gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בפקודיך אשתעשע · Bepikudecha Eshtaasha — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: בפקודיך אשתעשע · Bepikudecha Eshtaasha

שבוע: תולדות (2026-11-09)

בפקודיך אשתעשע · Bepikudecha Eshtaasha — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫(כה‪ ,‬כא)‬ ‫"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו"‬ ‫מדוע ביקש הצדיק שיביאו אליו את החולה?‬ ‫ככל שהעיירה ההונגרית היתה זעירה ‪ -‬כך שמה היה מפורסם ברחבי העולם! זר כי יטייל ברחובות העיירה‪ ,‬לא יבחין בשום דבר מיוחד‪.‬‬ ‫הכל כרגיל בעיירות דומות‪ ,‬הפזורות לאלפים ברחבי אירופה‪ .‬בתים נמוכי קומה‪ ,‬מהחצרות מהדסות תרנגולות‪ ,‬ופרות גועות לצד אווזים‬ ‫מצווחים‪ .‬רחובות עשויים שבילי עפר‪ ,‬וכרכרות רתומות מהלכות ביניהם‪.‬‬ ‫אך בעיירה 'שלנו' היה משהו מיוחד‪ ,‬שייחד את שמה‪ .‬בקרבה שכן צדיק נשגב‪ ,‬אליו באו אלפי יהודים לברכה ועצה‪ .‬תפילתו מעולם לא‬ ‫חזרה ריקם‪ .‬בשביל המוליך לביתו תמיד נראו יהודים רבים‪ ,‬שבגדיהם המאובקים העידו בהם שמרחוק באו הנה‪ ,‬ממתינים בחום ובקור‪,‬‬ ‫בגשם ובשלג‪ .‬כל שאיפתם להיכנס לצדיק לרגעים ספורים‪ ,‬למען יעניק את ברכתו‪ .‬הצדיק לא מסתפק בברכה גרידא‪ ,‬אלא אומר בדביקות‬ ‫פרק תהילים‪ ,‬ולאחריו מזכיר את שם הנזקק לישועה‪.‬‬ ‫רבות יסופר על תפילותיו של הצדיק‪ .‬אנשים שבאו לבקש ברכה על בן משפחתם החולה‪ ,‬יצאו לביתם ‪ -‬שם הופתעו לגלות את יקירם‬ ‫עומד ממיטת חוליו בריא ושלם‪ .‬כך היו מעשים שבכל יום ובכל שעה‪.‬‬ ‫לעיירה זו עשה את דרכו אברימל'‪ .‬משהגיע לצדיק ביקש בתחנונים את ברכתו להושיע את אביו‪ ,‬שמתייסר ביסורים קשים ומרים‪ .‬אברימל'‬ ‫הגיש בחרדת קודש את ה'קוויטל' לרבי‪ ,‬שקרא בעיון את השורות הבודדות עם שמו של אביו והוריו‪.‬‬ ‫הצדיק רוכן לעברו של אברימל' ושואל בלחישה‪ :‬האם סבא‪ ,‬אביו של אבא‪ ,‬הוא הרשע הידוע‪ ,‬עוכר ישראל ‪ -‬המומר פופקורן ימ"ש?‬ ‫אברימל' מהנהן בצער ואומר‪ :‬אמנם סבא רשע גדול‪ ,‬אך אבא ירא שמים מרבים‪ ,‬המדקדק בקלה כבחמורה‪ ,‬ואין לו כל קשר ושייכות לאביו‬ ‫המושחת‪.‬‬ ‫הצדיק חשב רגעים מספר ואמר‪ :‬אנא חזור לביתך‪ ,‬שם תשכור עגלת משא נוחה ומרופדת‪ ,‬ותביא את אביך החולה לביתי‪ ,‬כדי שבנוכחותו‬ ‫אתפלל עליו‪ .