gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker

שבוע: ויצא (2026-11-16)

משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫חודש כסלו‬ ‫נדבת החודש‬ ‫נתנדב בעילום שם ‪ -‬נוי יורק‬ ‫לע״נ רפאל יעקב בן בנימין בלע ז״ל ואברהם שרגא בן אלימלך ז״ל‬ ‫פרשת ויצא ‪ -‬שנת תשפ״ז‬ ‫נדבת השבוע‬ ‫הרב זלמן הלר ומשפחתו נ״י‬ ‫מונסי‪ ,‬נוי יורק‬ ‫זכות החזקת הגליון‬ ‫נדבת החודש – ‪$1,200‬‬ ‫נדבת השבוע – ‪$300‬‬ ‫לפרטים ולהקדשת הגליון‪:‬‬ ‫בטלפון‪058-320-6596 :‬‬ ‫בדוא״ל‪office@kehillakedosha.com :‬‬ ‫להאזנה לשיעורי מורנו הרב שליט״א ולהורדת גליונות הקודמים של ״משולחן של רבנו״‪ ,‬ניתן לבקר באתר‪kehillakedosha.com :‬‬ ‫© תשפ״ז‬ ‫משולחנו של רבינו‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת הגליון‬ ‫יו״ל על ידי‬ ‫מדי שבוע בשבוע באמצעות הדוא״ל‪ ,‬נא לפנות‬ ‫קהלה קדושה‬ ‫לכתובת‪office@kehillakedosha.com :‬‬ ‫בית שלמה‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫לעשו‪ .‬יעקב אבינו אמר (בראשית לג‪ ,‬יא)‪" :‬יש‬ ‫פרשתנו פותחת ביציאתו של יעקב‬ ‫לי כל"‪ ,‬ואילו עשו אמר (שם פסוק ט)‪" :‬יש לי‬ ‫אבינו מארץ ישראל וירידתו לחרן‪ ,‬לבית‬ ‫רב"‪ .‬כי מדתו של יעקב היא מדת האמת‬ ‫לבן‪ .‬ויש להתבונן בגודל הנסיון שהיה כרוך‬ ‫כמ״ש ״תתן אמת ליעקב״ (מיכה ז‪ ,‬כ)‪ ,‬ולכן‬ ‫ביציאה זו‪ .‬וכדי להבין עומק הענין‪ ,‬יש‬ ‫אמר "כל"‪ ,‬המורה על שלמות הכוללת את‬ ‫להקדים ולבאר את ההבדל היסודי שבין‬ ‫כל הפרטים כאחד‪ .‬ולעומתו עשו שייך‬ ‫ארץ ישראל לחוץ לארץ‪ ,‬ואת שורש ענין‬ ‫לבחינת הריבוי והפירוד‪ ,‬ולכן אמר "רב"‪,‬‬ ‫האמת והשקר‪.‬‬ ‫המורה על ריבוי של דברים נפרדים‪.‬‬ ‫הנה ארץ ישראל היא בבחינת עולם‬ ‫ומטעם זה‪ ,‬מיד לאחר קריאת שמע‪,‬‬ ‫האמת‪ ,‬ואילו חוץ לארץ היא בבחינת עלמא‬ ‫שבה אנו מכריזים אחדותו ית׳ בפסוק‬ ‫דשקרא‪ .‬ושורש ההבדל ביניהם הוא‪ ,‬כי‬ ‫"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"‪ ,‬אנו‬ ‫יסוד האמת הוא אחדות ה'‪ ,‬ההכרה שכל‬ ‫חוזרים ומזכירים כמה פעמים את ענין‬ ‫הבריאה כולה נכללת באחדותו יתברך‪ ,‬ואין‬ ‫האמת בתפילות "אמת ויציב" ו"אמת‬ ‫שום מציאות העומדת בפני עצמה ונפרדת‬ ‫ואמונה"‪ ,‬כי ההכרה באחדות ה' היא‬ ‫ממקורה‪ .‬ואילו שורש השקר הוא הריבוי‬ ‫עצמה יסוד האמת‪ ,‬וכל מה שנראה כנפרד‬ ‫והפירוד‪ ,‬כאשר הדברים נראים כמציאות‬ ‫מאחדותו יתברך הוא משורש השקר‪.‬‬ ‫נפרדת שכל אחד מהם עומד כביכול בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬מבלי שתתגלה אחדות ה' המחברת‬ ‫ארץ ישראל – מקום גילוי אחדות ה'‬ ‫את כולם‪.‬‬ ‫והנה ארץ ישראל היא המקום שבו‬ ‫ובזה יש לבאר את ההבדל שבין יעקב‬ ‫מתגלה אחדות ה' בעולם שהוא אחדות‬ ‫ג‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫המקדש‪ ,‬והיו מתגיירים‪ .‬ומבאר רש"י‪,‬‬ ‫הבורא‪ .‬ולכן אנו אומרים בתפילת מנחה‬ ‫שהיו רואים את ישראל "אוכלין מאכל‬ ‫של שבת‪" :‬אתה אחד ושמך אחד ומי‬ ‫אחד ועובדין לאל אחד"‪ ,‬ומתוך כך היו‬ ‫כעמך ישראל גוי אחד בארץ"‪ ,‬ויש להבין‬ ‫מכירים באמיתת אחדותו ית׳‪ .‬והענין בזה‬ ‫מהו הדגש בלשון "בארץ"‪ ,‬והלא פשוט‬ ‫הוא‪ ,‬כי אומות העולם היו עובדי כוכבים‬ ‫שישראל הם עם הנמצא בארץ‪ .‬אלא‬ ‫ומזלות‪ ,‬והכוכבים והמזלות הם בבחינת‬ ‫שתפילה זו באה ללמדנו שארץ ישראל‬ ‫ריבוי‪ ,‬כוחות רבים הנראים כנפרדים זה‬ ‫היא המקום שבו מתגלה אחדות ה'‪ ,‬ובה‬ ‫מזה‪ ,‬ואילו בבית המקדש היו רואים‬ ‫מתחברים יחד "אתה אחד" "ושמך אחד"‬ ‫מציאות של אחדות‪ ,‬שכולם אוכלים‬ ‫ו"גוי אחד"‪ ,‬דאחדותם של ישראל בארץ‬ ‫מאכל אחד ועובדים לאל אחד‪ ,‬ומתוך‬ ‫היא גילוי של אחדות ה' בעולם‪.‬‬ ‫גילוי האחדות שבבית המקדש היו מכירים‬ ‫והנה בארץ ישראל ישנם עשר מדריגות‬ ‫באחדותו יתברך ומתגיירים‪.‬‬ ‫הקדושה (כלים א‪ ,‬ו–ט)‪ ,‬וככל שמתקרבים אל‬ ‫נמצא כי ארץ ישראל כולה היא מקום‬ ‫מקום הקדושה הפנימי יותר‪ ,‬כך מתגלה‬ ‫גילוי האחדות‪ ,‬וירושלים היא מקום‬ ‫האחדות ביתר שאת‪ .‬ירושלים נקראת‬ ‫החיבור והאחדות של כלל ישראל‪ ,‬ובית‬ ‫(תהלים קכב‪ ,‬ג)‪" :‬עיר שחוברה לה יחדיו"‪,‬‬ ‫המקדש הוא תכלית ושלמות גילוי אחדות‬ ‫ששם הוא מקום חיבור ואחדות כלל‬ ‫ה' בעולם‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שמגלים ע״י אחדותם את אחדותו‬ ‫ית׳ בעולם‪ ,‬ובמרכזה של ירושלים עומד‬ ‫ולעומת זאת‪ ,‬ארץ ישראל מוקפת‬ ‫בית המקדש‪ ,‬שהוא המקום שבו מתגלה‬ ‫בשבעה עממים‪ ,‬שהם בבחינת הריבוי‬ ‫אחדות ה' בשלמות‪.‬‬ ‫והפירוד‪ .