gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker

שבוע: תולדות (2026-11-09)

משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫חודש כסלו‬ ‫נדבת החודש‬ ‫נתנדב בעילום שם ‪ -‬נוי יורק‬ ‫לע״נ רפאל יעקב בן בנימין בלע ז״ל ואברהם שרגא בן אלימלך ז״ל‬ ‫פרשת תולדות ‪ -‬שנת תשפ״ז‬ ‫נדבת השבוע‬ ‫ר׳ יהושע ז׳קובס ומשפחתו נ״י‬ ‫פאר רוקאוויי‪ ,‬נוי יורק‬ ‫לכבוד מלאות עשור שנים להקמת קהילתנו הקדושה‬ ‫ולכבוד מורנו ורבינו שליט״א‬ ‫זכות החזקת הגליון‬ ‫נדבת החודש – ‪$1,200‬‬ ‫נדבת השבוע – ‪$300‬‬ ‫לפרטים ולהקדשת הגליון‪:‬‬ ‫בטלפון‪‎058-320-6596 :‬‬ ‫בדוא״ל‪office@kehillakedosha.com :‬‬ ‫להאזנה לשיעורי מורנו הרב שליט״א ולהורדת גליונות הקודמים של ״משולחן של רבנו״‪ ,‬ניתן לבקר באתר‪kehillakedosha.com :‬‬ ‫© תשפ״ז‬ ‫משולחנו של רבינו‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת הגליון‬ ‫יו״ל על ידי‬ ‫מדי שבוע בשבוע באמצעות הדוא״ל‪ ,‬נא לפנות‬ ‫קהלה קדושה‬ ‫לכתובת‪office@kehillakedosha.com :‬‬ ‫בית שלמה‬ ‫בס״ד‬ ‫ט‬ ‫מז ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ברגשי שמחה והודאה להשי״ת‬ ‫לרגל מלאות‬ ‫עשור‬ ‫להקמת קהילתנו המעטירה‬ ‫קהילה קדושה בית שלמה‬ ‫רמת אשכול – ירושלים עיה״ק‬ ‫עשר שנים של תורה ותפילה‪ ,‬עבודת ה׳ ודיבוק‬ ‫חברים‪ ,‬בהנהגתו הרוממה של מורנו ורבנו רבי‬ ‫שמואל צוקער שליט״א‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה להמשיך ולראות בפריחתה ושגשוגה‬ ‫של קהילתנו הקדושה‪ ,‬מתוך אחדות ואהבת חברים‪,‬‬ ‫ולהרבות כבוד שמים‪ ,‬תורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫כה יתן ה׳ וכה יוסיף‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬מתוך‬ ‫ברכה והצלחה‪ ,‬עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫ותמיהה גדולה מזו יש לתמוה בהמשך‬ ‫בפרשת תולדות מסופר על לידת יעקב‬ ‫הפרשה‪ ,‬כאשר נשלח יעקב אבינו לבית‬ ‫ועשו‪ ,‬אשר הגם שהיו תאומים‪ ,‬בכל זאת‬ ‫לבן‪ ,‬והוצרך לשהות שם שנים רבות (בראשית‬ ‫היו שונים זה מזה בתכלית‪ .‬יעקב אבינו‬ ‫כח‪ ,‬ב–ה; לא‪ ,‬מא)‪ .‬והרי לבן היה כולו רמאות‪,‬‬ ‫הוא עמוד האמת‪ ,‬כמ״ש (מיכה ז‪ ,‬כ) ״תתן‬ ‫וכל מעשיו היו מלאים ערמה וכוונות‬ ‫אמת ליעקב״‪ ,‬והוא הנקרא (בראשית כה‪ ,‬כז)‬ ‫נסתרות‪ .‬ואם כן‪ ,‬מדוע דוקא יעקב אבינו‪,‬‬ ‫״איש תם יושב אהלים״‪ .‬ולעומתו עשו היה‬ ‫שהוא עמוד האמת‪ ,‬הוצרך לשהות שנים‬ ‫בעל ערמה ורמאות‪ ,‬כמ״ש בו (שם‪ ,‬כח) ״כי‬ ‫רבות בביתו של לבן‪ ,‬וללמוד כביכול את‬ ‫ציד בפיו״‪ ,‬ופירש רש״י (שם) שהיה צד את‬ ‫דרכי הרמאות‪.‬‬ ‫אביו ומרמהו בדבריו‪.‬‬ ‫אלא שביאור הדברים הוא על פי יסוד‬ ‫והנה מצינו דבר פלא‪ ,‬שכאשר הגיע‬ ‫גדול הנוגע לכל מהלך עבודתו של יהודי‬ ‫הזמן לקבלת הברכות מיצחק אבינו‪,‬‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫ציוותה רבקה את יעקב להתלבש בבגדי‬ ‫עשו ולהציג את עצמו בפני אביו כאילו‬ ‫סוד הערמה דקדושה‬ ‫הוא עשו (בראשית כז‪ ,‬ו–טז)‪ .‬ולכאורה יש להבין‪,‬‬ ‫הנה עיקר מציאותו של יהודי היא‬ ‫כיצד יתכן שיעקב אבינו‪ ,‬אשר כל מהותו‬ ‫רוחניות‪ ,‬וכל שאיפתו צריכה להיות‬ ‫היא מדת האמת‪ ,‬יצטרך לקבל את הברכות‬ ‫להתקרב אל השי״ת ולהידבק בו‪ .‬אולם‬ ‫דוקא בדרך של ערמה ורמאות‪ .‬ועוד יש‬ ‫הקב״ה הוריד את האדם לעולם הזה‪ ,‬שהוא‬ ‫להבין‪ ,‬מדוע היה צריך להתלבש דוקא‬ ‫עולם גשמי‪ ,‬אשר האדם מוכרח לעסוק בו‬ ‫בבגדיו של עשו‪ ,‬ומהו ענינם של בגדים‬ ‫בעניני אכילה ושתיה‪ ,‬פרנסה ושאר צרכי‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫נמצא שאף שמצד חיצוניות המעשה‬ ‫הגוף‪ .‬ויש להבין מה היא הדרך הנכונה‬ ‫נראה שהוא עוסק באותם ענינים גשמיים‬ ‫שבה צריך יהודי להתייחס אל עניני העולם‬ ‫שבהם עוסקים כל בני העולם‪ ,‬הרי‬ ‫הזה‪ ,‬וכיצד יוכל לעסוק בגשמיות מבלי‬ ‫בפנימיות מחשבתו הוא נמצא בעולם אחר‬ ‫להימשך אחריה‪.‬‬ ‫לגמרי‪ .‬המעשה הגשמי אינו התכלית‪ ,‬אלא‬ ‫והיסוד הוא‪ ,‬שכל תכלית עבודת האדם‬ ‫אמצעי להגיע על ידו לתכלית הרוחנית‪.‬‬ ‫בעולם הזה היא להפוך את הגשמיות‬ ‫וזהו סוד הערמה דקדושה‪ .‬כי ענין‬ ‫לרוחניות‪ .‬והיינו‪ ,‬שאף שבפועל הוא עוסק‬ ‫הרמאי הוא שאין פיו וליבו שווים‪ ,‬ומעשיו‬ ‫בענינים גשמיים‪ ,‬מכל מקום מחשבתו‬ ‫החיצוניים מורים על דבר אחד‪ ,‬ואילו כוונתו‬ ‫וכוונתו צריכות להיות לתכלית רוחנית‬ ‫הפנימית היא לדבר אחר לגמרי‪ .‬ובדרך כלל‬ ‫(עי' שו"ע או"ח סימן רלא)‪ .‬כי כאשר אדם אוכל‬ ‫זו היא מדה מגונה‪ ,‬אבל בעבודת השי״ת‬ ‫רק כדי ליהנות מן המאכל‪ ,‬הרי המעשה‬ ‫יש בזה ענין גדול‪ ,‬שהאדם עוסק בגשמיות‬ ‫והמחשבה שוים זה לזה‪ ,‬וכל עסקו אינו‬ ‫ובפנימיות מחשבתו היא רוחניות‪ ,‬כלפי‬ ‫אלא בגשמיות‪ .