‬אברימל' יצא לכיוון עיירתו לקיים רצון וציווי הצדיק‪.‬‬ ‫בנו של הצדיק שהיה נוכח במקום שאל‪ :‬אבי מורי‪ ,‬תורה היא וללמוד אני צריך‪ .‬מדוע כששמעת שאביו של החולה הוא רשע‪ ,‬לא התפללת‬ ‫מיד כהרגלך והזכרת שמו‪ ,‬אלא ציווית להביאו לביתך?‬ ‫שרשעים היו‪ .‬אבל אם המתפלל‬ ‫הצדיק מביט בבנו רבי פנחס‬ ‫עומד אצל החולה אין צריך‬ ‫ממשיך דרכו בחיבה ואומר‪ :‬אנחנו‬ ‫להזכיר שמו‪ .‬ועל כן התפלל נכח‬ ‫פה בהונגריה חיים על ברכי תורתו‬ ‫אשתו‪ .‬וסמך הכתוב נתינת טעם‬ ‫של רבינו הגדול החתם סופר‬ ‫לזה ‪ -‬למה לנכח אשתו? בעבור‬ ‫זכותו יגן עלינו‪ .‬לכך אקריא לך את‬ ‫שהיתה בת בתואל וגו' אחות לבן‬ ‫דבריו הקדושים בפרשת תולדות‬ ‫הארמי‪ ,‬שהיתה ממשפחה מגונה‪,‬‬ ‫ומהם תבין מניין שאבתי את‬ ‫ולא רצה להזכיר שמם בתפילתו‬ ‫ההנהגה להביא את החולה בן‬ ‫כי על ידי זה יש לחוש לקטרוג‪,‬‬ ‫הרשע אלי‪ .‬וכך דברי רבינו‬ ‫משא"כ בסתמא"‪.‬‬ ‫בפרשת תולדות (תורת משה)‪:‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בני‪ ,‬לא נותרה ברירה בידי‬ ‫"הנה נקטינן שהמתפלל על חבירו‬ ‫אלא להביא את החולה אלי‬ ‫צריך להזכיר שם אביו או אמו‬ ‫פלוני בן פלוני‪ .‬ויצחק לא רצה להזכיר שם אבותיו של רבקה לביתי‪ .‬כך אוכל להתפלל עליו ללא הזכרת שמו!‬ ‫(כה‪ ,‬כב)‬ ‫"ויתרוצצו הבנים בקרבה וכו' ותלך לדרוש את ה'"‬ ‫למה נסע בן הצדיק לבקש ברכה מצדיק אחר?‬ ‫עוד מסיפורי הצדיק מהונגריה‪...‬‬ ‫השמועות בעיירה סיפרו שעטל‪ ,‬בתו היחידה של רבי פנחס‪ ,‬חלתה במחלה קשה‪ .‬מתייסרת היא ביסורים קשים‪ .‬טובי הרופאים הובהלו‬ ‫למיטתה‪ ,‬אך כולם תמימי דעה שאין מזור למחלתה‪ ...‬ימיה ספורים‪ ,‬ועל בני ביתה להיפרד ממנה‪.‬‬ ‫ודווקא משום מצבה הקשה‪ ,‬התפלאו הכל לראות את אביה הגדול‪ ,‬נוסע מהעיירה בעגלתו של שמחה העגלון‪ .‬הכל ידעו ששמחה העגלון‬ ‫אינו נוסע למרחקים קצרים‪ ,‬אם נוסע הוא הרי זה לנסיעות ארוכות ומורכבות‪ .‬רגיל הוא לדרבן את סוסיו למסעות חוצות ארצו‪.‬‬ ‫איש לא הבין היאך עוזב רבי פנחס את בתו בשעה קשה זו‪ ,‬שעותיה ספורות‪ ,‬וסופה קרב לבוא‪ .‬הפליאה לא ארכה זמן רב‪ ,‬שכן פלא אחר‬ ‫הושמע בפי כל‪ :‬עטל‪ ,‬החולה הסופנית‪ ,‬התעוררה מתרדמתה‪ .‬הרופא שהוזעק זיהה הטבה משמעותית‪ .