מעדני מלך · Maadanei Melech — ויצא (2026-11-16)

דבר המערכת דבר המלך ודתו
פנינים נפלאים מתורת רבינו בענינא דיומא
דברי חיזוק והתעוררות במשנת רבינו התוי"ט
נר מצוה ותורה אור -בלימוד משניות בטעם שעושין זכר בעיקר לנס של פך השמן
הנה כל מועד ומועד יש לו סגולה מיוחדת ,וכשמגיע היו"ט חוזר וניעור הרושם שעשה אז ביומין דחנוכה מצינו שני עניינים שאירעו בימים ההם:
בעת שנעשה הנס אשר בעבורו הוקבע ,ואפשר איפוא להמשיך אותו הדבר למה שהוא מסוגל הא' ,חנוכת המזבח ,וכדאיתא בתוספות יום טוב (מגילה פ"ג,
לזמן הזה .חג החנוכה סגולתו המיוחדת לזכות בכתרה של תורה ,וכדלהלן: מ"ו) שהחשמונאים מצאו את המזבח משוקץ ובנאוהו מחדש ,וכן גמר
הרה"ק בעל הרוקח אומר :דתיקנו בחנוכה ל"ו נרות כנגד האור הראשון ששימש לאדם מלאכת המשכן היה בחנוכה ,וכדאיתא במגן אברהם (סימן תר"ע
הראשון ל"ו שעות .וכתב על זה הבני יששכר (לחנוכה מאמר ב אות ח) :הנך רואה מדבריו ז"ל סק"ג) בשם דרכי משה (שם אות א) ואכן מהאי טעמא נוהגים לקרות
שכל דבריו דברי קבלה מפי אליהו ז"ל שהארת המצוה נר חנוכה הוא מהארת אור הגנוז ונקבע בחנוכה את פרשת הקרבת הנשיאים בחנוכת המשכן ,כי אז נשלמה
לדורות ברוח הקודש מפני שידעו דבכל שנה יתגלה האור ההוא .על כן קראו לימים האלה חנוכה מלאכת המשכן (עי' טור סימן תרפ"ד) .הב' נס הנרות שהיה בחנוכה
שהוא חינוך והרגל על לעתיד – גאולה העתידה ,שאז יתגלה לנו האור הגנוז בשלימות .ונגנז האור שדלקו שמונה ימים ,במקום שהיה להם לדלוק יום אחד.
ההוא בתורה (ראה דגל מחנה אפרים פר' בראשית בשם מרן הבעש"ט הק' זצ"ל) ונר חנוכה הוא
ומן הראוי להביא בכאן דברי הרמב"ן ז"ל בפר' בהעלותך (במדבר
חינוך והרגל לאור ההוא ,ועל כן הוא "מסוגל לתורה" עכ"ד יעו"ש.
ח ,ב) אשר מתוכם נראה להדיא השייכות בין חנוכת המשכן להדלקת
ובדרך מליצה נהגו לומר (עפ"י הגמ' בשבת כא" ):מאי חנוכה? דתנו רבנן" ללמדך שמהותם הנרות ,וז"ל" :לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא
של ימי החנוכה היינו לימוד התורה (ראה תפארת שלמה לחנוכה ד"ה גדולים).
היה עמהם בחנוכה לא הוא ,ולא שבטו .אמר לו הקב"ה :חייך שלך
כיוצא בזה מסופר ,שלאחר הדלקת נרות חנוכה היה שח הרה"ק החידושי הרי"ם זצ"ל גדולה משלהם ,שאתה מדליק ומטיב את הנרות בוקר וערב ,עד כאן
לחסידיו :הרה"ק המגיד מקאז'ניץ זצ"ל שאל פעם את אחד מחסידיו אחרי התפילה האם קורה
לשון רש"י .ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות וכו' אבל ענין
אצלו לפעמים שאחרי התפילה הוא מתיישב ללמוד בסוגיא שהיה לו בזה קושיות ולא הבין כראוי,
ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית
האם הוא מנסה ללמוד ולהבין הסוגיא אחר התפילה ,ולא הבין החסיד מה כוונת רבו בזה ,ואמר
שני ,על ידי אהרן ובניו ,רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו" עיי"ש
לו הרבי ,היות שאתה מבקש ומתפלל בתפילת שמו"ע "חננו מאתך חכמה בינה ודעת" ואם יהודי
באורך.