‬וכן בכל תענוגי העולם‬ ‫חוץ הוא נראה כעוסק בעניני העולם הזה‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬כאשר אין לאדם מטרה אחרת מלבד‬ ‫אבל באמת אינו שייך אליהם מצד עצמם‪,‬‬ ‫עצם ההנאה‪ ,‬הרי הוא שקוע בגשמיות‬ ‫אלא משתמש בהם כאמצעי כדי להגיע אל‬ ‫כמות שהיא‪.‬‬ ‫התכלית העליונה‪.‬‬ ‫אבל יהודי צריך להתנהג באופן אחר‬ ‫ובזה יש לבאר מה שפתח שלמה המלך‬ ‫לגמרי‪ .‬כאשר הוא אוכל‪ ,‬אין כוונתו רק‬ ‫את ספר משלי בפסוק (א‪ ,‬ד) ״לתת לפתאים‬ ‫ליהנות מן המאכל‪ ,‬אלא להעלות את‬ ‫ערמה״‪ .‬כי כל ענינו של ספר משלי הוא‬ ‫ניצוצות הקדושה שבו‪ ,‬ולקבל כח לעבודת‬ ‫ללמד שהעולם הזה אינו אלא משל‪,‬‬ ‫השי״ת‪ .‬וכאשר הוא עוסק בפרנסה‪ ,‬אין‬ ‫ואילו הנמשל הוא התכלית האמיתית‪.‬‬ ‫מטרתו עצם הממון‪ ,‬אלא כדי שיוכל‬ ‫ומי שמסתכל על המשל כאילו הוא עצם‬ ‫להחזיק בית של תורה‪ ,‬לגדל את בניו‬ ‫המציאות‪ ,‬הרי הוא פתי שאינו מבין את‬ ‫לתורה וליראת שמים‪ ,‬להשיא את ילדיו‬ ‫עומק הדברים‪ .‬ולכן צריך ״לתת לפתאים‬ ‫ולעשות רצון קונו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫הגשמיות‪ ,‬אבל כל כוונתו תהיה לצורך‬ ‫ערמה״‪ ,‬ללמד את האדם שלא להיתפס‬ ‫הרוחניות של אדם הראשון‪ .‬ולכן נברא‬ ‫לחיצוניות העולם‪ ,‬אלא לדעת שכל עניני‬ ‫הנחש ערום‪ ,‬כדי שיוכל להשתמש במדה‬ ‫העולם הזה אינם אלא משל ואמצעי להגיע‬ ‫זו להעלות את הגשמיות אל הקדושה‪.‬‬ ‫אל הנמשל‪ .‬וגם כשהוא עוסק במשל‪,‬‬ ‫צריכה מחשבתו להיות דבוקה בנמשל‪ ,‬וזה‬ ‫אלא שהנחש קלקל את תפקידו‬ ‫נקרא "ערמה"‪.‬‬ ‫והשתמש במדת הערמה באופן הפוך‬ ‫לגמרי‪ .‬במקום לעסוק בגשמיות מתוך‬ ‫אדם הראשון והנחש‬ ‫כוונה רוחנית‪ ,‬הוא דיבר דברי רוחניות‬ ‫וע״פ יסוד זה נוכל להבין את תוכן‬ ‫כשכוונתו היתה לתאוות גשמיות‪ .‬שהרי‬ ‫עבודתו של אדם הראשון‪ .‬הנה קודם חטא‬ ‫אמר לחוה (שם‪ ,‬ה) "והייתם כאלקים"‪ ,‬ודיבר‬ ‫עץ הדעת‪ ,‬היה אדה״ר במדרגה רוחנית‬ ‫עמה על השגת מדרגות עליונות‪ ,‬ואילו‬ ‫עליונה‪ ,‬ולא היה צריך לעסוק בעצמו‬ ‫חז"ל גילו שכל כוונתו היתה להרוג את‬ ‫בעניני העולם הגשמי‪ .‬וכל תפקידו היה‬ ‫אדם הראשון ולישא את חוה (סוטה ט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫להיות דבוק בהשי״ת ולעסוק ברוחניות‪,‬‬ ‫נמצא שהשתמש בדיבורים רוחניים כדי‬ ‫ואילו הנחש נברא כדי לשמשו ולהתעסק‬ ‫להסתיר תאווה גשמית‪.‬‬ ‫עבורו בכל צרכיו הגשמיים‪ ,‬באופן שאדם‬ ‫וזהו עומק הקלקול של הנחש‪ .‬כי‬ ‫הראשון יהיה פנוי לגמרי לעבודת השי״ת‬ ‫תפקידו היה להשתמש בגשמיות כדי‬ ‫(עיין סנהדרין נט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫להגיע לרוחניות‪ ,‬והוא עשה את ההיפך‪,‬‬ ‫והנה נאמר בתורה (בראשית ג‪ ,‬א) "והנחש‬ ‫שהשתמש ברוחניות כדי להגיע לגשמיות‪.‬‬ ‫היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה'‬ ‫ובזה הפך את כל ענין הערמה מן הקדושה‬ ‫אלקים"‪ .‬ויש להבין מדוע נברא הנחש דוקא‬ ‫אל הטומאה‪.‬‬ ‫במדת הערמה‪ .‬אלא שלפי האמור הדברים‬ ‫ולאחר שהחטיא הנחש את אדם‬ ‫מבוארים היטב‪ ,‬כי מאחר שתפקידו של‬ ‫וחוה‪ ,‬ניטל ממנו תפקידו לשמש את אדם‬ ‫הנחש היה להתעסק בעולם הגשמי עבור‬ ‫הראשון בעניני העולם הזה‪ .‬ומעתה הוצרך‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬היה מוכרח להיות בעל‬ ‫אדם הראשון עצמו לעסוק בגשמיות‪ ,‬כמו‬ ‫ערמה דקדושה‪ .‬דהיינו‪ ,‬שיעסוק בעניני‬ ‫‪7‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫תורה ולהיות דבוק בהשי"ת מתוך תמימות‬ ‫שנאמר (בראשית ג‪ ,‬יט) "בזעת אפיך תאכל‬ ‫ופשיטות‪ ,‬ללא צורך להשתמש במדת‬ ‫לחם"‪ .‬והיינו‪ ,‬שמכאן ואילך לא היה יכול‬ ‫הערמה כלל‪.‬‬ ‫להישאר במדרגתו הראשונה‪ ,‬כשהוא‬ ‫מופשט לגמרי מן הגשמיות‪ ,‬והוצרך לרדת‬ ‫אבל עשו היה "איש ידע ציד איש שדה"‬ ‫ולעסוק בעניני העולם הזה בעצמו‪.‬‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬כז)‪ ,‬והיתה בו מדת הערמה‪ ,‬כמו‬ ‫שנאמר (שם‪ ,‬כח) "כי ציד בפיו"‪ .‬ומדה זו לא‬ ‫וממילא הוטלה עליו גם עבודת הערמה‬ ‫היה בה חסרון מצד עצמה‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫דקדושה‪ ,‬לדעת כיצד לעסוק בגשמיות‬ ‫היא היתה יכולה להביאו לידי מעלה‬ ‫מבלי להימשך אחריה‪ ,‬אלא להעלותה‬ ‫גדולה‪ .‬כי כשם שהנחש נברא ערום כדי‬ ‫ולשעבדה לעבודת השי"ת‪ .‬נמצא שאותה‬ ‫לעסוק בעולם הגשמי עבור אדם הראשון‪,‬‬ ‫עבודה שהיתה מוטלת מתחילה על הנחש‪,‬‬ ‫כך היה עשו צריך להשתמש בערמתו כדי‬ ‫עברה לאחר החטא אל אדם הראשון עצמו‪.‬‬ ‫לעסוק בעניני העולם הזה עבור יעקב‪,‬‬ ‫ולהעלות את הגשמיות אל הקדושה‪.‬‬ ‫יעקב ועשו — תיקון אדם הראשון והנחש‬ ‫והנה אותו ענין ממש חזר ונשנה אצל‬ ‫ובזה יש לבאר מדוע אהב יצחק אבינו‬ ‫יעקב ועשו‪ .