gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם נשמה · Noam Neshama — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נועם נשמה · Noam Neshama

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נועם נשמה · Noam Neshama — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נועם נשמה ‪ -‬פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שביבי מחשבה והבנות בפרשיות השבוע מיוסד ע"פ דברי רבותינו‬ ‫תתן אמת ליעקב‬ ‫א‪.‬‬ ‫בפרשה זו א‪ð‬ו לומדים על יעקב אבי‪ð‬ו‪ ,‬מעמיד האומה הישראלית שעל שמו א‪ð‬ו ‪ð‬קראים‪ .‬יעקב אבי‪ð‬ו‪ ,‬ש‪ð‬ולד‬ ‫מהיהודי הראשון ש‪ð‬ולד יהודי‪ ,‬יצחק אבי‪ð‬ו‪ ,‬ש‪ð‬ולד מטיפה קדושה והראשון ש‪ð‬ימול כדין בגיל שמו‪ð‬ת ימים‬ ‫)עי' פר' חיי שרה(‪ .‬מעלתו של יעקב אבי‪ð‬ו הייתה בכך ש'מיטתו שלימה'‪ .‬במדרש כתוב "שהיתה מטתו שלימה‬ ‫לפ‪ð‬יו אברהם יצא ממ‪ð‬ו ישמעאל וכל ב‪ð‬י קטורה יצחק יצא ממ‪ð‬ו עשו וכל אלופי אדום אבל יעקב מטתו‬ ‫שלימה כל ב‪ð‬יו צדיקים"‪) .‬ויקרא רבה‪ ,‬לו‪ ,‬ה(‪ð .‬ראה שהאומה הישראלית צריכה להיב‪ð‬ות מיעקב שהיה שלם‪,‬‬ ‫זרעו היה שלם‪ .‬כל המהלך שלו היה שלמות‪ð .‬ולד מהיהודי הראשון ש‪ð‬ולד יהודי‪ ,‬ב‪ð‬יו כולם היו שלמים‪ ,‬לא‬ ‫היה פסול בזרעו‪ .‬חז"ל מכ‪ð‬ים אותו בחור שבאבות‪ ,‬בחיר האבות‪ .‬איש תם יושב אוהלים‪ ,‬איש תם‪ ,‬איש‬ ‫ישר‪.‬‬ ‫"תתן אמת ליעקב" )מיכה ‪ ,‬כ‪ ,‬ז(‪ .‬מידתו של יעקב אבי‪ð‬ו היא אמת‪ .‬אמת זו מידה שיש בה קיום ו‪ð‬צחיות‪.‬‬ ‫בפס' בישעיהו )‪ð‬ח יא( כ' "וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו"‪ ,‬היי‪ð‬ו ש‪ð‬הר שמימיו ‪ð‬פסקים ‪ð‬קרא ‪ð‬הר המכזב‪.‬‬ ‫זה ג"כ פי' ‪ð‬חל אכזב‪ ,‬שאי‪ð‬ו זורם מים בקביעות ובאופן תמידי‪ .‬מה שאי‪ðð‬ו קיים בקביעות הרי הוא מכזב‪.‬‬ ‫מידתו של יעקב הייתה מידה של קביעות ו‪ð‬צחיות וממ‪ð‬ו יצא עם ה‪ð‬צח‪.‬‬ ‫בית המקדש הראשון היה כ‪ð‬גד אברהם‪ ,‬הש‪ð‬י כ‪ð‬גד יצחק‪ ,‬והשלישי כ‪ð‬גד יעקב אבי‪ð‬ו )מהרש"א פסחים פח‪(.‬‬ ‫בחז"ל מובא שבית המקדש השלישי לא יחרב‪ ,‬הוא יהיה ‪ð‬צחי‪ .‬כמידתו של יעקב‪ ,‬אמת‪ ,‬שהיא ‪ð‬צחית‪) .‬הוא‬ ‫גם ‪ð‬ב‪ð‬ה משמיים‪ ,‬גם מידת האמת מלמעלה ‪ð‬ית‪ð‬ה ודייקא בפס' "תתן אמת ליעקב"‪(.‬‬ ‫אם כן צריך להבין‪ .