינה מכוסה בבצק של הבורקס‪ ,‬או קרואסון גבינה‪ ,‬אז כיון שזה‬ ‫הסיר‪,‬‬ ‫את‬ ‫לשטוף‬ ‫צריך‬ ‫לכתחילה‬ ‫אבל‬ ‫בדיעבד‪,‬‬ ‫ב‪60-‬‬ ‫בטל‬ ‫–‬ ‫קטן‬ ‫‘שבב’‬ ‫משובח“בורא‬ ‫ויקר‪,‬‬ ‫ברך עליו‬ ‫הגרגיר‪.‬פרי‬ ‫דודבנים‪,‬‬ ‫פה על‬ ‫לברך‬ ‫נזכה יש‬‫בוא טוב‪,‬‬ ‫אמר הוא‬ ‫שומשום‪ .‬הזה‬ ‫מנגו‪ ,‬המנגו‬ ‫פהשל‬ ‫אחד‬ ‫לי‬ ‫מכוסה בבצק – הבצק הזה גם הוא נחשב כיסוי‪ ,‬ולכן אם עשה ככה יהיה‬ ‫רגילה‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫כל‬ ‫תפוזים‪,‬‬‫בצורה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫פה‬ ‫הטעם‬ ‫הסיר‪.‬‬ ‫את יש‬ ‫את‬ ‫קלמנטינות‪,‬‬ ‫ישטוף‬ ‫מרגיש‬ ‫טיפה‬ ‫סבון‪,‬‬ ‫פה‬ ‫יש‬ ‫כזה‪,‬‬ ‫בשיניים‪,‬‬ ‫תפוחים‪,‬‬ ‫‘סקוטש’‬ ‫אותו‬ ‫נשךפה‬ ‫‘ליפה’‪,‬‬ ‫יש‬ ‫אגסים‪,‬‬ ‫האדמה”‪,‬‬ ‫איזה‬ ‫יקחפה‬‫פרי‬ ‫יש‬ ‫מותר בדיעבד לאכול את זה‪.‬‬ ‫נקרא‬ ‫עלאבל‬ ‫פני‬ ‫שלהםזה‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫לשטוף‪,‬‬ ‫פצפון!‬ ‫שרגילים‬ ‫היתרון‬ ‫והענביםאיזה‬‫תראה‬‫רגילה כמו‬‫זה?‬ ‫ענבים‪.‬‬ ‫על‬ ‫בצורה‬‫לברך‬ ‫לי פה‬ ‫אלא‬ ‫קשה‪,‬יש‬ ‫זה‪.‬‬ ‫על‬ ‫מברךאבל‬ ‫בצורה‬ ‫יפים‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬צריך‬ ‫רבותי‪,‬‬ ‫פירות‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫גם כשזה לא נודע אליו אישית‬ ‫לא‬ ‫מצוין‪.‬‬ ‫לגימה‬ ‫שותההם‬ ‫אתהיהיה‬ ‫והקלמנטינות‬ ‫הזה – זה‬ ‫שיעור‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫שהגויאבות‬‫וככהלה‬ ‫ברכהנקיים הם”‪,‬‬ ‫ראשונה‪ ,‬אין‬ ‫הגויאבות‪,‬‬ ‫בחזקת‬ ‫ועל פני‬ ‫כלים‬ ‫רבותי‪,‬‬ ‫“סתם‬ ‫הקלמנטינות‬ ‫זה הכלל‬ ‫אם ישמעו את זה כמה ‘חכמים’‪ ,‬הם עלולים להתרגז‪ ..‬אבל לא בגלל‬ ‫על זה‪ .‬וזה‪,‬‬ ‫מברכים‬ ‫אנחנו‬ ‫מברך‬ ‫כבר‬ ‫ממנו‪,‬‬‫אז אם‬ ‫נהנה‬ ‫יד’‬ ‫המינים‪.‬‬‫שאדם‬ ‫‘ישים‬‫משבעת‬ ‫והענביםכל דבר‬ ‫המיניםשל מיץ‪,‬‬ ‫של מים‪,‬‬ ‫משבעת‬‫קטנה‬ ‫שזה לא נכון‪ ,‬אלא שלא מכירים את ההלכה הזו‪ ,‬כי זה לא מפורסם‪ ,‬אבל‬ ‫משנה‪..‬‬ ‫אחרונה‪ ,‬צריך‬ ‫המינים‪,‬‬ ‫זה‬‫משבעת‬‫ישטוף‪ ,‬מה‬‫ברכה‬‫וגם לא‬ ‫שהוא‬ ‫אבל‬ ‫המינים‬ ‫משבעתלא –‬ ‫ראשונה‪.‬‬ ‫אם‬ ‫ברכה‬ ‫מצוין‪,‬‬ ‫גם‬ ‫כלים –‬ ‫והאהובים‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שוטפת‬ ‫העץ”‪ ,‬ויש‬ ‫הצדיקים‬ ‫אשתו‬ ‫פרי‬ ‫“בורא‬ ‫רבותי‬ ‫אם‬ ‫באמת כשיראו את זה כתוב בחיד”א הקדוש וברבנו הרמ”א – תהיה‬ ‫מצוה רבותי‬ ‫גדולה‬ ‫שישזובזה ‪-‬‬ ‫טוב‪,7‬‬ ‫המינים‪,‬‬ ‫אחרונה‪ .‬יהיה‬ ‫משבעתזה‬ ‫ברכה כלים‪,‬‬ ‫לברךשהוא‬ ‫וישטוף‬ ‫פרי‬ ‫לאשתו‬ ‫על‬‫לברך יש‬ ‫כשיעור‪ ,‬ואז‬ ‫קצת‬ ‫יד’‪,‬יותר‬ ‫יעזור‬ ‫שיאכללנו‬ ‫עדיף‬ ‫‘ישים‬ ‫להם שמחה גדולה‪ .‬מקסימום לא תהיה להם ‘שמחה גדולה’‪ ,‬יגידו “לא‬ ‫שמחהישראל‪.‬‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫מזהלארץ‬ ‫ותהיהשבח‬ ‫הצדיקים והאהובים ‪ -‬יותר‬ ‫נוהגים”‪ ,‬לא נוהגים אבל זו ההלכה‪ ,‬כמו שהיא‪ ..‬אדם יכול לא לנהוג כל‬ ‫גבינה‬ ‫וירקות‬ ‫פירותשל‬ ‫בורקסים‬ ‫בוברכת‬ ‫עשודיני‬ ‫עוד שזה לא קשור אליו‪ ..‬כשזה קשור אליו – אדם צריך פתאום למצוא‬ ‫הפירות?