עלון תורני חדאי נפשאי · Chadai Nafshai — ויצא (2026-11-16)

גליון מס’ 80 ויצא ה’תשפ”ז
השיעור נמסר אור ליום חמישי ב’ כסלו ה’תשפ”ז
בבית הכנסת ‘אהבת השם’ רחוב רבי דוד בוזגלו - 21אשדוד
האשכנזים מחמירים ישר כח לרבי כפיר [פרטוש] המתוק שלנו[ ,ברשות] רבי ישי [דוגמה]
התשובה היא :הרוטב ‘פרווה’ והתפוח אדמה ‘פרווה’ ,כל מה שבישלנו אלעזיז דיאלנא (היקר שלנו).
אחרי הבשר כאשר הסיר נקי – המאכל פרווה. אחים יקרים ואהובים כל כך ,חודש טוב ומבורך ,כל הציבור הקדוש,
אחינו האשכנזים מחמירים קצת בזה ,שצריך שיעברו 24שעות מבישול ה’ ישמח אתכם בלי גבול ,דורי דורות ישרים מבורכים ,ברשות הנשים
הבשר ,זו דעת רבנו הרמ”א זכותו תגן עלינו אמן (יו”ד צה ,ב) ,וגם הרבה הצדקניות שבעזרה ,ה’ ישמח אתכן בלי גבול ,אמן כן יהי רצון.
פוסקים מאחינו האשכנזים מחמירים בזה ,שצריך שיעברו 24שעות תזכו לחיים ארוכים ,טובים ,מתוקנים ,אושר ועושר וכבוד ,אמן כן יהי
מבישול הבשר ,ורק אז אם יעשה בזה אורז – האורז יהיה פרווה. רצון.1
פרווה לגמרי 2
‘כסלו’ זה כיס ולב ,שגם הכיס יהיה מלא ברכה ,וגם הלב יהיה מלא שפע .
אבל אם לא עברו [ 24שעות] ,עברה חצי שעה ,בישלנו את הבשר ,הוצאנו ַַוִּי�ְּזְ ַַרע ִיְִצְ ָָחק ָ
ָּב�ָּא ֶֶרץ ַהַ ִִהוא
את הבשר ,שטפנו את הסיר ,בישלנו אורז ,בישלנו תפוח אדמה ,מה הדין אחים אהובים ויקרים ,השבת הקדושה הזאת ,אנחנו קוראים בפסוק
שלו? ַּב�ָּּׁשָנָה ַהַ ִִהוא ֵֵמ ָָאה �ְׁשָׁעָ ִִרים (בראשית כו ,יב)ַַ :וִּי�ְּזְ ַַרע ִיְִצְ ָָחק ָ
ָּב�ָּא ֶֶרץ ַהַ ִִהוא ַַוִּי ְ�ְּמָצָא � � ׁ
לפי השלחן ערוך (שם סעי’ א) – האורז הזה או התפוח אדמה או הרטבים ֵכהּוּ ְְייָ ,כתוב בחז”ל הקדושים (בראשית רבה ,סד ,ו ,הובא ברש”י הקדוש) ַַוְיְָבָ ְְר ֵ
שבישלנו ,לא משנה ,מה שבישלנו – פרווה לגמרי ,ואפשר אפילו לאכול ַּב�ָּּׁשָנָה
ָּב�ָּא ֶֶרץ ַהַ ִִהוא – הארץ ההיא ארץ קשה היתהַַ ,וִּי ְ�ְּמָצָא � � ׁ ַַוִּי�ְּזְ ַַרע ִיְִצְ ָָחק ָ
את זה בכלי אחר עם חלבי. ַהַ ִִהוא – שנה קשה.
בישלו בסיר נקי אבל בשרי התנאים הסביבתיים פחות מוצלחים
למשל ,יש כאלה שאוהבים אורז עם חלב ,3הבעיה שאת האורז הזה בישלו עכשיו שימו לב ,ארץ קשה ,ארץ לא קלה בפוריות ,שנה קשה ,ובכל
בסיר נקי אבל בשרי ,ולא עברו 24שעות מבישול הבשר ,זאת אומרת – זאת – ַַוְיְָבָ ְְר ֵֵכהּוּ ְְיָיָ ,נתן לו ה’ הצלחה וברכה פי מאה בכל שנה! פי מאה
בישלו בשר ,הוציאו את הבשר אחרי הבישול ,שטפו את הסיר ,הסיר נקי, משנה טובה .למה? זה מראה לנו שלפעמים התנאים הסביבתיים פחות
בישלו אורז .הדין של האורז הזה ,האם הוא פרווה לגמרי או לא לגמרי? מוצלחים ,אבל אם הקב”ה רוצה לברך את הבנאדם ,אפילו שהתנאים
לשפוך עליו ‘אשל’ או ‘שמנת’ מסביב פחות מוצלחים ,אבל הקב”ה משפיע שפע ישועה.
אם [פרווה] לגמרי – פירושו שעד כדי כך זה פרווה ,שמותר אפילו “שאינם חוזרים ריקם”
להעביר את האורז לסיר אחר או לכלי אחר ולאכול אותו עם חלב ,לשפוך לכן אומר הרבי [מליובאוויטש] קודש קודשים ,זכותו מגינה בעדינו אמן
עליו ‘אשל’ או ‘שמנת’ בצלחת אחרת ,צלחת חלבית ,ולאכול אותם ביחד. (‘היום-יום’ י”ב תשרי)“ :חזקה על תעמולה ועבודה” ,בזיכוי הרבים ,בהשפעה
זוכה ל’מעלה’ גדולה טובה“ ,שאינם חוזרים ריקם” ,כי ה’ יתברך רק הוא רואה השתדלות של
איפה אנחנו פוגשים את השאלות האלה? לפני 30שנה התחיל מאכל כל אדם ,יש השתדלות של האדם במחשבה טובה ,יש בדיבור טוב ,יש
חדש בעולם שנקרא ‘מוקרם’ ,מה זה מוקרם? לקחו אטריות שעולות חצי במעשה טוב ,והקב”ה ישתבח שמו לעד רואה את הכל וזו הברכה של
שקל ,שפכו עליהם גבינה צהובה וקצת קרם שמנת ,וזה נהיה 60שקלים.. ַּב�ָּּׁשָנָה ַהַ ִִהוא ֵֵמ ָָאה �ְׁשָׁעָ ִִרים ַַוְיְָבָ ְְר ֵֵכהּוּ ְְיָיָ.
האדם ,ולכן ַַ -וִּי ְ�ְּמָצָא � � ׁ
‘עלה בדרגה’ ,שמים את זה 5דקות בתנור ,זה מקבל שכבה של גבינה דברים מאוד אקטואליים
צהובה מלמעלה ועוד כמה ‘קשקושים’ ..וזה נקרא ‘מוקרם’ ..מי שאוכל רבותי החביבים והאהובים ,בגלל שהברכה במאכל -אחד הדברים שלה
את זה מקבל הרבה יראת שמים ושמחת חיים ,ומי ש’מקפיד’ כל יום זה הכשרות של המזון ,רצינו לדבר כמה מילים בכמה שאלות שהזכרנו
לאכול את זה – זוכה ל’מעלה’ גדולה ,להיות ‘שמן דובון’ בע”ה ..ויש בזה השבוע בע”ה בעניין של בשר עם חלב ,דברים מאוד אקטואליים והרבה
שמחה גדולה.. אנשים נפגשים בהם.
עשוי מתפוח אדמה האם הרוטב הזה בשרי או לא?
או שיש ‘מוקרם’ שעשוי מתפוח אדמה ,לוקחים תפוחי אדמה ,מבשלים אשה אחת בישלה בשר ואחרי כן שטפה את הסיר והיא רוצה לבשל
אותם בסיר ,אחר כך חותכים את התפוחי אדמה לקוביות ,שמים עליו אורז ,השאלה אם האורז הזה בשרי או לא?
