משולחנו של רבינו - הרב שמואל צוקער שליט״א · Mishulchano Shel Rabbeinu - Rabbi Shmuel Zucker — ויצא (2026-11-16)

הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
חודש כסלו
נדבת החודש
נתנדב בעילום שם -נוי יורק
לע״נ רפאל יעקב בן בנימין בלע ז״ל ואברהם שרגא בן אלימלך ז״ל
פרשת ויצא -שנת תשפ״ז
נדבת השבוע
הרב זלמן הלר ומשפחתו נ״י
מונסי ,נוי יורק
זכות החזקת הגליון
נדבת החודש – $1,200
נדבת השבוע – $300
לפרטים ולהקדשת הגליון:
בטלפון058-320-6596 :
בדוא״לoffice@kehillakedosha.com :
להאזנה לשיעורי מורנו הרב שליט״א ולהורדת גליונות הקודמים של ״משולחן של רבנו״ ,ניתן לבקר באתרkehillakedosha.com :
© תשפ״ז משולחנו של רבינו
להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת הגליון יו״ל על ידי
מדי שבוע בשבוע באמצעות הדוא״ל ,נא לפנות קהלה קדושה
לכתובתoffice@kehillakedosha.com : בית שלמה
פרשת ויצא
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
לעשו .יעקב אבינו אמר (בראשית לג ,יא)" :יש פרשתנו פותחת ביציאתו של יעקב
לי כל" ,ואילו עשו אמר (שם פסוק ט)" :יש לי אבינו מארץ ישראל וירידתו לחרן ,לבית
רב" .כי מדתו של יעקב היא מדת האמת לבן .ויש להתבונן בגודל הנסיון שהיה כרוך
כמ״ש ״תתן אמת ליעקב״ (מיכה ז ,כ) ,ולכן ביציאה זו .וכדי להבין עומק הענין ,יש
אמר "כל" ,המורה על שלמות הכוללת את להקדים ולבאר את ההבדל היסודי שבין
כל הפרטים כאחד .ולעומתו עשו שייך ארץ ישראל לחוץ לארץ ,ואת שורש ענין
לבחינת הריבוי והפירוד ,ולכן אמר "רב", האמת והשקר.
המורה על ריבוי של דברים נפרדים.
הנה ארץ ישראל היא בבחינת עולם
ומטעם זה ,מיד לאחר קריאת שמע, האמת ,ואילו חוץ לארץ היא בבחינת עלמא
שבה אנו מכריזים אחדותו ית׳ בפסוק דשקרא .ושורש ההבדל ביניהם הוא ,כי
"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ,אנו יסוד האמת הוא אחדות ה' ,ההכרה שכל
חוזרים ומזכירים כמה פעמים את ענין הבריאה כולה נכללת באחדותו יתברך ,ואין
האמת בתפילות "אמת ויציב" ו"אמת שום מציאות העומדת בפני עצמה ונפרדת
ואמונה" ,כי ההכרה באחדות ה' היא ממקורה .ואילו שורש השקר הוא הריבוי
עצמה יסוד האמת ,וכל מה שנראה כנפרד והפירוד ,כאשר הדברים נראים כמציאות
מאחדותו יתברך הוא משורש השקר. נפרדת שכל אחד מהם עומד כביכול בפני
עצמו ,מבלי שתתגלה אחדות ה' המחברת
ארץ ישראל – מקום גילוי אחדות ה'
את כולם.
והנה ארץ ישראל היא המקום שבו
ובזה יש לבאר את ההבדל שבין יעקב
מתגלה אחדות ה' בעולם שהוא אחדות
ג
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
המקדש ,והיו מתגיירים .ומבאר רש"י, הבורא .ולכן אנו אומרים בתפילת מנחה
שהיו רואים את ישראל "אוכלין מאכל של שבת" :אתה אחד ושמך אחד ומי
אחד ועובדין לאל אחד" ,ומתוך כך היו כעמך ישראל גוי אחד בארץ" ,ויש להבין
מכירים באמיתת אחדותו ית׳ .והענין בזה מהו הדגש בלשון "בארץ" ,והלא פשוט
הוא ,כי אומות העולם היו עובדי כוכבים שישראל הם עם הנמצא בארץ .אלא
ומזלות ,והכוכבים והמזלות הם בבחינת שתפילה זו באה ללמדנו שארץ ישראל
ריבוי ,כוחות רבים הנראים כנפרדים זה היא המקום שבו מתגלה אחדות ה' ,ובה
מזה ,ואילו בבית המקדש היו רואים מתחברים יחד "אתה אחד" "ושמך אחד"
מציאות של אחדות ,שכולם אוכלים ו"גוי אחד" ,דאחדותם של ישראל בארץ
מאכל אחד ועובדים לאל אחד ,ומתוך היא גילוי של אחדות ה' בעולם.
גילוי האחדות שבבית המקדש היו מכירים
והנה בארץ ישראל ישנם עשר מדריגות
באחדותו יתברך ומתגיירים.
הקדושה (כלים א ,ו–ט) ,וככל שמתקרבים אל
נמצא כי ארץ ישראל כולה היא מקום מקום הקדושה הפנימי יותר ,כך מתגלה
גילוי האחדות ,וירושלים היא מקום האחדות ביתר שאת .ירושלים נקראת
החיבור והאחדות של כלל ישראל ,ובית (תהלים קכב ,ג)" :עיר שחוברה לה יחדיו",
המקדש הוא תכלית ושלמות גילוי אחדות ששם הוא מקום חיבור ואחדות כלל
ה' בעולם. ישראל ,שמגלים ע״י אחדותם את אחדותו
ית׳ בעולם ,ובמרכזה של ירושלים עומד
ולעומת זאת ,ארץ ישראל מוקפת בית המקדש ,שהוא המקום שבו מתגלה
בשבעה עממים ,שהם בבחינת הריבוי אחדות ה' בשלמות.