‬יעקב אבי‪ð‬ו‪ ,‬זה שמידתו היא האמת‪ ,‬דווקא הוא זה שבפרשת‪ð‬ו מסופר על כל עסקי‬ ‫הרמאות וחוסר היושר לכאורה שבהם היה צריך להתעסק‪ .‬כל הסיפור והקשר עם לבן‪ ,‬וכמו שכותב רש"י‬ ‫שאומר יעקב 'אחיו א‪ð‬י ברמאות'‪ .‬ואם כי מובן שיעקב אבי‪ð‬ו לא רימה את לבן כפשוטו שהרי הצדק היה‬ ‫עימו‪ ,‬אבל יש להבין מדוע דווקא יעקב הוא זה שצריך להתעסק בדברים הללו‪.‬‬ ‫והאמת היא שהדברים פשוטים‪ .‬אדרבה‪ ,‬דווקא בגלל שיעקב אבי‪ð‬ו ע‪ð‬יי‪ð‬ו אמת‪ ,‬הוא זה שמזדמ‪ð‬ים לפ‪ð‬יו‬ ‫ע‪ð‬יי‪ð‬י יושר ורמאות‪ .‬הדברים ברורים שדווקא בע‪ð‬יין שבו א‪ð‬ח‪ð‬ו הכי מצויים ועובדים את הקב"ה ‪ -‬שם‬ ‫יזדמ‪ð‬ו ל‪ð‬ו ה‪ð‬סיו‪ð‬ות הגדולים‪ .‬שם עבודת‪ð‬ו‪ .‬יעקב אבי‪ð‬ו מברר ומעמיד את האמת מתוך אותם המקומות של‬ ‫הרמאות והשקר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לאחר שלבן רודף אחרי יעקב ופוגש בו‪ ,‬לאחר כל המשא ומתן וההחלטה על היפרדות‪ ,‬כתוב בפס' "וישב לבן‬ ‫למקומו‪ ,‬ויעקב הלך לדרכו"‪ .‬המשך חכמה לומד מלשון הפס' שלבן‪ ,‬גם לאחר עשרים ש‪ð‬ים שהיה יחד עם‬ ‫יעקב אבי‪ð‬ו‪ ,‬היה איתו באותו בית‪' ,‬שב למקומו'‪ .‬הוא לא גדל והתעלה בהיותו ליד אדם צדיק וגדול‪ ,‬לא למד‬ ‫ממ‪ð‬ו משהו‪ ,‬הוא שב למקומו‪ ,‬להיכן שהיה בחיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יעקב אבי‪ð‬ו 'הלך לדרכו'‪ ,‬הוא ממשיך ועולה‬ ‫ומתעלה‪ .‬לא רק שלא למד מלבן אלא הולך ומתעלה‪ .‬הדברים מעידים קודם כל על רשעתו של הגדולה של‬ ‫לבן‪ ,‬שלא למד מצדיק שהיה קשור עימו במשך עשרים ש‪ð‬ים‪ ,‬ועל גודל צדקותו ועמידתו האית‪ð‬ה של יעקב‬ ‫שהלך ו‪ð‬תעלה‪.‬‬ ‫לא ‪ð‬אחוז בדרכם‪ ,‬דרך הרשעה‪ ,‬הרשעה שמבקשת לעקור את הכל‪ .‬אבל לא זו בלבד‪ ,‬אלא שבד בבד צריכים‬ ‫א‪ð‬ו להתעלות‪ ,‬להמשיך ולהתגדל‪ .‬להת‪ð‬תק על דרך השלילה )סור מרע( ולאחר מכן לגדול ולצמוח על דרך‬ ‫החיוב )עשה טוב(‪.‬‬ ‫האדם מורכב‬ ‫מקובל‪ð‬ו שהסדר היה צריך להיות שעשיו הוא האוחז בע‪ð‬יי‪ð‬י הארציות והוא משרת ליעקב שע‪ð‬יי‪ð‬ו רק‬ ‫ברוח‪ð‬יות‪ ,‬איש תם יושב אהלים‪ .‬אבל לאחר שלא כך בחר עשו אז ממילא קיבל יעקב את ברכת אביו יצחק‬ ‫‪1‬‬ ‫שהיא מכוו‪ð‬ת לכל ע‪ð‬יי‪ð‬י הארציות‪ .‬ואכן‪ ,‬תיכף לאחר שקיבל יעקב את הברכות הללו מיד מתחילים‬ ‫‪ð‬יסיו‪ð‬ותיו כ‪ð‬גד הארציות‪ .