להאיר · Lehair — ויצא (2026-11-16)

ויצא יעקב ..וילך חרנה (בראשית כח י) ויברח יעקב (הושע יב יג)
עלון לשבת
פרשת ויצא בריחה יציאה ,ומה שבניהן -בריחה או כיבוד אב ואם?
תשפ״ז
מהות! סודה של פנימיות.
ההתרחקות מבאר שבע -ולכך מכוונת התורה במילים
מדוע הדגישה התורה את יציאת יעקב ?
'ויצא יעקב מבאר שבע' .כך קיים יעקב אבינו בשלמות
את מצוות כיבוד אב ואם יחדיו ,כשכל חלק בפסוק בפרשתנו ,פרשת ויצא ,פותחת התורה בתיאור יציאת
מבטא את רצונו ומטרתו לקיים את רצונו של כל אחד יעקב מבאר שבע בדרכו לחרן" :ויצא יעקב מבאר שבע
מהוריו. וילך חרנה" .בהתבוננות ראשונית מתעוררת השאלה
מדוע התורה ראתה לנכון לספר הן את היציאה מן
שינויי לשון -ויצא; ויברח יעקב המקום והן את ההליכה אל היעד .בדרך כלל ,כאשר
בדברי הנביא הושע[ ,הנקראת כהפטרת הפרשה ,לבני התורה מתארת מעבר ממקום למקום ,כמו בירידתו של
אשכנז] אנו פוגשים את תיאור יציאתו של יעקב בלשון אברהם אבינו למצרים ,אין היא מתמקדת לפרט את
שונה לא ויצא ,ולא וילך ,אלא לשון בריחה" :ויברח היציאה אלא מתארת רק את ההליכה אל היעד ,כגון:
יעקב שדה ארם" .ההבחנה בשינוי לשוני זה ,מביאה "וירד אברם מצרימה" .כאן ,לעומת זאת ,התורה
אותנו להתבוננות מהי המשמעות של ההבדל הלשוני מדגישה גם את היציאה עצמה.
בניהן? ומה טמון בהגדרה של עזיבת יעקב -בריחה,
משמעותה של יציאת יעקב
ויציאה?
רש"י הקדוש על אתר עומד על כך ומבאר שהתורה
המעשה -צורתו החיצונית מול תוכנו ומהותו נזקקה להדגיש את היציאה מבאר שבע לפי ש"יציאת
התשובה לכך טמונה בהבחנה יסודית בין המעשה הצדיק מהמקום עושה רושם" .כלומר ישנה משמעות
החיצוני והטכני לבין התוכן הפנימי והכוונה המעצבת לעצם היציאה ,היציאה היוותה אירוע המותיר חותם
את מהות המעשה .בכל פעולה שאדם עושה בעולם הזה ממשי של חסרון אור וקדושה במקום שממנו הוא נפרד.
קיימים שני מישורים :הצורה הגלויה לעין ,והפנימיות
המסתתרת בתוכה .כך ,למשל ,מעשה אכילה ,מראית מעשה אחד -שתי מטרות רוחניות
העין החיצונית מראה פעולה גשמית של אכילה -פעולה
ה'בית הלוי' מבאר ביאור נפלא ,ביאור המגלה רובד
המשותפת לכאורה לאדם ולבהמה ,אך כאשר האדם
נוסף בכוונותיו של יעקב אבינו .הבית הלוי מבאר
מכוון באכילתו להחיות את נפשו ולצבור כוח לעבודת
שפעולתו של יעקב לא הייתה יציאה סתמית והליכה
השם ,התוכן הפנימי מרומם את הפעולה כולה והופך
אותה למעשה של מצוה. סתמית ,אלא הליכה עם מטרה מתוך כוונה לקיום
מצוות כיבוד אב ואם ,לפיכך התורה ראתה לנכון
בריחה או כיבוד הורים? להדגיש במפורש 'ויצא' יעקב 'וילך' חרנה' .ויצא'
במטרה לקיים רצון אמו' ,וילך' במטרה לקיים רצון
משכך לאור תובנה יסודית זו ניתן להבין את ההבדל אביו .עמדה לנגד עיניו בקשתו של יצחק אביו ללכת
שבין לשון התורה ללשון הנביא בתארם את יציאת יעקב לחרן במטרה לקחת לו אישה משם -לכך מכוונת התורה
אבינו -לאור דברי בית הלוי .בראייה חיצונית של במילים 'וילך חרנה' ,מבחינתו של יצחק העזיבה את
המעשה הגדרת המעשה הינה בריחה ,כאשר הנביא באר שבע הייתה רק אמצעי טכני בדרך אל היעד .מצד
נזקק לתמצת ולתאר את היציאה בקצרה הוא תיאר שני ,עמדה לנגד עיניו קיום בקשתה של רבקה אמו,
בפנינו את המעשה כ"ויברח יעקב" .אולם התורה שביקשה כי יעזוב את המקום כדי להינצל מעשו אחיו,
הקדושה כאשר היא מאריכה בסיפורו של יעקב הינה מבחינתה של מטרה זו ,עיקר העניין היה עצם
בהלה ,פחד אינסטינקטיבי ומילוט של אדם חסר אונים, חושפת בפנינו את פנימיותו של המעשה ואת תוכן מעשיו
אלא כפעולת השתדלות גרידא ,יעקב לא 'ברח' אלא של יעקב .כוונתו לא הייתה פעולת בריחה גרידא אלא
הלך ,הליכתו נעשתה מתוך יישוב הדעת ,שליטה עצמית בעלת תוכן ומהות מרוממת ,טמון במעשהו כוונה
וקיום רצון הוריו .משום כך הייתה זו 'יציאה' ,שקולה ומטרה לקיום רצון ובקשת הוריו .ויצא יעקב לקיום
ומרוממת. צווי אימו ,וילך חרנה מתוך תחשה ורצון לקיום ציווי
אביו.