והפירוד .כי המספר שבע מורה על
ההתפשטות לכיוונים שונים ,וכמו שנאמר ובזה יש להבין את דברי רש"י על
(דברים כח ,ז)" :בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה הפסוק (דברים לג ,יט)" :שפוני טמוני חול",
דרכים ינוסו לפניך" .ושבעת העממים הם שסוחרי אומות העולם היו באים לארץ
חלק משבעים אומות העולם ,המורות על ישראל לקנות מסחורתו של זבולון ,ומתוך
ריבוי הכוחות והבחינות שבבריאה. כך היו עולים לירושלים לראות את בית
ד
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
הירידה אל מקום הריבוי היא להעלות וזהו גם ענין הגלות ,שהיא בבחינת
את כל הפרטים הנפרדים ולהחזירם אל פיזור ,שישראל מתפזרים בין האומות -
האחדות .ואין הכוונה לבטל את הריבוי, ארץ ישראל היא מקום האחדות והקיבוץ,
אלא לגלות כיצד כל פרטי הבריאה ,על אף ואילו חוץ לארץ היא מקום הפירוד והריבוי,
ריבוים ושינוייהם ,נכללים כולם באחדות הנתון תחת השפעת שבעים השרים של
ה'. אומות העולם.
הדבר הוא מה שנאמר (משלי יד, ויסוד עבודת יעקב אבינו בחו"ל – להחזיר את
כח)" :ברוב עם הדרת מלך" .כבודו של הריבוי אל האחדות
המלך מתגלה ביתר שאת כאשר רבים
ומעתה נוכל להבין את גודל הנסיון
ושונים מתאחדים כולם תחת מלכותו.
שהיה ליעקב אבינו ביציאתו מארץ
וככל שהריבוי גדול יותר ,כך מתרבה כבוד
ישראל .יעקב אבינו ,שמדתו מדת האמת,
המלכות כאשר כל הפרטים מתאחדים
היה דבוק באחדות ה' ,ומקומו הראוי לו
ומקבלים עליהם עול מלך אחד.
הוא ארץ ישראל ,מקום גילוי האחדות.
וזוהי תכלית ירידתו של יעקב אבינו וכמבואר במהר"ל ,שיעקב אבינו עם שנים
לחוץ לארץ ,להיכנס אל מקום הריבוי עשר בניו הם כנגד המספר י"ג ,העולה
והפירוד ,ולאסוף את כל הבחינות הנפרדות בגימטריא "אחד" ,לרמז על אחדות ה'
ולהביאן אל ההכרה של "שמע ישראל ה' המתגלה על ידיהם.
אלקינו ה' אחד".
ולכן יציאתו מארץ ישראל לחוץ לארץ
ובזה יש לבאר את ענינה של האות היתה ירידה גדולה עבורו ,שהרי היה עליו
עי"ן רבתי שבתיבת "שמע" .כי עי"ן הוא לצאת ממקום האחדות אל מקום הריבוי
שבעים ,כנגד שבעים אומות העולם, והפירוד ,וממקום גילוי האמת אל עלמא
ותכלית קריאת שמע היא להכניס את כל דשקרא.
הריבוי של שבעים האומות אל תוך אחדות
אלא שבאמת ירידה זו עצמה היתה
ה' .נמצא שהריבוי עצמו נכלל בהכרזה של
חלק מעבודתו של יעקב אבינו .כי תכלית
"ה' אחד".
ה
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
ועבודה מיוחדת בפני עצמו ,מתאחדים גם עומק מה שאמרו חז"ל (ברכות וזהו
כולם סביב יעקב אבינו ומכריזים יחד על יג ,א)" :שמע – בכל לשון שאתה שומע",
אחדות ה'. שקריאת שמע נאמרת בכל לשון .כי ענינה
של קריאת שמע הוא לגלות את אחדות
תקיעת שופר ומצות סוכה -קיבוץ הנפזרים
ה' בתוך כל הלשונות והבחינות השונות
וגילוי האחדות
שבעולם ,ולהחזיר את כל הריבוי אל
והנה ענין זה מתגלה גם בעבודת שורשו האחד.
המלכיות של ראש השנה ע״י תקיעת
שופר .הנביא אומר (ישעיה כז ,יג)" :והיה ביום ועל פי זה מובן מדוע מיד לאחר
ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"
בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים אנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו
והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" .הרי לעולם ועד" ,כי כאשר הריבוי מתאחד
שתכלית השופר היא לקבץ את הנפזרים תחת מלכותו יתברך ,מתקיים "ברוב עם
והנדחים מכל המקומות ולהביאם אל הדרת מלך" ,ומתגלה כבוד מלכות שמים
ירושלים ,מקום גילוי האחדות. בשלמותו ,נמצא כי דוקא מתוך הריבוי
מתרבה כבוד המלכות ,כאשר כל הפרטים
וזהו עומק ענין תקיעת שופר ,להחזיר מתאחדים לעבודת מלך אחד.
את הפיזור אל הקיבוץ ,ואת הריבוי אל
האחדות .כל אותם שהיו מפוזרים בין ומטעם זה מצינו קשר מיוחד בין יעקב
האומות ישובו ויתאחדו בעבודת ה' בהר אבינו לקריאת שמע .כאשר נפגש יעקב עם
הקודש בירושלים. יוסף לאחר שנים רבות ,אמרו חז"ל שהיה
קורא את שמע (רש"י בראשית מו ,כט) .וכן בשעה
ובזה יש לבאר את מה שהפסוק שנאספו בניו סביב מיטתו ,אמרו כולם
בתקיעת שופר מסיים (תהלים פא ,ה)" :כי "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (פסחים
חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב", נו ,א) ,כי זהו עיקר ענינו של יעקב אבינו,
כי עבודת השופר שייכת במיוחד ליעקב להביא את כל הריבוי אל האחדות .שנים
אבינו ,שכל ענינו הוא להחזיר את הריבוי עשר השבטים ,שכל אחד מהם בעל תכונה
ו
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
נקרא (בראשית כה ,כז)" :איש תם יושב אהלים", אל האחדות ,ולקבץ את כל הנפזרים תחת
והתורה נקראת (מלאכי ב ,ו)" :תורת אמת" ,כי מלכות שמים.