‬ ‫שקרה‬ ‫מקרה‬ ‫מברכין על‬ ‫כיצדעל איזה‬ ‫המינים’‬ ‫[עובדיה]‬ ‫ששי‪:‬‬ ‫ב’שבעת‬ ‫רפאל‬‫רבי פרק‬ ‫ברכות‬‫קדימה‬ ‫היקר‬ ‫במסכת‬‫החתן שלי‬ ‫אומרת‬ ‫אותי‬ ‫המשנה‬‫שאל‬ ‫כל מיני היתרים‪ ,8‬צריך שאדם יזכור את ההלכה גם כשזה לא נודע אליו‬ ‫תמרים‪ ,‬אוכל‬ ‫אבל‪,‬‬ ‫והכינה‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫שעה אחת‪,‬‬ ‫שלהם‬ ‫ועברהאוכל‬ ‫אגס‪,‬‬ ‫המעלה‬ ‫אוכל‬ ‫בתנור‪,‬‬ ‫המינים‪,‬‬ ‫תפוח‪,‬‬‫למשל‪ ,‬בשר‬ ‫שבשבעת‬ ‫הכינה‬ ‫דוגמא‬ ‫אחת‬ ‫פירות‬ ‫אשה‬ ‫אוכל‬ ‫החמשה‬ ‫זמן‪:‬‬ ‫עכשיו‬ ‫אדם כמה‬ ‫כל‬ ‫לפני‬ ‫אישית‪ ,‬תגיד לאנשים את ההלכה!‬ ‫מברכים?‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫החשוב‬ ‫מה‬ ‫האילן‬ ‫הפרי‬ ‫פירות‬ ‫הוא‬ ‫הזיתים‬ ‫על‬ ‫בורקסים עם גבינה באותו תנור‪ ,‬ושאלו כמה רבנים וכולם אמרו להם‬ ‫הגמרא‬ ‫הזיתים‪.‬‬ ‫אומרת‬ ‫זה‬ ‫מכולם‪,‬‬ ‫זיתים‪.‬‬ ‫אוכל‬ ‫ביותר‬ ‫רימונים‪,‬‬ ‫הגבוה‬ ‫אופניים בשבת‬ ‫קלמנטינה –‬ ‫כך‬ ‫מכיון‬ ‫אחר‬‫למה?‬ ‫התמרים‪.‬‬ ‫הבורקסים אוכל‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫אתה‬‫העץ‪ .‬כך‬ ‫את אחר‬ ‫של‬ ‫המינים‪.‬‬ ‫הפירות‬ ‫לזרוק‬ ‫בשבעת‬ ‫שצריכים‬‫הפירותעל כל‬ ‫שזההעץ”‪.‬‬ ‫אסור‪,‬‬ ‫פרי‬ ‫מסבראמכל‬ ‫“בורא‬ ‫יותר‬ ‫ֶּד�ֶּר ְְך ֵיְֵלְ כּוּ ָבָ ּהּ ְוְ ֶֶאת ַהַ �ַּמֲּעֲֶׂש�ׂ ה‬ ‫ָלֶָהם ֶֶאת ַהַ ֶ‬ ‫הפסוק אומר (שמות יח‪ ,‬כ)‪ְ :‬וְ הֹו ַַֹד ְְע � ָּּת ֶ‬ ‫אתה אוכל‬ ‫העניין‬ ‫אומרת‪ ,‬כל‬ ‫הגמרא העץ”‪,‬‬ ‫“בורא פרי‬ ‫הסדר?‬ ‫אגס –‬ ‫למה זה‬ ‫ורימונים‪.‬אוכל‬ ‫העץ”‪ ,‬אתה‬ ‫תאנים‬ ‫הענבים‪,‬פרי‬ ‫“בורא‬ ‫שבישלו בשר בתנור ולא עברו ‪ 24‬שעות‪ ,‬וזה היה גלוי‪ ,‬לא היה מכוסה‪,‬‬ ‫ֲאֲ � ֶׁׁשר ַַיֲעֲׂשּׂוּן‪ ,‬יש דברים שאפשרי לאדם להחמיר בהם‪ ,‬יש דברים שלא‬ ‫“סברס”‪,‬‬ ‫אנחנו‬ ‫ערבימה‬ ‫ישראל‪ .‬אז‬ ‫ארץ בלשון‬ ‫הנקרא‬ ‫הפריאת‬ ‫משבחים פה‬ ‫הקדוש‪ :‬על‬ ‫אנחנו‬ ‫החיד”א‬ ‫המינים‪,‬‬ ‫אומר‬‫שבעת‬ ‫סברס‪,‬‬ ‫של‬ ‫ועכשיו עשו בו בורקסים של גבינה‪ ,‬גם בגלוי‪ ,‬לכן צריכים לזרוק את‬ ‫הפסוק‪ .‬אומרת הגמרא‪ ,‬התורה אמרה‪:‬‬ ‫מתוך העץ”‪.‬‬ ‫“בורא פרי‬ ‫עליו?ללמוד‬ ‫לעשות?‬ ‫מברכים‬ ‫צריכים‬ ‫מה‬ ‫אפשרי לאדם להחמיר בהם‪.‬‬ ‫הבורקסים הללו‪ ,‬הואיל ולא עברו ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫יש‬ ‫ארץ‪,‬‬ ‫האדמה”‬‫פרי למילה‬ ‫“בוראקרוב‬ ‫הפרי‪ ,‬יותר‬‫שהמאכל‪ ,‬מברך‬ ‫ככל ארטישוק‬ ‫למשל‬ ‫ושעורה”‪.‬‬ ‫חטה דוגמה‬ ‫“ארץ אוכל‬ ‫אתה‬ ‫כמו אופניים בשבת (רגילות‪ ,‬לא חשמליים)‪ ,‬היום אף אחד לא נוסע באופניים‬ ‫פעמייםגזר‪ ,‬בצל‪,‬‬ ‫“ארץ”‪:‬‬ ‫עגבניות‪ ,‬צנון‪,‬‬‫כתוב פה‬ ‫גדול‬‫מלפפון‪,‬‬ ‫חידוש‬ ‫הפסוק‪:‬‬ ‫בזהאת‬ ‫האדמה”‬ ‫ישנראה‬ ‫פרי‬‫קדימה‪ .‬אז‬ ‫זה “בורא‬ ‫זכות‬ ‫בננה‬ ‫יותר‬‫אוכל‬ ‫לו‬ ‫בשבת‪ ,‬רק ילדים קטנים‪ ,‬בנתיבות אם אתה רואה אופניים בשבת – זה רק‬ ‫צריכים‬ ‫בדיעבד‬ ‫אפילו‬ ‫אסור‪,‬‬ ‫שזה‬ ‫ותאנה לנו‬ ‫נראה‬ ‫שמסברא‬ ‫באמת‪ ,‬אע”פ‬ ‫אבל‬ ‫הירקות‬ ‫“זית‬ ‫ארץ‪,‬‬ ‫פעםעל‬ ‫ירקות‪.‬‬ ‫זה עוד‬ ‫ארץ”‪,‬‬ ‫למה?‬ ‫ורימון‪.‬‬ ‫אדמה‬ ‫כל זה‬ ‫וגפן‬ ‫סלק‪,‬‬ ‫ושעורה‪,‬‬ ‫קולורבי‪,‬‬ ‫חטה‬ ‫דלורית‪,‬‬ ‫“ארץ‬ ‫התאילנדים והסינים שעובדים ביום חול ובשבת נוסעים באופניים קצת‪,‬‬ ‫זה‪,‬‬ ‫העץ‪.‬את‬ ‫לי‬ ‫רבותי‪,‬‬ ‫הראהלב‬ ‫פרי‬ ‫בוראנשים‬ ‫הוא‬ ‫מברךבואו‬‫גדול‪,‬‬ ‫תמרים‪.‬‬ ‫חידוש‬ ‫האילן‬ ‫ועליש בזה‬ ‫“ודבש”‪,‬‬ ‫פירות‬ ‫האלו‪,‬‬ ‫שמן‪,‬‬ ‫האדמה‬ ‫הבורקסים‬ ‫שעושים‬ ‫זיתיםפרי‬ ‫בורא‬‫שמן”‪ ,‬את‬ ‫לזרוק‬ ‫מברך‬ ‫אתה לא רואה אופניים בשבת בשגרה אצל אנשים גדולים‪.