‬עד אז היה יושב ועוסק בתורה ולא מסופר בתורה על איזשהו ‪ð‬יסיון או קושי‬ ‫מיוחד שהיה לו אל מול העולם‪ ,‬ותיכף לאחר קבלת הברכות הוא כבר מתחיל ל‪ð‬דוד‪ ,‬בורח אל לבן‪ ,‬רועה‬ ‫בצאן‪ ,‬בורח מלבן‪ð .‬ראה שסיפור חייו של יעקב ממש מתחלק לש‪ð‬יים‪ ,‬עד הברכות שהיה איש תם יושב‬ ‫אהלים‪ .‬ומהברכות‪ ,‬שיש‪ð‬ה התמודדות עם העולם‪ .‬עוד ‪ð‬ראה שעיקר סיפורה של התורה בע‪ð‬יי‪ð‬ו של יעקב‬ ‫הוא בחלק הש‪ð‬י של חייו‪ ,‬בזמן שמתמודד עם הארציות‪.‬‬ ‫בתחילת פרשתן מסופר שיעקב חולם חלום‪ .‬בחלום יש‪ð‬ו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪ .‬רש"י על‬ ‫המקום מביא את דברי חז"ל‪" :‬אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע ואמצע‬ ‫שיפועו מגיע כ‪ð‬גד בית המקדש‪ ,‬שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה‪ ,‬וירושלים בצפו‪ð‬ה בגבול שבין יהודה‬ ‫וב‪ð‬ימין‪ ,‬ובית אל היה בצפון של ‪ð‬חלת ב‪ð‬ימין בגבול שבין ב‪ð‬ימין ובין ב‪ð‬י יוסף‪ð ,‬מצא סולם שרגליו בבאר‬ ‫שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו ‪ð‬גד ירושלים"‪ .‬מהו הע‪ð‬יין שאמצא שיפועו של הסולם הוא כ‪ð‬גד‬ ‫בית המקדש?‬ ‫מהר"ל בגור אריה מבאר את הע‪ð‬יין כך‪:‬‬ ‫"אמ‪ð‬ם בית המקדש במה שהוא בית וועד השכי‪ð‬ה‪ ,‬ושם יבא האדם לעבוד את ה' יש בו ש‪ð‬י הצדדים ‪ -‬מתיחס‬ ‫לעליו‪ð‬ים ותחתו‪ð‬ים‪ ,‬והכל שוים בו‪ ,‬ולא יאמרו העליו‪ð‬ים 'ל‪ð‬ו הוא זה' במה שרשות ב‪ð‬י אדם בו‪ ,‬ולא יאמרו‬ ‫ב‪ð‬י אדם 'ל‪ð‬ו הוא זה' במה שהוא מקדש ה'‪ ,‬ולכך ראוי שיהיה בית המקדש עומד תחת אמצע שפוע הסולם‪,‬‬ ‫שהסולם הוא התחלפות בין עליו‪ð‬ים לתחתו‪ð‬ים הולך מצד אל צד‪ ,‬ובית המקדש כלול מש‪ð‬יהם תחת אמצע‬ ‫הסולם‪ ,‬ולפיכך ראוי ו‪ð‬כון שיהיה בית המקדש תחת אמצע הסולם‪ .‬ומסתייעא לן דבר זה ממאמר קדישין‬ ‫עליו‪ð‬ים מאן מלאכי אלקים רב‪ð‬ן‪ ,‬דבפרק קמא דכתובות אמרו גדול מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ‪,‬‬ ‫דאילו שמים וארץ ‪ð‬ברא ביד אחת‪ ,‬ש‪ð‬אמר "אף ידי יסדה ארץ וימי‪ð‬י טפחה שמים"‪ ,‬ואילו במקדש כתיב‬ ‫"מקדש ה' כו‪ðð‬ו ידיך"‪ .