כשם שמדתו של יעקב היא מדת האמת,
וכן מצינו שחג הסוכות הוא כנגד יעקב
כך גם עיקר ענינה של התורה הוא לגלות
אבינו מהפסוק ״ויעקב נסע סכותה״ ,והוא
את האמת ,שהיא אחדות ה'.
נקרא בתורה (שמות כג ,טז)" :חג האסיף",
והנה תכלית לימוד התורה אינה רק כי ענין האסיף הוא לקבץ ולאחד את כל
ידיעת פרטי ההלכות והסברות ,אלא שעל הפרטים הנפרדים ולהביאם למקום אחד.
ידי הלימוד יזכה האדם להכיר את אחדות
וכמו שאמרו חז"ל (סוכה כז ,ב)" :כל ישראל
ה' המתגלה בכל חלקי התורה .כל הפרטים
ראויים לישב בסוכה אחת" .אף שכלל
והענינים שבתורה נובעים משורש אחד,
ישראל מורכב מאנשים רבים ושונים,
ותכלית הלימוד היא לגלות את אחדותו
מכל מקום כולם ראויים להתאחד תחת
ית׳ שבתורה.
סוכה אחת .וכן ארבעת המינים ,המורים
ולכן מצינו בדברי חז"ל
(מנחות צט ,ב) על סוגים שונים שבישראל ,נאגדים יחד
שאפילו בקריאת שמע שחרית וערבית יש למצוה אחת (עי' ויק"ר ל ,יב) .וזהו ענין חג
קיום של מצות תלמוד תורה .כי קריאת האסיף ,לאסוף את כל הפיזור ולהביאו אל
שמע היא גילוי אחדות ה' ,וזהו שורש האחדות.
ענינה של התורה כולה.
נמצא כי עבודת יעקב אבינו מתגלה הן
ובזה יש לפרש את הנוסח "ובתורתך בקריאת שמע ,הן בתקיעת שופר והן בחג
כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' הסוכות ,שכולם ענינם אחד ,לקבץ את
אחד" ,על פי דברי הרה"ק רבי יחזקאל הריבוי ולהחזירו אל אחדות ה'.
מקוזמיר .שאין הכוונה בלשון ״ובתורתך
כתוב לאמר״ רק להביא את פסוק הכתוב אחדות ה' שבתורה שבעל פה
בתורה ,אלא לומר מהו התוכן הפנימי של ובזה יש להבין גם את שייכותו
כל התורה כולה ,ומה כתוב בה בכללותה. המיוחדת של יעקב אבינו לתורה .יעקב
והתשובה היא" :שמע ישראל ה' אלקינו ה'
ז
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
בתורה" .כי תכלית הריבוי שבתורה שבעל אחד" .כי כל התורה כולה היא גילוי אחדות
פה היא להגיע לאהבה ולאחדות ,כאשר כל ה' בעולם.
הפרטים השונים מתאחדים בגילוי האמת,
אלא שלכאורה יש להתבונן בענינה
שהוא אחדותו ית׳ המתגלה דייקא מתוך
של תורה שבעל פה ,שהרי היא מלאה
הריבוי.
בריבוי דעות ,סברות ומחלוקות ,חכם אחד
והנה בפתח אליהו נאמר" :מלכות פה אומר כך וחכם אחר אומר אחרת ,ונמצא
תורה שבעל פה קרינן לה" ,הרי שתורה שלכאורה יש בה בחינה של ריבוי ופירוד,
שבעל פה היא בבחינת מלכות .והענין הוא, שהוא היפך האחדות.
כי עיקר גילוי המלכות הוא בבחינת "ברוב
אולם באמת תכלית הריבוי שבתורה
עם הדרת מלך" ,שכבוד המלך מתגלה
שבעל פה היא להביא לידי אחדות
כאשר רבים ושונים מתאחדים תחת
גדולה יותר .וכמו שדרשו חז"ל (קידושין
מלכותו .ולכן דוקא בתורה שבעל פה שיש
ל ,ב) על הפסוק (במדבר כא ,יד)" :את והב
ריבוי של דעות ומחלוקות ,שתכליתם היא
בסופה" ,ששני תלמידי חכמים העוסקים
להביא את הכל אל האחדות .וכאשר כל
בתורה נעשים כאויבים זה לזה מתוך
הדעות והסברות מתבררות ומתחברות
מלחמתה של תורה ,ואינם זזים משם עד
בשורשן ,מתגלה כבוד מלכות שמים
שנעשים אוהבים זה את זה ,הרי שדוקא
בשלמותו .לכך תורה שבעל פה היא בחינת
מתוך המחלוקת והריבוי מתגלה לבסוף
מלכות ,שבאמצעות התורה שבעל פה
אחדות עמוקה יותר .כי המחלוקת אינה
מתגלה אחדות ה' דוקא מתוך הריבוי.
תכלית בפני עצמה ,אלא היא אמצעי
וזוהי מדת האמת של יעקב אבינו, לבירור האמת ,עד שכל הדעות והסברות
לראות את האחדות גם במקום שנראה מתאחדות בשורשן.
שיש בו ריבוי ופירוד ,ולהכיר שכל הפרטים
ובזה יש להבין למה רבי עקיבא
השונים אינם אלא גילויים של אמת אחת.
במיוחד הוא השורש של תורה שבעל פה
ולכך מפורש בחז״ל שר׳ עקיבא הוא נשמת
(עי' סנהדרין פו ,א) ,כי הוא דרש (ירושלמי נדרים
יעקב אבינו ,כי זה תכלית עבודת יעק״א
ט ,ד)" :ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול
ח
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
ביותר. לגלות האחדות מתוך הריבוי.