גבינה צהובה ושמים ב’חמגשית’ בתנור ,וככה זה נהיה ‘מוקרם’. היום קיבלתי שאלה ממטבח של אולם (היה [פעם] אולם גדול ,עכשיו הוא קייטרינג),
מעבירים אחר כך ל’חמגשית’ שלחה לי הטבחית של אותו אולם בדרום :אם בישלנו בשר בסיר ,שטפנו
השאלה :אם את התפוחי אדמה בישלו בסיר אחרי בישול של בשר, את הסיר ,הכנו בו תפוחי אדמה ל’פירה’ ,או רוטב בלי בשר ,האם התפוח
[דהיינו] בישלו את הבשר ואחרי שבישלו את הבשר ,מזגו אותו לצלחות, אדמה הזה בשרי או לא? האם הרוטב הזה בשרי או לא?
אכלו אותו ,שטפו את הסיר טוב ,אין בו עוד בשר ,ואז בישלו בו את 1למנוחת אהרון בן איריס ,רוח ה’ תניחנו בגן-עדן ,אמן .שמחה ונחת לכל עם
התפוחי אדמה ,את התפוחי אדמה האלה מעבירים אחר כך ל’חמגשית’ ישראל ,אמן כן יהי רצון.
2היה אחד במושב ‘גילת’ ,בנגב ,אמר לחבר שלו “לא יודע מה אני אעשה עם אשתי
3אני לא כל כך מכיר את זה באופן אישי מן המעשה ,רק מהשמועה ...יש כאלה שתהיה בריאה ,כל בוקר רוצה 50שקל ,כל בוקר! איך שמתחיל הבוקר – רוצה 50
אוכלים אורז עם חלב ,לא הורגלנו בזה ,אבל יש כאלה ש-כן הורגלו בזה ,כשאוכלים שקל ,כל יום ,כל יום! כמה אני יכול?!” ,אמר לו “למה מה היא עושה בזה?!” ,אמר לו
אורז – שופכים עליו שמנת ,אצלם זה טעם ה’מן’ ,כמו המן שירד מהשמים... “לא יודע ,בחיים לא הבאתי לה” ...היה מתלונן על עצם הבקשה כאילו...
יו"ל ע"י ישיבת קול רינה-רב פעלים נתיבות • 08-638-1000ניתן לקבל את העלון בדוא”ל בכתובתhadai.nafshai@gmail.com :
1
20דקות ‘על ריק’ ועושים מזה ‘מוקרם’ ,השאלה אם זה מותר או אסור? כיון שאמנם
עכשיו ,האשה הזו עשתה בשר בתנור ורוצה להכין בתנור ‘מוקרם’ ,צריך התפוחי אדמה הם פרווה לגמרי ,אבל הם התבשלו בסיר – שעה אחרי
שיעברו 24שעות ,4רק מחר תוכל לבשל חלבי ,וגם מחר – אם נגיד הבשר שבישלנו בו בשר.
גמר להתבשל ביום שלישי ב 13:00-בצהריים ,תחכה למחר ,יום רביעי, אנשים יכולים להתבלבל
ב 13:00-בצהריים ,ואז תוכל להכין חלב ,ותדליק קודם כל את התנור בשאלה הזו נחלקו רבותינו הפוסקים הספרדים והאשכנזים .מה שאמרנו
20דקות ‘על ריק’ ואז תכין חלב .5אבל אם לא עברו 24שעות ,לכתחילה שמותר ,זה מותר לפי השלחן ערוך ,אבל הפוסקים האשכנזים עשו בזה
צריכים להימנע. ‘גדר’ ,לא שהם חושבים שזה אסור ,גם הפוסקים האשכנזים יודעים שזה
“מחרתיים יש ‘בגרות’”.. מותר ,אבל הם עשו בזה ‘גדר’ ,הם אמרו :אם אנחנו נתיר את זה בקלות,
השאלה לגבי הילדה הזאת -אם יש משהו להועיל לה? אמא שלה הכינה אנשים יכולים להתבלבל ,ואחרי שבישלו בשר ,יכולים בטעות להגיע
בשר בתנור ב 13:00-בצהריים ,והיא אומרת לאמא שלה “אמא ,ב16:00- למצב שיתערבב להם גם משהו חלבי.
באות חברות שלי ,הבטחתי להן שנעשה להן ‘מוקרם’ ,אז איך נעשה עשו בזה ‘גדר’
להן ‘מוקרם’ ,הרי התנור בשרי?!” ,אז אמא שלה אומרת לה “תגידי לכן עשו בזה ‘גדר’ ,ואמרו כזה דבר :אם עברו 24שעות מבישול הבשר,
להן שתבאנה מחר! זה לא סוף העולם”“ ,לא אמא ,מחר הן לא יכולות, ו[רק] אז בישלנו את התפוחי אדמה – זה פרווה לגמרי ואפשר לאכול אותו
יש להן ‘יום הולדת’ של איזו חברה”“ ,אז תגידי להן [לבוא] מחרתיים”, עם חלבי ,אבל אם לא עברו 24שעות ,אלא עברו רק שעה או שעתיים,
“מחרתיים יש ‘בגרות’“ ,”..אז בעוד 3ימים”“ ,הן לא יכולות .”..יאלה ,אז ושטפנו את הסיר מהבשר ובישלנו תפוחי אדמה – התפוחי אדמה אינם
מה נעשה עכשיו ,נתחיל לריב?! בשריים ,הם פרווה ,אבל הואיל והם התבשלו בסיר בשרי בתוך 24שעות
מכוסה כולו בנייר כסף לבישול הבשר ,אומרים הפוסקים האשכנזים לא לאכול את התפוחי
יש ‘פטנט’ ,איך יהיה מותר בתנור הזה כבר היום הזה להכין חלבי – אם אדמה האלה ביחד עם חלב ,אפשר לפני אכילת [מאכלי] חלב או אחרי ,או
ה’מוקרם’ יהיה מכוסה בנייר כסף ,יעשו אותו כמו שהוא ,יעשו תפוח בארוחה חלבית ,אבל לא ביחד עם חלב ,לא לערבב את זה כמאכל אחד.
אדמה ,גבינה צהובה ,הכל ,ישימו אותו בתנור הזה עם הכל ,אבל כשזה לא בגלל שזה אסור ,אם זה אסור – אסור לגמרי ,גם לפני ואחרי [אכילת
מכוסה כולו בנייר כסף. מאכלי חלב] ,אלא בתור ‘גדר’ ,בתור סייג עשו את זה.
אוטם אותו לא ביחד עם חלב
מה זה נותן לנו? כאשר זה מכוסה לגמרי ,הרמטי ,בנייר כסף ,אז אע”פ גם הבן איש חי הקדוש (שנה שניה ,פ’ קרח ,יז) סובר כך ,שאם בישלו בשר
שהתנור בלוע בטעם של ‘בשרי’ ,הנייר כסף אוטם אותו מלקבל את הטעם ואחר כך שטפו את הסיר ,ובישלו בו תפוח אדמה או אורז וכיוצא בזה,
של הבשר בתוך ה’מוקרם’ הזה ,וכיון שכך – יהיה מותר להכין את זה. אם עברו 24שעות מבישול הבשר ,האורז הזה או התפוח אדמה פרווה
“זה לא יראה שרוף” לגמרי ,שפוך על זה חלבי בסיר אחר ותאכל אותם יחד ,אם לא עברו 24
אבל אם האמא תאמר “לא ,צריך שה’מוקרם’ יהיה פתוח ,כדי שיקבל שעות – תאכל את זה עם חלב ,אבל לא ביחד עם חלב.
צבע ע”י התנור ,שיהיה נראה שרוף ,אם זה יהיה סגור – זה לא יראה ‘חד-פעמי’ – לא נורא
שרוף” ,אז אם זה המצב ,מה נעשה? ..אם צריך שיראה שרוף ,צריך אבל אומר הבן איש חי בעצמו ,אם בכל זאת קרה כזה דבר ,נתקע..
