gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הנפש שבפרשה · Hanefesh Shebaparsha — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הנפש שבפרשה · Hanefesh Shebaparsha

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הנפש שבפרשה · Hanefesh Shebaparsha — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תולדות תשפ"ז‬ ‫‪ -‬עיקר וטפל ‪-‬‬ ‫ַה ֶּמ ַלח שרצה למלוך ‪ -‬ומה אם הצלחנו בחיים‪ ,‬אבל החמצנו את הדבר החשוב באמת?‬ ‫להקדים ולגלות לנו את שמותיהם ‪ ,‬כשהתורה עצמה עומדת‬ ‫לספר עליהם ?‬ ‫האתגר האמיתי של החיים‬ ‫אולי משום שהמאבק בין שני האחים אינו רק אחד האירועים‬ ‫כולנו מבינים‪ ,‬לפחות ברמה העקרונית‪ ,‬שצריך לבחור בטוב‬ ‫בפרשה ‪ ,‬אלא החוט השזור בה מתחילתה ועד סופה ‪ .‬עוד בהיותם‬ ‫ולהתרחק מהרע‪ .‬גם כשאנחנו נכשלים‪ ,‬ברגע של כנות אנחנו יודעים‬ ‫ברחם אמם נאמר ‪ " :‬ויתרוצצו הבנים בקרבה "‪ ,‬ורש " י מפרש שהיו‬ ‫לזהות את הטעות ומבקשים לתקנה‪ .‬אבל יש אתגר חמקמק הרבה‬ ‫מריבים " בנחלת שני עולמות "‪ .‬מה פשר המאבק הזה עוד בטרם‬ ‫יותר‪ :‬היכולת להבחין לא רק בין טוב לרע ‪ ,‬אלא בין עיקר לטפל‪.‬‬ ‫נולדו ? ואיך הוא משפיע על הבכורה והזכות לקבלת הברכות?‬ ‫כי לפעמים שני הדברים טובים‪ ,‬שניהם חשובים ואפילו נחוצים‪,‬‬ ‫על פי היסוד שמבאר ה " שם משמואל "‪ ,‬אפשר להבין‬ ‫ובכל זאת אחד מהם הוא המטרה והשני רק האמצעי להשגתה‪.‬‬ ‫שהמחלוקת נגעה לעצם היחס שבין שני העולמות ‪:‬‬ ‫אדם עובד כדי לפרנס את משפחתו‪ ,‬אך בהדרגה‬ ‫העולם הזה והעולם הבא ‪ ,‬האמצעי מול התכלית ‪,‬‬ ‫העבודה הופכת למרכז חייו‪ ,‬והמשפחה שלמענה‬ ‫הטפל ביחס ל' עיקר ' ‪.‬‬ ‫יצא לעבוד נדחקת לשוליים‪.‬‬ ‫שדווקא‬ ‫‪ ‬ה ייתכן‬ ‫חז " ל מלמדים ‪ " :‬התקן עצמך בפרוזדור כדי‬ ‫הדברים החשובים‬ ‫אחר רוכש בית כדי ליצור בתוכו חיים של אהבה‬ ‫שתיכנס לטרקלין "‪ .‬לא בכדי העולם הזה מוגדר‬ ‫ביותר בחיינו גורמים‬ ‫ושלווה‪ ,‬אך משקיע כל כך הרבה בריהוט‪ ,‬בעיצוב‬ ‫כ פרוזדור ‪ ,‬והעולם הבא ל טרקלין ‪ .‬פירוש הדבר‬ ‫ובשדרוגים‪ ,‬עד שכבר לא נותר לו זמן ליהנות‬ ‫שהפרוזדור לא עולם בפני עצמו חסר חשיבות ‪.‬‬ ‫לנו להחמיץ את‬ ‫מהאנשים שחיים בו‪.‬‬ ‫להפך ! יש לו משקל כי בלעדיו אי אפשר להגיע‬ ‫העיקר?