אינו מאמין שיוכל לפעול בתפילתו שאכן יזכה להבין ולחכמה ודעת ,איך יכולה התפילה באמת
לעזור לו. עכ"פ מבואר מזה דבחנוכה יש שני עניינים ,חנוכת המזבח ונס
המשיך החידושי הרי"ם ואמר לחסידיו :אחרי הדלקת נר חנוכה צריך לעסוק בתורה ,כי נר הנרות .והנה עינינו הרואות אשר מנס הנרות עושים עיקר גדול יותר מן
מצוה ותורה אור ,כל מצוה מעורר האור של תורה ,ובפרט מצוות נר חנוכה שזה לבד מצוה מאירה הענין השני .והטעם לזה נראה לי ,דהנה נרות חנוכה רומזים על אור
הרי היא מעוררת ביותר את אור התורה ,על כן יש ללמוד אחר הדלקת הנרות (שיח שרפי קודש, התורה כידוע ,ולכן עושים עיקר מנס הנרות ,לרמז דלימוד התורה
חנוכה אות יב). עדיף על הכל ,אפילו על בנין המזבח [על דרך שאמרו חז"ל (שבת
החכם עיניו בראשו להתחזק ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה בימים אלו ,ובפרט בענין קיט ):אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש ,ועל
לימוד המשניות שע"י הלימוד הזה מתעורר חלק הנשמה שמשנה אותיות נשמה שידע שהוא דרך שכתב בספה"ק ייטב לב על הפסוק (בראשית מח ,כ) וישם את
חלק אלוקי ממעל ודה כל המטרה שאדם ידע מה תכליתו בעוה"ז ועכשיו בחנוכה הזמן גרמא אפרים לפני מנשה ,דאפרים היה עוסק בתורה ומנשה היה עומד לפני
כמו שכתב בספה"ק תפארת שלמה שהשמן אותיות נשמ"ה ,ועי"ז שמדליק נרות חנוכה בשמן יוסף אביו .ולרמז בא דעסק התורה קודם לכל דבר ,ולכן הקדים יעקב
זוכה שיתעורר חלק הנשמה ,להיפך ממה שאמרו היונים לכתוב שאין לכם חלק באלוקי ישראל את אפרים למנשה] עכ"ד.
רק אדרבה צריך שידע שכל אחד מישראל יש לו חלק אלוקי ממעל ,כמו שאנו אומרים כל יום ועל פי זה נראה לי ליישב מה שהקשו המפרשים ,אהא דקיימא לן
בתפילה אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא וכו' ולכן צריך להשתדל להוציא ולגלות את חלק להלכה (שו"ע סימן תרפב ס"א בהג"ה) דמי ששכח לומר על הניסים
הנשמה שטמון בו ולגלות הכוחות שלו. בברכת המזון ,אומר בסופו "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות
ובספר מדרשו של שם כתב בזה רמז נפלא ,וז"ל :שמ"ן זי"ת בגימטריא משניו"ת עה"כ, כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" .ולכאורה כיצד
לרמוז כי לימוד המשניות מסוגל מאד לנשמה להאיר אותה ,כי נשמ"ה אותיות משנ"ה ,והלימוד מבקשים שיעשה לנו הקב"ה ניסים ,והא אין מבקשין על נס ,אכן להנ"ל
במשניות דומה לשמן זית זך כתית למאור להעלות נ"ר תמיד ,היא הנשמה כדכתיב נ"ר ה' נשמת י"ל שפיר ,דנתבאר שעיקר נס חנוכה הוא מה שנתרבה אור התורה
אדם עכ"ד ודפח"ח. שזה מרומז בנס הנרות ,ועל לימוד התורה אנו צריכים וחייבים
ויש להוסיף טעם נוסף ללימוד משניות בעת הזאת ,דבימי החנוכה הללו מורגשים בחסרון להתפלל שיתרבה ,ולכן ראוי לבקש "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו',
בית המקדש -ו לימוד משניות הוי גורם לקרב את הגאולה ,וכדאיתא במדרש רבה (ויק"ר פר' צו) שעל ענין לימוד התורה ראוי וצריך לבקש.
אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות וכו' ,וכי יש מנחה טהורה וקמיצה והקטרה
בבבל ,אלא אי זו ,זו משנה ,אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקין במשנה כאילו אתם מקריבין תורת יעקב (להגה"ק רבי יעקב סג"ל פראגער זצ"ל אבד"ק אדא
קרבן עכ"ל. חתן הגה"ק בעל המהר"ם שיק זצ"ל)
ולפי זה הזמן גרמא להתחזק ללמוד וללמד להרבות פעלים בלימוד משניות ,ובפירושו
הטהור של רבינו בעל התוס' יו"ט ,ובפרט שבדורנו אחרי שיצא לאור הביאור "ששון יו"ט" הוי דבר הגליון יוצא לאור עולם ע"י
השוה לכל נפש ,וכל אחד יכול להשביע נפשו ורצונו במים מתוקים של תורה.