לשמור את זה ליום אחר ,או להעביר אותו לתנור של השכנים.. והוא צריך לאכול את זה עם חלב ,כמו אחד שיש לו קייטרינג חלבי ,אז
הוא אומר לך “תשמע ,אצלי בדרך כלל הכלים חלביים ,אבל מה נעשה,
4יש כאלה שזה בכלל לא קשור אליהם ,למשל ,רבי משה רוקח שיהיה בריא ,הוא נתקעתי במחסור בסירים ,לקחתי סיר בשרי גדול מהבית שלי ובישלתי בו
מהטריפוליטאים היקרים שלנו ,ורבי יואל יאנה גם כן מהתוניסאים המתוקים שלנו.
תפוח אדמה” ,זה מותר“ ,שעה לפני כן אשתי בישלה בזה עוף או בשר,
בדור הזה לא כולם נשארו כמו הדור הקודם ,אבל אני זכיתי להכיר את הדור הקודם
אני הדחתי את הסיר ובישלתי בו תפוח אדמה ,אחר כך העברתי את זה
של התוניסאים והטריפוליטאים ,כמעט אף אחד מהם לא אוכל חלבי ,רק בשרי ,בגלל
זה הטריפוליטאים אנשים גיבורים ,האשכנזים אנשים עדינים כי כל ימיהם [אוכלים] לכלים אחרים ועשינו מזה ‘מוקרם’” ,אומר הבן איש חי :אם קרה ככה
ח ֹעֹ �ֵׂׂשי ְְדָבָ ר ֹֹו (תהלים כג ,כ). גבינות וסלט ירקות ...אבל הטריפוליטאים אנשים ִּג�ֹּּב� ֵֵּרי ֹֹכ ַ ‘חד-פעמי’ – לא נורא ,אבל באופן קבוע לעשות ככה – עדיף להימנע (אם
גם הגרוזינים – יש להם קציצות בשר מיוחדות ,הגברים שבהם – ‘ביז’ו’ (גבר) אוכלים זה בתוך 24שעות).
בשר-בשר ,לכן נעשו גיבורים ..גם התוניסאים אוכלים קוסקוס עם בשר. מסכימים שזה לא אסור
היום ,בדור הזה ,רפתה גבורתם של הרבה אנשים ,אומר ה’פסוק’ רפתה גבורתם אבל גם הבן איש חי הקדוש מסכים וגם הפוסקים האשכנזים מסכימים
היו לנשים (ע”פ ירמיהו נא ,ל) ,נהיו חלשים ,נהיו עדינים כמו נשים ,למה? הדור הזה שזה לא אסור ,שאם בישלנו תפוח אדמה או אורז בסיר בשרי ,אפילו כמה
כולו אוכל חלבי..
דקות אחרי בישול הבשר ,הוצאנו את הבשר ,שטפנו את הסיר ,מותר
יש מושב אחד בדרום שנקרא ‘שובה’ ,זה סניף של טריפולי בארץ ישראל ..כאילו
אין יותר מזה ,זה יותר מנתניה יותר מהכל ..הייתי שם בבר-מצוה של מישהו ,עשה להעביר את התפוח אדמה או האורז ל’חמגשיות’ או כלים אחרים ,לצקת
‘עלייה לתורה’ – חלבי ,אמרתי לו “השנה בא משיח” ,אמר לי “למה?” ,אמרתי לו עליהם חלב ולאכול אותם ביחד עם חלב .אפשר גם להרתיח אותם עוד
“אם ב’שובה’ עושים חלבי – זה היפך כל הטבעים” ...לכן ,אם היינו אומרים את פעם אם רוצים ,וזה מותר לגמרי ואין בזה שום חשש יותר.
ה’דרשה’ הזו ,זה בכלל לא היה מגיע אליהם. הזמינה כמה חברות בערב
אצלנו אוכלים חלב ,אבל למשל סבתא שלי ז”ל – סבתא רינה ,מהפחד שלה מבשר היה מקרה ,אשה אחת הכינה עוף בתנור ,או בשר בתנור ,אחר כך היא
וחלב ,שלא יתערבב ,היה אסור להכניס חלבי לבית ..אין חלבי בבית! קונים חלבי אבל נזכרה שהילדה שלה הזמינה כמה חברות בערב ,הבטיחה להן שהיא
צריך לאכול אותו ב’התגנבות’ ..מאחורי הבית היו כמה מדרגות ,רק שם היה מותר
תכין להן ‘מוקרם’ (והיא ב”ה עושה ‘מוקרם’ מוצלח הרבה יותר מהמסעדות החלביות),
לאכול את זה ,לא בדלת של הבית ,רחוק‘ ,כמטחוי קשת’ ,אוי ואבוי למי שהיה מכניס
חלבי לבית ,זה היה כמו חמץ בפסח ..רק מהפחד שמא יתערבב להם בשר עם חלב..
הבעיה שהבשר הזה נעשה בתנור לפני כמה שעות ,וכדי לעשות חלב
היו מאוד נזהרים מזה. באותו תנור ,צריך שיעברו 24שעות ,גם כדי שיעברו 24שעות בין בשר
לכן[ ,אמנם] אצל אבא עט”ר ,בבית שלנו שגדלנו בו ,היה חלבי ,אבל בבית של לחלב ובין חלב לבשר.
ההורים של אבא ,לא היה נכנס חלבי לבית. חום התנור ישרוף את הטעם
אצל סבא רבי חנניה זה היה ִִמ �ַּפַַחַ ד מבשר בחלב ,אבל אצל התוניסאים וגם צריך עוד דבר שהביא רבנו עובדיה ביביע אומר (חלק ה ,יו”ד סימן ז):
והטריפוליטאים לא אהבו את זה כל כך. להדליק את התנור ‘על ריק’ 20דקות לפני כן ,מה הסיבה? כדי שחום
אבל היום בדור שלנו השתנו הטבעים ,יש קצת שנשארו כמו פעם ,שאוכלים רק התנור ישרוף את הטעם הקודם שהיה בו .למשל ,עשינו בשר ,עכשיו
בשר ,אבל בדור הקודם – אפילו הנשים הטריפוליטאיות לא היו אוכלות חלבי ,לא
אם נעשה אורז – לא נורא ,האורז הוא פרווה ,אין טעם ישיר בין הבשר
ַׁמע ָּכ� ֹּזֹאת ִִמי ָָר ָָאה
‘נס קפה’ ולא כלום ,קפה שחור ‘עצבני’ וזהו ,לא יותר מזהִִ ,מי �ָׁש ַ
ָּכ�ֵּא � ֶּּלה (ישעיהו סו ,ח) ,לאכול חלבי..
ֵ לחלב.
אבל היום ב”ה הדור קצת נרגע ,צריך לאכול חלבי ..אז היום השאלות האלה כבר ‘נ”ט בר נ”ט’
נוגעות לכולם. יש איזה מושג בהלכה שנקרא ‘נ”ט בר נ”ט’ – זה ר”ת נ’ותן ט’עם בר נ’ותן
5למה [צריך לחכות] 24שעות? מה שקורה בכל כלי כשעוברים עליו 24שעות? ט’עם ,זה אומר שאם בישלנו בשר בסיר ,הוצאנו את הבשר ובישלנו אורז,
הטעם שספוג בכלי נפגם. הבשר לא נתן שום טעם באורז ,אלא הבשר נתן טעם בסיר והסיר הוא זה
יש דבר שנקרא ‘נותן טעם לפגם’ (בר”ת זה נקרא “נטל”פ” – נ’ותן ט’עם לפ’גם) ,כלי שנתן טעם באורז ,אז כיון שהבשר לא נתן טעם ישירות באורז – הטעם
ריק שעברו עליו 24שעות ,הטעם שספוג בו ,אחרי שעבר הבישול שלו ,נפגם.
הזה לא משמעותי ,ולכן הוא מותר ,אבל אם הוא היה נותן טעם ישירות
ובנוסף לזה אתה מפעיל אותו 20דקות ‘על ריק’ אז בכלל נשרף הטעם הקודם ,היה
מקודם בשר ועכשיו תכין חלב וזה יהיה מצוין.
– זה בעייתי.