‬הלה פשוט לא האמין למראה‬ ‫עיניו‪ .‬וכשרבי פנחס חזר לאחר שבוע עייף ממסעו – פגש בפתח ביתו את בתו עומדת על שתי רגליה‪ ,‬בריאה ושלמה!‬ ‫נראה היה שרבי פנחס לא מופתע מכך‪ ...‬לדבריו היה פשוט לו שהיא תקום ממיטת חוליה‪ .‬חוזר כעת מוורשא בירת פולניה‪ ,‬שם חילה את‬ ‫פניו של רבי קדוש צדיק נודע‪ ,‬הרבי חיזקו באמונה והבטיח שבתו תתרפא‪ .‬צדיק גוזר והקב"ה מקיים – אכן דבריו התקיימו במלואם!‬ ‫כעת התעוררה לכולם פליאה חדשה וגדולה‪ :‬למה לו לרבי פנחס‪ ,‬בנו של צדיק גדול שאלפים נוהרים לפתחו‪ ,‬לנדוד רחוק עד לוורשא‬ ‫הבירה? יכנס אצל אביו‪ ,‬ויתברך בברכה נאמנה‪ .‬ומובטח שדבריו היוצאים מפיו הקדוש יתקיימו‪ .‬ומדוע זה טרח למצוא ישועה אצל צדיק‬ ‫מרחוק?‬ ‫רבי פנחס ששומע את הלחישות והשאלות‪ ,‬מבטיח שבשבת ודרשה את דבר ה' מפי ראשי הישיבות‪ .‬כמובא במדרשים השונים‪.‬‬ ‫הקרובה בין קבלת שבת למעריב יפתור את השאלה‪ .‬באה שבת ויש להבין‪ ,‬מה ראתה רבקה לפסוח על ביתו של אברהם חמיה‪,‬‬ ‫באה מנוחה‪ ,‬הקהל מתאסף לקבלת שבת‪ ,‬וגם מאחרים קבועים ולטרוח לישיבתו של שם?‬ ‫– הפעם הקדימו לבוא לבית הכנסת‪ .‬לאחר קבלת שבת‪ ,‬עולה ובאמת רבותינו הראשונים הרגישו בתמיהה זו‪ ,‬וביארו שרבקה לא‬ ‫רבי פנחס על הבימה‪ ,‬מנשק ברגש את שולי הפרוכת‪ ,‬ופותח רצתה לצער את חמיה הגדול‪ ,‬שידע שאשת יצחק כל כך מצטערת‪,‬‬ ‫ולכן הלכה דווקא לשם ועבר‪ .‬וכן כתב רבינו הטור ובפירוש רבינו‬ ‫בדרשתו‪:‬‬ ‫השבוע בפרשת תולדות מצינו לרבקה אמנו שהתרוצצו הבנים יעקב מוינה‪.‬‬ ‫"אם כן‪ ,‬נמצינו למדים" סיים רבי פנחס את דבריו "שיש הנהגה‬ ‫בקרבה והיה לה צער גדול מזה‪ .‬מה עשתה? הלכה לדרוש את ה'‪.‬‬ ‫הסברא אומרת שתפנה לחמיה הגדול שעדיין היה חי ‪ -‬אברהם מיוחדת להעדיף ללכת לצדיק אחר‪ ,‬אפילו שאביו הוא צדיק גם‪,‬‬ ‫אבינו‪ ,‬שהיה ראש ישיבה וצדיק‪ ,‬ותשאל את פיו לפשר הדבר‪ .‬אך בשעה שעלול לצער את הסבא‪ .‬ולכן טרחתי לנסוע לוורשא‪ ,‬כיון‬ ‫לא! רבקה טורחת ללכת דווקא לישיבת שם ועבר‪ ,‬שם שאלה שלא רציתי לצער את אבא שליט"א שנכדתו על ערש דוי‪".‬‬ ‫(כו‪ ,‬כב)‬ ‫"ויחפר באר אחרת וכו' ויקרא שמה רחובות"‬ ‫האם מי תהום שעלו בדרך נס כשרים לטבילה?‬ ‫כל הקשיים לא הרתיעו את חכם דוד ששון מלהמשיך במלאכת הבנייה‪ .