מכון תוס' יו"ט המבואר
ויה"ר שנזכה לראות בעינינו בהדלקת המנורה הטהורה בבית המקווה במהרה בימינו אכי"ר. לקבלת הגיליון באימייל ,וכן לתגובות או לתרומות והנצחות:
machontosfosyomtov@gmail.com
חודש כסלו תשפ"ז לפ"ק
ה'תוספות יום טוב' (אבות פ"א מ"ג) מסביר מדוע נקרא יצחק אבינו
בשם 'פחד יצחק' – משום שהיה מפחד תמיד שמא יחטא נגד ה' יתברך.
מעדני יו"ט
לקט משובח ונבחר עפ"י דברי רבינו על סדר הפרשיות התורה
גּורי ָא ִביו", לאור זאת יש לבאר את הכתוב "וַ י ֵֶּׁשב י ֲַעקֹב ְּב ֶא ֶרץ ְמ ֵ
שכוונתו היא שיעקב אבינו ישב ודבק במידת ה'מגור' והפחד של אביו, פרשת וישלח:
באותה יראת שמים עמוקה .ובזכות יראה זו ,זכה מיד להמשך הפסוק: האחרון שאינו סוף :ההוכחה מפרשתנו לבניין הבית
יֹוסף"; שהרי שלמה המלך אומר (משלי י ,כז) "י ְִר ַאת "אלֶּ ה ּתֹולְ דֹות י ֲַעקֹב ֵ ֵ השלישי
ּתֹוסיף י ִָמים" ,ומכיוון שיעקב אחז ביראת ה' ,התווספו לו ימים וחיים, ה' ִ
וַ יָּ ֶׂשם ֶאת ַה ְּׁש ָפחֹות וְ ֶאת יַ ְל ֵד ֶיהן ִראׁשֹונָ ה וְ ֶאת ֵל ָאה
'יֹוסף' המרמז על תוספת. וזהו סוד השם ֵ
יֹוסף ַא ֲחרֹנִ ים (בראשית לג ,ב). וִ ָיל ֶד ָיה ַא ֲחרֹנִ ים וְ ֶאת ָר ֵחל וְ ֶאת ֵ
על פי יסוד זה יובן עומק המדרש הידוע" :ביקש יעקב לישב
על הפסוק הזה אומר המדרש (ב"ר פרשה עח ,ח)" :הדא אמרה בשלווה ,קפץ עליו רוגזו של יוסף" .הרי ידוע ששכר המצוות ניתן לאדם
(זאת אומרת) :אחרון אחרון חביב" .ויש להתבונן :מה העומק בעולם הבא ,אך פירותיהן נאכלים גם בעולם הזה .אם כן ,בדין הוא
שהיה יעקב ראוי לישב בשלווה בעולם הזה ובעולם הבא .אלא שהשלווה והחידוש באמירה זו של המדרש?
ניתן לבאר זאת כך :הנה על בניין בית המקדש השני נאמר תלויה לחלוטין בדרך שבה האדם מקבל את מאורעות חייו .אילו יעקב
בנביא (חגי ב ,ט)" :גָּ דֹול י ְִה ֶיה כְּ בֹוד ַה ַּביִת ַהזֶּ ה ָה ַא ֲחרֹון ִמן ָה ִראׁשֹון" .היה מקבל את היעלמותו של יוסף באמונה מוחלטת שהכל לטובה –
האפיקורסים והכופרים מצאו בכך מקום לטעות ולהטעות ,וטענו בדיוק כפי שיוסף עצמו קיבל זאת (כשאמר לאחיו "וְ ַע ָּתה ַאל ֵּת ָע ְצבּו...