2
– מחזיק ברכה’ (ס”ק א ,בשם הרדב”ז בתשובה סימן תקכ”ז) ,שמכיון שיש כאן יהיה
זה צריך
זוכה הזהזה
שהאדם אבל כל באופן
פעם כסף,
המזון.
ברכת בכל תברך בנייר
יתברך, סגור
לפני ה’יהיה
לחם, שזה
גדולהאכלת להם
מאוד איכפת
המחיה”, לאמאוד “על
שמחהתברךאם אבליש
כיסוי של בצק ,זה בעצמו כמו נייר כסף ,לא כמו נייר כסף לגמרי ,אבל זה הזכות אבל
של כמו 27גרם. ה’,כמו כזית לפני
כלום. גדול מותר.לא
דבר
טיפה ,זה אין לך אוכל ישראל.אבל אם כזית.ארץ שיאכל את
לשבח
נקרא שהגבינה מכוסה ,ואז בדיעבד מותר לאכול את זה. ערוך
לו שלחןיש המינים אומר משבעתהאוכל? אחרת
שהוא פרילפני אפשרות
ראשונה אם יש ברכה לברךולכן ישראל*. השיעור כדי ישיבת ארץ כמה
לאכול או לזרוק לפח בניירמה זה
כסף, סגורשהוא. מברכים בכלשה’מוקרם’ יהיה ברכה ראשונה במקום ראשנו - אחרת – קדימה.עטרת הביא אבא
אפשרות זכות-יש
לכתחילה אסור לעשות ככה ,אם עשינו עכשיו בשר פתוח ,אסור אחרי למשל בא
אפשר כסף ,ואזפירור קטן. סגור בנייר יהיהאוכל המינים
מקודםאתה שבעת
אפילו בכל שהוא?
[שהתבשל] הבשרי האהובים שה[תבשיל] רבותי
שעה לשים בתבנית בורקסים חלביים ,אבל אחד לא בא לשאול אם מותר יהיהתביא לי
ותמר**.
מכוסה זית
אומר לו רימון,
אצלו,החלב תאנה,
הבשר או גפן,באגרעינים,
שעורה,
שאו העיקרמקלף חטה, אחד
גלוי, המינים?
גרעינים,
יהיה החלב שבעת רואה
הםכך אחד,
שאחר מה
או אסור ,הוא כבר עשה את זה ,השאלה שלו היא אם לאכול או לזרוק כלום .אבל
מתוך חמשה לא
רק 6 זה אחד!
המינים אכלתי?שבעת מה
בנייר כסף כמו שצריך ,וע”י זה מותר לכתחילה . בתוךתברך? נתבונן מה תברך!
אם הצדיקים,
אחד, גרעין
רבותי רק
עושיםהגמרא
ממנה אומרת חטה נהנה. פירות. לאהוא הם כי למה? ושעורה חטהעליו. צריךכילברך פירות. הזה האחדהם השבעה גם
לפח – התשובה היא – אפשר לאכול את זה. נשאר בו איזה ‘שבב’ קטן
לשבת ,זה חטה .גם האדמה. פריחלות ממנה בורא עושים
קוסקוס ,יברךלה שיעור. ממנהראשונה אין
בורגול ,עושים ברכה
הוא נחשב כיסוי כמובן ,מה שאמרנו מקודם ,שאדם שבישל בשר ואחר כך רוצה לבשל
פעם בשעה
מאכל הכנסת. בביתהיה להבדיל גםאחד ישב משעורה.
קיצונית רבותי: עושים לחם דוגמה כאלה ישאיזה לוקחשעורה אני
למה? אם עשינו עכשיו בשר פתוח ,בלי כיסוי ,אחרי שעה עשינו ‘מוקרם’ אורז ,האורז הוא פרווה – בתנאי שהדיחו את הסיר ,שטפו אותו ,אם לא
מאפים.
יש בורקסים ,אבל
בחטה ושעורה. אחד הביא השתבחה צדיק .היה שלישראל ארץ הילולה
שעורה .אבל בהמההיה שם טובה
פתוח ,בלי כיסוי ,באמת צריך לזרוק את ה’מוקרם’ ,אבל עשינו פה בורקס איזה פהבו נשאר
גרגיר
יש עכשיו אםאם
ראה אז
הוא פרווה?!
ותמר.
אבל מה? יהיה
זית איך זה
רימון,
מאפים. תאנה, בשר ,אז
אכל לא פירות:בו
דיאטה,גפן, עושהנשאר שהם–אותו אחדשטפו
חמשה יש
גבינה והגבינה מכוסה בבצק של הבורקס ,או קרואסון גבינה ,אז כיון שזה הסיר, את לשטוף צריך לכתחילה אבל בדיעבד, ב60- בטל – קטן ‘שבב’
משובח“בורא
ויקר, ברך עליו הגרגיר.פרי
דודבנים, פה על לברך נזכה ישבוא טוב, אמר הוא שומשום .הזה
מנגו ,המנגו פהשל אחד לי
מכוסה בבצק – הבצק הזה גם הוא נחשב כיסוי ,ולכן אם עשה ככה יהיה רגילה,
אפילו
כל תפוזים,בצורה
שלו. פה
הטעם הסיר.
את יש את
קלמנטינות, ישטוף
מרגיש טיפה סבון,
פה יש כזה,
בשיניים,
תפוחים, ‘סקוטש’
אותו נשךפה ‘ליפה’,
יש אגסים,
האדמה”, איזה יקחפהפרי
יש
מותר בדיעבד לאכול את זה. נקרא
עלאבל
פני שלהםזה
נכון. לשטוף,
פצפון! שרגילים
היתרון והענביםאיזהתראהרגילה כמוזה?
ענבים. על בצורהלברך
לי פה אלא קשה,יש
זה. על
מברךאבל בצורה
יפים. זה ,צריך
רבותי,
פירות לא
זה
גם כשזה לא נודע אליו אישית לא מצוין.
לגימה שותההם אתהיהיה
והקלמנטינות הזה – זה שיעור. באופן
שהגויאבותוככהלה ברכהנקיים הם”,
ראשונה ,אין
הגויאבות, בחזקת
ועל פני כלים
רבותי, “סתם
הקלמנטינות
זה הכלל
אם ישמעו את זה כמה ‘חכמים’ ,הם עלולים להתרגז ..אבל לא בגלל על זה .וזה,
מברכים אנחנו מברך כבר ממנו,אז אם נהנה יד’
המינים.שאדם ‘ישיםמשבעת
והענביםכל דבר המיניםשל מיץ, של מים, משבעתקטנה
שזה לא נכון ,אלא שלא מכירים את ההלכה הזו ,כי זה לא מפורסם ,אבל משנה..
אחרונה ,צריך
המינים, זהמשבעתישטוף ,מהברכהוגם לא שהוא
אבל המינים משבעתלא –
ראשונה. אם ברכה מצוין, גם כלים –
והאהובים,
לנו שוטפת
העץ” ,ויש הצדיקים אשתו
פרי “בורא
רבותי אם
באמת כשיראו את זה כתוב בחיד”א הקדוש וברבנו הרמ”א – תהיה מצוה רבותי
גדולה שישזובזה - טוב,7 המינים,
אחרונה .יהיה
משבעתזה
ברכה כלים, לברךשהוא
וישטוף פרי
לאשתו עללברך יש
כשיעור ,ואז
קצת יד’,יותר
יעזור שיאכללנו
עדיף
‘ישים
להם שמחה גדולה .מקסימום לא תהיה להם ‘שמחה גדולה’ ,יגידו “לא שמחהישראל.
גדולה. מזהלארץ ותהיהשבח הצדיקים והאהובים -יותר
נוהגים” ,לא נוהגים אבל זו ההלכה ,כמו שהיא ..אדם יכול לא לנהוג כל גבינה וירקות פירותשל בורקסים בוברכת עשודיני
עוד שזה לא קשור אליו ..כשזה קשור אליו – אדם צריך פתאום למצוא הפירות?
