gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להאיר · Lehair — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: להאיר · Lehair

שבוע: תולדות (2026-11-09)

להאיר · Lehair — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות‬ ‫יצחק 'חש כי השם עזבו'‬ ‫תשפ״ז‬ ‫עלון לשבת‬ ‫הדרך לגלות את קרבת ה׳ ‪ -‬בעת צרה‬ ‫ותוספת השפע האלוקי‪ ,‬לאחר שמצאו עבדי יצחק אבינו‬ ‫הצרה והתחושה הנלווית אליה‬ ‫את הבאר השלישית אשר לא רבו עליה‪ ,‬קרא לה יצחק‬ ‫רחובות ואמר‪ :‬״כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ״‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬פרשת תולדות‪ ,‬מספרת התורה על התגלות ה׳‬ ‫(בראשית כ״ו‪ ,‬כ״ב)‪.‬‬ ‫יתברך ליצחק אבינו‪ ,‬״וירא אליו ה׳ בלילה ההוא‪ ...‬אל‬ ‫לפי האמור‪ ,‬מובנת ההתליה בין הצרה לעזיבת ה'‪ ,‬הצרה‬ ‫תירא כי אתך אנכי וגו'״‪ .‬מבאר האור החיים הקדוש‬ ‫הינה תוצאה של צמצום השפע האלוקי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫״פירוש‪ ,‬להיות שראה השפלה ממלך פלשתים‪ ,‬שגרשו‬ ‫הרחבה ורווחה תלויה ונובעת מההשפעה האלוקית‪.‬‬ ‫מארצו ולא ידע אנא יפנה‪ ,‬חש כי השם עזבו‪ ,‬לזה אמר אל‬ ‫תירא‪ ,‬לא עזבתיך‪ ,‬אתך אני״‪.‬‬ ‫הפתרון והתרופה‬ ‫כלומר‪ ,‬יצחק אבינו‪ ,‬מחמת הצרה בעת המצוקה‪ ,‬חש‬ ‫לאור תובנה זו לכאורה מצאנו 'תרופה' פשוטה דרכה נוכל‬ ‫שהקב״ה עזבו‪ ,‬על כך בא אליו הקב״ה וניחמו אל תירא‬ ‫להתבונן ולחוש 'כי ה' עִ מו'‬ ‫איתך אני‪.‬‬ ‫כשם שצרה‪ ,‬היא בחינת ״צר״ חסרון והצמצום ומחמתו‬ ‫ההרגשה שבעת צרה האדם חש שהקב״ה עזבו‪ ,‬מפורשת‬ ‫האדם עלול להרגיש שהקב״ה עזבו‪ ,‬כך גם כאשר הקב״ה‬ ‫בתורה נאמר‪ :‬״וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים‬ ‫מעניק לאדם שפע ורווחה‪ ,‬מרחיב לו‪ ,‬מתלוות אליה‬ ‫והסתרתי פני מהם‪ ,‬והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות‬ ‫תחושת הקב"ה עמו‪ .‬משכך‪ ,‬לו נמצא שפע ונבחין בו‪ ,‬נגלה‬ ‫וצרות‪ ,‬ואמר ביום ההוא‪ :‬הלא על כי אין אלוקי בקרבי‬ ‫דרכו מציאות ומצב של השם עמנו‪.‬‬ ‫מצאוני הרעות האלה״ (דברים ל״א‪ ,‬י״ז)‪.