ֹלקים לִ ְפנֵ יכֶ ם") – הרי שהיה מתקיים בו שכר המצווה "ה ַּביִת ָה ַא ֲחרֹון" – משמע שזהו כִּ י לְ ִמ ְחיָה ְׁשלָ ַחנִ י ֱא ִ שמכיוון שהנביא קורא לבית השני ַ
ִיטב לָ ְך" גם בעולם הזה ,כשם שהתקיים אצל יוסף .אך מכיוון הבית הסופי ,וחלילה אבדה תקוותם של ישראל לבניין בית שלישי .של "לְ ַמ ַען י ַ
אך בעל ה'תוספות יום טוב' (דמאי פ"ז מ"ג) מוכיח את טעותם ש"קפץ עליו רוגזו של יוסף" – ויעקב שקע ברוגז ,בצער ובאבלות על
ִיטב לָ ְך" נדחה עבורו לעולם שכולו יה ַא ֲחרֹנִ ים" ,המאורע – ממילא השכר של "לְ ַמ ַען י ַ דווקא מהפסוק שלנו .התורה אומרת "וְ ֶאת לֵ ָאה וִ ילָ ֶד ָ
יֹוסף ַא ֲחרֹנִ ים" .מכאן טוב ,לעולם הבא ,ולא התממש בעולם הזה .מכאן למדנו שהכל הולך ומיד לאחר מכן מוסיפה שוב" :וְ ֶאת ָר ֵחל וְ ֶאת ֵ
ראיה מוחצת שגם אחרי שהכתוב קורא לדבר מסוים בשם 'אחרון' ,ונקבע לפי האופן שבו המקבל מגיב למאורעות.
לאור זאת ,מיושבת קושיה עצומה :הרי יוסף יצא לדרך באותו יום ייתכן שיהיה עוד דבר אחריו שייקרא אף הוא 'אחרון' .התואר 'אחרון'
אינו מסמל בהכרח סוף שאין אחריו כלום ,אלא בא לבטא חביבות כדי לקיים את מצוות כיבוד אב ,כשיעקב ציווה עליו "לֶ ְך נָ א ְר ֵאה ֶאת
ְׁשלֹום ַא ֶחיָך" .כיצד ייתכן שאירע לו נזק כה נורא והוא נמכר לעבד ,והרי וייקר :מי שחביב במעלתו נקרא 'אחרון' ,ומי שחביב עוד יותר נקרא
ִיטב לָ ְך"? אלא שלפי במצוות כיבוד אב ואם התורה מבטיחה "ּולְ ַמ ַען י ַ שוב 'אחרון'.
לאור זאת ,דווקא מפסוק זה אנו שומעים בשורת נחמה וראיה האמור הכל מיושב היטב :הקדוש ברוך הוא דן את יוסף לזכות ,ויוסף
לבניין בית המקדש השלישי המקווה לנו במהרה .שהרי ידוע ליודעי עצמו חי בתודעה ש"כל דעבדין מן שמיא לטב עבדין" (כל מה שעושים
ח"ן (חכמת האמת) כי הבית הראשון מכוון כנגד לאה אמנו ,והבית משמים לטובה הוא) .ואכן ,המכירה הייתה באמת לטובה והובילה
השני מכוון כנגד רחל אמנו .והנה ,הבית הראשון מכוון גם כנגד להצלתו ולהצלת משפחתו ,ולבסוף זכה יוסף בשלמות לאותה שלווה
אברהם אבינו שקרא למקום המקדש ַ'הר' ,והבית השני כנגד יצחק מובטחת בעולם הזה ובעולם הבא גם יחד.
(בן פורת יוסף -לבעל ה'תולדות יעקב יוסף') 'ש ֶדה' .ואילו הבית השלישי שייבנה במהרה בימינו ,מכוון שקראו ָׂ
"בית י ְִׂש ָר ֵאל"
כנגד יעקב אבינו שקראו ַּ'ביִת' ,ולכן הוא נקרא ֵּ
לחנוכה: (כמבואר בפסחים פח .).הבית השלישי יכלול בתוכו את מעלותיהם
של שני הבניינים הקודמים ויתעלה עליהם.
אף שנתנו בהם פתילות עבות נשתייר מעט וזהו עומק הברכה שבירכו הזקנים את בועז (רות ד ,יא)" :י ִֵּתן ה'
נודעת בישראל קושיית מרן הבית יוסף זי"ע (או"ח סי' תר"ע) למה יהם ֶאת ֵּבית יתָך כְּ ָר ֵחל ּוכְ לֵ ָאה ֲא ֶׁשר ָּבנּו ְׁש ֵּת ֶ
ֶאת ָה ִא ָּׁשה ַה ָּב ָאה ֶאל ֵּב ֶ
תיקנו חנוכה שמונה ימים ,הרי ביום הראשון לא היה כל נס ,שהרי היה י ְִׂש ָר ֵאל" .כלומר ,רחל ולאה מרמזות יחד על הבית השלישי – 'בית גליון קמ"א
בפך כדי להדליק יום אחד ,ואם כן היו צריכים חכמי אותו הדור לתקן ישראל' .ומכיוון שראינו בתורה שאצל שתיהן נכתבה המילה
חנוכה רק שבעה ימים – מיום כ"ו ואילך שבו התחיל הנס. ַא ֲחרֹנִ ים פעמיים ברצף ,נשמעת מכאן ההבטחה שגם אחרי הבית
השני שנקרא 'אחרון' ,עתיד להיות עוד 'אחרון' – הוא בית המקדש
לתרץ קושיית הבית יוסף ,יש לומר על דרך שכתב הט"ז (או"ח סי'
השלישי שייקרא על שם יעקב-ישראל.