וזהו גם סוד האבנים שהניח יעקב אבינו אבני יעקב וסוד נרות חנוכה
מראשותיו ,שבתחילה נאמר (בראשית כח ,יא):
ומעתה נוכל להבין מדוע דוקא בחוץ
"ויקח מאבני המקום" ,בלשון רבים ,ולאחר
לארץ זכה יעקב אבינו להעמיד את בית
מכן נאמר (שם פסוק יח)" :ויקח את האבן אשר
ישראל .והענין הוא ,מאחר שתכלית ירידתו
שם מראשותיו" ,בלשון יחיד .ואמרו חז"ל
לחו״ל שהוא עולם הפירוד היתה להוציא
(חולין צא ,ב) שהאבנים נעשו אבן אחת.
את האחדות מתוך הריבוי ,ולהעמיד שנים
והענין בזה הוא ,כי יעקב אבינו היה עשר שבטים המתאחדים עם יעקב אבינו
דבוק כל כולו באחדות ה' ,ולכן גם האבנים לבחינת י"ג ,בגימטריא "אחד".
הנפרדות שהיו סביבו נתאחדו ונעשו אבן
ובזה יש לבאר גם את מה שאמרו חז"ל
אחת .כל מה שנמצא במחיצתו של יעקב
(חולין צא ,ב) שהר המוריה נעקר ממקומו ובא
אבינו נמשך אחר מדתו ,מדת האמת
לקראת יעקב אבינו .כי הר המוריה הוא
והאחדות ,עד שגם הריבוי עצמו נעשה
מקום בית המקדש ,שהוא מרכז גילוי
אחד.
אחדות ה' בעולם ,וכפי שנתבאר ,ולכן
וזהו גם ענינה של מדת התפארת, כאשר יצא יעקב אבינו מארץ ישראל
שהיא מדתו של יעקב אבינו .כי התפארת (אחדות) לחוץ לארץ (הריבוי) ,בא הר המוריה
היא הקו האמצעי ,המחבר ומאחד את לקראתו ,להורות כי עבודתו בחו״ל הוא
הקצוות השונים .ואין ענינה לבטל את לגלות האחדות של בית המקדש גם
הכוחות השונים ,אלא לחברם ולהעמידם בירידתו למקום הריבוי.
כולם בתוך אחדות אחת.
אין ירידתו של יעקב אבינו לחוץ לארץ
ובזה יש להבין גם את יסוד ענינם של ניתוק ממקום האחדות ,אלא אדרבה ,הוא
נרות חנוכה ,דבמנורה יש נרות לכאן ולכאן, נושא עמו את כח האחדות כדי לגלותו גם
וכולם מכוונים אל הנר האמצעי ,וכמו במקום הפירוד .וזהו שורש עבודתו ,לגלות
שנאמר בענין נרות המנורה (במדבר ח ,ב)" :אל את אחדות ה' גם מן המקומות הרחוקים
ט
הפיכת הריבוי והפירוד לאחדות אחת
הכל אל שורשו .ועל ידי כך מתגלה כבוד מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" .הרי
מלכות שמים ביתר שאת ,בבחינת "ברוב שהאורות השונים מתאחדים כולם סביב
עם הדרת מלך". נקודת האמצע והאחדות.
ויהי רצון שנזכה ללכת בדרכו של יעקב וזו היא עבודת האדם ,להכיר את
אבינו ,להכיר את אחדות ה' בכל פרטי אחדות ה' בתוך כל הריבוי שבבריאה .בכל
הבריאה ,ולראות כיצד כל הריבוי והפירוד מדה ומדה ,בכל מצב ומצב ,ובכל הענינים
שבבריאה מתאחדים בגילוי כבוד מלכותו שבהם האדם עוסק ,עליו לראות כיצד הכל
יתברך ,עד שנזכה לקיום הכתוב (זכריה יד, נובע ממקור אחד ,והכל מכוון לתכלית
ט)" :והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא אחת של גילוי כבוד שמים.
יהיה ה' אחד ושמו אחד" ,במהרה בימינו
וזהו עומק עבודתו של יעקב אבינו,
אמן.
שירד ממקום האמת אל מקום השקר,
(ליל שבת קודש תשפ״ו) לא כדי להיכלל בפירוד ובריבוי ,אלא כדי
לגלות את האחדות שבתוכם ולהחזיר את
י
פרשת ויצא
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
מרחוק" ,דהיינו הר המוריה .ויש להבין את בפרשת ויצא עוברת התורה מעבודתו
השייכות של מקום העקידה לעבודתו של של יצחק אבינו ,שנתבארה בפרשה
יעקב אבינו. הקודמת ,לעבודתו של יעקב אבינו,
ובפסוקים שבתחילת הפרשה מתגלה
עוד פירש רש"י שם ,ש"פגיעה" היא
לפנינו מהות עבודתו המיוחדת של יעקב,
לשון תפילה ,ומכאן שיעקב אבינו תיקן
כפי שיתבאר בעז"ה.
תפילת ערבית .ולכך נקט הכתוב לשון
"פגיעה" להורות שנעשה לו נס של קפיצת הנה על הפסוק (בראשית כח ,י) "ויצא יעקב
הארץ ,ובא הר המוריה לקראתו .וצריך מבאר שבע וילך חרנה" ,הקשה רש"י מדוע
להבין את השייכות והקשר של תפילת הוצרך הכתוב להזכיר את יציאתו מבאר
ערבית וקפיצת הארץ. שבע ,והלא די היה לומר שהלך לחרן.
ופירש ,שבא הכתוב ללמדנו שיציאת צדיק
עוד נאמר (שם ,יח) "ויקח את האבן אשר
מן המקום עושה רושם ,שבזמן שהצדיק
שם מראשותיו" ,ופירש רש"י שהניח
בעיר הוא הודה ,הוא זיוה והוא הדרה ,וכיון
אבנים סביב לראשו מפני חיות רעות.
שיצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה.
ולכאורה יש לתמוה ,מה תועלת השמירה
ויש להבין את עומק הענין בזה.
אם היא רק לראשו בלבד ,הלא שאר גופו
נשאר מגולה וחשוף לסכנה. עוד נאמר (שם ,יא) "ויפגע במקום" ,ופירש
רש"י שלא הזכיר הכתוב באיזה מקום פגע,
וכן נאמר (שם ,יא) "וישכב במקום ההוא",
אלא כוונתו למקום הנזכר במקום אחר,
ופירש רש"י שבאותו מקום שכב ,אבל
שנאמר בעקידה (שם כב ,ד) "וירא את המקום
אי
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
ולאחר שמתעורר הוא מכיר שלא היתה ארבע עשרה שנים ששימש בבית עבר
זו המציאות האמיתית ,כך גם הגלות, לא שכב בלילה ,שהיה עוסק בתורה .ויש
על כל חשכתה וצרותיה ,אינה המציאות להבין מדוע דוקא עתה ,בשעה שיצא
האמיתית והנצחית של כלל ישראל. לדרכו לחרן ,הוצרך יעקב לשכב ולישון.
המציאות האמיתית היא הגאולה ,והגלות
אינה אלא כחלום החולף ועובר. מציאות הגאולה בתוך חלום הגלות
ונראה לבאר את כל הענינים הללו על
וזהו עומק החיזוק של פרשת ויצא,
פי יסוד אחד ,שהוא עיקר ענינה של פרשת
שהיא מלמדת אותנו לחיות חיי הגאולה
ויצא .פרשה זו היא מקור גדול של חיזוק
אף בתוך הגלות .וכאשר האדם חי בהכרה
לכלל ישראל בכל שנות הגלות ,ומלמדת
זו ,אין חשכת הגלות יכולה לשלוט עליו.
אותנו כיצד אפשר לעבור את חשכת
עבודתו המיוחדת של יעקב אבינו להמשיך הגלות מתוך אמונה ובטחון ,מבלי להיבהל
את היו"ד עד לעקב מהחושך והנסיונות המקיפים אותנו.
וזו היתה עיקר עבודתו של יעקב אבינו, ויש כאן יסוד גדול בעומק הדברים ,לא
שהוא הנותן כח לכלל ישראל להאיר את כל רק זאת שצריכים אנו להאמין שהקב"ה
המקומות החשוכים ביותר באור הגאולה עתיד להוציאנו מן הגלות ,אלא שאפשר
בעודו בגלות .וכפי שנרמז גם בשמו של לחיות כבר עתה בגלות עם אור הגאולה,
יעקב אבינו שהוא מורכב משני חלקים - והיינו שהאדם יכול להיות שרוי בגופו
אות יו"ד ותיבת עקב .ועל אות יו"ד אמרו בתוך הגלות ,ואף על פי כן לחיות בהרגשת
חז"ל (מנחות כט ,ב) שבה נברא העולם הבא, הגאולה ובבהירותה.
הרי שאות זו מורה על בחינת עולם הבא.
וזהו שאמר דוד המלך על הגאולה
כן מצינו ברש"י על הפסוק (שמות וכמו העתידה (תהלים קכו ,א)" :בשוב ה' את שיבת
טו ,א) "אז ישיר משה" ,שהיו"ד מורה על ציון היינו כחולמים" ,שהגלות נמשלה
המחשבה -שעלה בלבו שישיר שירה, לחלום ,והטעם בזה הוא ,שכשם שבשעת
נמצא שאות יו"ד רומזת גם לעוה״ב וגם החלום הוא נראה לאדם כמציאות ממש,
בי
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
מידת אמת ליעקב -להמשיך אור העליון למחשבה ללמדנו שהמחשבה צריכה
למקומות הנמוכים להיות דבוקה תמיד במציאות של עולם
הבא ,ואילו תיבת "עקב" מורה על המקום
וכחו זה של יעקב נובע ממדת האמת
הנמוך ביותר בגוף האדם ,שהוא גם האבר
המיוחדת לו ,כמו שנאמר (מיכה ז ,כ) "תתן
הפחות מרגיש שבגוף.
אמת ליעקב" .והנה תיבת אמת מתחילה
באות אל"ף ,שהיא ראשית האותיות, ובזה נרמזו כל הירידות והמקומות
ומסתיימת באות תי"ו ,שהיא סוף הנמוכים שאליהם יורדים כלל ישראל
האותיות .ואמרו חז"ל (שבת נה ,א) שאות במשך שנות הגלות .וזהו ענין שמו של
תי"ו מורה גם על מיתה" ,תי"ו תמות" .הרי יעקב ,לחבר את היו"ד עם העקב ,דהיינו
שבחינת התי"ו מורה על סוף וירידה ,ואילו להמשיך את המחשבה והבהירות של
האל"ף מורה על הראשית והשורש העליון. עולם הבא עד למקום הנמוך ביותר של
העולם הזה.
וזו היא מדתו של יעקב ,מדת האמת,
לחבר את האל"ף עם התי"ו ,ולהמשיך את ובזה יש להבין מה שנקרא שמו יעקב
האור העליון עד למקום הנמוך ביותר .ועל על שם אחיזתו בעקבו של עשיו בשעה
ידי כך יש בכוחו של כל יהודי להיות קשור שנולד ,כמו שפירש רש"י על הפסוק
למדרגות העליונות ,אף כאשר מצד מצבו (בראשית כה ,כו) "וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא
הגשמי הוא נמצא בתכלית הירידה. שמו יעקב" ,כי עשו הוא שורש גלות
אדום ,שהיא הגלות האחרונה והקשה
תיקון חטא אדם הראשון
מכל הגלויות ,ובה יורדים כלל ישראל עד
והנה אמרו חז"ל (בבא מציעא פד ,א) ששופריה למדרגות הנמוכות ביותר ,ואף על פי כן,
דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון. עבודתו של יעקב היא להמשיך את בחינת
ומבואר בחז"ל שקודם החטא היתה קומתו היו"ד ,שהיא מחשבת עולם הבא ,עד
של אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע (חגיגה לעקב עשו ,ולהאיר גם בתוך עומק גלות
יב ,א) .ויש לבאר שעומק ענין זה הוא שאף אדום באור העולם הבא.