‬‬ ‫תחילה נציג כאן קביעה אבסולוטית‪ :‬האדם בכל מצב ובכל‬ ‫עת אף בעת צרה וצוקה‪ ,‬מקבל מאת הקב״ה טובות לאין‬ ‫כיצד נתמודד אנו בדרגתנו ‪ -‬אל מול תחושת 'השם‬ ‫שיעור אל מול ההעדר‪ .‬כך שמציאת ה' עימנו הינה רבה‬ ‫עזבו'?‬ ‫ועוצמתית בכמות ואיכות לאין ערוך‪ ,‬אל מול העזיבה‬ ‫זכה יצחק אבינו בעת צרתו לעידוד גלוי מאת ה' יתברך ‪-‬‬ ‫המתבטאת מחמת הצמצום הנקודתי‪ .‬כאשר נכיר באותן‬ ‫'איתך אני'‪ .‬אך מה נעשה אנו בעת צרה‪ ,‬ובד בבד מתעוררת‬ ‫טובות‪ ,‬ממלא החוויה של מציאות ה' עימנו ‪ -‬תעלה‬ ‫בנו התחושה ‪' -‬כי הקב״ה עזבו'? אנו שלא זכינו להתגלות‬ ‫מאליה!‬ ‫גלויה שתעודד אותנו‪ ,‬כיצד נתמודד עם תחושה קשה זו‪,‬‬ ‫לא נותר אלא להוכיח את אותה קביעה‪ ,‬להכיר בה‪,‬‬ ‫האם ישנה עצה או דרך‪ ,‬בה נוכל למצוא את קרבת ה׳ בעת‬ ‫להתבונן‪ ,‬ולהתחיל לחיות! ‪' -‬השם עמנו'‪.‬‬ ‫מצוקה?‬ ‫נתבונן נא בשפע הניתן לנו בסקירה קצרצרה‪ :‬בראש‬ ‫בכדי למצוא פתרון לשאלה מהותית ויסודית זו‪ ,‬ישנו צורך‬ ‫ובראשונה‪ ,‬עצם החיים‪ ,‬הינה מתנה שאין להשוות לה שום‬ ‫להעמיק ולהבין ההקשר בין הצרה לבין עזיבת ה'‪ ,‬ומדוע‬ ‫ערך ודמיון‪ .‬שהרי ״כל אשר לאיש יתן בעד נפשו״‪ .‬נמצא‬ ‫עולה באדם תחושת עזיבת הקב"ה בעת צרה‪.‬‬ ‫שכבר בעצם החיים מקבל האדם שפע אלוקי‪ ,‬העומד כנגד‬ ‫מהי ההתליה בין הצרה לבין תחושת עזיבת ה'‬ ‫כל חסרון אחר שבעולם‪.‬‬ ‫על עצם החיים אנו זוכים לתוספות רבות מספור‪ ,‬עלינו רק‬ ‫מסתבר כי המילה צרה שורשה במושג צר היפוכו של‬ ‫להתבונן בהן‪ .‬כל אברי האדם ופעולתן‪ ...‬החושים שקיבלנו‬ ‫המושג 'רחב'‪ .‬הצרה מבטאת צמצום‪ ,‬היצרות ה'צינור'‬ ‫כמו הראיה והשמיעה וכו'‪ .‬הלבוש הבסיסי לכיסוי הגוף‬ ‫והמעבר לשפע האלוקי‪ .‬מאידך הרחבה מבטאת רווחה‬ ‫עינינו ורואים‪ ,‬כמה נפלא‪ .‬וכן הלאה מתיר אסורים‪ ,‬זוקף‬ ‫והלבוש כמלבושי כבוד‪ ,‬המזון רב הכמות והאיכות הגוונים‬ ‫כפופים‪ ,‬העמידה‪ ,‬וההליכה‪ ,‬המלבוש‪ ,‬האזור‪ ,‬והמנעלים‬ ‫והטעמים‪ ,‬קורת גג והדיור ועוד ועוד‪...‬‬ ‫וכו'‪ .