‬כי המספר שבע מורה על‬ ‫ההתפשטות לכיוונים שונים‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫ובזה יש להבין את דברי רש"י על‬ ‫(דברים כח‪ ,‬ז)‪" :‬בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה‬ ‫הפסוק (דברים לג‪ ,‬יט)‪" :‬שפוני טמוני חול"‪,‬‬ ‫דרכים ינוסו לפניך"‪ .‬ושבעת העממים הם‬ ‫שסוחרי אומות העולם היו באים לארץ‬ ‫חלק משבעים אומות העולם‪ ,‬המורות על‬ ‫ישראל לקנות מסחורתו של זבולון‪ ,‬ומתוך‬ ‫ריבוי הכוחות והבחינות שבבריאה‪.‬‬ ‫כך היו עולים לירושלים לראות את בית‬ ‫ד‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫הירידה אל מקום הריבוי היא להעלות‬ ‫וזהו גם ענין הגלות‪ ,‬שהיא בבחינת‬ ‫את כל הפרטים הנפרדים ולהחזירם אל‬ ‫פיזור‪ ,‬שישראל מתפזרים בין האומות ‪-‬‬ ‫האחדות‪ .‬ואין הכוונה לבטל את הריבוי‪,‬‬ ‫ארץ ישראל היא מקום האחדות והקיבוץ‪,‬‬ ‫אלא לגלות כיצד כל פרטי הבריאה‪ ,‬על אף‬ ‫ואילו חוץ לארץ היא מקום הפירוד והריבוי‪,‬‬ ‫ריבוים ושינוייהם‪ ,‬נכללים כולם באחדות‬ ‫הנתון תחת השפעת שבעים השרים של‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫אומות העולם‪.‬‬ ‫הדבר הוא מה שנאמר (משלי יד‪,‬‬ ‫ויסוד‬ ‫עבודת יעקב אבינו בחו"ל – להחזיר את‬ ‫כח)‪" :‬ברוב עם הדרת מלך"‪ .‬כבודו של‬ ‫הריבוי אל האחדות‬ ‫המלך מתגלה ביתר שאת כאשר רבים‬ ‫ומעתה נוכל להבין את גודל הנסיון‬ ‫ושונים מתאחדים כולם תחת מלכותו‪.‬‬ ‫שהיה ליעקב אבינו ביציאתו מארץ‬ ‫וככל שהריבוי גדול יותר‪ ,‬כך מתרבה כבוד‬ ‫ישראל‪ .‬יעקב אבינו‪ ,‬שמדתו מדת האמת‪,‬‬ ‫המלכות כאשר כל הפרטים מתאחדים‬ ‫היה דבוק באחדות ה'‪ ,‬ומקומו הראוי לו‬ ‫ומקבלים עליהם עול מלך אחד‪.‬‬ ‫הוא ארץ ישראל‪ ,‬מקום גילוי האחדות‪.‬‬ ‫וזוהי תכלית ירידתו של יעקב אבינו‬ ‫וכמבואר במהר"ל‪ ,‬שיעקב אבינו עם שנים‬ ‫לחוץ לארץ‪ ,‬להיכנס אל מקום הריבוי‬ ‫עשר בניו הם כנגד המספר י"ג‪ ,‬העולה‬ ‫והפירוד‪ ,‬ולאסוף את כל הבחינות הנפרדות‬ ‫בגימטריא "אחד"‪ ,‬לרמז על אחדות ה'‬ ‫ולהביאן אל ההכרה של "שמע ישראל ה'‬ ‫המתגלה על ידיהם‪.‬‬ ‫אלקינו ה' אחד"‪.‬‬ ‫ולכן יציאתו מארץ ישראל לחוץ לארץ‬ ‫ובזה יש לבאר את ענינה של האות‬ ‫היתה ירידה גדולה עבורו‪ ,‬שהרי היה עליו‬ ‫עי"ן רבתי שבתיבת "שמע"‪ .‬כי עי"ן הוא‬ ‫לצאת ממקום האחדות אל מקום הריבוי‬ ‫שבעים‪ ,‬כנגד שבעים אומות העולם‪,‬‬ ‫והפירוד‪ ,‬וממקום גילוי האמת אל עלמא‬ ‫ותכלית קריאת שמע היא להכניס את כל‬ ‫דשקרא‪.‬‬ ‫הריבוי של שבעים האומות אל תוך אחדות‬ ‫אלא שבאמת ירידה זו עצמה היתה‬ ‫ה'‪ .‬נמצא שהריבוי עצמו נכלל בהכרזה של‬ ‫חלק מעבודתו של יעקב אבינו‪ .‬כי תכלית‬ ‫"ה' אחד"‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫ועבודה מיוחדת בפני עצמו‪ ,‬מתאחדים‬ ‫גם עומק מה שאמרו חז"ל (ברכות‬ ‫וזהו‬ ‫כולם סביב יעקב אבינו ומכריזים יחד על‬ ‫יג‪ ,‬א)‪" :‬שמע – בכל לשון שאתה שומע"‪,‬‬ ‫אחדות ה'‪.‬‬ ‫שקריאת שמע נאמרת בכל לשון‪ .‬כי ענינה‬ ‫של קריאת שמע הוא לגלות את אחדות‬ ‫תקיעת שופר ומצות סוכה ‪ -‬קיבוץ הנפזרים‬ ‫ה' בתוך כל הלשונות והבחינות השונות‬ ‫וגילוי האחדות‬ ‫שבעולם‪ ,‬ולהחזיר את כל הריבוי אל‬ ‫והנה ענין זה מתגלה גם בעבודת‬ ‫שורשו האחד‪.‬‬ ‫המלכיות של ראש השנה ע״י תקיעת‬ ‫שופר‪ .‬הנביא אומר (ישעיה כז‪ ,‬יג)‪" :‬והיה ביום‬ ‫ועל פי זה מובן מדוע מיד לאחר‬ ‫ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים‬ ‫הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"‬ ‫בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים‬ ‫אנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו‬ ‫והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים"‪ .‬הרי‬ ‫לעולם ועד"‪ ,‬כי כאשר הריבוי מתאחד‬ ‫שתכלית השופר היא לקבץ את הנפזרים‬ ‫תחת מלכותו יתברך‪ ,‬מתקיים "ברוב עם‬ ‫והנדחים מכל המקומות ולהביאם אל‬ ‫הדרת מלך"‪ ,‬ומתגלה כבוד מלכות שמים‬ ‫ירושלים‪ ,‬מקום גילוי האחדות‪.‬‬ ‫בשלמותו‪ ,‬נמצא כי דוקא מתוך הריבוי‬ ‫מתרבה כבוד המלכות‪ ,‬כאשר כל הפרטים‬ ‫וזהו עומק ענין תקיעת שופר‪ ,‬להחזיר‬ ‫מתאחדים לעבודת מלך אחד‪.‬‬ ‫את הפיזור אל הקיבוץ‪ ,‬ואת הריבוי אל‬ ‫האחדות‪ .‬כל אותם שהיו מפוזרים בין‬ ‫ומטעם זה מצינו קשר מיוחד בין יעקב‬ ‫האומות ישובו ויתאחדו בעבודת ה' בהר‬ ‫אבינו לקריאת שמע‪ .‬כאשר נפגש יעקב עם‬ ‫הקודש בירושלים‪.‬‬ ‫יוסף לאחר שנים רבות‪ ,‬אמרו חז"ל שהיה‬ ‫קורא את שמע (רש"י בראשית מו‪ ,‬כט)‪ .‬וכן בשעה‬ ‫ובזה יש לבאר את מה שהפסוק‬ ‫שנאספו בניו סביב מיטתו‪ ,‬אמרו כולם‬ ‫בתקיעת שופר מסיים (תהלים פא‪ ,‬ה)‪" :‬כי‬ ‫"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (פסחים‬ ‫חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב"‪,‬‬ ‫נו‪ ,‬א)‪ ,‬כי זהו עיקר ענינו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫כי עבודת השופר שייכת במיוחד ליעקב‬ ‫להביא את כל הריבוי אל האחדות‪ .