‬‬ ‫מעניין‬ ‫מאוד שלוש‬ ‫דברמספר‬ ‫מוזכר?‬‫הוא כותב‬ ‫איפהשהוא‬ ‫הרמ”א‪,‬‬ ‫ברבנוהגפן‬ ‫וגפן”‪.‬‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫חטהיזכר על‬ ‫ושעורה‬ ‫“ארץרפאל‬ ‫רבי‬ ‫עד שהיה מיקל באיזה משהו‬ ‫מרחיב‬ ‫כתוב “ארץ‬ ‫שובשהוא‬ ‫הקדוש‬ ‫בחיד”א ה’!‬ ‫חמש‪.‬‬ ‫של‬‫השמחה זה‬ ‫“ורימון”‬‫ראיתי‬ ‫אחר כך‬ ‫ארבע‪–.‬‬ ‫הנהנין‬ ‫ברכותזה‬ ‫קח (סעיף א)‪,‬‬ ‫“תאנה”‬ ‫“ארץ”‪.‬‬ ‫למילהסימן‬ ‫ביו”ד‬ ‫אבל זה לא אסור‪ ,‬הבן איש חי הקדוש (שו”ת רב פעלים ח”א סי’ כ”ה) סובר‬ ‫עשינו‬ ‫מברך לה’‬ ‫“ארץ”‬ ‫שעה‬‫למילה‬ ‫ואחרי‬ ‫שהאדם‬ ‫צמודים‬‫בתנור‬‫הם ה’‬ ‫של‬‫בשר‬ ‫עשינו עכשיו‬ ‫והתמרים‬ ‫השמחה‬ ‫והאהובים‬ ‫שהזיתים‬ ‫[הרי] אם‬ ‫יוצא‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הצדיקים‬ ‫ודבש”‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫רבותי‬ ‫וזה זה‪,‬‬ ‫שמן‬ ‫את‬ ‫זית‬ ‫שמותר לנסוע באופניים בשבת‪ ,‬והבן איש חי לא היה מהפוסקים‬ ‫אבל‬ ‫יתברך‪,‬‬‫אותו‪,‬‬ ‫והתמרים‬ ‫לה’‬ ‫לזרוק‬‫צריכיםרוח‬ ‫הזיתים‬ ‫נחת‬ ‫השניה‪ .‬לכן‬ ‫כזה‬ ‫שעה‪-‬שעתיים –‬ ‫עושה‬ ‫“ארץ”‬ ‫כי זה‬ ‫למילה‬‫שנייםאחרי‬ ‫ופרי‪,‬‬ ‫שעשינו‬ ‫והתמריםכל פרי‬ ‫הזה‬ ‫החלב‬ ‫הפירות‪ ,‬על‬ ‫חלב‪,‬‬ ‫השניה‪,‬‬ ‫על‬ ‫המיקלים‪ ,‬עד שהיה מיקל באיזה משהו – צריך לעשות על זה סעודה‬ ‫התערבבו‪,‬‬ ‫פשוט‬ ‫כך‬ ‫אחר‬ ‫הזיתים‪ ,‬זה‬‫כל האדים‬ ‫ושותים‪,‬‬ ‫אז‬ ‫פתוח‪,‬‬ ‫שאוכלים‬‫כולם‪ .‬קודם‬ ‫החלב‬ ‫כל פעם‬ ‫לה’‪,‬וגם‬ ‫לפני‬ ‫פתוח‬ ‫ראשונה‪,‬‬ ‫שמברכים‬‫הבשר היה‬ ‫קדימה‬ ‫הנפלאות‬ ‫כשגם‬ ‫מתי?‬ ‫הברכות זכות‬‫יש להם‬ ‫זה‬ ‫גדולה‪ ..‬היה מחמיר בכל דבר‪ ,‬מהיראת שמים שלו‪ ,‬מהקדושה שלו‪ ,‬אבל‬ ‫הפרי איזה‬ ‫הכי‬ ‫בעיה‪.‬‬ ‫צמא‪,‬‬ ‫היה‬ ‫מה‬ ‫בתורהאין‬ ‫מכוסה –‬ ‫אדם‬ ‫רבותי בן‬ ‫לעצמנו היה‬ ‫“שמע‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫אם לך‪:‬‬ ‫יגיד‬ ‫אבל‬ ‫נתאר‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫לה’‪.‬‬ ‫את‬ ‫יבוא‬ ‫לזרוק‬ ‫גדולה‬ ‫עכשיו‬ ‫וצריך‬ ‫שמחה‬ ‫התמרים‪.‬‬ ‫רבותי‬ ‫באופניים הוא כותב – מותר! מותר לנסוע באופניים‪.9‬‬ ‫לוקרה‪,‬‬ ‫“מה‬ ‫‘ספרייט’‬ ‫ענבים!” תגיד‬ ‫בתבנית‬ ‫פחית‬ ‫לו‬ ‫מפוזרתנתן‬ ‫פתאום!‬ ‫עכשיו‬‫אחד “מה‬ ‫לך‬ ‫יגידלא‬ ‫הגבינה‬ ‫בא‬ ‫“זית”‪.‬‬ ‫לו כלום‪,‬‬ ‫שתה‬ ‫חשוב?”לאתגיד‬ ‫יומיים‬ ‫חרדים נוסעים באופניים בשבת!!‬ ‫זה חצי‬ ‫הכי‬ ‫בתוך‬ ‫אותו‬ ‫“ארץ”זה‬‫רואהאת‬ ‫עשה‬ ‫למילה‬ ‫אתה‬ ‫צמוד‬ ‫שהכי קודם‬ ‫לכתחילה) אם‬ ‫אותו!‬ ‫ככל‬ ‫(בדיעבד‪ ,‬לא‬ ‫החיה‬ ‫שלישי”‪.‬‬ ‫לו? הוא‬ ‫הקדוש‬ ‫קרה זה‬ ‫החיד”א‬ ‫מהענבים‬ ‫מרן‬‫פתאום!‬ ‫רבותי‬ ‫אומר‬ ‫עכשיו תתארו לכם תלמיד חכם גדול שצריך לנסוע באופניים‪[ ,‬לדוגמא]‬ ‫מבסוט!‬ ‫היא‬ ‫ה’‪ ,‬אלא‬ ‫בתבנית‪,‬‬ ‫מפוזרתמלאך‬ ‫אותו כמו‬ ‫אתה רואה‬ ‫הגבינה לא‬ ‫עכשיו –‬ ‫היתההזה‬ ‫הספרייט‬ ‫הגבינה‬ ‫אחרי‬ ‫איפה‬ ‫מעולף‪,‬‬ ‫חשוב‪.‬‬ ‫בצק‪,‬‬ ‫רבי ישי (צריך לנסוע במרכבה של המשיח‪ ..‬אבל רק בשביל הדוגמא בהלכה)‪ ,‬תתארו‬ ‫ב’ברכירבותי‬ ‫יוסף‬ ‫זההזה!‬ ‫ספרייט‬ ‫מחזק את‬ ‫הסדר‬ ‫אותו‬ ‫את‬ ‫החיה‬ ‫והחיד”א‬ ‫מישינה‬ ‫המרגלים‬ ‫הרמ”א‬ ‫הימים”‪.‬‬ ‫חטארבנו‬ ‫כל‬ ‫אומר‬ ‫ושמח‬ ‫הבורקסים‪,‬‬‫שמח! “שש‬ ‫בתוך‬ ‫לכם שרבי ישי יסע באופניים בשבת‪ ,‬מה יהיה כתוב אחר כך בעיתונים‬ ‫ולא רק‬ ‫לפי‬ ‫בפסוק‪,‬‬ ‫הריאת זה‪.