‬כי מבואר בספרים שיעקב‬ ‫את עשו (שם)‪ .‬כי יצחק אבינו היה מופשט‬ ‫אבינו הוא כנגד אדם הראשון‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫מעניני העולם הזה‪ ,‬וראה בעשו את מי‬ ‫בגמרא (בבא מציעא פד‪ ,‬א)‪" :‬שופריה דיעקב‬ ‫שעתיד לעסוק בגשמיות ולשעבדה אל‬ ‫אבינו מעין שופריה דאדם הראשון"‪ .‬ואילו‬ ‫הרוחניות‪ ,‬כפי שהיה הנחש צריך לעשות‬ ‫עשו הוא כנגד הנחש‪ ,‬ותפקידם היה לתקן‬ ‫עבור אדם הראשון‪ .‬נמצא שעשו היה אמור‬ ‫את הקלקול שנעשה בחטא עץ הדעת‪.‬‬ ‫להיות שותפו של יעקב‪ ,‬באופן שיעקב‬ ‫יעסוק ברוחניות ועשו יעסוק בגשמיות‬ ‫ולכן נאמר ביעקב "ויעקב איש תם יושב‬ ‫לשם שמים‪ ,‬ועל ידי כן ישמש את אחיו‬ ‫אהלים"‪ ,‬כי מצד עצם מדרגתו היה יעקב‬ ‫יעקב ויאפשר לו להיות פנוי לגמרי לעבודת‬ ‫שייך כולו לעולם הרוחני‪ ,‬כאדם הראשון‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫קודם החטא‪ ,‬ולא היה צריך להתעסק‬ ‫כלל בעניני העולם הזה‪ ,‬רק לשבת באהלי‬ ‫אולם עשו קלקל את תפקידו בדיוק‬ ‫‪8‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫ובעומק הדברים יש לבאר‪ ,‬שבגדים‬ ‫כפי שקלקל הנחש‪ .‬שהרי מצינו שהיה‬ ‫אלו מסמלים את תפקידו של עשו בעולם‪.‬‬ ‫בא אל אביו ושואל שאלות של צידקות‪,‬‬ ‫כי בעלי החיים מורים על עניני הגשמיות‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬כיצד מעשרין את המלח ואת התבן‪,‬‬ ‫והבגד היה מושך אותם אל האדם כדי‬ ‫ובזה היה מציג את עצמו כאדם המדקדק‬ ‫שיוכל להכניעם תחת ידו‪ .‬וכמו כן היה‬ ‫במצוות (רש"י בראשית כה‪ ,‬כז‪ ,‬ד"ה יודע ציד)‪ ,‬וכן היה‬ ‫תפקידו של עשו להיכנס אל העולם‬ ‫מראה כלפי חוץ שהוא מסור כולו למצות‬ ‫הגשמי‪ ,‬למשוך אליו את כוחות הגשמיות‬ ‫כיבוד אב‪ ,‬ובאמת כל חייו היו שקועים‬ ‫ולהכניעם לעבודת הקדושה‪ .‬כשם שהחיות‬ ‫בתאוות העולם הזה‪ ,‬וכל דיבוריו הרוחניים‬ ‫היו נמשכות אל הבגד ונלכדות על ידו‪,‬‬ ‫לא היו אלא כיסוי לרצונותיו הגשמיים‪.‬‬ ‫כך היה עשו צריך להכניע את הגשמיות‬ ‫נמצא שעשו הלך בדרכו של הנחש‪,‬‬ ‫ולהעלותה לרוחניות‪.‬‬ ‫שבמקום לעסוק בגשמיות לשם רוחניות‪,‬‬ ‫ולכן היו בגדים אלו שייכים לעשו‪,‬‬ ‫השתמש ברוחניות כדי להסתיר את‬ ‫שהרי זה היה תפקידו ומעלתו‪ .‬אולם‬ ‫הגשמיות‪ ,‬ובכך קלקל את מדת הערמה‬ ‫לאחר שקלקל את עבודתו והשתמש‬ ‫שניתנה לו לצורך תיקון העולם‪.‬‬ ‫בערמה לצורך תאוותיו הגשמיות‪ ,‬שוב לא‬ ‫סוד בגדי אדם הראשון‬ ‫היה ראוי לבגדים אלו‪ .‬ורבקה אמנו הבינה‬ ‫שמעתה מוכרח יעקב לקבל על עצמו‬ ‫ובזה נבין את ענינם של בגדי עשו‪ .‬חז"ל‬ ‫גם את תפקידו של עשו‪ ,‬ולכן הלבישה‬ ‫מבארים שבגדים אלו היו במקורם בגדי‬ ‫אותו דוקא בבגדי עשו ‪ ,‬שהם בגדי אדם‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬ולאחר מכן הגיעו לנמרוד‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫ומשם לעשו (בראשית רבה סג‪ ,‬יג; סה‪ ,‬טז)‪ .‬ומבואר‬ ‫ברש"י (פסחים נד‪ ,‬ב ד"ה בגדו של אדם הראשון) שהיו‬ ‫כי כשם שלאחר חטא הנחש הוצרך אדם‬ ‫חקוקות בבגד צורות של כל מין חיה‬ ‫הראשון עצמו לעסוק בעניני העולם הזה‪,‬‬ ‫ובהמה‪ ,‬ובמדרש (בראשית רבה סג‪ ,‬יג) מבואר‬ ‫כמו כן לאחר שקלקל עשו את תפקידו‪,‬‬ ‫שכאשר היה לובשו ויוצא לשדה‪ ,‬היו כל‬ ‫הוצרך יעקב לקבל על עצמו עבודה כפולה‪.‬‬ ‫חיה ועוף שבעולם מתקבצים אצלו‪ ,‬ועל‬ ‫מצד אחד עליו להישאר במדרגת "איש תם‬ ‫ידי כך היה יכול לצוד אותם בקלות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫יעקב בבית לבן — לימוד מדת הערמה‬ ‫יושב אהלים"‪ ,‬ומצד שני עליו ללמוד כיצד‬ ‫להתעסק בעולם הגשמי ולהעלות אותו‬ ‫ומעתה נבין מדוע הוצרך יעקב אבינו‬ ‫אל הקדושה‪ .‬ולשם כך היה מוכרח לקנות‬ ‫ללכת דוקא לבית לבן‪ .‬כי עד עתה היה‬ ‫בנפשו את מדת הערמה דקדושה‪ ,‬שעשו‬ ‫יעקב "איש תם"‪ ,‬שלא היה שייך כלל‬ ‫והנחש נכשלו בה‪.‬‬ ‫לעסקי העולם הזה‪ .‬אולם לאחר שקיבל‬ ‫על עצמו גם את תפקידו של עשו‪ ,‬הוצרך‬ ‫והנה הברכות שרצה יצחק לתת לעשו‬ ‫ללמוד כיצד להתעסק בפרנסה ובשאר‬ ‫היו ברכות של עולם הזה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫עניני הגשמיות מבלי להימשך אחריהם‪.‬‬ ‫(בראשית כז‪ ,‬כח) "ויתן לך האלקים מטל השמים‬ ‫ומשמני הארץ ורוב דגן ותירש"‪ .‬מאחר‬ ‫ולכן נשלח דוקא לבית לבן‪ ,‬שהיה‬ ‫שהוצרך יעקב לקבל גם את ברכות העולם‬ ‫גדול הרמאים (תנחומא וישלח א)‪ ,‬כדי שילמד‬ ‫הזה‪ ,‬היה מוכרח לקבלן דוקא בדרך של‬ ‫שם את מדת הערמה‪ .‬אלא שבעוד‬ ‫ערמה‪ ,‬כדי ללמדו כיצד עליו להתייחס אל‬ ‫שלבן השתמש בערמתו לצורך תאוותיו‬ ‫הגשמיות‪.‬‬ ‫ורצונותיו הגשמיים‪ ,‬היה יעקב צריך ללמוד‬ ‫כיצד להשתמש באותה מדה עצמה לצורך‬ ‫כי מי שמתייחס אל עניני העולם‬ ‫הקדושה‪ .