‬ ‫ויש מי שמשתוקק לאהבה ולהערכה‪ ,‬אך עסוק כל‬ ‫אל הטרקלין ‪ .‬אלא שחשיבותו נובעת מתפקידו‬ ‫‪ ‬מה מסוכן יותר‪:‬‬ ‫כך בתדמיתו החיצונית‪ ,‬עד שהוא מזניח את‬ ‫להוביל אל היעד ‪ ,‬ולא מהפיכתו ליעד בפני עצמו ‪.‬‬ ‫הקשרים האמיתיים שיכלו להעניק לו אותן‪ .‬הבעיה‬ ‫להיכשל בחיים‪ ,‬או‬ ‫וזהו שורש המאבק בין יעקב לעשו ‪ :‬האם העולם‬ ‫להצליח בדברים הלא‬ ‫אינה בעצם העיסוק בדברים הללו‪ ,‬אלא בכך‬ ‫הזה ישמש את התכלית הרוחנית ‪ ,‬או יהפוך‬ ‫שהאמצעי תפס את מקומה של המטרה‪.‬‬ ‫נכונים?‬ ‫בעצמו לתכלית החיים ? ו זוהי מלחמת היצר שלנו‪.‬‬ ‫‪ ‬כיצד נזהה בזמן אמת‬ ‫שלושת הדברים שמעסיקים אותנו‬ ‫מה מסתתר בתבן ובמלח?‬ ‫שהטפל השתלט על‬ ‫אם נבחן את חיינו נגלה שחלק ניכר ממחשבותינו‬ ‫בהמשך נאמר‪" :‬ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"‪.‬‬ ‫חיינו‪ ,‬לפני שנתעורר‬ ‫סובב סביב שלושה תחומים‪ :‬כסף‪ ,‬מערכות יחסים‬ ‫רש"י מפרש שעשו היה צד ומרמה את אביו בשאלות‬ ‫מאוחר מדי?‬ ‫ובריאות‪.‬‬ ‫הלכתיות‪ ,‬כגון‪" :‬היאך מעשרין את המלח ואת התבן?"‬ ‫אנחנו מוטרדים ממה שהרווחנו ומה שעוד חסר‬ ‫שואל ה"שם משמואל"‪ :‬מדוע בחר עשו דווקא בשני‬ ‫‪ ‬איך נדע אם אנחנו‬ ‫לנו‪ ,‬ממה שאמרו עלינו וכיצד התייחסו אלינו‪,‬‬ ‫הדברים הללו? אם רצה להצטייר כמדקדק גדול‬ ‫וממצב גופנו‪ ,‬כוחותינו והאנרגיה שלנו‪ .‬האם אלו‬ ‫באמת חיים למען‬ ‫דברים מיותרים? ודאי שלא!‬ ‫במצוות‪ ,‬יכול היה לשאול שאלות מורכבות בהלכות‬ ‫המטרה‪ ,‬או רק עסוקים‬ ‫שחיטה או בעניינים מרכזיים אחרים!‬ ‫ב'אמצעים' להשגתה?‬ ‫בלי פרנסה‪ ,‬קשרים אנושיים ובריאות תקינה קשה‬ ‫התשובה טמונה בסוד העיקר והטפל‪.‬‬ ‫מאוד לקיים חיים מאוזנים ומשמעותיים‪ .‬אלא‬ ‫שכאן בדיוק טמונה המלכודת‪ :‬מרוב עיסוק‬ ‫התבן עוטף את התבואה ומגן עליה במהלך צמיחתה‪.‬‬ ‫‪ ‬מדוע דווקא המלח‬ ‫בתנאים המאפשרים לנו לחיות‪ ,‬אנחנו עלולים‬ ‫הוא אינו הפרי עצמו‪ ,‬אך ממלא תפקיד חשוב בקיומו‪.‬‬ ‫והתבן חושפים את‬ ‫לשכוח לשם מה אנחנו חיים‪.‬‬ ‫הטעות שהכריעה את‬ ‫אך גם לאחר הקציר יש לתבן ערך‪ :‬הוא עשוי לשמש‬ ‫גורלו של עשו?‬ ‫ה"מסילת ישרים" פותח את ספרו בקביעה שהיסוד‬ ‫מזון לבהמות‪ ,‬שבאמצעות מערכת העיכול המיוחדת‬ ‫הגדול בעבודת האדם הוא לברר " מה חובתו‬ ‫שלהן מסוגלות להפיק אנרגיה מסיביו‪ ,‬ובכך לתרום‬ ‫קריאה מאירה ומעשירה !