שקרה מקרה מברכין על
כיצדעל איזה המינים’
[עובדיה] ששי: ב’שבעת
רפאלרבי פרק ברכותקדימה
היקר במסכתהחתן שלי אומרת אותי המשנהשאל
כל מיני היתרים ,8צריך שאדם יזכור את ההלכה גם כשזה לא נודע אליו תמרים ,אוכל
אבל,
והכינה גדולה.
שעה אחת, שלהם
ועברהאוכל אגס,
המעלה אוכל
בתנור, המינים,
תפוח,למשל ,בשר שבשבעת
הכינה דוגמא
אחת פירות
אשה אוכל החמשה
זמן: עכשיו
אדם כמה כל
לפני
אישית ,תגיד לאנשים את ההלכה! מברכים?
ביותר, החשוב מה האילן
הפרי פירות
הוא הזיתים
על
בורקסים עם גבינה באותו תנור ,ושאלו כמה רבנים וכולם אמרו להם הגמרא הזיתים. אומרת זה מכולם,
זיתים. אוכל
ביותר רימונים,
הגבוה
אופניים בשבת קלמנטינה –
כך
מכיון אחרלמה? התמרים.
הבורקסים אוכל
הללו. אתההעץ .כך את אחר של
המינים. הפירות
לזרוק בשבעת
שצריכיםהפירותעל כל שזההעץ”.
אסור, פרי
מסבראמכל
“בורא
יותר
ֶּד�ֶּר ְְך ֵיְֵלְ כּוּ ָבָ ּהּ ְוְ ֶֶאת ַהַ �ַּמֲּעֲֶׂש�ׂ ה
ָלֶָהם ֶֶאת ַהַ ֶ
הפסוק אומר (שמות יח ,כ)ְ :וְ הֹו ַַֹד ְְע � ָּּת ֶ אתה אוכל
העניין אומרת ,כל הגמרא העץ”, “בורא פרי הסדר? אגס – למה זה ורימונים.אוכל העץ” ,אתה תאנים הענבים,פרי
“בורא
שבישלו בשר בתנור ולא עברו 24שעות ,וזה היה גלוי ,לא היה מכוסה,
ֲאֲ � ֶׁׁשר ַַיֲעֲׂשּׂוּן ,יש דברים שאפשרי לאדם להחמיר בהם ,יש דברים שלא “סברס”,
אנחנו ערבימה ישראל .אז ארץ בלשון הנקרא הפריאת משבחים פה הקדוש :על אנחנו החיד”א
המינים, אומרשבעת סברס, של
ועכשיו עשו בו בורקסים של גבינה ,גם בגלוי ,לכן צריכים לזרוק את
הפסוק .אומרת הגמרא ,התורה אמרה: מתוך העץ”. “בורא פרי עליו?ללמוד לעשות? מברכים צריכים מה
אפשרי לאדם להחמיר בהם. הבורקסים הללו ,הואיל ולא עברו 24שעות.
אתה
יש ארץ, האדמה”פרי למילה “בוראקרוב הפרי ,יותרשהמאכל ,מברך ככל ארטישוק למשל ושעורה”.
חטה דוגמה “ארץ אוכל אתה
כמו אופניים בשבת (רגילות ,לא חשמליים) ,היום אף אחד לא נוסע באופניים
פעמייםגזר ,בצל,
“ארץ”: עגבניות ,צנון,כתוב פה גדולמלפפון, חידוש
הפסוק: בזהאת
האדמה” ישנראה פריקדימה .אז
זה “בורא זכות בננה יותראוכל לו
בשבת ,רק ילדים קטנים ,בנתיבות אם אתה רואה אופניים בשבת – זה רק צריכים בדיעבד אפילו אסור, שזה ותאנה לנו
נראה שמסברא באמת ,אע”פ אבל
הירקות
“זית ארץ, פעםעל ירקות. זה עוד ארץ”, למה? ורימון.
אדמה כל זה וגפן סלק, ושעורה,
קולורבי, חטה דלורית,
“ארץ
התאילנדים והסינים שעובדים ביום חול ובשבת נוסעים באופניים קצת, זה, העץ.את לי
רבותי, הראהלב פרי
בוראנשים הוא
מברךבואוגדול,
תמרים. חידוש
האילן ועליש בזה
“ודבש”,
פירות האלו,
שמן, האדמה הבורקסים
שעושים זיתיםפרי בוראשמן” ,את
לזרוק
מברך
אתה לא רואה אופניים בשבת בשגרה אצל אנשים גדולים. מעניין
מאוד שלוש דברמספר מוזכר?הוא כותב איפהשהוא הרמ”א, ברבנוהגפן וגפן”. טוב, חטהיזכר על
ושעורה “ארץרפאל רבי
עד שהיה מיקל באיזה משהו מרחיב
כתוב “ארץ שובשהוא הקדוש בחיד”א ה’!
חמש. שלהשמחה זה
“ורימון”ראיתי אחר כך
ארבע–.
הנהנין ברכותזה קח (סעיף א),
“תאנה” “ארץ”. למילהסימן ביו”ד
אבל זה לא אסור ,הבן איש חי הקדוש (שו”ת רב פעלים ח”א סי’ כ”ה) סובר עשינו
מברך לה’
“ארץ” שעהלמילה ואחרי
שהאדם צמודיםבתנורהם ה’ שלבשר עשינו עכשיו
והתמרים
השמחה והאהובים
שהזיתים [הרי] אם יוצא אומר:
הצדיקים ודבש”. הוא
רבותי וזה זה,
שמן את
זית
שמותר לנסוע באופניים בשבת ,והבן איש חי לא היה מהפוסקים אבל
יתברך,אותו,
והתמרים לה’ לזרוקצריכיםרוח
הזיתים נחת
השניה .לכן
כזה שעה-שעתיים –
עושה “ארץ” כי זה למילהשנייםאחרי
ופרי, שעשינו
והתמריםכל פרי הזה החלב
הפירות ,על חלב,
השניה, על
המיקלים ,עד שהיה מיקל באיזה משהו – צריך לעשות על זה סעודה התערבבו,
פשוט
כך אחר הזיתים ,זהכל האדים
ושותים, אז פתוח,
שאוכליםכולם .קודם החלב
כל פעם לה’,וגם
לפני פתוח
ראשונה,
שמברכיםהבשר היה קדימה הנפלאות כשגם מתי?
הברכות זכותיש להם זה
גדולה ..היה מחמיר בכל דבר ,מהיראת שמים שלו ,מהקדושה שלו ,אבל הפרי איזה
הכי בעיה.
צמא, היה
מה בתורהאין
מכוסה –
אדם רבותי בן לעצמנו היה
“שמע, אחד
אם לך: יגיד אבל
נתאר אחד, זה.
לה’. את
יבוא לזרוק
גדולה עכשיו וצריך
שמחה התמרים.
רבותי
באופניים הוא כותב – מותר! מותר לנסוע באופניים.9 לוקרה,
“מה ‘ספרייט’
ענבים!” תגיד בתבנית
פחית לו מפוזרתנתן
פתאום! עכשיואחד “מה לך יגידלא הגבינה
בא “זית”.
לו כלום, שתה חשוב?”לאתגיד יומיים
חרדים נוסעים באופניים בשבת!! זה חצי
הכי
בתוך אותו
“ארץ”זהרואהאת עשה למילה
אתה צמוד
שהכי קודם
לכתחילה) אם אותו! ככל
(בדיעבד ,לא החיה שלישי”.
לו? הוא
הקדוש קרה זה
החיד”א מהענבים מרןפתאום!
רבותי
אומר
עכשיו תתארו לכם תלמיד חכם גדול שצריך לנסוע באופניים[ ,לדוגמא] מבסוט!
היא ה’ ,אלא בתבנית, מפוזרתמלאך אותו כמו אתה רואה
הגבינה לא עכשיו – היתההזה הספרייט הגבינה אחרי איפה מעולף,
חשוב.