‬והיה צריך להיכנס אל תוך‬ ‫הזה כפי שהם נראים בחיצוניותם‪ ,‬עלול‬ ‫העולם הגשמי‪ ,‬לעבוד ולהרוויח ממון‪ ,‬ובכל‬ ‫להימשך אחריהם ולראות בהם את תכלית‬ ‫זאת להישאר דבוק בהשי"ת ולא לאבד את‬ ‫חייו‪ .‬אבל יעקב אבינו‪ ,‬דווקא בגלל שהיה‬ ‫מדרגתו הרוחנית‪.‬‬ ‫עמוד האמת‪ ,‬הוצרך ללמוד את מדת‬ ‫הערמה דקדושה‪ ,‬שלא תהיה מחשבתו‬ ‫וזהו עומק הנסיון של יעקב בבית לבן‪.‬‬ ‫שקועה בגשמיות אף בשעה שהוא עוסק‬ ‫לא היתה זו התמודדות עם אדם רמאי‬ ‫בה‪ ,‬וכלפי חוץ יתעסק בעניני העולם הזה‪,‬‬ ‫גרידא‪ ,‬אלא לימוד של דרך חדשה בעבודת‬ ‫אבל בפנימיותו ישאר דבוק בעולם הרוחני‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬כיצד להיות עסוק בעניני העולם הזה‬ ‫ועל ידי כך יכול לקבל את ברכות העולם‬ ‫ובאותה שעה להיות דבוק לגמרי ברוחניות‪.‬‬ ‫הזה מבלי לרדת ממדרגתו הרוחנית‪ ,‬וזה‬ ‫נקרא ערמה דקדושה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫והצאן עסק יעקב בעבודה רוחנית השייכת‬ ‫סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‬ ‫לסוד מצות תפילין‪ .‬הרי שאף בשעה שהיה‬ ‫ובזה יש לבאר את החלום שחלם יעקב‬ ‫נראה כמי שעוסק בעניני ממון ופרנסה‪,‬‬ ‫בדרכו לבית לבן‪" ,‬והנה סולם מוצב ארצה‬ ‫היתה כל עבודתו בפנימיותה ענין של‬ ‫וראשו מגיע השמימה" (בראשית כח‪ ,‬יב)‪ .‬כי‬ ‫קדושה עליונה‪.‬‬ ‫חלום זה בא ללמדו את מהות העבודה‬ ‫ובזה השלים יעקב את תפקידו‪ ,‬שלמד‬ ‫החדשה שהוטלה עליו‪ .‬עד עתה היה יעקב‬ ‫כיצד להתעסק בגשמיות ולהעלותה אל‬ ‫מופשט מעניני העולם הזה‪ ,‬ואילו מעתה‬ ‫הרוחניות‪ ,‬ומכל מקום לא נמשך אחר דרכיו‬ ‫עליו ללמוד כיצד לחיות בשני העולמות‬ ‫של לבן ולא איבד את מדת האמת שלו‪.‬‬ ‫כאחד‪ .‬עליו להתעסק בעניני הארץ‪,‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬דוקא על ידי הערמה דקדושה‬ ‫בבחינת "מוצב ארצה"‪ ,‬אבל כל מחשבתו‬ ‫נשאר דבוק באמת גם בתוך העולם הגשמי‪.‬‬ ‫ושאיפתו צריכות להיות דבוקות בשמים‪,‬‬ ‫בבחינת "וראשו מגיע השמימה"‪.‬‬ ‫לחיות בעולם הזה עם הראש בשמים‬ ‫וזהו מה שכתב בעל הטורים (שם)‪,‬‬ ‫ומכאן לימוד גדול לכל אחד ואחד‬ ‫ש"סולם" בגימטריא "ממון"‪ ,‬ואילו "סלם"‬ ‫מאתנו‪ ,‬ובפרט בדורנו שהעולם מלא‬ ‫בלא וי"ו בגימטריא "סיני"‪ .‬ועל פי דרכנו‬ ‫בהנאות ותאוות‪ ,‬והאדם מוקף מכל צד‬ ‫יש לבאר‪ ,‬כי זהו כל ענינו של הסולם‪ ,‬ללמד‬ ‫בעניני גשמיות‪ .‬ורוב בני אדם אינם יכולים‬ ‫שגם כאשר האדם עוסק בממון ובעניני‬ ‫לפרוש לגמרי מעניני העולם הזה‪ ,‬שהרי‬ ‫העולם הזה‪ ,‬עליו להיות קשור אל "סיני"‪,‬‬ ‫מוטל עליהם עול הפרנסה‪ ,‬לדאוג לצרכי‬ ‫היינו אל התורה ואל התכלית הרוחנית‪.‬‬ ‫בני ביתם‪ ,‬לגדל את ילדיהם ולספק להם‬ ‫הממון אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬וכל תפקידו‬ ‫את כל צרכיהם‪ .‬אולם השאלה היא באיזה‬ ‫אינו אלא לשמש אמצעי לעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫אופן האדם מתעסק בענינים אלו‪ ,‬האם‬ ‫הוא הולך בדרכו של עשו או בדרכו של‬ ‫ואכן‪ ,‬יעקב אבינו שהה בבית לבן שנים‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫רבות‪ ,‬עסק במלאכה ובגידול הצאן‪ ,‬ואף‬ ‫הצליח בערמתו יותר מלבן עצמו‪ .‬ומבואר‬ ‫כי עשו היה שקוע בגשמיות‪ ,‬והשתמש‬ ‫בזוהר (חלק א קסב‪ ,‬א) שבמעשה המקלות‬ ‫‪11‬‬ ‫מדת הרמאות בעבודת ה׳‬ ‫את כל עניני הגשמיות ומגלה שגם בתוך‬ ‫בדיבורים רוחניים כדי לכסות על תאוותיו‪.‬‬ ‫העולם הזה אפשר להיות דבוק בהשי"ת‪.‬‬ ‫ואילו יעקב עשה את ההיפך‪ ,‬שנכנס אל‬ ‫תוך העולם הגשמי‪ ,‬אבל כל מחשבתו‬ ‫ויה״ר שנזכה לקנות בנפשנו את מדת‬ ‫היתה דבוקה בתכלית הרוחנית‪ .‬וזהו יסוד‬ ‫הערמה דקדושה‪ ,‬שלא נימשך אחר‬ ‫עבודתו של יהודי‪ ,‬לקיים בכל דרכיו את‬ ‫חיצוניות העוה״ז ותאוותיו‪ ,‬ונדע להשתמש‬ ‫הכתוב (משלי ג‪ ,‬ו) "בכל דרכיך דעהו"‪ ,‬שגם‬ ‫בכל עניני הגשמיות כאמצעי לעבודת‬ ‫כאשר הוא עוסק בעניני העולם הזה‪ ,‬תהיה‬ ‫השי"ת‪ .‬ונזכה ללכת בדרכו של יעקב‬ ‫כל כוונתו לעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬להיות בבחינת "מוצב ארצה וראשו‬ ‫מגיע השמימה"‪ ,‬ועל ידי זה נזכה לגאולה‬ ‫וזהו סוד הסולם של יעקב אבינו‪" ,‬מוצב‬ ‫השלימה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ארצה וראשו מגיע השמימה"‪ .‬האדם עומד‬ ‫ברגליו על הארץ‪ ,‬עוסק בפרנסה ובשאר‬ ‫(ליל שבת קודש תשע״ח)‬ ‫צרכי העולם הזה‪ ,‬אבל ראשו ומחשבתו‬ ‫נמצאים בשמים‪ .‬ועל ידי כך הוא מעלה‬ ‫‪12‬‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫לשבעת הרקיעים והארץ‪ ,‬ואות ד' לארבע‬ ‫נאמר בפרשתנו (בראשית כה‪ ,‬כג)‪" :‬שני גוים‬ ‫רוחות העולם‪ .