‬‬ ‫מדבש‪.‬לנו‬ ‫הקב”ה נתן‬ ‫שבעולםמתוק‬ ‫ראשינו‪ ,‬דבר‬ ‫וכל שתייה‬ ‫עטרת‬ ‫אוכל‬ ‫מאבא‪,‬‬ ‫שמעתי‬ ‫הצדיקים‪ ,‬כל‬ ‫של אשדוד‪“ :‬מה זה?! חרדים נוסעים באופניים בשבת!! מותר? אסור?”‪.‬‬ ‫לשתות‪,‬‬ ‫והתמרים‬ ‫לאכול‪,‬‬ ‫הם‬ ‫ברשימה‪,‬‬ ‫היכולת‬ ‫את‬ ‫האחרונים‬ ‫לנו‬ ‫נתן‬ ‫הקב”ה‬ ‫הם‬ ‫‪ 6‬בשבוע שעבר הייתי עם רבי ישי [דוגמה] באיזו דרשה ב[מושב] בן‪-‬זכאי אצל רבי‬ ‫הזיתים‬ ‫זה‪,‬‬ ‫את‬‫הדברים‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫נתן‬ ‫של‬‫שהקב”ה‬‫הסדר‬ ‫זה נראה תמוה בעינינו‬ ‫כמה [רוקח]‪ ,‬היה שם איזה צדיק אחד שאמר לנו ‘חידוש’‪ ,‬אמר “איך נוצר נייר כסף‬ ‫כך‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ה’‬ ‫והאהובים‪,‬‬ ‫הרימונים‪,‬‬ ‫הצדיקים‬ ‫התאנים‪,‬‬ ‫רבותי‬ ‫הענבים‪,‬‬ ‫וזה‬ ‫ואילו‬ ‫לשתות‪,‬‬ ‫ברשימה‪.‬‬ ‫כמה‬ ‫לאכול‪,‬‬ ‫האחרונים‬ ‫משה‬ ‫למלךעלמלכי‬ ‫המילה‬ ‫שקל‪,‬‬ ‫קמצנים את‬ ‫רבו‬ ‫פעם‬ ‫ומברך‬ ‫שוב‬ ‫“שני‬‫ומודה‬ ‫הכניסה‬ ‫הצדיק הזה‬‫ושמח‬ ‫הקדושה‬ ‫ושותהלנו‬ ‫אז אמר‬ ‫שהתורה‬ ‫אוכל‬ ‫איך נוצר‪,‬‬ ‫שהאדם‬‫ככה?‬ ‫לא ידענו‬ ‫מזה‬ ‫קרה‬ ‫שמח‬ ‫למה‬ ‫בעולם?”‪,‬‬ ‫רבותי‪ ,‬הבן איש חי כותב שזה מותר! נכון‪ ,‬המגן אברהם ע”ה היה מחמיר‬ ‫השקלשמו‬ ‫להיות‬ ‫הזה‬ ‫יתברך‬‫האחרונים‪,‬‬ ‫נמשך‬ ‫שמהמאמץשה’‬‫והעצומים‬ ‫ולתמרים שהיו‬‫הגדולים עד‬ ‫משך ל‪-‬פה‪,‬‬ ‫לזיתים‬ ‫החסדים‬ ‫ל‪-‬פה וזה‬ ‫כלגרם‬ ‫עלזה‬ ‫משך‬ ‫ואז‬ ‫הקב”ה‪,‬זה‬‫בפסוק‪,‬‬ ‫הרבה‪,‬‬ ‫המלכים‬ ‫אותו‬‫“ארץ”‬ ‫מתחו‬ ‫בזה‪ ,‬הוא היה אשכנזי‪ ,‬אבל השלחן ערוך לא אסר את זה‪[ ,‬וכאמור] הבן‬ ‫כסף‪...‬דבר מתוק מדבש‪ :‬בחטא‬ ‫ראשינו‬ ‫אומר אבא עטרת‬ ‫ונעשה נייר‬ ‫עושה איתנו‪.‬‬ ‫ראשונים?‬ ‫לעד‬ ‫איש חי כותב שזה מותר!‬ ‫ארץ ישראל‪,‬‬ ‫עללהיות‪..‬‬ ‫דיבהיכול‬‫ככה‪ ..‬אבל‬ ‫בברכות‬ ‫הוציאו‬ ‫המרגליםלעשות‬‫קדימה‬ ‫אפשר במציאות‬ ‫כשה’איךירחם‬ ‫המרגלים‪,‬לא יודע‬ ‫רק מה קרה? אנחנו לא התרגלנו לנסוע באופניים בשבת‪ ,‬אז אם נראה‬ ‫מאוד‬ ‫אמר‬ ‫יודע‬ ‫לאמר”לא‬ ‫סיטואציה‬ ‫ישראלמאשתו‪,‬‬ ‫פוגשמפחד‬ ‫היהבני‬ ‫מאוד‬ ‫אדם‬ ‫אחדאל‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫לפעמים‬ ‫בנאדם‬ ‫תרו‬ ‫והאהובים‪,‬‬ ‫לידאשר‬ ‫נתיבות‪,‬‬ ‫הארץ‬ ‫הצדיקיםאחד‬ ‫פעם דיבת‬ ‫במושב‬ ‫רבותי‬ ‫“ויוציאו‬ ‫‪ 7‬היה‬ ‫המצח‪..‬‬ ‫עשר‬ ‫איזההביאו‬ ‫עד חצי‬ ‫הם‬ ‫פה‬ ‫דיברו‪,‬‬‫כזה‪,‬‬ ‫רק יש‬ ‫‘עצבני’‬ ‫לא ה’‪,‬‬ ‫ברכת‬ ‫משהו‬ ‫הם‬ ‫מלא‬‫שלחןראש‬ ‫הארץ‪,‬‬ ‫כיסוי‬ ‫דיבה על‬ ‫לה דוקא‬ ‫הרע‬ ‫היהעין‬ ‫הוציאו‬ ‫עדינה‪,‬בלי‬‫היתהיש לו‬ ‫כשהם‬ ‫מעניינת‪,‬‬ ‫הקב”ה‪,‬‬ ‫למה‪,‬‬ ‫‪ 8‬במרוקו היה להם איזה כפר‪ ,‬הרב של הכפר – קראו לו רבי מכלוף‪ ,‬בא אצלו אחד‬ ‫תוקפנית‪..‬‬ ‫מה‪ ,‬אני לא‬ ‫אבלמאוד‬ ‫לאכול‪,‬אבל‬‫צדיקה‪ ,‬כאילו‪,‬‬‫מאוד רוצה‬ ‫העץ”‪ ,‬אני‬ ‫היתה כאילו‬ ‫“בורא פרי‬ ‫ממנה‪ ,‬היא‬ ‫שכולם‬ ‫היה ירא‬ ‫פירות‪,‬‬‫הוא‬ ‫מאנשי הכפר‪ ,‬קראו לו יעיש‪ ,‬בא יעיש ואמר לרב “יא סידי” – כבוד רבי מכלוף‪,‬‬ ‫יום‬ ‫וכך בכל‬ ‫פעמים‬ ‫עשר‬ ‫ממנה‪,‬‬ ‫עכשיו‬ ‫מסכן ירא‬ ‫והואאברך‬ ‫כלים!!”‪,‬וכי‬ ‫“שטוף העץ”‪.‬‬ ‫“בורא פרי‬ ‫אחדכל פעם‬ ‫אומרת לו‬ ‫על כל‬ ‫היתה‬ ‫מברך‬ ‫היא‬ ‫כ חמאר‬ ‫ש (מצוין)”‪“ ,‬מה אני אגיד לך‪ַ ,‬ד ּ‬ ‫כ (מה שלומך) יעיש?”‪“ ,‬ב”ה‪ְְּ ,‬ב ָל ָָּב ׁ‬ ‫“אכסבר ּ‬ ‫אגסים‪ ,‬סברס‪ ,‬גויאבות‪ ,‬מנגו‪,‬‬ ‫כלים‪.