שרגליו היו עומדות בארץ במקום נמוך,
גי
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
ואומר "ברוך אתה ה'" בלשון נוכח ,כאדם ראשו היה מגיע לשמים ,והיינו שמחשבתו
העומד לפני המלך ומדבר עמו פנים אל היתה דבוקה בעליונים אף בהיות גופו
פנים ואף בזמן החושך הוא זוכה לאותה בעולם התחתון.
בהירות של עמידה לפני השי"ת שיש
וזוהי ממש בחינתו של יעקב אבינו,
בתפילת שחרית ,בזמן שהיום מאיר ,וכפי
לחבר את היו"ד עם העקב ,ולהיות דבוק
שתתגלה בהירות זו בשלמות לעתיד לבוא.
בעולם העליון אף בהיותו במקום התחתון.
וכח מיוחד זה הנחיל לנו יעקב אבינו, ובכח עבודה זו זכה יעקב לתקן את חטאו
שגם בשעה שהאדם נמצא בחושך גמור, של אדם הראשון.
הוא יכול להגיע לבהירות של עמידה לפני
השי"ת .כי כל הנסיונות והקשיים של אור תפילת ערבית
הגלות אינם אלא בבחינת חלום ,ואילו והנה בספר יצירה מבואר שישנם
המציאות האמיתית היא שהאדם עומד שלוש בחינות בבריאה ,עולם שנה ונפש,
לפני הקב"ה .ובכוחו של יעקב אפשר והיינו מקום זמן ואדם .וכשם שיעקב אבינו
לחיות בבהירות זו של גאולה גם בתוך פועל בבחינת נפש להמשיך את הראש
חשכת הלילה של גלות. העליון עד לעקב התחתון ,כך הוא פועל גם
בבחינות עולם ושנה .כלומר ,שיש בכוחו
המשכת קדושת השבת לימות החול
להמשיך את האור העליון גם אל המקומות
ועל פי זה יש לבאר מדוע פתחה הנמוכים ביותר בבחינת מקום ,ואל הזמנים
הפרשה ביציאת יעקב מבאר שבע .כי החשוכים ביותר בבחינת זמן.
מבואר בספרים הקדושים ש"באר שבע"
ועל פי זה יש להבין מדוע דוקא יעקב
רומז לשבת קודש ,שהוא היום השביעי.
אבינו תיקן תפילת ערבית (ברכות כו ,ב) .שהרי
וכידוע (עי' זוה"ק ח"ב פח ,ב) שלושת סעודות
תפילת ערבית היא תפילה הנאמרת בלילה,
השבת מכוונות כנגד שלושת האבות,
בזמן החושך וההסתר ,כאשר אין לאדם
וסעודה שלישית היא כנגד יעקב אבינו.
אותה בהירות שיש לו ביום .ואף על פי
ועבודת סעודה שלישית היא להמשיך כן ,גם בתוך החושך עומד האדם בתפילה
די
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
וכמו שאמרו חז"ל (סנהדרין כד ,א) על את אור השבת לתוך ימות החול .שהרי
הפסוק (איכה ג ,ו) "במחשכים הושיבני", השבת היא מעין עולם הבא ,ואילו ימות
"זה תלמודה של בבל" .הרי שדוקא מתוך החול הם בבחינת חשכת הגלות .ולכן
חשכת גלות בבל נתגלה האור הגדול של מאריכים בסעודה שלישית וביציאת
תלמוד בבלי .וכן בתקופת גלות יון ,שהיתה השבת ,כדי להמשיך את קדושת השבת
תקופה של חושך והסתר ,היתה התרחבות אל תוך החול .ולכך פתח הכתוב ביציאתו
גדולה של תורה שבעל פה. מ"באר שבע" הרומז לשבת קודש ,לפי
שזו היא עבודתו של יעקב אבינו ,להמשיך
וזהו שאמרו חז"ל (ברכות ח ,א) "מיום את אור העולם הבא אל תוך חשכת העולם
שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו הזה.
אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" .כי
בזמן הגלות ,כאשר אין לנו בית המקדש, לחיות את הגאולה על ידי התורה
נעשה בית המדרש למקום שבו מתגלה
וכח זה של המשכת האור לתוך החושך
אור השכינה .וכאשר יהודי נכנס לבית
הוא על ידי התורה ,דהנה כתב בבעל
המדרש ועוסק בתורה ,הוא יכול להרגיש
הטורים שבפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע"
את בהירות הגאולה ,משום שאור התורה
מרומז ענין ישיבתו של יעקב בבית שם
הוא אור הגאולה המלווה אותנו גם בתוך
ועבר ,שכן סופי התיבות של "יעקב מבאר
הגלות.
שבע" הן אותיות "עבר" .והיינו שקודם
וזהו עומק ענינה של ברכת אהבה רבה, שירד יעקב לחרן ,עסק בתורה ארבע
שבה אנו מבקשים על הצלחתנו בלימוד עשרה שנה בבית עבר ,כדי להצטייד באור
התורה ,ובסיומה אנו מתפללים על הגאולה התורה שיאיר לו בכל חשכת הגלות.
וקיבוץ הגלויות .כי שני ענינים אלו קשורים
ובאמת מצינו שדוקא בזמנים החשוכים
זה בזה ,וככל שהאדם זוכה יותר לאור
ביותר של הגלות נתגלו השגות נפלאות
התורה ,כך הוא זוכה לחיות יותר במציאות
של תורה .וככל שהתגברה חשכת הגלות,
של גאולה אף בתוך הגלות.