‬ונמצא שבאמירת "אחד"‬ ‫בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו"‪ ,‬ופירש‬ ‫אנו ממשיכים את ההכרה באחדותו יתברך‬ ‫רש"י‪" :‬אין לאום אלא מלכות"‪ .‬הרי ששני‬ ‫מן המדריגות העליונות ביותר בשבעת‬ ‫כוחות של מלכות היו במעי רבקה אמנו‪:‬‬ ‫הרקיעים עד למטה בארץ ולכל ארבע‬ ‫מלכות דקדושה היוצאת מיעקב אבינו‪,‬‬ ‫רוחות העולם‪.‬‬ ‫ולעומתה מלכות דקליפה היוצאת מעשו‪.‬‬ ‫ויש להבין מה היא המלכות דקדושה‪ ,‬ובמה‬ ‫וזהו גם כן ענין המלכות בישראל שמלך‬ ‫מתגלה כח זה דוקא אצל יעקב אבינו‪.‬‬ ‫ישראל צריך להמשיך את ההכרה במלכות‬ ‫שמים מן השמים עד לארץ‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫מהות המלכות – חיבור שמים וארץ‬ ‫(תהלים קמה‪ ,‬יג)‪" :‬מלכותך מלכות כל עולמים״‪,‬‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה עיקר מלכות‬ ‫כי מלכותו יתברך כוללת את כל העולמות‪,‬‬ ‫דקדושה הוא קבלת עול מלכות שמים‬ ‫עד למדריגות התחתונות ביותר של העולם‬ ‫שאנו מקבלים על עצמנו באמירת "שמע‬ ‫הגשמי‪ ,‬ותכלית מלכות דקדושה היא‬ ‫ישראל ה' אלקינו ה' אחד"‪ ,‬ואמרו חז"ל‬ ‫לגלות שכל העולמות כולם מאוחדים תחת‬ ‫(ברכות יג‪ ,‬ב) שצריך להאריך ב"אחד" ולכוון‬ ‫מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫להמליך את הקב"ה למעלה ולמטה‬ ‫ובזה יש לבאר מה שהפרשה השניה‬ ‫ולארבע רוחות העולם‪.‬‬ ‫של קריאת שמע מסתיימת בפסוק (דברים‬ ‫וביאור הענין‪ ,‬שאות א' רומזת להקב"ה‬ ‫יא‪ ,‬כא)‪" :‬כימי השמים על הארץ"‪ ,‬כי זו היא‬ ‫שהוא אלופו של עולם‪ ,‬ואות ח' רומזת‬ ‫תכלית קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬להמשיך‬ ‫‪13‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫שמלכות שלמה היתה על העליונים ועל‬ ‫את בחינת השמים על הארץ‪ ,‬עד שיהיו‬ ‫התחתונים‪ .‬והיינו ששלימות המלכות היא‬ ‫החיים בעולם הזה בבחינת חיי שמים‪.‬‬ ‫לחבר את העליונים והתחתונים‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫והיינו שמלכותו יתברך‪ ,‬הגלויה ומוכרת‬ ‫את ההכרה במלכות שמים מן השמים אל‬ ‫בשמים‪ ,‬תתגלה גם בארץ‪ ,‬עד שגם העולם‬ ‫העולם התחתון‪.‬‬ ‫התחתון יהיה מקום לגילוי מלכות שמים‪.‬‬ ‫ולכן דוקא שלמה המלך נבחר לבנות‬ ‫ולפי זה יובן גם מה שמיד לאחר פרשה‬ ‫את בית המקדש‪ .‬דהנה נאמר (שמות טו‪ ,‬יז)‪:‬‬ ‫זו אנו קוראים פרשת ציצית‪ ,‬שמצוה‬ ‫"מקדש ה' כוננו ידיך"‪ ,‬ואמרו חז"ל (כתובות‬ ‫לקשור בה פתיל תכלת‪ .‬דהנה אמרו חז"ל‬ ‫ה‪ ,‬א עי"ש בתוס' ד"ה דאילו בשמים) שהשמים נבראו‬ ‫(מנחות מג‪ ,‬ב)‪" :‬תכלת דומה לים‪ ,‬וים דומה‬ ‫ביד אחת והארץ ביד אחת‪ ,‬ואילו בית‬ ‫לרקיע‪ ,‬ורקיע לכסא הכבוד"‪ ,‬ונמצא שצבע‬ ‫המקדש נברא בשתי ידים‪.‬‬ ‫התכלת מקשר ‪ ,‬את הנמצאים בעולם‬ ‫התחתון‪ ,‬עם כסא הכבוד שבעולמות‬ ‫וביאור הענין‪ ,‬שבית המקדש הוא מקום‬ ‫העליונים‪ ,‬והרי כסא הכבוד מורה על‬ ‫החיבור של השמים והארץ‪ ,‬שבמקום זה‬ ‫מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫יורדת השכינה לעולם הגשמי ומתחברים‬ ‫העליונים עם התחתונים‪ .‬ולכן נברא‬ ‫וזה הוא גם כן הענין שהתכלת היא‬ ‫בשתי ידים‪ ,‬כנגד השמים והארץ גם יחד‪.‬‬ ‫צבע של מלכות‪ ,‬ובגדי המלכים נעשים‬ ‫ומטעם זה היה ראוי שדוקא שלמה המלך‬ ‫מתכלת‪ ,‬כי כל ענין המלכות הוא להמשיך‬ ‫שמלכותו כללה את העליונים והתחתונים‪,‬‬ ‫את מלכותו יתברך מן השמים עד למטה‬ ‫הוא יבנה את בית המקדש‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬וצבע התכלת מורה על חיבור זה‬ ‫שבין העליונים והתחתונים‪.‬‬ ‫וזהו גם הטעם שהכהנים העובדים‬ ‫בבית המקדש נמשלו למלאכי השרת‪,‬‬ ‫מלכות שלמה ובנין בית המקדש‬ ‫וכמו שנאמר (מלאכי ב‪ ,‬ז)‪ " :‬כי שפתי כהן‬ ‫ובזה יש להבין מה שנאמר בשלמה‬ ‫ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך‬ ‫המלך (דברי הימים א כט‪ ,‬כג)‪" :‬וישב שלמה על‬ ‫ה' צבאות הוא"‪ .‬כי המלאכים משמשים‬ ‫כסא ה' למלך"‪ ,‬ואמרו חז"ל (מגילה יא‪ ,‬ב)‬ ‫לפני הקב"ה בעולמות העליונים‪ ,‬והכהנים‬ ‫‪14‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫זכו ישראל לכתרים‪ ,‬כמבואר בגמרא (שבת‬ ‫ממשיכים את אותה עבודה עצמה למטה‬ ‫פח‪ ,‬א)‪ .‬דהנה במתן תורה נאמר (שמות יט‪ ,‬ו)‪:‬‬ ‫בארץ‪ .‬ונמצא שעבודת בית המקדש היא‬ ‫"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪,‬‬ ‫להמשיך את עבודת העליונים לתוך העולם‬ ‫הרי שזכו אז ישראל לבחינה של מלכות‪,‬‬ ‫התחתון‪ ,‬וזהו עיקר ענין המלכות דקדושה‪.‬‬ ‫כי במעמד הר סיני ירד הקב"ה מן השמים‬ ‫על הר סיני ונתגלה כבודו יתברך בעולם‬ ‫ענין כתר המלכות‬ ‫התחתון‪ ,‬והיה בזה חיבור גמור בין שמים‬ ‫והנה בסדר עשר הספירות‪ ,‬ספירת כתר‬ ‫וארץ‪.‬‬ ‫היא העליונה שבכולן‪ ,‬ואילו ספירת מלכות‬ ‫היא התחתונה שבכולן‪ .