‬וה‪ð‬ה הורו בזה כי העליו‪ð‬ים והתחתו‪ð‬ים ‪ð‬בדלים זה מזה ומתחלקים זה מזה‪ ,‬ובשביל‬ ‫שהם ‪ð‬בדלים זה מזה‪ ,‬אין אחד הכל‪ ,‬ולפיכך ‪ð‬ברא שמים ביד ימין וארץ ‪ð‬בראת ביד שמאל‪ ,‬כי סתם יד הוא‬ ‫שמאל וכמו שיש חלוף צד בין ימין ושמאל‪ ,‬והימין יותר משובח במה שיש לה כח ימין‪ ,‬כך העליו‪ð‬ים ‪ð‬בדלים‬ ‫מן התחתו‪ð‬ים‪ ,‬והבדל שלהם שיש להם יותר מעלה ומדריגה‪ .‬ואילו בית המקדש ‪ð‬ברא בשתי ידים במה שהוא‬ ‫כולל הכל‪ ,‬והוא החבור בין עליו‪ð‬ים ותחתו‪ð‬ים‪ ,‬ראוי שיהיה ‪ð‬ברא בשתי ידים‪ ,‬שהידים הם מורים על חלוק‬ ‫והבדל צד‪ ,‬ואילו בית המקדש יש בו כח הכל כמו ש‪ð‬תבאר‪ ,‬שהוא הוועד בין עליו‪ð‬ים ותחתו‪ð‬ים‪ ,‬והיה ראוי‬ ‫שיהיה בית המקדש תחת אמצע השפוע"‪.‬‬ ‫כותב מהר"ל שע‪ð‬יי‪ð‬ו של ביהמ"ק הוא חיבור בין עליו‪ð‬ים לתחתו‪ð‬ים‪ ,‬לכן הוא עומד כ‪ð‬גד אמצעו של הסולם‬ ‫ש‪ð‬ראה ליעקב בחלומו‪ .‬חלומו של יעקב מדבר על החיבור הזה בין שמיים לארץ‪ ,‬בין עליו‪ð‬ים לתחתו‪ð‬ים‪.‬‬ ‫העבודה בגשם וברוח‪.‬‬ ‫לאחר מכן מסופר שיעקב גל את האבן מעל פי הבאר לא כסדר שחפצו בו א‪ð‬שי המקום‪ .‬מדוע יעקב עושה‬ ‫זאת ומדוע התורה מאריכה בסיפור ש‪ð‬ראה סתמי כזה?‬ ‫אלא ודאי מחוי ל‪ð‬ו ברמז על ע‪ð‬יין בואו של יעקב לחרן שבאה התורה להעמיד ל‪ð‬ו את כלל ע‪ð‬יי‪ð‬ו של יעקב‬ ‫דווקא בתיאור הפתיחה שלו ביחס עם הרועים המקומיים ‪ -‬שהם חיים את סדרי השוק בצורה מעוותת של‬ ‫גזל וחוסר אימון בסיסי ולכן צריכים להעמיד את האבן עד שיאספו כולם‪ ,‬ופתרו‪ð‬ות דומים ‪ -‬והוא בא‬ ‫להעמיד סדרים אחרים שגם אם לא תעמוד האבן ‪ -‬הכללים של האמת והיושר ישמרו בשוק כמו שצריך‪ ,‬וזה‬ ‫העמדה כללית על כל העבודה שלו בבית לבן לגלול את כל האב‪ð‬ים שמעיקים על השוק מכח תעתועי לבן‬ ‫וחבריו‪.‬‬ ‫אף לאחר הסיפור של העמדת הצדק והיושר עם אותם רועים ממשיך יעקב לבית לבן שם הוא מתמודד עם‬ ‫רמאותו של לבן‪ .‬הוא צריך להיות צדיק וישר בתוך כל המרמה‪ .‬להעמיד את האמת מתוך השקר‪.‬‬ ‫זאת אומרת שכל סדרי חייו של יעקב שהוא מעמיד אומת‪ð‬ו סובבים סביב הע‪ð‬יין של עבודה בתוך הארציות‪,‬‬ ‫ההתמודדות עם הארציות‪ .‬העמדת הצדק האלוקי גם בתוך הגשם‪ .‬הוא מעמיד את עבודתו של היהודי‬ ‫במלחמה אל מול מורכבויות החיים‪ ,‬לדעת לחבר את הדברים ולהביא הכל אל הקודש‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ובזה בא‪ð‬ו אולי להב‪ð‬ה של ע‪ð‬יין ‪ð‬וסף‪.