בפקודיך אשתעשע · Bepikudecha Eshtaasha — תולדות (2026-11-09)

(כה ,כא) "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו"
מדוע ביקש הצדיק שיביאו אליו את החולה?
ככל שהעיירה ההונגרית היתה זעירה -כך שמה היה מפורסם ברחבי העולם! זר כי יטייל ברחובות העיירה ,לא יבחין בשום דבר מיוחד.
הכל כרגיל בעיירות דומות ,הפזורות לאלפים ברחבי אירופה .בתים נמוכי קומה ,מהחצרות מהדסות תרנגולות ,ופרות גועות לצד אווזים
מצווחים .רחובות עשויים שבילי עפר ,וכרכרות רתומות מהלכות ביניהם.
אך בעיירה 'שלנו' היה משהו מיוחד ,שייחד את שמה .בקרבה שכן צדיק נשגב ,אליו באו אלפי יהודים לברכה ועצה .תפילתו מעולם לא
חזרה ריקם .בשביל המוליך לביתו תמיד נראו יהודים רבים ,שבגדיהם המאובקים העידו בהם שמרחוק באו הנה ,ממתינים בחום ובקור,
בגשם ובשלג .כל שאיפתם להיכנס לצדיק לרגעים ספורים ,למען יעניק את ברכתו .הצדיק לא מסתפק בברכה גרידא ,אלא אומר בדביקות
פרק תהילים ,ולאחריו מזכיר את שם הנזקק לישועה.
רבות יסופר על תפילותיו של הצדיק .אנשים שבאו לבקש ברכה על בן משפחתם החולה ,יצאו לביתם -שם הופתעו לגלות את יקירם
עומד ממיטת חוליו בריא ושלם .כך היו מעשים שבכל יום ובכל שעה.
לעיירה זו עשה את דרכו אברימל' .משהגיע לצדיק ביקש בתחנונים את ברכתו להושיע את אביו ,שמתייסר ביסורים קשים ומרים .אברימל'
הגיש בחרדת קודש את ה'קוויטל' לרבי ,שקרא בעיון את השורות הבודדות עם שמו של אביו והוריו.
הצדיק רוכן לעברו של אברימל' ושואל בלחישה :האם סבא ,אביו של אבא ,הוא הרשע הידוע ,עוכר ישראל -המומר פופקורן ימ"ש?
אברימל' מהנהן בצער ואומר :אמנם סבא רשע גדול ,אך אבא ירא שמים מרבים ,המדקדק בקלה כבחמורה ,ואין לו כל קשר ושייכות לאביו
המושחת.
הצדיק חשב רגעים מספר ואמר :אנא חזור לביתך ,שם תשכור עגלת משא נוחה ומרופדת ,ותביא את אביך החולה לביתי ,כדי שבנוכחותו
אתפלל עליו .אברימל' יצא לכיוון עיירתו לקיים רצון וציווי הצדיק.
בנו של הצדיק שהיה נוכח במקום שאל :אבי מורי ,תורה היא וללמוד אני צריך .מדוע כששמעת שאביו של החולה הוא רשע ,לא התפללת
מיד כהרגלך והזכרת שמו ,אלא ציווית להביאו לביתך?
שרשעים היו .אבל אם המתפלל הצדיק מביט בבנו רבי פנחס
עומד אצל החולה אין צריך ממשיך דרכו בחיבה ואומר :אנחנו
להזכיר שמו .ועל כן התפלל נכח פה בהונגריה חיים על ברכי תורתו
אשתו .וסמך הכתוב נתינת טעם של רבינו הגדול החתם סופר
לזה -למה לנכח אשתו? בעבור זכותו יגן עלינו .לכך אקריא לך את
שהיתה בת בתואל וגו' אחות לבן דבריו הקדושים בפרשת תולדות
הארמי ,שהיתה ממשפחה מגונה, ומהם תבין מניין שאבתי את
ולא רצה להזכיר שמם בתפילתו ההנהגה להביא את החולה בן
כי על ידי זה יש לחוש לקטרוג, הרשע אלי .וכך דברי רבינו
משא"כ בסתמא". בפרשת תולדות (תורת משה):
לפיכך ,בני ,לא נותרה ברירה בידי "הנה נקטינן שהמתפלל על חבירו
אלא להביא את החולה אלי צריך להזכיר שם אביו או אמו
פלוני בן פלוני .ויצחק לא רצה להזכיר שם אבותיו של רבקה לביתי .כך אוכל להתפלל עליו ללא הזכרת שמו!
(כה ,כב) "ויתרוצצו הבנים בקרבה וכו' ותלך לדרוש את ה'"
למה נסע בן הצדיק לבקש ברכה מצדיק אחר?
עוד מסיפורי הצדיק מהונגריה...
השמועות בעיירה סיפרו שעטל ,בתו היחידה של רבי פנחס ,חלתה במחלה קשה .מתייסרת היא ביסורים קשים .טובי הרופאים הובהלו
למיטתה ,אך כולם תמימי דעה שאין מזור למחלתה ...ימיה ספורים ,ועל בני ביתה להיפרד ממנה.