כך נתגלה מתוכה אור התורה ביתר שאת.
ומטעם זה דוקא יעקב אבינו עסק
וט
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
וזהו עומק דברי רש"י ,שבזמן שהצדיק בתורה ארבע עשרה שנה קודם ירידתו
בעיר הוא הודה הוא זיוה והוא הדרה ,כי לחרן ,כי הוא המורה את הדרך לכלל
הצדיק ממשיך אור עליון אל תוך המקום ישראל כיצד לקחת את אור הגאולה אל
שבו הוא נמצא ,ואף אם מצד עצמו המקום תוך הגלות.
שרוי בחושך גדול ,הרי שעל ידי נוכחות
ובזה יש להבין גם כן מדוע פרשת
הצדיק הוא מתמלא אור .וכאשר הצדיק
ויצא נקראת בחודש כסלו ,והיא משמשת
יוצא משם ,פונה ממנו אותו אור שהאיר
כהכנה לימי החנוכה .שהרי בחנוכה
בו מכוחו.
מדליקים את הנרות סמוך לרשות הרבים,
ובזה יובן מדוע דוקא עתה שכב יעקב שהיא מקום החושך והחיצוניות ,ועל ידי
לישון ,לאחר ארבע עשרה שנה שלא שכב כך אנו ממשיכים את אור התורה אל תוך
בבית עבר ,כי כל מציאות העולם הזה חשכת הגלות .וזוהי ממש עבודתו של
והגלות היא בבחינת חלום ,כמו שנאמר יעקב אבינו ,שהמשיך את אור השבת,
"היינו כחולמים" .ואילו עולם התורה הוא אור העולם הבא ואור התורה ,אל תוך חוץ
עולם האמת ,עולם של בהירות ,שבו האדם לארץ וחשכת הגלות.
חי בבהירות של הגאולה ,ולכן כל ארבע
אור הצדיק המאיר את מקומו
עשרה השנים שבהן היה יעקב שקוע
בעסק התורה לא שכב לישון ,כי היה דבוק ומעתה יש להבין את דברי רש"י
בעולם האמת .אולם עתה ,כאשר יצא בתחילת הפרשה ,שהוצרך הכתוב לומר
מבית המדרש והחל לרדת אל עולם הגלות, "ויצא יעקב מבאר שבע" ,משום שיציאת
שכב לישון .ובזה גילה יעקב שכל מציאות צדיק מן המקום עושה רושם .כי יעקב לא
הגלות אינה אלא בבחינת חלום ,כי החושך יצא מבאר שבע כשהוא מניח מאחוריו
והצער של גלות שנראית כמציאות ממש את האור שהיה שם ,אלא לקח עמו את
הוא רק חלום והדבוק לתורה זוכה לאור האור של באר שבע כדי להאיר בו את כל
הגאולה והאמת. המקומות החשוכים שאליהם עתיד היה
להגיע.
זט
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
קפיצת הארץ ,ללמדנו שבכל מקום שבו הר המוריה בכל מקום
האדם נמצא יכול הר המוריה לבוא אליו.
ועל פי זה יש להבין מדוע נאמר "ויפגע
וזהו המסר שהנחיל יעקב אבינו לכל במקום" ,ולא נתפרש שמו של המקום.
הדורות בירידתו לחוץ לארץ ,שאין מקום כי זהו עיקר החידוש של הפרשה ,שבכל
או זמן חשוך שבו אין יהודי יכול להתקשר מקום ומקום יכול האדם להיות קשור
אל הר המוריה ולעמוד לפני השי"ת לאור של הר המוריה ,ואין הדבר תלוי כלל
בהרגשה שהוא על הר המוריה. במקום שבו האדם נמצא ,וגם המקום
החשוך ביותר יכול להתמלא באותו אור.
ראשם של ישראל אינו בגלות
וזו היא בחינתו של יעקב אבינו שנעשה
וכן הוא בנפש האדם ,כמרומז לנו במה לו נס של קפיצת הארץ ובא הר המוריה
שהקיף יעקב אבינו את ראשו באבנים לקראתו ,ובזה נתגלה שבכל מקום שבו
לפני ששכב לישון ,כדי להגן עליו מפני הוא נמצא יכול הוא להמשיך אליו את אור
חיות רעות .דהנה החיות רומזות לאומות הר המוריה ,שהוא אור הגאולה.
העולם המשעבדות את כלל ישראל במשך
הגלויות ,וכמו שמצינו בחזון דניאל שארבע ומעתה מתבאר היטב הקשר בין
המלכויות נמשלו לארבע חיות (דניאל ז) .ולכן שני הענינים שנלמדו מן הפסוק "ויפגע
שמר יעקב אבינו דוקא על ראשו ולא על במקום" ,תפילת ערבית וקפיצת הארץ ,כי
שאר גופו ,כי אף שבמשך שנות הגלות שניהם מורים על אותו יסוד.
עלולים גופיהם של ישראל להיות נתונים
בבחינת זמן ,תיקן יעקב תפילת ערבית,
תחת שליטת האומות ושעבודן ,מכל מקום
ללמדנו שגם בזמן החושך וההסתר יכול
אין לאומות שליטה על ראשם ומחשבתם.
האדם לעמוד לפני הקב"ה ולומר "ברוך
וגם כאשר הגוף נמצא בתוך הגלות ,הראש
אתה ה'" ,באותה בהירות שבה הוא עומד
יכול להיות דבוק בעולם הגאולה.
לפניו בעבודתו בבית המקדש.
וזהו סוד שמו של יעקב -יו"ד ועקב.
