ברכת אברהם – גמזו · Birchas Avraham - Gamzu — תולדות (2026-11-09)

בסייעתא דשמיא ,פרשת תולדות תשפ"ז ,גליון קכז
מהגה"צ מרן רבי אברהם ברוך רוזנברגר זצוק"ל
אבד"ק סו+ליצא ,ק+לויזנבורג ,וגמזו
בעניני העלון אפשר לפנות :פלא' .0504137171 :אימאיילb0504137171@gmail.com :
תולדות אברה+ם
– פרק ב' ישיבת "תורת יקותיאל" בגמזו
כאמור בפרק הקודם ,בתחילת חודש כסליו תשכ"ד ,לאחר שכבר
התחילו ללמוד בישיבה מתחילת חודש חשוון ,התקיים מעמד מיוחד
לרגל פתיחת הישיבה ,ולרגל חנוכת הכבישים הפנימיים המוביל למושב,
שעד אז היו שבילי עפר ולא היו סלולים.
למעמד פתיחת הישיבה ,הגיעו רבנים ואורחים חשובים ,במעמד כל
בני המושב ,שיום זה היה להם יום שמחה על פתיחת ישיבה קדושה
במקום ,וכמו כן ציינו אז ,כי לאחר הסבל הרב שהיה בארבע עשרה
שנות המושב ,בהליכה בבוץ ברחובות המושב ,נסללו כבישים ברחובות
הפנימיים.
וכך התפרסם לאחר מכן במכתבי העת:
א
נפתחה ישיבת 'תורת יקותיאל׳ במושב עולים של גמזו ,וכן נחוג
במקום גמר סלילת הכביש החדש.
מושב גמזו חגג אמש שמחת פתיחת הישיבה "תורת יקותיאל"
-בהנהלת הרב א .ב .רוזגברגר שליט"א ,במקום.
פתח את המעמד מזכיר המושב הר"ר מיכאל הירש ,שקידם
בברכה את האורחים והודה לכל המוסדות שעזרו לביצוע
הפעולות האלו ,הר"ר יצחק גרוס מנהל מחלקת ההתישבות ,קרא
לתמוך בישיבה אשר יש בה חשיבות רבה .ולהתיישבות וגם
לתלמידים ממקומות אחרים הדורשים ללמוד בישיבה חסידית
במסגרת המיוחדת של התישבות התורתית.
הרב א .ב .רוזנברגר ,רב המקום ,וראש הישיבה ,עמד על
המאבק הקשה המתנהל היום בארץ ,לשם שמירה על קיום עם
ישראל .הישיבה — אמר הרב — מהווה ערובה להמשך הדורות
ולעתיד עם ישראל בארץ הקודש.
בהמשך דבריו הודה הרב רוזנברגר להר"ר שמעון מאיר שיזם
את הקמת הישיבה ,דאג לכל הסידורים ,וגם נושא בעול קיומה.
השמחה שנערכת על יד שולחנות ערוכים בטוב טעם ,נסתיימה
בשירה אדירה וריקוד נלהב.
א
ראוי הוא מקום קדוש זה ,ישוב של חקלאים שומרי תורה
ומצות ,הבונים את הארץ על יסודות התורה ומקיימים את המצות
התלויות בארץ לכל פרטיהן ודקדוקיהן ,כי הישיבה שהוקמה בו
תקבל את העזרה של כל חברינו ואוהדינו וידידינו.
ואכן בחורים מצויינים מגמזו עצמה ,ומעוד ישובים אחרים ,היוו את
הגרעין הראשון לישיבה ,רבינו ,בנוסף לשיעורים כסדרן שמסר בישיבה,
מינה את הרה"צ רבי דוד לייב אפוליון זצ"ל ,שהיה ידוע בשער בת רבים
בגדלותו בתורה ,ובנוסף גם גדלותו בלימוד ההלכה ,שישמש כמגיד
שיעור.
מיום ה' ,י"ב כסליו תשכ"ד מוצאים אנו ידיעה נוספת במכתבי העת:
תחת הכותרת "ישיבת גמזו בהתפתחותה" ,על דרשתו של רבינו במעמד
הפתיחה לישיבה ,בו דרש להקים ישיבה קדושה בכל מקום בהם דרים
יראי ה' ,כמו שיטתו של הגה"ק החתם סופר זי"ע שדרש שבכל עיר ועיר
תוקם ישיבה:
ישיבת גמזו בהתפתחותה
הישיבה שהוקמה אחר החגים על ידי התנועה במושב גמזו
מתפתחת והולכת ב״ה .כבר בשבועות הראשונים לקיומה יש
לראות ברכה במפעל תורתי זה .ההורים מהתיישבות פא״י
ששלחו את ילדיהם ללמוד בגמזו ,מביעים את שביעות רצונם
על הסידורים הנאותים ,על האוירה החינוכית הטובה ,ועל רמת
הלמודים של הישיבה החדשה.
יש לציין כי עצם השילוב של קיום ישיבה במקום של בנין
ויצירה תורתית ,מוסיף רבות לעיצוב החינוך בכיוון הנכון.