‬שנים‬ ‫אבינו‪ ,‬שכל ענינו הוא להחזיר את הריבוי‬ ‫עשר השבטים‪ ,‬שכל אחד מהם בעל תכונה‬ ‫ו‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫נקרא (בראשית כה‪ ,‬כז)‪" :‬איש תם יושב אהלים"‪,‬‬ ‫אל האחדות‪ ,‬ולקבץ את כל הנפזרים תחת‬ ‫והתורה נקראת (מלאכי ב‪ ,‬ו)‪" :‬תורת אמת"‪ ,‬כי‬ ‫מלכות שמים‪.‬‬ ‫כשם שמדתו של יעקב היא מדת האמת‪,‬‬ ‫וכן מצינו שחג הסוכות הוא כנגד יעקב‬ ‫כך גם עיקר ענינה של התורה הוא לגלות‬ ‫אבינו מהפסוק ״ויעקב נסע סכותה״‪ ,‬והוא‬ ‫את האמת‪ ,‬שהיא אחדות ה'‪.‬‬ ‫נקרא בתורה (שמות כג‪ ,‬טז)‪" :‬חג האסיף"‪,‬‬ ‫והנה תכלית לימוד התורה אינה רק‬ ‫כי ענין האסיף הוא לקבץ ולאחד את כל‬ ‫ידיעת פרטי ההלכות והסברות‪ ,‬אלא שעל‬ ‫הפרטים הנפרדים ולהביאם למקום אחד‪.‬‬ ‫ידי הלימוד יזכה האדם להכיר את אחדות‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל (סוכה כז‪ ,‬ב)‪" :‬כל ישראל‬ ‫ה' המתגלה בכל חלקי התורה‪ .‬כל הפרטים‬ ‫ראויים לישב בסוכה אחת"‪ .‬אף שכלל‬ ‫והענינים שבתורה נובעים משורש אחד‪,‬‬ ‫ישראל מורכב מאנשים רבים ושונים‪,‬‬ ‫ותכלית הלימוד היא לגלות את אחדותו‬ ‫מכל מקום כולם ראויים להתאחד תחת‬ ‫ית׳ שבתורה‪.‬‬ ‫סוכה אחת‪ .‬וכן ארבעת המינים‪ ,‬המורים‬ ‫ולכן מצינו בדברי חז"ל‬ ‫(מנחות צט‪ ,‬ב)‬ ‫על סוגים שונים שבישראל‪ ,‬נאגדים יחד‬ ‫שאפילו בקריאת שמע שחרית וערבית יש‬ ‫למצוה אחת (עי' ויק"ר ל‪ ,‬יב)‪ .‬וזהו ענין חג‬ ‫קיום של מצות תלמוד תורה‪ .‬כי קריאת‬ ‫האסיף‪ ,‬לאסוף את כל הפיזור ולהביאו אל‬ ‫שמע היא גילוי אחדות ה'‪ ,‬וזהו שורש‬ ‫האחדות‪.‬‬ ‫ענינה של התורה כולה‪.‬‬ ‫נמצא כי עבודת יעקב אבינו מתגלה הן‬ ‫ובזה יש לפרש את הנוסח "ובתורתך‬ ‫בקריאת שמע‪ ,‬הן בתקיעת שופר והן בחג‬ ‫כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫הסוכות‪ ,‬שכולם ענינם אחד‪ ,‬לקבץ את‬ ‫אחד"‪ ,‬על פי דברי הרה"ק רבי יחזקאל‬ ‫הריבוי ולהחזירו אל אחדות ה'‪.‬‬ ‫מקוזמיר‪ .‬שאין הכוונה בלשון ״ובתורתך‬ ‫כתוב לאמר״ רק להביא את פסוק הכתוב‬ ‫אחדות ה' שבתורה שבעל פה‬ ‫בתורה‪ ,‬אלא לומר מהו התוכן הפנימי של‬ ‫ובזה יש להבין גם את שייכותו‬ ‫כל התורה כולה‪ ,‬ומה כתוב בה בכללותה‪.‬‬ ‫המיוחדת של יעקב אבינו לתורה‪ .‬יעקב‬ ‫והתשובה היא‪" :‬שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫ז‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫בתורה"‪ .‬כי תכלית הריבוי שבתורה שבעל‬ ‫אחד"‪ .‬כי כל התורה כולה היא גילוי אחדות‬ ‫פה היא להגיע לאהבה ולאחדות‪ ,‬כאשר כל‬ ‫ה' בעולם‪.‬‬ ‫הפרטים השונים מתאחדים בגילוי האמת‪,‬‬ ‫אלא שלכאורה יש להתבונן בענינה‬ ‫שהוא אחדותו ית׳ המתגלה דייקא מתוך‬ ‫של תורה שבעל פה‪ ,‬שהרי היא מלאה‬ ‫הריבוי‪.‬‬ ‫בריבוי דעות‪ ,‬סברות ומחלוקות‪ ,‬חכם אחד‬ ‫והנה בפתח אליהו נאמר‪" :‬מלכות פה‬ ‫אומר כך וחכם אחר אומר אחרת‪ ,‬ונמצא‬ ‫תורה שבעל פה קרינן לה"‪ ,‬הרי שתורה‬ ‫שלכאורה יש בה בחינה של ריבוי ופירוד‪,‬‬ ‫שבעל פה היא בבחינת מלכות‪ .‬והענין הוא‪,‬‬ ‫שהוא היפך האחדות‪.‬‬ ‫כי עיקר גילוי המלכות הוא בבחינת "ברוב‬ ‫אולם באמת תכלית הריבוי שבתורה‬ ‫עם הדרת מלך"‪ ,‬שכבוד המלך מתגלה‬ ‫שבעל פה היא להביא לידי אחדות‬ ‫כאשר רבים ושונים מתאחדים תחת‬ ‫גדולה יותר‪ .‬וכמו שדרשו חז"ל (קידושין‬ ‫מלכותו‪ .‬ולכן דוקא בתורה שבעל פה שיש‬ ‫ל‪ ,‬ב) על הפסוק (במדבר כא‪ ,‬יד)‪" :‬את והב‬ ‫ריבוי של דעות ומחלוקות‪ ,‬שתכליתם היא‬ ‫בסופה"‪ ,‬ששני תלמידי חכמים העוסקים‬ ‫להביא את הכל אל האחדות‪ .‬וכאשר כל‬ ‫בתורה נעשים כאויבים זה לזה מתוך‬ ‫הדעות והסברות מתבררות ומתחברות‬ ‫מלחמתה של תורה‪ ,‬ואינם זזים משם עד‬ ‫בשורשן‪ ,‬מתגלה כבוד מלכות שמים‬ ‫שנעשים אוהבים זה את זה‪ ,‬הרי שדוקא‬ ‫בשלמותו‪ .‬לכך תורה שבעל פה היא בחינת‬ ‫מתוך המחלוקת והריבוי מתגלה לבסוף‬ ‫מלכות‪ ,‬שבאמצעות התורה שבעל פה‬ ‫אחדות עמוקה יותר‪ .‬כי המחלוקת אינה‬ ‫מתגלה אחדות ה' דוקא מתוך הריבוי‪.‬‬ ‫תכלית בפני עצמה‪ ,‬אלא היא אמצעי‬ ‫וזוהי מדת האמת של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫לבירור האמת‪ ,‬עד שכל הדעות והסברות‬ ‫לראות את האחדות גם במקום שנראה‬ ‫מתאחדות בשורשן‪.‬‬ ‫שיש בו ריבוי ופירוד‪ ,‬ולהכיר שכל הפרטים‬ ‫ובזה יש להבין למה רבי עקיבא‬ ‫השונים אינם אלא גילויים של אמת אחת‪.‬‬ ‫במיוחד הוא השורש של תורה שבעל פה‬ ‫ולכך מפורש בחז״ל שר׳ עקיבא הוא נשמת‬ ‫(עי' סנהדרין פו‪ ,‬א)‪ ,‬כי הוא דרש (ירושלמי נדרים‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬כי זה תכלית עבודת יעק״א‬ ‫ט‪ ,‬ד)‪" :‬ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול‬ ‫ח‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫לגלות האחדות מתוך הריבוי‪.