‬רק לפני כשלושה חודשים בא לכהן כרבה של קהילת היהודים‬ ‫בבומבי בירת הודו‪ .‬מה מאד נחרד לגלות שליהודי הקהילה אין מקווה טהרה כשר! תכף ומיד כינס את בני הקהילה‪ ,‬ודיבר על לבם בגודל‬ ‫הזכות להשתתף בבניית מקווה הטהרה‪ .‬בין בני הקהילה נמנו צמד סוחרי התבלינים מנשה כהן ואברהם שמעוני‪ ,‬שרוקנו את כיסיהם‬ ‫למטרה הקדושה‪.‬‬ ‫השלב הבא היה אישור לכריית 'בריכת שחייה'‪ ...‬המגוחך הוא‪ ,‬שבעיר המלאה בביצות עמוקות‪ ,‬ומשכנות העוני המתבוססות במי גשמים‬ ‫‪ -‬היה צורך מיוחד לאישור לבניית מקווה‪ .‬האישור המיוחל ניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬רק לאחר שכספי השלמונים עברו מיד ליד מתחת לשולחן‪...‬‬ ‫לאחר שנחפר הבור המרכזי‪ ,‬המתינו ליציקת הבטון‪ .‬בבוקר גילו לתדהמתם‪ ,‬שהשכנים הסייקים עובדי האלילים ‪ -‬שונאי ישראל‪ ,‬עבדו‬ ‫קשה בלילה למלאות את הבור באשפה מעורבת באבנים כבדות‪.‬‬ ‫מעתה נוספה לעלויות הבנייה גם שכירת שוטר מקומי חמוש שישמור בשעות הלילה על המבנה הקטן‪.‬‬ ‫הבנייה התקדמה‪ ,‬ולאחר כחודשיים ניתן היה לברך על המוגמר ‪ -‬מקווה טהרה בפאר והדר! רק דבר אחד היה חסר‪ :‬מים! עונת הגשמים‬ ‫בוששה מלבוא‪ ,‬ומעיינות קרובים אין‪ .‬מי מקווה חייבים‪ ,‬כידוע‪ ,‬לבוא באופן טבעי "מים חיים"‪ ,‬ואין להביאם בכלים או למושכם בצינורות‬ ‫הולכה‪.‬‬ ‫חכם ששון עמד ליד בור המקווה‪ ,‬כשדמעות זולגות מעיניו‪ ,‬הרים את ידיו והתחנן‪ ,‬כבן המתחטא לפני אביו‪" :‬אבינו מלכנו‪ ,‬עד כה השתדלנו‬ ‫ועשינו מה שצווינו‪ ,‬במסירות נפש מעל ומעבר‪ ,‬מכאן ואילך אין בידינו לעשות מאומה‪ .‬אנא‪ ,‬למען קדושת שמך הגדול ‪ -‬השפע שפע מי‬ ‫טהרה במקווה"‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬הופתעו לגלות את המקווה מלא במים זכים ונקיים‪ .‬התברר שרצפת המקווה נסדקה‪ ,‬וממקום לא ידוע צפו ועלו מי מעמקי‬ ‫האדמה‪ ,‬מתהומות עולם‪ .‬ויהי לנס!‬ ‫בעוד הכל שמחים ומאושרים על המקווה הכשרה‪ ,‬חכם ששון נטל קולמוס וקלף ושיגר מכתב בהול לרבותיו ב"מדרש בית זליכה"‬ ‫שבבאגדד‪ ,‬וכה שאל‪ :‬האם מי תהום שעלו בדרך נס כשרים לטבילה?‬ ‫ב‬ ‫כתב רבינו בעל הטורים שהבאר שנקראה רחובות ‪ -‬באה לרמוז על‬ ‫בני ישראל שטיהרו עצמם אף בגזרות יון על ידי נס‪ ,‬וכן כתב מעניין לציין שמלבד חנוכה‪ ,‬מוזכרים בפרשה עוד שני חגים‪ :‬פורים‬ ‫במדרש חנוכה (הנמצא באוצר המדרשים)‪ :‬ופתח (הקב"ה) לכל אחד ופסח‪.