ב
הרה"ג רבי א .ב .רוזנברגר שליט״א ,הרב והר"מ של גמזו ,העלה
בנאומו בחגיגת הפתיחה של הישיבה ,את הדרישה להקים
ישיבה בכל נקודות ההתישבות של התנועה .הוא הזכיר את דרכו
של החת"ם סופר זצ״ל ,אשר עמד בשעתו על כך להקים ישיבה
בכל מקום בו היה ריכוז של יהודים חרדים.
הישיבה היא השומרת על המקום מכל הבחינות ,התורה מגינה
ומצילה .אבל ביחוד גדולה השפעתה של הישיבה על צביון
החיים של המקום ,ועל התפתחותו של חינוך הילדים לתורה
ולתעודה.
אחרי הצלחת הישיבה בשעלבים ואחרי הקמת הישיבה בגמזו
— אמר הרב רוזנברגר — יש לנקוט יוזמה לייסד ישיבות בכל
הנקודות האחרות של התיישבות פועלי אגודת ישראל.
בינתיים יש לעורר את התושבים ואוהבי התורה .בכל אתר
ואתר ,לתת יד לביסוסה של ישיבת גמזו ולהרחבתה.
יש להעיר ,כי המושב גמזו נמצא במקום ההיסטורי ,שם עמדה
עירו של התנא רבי נחום איש גם זו.
מזכירות הועד הפועל ,פנתה לכל הסניפים ,בבקשה לעזור
לישיבה החדשה .נא להיענות בהקדם ולשלוח את הכספים על
פי הכתובת של מחלקת ההתיישבות ,לידי הר"ר שמעון מאיר".
עול מימון הישיבה וכל הנלוה לכך ,היה למעשה מונח על כתפי רבינו,
חוץ מן העול הרוחני של חינוך התלמידים ופיקוח על לימודיהם ואמירת
שיעורים ,רבינו נרתם לכך בכל המסירות ,את כל החשבונות של
ההוצאות וההכנסות היה רבינו עושה בעצמו ,והיה שולח מכתבי בקשות
שונות לתורמים שיסייעו ביד הישיבה.
בשנת תשכ"ד – שנת הקמת הישיבה ,שבת רבינו רבות מחוץ לביתו,
בערים וכפרים שונים ,שם עורר בדברים חוצבי להבות ,למען ישיבתו.
ג
ד
רשימות תלמידים חלקיות -מודפסות ובכתב יד
כמה וכמה מכתבי הכנה ,לקראת שביתת רבינו בשבתות ביישובים
שונים למען התרמת נדיבים למוסדותיו ,נשתמרו במרוצת השנים ,והרי
כמה מהם:
י' שבט תשכ"ד ,לכבוד הנהלת סניף פא"י כפר אתא.
הנידון :ביקור ראש ישיבת תורת יקותיאל גמזו ,בכפר אתא
בהמשך לשיחתינו כאן במשרד ,סיכמתי עם הרב רוזנברגר
שהוא ישבות אצלכם בשבת קודש פרשת תרומה ,אבקשכם
להודיעני אם תאריך זה מתאים לכם.
כמו כן מוצאים אנו מכתב ,חודש לאחר מכן ,מיום ה' אדר תשכ"ד.
לכבוד הר"ר ש .נאום ,תפרח.
"בהתאם למדובר בינינו ,קבעתי עם הרב א .ב .רוזנברגר ,שיבוא
לתפרח בשבת קודש תצוה (פרשת זכור) ,אני מניח שנגיע בין
9.00ל – ."9.50
ומיום כ"ג באייר תשכ"ד ,כותב הר"ר שמעון מאיר במכתבו ,להר"ר זאב
שוורץ מחיפה:
"אחרי שיחתו של הרב א .ב .רוזנברגר שליט"א מגמזו ,עם
הרה"ח יעקב כץ ומשה בליטנטל [מחיפה] ,הנני פונה אליך
בבקשה דלקמן.
כידוע ,הקמנו לפני חצי שנה ישיבה בגמזו ,לישיבה קשיית
כספיים רציניים ,ויש צורך דחוף שסניפי תנועתינו יבואו לעזרתה.
ה
הרב מוכן לבוא לשבת אחת לחיפה ,ואנו פונים אליך בבקשה
לארגן את השבת בצורה מתאימה".
ומכתב נוסף מערב שב"ק פרשת יתרו תשכ"ה:
לכבוד הרב א .ב .רוזנברגר שליט"א גמזו ,ד"נ שפלת לוד.
סיכמתי עם סניף פא"י בפתח תקוה שכבוד הרב ישבות בשבת
פרשת משפטים בפתח תקוה .בכל הכבוד.
ו
חלק מהמכתבים על נסיעותיו של רבינו להתרים לישיבה
חשבון שנערך בכתב ידו של רבינו על הוצאות הישיבה
"במידה הכי מצומצמת בהתחלה ואחרי זה ,לאחזקת הישיבה"
ז