‬‬ ‫לכאורה כל ע‪ð‬ין הסיפור עם לבן‪ ,‬שלא היה ש‪ð‬ים בודדות‪ ,‬אלא פרק ‪ð‬כבד מחייו של יעקב‪ ,‬עשרים ש‪ð‬ים‪,‬‬ ‫‪ð‬עלם ממ‪ð‬ו ולא ‪ð‬ודע ע‪ð‬יי‪ð‬ו‪ .‬ישמעאל‪ ,‬ידע‪ð‬ו כבר ע‪ð‬יי‪ð‬ו והיכן הוא ‪ð‬מצא היום ומה תפקידו וקלקולו במשך‬ ‫הש‪ð‬ים‪ .‬כך גם עשו שהוא אדום ידע‪ð‬ו ע‪ð‬יי‪ð‬ו ומה אירע ממ‪ð‬ו ברבות הש‪ð‬ים‪ .‬והרי כל סיפורי ומאורעות חיי‬ ‫אבותי‪ð‬ו הם לימוד ל‪ð‬ו לדורי דורות וסימן לאשר יארע ל‪ð‬ו ברבות הימים‪ ,‬וסיפורו של לבן וכל הע‪ð‬יין שם‬ ‫‪ð‬עלם מאית‪ð‬ו ‪.‬‬ ‫ו‪ð‬ראים הדברים שתקופה זה מכוו‪ð‬ת היא כ‪ð‬גד אלפיים ימות המשיח‪ ,‬ימי‪ð‬ו של‪ð‬ו‪ ,‬ימים שבהם האמת תהא‬ ‫‪ð‬עדרת‪ ,‬ואילו השקר הרמאות‪ ,‬הכזב והרשעה‪ ,‬מעורבים וקשורים ב‪ð‬ו ביותר‪ ,‬בתוכ‪ð‬ו ממש‪ ,‬כמו יעקב אבי‪ð‬ו‬ ‫שהיה גר בבית לבן במשך עשרים ש‪ð‬ה‪ ,‬בביתו ממש‪ .‬וכמו שיעקב אבי‪ð‬ו מתוך מקום זה היה מעמיד ומברר‬ ‫את האמת ולא ‪ð‬כ‪ð‬ע לשקר‪ ,‬כך גם זוהי עבודת‪ð‬ו‪ .‬על אף שקשורים ומעורבים א‪ð‬ו כביכול בתוך הרשעה‬ ‫והשקר‪ ,‬חיים בתוך המציאות הזו‪ ,‬עלי‪ð‬ו להעמיד ולברר את האמת ולעמוד בשל‪ð‬ו‪.‬‬ ‫זו עבודתו של האדם המורכב‪.‬‬ ‫ב‪ð‬י חיי ומזו‪ð‬י ‪ -‬לאו בזכותא תליא מילתא‬ ‫רחל מתפללת עבור ילדים‪ .‬ידע‪ð‬ו שב‪ð‬י חיי ומזו‪ð‬י לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא )מו"ק‬ ‫כח(‪ .‬צריך להבין מהי אותה ה‪ð‬הגת המזל‪ .‬אצל ב‪"ð‬א ‪ð‬שתרשה טעות חמורה שכביכול 'מזל' היי‪ð‬ו חוסר‬ ‫השגחה‪ .‬ולאמיתם הדברים הפוכים‪ ,‬ה‪ð‬הגת המזל היא הה‪ð‬הגה היותר פ‪ð‬ימית ועליו‪ð‬ה‪ ,‬מעל לסדרי ההשגחה‬ ‫הרגילים של שכר ועו‪ð‬ש‪ .‬רמח"ל בדע"ת )קסח( מאריך בביאור ע‪ð‬יין זה‪.‬‬ ‫צריך להבין‪ .‬האם זה אומר שאין ל‪ð‬ו כל מקום להשפיע על ע‪ð‬יי‪ð‬ים אלו? האם הם ‪ð‬עלמו ממ‪ð‬ו לגמרי? האם‬ ‫בע‪ð‬יין זה ‪ðð‬עלו שערי תפילה? וביותר צריך ביאור לפי ה‪ð‬ראה בפרשתן שהתפילה הועילה לע‪ð‬יין זה של לידת‬ ‫הב‪ð‬ים‪ .‬כך גם מצי‪ð‬ו שהועילה תפילת יצחק בע‪ð‬יין "ויעתר יצחק לה' ל‪ð‬כח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'‬ ‫ותהר רבקה אשתו" )בראשית כה‪ ,‬כא( וכ"ה גם אצל חזקיהו בתפילתו על משך ימי חייו )מלכים ב כ(‪ .‬וכך גם‬ ‫אצל ח‪ð‬ה בתפילתה )שמואל א א(‪ .