תר"ע) ,שנעשה נס גם ביום הראשון ,שנשתייר מעט מן השמן ,כדי
שיחול עליו הברכה .וראיתי בהגהות מהרב"פ שתמה ,הרי על כרחך וזו כוונת המדרש באומרו "הדא אמרה" – מפסוק זה ממש אנו
נשתייר בו מעט שמן בלא נס ,שהרי שיערו חכמים חצי לוג מלילי טבת שומעים ולמדים את הכלל ש"אחרון אחרון חביב" :בכל מקום
הארוכים ,אולם לילי כסליו קצרים יותר ,ועל כרחך נשתייר. שנאמר 'אחרון' ,אין זה סוף פסוק שנגוזה בו התקווה חלילה ,אלא
ישנו עוד 'אחרון אחרון' שמגיע אחריו ,והוא החביב והנשגב מכולם.
ונראה לי לתרץ ,לפי מה שכתב התוס' יו"ט במנחות (פ"ט) בשם
הבן הדבר.
הירושלמי ,דבימות הקיץ היו עושה פתילות גסות ,ובימות החורף
פתילות דקות עיי"ש ,אלמא דשיערו הפתילה מדי לילה בלילה בכדי (אגרא דפרקא)
שיתבער החצי לוג שמן כולו ,ואם כן צריך לומר דמסתמא גם ביום
הראשון נתנו בו פתילה עבה בכדי שיתבער כולו כדרך שהורגלו בשאר
לילות ,ועל כרחך מה שנשתייר בו מעט שמן ,היה על פי נס כדברי הט"ז, פר' וישב:
ואתי שפיר. הכל הולך אחר המקבל
(ערוגת הבושם) גּורי ָא ִביו ְּב ֶאֶרץ ְּכנָ ַעןֵ .א ֶּלה ְ
ּתֹולדֹות וַ יֵּ ֶׁשב יַ ֲעקֹב ְּב ֶאֶרץ ְמ ֵ
יֹוסף (בראשית לז ,א-ב). יַ ֲעקֹב ֵ
חודש כסלו תשפ"ז לפ"ק
ופירש ר' עובדיה ברטנורא :ועל מה שלא שמע אומר לא
שמעתי -אם פוסק דין מן הסברא מדעתו לא יאמר כך שמעתי ששון יום טוב
מטעמת מהביאור הנפלא "ששון יו"ט" שבהוצאתנו -המבאר דברי התוי"ט
מרבותי .ומצינו באנשי חרן (בראשית כ"ט) כששאל מהם יעקב
לבקשת רבים מקוראי הגליון ,מביאים אנו טעימה מהפירוש
השלום לו ,אמרו לו שלום ,והנה רחל בתו באה עם הצאן,
כלומר ,זה אנו יודעים ,ואם תשאל יותר ,הנה רחל בתו באה עם הנפלא "ששון יום טוב" המבאר את דברי רבינו התוס' יו"ט -בשילוב
הצאן והיא תגיד לך ,כי אנחנו לא ידענו יותר מזה. תיבות הביאור בתוך דבריו.
בחרנו להגיש בפני הקוראים פירוש על דברי רבינו במסכת
קושי' על פי' הר"ב הלא אין זה אלא מדת האמת אבות (פרק ה' משנה ז) -הקשורים לפרשיות השבוע בשאילת יעקב
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי .פי' הר"ב אם פוסק דין מן אבינו את רועי הצאן של חרן ,בשלום לבן בן בתואל הארמי.