הבחנה והגדרת המהות
פעולה אינסטינקטיבית או השתדלות
מכאן נפתח פתח להבנה רחבה ועמוקה בהבנת המהות
האמיתית של המציאות כולה ,הן בהסתכלותו של יש הבדל מהותי בין פעולת בריחה הנעשית מתוך
האדם על סביבתו ,ובעצם על כל העולם ומלואו ,והן בכל אינסטינקט ובהילות מתוך התחושה שהפעולה עצמה
מעשה שאנו עושים או פוגשים .ישנו רובד חיצוני גלוי מצילה את האדם ,לבין פעולה שנעשית מתוך תודעה של
וישנם רבדים פנימיים ההולכים ומעמיקים ככל שהמבט השתדלות ,ההכרה שהמעשה הוא חובתו של האדם ,אך
מתחדד .כאשר נחשף לרובד הפנימי נגלה משהו שונה, אין הוא הגורם המבטיח את התוצאה ,התוצאה כרצון
מהות שונה לחלוטין. הבורא ,ומידו.
כאשר האדם פועל מתוך דחף הישרדותי ,כאשר הוא
האדם כדוגמה
תופס את הבריחה עצמה כאמצעי ההצלה -הינו 'בורח'.
ניקח את האדם בעצמותו כדוגמה :מבט שטחי מתמקד אולם כאשר הפעולה נעשית מתוך ראיה אימונית כחובת
בלבוש החיצוני ,בבגדים העוטפים את האדם ,מתוך השתדלות ,אמנם האדם עושה את אותה פעולה טכנית,
נקודת מבט זה -המהות נמדדת בחיצוניות גמורה .מבט אבל הוא אינו מונע מבהלה .מאחר והפעולה היא חובת
מעמיק יותר מבחין בגוף ובצורת האדם שמעבר ללבוש, השתדלות ,ולא מקור הישועה ,הוא 'יוצא'.
מבט איכותי ועמוק עוד יותר חודר אל תכונות הנפש ,אל
מידותיו ואופיו של האדם ,ולבסוף ,המבט הפנימי ביותר תוכנו של המעשה -עשוי להשפיע אף על צורתו
מגלה את הנשמה הטהורה ,את החלק האלוקי שבקרבו החיצונית
-מהות האדם בעצם ,אדמה לעליון.
יתכן שאף צורת הפעולה החיצונית תהיה שונה ,פעולה
פעולות ומעשים הנעשית מתוך דחף ומניע שהמעשה הוא ה'מציל',
המעשה יעשה בבהלה ובבריחה ,לבין מעשה שאינו אלא
כך גם בפעולות ומעשים :ברובד החיצוני הינו מעשה כהשתדלות ,וההצלה תבוא בגזרת הבורא ,הוא יצא
גשמי לחלוטין ,אולם הכוונה המחשבה והלב מעצבים בישוב דעת.
ומגדירים את מהותו .ברבדים העמוקים יותר ,שם
יש כאן רעיון עמוק :שתי פעולות יכולות להיראות זהות
מונחת המהות אמיתית! [הן לחיוב והן לשלילה,
לחלוטין מבחוץ ,אך מבחינה פנימית ורוחנית הינן שתי
חלילה].
מהויות שונות לחלוטין! הן מייצגות שתי מדרגות שונות
של התנהלות האדם.
משכך גם במעשינו :אל לנו להסתפק
בקליפה החיצונית של הפעולה ,אלא עלינו ומכאן לחלוקה המהותית בין בריחה ליציאה
לצקת לתוכה כוונה נכונה ,אמונה ודעת ,ההופכות
כל פעולה למהות ערכית ,וכל צעד גשמי להליכה הנביא בקצרה מתאר את מעשהו כפעולת בריחה .אולם
מרוממת. התורה המתארת בהרחבה יתרה ,היא מפרטת את
פעולותיו כפי תוכנם ומהותן ,לכן איננה מתארת את
פעולת יעקב כפעולת בריחה ,יעקב אבינו לא פעל מתוך
להצטרפות לקבלת המאמר ,לתרומות ,והנצחה .פנו למייל
LEHAIR118090@GMAIL.COM
תגובות תתקבלנה בברכה במייל זה