‬ועוד צריך להוסיף את דברי התוס' הידועים )שבת ק‪ð‬ו‪ .‬ד"ה אין( שזכותא‬ ‫רבא מועיל‪ .‬מהי זכותא רבא?‬ ‫ע‪ð‬יי‪ð‬ו של מזל רם מאד‪ .‬הדעת ‪ð‬ות‪ð‬ת שדבר שגבולותיו אי‪ð‬ם ‪ð‬ית‪ð‬ים לשי‪ð‬וי הוא מיסודי דרכי הה‪ð‬הגה‬ ‫העליו‪ð‬ה ולכן דרכיה קבועים ביותר ואי‪ð‬ם משת‪ð‬ים‪ .‬מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא‪ ,‬ובמלכותא‬ ‫דארעא א‪ð‬ו רואים שככל שהחוק יותר יסודי ו‪ð‬וגע בע‪ð‬יי‪ð‬י המלוכה וסדריה כך הוא פחות ישת‪ð‬ה‪ .‬אמ‪ð‬ם‪ ,‬אין‬ ‫זה אומר שהחוקים הללו לא ישת‪ð‬ו בכלל אלא שבגלל חשיבותם השגחתם ‪ð‬מצאת בידי המלך ואי‪ð‬ם ‪ð‬ית‪ð‬ים‬ ‫לשי‪ð‬וי ע"י שר זוטר אלא רק ע"י המלך‪ .‬המלך בידו הכל‪ ,‬ואף יכול לש‪ð‬ות את החוקים היסודיים הללו‪ ,‬אבל‬ ‫רק המלך‪ ,‬לא פקידיו ושריו‪.‬‬ ‫ב‪ð‬י חיי ומזו‪ð‬י‪ ,‬אותם ע‪ð‬יי‪ð‬ים ש‪ð‬מצאים ממש בעיקר כוו‪ð‬ת יסוד הבריאה ותכליתה‪ ,‬הם אי‪ð‬ם ‪ð‬מצאים ביד‬ ‫השרים ואין להם השפעה עליהם‪ ,‬אלא הם ‪ð‬מצאים תחת מלכותו ית' והשגחתו הפרטית ממש‪ .‬ולכן כאשר‬ ‫חסר לאדם דבר כלשהו כפי ה‪ð‬הגת מזלו אין ‪ð‬כון לומר שתפילה כלל לא תועיל‪ ,‬אלא שתועיל תפילה כזו‬ ‫שתגיע 'לפ‪ð‬י המלך' מלכו של עולם‪ ,‬וכן זכות גדול שכותבים התוס' היי‪ð‬ו מעשים מסוימים שעולים עד אליו‬ ‫ית' ממש‪ ,‬כמו התפילות צריכות להיות בסדר הזה‪.‬‬ ‫ולבאר יותר‪.‬‬ ‫"ותדר ‪ð‬דר ותאמר ה' צבאות אמר רבי אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה‬ ‫צבאות עד שבאתה ח‪ð‬ה וקראתו צבאות אמרה ח‪ð‬ה לפ‪ð‬י הקב"ה רבש"ע מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך‬ ‫קשה בעי‪ð‬יך שתתן לי בן אחד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו בא ע‪ð‬י אחד‬ ‫ועמד על הפתח אמר להם ת‪ð‬ו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו דחק ו‪ð‬כ‪ð‬ס אצל המלך א"ל אדו‪ð‬י המלך מכל‬ ‫סעודה שעשית קשה בעי‪ð‬יך ליתן לי פרוסה אחת"‪) .‬ברכות לא‪(:‬‬ ‫המשל המובא כאן הוא בדיוק כאותם הדברים שהתבארו‪ .‬עומד הע‪ð‬י אצל הפתח ומבקש מעבדי המלך פרוסה‬ ‫אחת והם אי‪ð‬ם משגיחים בו משום שזה לא בשליטתם‪ .‬ואז דוחק הע‪ð‬י ו‪ð‬כ‪ð‬ס אצל המלך ומבקש ממ‪ð‬ו‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫והמלך כן יכול לתת כי זה אצלו ובשליטתו לגמרי‪ .