הסברא מדעתו ,לא יאמר כך שמעתי מרבותי ע"כ .ותמיהני דזו יש לציין שמפאת קוצר היריעה הבאנו רק את הפירוש המשולב
מדת כל אדם שלא לשקר ,כל שכן בפסק דין שיתלה עצמו באילן בתוך התיבות ,ורק מקצת מתוך ההערות המחכימות המעטרות את
גדול ,ואולי השומעים יסמכו עליו מפני ששמעו שזה קבל כך ,ונמצא הפירוש ,ויותר ממה שכתוב כאן מבואר ומפורט בספר עצמו ,ישמע
מכשיל הרבים שאפשר שאין הדין כך .גם הראיה שהביא מאנשי חכם ויוסף לקח -ללמוד בספר עצמו -בבחינת אותיות מחכימות,
חרן אינו ענין לנדון זה כלל [נראה כוונתו דעל שאלת יעקב על שלום לבן ,למה
וימצא נופת צופים וכל טעם.
שישקרו ויאמרו דבר בשם לבן שלא אמרו].
והרמב"ם פי' ולא יתפאר במה שלא ידע ,והוא אמרו על מה שלא
שמע אומר לא שמעתי [וכדאמרו ב מסכת דרך ארץ זוטא (פרק ב') :ואם חפצת ללמד על מה שלא שמע -אומר לא שמעתי
אל תאמר על מה שלא שמעת שמעתי ,ואם שאלוך דבר קטן ואי אתה יודע בו אל תבוש לומר
שנינו במשנה מסכת אבות (פרק ה משנה ז) :שבעה
איני יודע ,ואם שנית לך ולא שמעת אל תבוש לומר שנה לי ,ואל תשא פנים לעצמך לומר
דברים בגולם ושבעה בחכם ,חכם אינו מדבר בפני מי
שמעתי ,עשה דברים לשום פעולתן לדבר בהם לשמים] ע"כ .ועל זה יצדק ראיית שהוא גדול ממנו בחכמה ואינו נכנס לתוך דברי חבירו
אנשי חרן שאם בדרך ארץ הוא כך [ר"ל דבאנשי חרן אנו רואין שעל מה שלא ידעו,
ואינו נבהל להשיב שואל כענין ומשיב כהלכה ואומר על
אמרו לא שמענו ,ואם בדרך ארץ כך ,אע"פ דלא שייך ביה הא דאמרו שאם יאמר שמעתי לא
ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ,ועל מה שלא שמע אומר
ילמוד ויכנס ויצא ריקם ,ק"ו בעניני חכמה ותורה שע"י שיאמר שמעתי ,לא יגיע לידי לימוד], לא שמעתי ומודה על האמת וחלופיהן בגולם.
ק"ו בעניני חכמה ותורה:
גליון קמ"א
חודש כסלו תשפ"ז לפ"ק
סיפורים נפלאים ישועות ונחמות בזכות הזהירות
מלשוחח בשעת התפילה כתקנת רבינו התוס' יו"ט
התיק הרפואי ,גם בתסריט האופטימי ביותר הייתי אמור להגיע על ההצלחה ,הפרנסה והרפואה הפלאית – בזכות
אלונקה .בסייעתא דשמיא ,באותם ימים רבים התעוררו לזכותי הקבלה שלא לדבר בשעת התפילה
והתחזקו בשמירת קדושת בתי מקדש מעט .ברוך השם ,בדרך נס
התרפאתי לחלוטין ,בדיוק בזמן שהרופאים סברו שימיי ספורים עד כדי בהיותי ילד התגוררתי בחוץ לארץ .לצערי ,בשנים הסמוכות
כך שאושרה לי תעודת נכות לצמיתות ,המזכה אותי בקצבה של למעלה לגיל מצוות לא הייתה עבורי מסגרת לימודים מתאימה ,והייתי
מ 5,000-ש"ח בחודש. שרוי במצב של שקיעה בתוך עצמי .בגיל בר מצווה זכיתי לעלות
ברור לי לחלוטין שכל מי שייקח על עצמו הנהגה קדושה זו – יזכה לארץ ישראל עם שאיפות טובות להתעלות בתורה ובמידות ,אך
לראות ניסים ונפלאות ,כפי שמעידים רבים. מצבי היה מורכב מאוד; כמעט לא היו לי מושגים בסיסיים
בלימוד ,ונראה היה שאין לי שום סיכוי להצליח בארץ ,לא
ויהי רצון שנזכה כולנו לקיום שמירת בית המקדש השלישי ,בגילוי
בלימודים ולא בהתבססות כללית.
כבוד מלכותו עלינו בקרוב.