‬‬ ‫“בורא פרי העץ”? יש פה היה שוטף‬ ‫קלמנטינות‪,‬‬ ‫די אלמסעוד טאה פי אלבור” (החמור של מסעוד נפל לתוך הבור)‪“ ,‬איי איי איי‪ַ ,‬‬ ‫אשׁ‬ ‫יום אחד‪ ,‬בא אצל הרב שלו‪ ,‬אמר לרבו “קצתי בכל זה‪ ,‬לא יכול‪ ,‬כמה אני יכול כל‬ ‫דובדבנים‪ .‬יש פה זיתים‪ ,‬תמרים‪ ,‬ענבים‪ ,‬רימונים‪ ,‬תאנים‪ ,‬אפרסמונים‪.‬‬ ‫ָנ ֲעמְלוּ?!” (מה נעשה לו?!) “באנו לשאול‪ ,‬נוציא אותו?”‪ ,‬אמר לו “לָא לָא‪ ,‬אסור!‬ ‫היום לשטוף כלים?! אני לא נושם‪ ,‬אין אוכל מוכן‪ ,‬אין כלום‪ ,‬אני כל הזמן שוטף‬ ‫יש פה פיסטוקים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬קשיו‪ ,‬אגוז בונדוק‪ ,‬אגוז מלך‪ ,‬אגוז פקאן‪.‬‬ ‫שבת! אתה לא יודע את ההלכה?! בעלי חיים – מוקצה! שבת! אסור להוציא אותו‬ ‫כלים!”‪ ,‬אמר לו “תגיד לאשתך שאתה לא יכול!”‪ ,‬אמר לו “הלוואי שהייתי יכול‬ ‫בשבת”‪“ ,‬יא סידי‪ ,‬החמור סובל!”‪“ ,‬מה נעשה?! אנחנו הפלנו אותו?? לא אנחנו‬ ‫פירות שכולם “בורא פרי העץ”‪.‬‬ ‫ַפֵַחד!”‪“ ,‬למה אתה מפחד?! מה היא‬ ‫יש פה בלי עין הרע נגיד עשרים סוגי‬ ‫להגיד לה שאני לא יכול‪ ,‬אני מתיירא ממנה‪ְְ ,‬מ ֵ‬ ‫הפלנו אותו‪ ..‬מה נעשה שהוא סובל‪ ..‬אין מה לעשות”‪.‬‬ ‫מברךלעשות לי‪ ,‬אבל אני מפחד‪ ..‬מפחד ממנה‪ ,‬אז‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫פעם‬ ‫העץ”‬ ‫פרי‬ ‫“בורא‬ ‫אנייכולה‬ ‫“תראה היא‬‫“לא יודע מה‬ ‫בליבי‬ ‫אומר‬ ‫לך?!”‪,‬‬ ‫תעשה‬ ‫אני‬ ‫כ חמאר דיאלכּ!”‪“ ,‬ג’יבו ג’יבו!!”‪“( ..‬זה‬ ‫אחרי ‪ 10‬דקות בא מישהו “יא סידי! ד ּ‬ ‫ככה”‪.‬אני רוצה לאכול מהכל‪,‬‬ ‫העץ”‪ ,‬אם‬‫להגיד לה‬ ‫פרי‬ ‫יכול‬‫“בורא‬‫מברך עכשיו ‪ 20‬פעמיםאני לא‬ ‫החמור שלך!”‪“ ,‬תביא אותו תביא אותו!!”‪“ )...‬אבל שבת!”‪“ ,‬צער בעלי חיים! זה‬ ‫הכליםמשהו‬ ‫תדפוק‬ ‫העץ על‬ ‫שטיפת‬ ‫פרי‬ ‫באמצע‬‫כלים‪,‬בורא‬ ‫לברך‬ ‫שוטף‬ ‫מסוימת‬ ‫מחר כשאתה‬ ‫עדיפות‬ ‫יש טוב!‬ ‫האם טוב‬ ‫“תקשיב‬ ‫השאלה‬ ‫אמר לו‬ ‫אסור! החמור מצטער! זה אסור! אתה עושה קטרוג גדול ח”ו! החמור מצטער זה‬ ‫ערוך*‪ ,‬אם‬ ‫“מה‬ ‫שלחןעוד!!!”‪,‬‬ ‫לא יהיה‬ ‫אומר‬‫נגמר!!!!‬‫נגמר!אלי?‬ ‫נגמר!קרוב‬ ‫זהו!! הכי‬ ‫זהו!!שיצא‬ ‫“די!! מה‬ ‫מתוכם‪ ,‬או‬ ‫השיש‪ ,‬תגיד‬ ‫מסוים‬ ‫על‬ ‫קטרוג גדול!!”‪.‬‬ ‫זה! זכות‬ ‫תראה‬ ‫תן לו‬ ‫תתאמן על‬‫המינים‪,‬‬ ‫גיבור!‬‫משבעת‬‫תגיד‪ ,‬תהיה‬ ‫העץ”‬ ‫פריככה‬ ‫ה”בורא‬ ‫כלים!!”‬ ‫בתוךשוטף‬ ‫יותר לא‬ ‫משהו‬ ‫יש פה‬ ‫נגמר?!”‪“ ,‬אני‬ ‫אבל מתי הוא נזכר שזה ‘צער בעלי חיים’ וזה לא מוקצה? אתה יודע מתי – כשהחמור‬ ‫המינים‪ .‬אבל יש פה‬ ‫השלחן”‪.‬‬ ‫משבעת‬ ‫תדפוק על‬ ‫זה לא‬ ‫אבלזה‪,‬‬‫עושה את‬ ‫אתהטוב‪,‬‬ ‫אגוזים זה‬ ‫קדימה‪ .‬למשל‪ ,‬לי איך‬ ‫היה שלו‪ ,‬כל עוד שהחמור לא שלו – הוא לא כל כך מכיר את ההלכה הזו‪ ,‬אבל‬ ‫אני‬ ‫די! יותר‬ ‫להקדים‬ ‫צריך‬‫הוא“זהו!‬ ‫נגמר?”‪,‬‬ ‫נגמר!!”‪“ ,‬מה‬ ‫המינים‪ .‬אז‬ ‫משבעת‬ ‫נגמר!!‬ ‫“די!!זה‬ ‫ענבים‬ ‫והדגים]‬ ‫ענבים‪.‬‬ ‫עשה כך‬‫למשל‬ ‫אדם‬ ‫[אותו‬ ‫דוגמה‬ ‫כשהחמור שלו – אז הוא נזכר בהלכה הזו‪...‬‬ ‫לאשתך”‪ .‬ישראל‪.‬‬‫מחר את ארץ‬ ‫משבחים‬ ‫תגיד ככה‬ ‫גיבור‪ ,‬פה‬ ‫שאנחנו‬ ‫תהיה‬ ‫משום‬ ‫למה?“יאלה‬ ‫כלים!!”‪,‬‬ ‫לא שוטף‬ ‫הענבים‪.‬‬ ‫ולברך על‬ ‫ְלְִקי”‪ ,‬הוא אומר “יש כלי נקרא‬ ‫‪ 9‬הוא לא קורא לזה אופניים‪ ,‬הוא קורא לזה “גֹו ַַֹר ִ‬ ‫כלים!!”‪ ,‬התחיל לשטוף ובאמצע דפק על השיש ואמר “די!!!