‬באותה עת אף על השפע הרוחני אנו מודים בעת‬ ‫כל אלו טובות אישיות‪ ,‬מלבדן קיבלנו שפע של טובות‬ ‫פגישתנו עם עצמנו מחדש‪ ,‬כגון ״שלא עשני גוי״‪ ,‬התבוננות‬ ‫כלליות כמו האור‪ ,‬והשמים‪ ,‬הנוף‪ ,‬והארץ‪ ,‬הצומח במגוון‬ ‫מחודשת במעלת היותנו יהודים‪ ,‬כמו כן שלא עשני עבד‬ ‫עצום בכלל ולאכילה בפרט‪ ,‬הבעלי חיים בכללותן‬ ‫וכו'‪ ,‬המעביר שינה‪ .‬כך מתוך ההתחדשות אנו חווים את‬ ‫ולאכילתן ולמלבוש בפרט‪ ,‬והמאכלים ועוד ועוד‪ ...‬האמת‬ ‫קבלתן‪ ,‬ברכות השחר מאפשרות לאדם שלא לראות את‬ ‫הטובות כדבר מובן מאליו‪ ,‬אלא להתבונן בהן כמתנות‬ ‫היא שחכמנו הורונו שאף הטבות אלו הכלל עולמיות נבראו‬ ‫המתחדשות בכל יום‪.‬‬ ‫באופן אישי מוחלט‪' ,‬בשבילי נברא העולם'‪.‬‬ ‫מלבד הטובות הכלל עולמיות והפרטיות התמידיות‬ ‫אם ישנו כזה שפע אדיר‪ ,‬מדוע אנו לא חווים אותו?‬ ‫והקבועות‪ ,‬מזדמנות לאדם בחיי היום־יום טובות באופן‬ ‫'אם כל כך טוב‪ ,‬מדוע כל כך רע'??‬ ‫אישי המיוחד לו כמו לדוגמה‪' ,‬לתפוס' את האוטובוס‬ ‫בדיוק ברגע הנכון‪ ,‬הזדמן לו מאכיל טעים‪ ,‬או שמישהו‬ ‫ראשית‪ ,‬אנו עסוקים בחסר בקושי ובמצוקה כך שכל‬ ‫האיר לו פנים‪ ,‬מילה טובה‪ ,‬הערכה‪ ,‬סברא טובה‪' ,‬הברקה'‪,‬‬ ‫תשומת הלב שלנו מופנית אליו‪ ,‬אותו מבט מצומצם מאוד‪,‬‬ ‫עצה טובה‪ ,‬רעיון מועיל‪ ,‬ושאר 'בדיוקים' אישיים‪.‬‬ ‫מסתיר מעיננו את התמונה הכללית בכללותה‪ ,‬את כל‬ ‫הטוב והשפע האין סופי המושפע עלינו‪ ,‬ראיית הנקודה‬ ‫כאשר האדם מתרגל לפקוח את עיני השכל‪ ,‬ולחוות את‬ ‫השחורה אל מול עיננו מטשטשת את הראיה של ה'מעבֶ ר'‬ ‫השפע בעת התחדשותו‪ ,‬יתגלה לעיניו עולם חדש! עולם‬ ‫לאותה נקודה‪.‬‬ ‫מלא של שפע אדיר‪ .‬לפתע נבחין בשפע ובתוספת שפע על‬ ‫השפע‪ ,‬הרבה מעבר למינימום הנצרך לקיומנו‪ .‬הן במזונות‪,‬‬ ‫אך גם אם נרצה לפקוח את עיני השכל ולהבין שישנו עולם‬ ‫הן בלבוש והן במקום מגורים‪ ,‬האדם מקבל לא רק לחם‬ ‫של שפע וטוב‪ ,‬מעבר לבעיה והקושי בו אנו מתמודדים‪.‬‬ ‫להחיות את נפשו‪ ,‬כסות לכסות את מערומיו ומקום להניח‬ ‫עדיין עלינו להתמודד אל מול בעיה אמיתית‪ ,‬איננו חווים‬ ‫את ראשו‪ ,‬אלא שפע של כמות ואיכות‪ ,‬הרבה מעבר לבסיס‬ ‫את כל ההטבות הכלל עולמיות והפרטיות כשפע והשפעה‪,‬‬ ‫הנצרך לקיומו ‪ -‬מתוכן זועקת התחושה שה׳ עמו‪.