ובבחינת מקום ,נעשה לו נס של
שהיו"ד מורה על המחשבה הדבוקה בעולם
זי
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
אלא שזה גופא היה עומק המראה הבא ,והעקב מורה על המקום הנמוך ביותר
שהראה הקב"ה ליעקב אבינו ,שגם בתוך בעולם הזה ,וכאשר ראשו של האדם שמור
ה"עוני" וה"למס" ,בתוך השעבוד והחשכה ומחשבתו בהירה ,הוא יכול להרגיש את
של הגלות ,נמצאים "סיני" ו"כסא הכבוד". אור הגאולה גם בעומק הגלות ,ולחיות
אין להסתכל רק על החושך הנראה בבחינת עולם הבא אף בהיותו בעולם הזה.
לעינים ,אלא יש להעמיק ולראות את
סולם הגאולה
האור העליון של סיני ושל בית המקדש.
וכאשר ראשו של האדם שמור ומחשבתו והנה לאחר מכן ראה יעקב בחלומו
דבוקה בעליונים ,יכול הוא להתעלות מעל את הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע
מציאות הגלות אל הגאולה אף בשעה השמימה .ובדברי בעל הטורים מצינו כמה
שגופו נמצא בתוכה. רמזים שונים בענין הסולם ,שלכאורה
נראים כסותרים זה את זה.
ועוד נאמר בחלום (בראשית כח ,יב) "והנה
מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" ,ומבואר מצד אחד ,תיבת "סלם" עולה בגימטריא
במדרש שמלאכים אלו רומזים לארבע ״סיני״ שהראהו ה׳ מעמד הר סיני ועוד כמה
המלכויות ,שכל אחת מהן עולה ויורדת. רמזים לבית המקדש .ומאידך ,היא עולה
והנה הקב"ה הראה ליעקב את כל הגלויות בגימטריא "עוני" ,הרומז לדלות ולצער.
הללו דוקא בחלום ,כדי ללמד את כלל ועוד רמז בעל הטורים שאותיות "סלם"
ישראל לדורותיהם שכל מציאות הגלות הן גם אותיות "למס" ,הרומזות לשעבוד
אינה אלא בבחינת חלום ,ואינה המציאות הגלויות ,כמו שנאמר "היתה למס".
האמיתית והנצחית.
ולכאורה יש להבין כיצד כל הענינים
ואף כאשר הגלות נראית כמציאות הללו נרמזים באותו סולם ,והלא חלקם
קשה ומוחשית ,הרי שאם ראשו של האדם מורים על מדרגות הקדושה העליונות
שמור ומחשבתו דבוקה בעולם האמת ,אין ביותר ,ואילו אחרים מורים על שפלות,
הוא שקוע בחלום הגלות ,אלא חי בערות עוני וגלות.
ובהירות של עולם הגאולה.
חי
אור הגאולה בתוך חשכת הגלות
ביותר ,והנסיונות והקשיים מתרבים וזהו עומק מראה הסולם" ,מוצב ארצה
מכל עבר .אולם מאידך גיסא ,דוקא וראשו מגיע השמימה" .הסולם עומד
בתוך החושך הגדול הזה אנו רואים כיצד בארץ ,במקום הנמוך ,ואף על פי כן ראשו
יהודים רבים שבים ומתקרבים אל התורה מגיע עד השמים .ובזה הראה הקב"ה ליעקב
והמצוות ,וכיצד מתרבה לימוד התורה אבינו שגם כאשר האדם מוצב ארצה ,בתוך
בכל קצווי תבל .הרי שבתוך חשכת הגלות העולם התחתון וחשכת הגלות ,יכול ראשו
עצמה מתגלה אור גדול. להגיע השמימה ,ומחשבתו להיות דבוקה
במציאות העליונה של הגאולה.
וזהו הכח שהנחיל יעקב אבינו לכלל
ישראל בכל הדורות ,שגם בתוך החושך לחיות למעלה מן החושך
העמוק ביותר אפשר להיות דבוקים באור
העליון .ואף כאשר הרגלים עומדות בארץ, וזהו החיזוק הגדול שאנו לומדים
הראש יכול להגיע השמימה ,והאדם יכול מפרשת ויצא .אין הדבר תלוי במצבו
לחיות במציאות של גאולה בעודו נמצא החיצוני של האדם ,ולא במקום או בזמן
בתוך הגלות. שבו הוא נמצא .בכל מצב ,ואף בתוך
החושך הגדול ביותר ,יכול יהודי להתקשר
ויהי רצון שנזכה במהרה להתגלות אל הר המוריה ,להאיר את מחשבתו באור
האור הזה בשלמות ,ויתקיים בנו "אור חדש התורה ,ולחיות בבהירות של עולם הגאולה.
על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו",
בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ,אמן. והנה גם בדורנו אנו רואים דבר נפלא
זה .מצד אחד ,העולם ירד למדרגות נמוכות
טי
מורינו הרב רבי שמואל יצחק צוקער שליט״א
מורינו הרב רבי שמואל צוקר שליט"א מכהן כמרא
דאתרא דקהילה קדושה בית שלמה וכראש ישיבת כתר
תורה – זכרון דוד ,בשכונת רמת אשכול בירושלים
עיה"ק.
הרב שליט"א ,מחבר של ספרים רבים ,נודע בעומק תורתו
וברוחב דעתו המופלגים ,ובכוחו לרדת לעומקן של
סוגיות חמורות וסבוכות ולבארן בבהירות נפלאה .בתורתו
משתלבים יחד עומק העיון והלמדנות ,יסודות המחשבה
ופנימיות החסידות ,ומתוך כך מתגלה המאור הפנימי
שבתורה ,המאיר את השכל ומעורר את הלב לעבודת ה'.
מאות תלמידים ברחבי תבל זוכים להסתופף בצלו ולינוק
מתורתו ,והוא נודע בכוחו המיוחד להתקשר בקשר
אמיתי ופנימי עם כל יהודי באשר הוא שם.
להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת
הקונטרסים בדוא"ל ,ניתן להירשם באתר:
KehillaKedosha.com
או לפנות אלינו בדוא"ל:
office@kehillakedosha.com
KEHILLA
KEDOSHA