‬ואם כן לכאורה יש‬ ‫נמצא שמעמד הר סיני היה גילוי‬ ‫להבין‪ ,‬מדוע המלך שהוא בבחינת מלכות‬ ‫החיבור השלם בין שמים וארץ‪ ,‬שהוא עצם‬ ‫שהיא הספירה התחתונה ביותר‪ ,‬מתעטר‬ ‫ענין המלכות‪ .‬ולכן זכו אז ישראל לכתרים‪,‬‬ ‫בכתר שהיא המדריגה העליונה ביותר‪ .‬ומה‬ ‫שהרי נעשו ממלכת כהנים‪ .‬ובזה מתבאר‬ ‫שייכות יש בין כתר למלכות‪ ,‬והרי לכאורה‬ ‫גם הקשר שבין כהונה למלכות‪ ,‬כי הכהנים‪,‬‬ ‫הן שתי מדריגות רחוקות ביותר זו מזו‪.‬‬ ‫הנמשלים למלאכים‪ ,‬ממשיכים את עבודת‬ ‫העליונים למטה בארץ‪ ,‬וזהו גופא ענין‬ ‫אכן לפי האמור הדברים מבוארים היטב‪,‬‬ ‫המלכות‪.‬‬ ‫כי זה הוא גופא תפקידו של המלך‪ ,‬לחבר‬ ‫את המדריגה העליונה ביותר עם המדריגה‬ ‫ויש בזה רמז נפלא‪ ,‬שבעשרת הדברות‬ ‫התחתונה ביותר‪ .‬ולכן המלך נושא כתר‬ ‫יש תר"כ אותיות כמנין כת"ר‪ ,‬וקע"ב תיבות‬ ‫על ראשו‪ ,‬להורות שכל ענין מלכותו הוא‬ ‫כמנין עק"ב‪ .‬והענין הוא‪ ,‬שהכתר מורה על‬ ‫להמשיך את בחינת הכתר העליון עד‬ ‫המדריגה העליונה ביותר‪ ,‬ואילו העקב‬ ‫למטה בארץ‪ ,‬ונמצא שאין הכתר והמלכות‬ ‫הוא החלק התחתון שבאדם‪ ,‬הנוגע בארץ‪,‬‬ ‫שתי בחינות נפרדות‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫וזו היא תכלית מתן תורה‪ ,‬להמשיך את‬ ‫שלימות המלכות היא כאשר היא מחוברת‬ ‫בחינת הכתר עד לבחינת העקב‪ ,‬ולחבר את‬ ‫אל הכתר וממשיכה את אורו למטה‪.‬‬ ‫המדריגות העליונות ביותר עם המדריגות‬ ‫התחתונות ביותר‪ .‬וזהו סוד המלכות‬ ‫ובזה יש לבאר גם מה שבמעמד הר סיני‬ ‫‪15‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫אלא מבקש להעמיד את הארץ כרשות‬ ‫דקדושה‪.‬‬ ‫בפני עצמה‪.‬‬ ‫עמלק – כח הפירוד בין עליונים ותחתונים‬ ‫ולכן בא עמלק להילחם בישראל קודם‬ ‫נמצא שענין מלכותו של יעקב אבינו‬ ‫מתן תורה‪ ,‬כי במתן תורה היה עתיד‬ ‫היא להמשיך מלכות ה' בתחתונים‪ ,‬וכעת‬ ‫להתגלות החיבור הגדול ביותר בין שמים‬ ‫נפנה להבין מהי לעומתה מלכותו של‬ ‫וארץ‪ ,‬כאשר ירד הקב"ה על הר סיני‪,‬‬ ‫עשו ושל עמלק‪ .‬ונראה‪ ,‬שכשם שהמלכות‬ ‫ועמלק ביקש למנוע חיבור זה‪.‬‬ ‫דקדושה מחברת שמים וארץ‪ ,‬כך לעומתה‬ ‫ובזה יש לבאר גם את ענין התזת ראשו‬ ‫מלכות דקליפה של עמלק כל ענינה‬ ‫של עשו (עי' פדר"א פל"ח)‪ .‬כי עשו ועמלק‬ ‫להפריד ביניהם‪ ,‬ולמנוע את גילוי מלכות‬ ‫מורים על הפירוד שבין הראש לגוף‪,‬‬ ‫שמים בעולם התחתון‪.‬‬ ‫שהראש הוא בבחינת שמים‪ ,‬ואילו הגוף‬ ‫שאמרו חז"ל (רש"י שמות יז‪ ,‬טז מתנחומא כי‬ ‫וזהו‬ ‫התחתון הוא בבחינת ארץ‪ .‬וכשם שעמלק‬ ‫תצא יא)‪" :‬אין השם שלם ואין הכסא שלם עד‬ ‫מבקש להפריד בין שמים וארץ‪ ,‬כך הפרדת‬ ‫שימחה שמו של עמלק"‪ .‬כי הכסא מורה‬ ‫הראש מן הגוף מבטאת את אותו כח‬ ‫על בחינת המלכות‪ ,‬ושלימות כסא הכבוד‬ ‫הפירוד‪ .‬ונמצא שעונשו הוא כנגד מהותו‪.‬‬ ‫היא כאשר מלכותו יתברך מתגלית גם‬ ‫מלכות שאול ומלכות דוד‬ ‫בעולם התחתון‪ .‬ועמלק המבקש להפריד‬ ‫בין שמים וארץ‪ ,‬גורם כביכול לחסרון‬ ‫ולפי זה יש להבין את ענינו של שאול‬ ‫בשלימות הכסא‪.‬‬ ‫המלך‪ ,‬שהיה המלך הראשון בישראל‪,‬‬ ‫ואיבד את מלכותו מחמת שלא הרג את‬ ‫וזו היא טענתו של עמלק‪ ,‬שמלכות‬ ‫אגג מלך עמלק‪ .‬דהנה נאמר בשאול (שמואל‬ ‫שמים שייכת לשמים בלבד‪ ,‬ואין לה‬ ‫א ט‪ ,‬ב)‪" :‬משכמו ומעלה גבוה מכל העם"‪.‬‬ ‫שייכות להנהגת העולם התחתון‪ .‬ואף‬ ‫והרי שמעלתו של שאול היתה בבחינה‬ ‫שאינו כופר בהכרח בעצם מציאותה של‬ ‫עליונה‪ ,‬למעלה משאר העם‪ ,‬ותפקידו‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬מכל מקום אינו מניח לה‬ ‫בתור מלך היה להמשיך את אותה מעלה‬ ‫להתגלות ולהנהיג את העולם התחתון‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫של חיבור בין העליון לתחתון‪ .‬אלא שכחו‬ ‫עד למטה בארץ‪.‬‬ ‫היה מצד הקליפה‪ ,‬וביקש להעמיד את‬ ‫אולם כאשר השאיר את אגג בחיים‪,‬‬ ‫גבורתו הגשמית במקום החיבור האמיתי‬ ‫נמצא שלא ביטל את כח עמלק המפריד‬ ‫שבין שמים וארץ‪ .‬ולכן דוקא דוד המלך‪,‬‬ ‫בין שמים וארץ‪ ,‬ומכיון שתפקיד המלך‬ ‫שהוא שורש מלכות דקדושה‪ ,‬היה בכוחו‬ ‫הוא לחבר את שני העולמות‪ ,‬הרי שבזה‬ ‫להכניעו‪.‬‬ ‫פגם בעצם ענין מלכותו‪ ,‬ולכן נלקחה ממנו‬ ‫ובזה מבואר מה שדוד לקח חמש אבנים‬ ‫המלכות‪ .‬ואין זה רק חסרון בקיום ציווי‬ ‫מן הנחל‪ ,‬ובהן יצא להילחם בגלית (שם יז‪ ,‬מ)‪,‬‬ ‫מסוים‪ ,‬אלא חסרון הנוגע לשורש תפקידו‬ ‫דמבואר בתיקוני הזוהר (דף סב‪ ,‬א) שחמש‬ ‫בתור מלך‪.‬‬ ‫האבנים הן כנגד חמש התיבות "שמע‬ ‫ולעומת זאת‪ ,‬כח מלכותו של דוד‬ ‫ישראל ה' אלקינו ה'"‪ ,‬וכאשר הניחן דוד‬ ‫המלך נתגלה בנצחונו על גלית הפלשתי‪.