בחסד ה' התקבלתי לאחת הישיבות הקטנות ,אך זמן קצר
(מכתב מבעל המעשה הרב נ.נ .ב"ב -גל' קדושת בתי מקדש מעט)
לאחר שנכנסתי לשיעור א' שקלו בהנהלה להוציא אותי ,משום
שפשוט לא היה לי מה לחפש שם מחמת רמתי הלימודית
מחאת כבוד התפילה שהצילה חיים והרעידה את הנמוכה .בסייעתא דשמיא הוחלט להשאיר אותי ,אך בסוף השנה
העיירה הודיעו לי שאין טעם שאעלה לשיעור ב' ,ועליי להישאר שנה
נוספת בשיעור א' – דבר שכידוע עלול לרסק בחור לרסיסים.
ר' מנשה ,יהודי תושב עיירה סמוכה למונסי שבארה"ב ,היה הפלא הגדול הוא שלאחר כשלוש שנים נוספות בישיבה קטנה,
בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה בהשפעת נדיב מוכר ממונסי. הפכתי לאחד הבחורים הטובים בישיבה ,עליתי בשעטו"מ
עם תחילת דרכו ,החל ר' מנשה להתפלל במניין בבית הכנסת לישיבה גדולה והמשכתי לעשות חיל בלימודיי.
הסמוך למקום מגוריו .אולם ,הוא נחרד לגלות תופעה שלילית שרווחה לאחר מכן ,כשהגעתי לפרק השידוכים ,זכיתי להינשא לבת
במקום :אנשים דיברו בחופשיות בשעת התפילה ובעת קריאת התורה. חו"ל .על פי הנתונים הטבעיים והמציאות הפשוטה ,לא היה לנו
הוא לא הצליח להבין כיצד ייתכן שבמקום קדוש כל כך ,שבו עומדים שום סיכוי הגיוני למצוא מקור פרנסה בארץ .למרות זאת ,בניסים
בתפילה לפני אלוקים חיים ,מסוגלים מתפללים לנהוג בקלות ראש גלויים זכינו שמעולם לא חסר לחמנו .זכינו להשיא את כל בנינו
ובזלזול כה צורם. ובנותינו מבלי להזדקק כלל לגמ"חים! יתרה מכך ,גם לאחר
בכאבו ,תינה ר' מנשה את צערו בפני אותו נדיב שקירבו לתורה. שזכינו להשיא שלוש בנות ברצף ללא חובות כלל ,נותר בידינו
הגביר התייעץ עם רבו ,וייעץ לר' מנשה שיחשה בינתיים .הנימוק היה מקור הכנסה גדול וקבוע למחיה.
פשוט :מכיוון שהוא מתפלל חדש בקהילה ,סביר להניח שדבריו לא במבט לאחור ,קשה לי להבין מדוע מן השמיים זכינו לשפע
יישמעו ולא יתקבלו .ר' מנשה סבר וקיבל. כזה .כיוון שפסקה נבואה לא נוכל לקבוע דברים בוודאות ,אך
אולם ,בקריאת התורה של יום חמישי ,י' בניסן תשפ"ד ,התרחש נראה בעליל שהעובדה שעמדה לי היא שזכיתי מצעירותי
אירוע שהפר את השתיקה .אחד מחשובי הקהל התכבד בעלייה לתורה, להתאמץ לקיים את ההלכה של כבוד בית הכנסת ובית המדרש
ובמהלך הקריאה עצמה החל – בשיא החוצפה – לשוחח עם חברו .ר' כפשוטה – דהיינו ,שלא לשוח כלל שיחת חולין בשעת התפילה
מנשה לא יכול היה לסבול זאת יותר .מקירות לבו הוא החל לזעוק ובמקדשי המעט.
מחאה אדירה על ביזיון התורה וחילול הקודש .קריאת התורה הופסקה מעניין לציין שאף שקיימתי זאת כהנהגה פרטית ,זיכני הבורא
כמובן ,ומהומה רבתי פרצה בבית הכנסת. ואנשים רבים שראו זאת והבינו שהדבר אפשרי ,החליטו לקבל על
העולה החצוף פנה לר' מנשה בעזות פנים וצעק" :אתה חדש פה עצמם הנהגה זו גם כן .מאז שזכו לכך ,הם התבטאו באוזניי
וכבר מביע דעות? מי אתה שתגיד לנו מה לעשות כאן! אצלנו מדברים בביטויים נדירים" :ההנהגה הזו הצילה את חיי"" ,מאז אני מוצא
בשעת התפילה וקריאת התורה ,ואם זה לא מוצא חן בעיניך – תסתלק טעם בלימוד"" ,מאז אני זוכר את מה שאני לומד"" ,יש לי כוונה
מכאן וחפש לך מקום אחר!" .ואכן ,ר' מנשה סגר את סידורו ויצא מיד אחרת בתפילה וריכוז ברמה אחרת" ,ועוד כהנה וכהנה.