ודווקא משום מצבה הקשה ,התפלאו הכל לראות את אביה הגדול ,נוסע מהעיירה בעגלתו של שמחה העגלון .הכל ידעו ששמחה העגלון
אינו נוסע למרחקים קצרים ,אם נוסע הוא הרי זה לנסיעות ארוכות ומורכבות .רגיל הוא לדרבן את סוסיו למסעות חוצות ארצו.
איש לא הבין היאך עוזב רבי פנחס את בתו בשעה קשה זו ,שעותיה ספורות ,וסופה קרב לבוא .הפליאה לא ארכה זמן רב ,שכן פלא אחר
הושמע בפי כל :עטל ,החולה הסופנית ,התעוררה מתרדמתה .הרופא שהוזעק זיהה הטבה משמעותית .הלה פשוט לא האמין למראה
עיניו .וכשרבי פנחס חזר לאחר שבוע עייף ממסעו – פגש בפתח ביתו את בתו עומדת על שתי רגליה ,בריאה ושלמה!
נראה היה שרבי פנחס לא מופתע מכך ...לדבריו היה פשוט לו שהיא תקום ממיטת חוליה .חוזר כעת מוורשא בירת פולניה ,שם חילה את
פניו של רבי קדוש צדיק נודע ,הרבי חיזקו באמונה והבטיח שבתו תתרפא .צדיק גוזר והקב"ה מקיים – אכן דבריו התקיימו במלואם!
כעת התעוררה לכולם פליאה חדשה וגדולה :למה לו לרבי פנחס ,בנו של צדיק גדול שאלפים נוהרים לפתחו ,לנדוד רחוק עד לוורשא
הבירה? יכנס אצל אביו ,ויתברך בברכה נאמנה .ומובטח שדבריו היוצאים מפיו הקדוש יתקיימו .ומדוע זה טרח למצוא ישועה אצל צדיק
מרחוק?
רבי פנחס ששומע את הלחישות והשאלות ,מבטיח שבשבת ודרשה את דבר ה' מפי ראשי הישיבות .כמובא במדרשים השונים.
הקרובה בין קבלת שבת למעריב יפתור את השאלה .באה שבת ויש להבין ,מה ראתה רבקה לפסוח על ביתו של אברהם חמיה,
באה מנוחה ,הקהל מתאסף לקבלת שבת ,וגם מאחרים קבועים ולטרוח לישיבתו של שם?
– הפעם הקדימו לבוא לבית הכנסת .לאחר קבלת שבת ,עולה ובאמת רבותינו הראשונים הרגישו בתמיהה זו ,וביארו שרבקה לא
רבי פנחס על הבימה ,מנשק ברגש את שולי הפרוכת ,ופותח רצתה לצער את חמיה הגדול ,שידע שאשת יצחק כל כך מצטערת,
ולכן הלכה דווקא לשם ועבר .וכן כתב רבינו הטור ובפירוש רבינו בדרשתו:
השבוע בפרשת תולדות מצינו לרבקה אמנו שהתרוצצו הבנים יעקב מוינה.
"אם כן ,נמצינו למדים" סיים רבי פנחס את דבריו "שיש הנהגה בקרבה והיה לה צער גדול מזה .מה עשתה? הלכה לדרוש את ה'.
הסברא אומרת שתפנה לחמיה הגדול שעדיין היה חי -אברהם מיוחדת להעדיף ללכת לצדיק אחר ,אפילו שאביו הוא צדיק גם,
אבינו ,שהיה ראש ישיבה וצדיק ,ותשאל את פיו לפשר הדבר .אך בשעה שעלול לצער את הסבא .ולכן טרחתי לנסוע לוורשא ,כיון
לא! רבקה טורחת ללכת דווקא לישיבת שם ועבר ,שם שאלה שלא רציתי לצער את אבא שליט"א שנכדתו על ערש דוי".
(כו ,כב) "ויחפר באר אחרת וכו' ויקרא שמה רחובות"
האם מי תהום שעלו בדרך נס כשרים לטבילה?
כל הקשיים לא הרתיעו את חכם דוד ששון מלהמשיך במלאכת הבנייה .רק לפני כשלושה חודשים בא לכהן כרבה של קהילת היהודים
בבומבי בירת הודו .מה מאד נחרד לגלות שליהודי הקהילה אין מקווה טהרה כשר! תכף ומיד כינס את בני הקהילה ,ודיבר על לבם בגודל
הזכות להשתתף בבניית מקווה הטהרה .בין בני הקהילה נמנו צמד סוחרי התבלינים מנשה כהן ואברהם שמעוני ,שרוקנו את כיסיהם
למטרה הקדושה.
השלב הבא היה אישור לכריית 'בריכת שחייה' ...המגוחך הוא ,שבעיר המלאה בביצות עמוקות ,ומשכנות העוני המתבוססות במי גשמים
-היה צורך מיוחד לאישור לבניית מקווה .האישור המיוחל ניתן ,כמובן ,רק לאחר שכספי השלמונים עברו מיד ליד מתחת לשולחן...