‬‬ ‫וזהו גם סוד האבנים שהניח יעקב אבינו‬ ‫אבני יעקב וסוד נרות חנוכה‬ ‫מראשותיו‪ ,‬שבתחילה נאמר (בראשית כח‪ ,‬יא)‪:‬‬ ‫ומעתה נוכל להבין מדוע דוקא בחוץ‬ ‫"ויקח מאבני המקום"‪ ,‬בלשון רבים‪ ,‬ולאחר‬ ‫לארץ זכה יעקב אבינו להעמיד את בית‬ ‫מכן נאמר (שם פסוק יח)‪" :‬ויקח את האבן אשר‬ ‫ישראל‪ .‬והענין הוא‪ ,‬מאחר שתכלית ירידתו‬ ‫שם מראשותיו"‪ ,‬בלשון יחיד‪ .‬ואמרו חז"ל‬ ‫לחו״ל שהוא עולם הפירוד היתה להוציא‬ ‫(חולין צא‪ ,‬ב) שהאבנים נעשו אבן אחת‪.‬‬ ‫את האחדות מתוך הריבוי‪ ,‬ולהעמיד שנים‬ ‫והענין בזה הוא‪ ,‬כי יעקב אבינו היה‬ ‫עשר שבטים המתאחדים עם יעקב אבינו‬ ‫דבוק כל כולו באחדות ה'‪ ,‬ולכן גם האבנים‬ ‫לבחינת י"ג‪ ,‬בגימטריא "אחד"‪.‬‬ ‫הנפרדות שהיו סביבו נתאחדו ונעשו אבן‬ ‫ובזה יש לבאר גם את מה שאמרו חז"ל‬ ‫אחת‪ .‬כל מה שנמצא במחיצתו של יעקב‬ ‫(חולין צא‪ ,‬ב) שהר המוריה נעקר ממקומו ובא‬ ‫אבינו נמשך אחר מדתו‪ ,‬מדת האמת‬ ‫לקראת יעקב אבינו‪ .‬כי הר המוריה הוא‬ ‫והאחדות‪ ,‬עד שגם הריבוי עצמו נעשה‬ ‫מקום בית המקדש‪ ,‬שהוא מרכז גילוי‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫אחדות ה' בעולם‪ ,‬וכפי שנתבאר‪ ,‬ולכן‬ ‫וזהו גם ענינה של מדת התפארת‪,‬‬ ‫כאשר יצא יעקב אבינו מארץ ישראל‬ ‫שהיא מדתו של יעקב אבינו‪ .‬כי התפארת‬ ‫(אחדות) לחוץ לארץ (הריבוי)‪ ,‬בא הר המוריה‬ ‫היא הקו האמצעי‪ ,‬המחבר ומאחד את‬ ‫לקראתו‪ ,‬להורות כי עבודתו בחו״ל הוא‬ ‫הקצוות השונים‪ .‬ואין ענינה לבטל את‬ ‫לגלות האחדות של בית המקדש גם‬ ‫הכוחות השונים‪ ,‬אלא לחברם ולהעמידם‬ ‫בירידתו למקום הריבוי‪.‬‬ ‫כולם בתוך אחדות אחת‪.‬‬ ‫אין ירידתו של יעקב אבינו לחוץ לארץ‬ ‫ובזה יש להבין גם את יסוד ענינם של‬ ‫ניתוק ממקום האחדות‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬הוא‬ ‫נרות חנוכה‪ ,‬דבמנורה יש נרות לכאן ולכאן‪,‬‬ ‫נושא עמו את כח האחדות כדי לגלותו גם‬ ‫וכולם מכוונים אל הנר האמצעי‪ ,‬וכמו‬ ‫במקום הפירוד‪ .‬וזהו שורש עבודתו‪ ,‬לגלות‬ ‫שנאמר בענין נרות המנורה (במדבר ח‪ ,‬ב)‪" :‬אל‬ ‫את אחדות ה' גם מן המקומות הרחוקים‬ ‫ט‬ ‫הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת‬ ‫הכל אל שורשו‪ .‬ועל ידי כך מתגלה כבוד‬ ‫מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"‪ .‬הרי‬ ‫מלכות שמים ביתר שאת‪ ,‬בבחינת "ברוב‬ ‫שהאורות השונים מתאחדים כולם סביב‬ ‫עם הדרת מלך"‪.‬‬ ‫נקודת האמצע והאחדות‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה ללכת בדרכו של יעקב‬ ‫וזו היא עבודת האדם‪ ,‬להכיר את‬ ‫אבינו‪ ,‬להכיר את אחדות ה' בכל פרטי‬ ‫אחדות ה' בתוך כל הריבוי שבבריאה‪ .‬בכל‬ ‫הבריאה‪ ,‬ולראות כיצד כל הריבוי והפירוד‬ ‫מדה ומדה‪ ,‬בכל מצב ומצב‪ ,‬ובכל הענינים‬ ‫שבבריאה מתאחדים בגילוי כבוד מלכותו‬ ‫שבהם האדם עוסק‪ ,‬עליו לראות כיצד הכל‬ ‫יתברך‪ ,‬עד שנזכה לקיום הכתוב (זכריה יד‪,‬‬ ‫נובע ממקור אחד‪ ,‬והכל מכוון לתכלית‬ ‫ט)‪" :‬והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא‬ ‫אחת של גילוי כבוד שמים‪.‬‬ ‫יהיה ה' אחד ושמו אחד"‪ ,‬במהרה בימינו‬ ‫וזהו עומק עבודתו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫שירד ממקום האמת אל מקום השקר‪,‬‬ ‫(ליל שבת קודש תשפ״ו)‬ ‫לא כדי להיכלל בפירוד ובריבוי‪ ,‬אלא כדי‬ ‫לגלות את האחדות שבתוכם ולהחזיר את‬ ‫י‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫מרחוק"‪ ,‬דהיינו הר המוריה‪ .‬ויש להבין את‬ ‫בפרשת ויצא עוברת התורה מעבודתו‬ ‫השייכות של מקום העקידה לעבודתו של‬ ‫של יצחק אבינו‪ ,‬שנתבארה בפרשה‬ ‫יעקב אבינו‪.‬‬ ‫הקודמת‪ ,‬לעבודתו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ובפסוקים שבתחילת הפרשה מתגלה‬ ‫עוד פירש רש"י שם‪ ,‬ש"פגיעה" היא‬ ‫לפנינו מהות עבודתו המיוחדת של יעקב‪,‬‬ ‫לשון תפילה‪ ,‬ומכאן שיעקב אבינו תיקן‬ ‫כפי שיתבאר בעז"ה‪.‬‬ ‫תפילת ערבית‪ .‬ולכך נקט הכתוב לשון‬ ‫"פגיעה" להורות שנעשה לו נס של קפיצת‬ ‫הנה על הפסוק (בראשית כח‪ ,‬י) "ויצא יעקב‬ ‫הארץ‪ ,‬ובא הר המוריה לקראתו‪ .‬וצריך‬ ‫מבאר שבע וילך חרנה"‪ ,‬הקשה רש"י מדוע‬ ‫להבין את השייכות והקשר של תפילת‬ ‫הוצרך הכתוב להזכיר את יציאתו מבאר‬ ‫ערבית וקפיצת הארץ‪.‬‬ ‫שבע‪ ,‬והלא די היה לומר שהלך לחרן‪.‬‬ ‫ופירש‪ ,‬שבא הכתוב ללמדנו שיציאת צדיק‬ ‫עוד נאמר (שם‪ ,‬יח) "ויקח את האבן אשר‬ ‫מן המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק‬ ‫שם מראשותיו"‪ ,‬ופירש רש"י שהניח‬ ‫בעיר הוא הודה‪ ,‬הוא זיוה והוא הדרה‪ ,‬וכיון‬ ‫אבנים סביב לראשו מפני חיות רעות‪.