‬ ‫בעולמו "‪ .‬לא רק מה עליו לעשות היום או מחר‪,‬‬ ‫בעקיפין גם למזונו של האדם על ידי החלב והבשר‪.‬‬ ‫אלא מהי התכלית שלשמה ניתנו לו חייו‪ .‬זה‬ ‫המצפן‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬היותו של דבר טפל אינה הופכת אותו לחסר ערך‪ .‬אדרבה‪,‬‬ ‫דווקא באמצעות מילוי תפקידו המשני הוא עשוי להגיע לשלמותו‪.‬‬ ‫ומכאן אנחנו מגיעים לפרשת תולדות‪ ,‬שבה מתברר שהמאבק בין‬ ‫עיקר לטפל עתיק הרבה יותר ממה שנדמה לנו‪.‬‬ ‫ה"שם משמואל" מסביר שזו משמעות שאלתו של עשו על עישור‬ ‫התבן המופרד מהמוץ‪ :‬הוא ביקש לייחס לדבר הטפל מעמד עצמאי‪,‬‬ ‫המאבק שהתחיל הרבה לפני‬ ‫במקום להכיר בכך שחשיבותו נובעת אך ורק מחיבורו לעיקר‪ .‬ויצחק‬ ‫לא הבין תרמיתו של עשיו לפיכך ויאהב יצחק את עשיו‪.‬‬ ‫הפרשה פותחת ‪ " :‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם "‪ ,‬ורש " י מסביר ‪:‬‬ ‫" יעקב ועשו האמורים בפרשה "‪ .‬לכאורה ‪ ,‬מדוע צריך רש " י‬ ‫תפוצת גיליון זה הינו בתפוצה דיגיטלית‪ ,‬אם ברצונך ליהנות ממנו מידי שבוע שלח לנו מייל‪AR3107200@gmail.com :‬‬ ‫רודפים אחרי הטפל בלי לעצור ולשאול –‬ ‫האם בדרך לעיקר הפסדנו את הכול???‬ ‫מוקף בשפע גשמי ‪ ,‬אך לא הפך אותו לתכלית חייו ‪ .‬ומכאן לקח‬ ‫כשהמלח שואף להיות הארוחה‬ ‫חשוב ‪ :‬ההבחנה בין עיקר לטפל אינה נקבעת רק לפי מה שמונח על‬ ‫שולחננו ‪ ,‬אלא בעיקר לפי המקום שהוא תופס בלבנו ‪.‬‬ ‫חשבו על צלחת אוכל משובחת שהוגשה ללא מלח ‪ .‬לעיתים די‬ ‫בקורט קטן כדי להפוך מאכל תפל למנה טעימה להפליא ‪ .‬המלח‬ ‫כשהחיים שולחים סימני אזהרה‬ ‫אינו מרכז הארוחה ‪ ,‬ובכל זאת הוא עשוי להיות המרכיב שמשלים‬ ‫את טעמה ‪.‬‬ ‫ומה כל זה אומר לנו ? הרי אנחנו לא עשו ‪ ,‬ואיננו מתווכחים עם יעקב על‬ ‫נחלת שני עולמות ‪ .‬א לא מסתבר ש המאבק בין העיקר לטפל מתנהל‬ ‫אבל מה יקרה אם מישהו יחליט להפוך את המלח עצמו למנה‬ ‫בתוכנו כמעט מדי יום ‪.‬‬ ‫העיקרית ? אוי ואבוי ! לא רק שלא ייהנה מהארוחה ‪ ,‬אלא שכמות‬ ‫גדולה של מלח עלולה להזיק לבריאותו ‪.‬‬ ‫אנחנו יודעים שהמשפחה חשובה ‪ ,‬אבל דוחים שוב ושוב את השיחה‬ ‫עם הילדים ‪ .