‬‬ ‫בכף הקלע‪ ,‬שהיא בבחינת מלכות קדישא‪,‬‬ ‫דהנה נאמר בגלית שהיה מתייצב לפני‬ ‫נעשו כולן לאבן אחת‪ ,‬כנגד תיבת "אחד"‪,‬‬ ‫מחנה ישראל בבוקר ובערב‪ ,‬ואמרו חז"ל‬ ‫ונמצא שדוד הכניע את גלית בכח קריאת‬ ‫(סוטה מב‪ ,‬ב) שהיה עושה כן כדי לבטל את‬ ‫שמע‪ ,‬ועל ידי זה החזיר וגילה את החיבור‬ ‫ישראל מקריאת שמע של שחרית וערבית‪.‬‬ ‫בין שמים וארץ שביקש גלית לבטל‪ .‬וזהו‬ ‫גילוי כח המלכות האמיתית‪ ,‬להמשיך את‬ ‫ולפי האמור יש להבין את עומק הענין‪,‬‬ ‫מלכותו יתברך בעולם התחתון‪.‬‬ ‫כי קריאת שמע היא קבלת עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬שעל ידה ממשיכים את ההכרה‬ ‫ובזה יש לבאר גם מה שדוד המלך‬ ‫במלכותו יתברך מן השמים עד הארץ‪.‬‬ ‫התחיל את מלכותו דוקא בחברון‪ .‬דהנה‬ ‫וגלית ביקש לעקור כח זה מישראל‪,‬‬ ‫כאשר שלח יעקב אבינו את יוסף אל‬ ‫ולמנוע מהם לגלות את המלכות שמים‬ ‫אחיו נאמר (בראשית לז‪ ,‬יד)‪" :‬וישלחהו מעמק‬ ‫למטה בארץ על ידי קריאת שמע‪.‬‬ ‫חברון"‪ .‬והקשה רש"י‪ ,‬והלא חברון בהר‬ ‫היא ולא בעמק‪ .‬ולפי דרכנו יש לבאר את‬ ‫והנה גלית היה ענק בגופו‪ ,‬גבוה מכל‬ ‫עומק הדבר‪ ,‬מדוע חברון נקראת בשם‬ ‫העם (עי' שמואל א יז‪ ,‬ד)‪ ,‬ואף בזה יש בחינה‬ ‫‪17‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫ולכן עיכב אחשורוש את בנין בית‬ ‫"עמק" אף שהיא עומדת בהר‪,‬‬ ‫המקדש‪ ,‬כי בית המקדש הוא המקום‬ ‫דהנה "חברון" מורה על החיבור שבין‬ ‫שבו מתגלה החיבור בין שמים וארץ‪ ,‬ושם‬ ‫ההר לעמק‪ ,‬בין המדריגה העליונה למדריגה‬ ‫ניכרת מלכותו יתברך למטה בארץ כשם‬ ‫התחתונה‪ .‬ואף שחברון נמצאת בהר‪,‬‬ ‫שהיא ניכרת בשמים‪ .‬ואחשורוש לא היה‬ ‫נקראת "עמק"‪ ,‬משום שענינה לחבר את‬ ‫יכול לסבול גילוי זה‪ ,‬שהרי כל יסוד מלכותו‬ ‫שתי הבחינות יחד‪ .‬וזהו גם שמה "חברון"‪,‬‬ ‫היה להעמיד את עצמו כמלך העליון‪ ,‬ללא‬ ‫מלשון חיבור‪ .‬ולכן דוקא שם התחיל דוד‬ ‫שום שייכות למלכות שמים‪.‬‬ ‫המלך את מלכותו‪ ,‬כי כל ענין מלכות דוד‬ ‫ובזה יובן מה שמצינו במגילת אסתר‬ ‫הוא לחבר שמים וארץ‪ ,‬ולהמשיך את‬ ‫כמה פעמים שחז"ל דרשו את המאורעות‬ ‫מלכות שמים עד למטה‪.‬‬ ‫שבארץ כנגד הנעשה למעלה בשמים‪.‬‬ ‫תיקון המלכות בנס פורים‬ ‫כגון מה שנאמר (אסתר ט‪ ,‬כז)‪" :‬קימו וקבלו‬ ‫היהודים"‪ ,‬ואמרו חז"ל (מגילה ז‪ ,‬א)‪ :‬״קימו‬ ‫ועל פי יסוד זה יש לבאר גם את ענין‬ ‫למעלה מה שקיבלו למטה"‪ ,‬וכן נאמר‬ ‫נס פורים‪ .‬דהנה אחשורוש העמיד את‬ ‫(אסתר ו‪ ,‬א)‪" :‬בלילה ההוא נדדה שנת המלך"‪,‬‬ ‫מלכותו מתוך רצון להראות שהוא המושל‬ ‫ואמרו חז"ל (מגילה טו‪ ,‬ב) שהכוונה למלכו של‬ ‫העליון על כל העולם‪ .‬וכיון שמלך על מאה‬ ‫עולם‪ ,‬ועוד אמרו (שם‪" :) ,‬נדדו עליונים נדדו‬ ‫ועשרים ושבע מדינות‪ ,‬ביקש שהכל יכירו‬ ‫תחתונים"‪ .‬ונמצא שבכל מהלך המגילה‬ ‫בו כמלך שאין למעלה ממנו‪ ,‬ושמלכותו‬ ‫אנו מוצאים שייכות וחיבור בין המאורעות‬ ‫אינה תלויה בשום כח עליון‪.‬‬ ‫שלמטה לבין הנעשה למעלה‪ ,‬להורות‬ ‫שאין העולם התחתון נפרד מן העולם‬ ‫והרי זו היפך מלכות דקדושה‪ ,‬כי‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫מלכות דקדושה מגלה שכל מלכות‬ ‫שבעולם התחתון היא המשכה ממלכות‬ ‫וזהו התיקון לחטא שנהנו מסעודתו‬ ‫שמים‪ ,‬ואילו אחשורוש ביקש להעמיד‬ ‫של אחשורוש‪ ,‬כמבואר בגמרא (מגילה יב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫את המלכות הארצית במנותק מן המלכות‬ ‫כי כל מטרת הסעודה היתה להראות את‬ ‫העליונה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬מלכות שמים היא המנהיגה‬ ‫תוקף מלכותו העצמאית של אחשורוש‪,‬‬ ‫את הכל‪.‬‬ ‫המנותקת ממלכות שמים‪ .‬וכאשר נהנו‬ ‫ישראל מאותה סעודה‪ ,‬היה בזה השתתפות‬ ‫יעקב אבינו ואור החנוכה‬ ‫בקיום אותה מלכות של פירוד‪.‬‬ ‫ומעתה נבוא לבאר היכן מתגלה אצל‬ ‫ואילו בנס פורים נתגלה ההיפך הגמור‪,‬‬ ‫יעקב אבינו ענין מלכות דקדושה‪ .‬ונראה‬ ‫שכל המאורעות המתרחשים בעולם‬ ‫שענין זה רמוז בעצם שמו "יעקב"‪ ,‬דהנה‬ ‫התחתון אינם עומדים בפני עצמם‪ ,‬אלא‬ ‫השם "יעקב" מורכב מאות י' ומאותיות‬ ‫הם גילוי של מלכות שמים למטה בארץ‪.‬‬ ‫"עקב"‪ .‬והאות י' רומזת לבחינת חכמה‬ ‫ואף הדברים הנראים כהנהגת מלכים‬ ‫העליונה (תק"ז ו‪ ,‬ב)‪ ,‬ואילו העקב הוא החלק‬ ‫ומדינות בדרך הטבע‪ ,‬כולם אינם אלא חלק‬ ‫התחתון ביותר שבאדם‪ ,‬הנוגע בארץ‪.‬‬ ‫מגילוי מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫ונמצא שיעקב אבינו מחבר בעצם שמו‬ ‫את המדריגה העליונה ביותר עם המדריגה‬ ‫ולכן דוקא אחשורוש גידל את המן‬ ‫התחתונה ביותר‪ ,‬וזהו עצם ענין מלכות‬ ‫האגגי‪ ,‬שהיה מזרע עמלק המפריד בין‬ ‫דקדושה‪ ,‬להמשיך את האור העליון עד‬ ‫שמים לארץ‪ ,‬כי המן היה הכח הנצרך‬ ‫למטה בארץ‪.