‬ ‫למחרת‪“ ,‬עוזי! שטוף‬ ‫_____________________‬ ‫ְלְִקי” ויש לו שני גלגלים” ומנפחים את הגלגלים באויר‪“ ,‬ממלאים אותם ברוח”‬ ‫“גֹו ַַֹר ִ‬ ‫נגמר!! נגמר!!”‪“ ,‬מה אתה צועק! מה נגמר?!”‪“ ,‬נגמר לי הסבון‪ ..‬תביאי עוד”‪...‬‬ ‫ככה הוא מסביר על האופניים‪.‬‬ ‫א’ברג’ל‪...‬‬ ‫עדינות‪..‬‬ ‫י’ורם להם‬ ‫ר’בינוהיתה‬ ‫נעשה? ר”ת‬ ‫בנתיבות‬ ‫[סימן] רי”א‪.‬‬ ‫ממנהאת זה?‬ ‫מאוד‪ ...‬מה‬ ‫הוא אומר‬ ‫* באיזה סימןפחד‬ ‫‪3‬‬ ‫אסור – זה מותר?!”‪ ,‬ואז מה יהיה הגבול בזה?! לכן “דברים המותרין‬ ‫איזה תלמיד חכם נוסע באופניים בשבת – זה נראה תמוה בעינינו‪.‬‬ ‫ואחרים נהגו בהן איסור‪ ,‬אי אתה רשאי להתירן בפניהם”‪.‬‬ ‫“ואם ישבר הגלגל?!”‬ ‫זה אחד מ‪’-‬י”ג עיקרים’‬ ‫הבן איש חי אומר – אין הבדל בין עגלת תינוק‪ ,‬שהאמא דוחפת עגלת‬ ‫אבל אם בכל זאת אדם לא על כל דבר יגיד ‘מותר או אסור’‪ ,‬אלא הוא‬ ‫תינוק בדרך – לאופניים‪ ,‬אותו הדבר‪“ .‬ואם ישבר הגלגל?!”‪ ,‬ואם ישבר‬ ‫מסביר את הדבר – ‘למה פעם אמרו שזה אסור ולמה זה נעשה מותר?’‪,‬‬ ‫הגלגל של העגלה?! מה שתחשוש באופניים – תחשוש בעגלה‪ ,‬כמו‬ ‫ואנשים מבינים את המשמעות‪ ,‬זה לא שה’אסור’ היתה טעות‪ ,‬אלא‬ ‫שמותר להסיע בשבת עגלת תינוק ברגל‪ ,‬ככה מותר לנסוע באופניים‬ ‫התורה הקדושה לא משתנית אף פעם‪ ,‬זה אחד מ‪’-‬י”ג עיקרים’‪.‬‬ ‫לדעת הבן איש חי‪ ,‬אין בזה שום חשש‪ .‬ואם התקלקל – התקלקל‪ ,‬אנחנו‬ ‫יש איזה משחק כדורגל ‘רציני’‬ ‫לא יכולים לגזור גזירות מדעתינו אחרי חתימת התלמוד‪ ,‬אי אפשר לגזור‬ ‫היום יום רביעי‪ ,‬אחד אומר לך‪“ :‬תשמע‪ ,‬השבת פחות מתאים לי לשמור‬ ‫גזירות חדשות מדעתינו‪.‬‬ ‫כי יש איזה משחק כדורגל ‘רציני’‪ ,‬אני מסכים עם השבת‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫למה אסור??‬ ‫רוצה להפסיד את השבת‪ ,‬אז במקום שאני אשמור את השבת‪ ,‬אני אשמור‬ ‫“אסור לנסוע באופניים!”‪ ,‬למה אסור?? אומר הבן איש חי שזה מותר‪.‬‬ ‫את יום חמישי‪ ,‬הנה‪ ,‬מהשקיעה כיביתי את הטלפון ואת הכל עד מחר‬ ‫אבל כמה שזה מותר – אם עכשיו נראה אנשים יראי שמים שנוסעים‬ ‫בצאת הכוכבים” – אלו דברי שטות! ַַמה ִּי� � ֵּּּתן ְלְ ָָך ַ‬ ‫ּוַּמה ֹּי ִ�ִּסיף ָלָ ְְך (תהלים‪ ,‬קכ‪ ,‬ג)‪,‬‬ ‫באופניים בשבת – זה יהיה תמוה בעינינו‪ .‬למה? כי כבר אנחנו התרגלנו‬ ‫ָׂר ֵֵאל �ְּבֹּיֹום‬ ‫ְִׂש ָ‬ ‫ּמֹּו ִי �‬ ‫נּוָּחה ְלְ ַעַ ֹ‬ ‫כיון שהקב”ה הנחיל לנו את השבת‪ַ ,‬הַ ַּמ�ְּנְ ִִחיל ְְמ ָ‬ ‫שזה אסור‪ ,‬זה לא אסור כי באמת זה אסור‪ ,‬זה אסור כי אנחנו התרגלנו‬ ‫ַּׁבת ֹק ֶֶֹדׁשׁ ‪ ,‬הקב”ה נתן לנו את השבת‪ ,‬נתן לנו הכל‪ ,‬יראת שמים‪ ,‬בתי‬ ‫�ַׁש �ּ‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬את הכל נתן לנו ה’ יתברך כמו שצריך‪ ,‬ה ֹֹודּוּ ַלַה’‬ ‫רק אם הוא יסע באופניים בשבת‬ ‫ּדֹּו (תהלים‪ ,‬קו‪ ,‬א)‪ ,‬זה דבר שכל אחד יודע את המעלה‬ ‫�ִּּכי טֹוֹב �ִּּכי ְלְ עֹוָֹלָ ם ַַח ְְס ֹ‬ ‫לפי זה‪ ,‬שאופניים בשבת זה לא אסור‪ ,‬אנחנו ב”ה מסתדרים והולכים‬ ‫כמה היא גדולה וקדושה‪.‬‬ ‫ברגל‪ ,‬אבל לו יצויר שיש בנאדם שהוא לא דתי‪ ,‬קצת מתחיל להתחזק‪,‬‬ ‫כמעט לכל משפחה פעם קרה‬ ‫וה’קצת דת’ שהוא רואה – זה רק אם הוא יבוא לבית הכנסת בשבת‪,‬‬ ‫עכשיו יבוא אדם ויגיד‪“ :‬תראה‪ ,‬אני יודע תמיד היינו רגילים עוד מאבא‬ ‫הבעיה שבית הכנסת מאוד רחוקה ממנו‪ ,‬הוא לא יכול להגיע לבית‬ ‫שלי וסבא שלי שלפני השבת עושים איזה ‘פטנט’ שכשפותחים את‬ ‫הכנסת ברגל‪ ,‬רק אם הוא יסע באופניים בשבת‪ ,‬לא חשמליים – רגילים‪.