‬‬ ‫שיצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה‪.‬‬ ‫ולכאורה יש לתמוה‪ ,‬מה תועלת השמירה‬ ‫ויש להבין את עומק הענין בזה‪.‬‬ ‫אם היא רק לראשו בלבד‪ ,‬הלא שאר גופו‬ ‫נשאר מגולה וחשוף לסכנה‪.‬‬ ‫עוד נאמר (שם‪ ,‬יא) "ויפגע במקום"‪ ,‬ופירש‬ ‫רש"י שלא הזכיר הכתוב באיזה מקום פגע‪,‬‬ ‫וכן נאמר (שם‪ ,‬יא) "וישכב במקום ההוא"‪,‬‬ ‫אלא כוונתו למקום הנזכר במקום אחר‪,‬‬ ‫ופירש רש"י שבאותו מקום שכב‪ ,‬אבל‬ ‫שנאמר בעקידה (שם כב‪ ,‬ד) "וירא את המקום‬ ‫אי‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫ולאחר שמתעורר הוא מכיר שלא היתה‬ ‫ארבע עשרה שנים ששימש בבית עבר‬ ‫זו המציאות האמיתית‪ ,‬כך גם הגלות‪,‬‬ ‫לא שכב בלילה‪ ,‬שהיה עוסק בתורה‪ .‬ויש‬ ‫על כל חשכתה וצרותיה‪ ,‬אינה המציאות‬ ‫להבין מדוע דוקא עתה‪ ,‬בשעה שיצא‬ ‫האמיתית והנצחית של כלל ישראל‪.‬‬ ‫לדרכו לחרן‪ ,‬הוצרך יעקב לשכב ולישון‪.‬‬ ‫המציאות האמיתית היא הגאולה‪ ,‬והגלות‬ ‫אינה אלא כחלום החולף ועובר‪.‬‬ ‫מציאות הגאולה בתוך חלום הגלות‬ ‫ונראה לבאר את כל הענינים הללו על‬ ‫וזהו עומק החיזוק של פרשת ויצא‪,‬‬ ‫פי יסוד אחד‪ ,‬שהוא עיקר ענינה של פרשת‬ ‫שהיא מלמדת אותנו לחיות חיי הגאולה‬ ‫ויצא‪ .‬פרשה זו היא מקור גדול של חיזוק‬ ‫אף בתוך הגלות‪ .‬וכאשר האדם חי בהכרה‬ ‫לכלל ישראל בכל שנות הגלות‪ ,‬ומלמדת‬ ‫זו‪ ,‬אין חשכת הגלות יכולה לשלוט עליו‪.‬‬ ‫אותנו כיצד אפשר לעבור את חשכת‬ ‫עבודתו המיוחדת של יעקב אבינו להמשיך‬ ‫הגלות מתוך אמונה ובטחון‪ ,‬מבלי להיבהל‬ ‫את היו"ד עד לעקב‬ ‫מהחושך והנסיונות המקיפים אותנו‪.‬‬ ‫וזו היתה עיקר עבודתו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ויש כאן יסוד גדול בעומק הדברים‪ ,‬לא‬ ‫שהוא הנותן כח לכלל ישראל להאיר את כל‬ ‫רק זאת שצריכים אנו להאמין שהקב"ה‬ ‫המקומות החשוכים ביותר באור הגאולה‬ ‫עתיד להוציאנו מן הגלות‪ ,‬אלא שאפשר‬ ‫בעודו בגלות‪ .‬וכפי שנרמז גם בשמו של‬ ‫לחיות כבר עתה בגלות עם אור הגאולה‪,‬‬ ‫יעקב אבינו שהוא מורכב משני חלקים ‪-‬‬ ‫והיינו שהאדם יכול להיות שרוי בגופו‬ ‫אות יו"ד ותיבת עקב‪ .‬ועל אות יו"ד אמרו‬ ‫בתוך הגלות‪ ,‬ואף על פי כן לחיות בהרגשת‬ ‫חז"ל (מנחות כט‪ ,‬ב) שבה נברא העולם הבא‪,‬‬ ‫הגאולה ובבהירותה‪.‬‬ ‫הרי שאות זו מורה על בחינת עולם הבא‪.‬‬ ‫וזהו שאמר דוד המלך על הגאולה‬ ‫כן מצינו ברש"י על הפסוק (שמות‬ ‫וכמו‬ ‫העתידה (תהלים קכו‪ ,‬א)‪" :‬בשוב ה' את שיבת‬ ‫טו‪ ,‬א) "אז ישיר משה"‪ ,‬שהיו"ד מורה על‬ ‫ציון היינו כחולמים"‪ ,‬שהגלות נמשלה‬ ‫המחשבה ‪ -‬שעלה בלבו שישיר שירה‪,‬‬ ‫לחלום‪ ,‬והטעם בזה הוא‪ ,‬שכשם שבשעת‬ ‫נמצא שאות יו"ד רומזת גם לעוה״ב וגם‬ ‫החלום הוא נראה לאדם כמציאות ממש‪,‬‬ ‫בי‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫מידת אמת ליעקב ‪ -‬להמשיך אור העליון‬ ‫למחשבה ללמדנו שהמחשבה צריכה‬ ‫למקומות הנמוכים‬ ‫להיות דבוקה תמיד במציאות של עולם‬ ‫הבא‪ ,‬ואילו תיבת "עקב" מורה על המקום‬ ‫וכחו זה של יעקב נובע ממדת האמת‬ ‫הנמוך ביותר בגוף האדם‪ ,‬שהוא גם האבר‬ ‫המיוחדת לו‪ ,‬כמו שנאמר (מיכה ז‪ ,‬כ) "תתן‬ ‫הפחות מרגיש שבגוף‪.‬‬ ‫אמת ליעקב"‪ .‬והנה תיבת אמת מתחילה‬ ‫באות אל"ף‪ ,‬שהיא ראשית האותיות‪,‬‬ ‫ובזה נרמזו כל הירידות והמקומות‬ ‫ומסתיימת באות תי"ו‪ ,‬שהיא סוף‬ ‫הנמוכים שאליהם יורדים כלל ישראל‬ ‫האותיות‪ .‬ואמרו חז"ל (שבת נה‪ ,‬א) שאות‬ ‫במשך שנות הגלות‪ .‬וזהו ענין שמו של‬ ‫תי"ו מורה גם על מיתה‪" ,‬תי"ו תמות"‪ .‬הרי‬ ‫יעקב‪ ,‬לחבר את היו"ד עם העקב‪ ,‬דהיינו‬ ‫שבחינת התי"ו מורה על סוף וירידה‪ ,‬ואילו‬ ‫להמשיך את המחשבה והבהירות של‬ ‫האל"ף מורה על הראשית והשורש העליון‪.‬‬ ‫עולם הבא עד למקום הנמוך ביותר של‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫וזו היא מדתו של יעקב‪ ,‬מדת האמת‪,‬‬ ‫לחבר את האל"ף עם התי"ו‪ ,‬ולהמשיך את‬ ‫ובזה יש להבין מה שנקרא שמו יעקב‬ ‫האור העליון עד למקום הנמוך ביותר‪ .‬ועל‬ ‫על שם אחיזתו בעקבו של עשיו בשעה‬ ‫ידי כך יש בכוחו של כל יהודי להיות קשור‬ ‫שנולד‪ ,‬כמו שפירש רש"י על הפסוק‬ ‫למדרגות העליונות‪ ,‬אף כאשר מצד מצבו‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬כו) "וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא‬ ‫הגשמי הוא נמצא בתכלית הירידה‪.‬‬ ‫שמו יעקב"‪ ,‬כי עשו הוא שורש גלות‬ ‫אדום‪ ,‬שהיא הגלות האחרונה והקשה‬ ‫תיקון חטא אדם הראשון‬ ‫מכל הגלויות‪ ,‬ובה יורדים כלל ישראל עד‬ ‫והנה אמרו חז"ל (בבא מציעא פד‪ ,‬א) ששופריה‬ ‫למדרגות הנמוכות ביותר‪ ,‬ואף על פי כן‪,‬‬ ‫דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון‪.