‬בתחילה התפללה ח‪ð‬ה דרך אמצעיים‪ ,‬יעוי' במלבים‬ ‫)שמואל א‪ ,‬יב( שמבאר שבתפילתה הראשו‪ð‬ה היה זה ע"י אמצעים‪ ,‬ולאחר מכן היא כבר ‪ð‬יגשה לפ‪ð‬י קוב"ה‬ ‫ממש‪ .‬והיי‪ð‬ו שמה שא‪ð‬ו רואים בתפילת ח‪ð‬ה זה שמתוך חוזק הכרתה בחסדי ה' ‪ð‬פתחו לה שערי שמיים גם‬ ‫בע‪ð‬יין שהייתה צריכה‪ .‬וכך צריכים א‪ð‬ו להבין שבכל ע‪ð‬יין שא‪ð‬ו צריכים להיוושע ומתאמצים עליו בתפילה‬ ‫הסייעתא תיתכן רק לאחר ש‪ð‬שיג בדעת‪ð‬ו ו‪ð‬כיר בגודל חסדי הבוי"ת ומתוך ההכרה הזו ‪ð‬עמוד לפ‪ð‬יו בתפלה‪.‬‬ ‫זו צריכה להיות תפילה במדרגה אחרת‪) .‬הגרא"י בלוך‪ ,‬שעורי דעת(‬ ‫רחל ‪ -‬חסד בהצ‪ð‬ע‬ ‫לאחר שראובן חוזר מן השדה ו‪ð‬ותן את הדודאים ללאה אמו‪ ,‬רחל מבקשת מלאה את הדודאים‪ .‬לאה גוערת‬ ‫ברחל "ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי ב‪ð‬י" )לו‪ ,‬טו(‪.‬‬ ‫צריך להבין‪ ,‬מהי טע‪ð‬תה זו של לאה‪ .‬היא לא יודעת ומבי‪ð‬ה שיעקב ביקש את רחל לאשה קודם? היא לא‬ ‫מודעת לכל סיפור הרמאות של לבן בכך ש‪ð‬תן אותה ליעקב קודם לרחל? היא טוע‪ð‬ת לרחל את היפך ההיגיון‪,‬‬ ‫את לוקחת את בעלי‪ .‬הרי רחל היא זו שהייתה רצויה ליעקב יתר מלאה לכאורה‪.‬‬ ‫ר' שלום שבדרון היה מתרץ ‪ð‬פלא‪ .‬הסימ‪ð‬ים שמסר יעקב לרחל היו המצוות שבהם חייבת האשה‪ð ,‬דה חלה‬ ‫והדלקת ה‪ð‬ר )דעת זק‪ð‬ים(‪ .‬זאת אומרת שיעקב לא גילה איזשהו רז עלום לרחל שזה יהיה סימן לה‪ ,‬אלא‬ ‫למד איתה את ההלכות של המצוות שהאשה חייבת בהם‪ .‬והיי‪ð‬ו שרחל 'מסרה' ללאה את הסימ‪ð‬ים ולא‬ ‫'גילתה' לה‪ .‬רחל לימדה את לאה את המצוות הללו כבדרך אגב‪ ,‬וכך כשיעקב דיבר עם לאה על המצוות הללו‬ ‫היא כבר ידעה את הע‪ð‬יין ובמה מדובר‪ .‬אם כן יתכן לומר שלאה כלל לא ידעה מכל הסיפור‪ ,‬כי הרי רחל לא‬ ‫גילתה לה סימ‪ð‬ים שממילא היא תבין שרחל הייתה זו שמיועדת ליעקב‪ ,‬אלא סה"כ היא למדה מרחל את ג'‬ ‫המצוות הללו ואח"כ דיברה ע"ז עם יעקב‪ .‬היות שהיא לא ידעה מכל הסיפור היא פשוט חשבה שיעקב רצה‬ ‫בה וממילא כך טע‪ð‬תה כלפי רחל בסיפור של הדודאים‪.‬‬ ‫במדרש איכה )פתיחתא כד( מובאים דברי חז"ל על מעלתה העצומה של רחל בגלל ויתורה בסיפור הזה‪ .‬בזמן‬ ‫שחרב בית המקדש באו אבות העולם‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬כ"א וטע‪ð‬תו בידו‪ ,‬שיקשיב להם ה' ויחו‪ðð‬ו‪ .