‬מבינים שלימוד ותפילה מעניקים לחיינו עומק ‪ ,‬אך‬ ‫וכאן טמון רעיון נפלא ‪ :‬המלח אינו צריך להפוך לעיקר כדי להיות‬ ‫מתקשים למצוא להם זמן ‪ .‬חולמים להיות אנשים טובים ורגועים יותר ‪,‬‬ ‫חיוני ‪ .‬להפך ‪ ,‬דווקא כשהוא ממלא את תפקידו כטפל ‪ ,‬מתגלה‬ ‫ובינתיים נבלעים במרוץ אחר עוד משימה ‪ ,‬עוד הישג ועוד הכרה ‪ .‬למה‬ ‫גדולתו ‪ .‬הוא אינו מתחרה במאכל אלא משלים אותו ‪ .‬אינו תובע‬ ‫זה קורה ?‬ ‫לעצמו את מרכז הצלחת ‪ ,‬ובכל זאת חסרונו מורגש ‪.‬‬ ‫מפני שהטפל בדרך כלל דחוף ‪ ,‬מוחשי ומתגמל במהירות ‪ ,‬ואילו העיקר‬ ‫כך אפשר להבין בדרך נוספת את בחירתו של עשו לשאול דווקא‬ ‫דורש סבלנות ‪ ,‬התמדה ולעיתים גם ויתור ‪ .‬צלצול בטלפון דורשת‬ ‫על עישור המלח והתבן ‪ .‬שניהם ממחישים דברים בעלי חשיבות ‪,‬‬ ‫תגובה עכשיו ‪ .‬בניית קשר עמוק עם ילד דורשת שנים ‪ .‬רכישה חדשה‬ ‫אך גדול תם בהקשר הזה נובעת מתפקידם המשני ‪ .‬ואילו עשו‬ ‫מעניקה התרגשות מיידית ‪ .‬תיקון המידות מחייב עבודה פנימית‬ ‫ביקש להפוך את הטפל לעיקר ‪ ,‬בדיוק כפי שביקש לעשות לעצמו‬ ‫ממושכת ‪ .‬וכך אנחנו עלולים להיות עסוקים מבוקר עד לילה ‪ ,‬ובסופו‬ ‫ביחס ליעקב ‪ .‬ובזה טמון סוד מכירת הבכורה ‪ ,‬הבן כי קיצרתי‪.‬‬ ‫של יום להתקשות לענות על שאלה פשוטה ‪ :‬מה באמת בעל ערך‬ ‫עשיתי היום ?‬ ‫הטעות שהכריעה את גורל עשו‬ ‫מתי נגלה שאנחנו עסוקים בטפל?‬ ‫על פי ה " שם משמואל "‪ ,‬ייעודו של עשו היה להיות טפל ליעקב ‪,‬‬ ‫ובאמצעות החיבור אליו להגיע לשלמותו ‪.‬‬ ‫לעיתים ההכרה מגיעה בעקבות משבר ‪ ,‬מחלה או‬ ‫אין הכוונה שעשו נועד להיות חסר ערך או‬ ‫אובדן ‪ .‬לפעמים היא מתגלית דווקא לאחר הצלחה‬ ‫במבנה ְׁש עוֹ ן ַה ֶּמ ַל ח‬ ‫מיותר ‪ .‬להפך ‪ ,‬היה לו תפקיד משלו‬ ‫גדולה ‪ ,‬כשהאדם משיג את כל מה שחלם עליו‬ ‫הבריאה‪ ,‬אלא שתפקיד זה היה אמור‬ ‫ומגלה שהלב עדיין ריק ‪ .‬כאשר אדם מגלה שעסק‬ ‫לשרת את התכלית המיוצגת ביעקב ‪ .‬ועל זה‬ ‫שנים בטפל במקום בעיקר‪ ,‬מתחוללת בנפשו‬ ‫לקבל את הברכה‪.‬‬ ‫טלטלה עמוקה ‪ .‬בתחילתו הוא מופיע ב תחושת‬ ‫החמצה עד שמוצא את עצמו עם הרגשת ריקנות ה"י‪.‬‬ ‫כפי שמובא בשם האדמו " ר מפרשיסחא ‪,‬‬ ‫עשו לא נדחה רק מחמת רשעותו ‪ ,‬אלא‬ ‫כדי להתמקד בעיקר אפשר להתחיל בשלושה‬ ‫משום שסירב להיכנע ליעקב ולהכיר‬ ‫צעדים פשוטים ‪.