בצק,
רבי ישי (צריך לנסוע במרכבה של המשיח ..אבל רק בשביל הדוגמא בהלכה) ,תתארו ב’ברכירבותי
יוסף זההזה! ספרייט
מחזק את הסדר אותו את החיה
והחיד”א מישינה המרגלים
הרמ”א הימים”. חטארבנו כל
אומר ושמח הבורקסים,שמח! “שש בתוך
לכם שרבי ישי יסע באופניים בשבת ,מה יהיה כתוב אחר כך בעיתונים ולא רק
לפי בפסוק, הריאת זה. מדבש.לנו
הקב”ה נתן שבעולםמתוק ראשינו ,דבר וכל שתייה עטרת אוכל מאבא, שמעתי
הצדיקים ,כל
של אשדוד“ :מה זה?! חרדים נוסעים באופניים בשבת!! מותר? אסור?”. לשתות,
והתמרים לאכול,
הם ברשימה,
היכולת את
האחרונים
לנו נתן הקב”ה
הם
6בשבוע שעבר הייתי עם רבי ישי [דוגמה] באיזו דרשה ב[מושב] בן-זכאי אצל רבי
הזיתים זה, אתהדברים,
לנו נתן שלשהקב”ההסדר
זה נראה תמוה בעינינו כמה [רוקח] ,היה שם איזה צדיק אחד שאמר לנו ‘חידוש’ ,אמר “איך נוצר נייר כסף
כך
הראשונים.
כל ה’ והאהובים,
הרימונים, הצדיקים
התאנים, רבותי
הענבים, וזה ואילו
לשתות, ברשימה.
כמה לאכול,
האחרונים משה
למלךעלמלכי
המילה
שקל, קמצנים את
רבו פעם
ומברך שוב
“שניומודה
הכניסה
הצדיק הזהושמח הקדושה
ושותהלנו
אז אמר שהתורה
אוכל
איך נוצר, שהאדםככה?
לא ידענו מזה
קרה שמח
למה
בעולם?”,
רבותי ,הבן איש חי כותב שזה מותר! נכון ,המגן אברהם ע”ה היה מחמיר
השקלשמו
להיות
הזה יתברךהאחרונים,
נמשך שמהמאמץשה’והעצומים
ולתמרים שהיוהגדולים עד
משך ל-פה, לזיתים
החסדים
ל-פה וזה כלגרם עלזה
משך ואז
הקב”ה,זהבפסוק,
הרבה, המלכים
אותו“ארץ”
מתחו
בזה ,הוא היה אשכנזי ,אבל השלחן ערוך לא אסר את זה[ ,וכאמור] הבן
כסף...דבר מתוק מדבש :בחטא ראשינו אומר אבא עטרת
ונעשה נייר עושה איתנו. ראשונים? לעד
איש חי כותב שזה מותר!
ארץ ישראל, עללהיות.. דיבהיכולככה ..אבל בברכות
הוציאו המרגליםלעשותקדימה
אפשר במציאות כשה’איךירחם המרגלים,לא יודע
רק מה קרה? אנחנו לא התרגלנו לנסוע באופניים בשבת ,אז אם נראה מאוד
אמר
יודע לאמר”לא
סיטואציה
ישראלמאשתו, פוגשמפחד היהבני
מאוד אדם
אחדאל אותה,
לפעמים
בנאדם תרו והאהובים,
לידאשר
נתיבות, הארץ
הצדיקיםאחד פעם דיבת
במושב רבותי
“ויוציאו
7היה
המצח..
עשר
איזההביאו עד חצי
הם פה
דיברו,כזה,
רק יש ‘עצבני’
לא ה’, ברכת משהו
הם מלאשלחןראש
הארץ, כיסוי
דיבה על לה דוקא
הרע היהעין
הוציאו עדינה,בליהיתהיש לו
כשהם מעניינת,
הקב”ה, למה,
8במרוקו היה להם איזה כפר ,הרב של הכפר – קראו לו רבי מכלוף ,בא אצלו אחד תוקפנית..
מה ,אני לא אבלמאוד לאכול,אבלצדיקה ,כאילו,מאוד רוצה העץ” ,אני היתה כאילו “בורא פרי ממנה ,היא שכולם היה ירא פירות,הוא
מאנשי הכפר ,קראו לו יעיש ,בא יעיש ואמר לרב “יא סידי” – כבוד רבי מכלוף, יום וכך בכל
פעמים עשר ממנה, עכשיו מסכן ירא והואאברך כלים!!”,וכי
“שטוף העץ”. “בורא פרי אחדכל פעם אומרת לו על כל היתה מברך היא
כ חמאר ש (מצוין)”“ ,מה אני אגיד לךַ ,ד ּ כ (מה שלומך) יעיש?”“ ,ב”הְְּ ,ב ָל ָָּב ׁ
“אכסבר ּ אגסים ,סברס ,גויאבות ,מנגו, כלים. “בורא פרי העץ”? יש פה היה שוטף
קלמנטינות,
די אלמסעוד טאה פי אלבור” (החמור של מסעוד נפל לתוך הבור)“ ,איי איי אייַ ,
אשׁ יום אחד ,בא אצל הרב שלו ,אמר לרבו “קצתי בכל זה ,לא יכול ,כמה אני יכול כל
דובדבנים .יש פה זיתים ,תמרים ,ענבים ,רימונים ,תאנים ,אפרסמונים.
ָנ ֲעמְלוּ?!” (מה נעשה לו?!) “באנו לשאול ,נוציא אותו?” ,אמר לו “לָא לָא ,אסור! היום לשטוף כלים?! אני לא נושם ,אין אוכל מוכן ,אין כלום ,אני כל הזמן שוטף
יש פה פיסטוקים ,אגוזים ,קשיו ,אגוז בונדוק ,אגוז מלך ,אגוז פקאן.
שבת! אתה לא יודע את ההלכה?! בעלי חיים – מוקצה! שבת! אסור להוציא אותו כלים!” ,אמר לו “תגיד לאשתך שאתה לא יכול!” ,אמר לו “הלוואי שהייתי יכול
בשבת”“ ,יא סידי ,החמור סובל!”“ ,מה נעשה?! אנחנו הפלנו אותו?? לא אנחנו
פירות שכולם “בורא פרי העץ”.
ַפֵַחד!”“ ,למה אתה מפחד?! מה היא
יש פה בלי עין הרע נגיד עשרים סוגי
להגיד לה שאני לא יכול ,אני מתיירא ממנהְְ ,מ ֵ
הפלנו אותו ..מה נעשה שהוא סובל ..אין מה לעשות”. מברךלעשות לי ,אבל אני מפחד ..מפחד ממנה ,אז
לא אני אחת, פעם העץ” פרי “בורא אנייכולה “תראה היא“לא יודע מה בליבי אומר
לך?!”, תעשה אני
כ חמאר דיאלכּ!”“ ,ג’יבו ג’יבו!!”“( ..זה אחרי 10דקות בא מישהו “יא סידי! ד ּ ככה”.אני רוצה לאכול מהכל, העץ” ,אםלהגיד לה פרי יכול“בוראמברך עכשיו 20פעמיםאני לא
החמור שלך!”“ ,תביא אותו תביא אותו!!”“ )...אבל שבת!”“ ,צער בעלי חיים! זה הכליםמשהו
תדפוק העץ על שטיפת פרי באמצעכלים,בורא לברך שוטף מסוימת
מחר כשאתה עדיפות יש טוב! האם טוב “תקשיב השאלה
אמר לו
אסור! החמור מצטער! זה אסור! אתה עושה קטרוג גדול ח”ו! החמור מצטער זה ערוך* ,אם
“מה שלחןעוד!!!”, לא יהיה אומרנגמר!!!!נגמר!אלי? נגמר!קרוב זהו!! הכי זהו!!שיצא “די!! מה
מתוכם ,או השיש ,תגיד מסוים על
קטרוג גדול!!”. זה! זכות
תראה תן לו תתאמן עלהמינים, גיבור!משבעתתגיד ,תהיה העץ” פריככה ה”בורא
כלים!!” בתוךשוטף יותר לא משהו יש פה
נגמר?!”“ ,אני
אבל מתי הוא נזכר שזה ‘צער בעלי חיים’ וזה לא מוקצה? אתה יודע מתי – כשהחמור המינים .אבל יש פה השלחן”. משבעת תדפוק על זה לא אבלזה,עושה את אתהטוב, אגוזים זה
קדימה .למשל ,לי איך
היה שלו ,כל עוד שהחמור לא שלו – הוא לא כל כך מכיר את ההלכה הזו ,אבל אני די! יותר
להקדים צריךהוא“זהו! נגמר?”, נגמר!!”“ ,מה
המינים .אז משבעת נגמר!! “די!!זה
ענבים והדגים]
ענבים. עשה כךלמשל אדם [אותו
דוגמה
כשהחמור שלו – אז הוא נזכר בהלכה הזו... לאשתך” .ישראל.מחר את ארץ משבחים תגיד ככה גיבור ,פה
שאנחנו תהיה משום למה?“יאלה כלים!!”, לא שוטף
הענבים. ולברך על
ְלְִקי” ,הוא אומר “יש כלי נקרא 9הוא לא קורא לזה אופניים ,הוא קורא לזה “גֹו ַַֹר ִ כלים!!” ,התחיל לשטוף ובאמצע דפק על השיש ואמר “די!!! למחרת“ ,עוזי! שטוף
_____________________
ְלְִקי” ויש לו שני גלגלים” ומנפחים את הגלגלים באויר“ ,ממלאים אותם ברוח” “גֹו ַַֹר ִ נגמר!! נגמר!!”“ ,מה אתה צועק! מה נגמר?!”“ ,נגמר לי הסבון ..תביאי עוד”...