‬‬ ‫עבודתו של יעקב היא להמשיך את בחינת‬ ‫ומבואר בחז"ל שקודם החטא היתה קומתו‬ ‫היו"ד‪ ,‬שהיא מחשבת עולם הבא‪ ,‬עד‬ ‫של אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע (חגיגה‬ ‫לעקב עשו‪ ,‬ולהאיר גם בתוך עומק גלות‬ ‫יב‪ ,‬א)‪ .‬ויש לבאר שעומק ענין זה הוא שאף‬ ‫אדום באור העולם הבא‪.‬‬ ‫שרגליו היו עומדות בארץ במקום נמוך‪,‬‬ ‫גי‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫ואומר "ברוך אתה ה'" בלשון נוכח‪ ,‬כאדם‬ ‫ראשו היה מגיע לשמים‪ ,‬והיינו שמחשבתו‬ ‫העומד לפני המלך ומדבר עמו פנים אל‬ ‫היתה דבוקה בעליונים אף בהיות גופו‬ ‫פנים ואף בזמן החושך הוא זוכה לאותה‬ ‫בעולם התחתון‪.‬‬ ‫בהירות של עמידה לפני השי"ת שיש‬ ‫וזוהי ממש בחינתו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫בתפילת שחרית‪ ,‬בזמן שהיום מאיר‪ ,‬וכפי‬ ‫לחבר את היו"ד עם העקב‪ ,‬ולהיות דבוק‬ ‫שתתגלה בהירות זו בשלמות לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫בעולם העליון אף בהיותו במקום התחתון‪.‬‬ ‫וכח מיוחד זה הנחיל לנו יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ובכח עבודה זו זכה יעקב לתקן את חטאו‬ ‫שגם בשעה שהאדם נמצא בחושך גמור‪,‬‬ ‫של אדם הראשון‪.‬‬ ‫הוא יכול להגיע לבהירות של עמידה לפני‬ ‫השי"ת‪ .‬כי כל הנסיונות והקשיים של‬ ‫אור תפילת ערבית‬ ‫הגלות אינם אלא בבחינת חלום‪ ,‬ואילו‬ ‫והנה בספר יצירה מבואר שישנם‬ ‫המציאות האמיתית היא שהאדם עומד‬ ‫שלוש בחינות בבריאה‪ ,‬עולם שנה ונפש‪,‬‬ ‫לפני הקב"ה‪ .‬ובכוחו של יעקב אפשר‬ ‫והיינו מקום זמן ואדם‪ .‬וכשם שיעקב אבינו‬ ‫לחיות בבהירות זו של גאולה גם בתוך‬ ‫פועל בבחינת נפש להמשיך את הראש‬ ‫חשכת הלילה של גלות‪.‬‬ ‫העליון עד לעקב התחתון‪ ,‬כך הוא פועל גם‬ ‫בבחינות עולם ושנה‪ .‬כלומר‪ ,‬שיש בכוחו‬ ‫המשכת קדושת השבת לימות החול‬ ‫להמשיך את האור העליון גם אל המקומות‬ ‫ועל פי זה יש לבאר מדוע פתחה‬ ‫הנמוכים ביותר בבחינת מקום‪ ,‬ואל הזמנים‬ ‫הפרשה ביציאת יעקב מבאר שבע‪ .‬כי‬ ‫החשוכים ביותר בבחינת זמן‪.‬‬ ‫מבואר בספרים הקדושים ש"באר שבע"‬ ‫ועל פי זה יש להבין מדוע דוקא יעקב‬ ‫רומז לשבת קודש‪ ,‬שהוא היום השביעי‪.‬‬ ‫אבינו תיקן תפילת ערבית (ברכות כו‪ ,‬ב)‪ .‬שהרי‬ ‫וכידוע (עי' זוה"ק ח"ב פח‪ ,‬ב) שלושת סעודות‬ ‫תפילת ערבית היא תפילה הנאמרת בלילה‪,‬‬ ‫השבת מכוונות כנגד שלושת האבות‪,‬‬ ‫בזמן החושך וההסתר‪ ,‬כאשר אין לאדם‬ ‫וסעודה שלישית היא כנגד יעקב אבינו‪.‬‬ ‫אותה בהירות שיש לו ביום‪ .‬ואף על פי‬ ‫ועבודת סעודה שלישית היא להמשיך‬ ‫כן‪ ,‬גם בתוך החושך עומד האדם בתפילה‬ ‫די‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל (סנהדרין כד‪ ,‬א) על‬ ‫את אור השבת לתוך ימות החול‪ .‬שהרי‬ ‫הפסוק (איכה ג‪ ,‬ו) "במחשכים הושיבני"‪,‬‬ ‫השבת היא מעין עולם הבא‪ ,‬ואילו ימות‬ ‫"זה תלמודה של בבל"‪ .‬הרי שדוקא מתוך‬ ‫החול הם בבחינת חשכת הגלות‪ .‬ולכן‬ ‫חשכת גלות בבל נתגלה האור הגדול של‬ ‫מאריכים בסעודה שלישית וביציאת‬ ‫תלמוד בבלי‪ .‬וכן בתקופת גלות יון‪ ,‬שהיתה‬ ‫השבת‪ ,‬כדי להמשיך את קדושת השבת‬ ‫תקופה של חושך והסתר‪ ,‬היתה התרחבות‬ ‫אל תוך החול‪ .‬ולכך פתח הכתוב ביציאתו‬ ‫גדולה של תורה שבעל פה‪.‬‬ ‫מ"באר שבע" הרומז לשבת קודש‪ ,‬לפי‬ ‫שזו היא עבודתו של יעקב אבינו‪ ,‬להמשיך‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל (ברכות ח‪ ,‬א) "מיום‬ ‫את אור העולם הבא אל תוך חשכת העולם‬ ‫שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫אלא ארבע אמות של הלכה בלבד"‪ .‬כי‬ ‫בזמן הגלות‪ ,‬כאשר אין לנו בית המקדש‪,‬‬ ‫לחיות את הגאולה על ידי התורה‬ ‫נעשה בית המדרש למקום שבו מתגלה‬ ‫וכח זה של המשכת האור לתוך החושך‬ ‫אור השכינה‪ .‬וכאשר יהודי נכנס לבית‬ ‫הוא על ידי התורה‪ ,‬דהנה כתב בבעל‬ ‫המדרש ועוסק בתורה‪ ,‬הוא יכול להרגיש‬ ‫הטורים שבפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע"‬ ‫את בהירות הגאולה‪ ,‬משום שאור התורה‬ ‫מרומז ענין ישיבתו של יעקב בבית שם‬ ‫הוא אור הגאולה המלווה אותנו גם בתוך‬ ‫ועבר‪ ,‬שכן סופי התיבות של "יעקב מבאר‬ ‫הגלות‪.‬‬ ‫שבע" הן אותיות "עבר"‪ .‬והיינו שקודם‬ ‫וזהו עומק ענינה של ברכת אהבה רבה‪,‬‬ ‫שירד יעקב לחרן‪ ,‬עסק בתורה ארבע‬ ‫שבה אנו מבקשים על הצלחתנו בלימוד‬ ‫עשרה שנה בבית עבר‪ ,‬כדי להצטייד באור‬ ‫התורה‪ ,‬ובסיומה אנו מתפללים על הגאולה‬ ‫התורה שיאיר לו בכל חשכת הגלות‪.‬‬ ‫וקיבוץ הגלויות‪ .‬כי שני ענינים אלו קשורים‬ ‫ובאמת מצינו שדוקא בזמנים החשוכים‬ ‫זה בזה‪ ,‬וככל שהאדם זוכה יותר לאור‬ ‫ביותר של הגלות נתגלו השגות נפלאות‬ ‫התורה‪ ,‬כך הוא זוכה לחיות יותר במציאות‬ ‫של תורה‪ .