‬‬ ‫המקרר (בשבת)‪ ,‬לא נדלקת הנורה”‪ .10‬אבל אם הנורה דולקת ועכשיו שבת‬ ‫“רציתי לחזק ידי כבודו”‬ ‫קודש‪ ,‬וכמעט לכל משפחה פעם קרה (ומי שלא‪ ,‬שיצפו לזה) שפתאום הבן‬ ‫פעם כתב לי מכתב‪ ,‬הגאון החסיד מופת הדור – רבי מאיר מאזוז‪,‬‬ ‫יגיד‪“ :‬תשמע‪ ,‬שכחנו את האור של המקרר דולק”‪ ,11‬אם פותחים את‬ ‫כשהוצאתי בשעה טובה את הספר ‘שבת המלכה’ – חלק תשיעי על‬ ‫המקרר נדלק האור‪ .‬מה לעשות? יש כאלה אנשים שהולכים ומחפשים‬ ‫הלכות מוקצה‪ ,‬אז הוא כתב לי מכתב יפה‪“ :‬לכבוד (כבוד עבדכם) החיד”א‬ ‫אחרי גוי שאולי יבוא ויפתח את המקרר ואח”כ יוכל לפתוח [הוא בעצמו]‬ ‫שליט”א‪ ,‬התכבדתי מאוד בספרו שבת המלכה חלק תשיעי‪ ,‬וראיתי‬ ‫את המקרר‪.‬‬ ‫שכתב שם לגבי אופניים בשבת‪ ,‬שהבן איש חי סובר שמותר לנסוע בהם‪,‬‬ ‫“תפתחו אתם בעצמכם את המקרר”‬ ‫ובאמת רציתי לחזק ידי כבודו שהגאון רבי שמואל דרזי‪ ,‬העידו תלמידיו‬ ‫אבל עכשיו אנחנו אומרים לאנשים‪“ :‬אם שכחו את האור דולק‪ ,‬לא‬ ‫שנסע בראש השנה באופניים לתקוע בשופר בחמישה בתי כנסיות”‪ ,‬הוא‬ ‫צריכים לחפש אחרי גוי‪ ,‬תפתחו אתם בעצמכם את המקרר בשינוי”‪.‬‬ ‫עשה קו תחת המילה “חמישה”‪.‬‬ ‫השתנה משהו בהלכה? לא השתנה כלום‪ ,‬השתנה במציאות של המקרר‪.‬‬ ‫מה יגידו כמה ליטאים?‬ ‫פעם הנורה שבו היתה אש גמורה‪ ,‬וכשאנחנו פותחים את המקרר‪ ,‬אנחנו‬ ‫עכשיו‪ ,‬אם נראה בראש השנה רב גדול נוסע באופניים‪ ,‬מה יגידו כמה‬ ‫לא מדליקים בידיים את הנורה‪ ,‬אבל אנחנו עושים פעולה שע”י הנורה‬ ‫ליטאים? יש להם קושיות‪“ ..‬מה?! ה’ ישמור!! אפיקורסות! רפורמים!!”‪,‬‬ ‫נדלקת‪ ,‬אז אע”פ שלא הדלקנו בעצמנו את הנורה‪ ,‬עשינו פעולה [שגרמה‬ ‫ככה יגידו‪ ..‬אבל זה אומר מי שאין לו דעת‪ ,‬מי שיש לו דעת – מסתכל על‬ ‫לכך] שהנורה נדלקה‪ ,‬ומכיוון שעשינו פעולה והנורה נדלקה‪ ,‬זה אסור‬ ‫טובתם של עם ישראל‪ ,‬אומר לך “יש פה ‪ 5‬בתי כנסיות‪ 5 ,‬מקומות של‬ ‫מדרבנן‪ ,‬כי פתחנו את המקרר וב’גרמא’ נדלקה הנורה‪.‬‬ ‫ציבור של אנשים קדושים שאין להם מי שיתקע בשופר עבורם” והוא הולך‬ ‫ה’לד’ הוא דרבנן‬ ‫ממקום למקום לתקוע להם בשופר‪ ,‬איך הולך? באופניים‪ ,‬מה יעשה?‬ ‫אבל היום כל הנורות של המקררים זה ‘לדים’‪ ,‬זה לא נורות אמיתיות‪,‬‬ ‫‪ 5‬בתי כנסיות לא ישמעו שופר‬ ‫וכיון שזה הכל ‘לדים’‪ ,‬ה’לד’ אם מדליקים אותו בידיים זה [איסור]‬ ‫תבוא אחר כך תגיד “מה הבעיה באופניים?”‪“ ,‬אההה‪ ,”...‬בסוף בסוף‬ ‫דרבנן‪ ,‬כי אין פה אש ממש‪ ,‬זו רק הולדה של משהו‪ ,‬אז ה’לד’ הוא דרבנן‬ ‫הבעיה היא אחת – לא נהגו‪ .‬זהו‪ ,‬לא נהגו לנסוע באופניים‪ ,‬אבל אין בזה‬ ‫והפתיחה בשינוי היא גם מדרבנן‪ ,‬ובמקום של ‘עונג שבת’ זה יהיה מותר‪.‬‬ ‫עבירה‪ .‬לעומת זאת – ‪ 5‬בתי כנסיות לא ישמעו שופר‪ ,‬זה יותר טוב? בגלל‬ ‫לכן‪ ,‬אם אדם שכח לפני שבת לכוין את המקרר ל’מצב שבת’ או להוציא‬ ‫שלא נהגו לנסוע באופניים‪..‬‬ ‫את הנורה‪ ,‬יהיה מותר בשבת לפתוח את המקרר בשינוי‪ ,‬גם כשהנורה‬ ‫שרפו ספרים שלו!‬ ‫נמצאת שם והיא תדלק‪.‬‬ ‫בגלל זה‪ ,‬תלמיד חכם צריך לומר מה שצריך לומר‪ ,‬לא מה שיגידו לו‪,‬‬ ‫“השתנתה ההלכה?”‬ ‫[ולא ש]אנשים יכתיבו לו‪ ,‬לא! מה שצריך!‬ ‫יבוא אחד ויגיד‪“ :‬מה? אתם מקילים בזה? השתנתה ההלכה?”