מבית הכנסת ,עוזב מאחוריו את המקום שבו חולל כבוד התפילה. ראוי להוסיף שיש הסבורים בטעות שהנהגה זו עלולה לפגוע
את השבת שלאחר מכן" ,שבת הגדול" ,עשה ר' מנשה הרחק משם, באנשים ,למשל כאשר פונים אליך בבית הכנסת או בבית המדרש
בפלורידה ,אצל משפחה חרדית שהזמינה אותו להתארח בחג הפסח. בענייני חולין ואתה אינך עונה .אולם הניסיון מוכיח שאין הדבר כן גליון קמ"א
והנה ,באותה שבת קודש ,י"ב בניסן ,אירע פיצוץ עז בבית הכנסת כלל וכלל! אדרבה ,כאשר אדם פונה אליך ,ואתה משיב לו בחיוך
המדובר במונסי (תרתי משמע) .הדי הפיצוץ החרידו את כל הסביבה. רחב ובצניעות" :אני נוהג שלא לדבר בבית המדרש" – תגובה זו
בית הכנסת נהרס כליל ,ולמרבה הכאב והזעזוע ,גם ארון הקודש וספרי מעוררת רק הזדהות והערכה ,ולא חלילה להפך .אני מעיד על
התורה שבו עלו בסערה השמימה ,רחמנא ליצלן .בחסדי שמים ובנס עצמי שנהגתי כך תמיד ,ומעולם לא אירע לי שהתגובה מן הצד
גלוי לא היו פגיעות בנפש ,שכן בית הכנסת היה ריק מאדם באותה השני לא הייתה חיובית ומכבדת.
שעה. נקודה נוספת שאני מבקש להוסיף :מטבעי ניחנתי בזיכרון
מחקירת המשטרה שהחלה מיד התברר כי מקור הפיצוץ היה חלש מאוד .אינני מצליח לזכור אפילו מספר טלפון אחד ,וגם
בבלוני גז שהיו צמודים למבנה .אך הנתון המטלטל ביותר שנחשף שמות של אנשים אני נוטה לשכוח .ובכל זאת ,זכיתי לסייעתא
בחקירה היה זהותו של האחראי לתקלה :התברר כי אותו אדם דשמיא מופלאה בזיכרון תלמודי .ההסבר לכך פשוט ,שהרי
שהתחצף לר' מנשה ועלה לתורה ביום חמישי ,הוא זה שטיפל בבלוני מפורש בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ו ,סעיף כ"ב)" :ברית
הגז לפני שבת .ברשלנות פושעת ,הוא התקין את שסתום הגז שלא כרותה ,כל הלומד בבית המדרש לא במהרה הוא משכח" .וכידוע
כראוי ,מה שהוביל לדליפה ולפיצוץ ההרסני. מה שאמר על כך הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל :הברית הזו
מיותר לציין כי כל מתפללי אותו בית כנסת היו מזועזעים עד עמקי מתקיימת דווקא כאשר בית המדרש אכן נשמר כ"בית מדרש",
נשמתם ממה שאירע .איש לא היה יכול להתעלם מהקשר הישיר ודוק היטב.
והמצמרר שבין הדיבור והזלזול בתפילה – לבין הפיצוץ שהחריב את לסיום ,ברצוני לשתף שבמהלך חיי הייתה תקופה שבה
המקום ,והציבור כולו החל בעריכת חשבון נפש נוקב. חליתי ל"ע .דעת הרופאים בארץ הייתה שאין למחלתי תרופה,
את התחושה הכללית סיכם היטב אחד המתפללים שהתבטא: והוטסתי לחו"ל .כשהגעתי לשם ,נכנסתי לבית החולים כשאני
"זלזול בשסתום הפה – הוא שגרם לקלקול בשסתום הגז". הולך על רגליי .הפרופסור שעבר על האבחונים נדהם ואמר שלפי
(גל' איש לרעהו)
הגליון נתנדב לע"נ הרה"ח ר' חיים בן הרה"ח ר' משה ז"ל נפטר ז"ך כסלו ת.נ.צ.ב.ה
הונצח ע''י בנו הרה"ח ר' יהונתן אלכסנדר ישראל שליט''א