ככה הוא מסביר על האופניים. א’ברג’ל...
עדינות.. י’ורם להם
ר’בינוהיתה נעשה? ר”ת
בנתיבות [סימן] רי”א. ממנהאת זה?
מאוד ...מה הוא אומר
* באיזה סימןפחד
3
אסור – זה מותר?!” ,ואז מה יהיה הגבול בזה?! לכן “דברים המותרין איזה תלמיד חכם נוסע באופניים בשבת – זה נראה תמוה בעינינו.
ואחרים נהגו בהן איסור ,אי אתה רשאי להתירן בפניהם”. “ואם ישבר הגלגל?!”
זה אחד מ’-י”ג עיקרים’ הבן איש חי אומר – אין הבדל בין עגלת תינוק ,שהאמא דוחפת עגלת
אבל אם בכל זאת אדם לא על כל דבר יגיד ‘מותר או אסור’ ,אלא הוא תינוק בדרך – לאופניים ,אותו הדבר“ .ואם ישבר הגלגל?!” ,ואם ישבר
מסביר את הדבר – ‘למה פעם אמרו שזה אסור ולמה זה נעשה מותר?’, הגלגל של העגלה?! מה שתחשוש באופניים – תחשוש בעגלה ,כמו
ואנשים מבינים את המשמעות ,זה לא שה’אסור’ היתה טעות ,אלא שמותר להסיע בשבת עגלת תינוק ברגל ,ככה מותר לנסוע באופניים
התורה הקדושה לא משתנית אף פעם ,זה אחד מ’-י”ג עיקרים’. לדעת הבן איש חי ,אין בזה שום חשש .ואם התקלקל – התקלקל ,אנחנו
יש איזה משחק כדורגל ‘רציני’ לא יכולים לגזור גזירות מדעתינו אחרי חתימת התלמוד ,אי אפשר לגזור
היום יום רביעי ,אחד אומר לך“ :תשמע ,השבת פחות מתאים לי לשמור גזירות חדשות מדעתינו.
כי יש איזה משחק כדורגל ‘רציני’ ,אני מסכים עם השבת ,אבל אני לא למה אסור??
רוצה להפסיד את השבת ,אז במקום שאני אשמור את השבת ,אני אשמור “אסור לנסוע באופניים!” ,למה אסור?? אומר הבן איש חי שזה מותר.
את יום חמישי ,הנה ,מהשקיעה כיביתי את הטלפון ואת הכל עד מחר אבל כמה שזה מותר – אם עכשיו נראה אנשים יראי שמים שנוסעים
בצאת הכוכבים” – אלו דברי שטות! ַַמה ִּי� � ֵּּּתן ְלְ ָָך ַ
ּוַּמה ֹּי ִ�ִּסיף ָלָ ְְך (תהלים ,קכ ,ג), באופניים בשבת – זה יהיה תמוה בעינינו .למה? כי כבר אנחנו התרגלנו
ָׂר ֵֵאל �ְּבֹּיֹום
ְִׂש ָ
ּמֹּו ִי �
נּוָּחה ְלְ ַעַ ֹ
כיון שהקב”ה הנחיל לנו את השבתַ ,הַ ַּמ�ְּנְ ִִחיל ְְמ ָ שזה אסור ,זה לא אסור כי באמת זה אסור ,זה אסור כי אנחנו התרגלנו
ַּׁבת ֹק ֶֶֹדׁשׁ ,הקב”ה נתן לנו את השבת ,נתן לנו הכל ,יראת שמים ,בתי �ַׁש �ּ לכך.
כנסיות ובתי מדרשות ,את הכל נתן לנו ה’ יתברך כמו שצריך ,ה ֹֹודּוּ ַלַה’ רק אם הוא יסע באופניים בשבת
ּדֹּו (תהלים ,קו ,א) ,זה דבר שכל אחד יודע את המעלה �ִּּכי טֹוֹב �ִּּכי ְלְ עֹוָֹלָ ם ַַח ְְס ֹ לפי זה ,שאופניים בשבת זה לא אסור ,אנחנו ב”ה מסתדרים והולכים
כמה היא גדולה וקדושה. ברגל ,אבל לו יצויר שיש בנאדם שהוא לא דתי ,קצת מתחיל להתחזק,
כמעט לכל משפחה פעם קרה וה’קצת דת’ שהוא רואה – זה רק אם הוא יבוא לבית הכנסת בשבת,
עכשיו יבוא אדם ויגיד“ :תראה ,אני יודע תמיד היינו רגילים עוד מאבא הבעיה שבית הכנסת מאוד רחוקה ממנו ,הוא לא יכול להגיע לבית
שלי וסבא שלי שלפני השבת עושים איזה ‘פטנט’ שכשפותחים את הכנסת ברגל ,רק אם הוא יסע באופניים בשבת ,לא חשמליים – רגילים.
המקרר (בשבת) ,לא נדלקת הנורה” .10אבל אם הנורה דולקת ועכשיו שבת “רציתי לחזק ידי כבודו”
קודש ,וכמעט לכל משפחה פעם קרה (ומי שלא ,שיצפו לזה) שפתאום הבן פעם כתב לי מכתב ,הגאון החסיד מופת הדור – רבי מאיר מאזוז,
יגיד“ :תשמע ,שכחנו את האור של המקרר דולק” ,11אם פותחים את כשהוצאתי בשעה טובה את הספר ‘שבת המלכה’ – חלק תשיעי על
המקרר נדלק האור .מה לעשות? יש כאלה אנשים שהולכים ומחפשים הלכות מוקצה ,אז הוא כתב לי מכתב יפה“ :לכבוד (כבוד עבדכם) החיד”א
אחרי גוי שאולי יבוא ויפתח את המקרר ואח”כ יוכל לפתוח [הוא בעצמו] שליט”א ,התכבדתי מאוד בספרו שבת המלכה חלק תשיעי ,וראיתי
את המקרר. שכתב שם לגבי אופניים בשבת ,שהבן איש חי סובר שמותר לנסוע בהם,
“תפתחו אתם בעצמכם את המקרר” ובאמת רציתי לחזק ידי כבודו שהגאון רבי שמואל דרזי ,העידו תלמידיו
אבל עכשיו אנחנו אומרים לאנשים“ :אם שכחו את האור דולק ,לא שנסע בראש השנה באופניים לתקוע בשופר בחמישה בתי כנסיות” ,הוא
צריכים לחפש אחרי גוי ,תפתחו אתם בעצמכם את המקרר בשינוי”. עשה קו תחת המילה “חמישה”.