‬‬ ‫לאחשורוש כדי להעמיד את מלכותו‬ ‫במנותק ממלכות שמים‪ ,‬וכמו שעמלק‬ ‫ולכן היה יעקב אבינו קשור במיוחד‬ ‫מבקש להפריד בין העליונים והתחתונים‪,‬‬ ‫לקריאת שמע‪ ,‬וכאשר נפגש יעקב עם‬ ‫כך ביקש אחשורוש להעמיד מלכות‬ ‫יוסף לאחר שנים רבות‪ ,‬נאמר (בראשית מו‪,‬‬ ‫ארצית שאינה תלויה במלכות שמים‪ .‬ולכן‬ ‫כט)‪" :‬ויפול על צואריו ויבך על צואריו‬ ‫גידל את המן‪ ,‬שכל מהותו היתה להביא‬ ‫עוד"‪ ,‬ופירש רש"י שיעקב היה קורא את‬ ‫לידי פירוד זה‪.‬‬ ‫שמע‪ .‬ואין הדבר במקרה‪ ,‬כי קריאת שמע‬ ‫היא גילוי עצם עבודתו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ונמצא שאחשורוש והמן היו שייכים זה‬ ‫דבאמירת "אחד" אנו מכירים במלכותו‬ ‫לזה מצד עצם ענין מלכותם‪ ,‬ולעומת זאת‪,‬‬ ‫יתברך מן השמים העליונים ועד הארץ‬ ‫מפלת המן וישועת ישראל גילו את האמת‪,‬‬ ‫התחתונה‪ ,‬וזהו כח המלכות שהיה טבוע‬ ‫שגם בתוך המאורעות הנראים טבעיים‬ ‫‪19‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫וכמבואר בדברי הרמב"ן (בראשית מט‪ ,‬י)‪ .‬ונמצא‬ ‫ביעקב אבינו במשך כל ימי חייו‪.‬‬ ‫שאף שהשיגו את כח המלכות בעבודתם‪,‬‬ ‫ויש לקשר לזה גם את ענין הנס דחנוכה‪.‬‬ ‫לא היה להם ליטול את המלכות בפועל‪.‬‬ ‫דהנה שמן המנורה רומז לבחינת חכמה‪,‬‬ ‫עבודת קבלת עול מלכות שמים‬ ‫וכמו שמצינו בדברי חז"ל (מנחות פה‪ ,‬ב) שיש‬ ‫שייכות בין שמן זית לחכמה‪ .‬ואילו מצות‬ ‫היוצא לנו מכל האמור האמור יסוד‬ ‫נר חנוכה היא להמשיך את אור השמן עד‬ ‫גדול בעבודת ה'‪ .‬כי קבלת עול מלכות‬ ‫למטה בעולם התחתון‪ .‬וכמבואר בדיני‬ ‫שמים אינה רק ההכרה שהקב"ה מולך‬ ‫נר חנוכה שמצוה להניחו למטה מעשרה‬ ‫בשמים‪ ,‬אלא עיקר ענינה להמשיך הכרה‬ ‫טפחים (שו"ע או"ח תרעא‪ ,) ,‬והיינו שאור‬ ‫זו לתוך כל פרטי חיי האדם‪.‬‬ ‫החכמה‪ ,‬ששורשו בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫יכול האדם להתעלות למדריגות גבוהות‬ ‫צריך להימשך עד למדריגות התחתונות‬ ‫בשעת לימוד התורה והתפילה‪ ,‬אולם אין‬ ‫ביותר של העולם הגשמי‪ .‬והרי זה מעין‬ ‫התכלית להישאר באותה התעלות בלבד‪,‬‬ ‫החיבור שבין כתר לעקב‪ ,‬ובין שמים וארץ‪,‬‬ ‫אלא להמשיך את האור והקדושה גם לתוך‬ ‫שנתבאר לעיל‪.‬‬ ‫עניני העולם הזה‪ ,‬עד שכל מחשבותיו‪,‬‬ ‫ולפי זה יש להבין גם מה שהחשמונאים‬ ‫דיבוריו ומעשיו יהיו גילוי של מלכות‬ ‫נטלו לעצמם את המלכות לאחר נס‬ ‫שמים‪ .‬וזהו שאנו אומרים בהמשך קריאת‬ ‫חנוכה‪ .‬כי כל כוחם של החשמונאים היה‬ ‫שמע "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך‬ ‫להמשיך את אור החכמה העליונה למטה‬ ‫ובשכבך ובקומך"‪ ,‬להורות שקבלת עול‬ ‫בארץ‪ ,‬ולגלות את החיבור שבין העליונים‬ ‫מלכות שמים צריכה ללוות את האדם בכל‬ ‫והתחתונים‪ .‬ומכיון שזה הוא עצם ענין‬ ‫מקום ובכל מצב‪.‬‬ ‫המלכות‪ ,‬היתה להם שייכות לכח המלכות‪,‬‬ ‫וזוהי עבודתו של יעקב אבינו‪ ,‬ששמו‬ ‫ומתוך כך באו ליטול את המלכות לעצמם‪.‬‬ ‫מחבר את האות י' העליונה עם העקב‬ ‫אולם זו היתה טעותם‪ ,‬כי אף שהיתה‬ ‫התחתון‪ ,‬והיא העבודה המוטלת על כל‬ ‫להם שייכות רוחנית לכח המלכות‪ ,‬מכל‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬להמשיך את מלכותו יתברך‬ ‫מקום מלכות ישראל שייכת לבית דוד‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מלכות ‪ -‬חיבור עליונים ותחתונים‬ ‫ויהי רצון שנזכה להמשיך את אור‬ ‫עד למדריגות התחתונות ביותר של חיי‬ ‫מלכות שמים בכל פרטי חיינו‪ ,‬ולגלות את‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫מלכותו יתברך בארץ כשם שהיא מתגלית‬ ‫והנה שלימות גילוי מלכות שמים תהיה‬ ‫בשמים‪ ,‬ועל ידי זה נזכה במהרה לבנין בית‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬בבנין בית המקדש השלישי‪,‬‬ ‫המקדש השלישי ולגילוי מלכות שמים‬ ‫שאז יתגלה החיבור שבין שמים וארץ‬ ‫בשלימות‪ ,‬במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בשלימות‪ ,‬וכל העולם כולו יכיר במלכותו‬ ‫(ליל שבת קודש תשפ״ו)‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בס״ד‬ PARSHAS TOLDOS CANDLE LIGHTING 4:05 ‫הדלקת נרות‬ MINCHA/KABBALAS SHABBOS 4:25 ‫קבלת שבת‬/‫מנחה‬ SFAS EMES SHIUR WITH THE RAV 8:15 ‫שיעור שפת אמת‬ ‫עם הרב שליט״א‬ SHACHARIS 8:30 (8:45 ‫)הודו‬ ‫שחרית‬ SOF ZMAN K"S (G"RA) (Say before davening) 8:44 )‫סוף זמן ק״ש (גר״א‬ )‫(נא לקרותו לפני התפילה‬ KIDDUSH - ‫קידוש‬ Sponsored by R' Daniel Green and mishpacha in honor of the Shul's 10th anniversary MINCHA (45 Mins before Shkiyah) 4:00 ‫מנחה‬ )‫ דק׳ לפני השקיעה‬45( SHALOSH SEUDOS TZEIS 5:18 ‫צאת שבת‬ MAARIV & TZEIS (RABBEINU TAM) 5:57 ‫מעריב וצאת דר״ת‬ AVOS U'BANIM 6:30 ‫אבות ובנים‬ ‫הרב שליט״א ידרוש בין קבלת שבת למעריב ובקידוש‬