לאחר שנחפר הבור המרכזי ,המתינו ליציקת הבטון .בבוקר גילו לתדהמתם ,שהשכנים הסייקים עובדי האלילים -שונאי ישראל ,עבדו
קשה בלילה למלאות את הבור באשפה מעורבת באבנים כבדות.
מעתה נוספה לעלויות הבנייה גם שכירת שוטר מקומי חמוש שישמור בשעות הלילה על המבנה הקטן.
הבנייה התקדמה ,ולאחר כחודשיים ניתן היה לברך על המוגמר -מקווה טהרה בפאר והדר! רק דבר אחד היה חסר :מים! עונת הגשמים
בוששה מלבוא ,ומעיינות קרובים אין .מי מקווה חייבים ,כידוע ,לבוא באופן טבעי "מים חיים" ,ואין להביאם בכלים או למושכם בצינורות
הולכה.
חכם ששון עמד ליד בור המקווה ,כשדמעות זולגות מעיניו ,הרים את ידיו והתחנן ,כבן המתחטא לפני אביו" :אבינו מלכנו ,עד כה השתדלנו
ועשינו מה שצווינו ,במסירות נפש מעל ומעבר ,מכאן ואילך אין בידינו לעשות מאומה .אנא ,למען קדושת שמך הגדול -השפע שפע מי
טהרה במקווה".
למחרת ,הופתעו לגלות את המקווה מלא במים זכים ונקיים .התברר שרצפת המקווה נסדקה ,וממקום לא ידוע צפו ועלו מי מעמקי
האדמה ,מתהומות עולם .ויהי לנס!
בעוד הכל שמחים ומאושרים על המקווה הכשרה ,חכם ששון נטל קולמוס וקלף ושיגר מכתב בהול לרבותיו ב"מדרש בית זליכה"
שבבאגדד ,וכה שאל :האם מי תהום שעלו בדרך נס כשרים לטבילה?
ב כתב רבינו בעל הטורים שהבאר שנקראה רחובות -באה לרמוז על
בני ישראל שטיהרו עצמם אף בגזרות יון על ידי נס ,וכן כתב מעניין לציין שמלבד חנוכה ,מוזכרים בפרשה עוד שני חגים :פורים
במדרש חנוכה (הנמצא באוצר המדרשים) :ופתח (הקב"ה) לכל אחד ופסח.
ואחד מהן מעיין בתוך ביתו וכו' ,ונתקיים עליהם מקרא זה פורים :במדרש אסתר רבה (עה"פ "ויצעק צעקה גדולה ומרה") נאמר:
ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ,ונתקיים עליהם עוד מקרא "א"ר חנינא כל מי שהוא אומר שהקב"ה וותרן הוא יתוותרון בני
מעוהי ,אלא מאריך אפיה וגבי דיליה ,זעקה אחת הזעיק יעקב זה אם רחץ ה' את צואת בנות ציון".
מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל העיר (בספרו אילת השחר) ,דיש לעיין לעשו דכתיב כשמוע עשו את דברי אביו ויזעק זעקה ,והיכן נפרע
אם מים שנעשו בדרך נס כשרים לטבילה ,ולכך כתב ,דבנס חנוכה לו? בשושן הבירה ,שנאמר (אסתר ד ,א) ויזעק זעקה גדולה ומרה עד
מאד" (ובביאור העניין ראה בחי' תורת חיים למסכת חולין צב ,א ,שהרחיב לא היה הנס שנתהוו מים חדשים ,אלא הנס היה ,שמי התהום עלו
לבאר בזה). והגיעו עד למתחת בתיהם ,וכשראו זאת היהודים -חפרו בור ,והיה
פסח :איתא בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ב)" :הגיע ליל הפסח ,וקרא להם מקווה בביתם ממי תהום כשרים!
עוד הוסיף מרן הגראי"ל זצוק"ל ,דגם בבארה של מרים צריך לומר יצחק לעשו בנו הגדול ואמר לו ,בני ,זה הלילה כל העולם כלו
שהמים לא היו מים שהתהוו בדרך נס ,אלא שבדרך נס הגיעו המים אומרים בו הלל ,ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה וכו' .אמרה
הטבעיים דרך הסלע .ומשום כך היו ישראל יכולים לטבול בבאר רבקה ליעקב ,בני הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו ,העליונים
אומרים שירה" .וכן הוא בתרגום יונתן כז ,ו. לטהרתם!
להצטרפות לרשימת התפוצה של העלון:
בהיות שהוצאות הוצאת והפצת העלון הינם מרובות ,נשמח לעזרת והשתתפות הציבור ,בכדי שנוכל
להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה מתוך מתיקות התורה
03-5348266 לתרומות והנצחות ניתן לפנות לטל':
ניתן להנציח לרפואה והצלחה או לע"נ| pikodic@gmail.com