‬‬ ‫ואחד מהן מעיין בתוך ביתו וכו'‪ ,‬ונתקיים עליהם מקרא זה פורים‪ :‬במדרש אסתר רבה (עה"פ "ויצעק צעקה גדולה ומרה") נאמר‪:‬‬ ‫ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה‪ ,‬ונתקיים עליהם עוד מקרא "א"ר חנינא כל מי שהוא אומר שהקב"ה וותרן הוא יתוותרון בני‬ ‫מעוהי‪ ,‬אלא מאריך אפיה וגבי דיליה‪ ,‬זעקה אחת הזעיק יעקב‬ ‫זה אם רחץ ה' את צואת בנות ציון"‪.‬‬ ‫מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל העיר (בספרו אילת השחר)‪ ,‬דיש לעיין לעשו דכתיב כשמוע עשו את דברי אביו ויזעק זעקה‪ ,‬והיכן נפרע‬ ‫אם מים שנעשו בדרך נס כשרים לטבילה‪ ,‬ולכך כתב‪ ,‬דבנס חנוכה לו? בשושן הבירה‪ ,‬שנאמר (אסתר ד‪ ,‬א) ויזעק זעקה גדולה ומרה עד‬ ‫מאד" (ובביאור העניין ראה בחי' תורת חיים למסכת חולין צב‪ ,‬א‪ ,‬שהרחיב‬ ‫לא היה הנס שנתהוו מים חדשים‪ ,‬אלא הנס היה‪ ,‬שמי התהום עלו‬ ‫לבאר בזה)‪.‬‬ ‫והגיעו עד למתחת בתיהם‪ ,‬וכשראו זאת היהודים ‪ -‬חפרו בור‪ ,‬והיה‬ ‫פסח‪ :‬איתא בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ב)‪" :‬הגיע ליל הפסח‪ ,‬וקרא‬ ‫להם מקווה בביתם ממי תהום כשרים!‬ ‫עוד הוסיף מרן הגראי"ל זצוק"ל‪ ,‬דגם בבארה של מרים צריך לומר יצחק לעשו בנו הגדול ואמר לו‪ ,‬בני‪ ,‬זה הלילה כל העולם כלו‬ ‫שהמים לא היו מים שהתהוו בדרך נס‪ ,‬אלא שבדרך נס הגיעו המים אומרים בו הלל‪ ,‬ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה וכו'‪ .‬אמרה‬ ‫הטבעיים דרך הסלע‪ .‬ומשום כך היו ישראל יכולים לטבול בבאר רבקה ליעקב‪ ,‬בני הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו‪ ,‬העליונים‬ ‫אומרים שירה"‪ .‬וכן הוא בתרגום יונתן כז‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫לטהרתם!‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה של העלון‪:‬‬ ‫בהיות שהוצאות הוצאת והפצת העלון הינם מרובות‪ ,‬נשמח לעזרת והשתתפות הציבור‪ ,‬בכדי שנוכל‬ ‫להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה מתוך מתיקות התורה‬ ‫‪03-5348266‬‬ ‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות לטל'‪:‬‬ ‫ניתן להנציח לרפואה והצלחה או לע"נ|‬ ‫‪pikodic@gmail.com‬‬