‬‬ ‫במקומו ‪ .‬הוא דרש להיות העיקר ‪ ,‬כאילו‬ ‫ראשית ‪ ,‬להתבונן ביומן השבוע האחרון ולשאול ‪:‬‬ ‫בשבילו נברא העולם ‪.‬‬ ‫האם חלוקת הזמן שלי משקפת את הדברים שאני‬ ‫ואפשר שזו משמעותה העמוקה של‬ ‫מגדיר כחשובים ביותר ?‬ ‫ההבטחה לרבקה ‪ " :‬ורב יעבוד צעיר "‪ .‬לא‬ ‫שנית ‪ ,‬לבחור מטרה שאנחנו רודפים אחריה ולשאול‬ ‫מדובר במאבק על שלטון בין שני אחים ‪,‬‬ ‫שוב ושוב " לשם מה ?"‪ .‬לא פעם נגלה שהמטרה‬ ‫אלא קביעה בדבר הסדר הראוי ‪ :‬הגדול‬ ‫הנוכחית אינה אלא אמצעי לדבר עמוק וחשוב‬ ‫ישמש את הצעיר ‪ ,‬והטפל ימצא את‬ ‫ממנה ‪.‬‬ ‫שלמותו באמצעות העיקר ‪.‬‬ ‫ושלישית ‪ ,‬לדמיין את עצמנו בעוד שנים רבות ‪,‬‬ ‫צנון‪ ,‬חזרת ושני עולמות‬ ‫מביטים לאחור על חיינו ‪ )1 .‬על מה נשמח שהשקענו ?‬ ‫‪ )2‬על מה נצטער שוויתרנו ? ‪ )3‬ומה מכל הדאגות‬ ‫כאן מתעוררת תמיהה נוספת‪ .‬על הפסוק‬ ‫שמעסיקות אותנו היום ייראה אז חסר חשיבות ?‬ ‫"שני גויים בבטנך" מפרש רש"י‪" :‬גיים כתיב"‪,‬‬ ‫ומביא את אנטונינוס ורבי‪ ,‬שלא פסקו מעל‬ ‫‪ -‬השאלות הללו עשויות לעזור לנו להחזיר את‬ ‫שולחנם צנון וחזרת‪ ,‬לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ‪ .‬מדוע‬ ‫הדברים למקומם ‪ .‬כי כסף ‪ ,‬עבודה ‪ ,‬בית ‪ ,‬בריאות ומעמד אינם בהכרח‬ ‫דווקא פרטים אלו נבחרו להמחיש את גדולתם?‬ ‫דברים שליליים ‪ .‬הם יכולים להיות כלים נפלאים לעבודת ה '‪ ,‬לבניית‬ ‫משפחה ‪ ,‬לעשיית חסד ולחיים מלאי משמעות ‪ .‬השאלה אינה אם אנחנו‬ ‫אפשר להציע ‪ ,‬על דרך הרעיון שלנו ‪ ,‬שגם הצנון והחזרת עשויים‬ ‫זקוקים להם ‪ ,‬אלא מי משרת את מי ‪ .‬האם האמצעים משרתים את‬ ‫לשמש כתוספות המלוות את הסעודה ‪ .‬נוכחותם על השולחן אינה‬ ‫תכלית חיינו ‪ ,‬או שחיינו הפכו למשרתיהם של האמצעים ?‬ ‫מלמדת בהכרח על היחס הפנימי של הסועד אל הנאות העולם ‪.‬‬ ‫*ניתן לקבל במייל‪ 8 :‬שאלות בוחן בין עיקר לטפל שיפתיעו אותך [מתנה]‬ ‫לסיכום ‪ :‬לא כל דבר חשוב מוכרח להיות העיקר ‪.‬‬ ‫רבי יהודה הנשיא ‪ ,‬שעל שולחנו לא חסר דבר ‪ ,‬העיד לפני פטירתו‬ ‫דווקא כשאנחנו יודעים להעמיד את הטפל במקומו‪,‬‬ ‫שלא נהנה מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה ‪ .‬הרי לנו אדם שהיה‬ ‫בכך אנחנו מאפשרים לעיקר להאיר את חיינו ‪.‬‬