‬וככל שהתגברה חשכת הגלות‪,‬‬ ‫של גאולה אף בתוך הגלות‪.‬‬ ‫כך נתגלה מתוכה אור התורה ביתר שאת‪.‬‬ ‫ומטעם זה דוקא יעקב אבינו עסק‬ ‫וט‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫וזהו עומק דברי רש"י‪ ,‬שבזמן שהצדיק‬ ‫בתורה ארבע עשרה שנה קודם ירידתו‬ ‫בעיר הוא הודה הוא זיוה והוא הדרה‪ ,‬כי‬ ‫לחרן‪ ,‬כי הוא המורה את הדרך לכלל‬ ‫הצדיק ממשיך אור עליון אל תוך המקום‬ ‫ישראל כיצד לקחת את אור הגאולה אל‬ ‫שבו הוא נמצא‪ ,‬ואף אם מצד עצמו המקום‬ ‫תוך הגלות‪.‬‬ ‫שרוי בחושך גדול‪ ,‬הרי שעל ידי נוכחות‬ ‫ובזה יש להבין גם כן מדוע פרשת‬ ‫הצדיק הוא מתמלא אור‪ .‬וכאשר הצדיק‬ ‫ויצא נקראת בחודש כסלו‪ ,‬והיא משמשת‬ ‫יוצא משם‪ ,‬פונה ממנו אותו אור שהאיר‬ ‫כהכנה לימי החנוכה‪ .‬שהרי בחנוכה‬ ‫בו מכוחו‪.‬‬ ‫מדליקים את הנרות סמוך לרשות הרבים‪,‬‬ ‫ובזה יובן מדוע דוקא עתה שכב יעקב‬ ‫שהיא מקום החושך והחיצוניות‪ ,‬ועל ידי‬ ‫לישון‪ ,‬לאחר ארבע עשרה שנה שלא שכב‬ ‫כך אנו ממשיכים את אור התורה אל תוך‬ ‫בבית עבר‪ ,‬כי כל מציאות העולם הזה‬ ‫חשכת הגלות‪ .‬וזוהי ממש עבודתו של‬ ‫והגלות היא בבחינת חלום‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬שהמשיך את אור השבת‪,‬‬ ‫"היינו כחולמים"‪ .‬ואילו עולם התורה הוא‬ ‫אור העולם הבא ואור התורה‪ ,‬אל תוך חוץ‬ ‫עולם האמת‪ ,‬עולם של בהירות‪ ,‬שבו האדם‬ ‫לארץ וחשכת הגלות‪.‬‬ ‫חי בבהירות של הגאולה‪ ,‬ולכן כל ארבע‬ ‫אור הצדיק המאיר את מקומו‬ ‫עשרה השנים שבהן היה יעקב שקוע‬ ‫בעסק התורה לא שכב לישון‪ ,‬כי היה דבוק‬ ‫ומעתה יש להבין את דברי רש"י‬ ‫בעולם האמת‪ .‬אולם עתה‪ ,‬כאשר יצא‬ ‫בתחילת הפרשה‪ ,‬שהוצרך הכתוב לומר‬ ‫מבית המדרש והחל לרדת אל עולם הגלות‪,‬‬ ‫"ויצא יעקב מבאר שבע"‪ ,‬משום שיציאת‬ ‫שכב לישון‪ .‬ובזה גילה יעקב שכל מציאות‬ ‫צדיק מן המקום עושה רושם‪ .‬כי יעקב לא‬ ‫הגלות אינה אלא בבחינת חלום‪ ,‬כי החושך‬ ‫יצא מבאר שבע כשהוא מניח מאחוריו‬ ‫והצער של גלות שנראית כמציאות ממש‬ ‫את האור שהיה שם‪ ,‬אלא לקח עמו את‬ ‫הוא רק חלום והדבוק לתורה זוכה לאור‬ ‫האור של באר שבע כדי להאיר בו את כל‬ ‫הגאולה והאמת‪.‬‬ ‫המקומות החשוכים שאליהם עתיד היה‬ ‫להגיע‪.‬‬ ‫זט‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫קפיצת הארץ‪ ,‬ללמדנו שבכל מקום שבו‬ ‫הר המוריה בכל מקום‬ ‫האדם נמצא יכול הר המוריה לבוא אליו‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש להבין מדוע נאמר "ויפגע‬ ‫וזהו המסר שהנחיל יעקב אבינו לכל‬ ‫במקום"‪ ,‬ולא נתפרש שמו של המקום‪.‬‬ ‫הדורות בירידתו לחוץ לארץ‪ ,‬שאין מקום‬ ‫כי זהו עיקר החידוש של הפרשה‪ ,‬שבכל‬ ‫או זמן חשוך שבו אין יהודי יכול להתקשר‬ ‫מקום ומקום יכול האדם להיות קשור‬ ‫אל הר המוריה ולעמוד לפני השי"ת‬ ‫לאור של הר המוריה‪ ,‬ואין הדבר תלוי כלל‬ ‫בהרגשה שהוא על הר המוריה‪.‬‬ ‫במקום שבו האדם נמצא‪ ,‬וגם המקום‬ ‫החשוך ביותר יכול להתמלא באותו אור‪.‬‬ ‫ראשם של ישראל אינו בגלות‬ ‫וזו היא בחינתו של יעקב אבינו שנעשה‬ ‫וכן הוא בנפש האדם‪ ,‬כמרומז לנו במה‬ ‫לו נס של קפיצת הארץ ובא הר המוריה‬ ‫שהקיף יעקב אבינו את ראשו באבנים‬ ‫לקראתו‪ ,‬ובזה נתגלה שבכל מקום שבו‬ ‫לפני ששכב לישון‪ ,‬כדי להגן עליו מפני‬ ‫הוא נמצא יכול הוא להמשיך אליו את אור‬ ‫חיות רעות‪ .‬דהנה החיות רומזות לאומות‬ ‫הר המוריה‪ ,‬שהוא אור הגאולה‪.‬‬ ‫העולם המשעבדות את כלל ישראל במשך‬ ‫הגלויות‪ ,‬וכמו שמצינו בחזון דניאל שארבע‬ ‫ומעתה מתבאר היטב הקשר בין‬ ‫המלכויות נמשלו לארבע חיות (דניאל ז)‪ .‬ולכן‬ ‫שני הענינים שנלמדו מן הפסוק "ויפגע‬ ‫שמר יעקב אבינו דוקא על ראשו ולא על‬ ‫במקום"‪ ,‬תפילת ערבית וקפיצת הארץ‪ ,‬כי‬ ‫שאר גופו‪ ,‬כי אף שבמשך שנות הגלות‬ ‫שניהם מורים על אותו יסוד‪.‬‬ ‫עלולים גופיהם של ישראל להיות נתונים‬ ‫בבחינת זמן‪ ,‬תיקן יעקב תפילת ערבית‪,‬‬ ‫תחת שליטת האומות ושעבודן‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ללמדנו שגם בזמן החושך וההסתר יכול‬ ‫אין לאומות שליטה על ראשם ומחשבתם‪.‬‬ ‫האדם לעמוד לפני הקב"ה ולומר "ברוך‬ ‫וגם כאשר הגוף נמצא בתוך הגלות‪ ,‬הראש‬ ‫אתה ה'"‪ ,‬באותה בהירות שבה הוא עומד‬ ‫יכול להיות דבוק בעולם הגאולה‪.‬‬ ‫לפניו בעבודתו בבית המקדש‪.‬‬ ‫וזהו סוד שמו של יעקב ‪ -‬יו"ד ועקב‪.‬‬ ‫ובבחינת מקום‪ ,‬נעשה לו נס של‬ ‫שהיו"ד מורה על המחשבה הדבוקה בעולם‬ ‫זי‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫אלא שזה גופא היה עומק המראה‬ ‫הבא‪ ,‬והעקב מורה על המקום הנמוך ביותר‬ ‫שהראה הקב"ה ליעקב אבינו‪ ,‬שגם בתוך‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬וכאשר ראשו של האדם שמור‬ ‫ה"עוני" וה"למס"‪ ,‬בתוך השעבוד והחשכה‬ ‫ומחשבתו בהירה‪ ,‬הוא יכול להרגיש את‬ ‫של הגלות‪ ,‬נמצאים "סיני" ו"כסא הכבוד"‪.