השתנה משהו בהלכה? לא השתנה כלום ,השתנה במציאות של המקרר. מה יגידו כמה ליטאים?
פעם הנורה שבו היתה אש גמורה ,וכשאנחנו פותחים את המקרר ,אנחנו עכשיו ,אם נראה בראש השנה רב גדול נוסע באופניים ,מה יגידו כמה
לא מדליקים בידיים את הנורה ,אבל אנחנו עושים פעולה שע”י הנורה ליטאים? יש להם קושיות“ ..מה?! ה’ ישמור!! אפיקורסות! רפורמים!!”,
נדלקת ,אז אע”פ שלא הדלקנו בעצמנו את הנורה ,עשינו פעולה [שגרמה ככה יגידו ..אבל זה אומר מי שאין לו דעת ,מי שיש לו דעת – מסתכל על
לכך] שהנורה נדלקה ,ומכיוון שעשינו פעולה והנורה נדלקה ,זה אסור טובתם של עם ישראל ,אומר לך “יש פה 5בתי כנסיות 5 ,מקומות של
מדרבנן ,כי פתחנו את המקרר וב’גרמא’ נדלקה הנורה. ציבור של אנשים קדושים שאין להם מי שיתקע בשופר עבורם” והוא הולך
ה’לד’ הוא דרבנן ממקום למקום לתקוע להם בשופר ,איך הולך? באופניים ,מה יעשה?
אבל היום כל הנורות של המקררים זה ‘לדים’ ,זה לא נורות אמיתיות, 5בתי כנסיות לא ישמעו שופר
וכיון שזה הכל ‘לדים’ ,ה’לד’ אם מדליקים אותו בידיים זה [איסור] תבוא אחר כך תגיד “מה הבעיה באופניים?”“ ,אההה ,”...בסוף בסוף
דרבנן ,כי אין פה אש ממש ,זו רק הולדה של משהו ,אז ה’לד’ הוא דרבנן הבעיה היא אחת – לא נהגו .זהו ,לא נהגו לנסוע באופניים ,אבל אין בזה
והפתיחה בשינוי היא גם מדרבנן ,ובמקום של ‘עונג שבת’ זה יהיה מותר. עבירה .לעומת זאת – 5בתי כנסיות לא ישמעו שופר ,זה יותר טוב? בגלל
לכן ,אם אדם שכח לפני שבת לכוין את המקרר ל’מצב שבת’ או להוציא שלא נהגו לנסוע באופניים..
את הנורה ,יהיה מותר בשבת לפתוח את המקרר בשינוי ,גם כשהנורה שרפו ספרים שלו!
נמצאת שם והיא תדלק. בגלל זה ,תלמיד חכם צריך לומר מה שצריך לומר ,לא מה שיגידו לו,
“השתנתה ההלכה?” [ולא ש]אנשים יכתיבו לו ,לא! מה שצריך!
יבוא אחד ויגיד“ :מה? אתם מקילים בזה? השתנתה ההלכה?” ,לא ּבֹּו ַּב� �ִּּגּּבֹּו ִִֹרים (ע”פ עמוס ב ,טז) לומר כל פסק
הרב עובדיה ,כמה היה ַַא �ִּּמיץ ִלִ ֹ
השתנתה ההלכה ,השתנתה המציאות שפעם זה היה ‘אש’ והיום זה לא הלכה כמו שהוא ,בהתחלה לפעמים גם לעגו לו ,היום כבר כולם מכבדים,
‘אש’ ,כל הלכה לפי מה שהיא. אבל בהתחלה ,אני זוכר כשהיינו ילדים ,היו כמה ליטאים לועגים לו,
לכן ,כשאדם יודע את ההלכות ,אשריכם ישראל ואשרי חלקכם ,כמה היתה פה ישיבה באשדוד של ליטאים ,ה’ ירחם בשנת 92היו אנשים עמי
ה’ שמח. ארצות ,חס ושלום ,שרפו ספרים שלו! אבל ב”ה נסגרה הישיבה ,נסגר
ההילולא של רבי רפאל כדיר צבאן הכל ,והשורפים אני לא יודע מה קרה איתם ,הלכו לדובאי או לאיזה
ַּֽב� ִיִת ֶזֶה ַׁמע �ְּב ֽ
בּוַּאת ֲאֲ ִִבי ח ֹֹוֶזֶהְ ,וְ ִי � �ִָּׁש ַ
יִהי ַהַ ֹֽֽח� ֶֶדׁשׁ ַהַ ּ �ֶּזה ִּכ�ְּנְ ַ
היום היה ראש חודשִ , מקום ..ל’זכות את הרבים’ שם ,לשרוף להם ספרים בדובאי ..וזהו.
ִׂש�ְׂמ ָָחה (מתוך הפיוט ‘במוצאי יום מנוחה’) .נכנסנו עכשיו ל’חודש ָׂשׂׂשֹׂוֹן ְוְ קֹוֹל ְ
קֹוֹל � אתה רואה ,הרב עובדיה ,ספריו הקדושים נשארו ,יש בהם זיכוי הרבים
כסלו’ ,שבת ההילולא של רבי רפאל כדיר צבאן (רבה של נתיבות)ְ ,וְ הֹו ַַֹד ְְע � ָּּת גדול .למה? כי אמר את ההלכה ביראת שמים ,בקדושה ,בשמחה.
ֶּד�ֶּר ְְך ֵיְֵלְ כּוּ ָבָ ּהּ ְוְ ֶֶאת ַהַ �ַּמֲּעֲֶׂש�ׂ ה ֲאֲ � ֶׁׁשר ַַיֲעֲׂשּׂוּן (שמות ,יח ,כ) ,כשאדם ָלֶָהם ֶֶאת ַהַ ֶ ֶ אי אתה רשאי להתירן בפניהם
מלמד את ההלכה ומסביר לאנשים ‘מה שמותר – מותר’ ,על זה אשריכם יש דברים מסוימים שאנשים התרגלו אליהם ‘מותר או אסור’ ,גם דברים
ישראל ואשרי חלקכם ,ועוד נזכה בע”ה יחד להקביל פני משיח צדקנו שהם מותרים ,א”א לומר אותם בצורה של זלזול ח”ו .יש לנו גמרא
השנה ,באהבה ובשמחה .אמן ,כן יהי רצון. שאומרת (פסחים ,טו עמ’ א) “דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור ,אי
אתה רשאי להתירן בפניהם” .יש כל מיני דברים שבאמת הם מותרים,
10לדוגמא ,אצל אבא עט”ר ,אבא היה מוציא את הנורה כל השבוע ,כל השבוע אבל כבר אנשים נהגו שזה אסור ,ואם נהגו שזה אסור ,אין לנו להתיר את
הנורה במקרר לא היתה עובדת ,היה אור רגיל במטבח ,אז לא צריך אור במקרר .ככה זה בפניהם של האנשים האלו ,כי באמת ,לפעמים דבר שהוא מותר אבל
היה אצל אבא עט”ר כשהיינו ילדים קטנים. נהגו שזה אסור ,אם אנחנו מתירים אותו בפני אנשים ,בעיניהם זה מזלזל
11היום זה פחות קורה ,כי יש הרבה אנשים שיש להם מקרר שמכוון לפי התאריך,
בכל מה שאומרים ,הם יגידו“ :תשמע ,ראית? כל מה שחשבנו הרבה
מגיע יום השישי [בשעה] 16:00בצהריים ,זה עובר ל’מצב שבת’ לבד ,מגיעים החגים,
זה עובר ל’מצב שבת’ לבד .אשריכם ישראל ,זה דבר נפלא כ”כ.
שנים שזה אסור ,פתאום זה מותר .אולי עוד דברים שאנחנו חושבים שזה
תמלול השיעור ועריכתו ,הגהה ועריכת העלון :מ .פרטוש
ניתן להאזין לשיעור בשידור חי בקו ‘דרכי נועם’ 077-226-5972 -
4