‬גם‬ ‫משה רב‪ð‬ו בא בטע‪ð‬תו‪ .‬לכולם הקב"ה לא ע‪ð‬ה‪ .‬אבל אז באה רחל וטע‪ð‬תה עימה על אותו ויתור והקב"ה‬ ‫מקבלה‪.‬‬ ‫"באותה שעה קפצה רחל אמ‪ð‬ו לפ‪ð‬י הקב"ה ואמרה‪ :‬רבו‪ð‬ו של עולם‪ ,‬גלוי לפ‪ð‬יך שיעקב עבדך אהב‪ð‬י אהבה‬ ‫יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע ש‪ð‬ים‪ .‬וכשהשלימו אותן שבע ש‪ð‬ים והגיע זמן ‪ð‬שואי לבעלי‪ ,‬יעץ אבי‬ ‫להחליפ‪ð‬י לבעלי בשביל אחותי‪ ,‬והוקשה עלי הדבר עד מאד‪ ,‬כי ‪ð‬ודעה לי העצה‪ .‬והודעתי לבעלי ומסרתי לו‬ ‫סימן‪ ,‬שיכיר בי‪ð‬י ובין אחותי‪ ,‬כדי שלא יוכל אבי להחליפ‪ð‬י‪ .‬ולאחר כן ‪ð‬יחמתי בעצמי וסבלתי את תאוותי‬ ‫וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה‪ ,‬ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי‪ ,‬ומסרתי לאחותי כל הסימ‪ð‬ין‬ ‫שמסרתי לבעלי‪ ,‬כדי שיהא סבור שהיא רחל‪ .‬ולא עוד אלא ש‪ð‬כ‪ð‬סתי תחת המיטה שהיה שוכב עם אחותי‪,‬‬ ‫והיה מדבר עמה והיא שותקת וא‪ð‬י משיבתו על כל דבר ודבר‪ ,‬כדי שלא יכיר לקול אחותי‪ .‬וגמלתי חסד עמה‬ ‫ולא קי‪ð‬אתי בה ולא הוצאתיה לחרפה‪ .‬ומה א‪ð‬י שא‪ð‬י בשר ודם עפר ואפר – לא קי‪ð‬אתי לצרה שלי ולא‬ ‫הוצאתיה לבושה ולחרפה‪ ,‬ואתה מלך חי וקיים רחמן‪ ,‬מפ‪ð‬י מה קי‪ð‬את לעבודה זרה שאין בה ממש‪ ,‬והגלית‬ ‫ב‪ð‬י ו‪ð‬הרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצו‪ð‬ם‪ .‬מיד ‪ð‬תגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר‪ :‬בשבילך רחל‬ ‫א‪ð‬י מחזיר את ישראל למקומן‪ .‬הדא הוא דכתיב )ירמיהו לא‪ ,‬יד(‪" :‬כה אמר ה' קול ברמה ‪ð‬שמע ‪ð‬הי בכי‬ ‫תמרורים רחל מבכה על ב‪ð‬יה מא‪ð‬ה לה‪ð‬חם על ב‪ð‬יה כי אי‪ðð‬ו"‪ ,‬וכתיב )שם טו(‪" :‬כה אמר ה' מ‪ð‬עי קולך מבכי‬ ‫ועי‪ð‬יך מדמעה כי יש שכר לפעולתך" וגו'‪ ,‬וכתיב )שם טז(‪" :‬ויש תקוה לאחריתך ‪ð‬אם ה' ושבו ב‪ð‬ים לגבולם"‪.‬‬ ‫לא היה זה חסד סתם‪ ,‬היה זה חסד בהצ‪ð‬ע‪ .‬רחל דאגה שלאה תרגיש ‪ð‬רצית ולא תדע ברמיה‪ .‬חסד בהצ‪ð‬ע‪.‬‬ ‫גם לעשות חסד‪ ,‬וגם שלא ידע זה שמתחסדים אליו‪ ,‬שהרגשתו תהיה מעולה‪ .‬מעלה על מעלה חסד כזה‪.‬‬ ‫להצלחת עם ישראל וזיווג הגון למצפים לישועת ה'‪ .‬להארות‪ noam694544@gmail.com :‬אפשר לקבל את העלון במייל ה‪"ð‬ל‪.‬‬ ‫‪4‬‬