‬‬ ‫והשאלה היא מדוע? כאשר נבין את הסיבה לכך יתכן שאף‬ ‫נוכל להתמודד מולה‪ ,‬ולחוות את כל אותו שפע עצום‬ ‫כהשפעה‪' ,‬כהרחיב ה' לנו'‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬נמצא שאל מול צרה וחסרון שהאדם חש‪ ,‬יש לו‬ ‫רווחה שפע והרחבה אדירים‪ .‬אם רק נבחין בהן נחווה‬ ‫התשובה המרכזית נעוצה בסוד ההרגל‪ ,‬דברים שאנו‬ ‫את ההפך הגמור לתחושת 'עזבו השם'‪.‬‬ ‫מורגלים אליהם‪ ,‬נעשים בעינינו כטבע וכמציאות מעצם‬ ‫מהותנו‪ .‬אך גם לאחר תובנה מהותית ויסודית זו ולאורה‬ ‫למצוא את ה׳ בתוך הצרה‬ ‫ננסה להבחין בטובות שהורגלנו בהן ולראות בהן שפע‬ ‫והשפעה אלוקית‪ ,‬האמת היא שעדיין ישנו קושי‪ ,‬והחוויה‬ ‫האמת היא‪ ,‬שלא רק מתוך הרווחה ה'הרחיב'‪ ,‬אדם עשוי‬ ‫לוקה בחסר‪.‬‬ ‫למצוא את ה'‪ ,‬אלא אף מחמת הצרה ודווקא מתוך הצרה‪.‬‬ ‫האם אפשרי שנחווה אותן? האם ישנו סוד ודרך המובלים‬ ‫בצרה וברווחה טמון גם ממד הפוך! השפע הגשמי עלול‬ ‫לכך?‬ ‫להקהות את תחושת התלות בקב"ה‪ ,‬בבחינת 'וישמן‬ ‫ישורון ויבעט'‪ .‬מאידך בשעת צרה כאשר אכן מתרחשת‬ ‫לראות את הטובות התמידיות בהתחדשותן‬ ‫חווית הצמצום דווקא מחמת הצמצום האדם עשוי לחוות‬ ‫את קרבת ה' ביתר שאת‪ .‬כאשר תחושת היציבות‬ ‫בכדי לחוות את השפע האין סופי המושפע עלינו כהשפעה‬ ‫מתערערת עשויה להתעצם בו תחושת התלות בקב"ה‬ ‫ומציאות ה'‪ ,‬על אף שהורגלנו אליהם‪ ,‬ישנה עצה נפלאה‪,‬‬ ‫וקרבתו אליו‪ .‬ככל שגדלה תחושת ה'מאין יבוא עזרי'‬ ‫לחוות אותן בשעת התחדשותן‪.‬‬ ‫ה'אין' שבאדם‪ ,‬כך עשויה להתעצם הכרתו כי עזרו ומקור‬ ‫חז״ל תיקנו את ברכות השחר דווקא בעת התחדשותן‪ ,‬בהן‬ ‫קיומו הוא מאת ה‪'.‬‬ ‫אנו מודים על הטובות לאחר ההעדר מתוך התחדשות‪.‬‬ ‫לאחר השינה‪ ,‬כאשר האדם היה במצב של אחד משישים‬ ‫'אפילו בהסתרה נמצא ה' יתברך' אינו רק 'אפילו'‬ ‫במיתה‪ ,‬בעת ההתעוררות אנו מקבלים מתנת חיים‪,‬‬ ‫למרות הצרה‪ ,‬אלא בגלל בצרה‪ ,‬דווקא מתוך הצרה‬ ‫הנשמה חוזרת‪ ,‬כמה נפלא‪ ,‬אנו מודים על כך מודה אני‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫לפניך‪ ...‬וכן לאחר העדר ראייה ופעילות‪ ,‬אנו פוקחים את‬ ‫לה צט רפ ות לק בל ת ה מ אמ ר‪ .‬לת רו מ ות וה נ צח ה‪ .‬פנ ו ל מ יי ל‬ ‫‪LEHAIR118090@GMAIL.COM‬‬