‬‬ ‫אור הגאולה גם בעומק הגלות‪ ,‬ולחיות‬ ‫אין להסתכל רק על החושך הנראה‬ ‫בבחינת עולם הבא אף בהיותו בעולם הזה‪.‬‬ ‫לעינים‪ ,‬אלא יש להעמיק ולראות את‬ ‫סולם הגאולה‬ ‫האור העליון של סיני ושל בית המקדש‪.‬‬ ‫וכאשר ראשו של האדם שמור ומחשבתו‬ ‫והנה לאחר מכן ראה יעקב בחלומו‬ ‫דבוקה בעליונים‪ ,‬יכול הוא להתעלות מעל‬ ‫את הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫מציאות הגלות אל הגאולה אף בשעה‬ ‫השמימה‪ .‬ובדברי בעל הטורים מצינו כמה‬ ‫שגופו נמצא בתוכה‪.‬‬ ‫רמזים שונים בענין הסולם‪ ,‬שלכאורה‬ ‫נראים כסותרים זה את זה‪.‬‬ ‫ועוד נאמר בחלום (בראשית כח‪ ,‬יב) "והנה‬ ‫מלאכי אלקים עולים ויורדים בו"‪ ,‬ומבואר‬ ‫מצד אחד‪ ,‬תיבת "סלם" עולה בגימטריא‬ ‫במדרש שמלאכים אלו רומזים לארבע‬ ‫״סיני״ שהראהו ה׳ מעמד הר סיני ועוד כמה‬ ‫המלכויות‪ ,‬שכל אחת מהן עולה ויורדת‪.‬‬ ‫רמזים לבית המקדש‪ .‬ומאידך‪ ,‬היא עולה‬ ‫והנה הקב"ה הראה ליעקב את כל הגלויות‬ ‫בגימטריא "עוני"‪ ,‬הרומז לדלות ולצער‪.‬‬ ‫הללו דוקא בחלום‪ ,‬כדי ללמד את כלל‬ ‫ועוד רמז בעל הטורים שאותיות "סלם"‬ ‫ישראל לדורותיהם שכל מציאות הגלות‬ ‫הן גם אותיות "למס"‪ ,‬הרומזות לשעבוד‬ ‫אינה אלא בבחינת חלום‪ ,‬ואינה המציאות‬ ‫הגלויות‪ ,‬כמו שנאמר "היתה למס"‪.‬‬ ‫האמיתית והנצחית‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבין כיצד כל הענינים‬ ‫ואף כאשר הגלות נראית כמציאות‬ ‫הללו נרמזים באותו סולם‪ ,‬והלא חלקם‬ ‫קשה ומוחשית‪ ,‬הרי שאם ראשו של האדם‬ ‫מורים על מדרגות הקדושה העליונות‬ ‫שמור ומחשבתו דבוקה בעולם האמת‪ ,‬אין‬ ‫ביותר‪ ,‬ואילו אחרים מורים על שפלות‪,‬‬ ‫הוא שקוע בחלום הגלות‪ ,‬אלא חי בערות‬ ‫עוני וגלות‪.‬‬ ‫ובהירות של עולם הגאולה‪.‬‬ ‫חי‬ ‫אור הגאולה בתוך חשכת הגלות‬ ‫ביותר‪ ,‬והנסיונות והקשיים מתרבים‬ ‫וזהו עומק מראה הסולם‪" ,‬מוצב ארצה‬ ‫מכל עבר‪ .‬אולם מאידך גיסא‪ ,‬דוקא‬ ‫וראשו מגיע השמימה"‪ .‬הסולם עומד‬ ‫בתוך החושך הגדול הזה אנו רואים כיצד‬ ‫בארץ‪ ,‬במקום הנמוך‪ ,‬ואף על פי כן ראשו‬ ‫יהודים רבים שבים ומתקרבים אל התורה‬ ‫מגיע עד השמים‪ .‬ובזה הראה הקב"ה ליעקב‬ ‫והמצוות‪ ,‬וכיצד מתרבה לימוד התורה‬ ‫אבינו שגם כאשר האדם מוצב ארצה‪ ,‬בתוך‬ ‫בכל קצווי תבל‪ .‬הרי שבתוך חשכת הגלות‬ ‫העולם התחתון וחשכת הגלות‪ ,‬יכול ראשו‬ ‫עצמה מתגלה אור גדול‪.‬‬ ‫להגיע השמימה‪ ,‬ומחשבתו להיות דבוקה‬ ‫במציאות העליונה של הגאולה‪.‬‬ ‫וזהו הכח שהנחיל יעקב אבינו לכלל‬ ‫ישראל בכל הדורות‪ ,‬שגם בתוך החושך‬ ‫לחיות למעלה מן החושך‬ ‫העמוק ביותר אפשר להיות דבוקים באור‬ ‫העליון‪ .‬ואף כאשר הרגלים עומדות בארץ‪,‬‬ ‫וזהו החיזוק הגדול שאנו לומדים‬ ‫הראש יכול להגיע השמימה‪ ,‬והאדם יכול‬ ‫מפרשת ויצא‪ .‬אין הדבר תלוי במצבו‬ ‫לחיות במציאות של גאולה בעודו נמצא‬ ‫החיצוני של האדם‪ ,‬ולא במקום או בזמן‬ ‫בתוך הגלות‪.‬‬ ‫שבו הוא נמצא‪ .‬בכל מצב‪ ,‬ואף בתוך‬ ‫החושך הגדול ביותר‪ ,‬יכול יהודי להתקשר‬ ‫ויהי רצון שנזכה במהרה להתגלות‬ ‫אל הר המוריה‪ ,‬להאיר את מחשבתו באור‬ ‫האור הזה בשלמות‪ ,‬ויתקיים בנו "אור חדש‬ ‫התורה‪ ,‬ולחיות בבהירות של עולם הגאולה‪.‬‬ ‫על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו"‪,‬‬ ‫בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫והנה גם בדורנו אנו רואים דבר נפלא‬ ‫זה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬העולם ירד למדרגות נמוכות‬ ‫טי‬ ‫מורינו הרב רבי שמואל יצחק צוקער שליט״א‬ ‫מורינו הרב רבי שמואל צוקר שליט"א מכהן כמרא‬ ‫דאתרא דקהילה קדושה בית שלמה וכראש ישיבת כתר‬ ‫תורה – זכרון דוד‪ ,‬בשכונת רמת אשכול בירושלים‬ ‫עיה"ק‪.‬‬ ‫הרב שליט"א‪ ,‬מחבר של ספרים רבים‪ ,‬נודע בעומק תורתו‬ ‫וברוחב דעתו המופלגים‪ ,‬ובכוחו לרדת לעומקן של‬ ‫סוגיות חמורות וסבוכות ולבארן בבהירות נפלאה‪ .‬בתורתו‬ ‫משתלבים יחד עומק העיון והלמדנות‪ ,‬יסודות המחשבה‬ ‫ופנימיות החסידות‪ ,‬ומתוך כך מתגלה המאור הפנימי‬ ‫שבתורה‪ ,‬המאיר את השכל ומעורר את הלב לעבודת ה'‪.‬‬ ‫מאות תלמידים ברחבי תבל זוכים להסתופף בצלו ולינוק‬ ‫מתורתו‪ ,‬והוא נודע בכוחו המיוחד להתקשר בקשר‬ ‫אמיתי ופנימי עם כל יהודי באשר הוא שם‪.‬‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת‬ ‫הקונטרסים בדוא"ל‪ ,‬ניתן להירשם באתר‪:‬‬ ‫‪KehillaKedosha.com‬‬ ‫או לפנות אלינו בדוא"ל‪:‬‬ ‫‪office@kehillakedosha.com‬‬ ‫‪KEHILLA‬‬ ‫‪KEDOSHA‬‬