‪ ,‬לא‬ ‫ּבֹּו ַּב� �ִּּגּּבֹּו ִִֹרים (ע”פ עמוס ב‪ ,‬טז) לומר כל פסק‬ ‫הרב עובדיה‪ ,‬כמה היה ַַא �ִּּמיץ ִלִ ֹ‬ ‫השתנתה ההלכה‪ ,‬השתנתה המציאות שפעם זה היה ‘אש’ והיום זה לא‬ ‫הלכה כמו שהוא‪ ,‬בהתחלה לפעמים גם לעגו לו‪ ,‬היום כבר כולם מכבדים‪,‬‬ ‫‘אש’‪ ,‬כל הלכה לפי מה שהיא‪.‬‬ ‫אבל בהתחלה‪ ,‬אני זוכר כשהיינו ילדים‪ ,‬היו כמה ליטאים לועגים לו‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬כשאדם יודע את ההלכות‪ ,‬אשריכם ישראל ואשרי חלקכם‪ ,‬כמה‬ ‫היתה פה ישיבה באשדוד של ליטאים‪ ,‬ה’ ירחם בשנת ‪ 92‬היו אנשים עמי‬ ‫ה’ שמח‪.‬‬ ‫ארצות‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬שרפו ספרים שלו! אבל ב”ה נסגרה הישיבה‪ ,‬נסגר‬ ‫ההילולא של רבי רפאל כדיר צבאן‬ ‫הכל‪ ,‬והשורפים אני לא יודע מה קרה איתם‪ ,‬הלכו לדובאי או לאיזה‬ ‫ַּֽב� ִיִת ֶזֶה‬ ‫ַׁמע �ְּב ֽ‬ ‫בּוַּאת ֲאֲ ִִבי ח ֹֹוֶזֶה‪ְ ,‬וְ ִי � �ִָּׁש ַ‬ ‫יִהי ַהַ ֹֽֽח� ֶֶדׁשׁ ַהַ ּ �ֶּזה ִּכ�ְּנְ ַ‬ ‫היום היה ראש חודש‪ִ ,‬‬ ‫מקום‪ ..‬ל’זכות את הרבים’ שם‪ ,‬לשרוף להם ספרים בדובאי‪ ..‬וזהו‪.‬‬ ‫ִׂש�ְׂמ ָָחה (מתוך הפיוט ‘במוצאי יום מנוחה’)‪ .‬נכנסנו עכשיו ל’חודש‬ ‫ָׂשׂׂשֹׂוֹן ְוְ קֹוֹל ְ‬ ‫קֹוֹל �‬ ‫אתה רואה‪ ,‬הרב עובדיה‪ ,‬ספריו הקדושים נשארו‪ ,‬יש בהם זיכוי הרבים‬ ‫כסלו’‪ ,‬שבת ההילולא של רבי רפאל כדיר צבאן (רבה של נתיבות)‪ְ ,‬וְ הֹו ַַֹד ְְע � ָּּת‬ ‫גדול‪ .‬למה? כי אמר את ההלכה ביראת שמים‪ ,‬בקדושה‪ ,‬בשמחה‪.‬‬ ‫ֶּד�ֶּר ְְך ֵיְֵלְ כּוּ ָבָ ּהּ ְוְ ֶֶאת ַהַ �ַּמֲּעֲֶׂש�ׂ ה ֲאֲ � ֶׁׁשר ַַיֲעֲׂשּׂוּן (שמות‪ ,‬יח‪ ,‬כ)‪ ,‬כשאדם‬ ‫ָלֶָהם ֶֶאת ַהַ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫אי אתה רשאי להתירן בפניהם‬ ‫מלמד את ההלכה ומסביר לאנשים ‘מה שמותר – מותר’‪ ,‬על זה אשריכם‬ ‫יש דברים מסוימים שאנשים התרגלו אליהם ‘מותר או אסור’‪ ,‬גם דברים‬ ‫ישראל ואשרי חלקכם‪ ,‬ועוד נזכה בע”ה יחד להקביל פני משיח צדקנו‬ ‫שהם מותרים‪ ,‬א”א לומר אותם בצורה של זלזול ח”ו‪ .‬יש לנו גמרא‬ ‫השנה‪ ,‬באהבה ובשמחה‪ .‬אמן‪ ,‬כן יהי רצון‪.‬‬ ‫שאומרת (פסחים‪ ,‬טו עמ’ א) “דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור‪ ,‬אי‬ ‫אתה רשאי להתירן בפניהם”‪ .‬יש כל מיני דברים שבאמת הם מותרים‪,‬‬ ‫‪ 10‬לדוגמא‪ ,‬אצל אבא עט”ר‪ ,‬אבא היה מוציא את הנורה כל השבוע‪ ,‬כל השבוע‬ ‫אבל כבר אנשים נהגו שזה אסור‪ ,‬ואם נהגו שזה אסור‪ ,‬אין לנו להתיר את‬ ‫הנורה במקרר לא היתה עובדת‪ ,‬היה אור רגיל במטבח‪ ,‬אז לא צריך אור במקרר‪ .‬ככה‬ ‫זה בפניהם של האנשים האלו‪ ,‬כי באמת‪ ,‬לפעמים דבר שהוא מותר אבל‬ ‫היה אצל אבא עט”ר כשהיינו ילדים קטנים‪.‬‬ ‫נהגו שזה אסור‪ ,‬אם אנחנו מתירים אותו בפני אנשים‪ ,‬בעיניהם זה מזלזל‬ ‫‪ 11‬היום זה פחות קורה‪ ,‬כי יש הרבה אנשים שיש להם מקרר שמכוון לפי התאריך‪,‬‬ ‫בכל מה שאומרים‪ ,‬הם יגידו‪“ :‬תשמע‪ ,‬ראית? כל מה שחשבנו הרבה‬ ‫מגיע יום השישי [בשעה] ‪ 16:00‬בצהריים‪ ,‬זה עובר ל’מצב שבת’ לבד‪ ,‬מגיעים החגים‪,‬‬ ‫זה עובר ל’מצב שבת’ לבד‪ .‬אשריכם ישראל‪ ,‬זה דבר נפלא כ”כ‪.‬‬ ‫שנים שזה אסור‪ ,‬פתאום זה מותר‪ .‬אולי עוד דברים שאנחנו חושבים שזה‬ ‫תמלול השיעור ועריכתו‪ ,‬הגהה ועריכת העלון‪ :‬מ‪ .‬פרטוש‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בשידור חי בקו ‘דרכי נועם’ ‪077-226-5972 -‬‬ ‫‪4‬‬