gilyoines.com

בית ישי על התורה · Beis Yishai Al Hatorah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בית ישי על התורה · Beis Yishai Al Hatorah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫על התורה‬ ‫‪ ‬פרשת ויצא ‪‬‬ ‫בית ישי‬ ‫מתורתו של רבינו מרן רבי שלמה פישר זצוק"ל‬ ‫והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (כח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫בך כל משפחת האדמה ובזרעך (כח‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫ולמה הזכיר יציאתו‪ ,‬אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן‬ ‫בשבת (קיח‪ ).‬המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים דכתי'‬ ‫שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם פנה הודה פנה‬ ‫אז תתענג על ה' וגו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך לא כאברהם וכו' ולא‬ ‫זיוה פנה הדרה‪ ,‬וכן ותצא מן המקום (רות א‪ ,‬ז) האמור בנעמי ורות (רש"י)‪.‬‬ ‫כיצחק וכו' אלא כיעקב דכתי' ביה ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה‪.‬‬ ‫הקשה כלי יקר ושאר מפרשים מה ענין זה אצל יציאה זו דווקא‪,‬‬ ‫הענין‪ ,‬כי כידוע זה לעומת זה עשה האלהים (קהלת ז‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫הרי מצינו הרבה יציאות באברהם ויצחק ואף ביעקב עצמו?‬ ‫נמצא‪ ,‬שהקדושה ובחינת ה"לעומת" שלה מצרנים ושכנים הם‬ ‫והנראה לתרץ כי רבותא אשמעינן קרא שאע"פ שיציאה זו‬ ‫וכידוע בדברי האריז"ל‪ .‬וכדרך שכנים‪ ,‬יש ביניהם סכסוכי גבולות‪.‬‬ ‫היתה בסתר ובחשאי שלא ירגיש בו עשיו‪ ,‬וכמ"ש בעה"ט ודעת‬ ‫שכל אחד מהם שואף ומשתוקק להרחיב את גבוליו ומצריו‪ .‬וכמובן‪,‬‬ ‫זקנים מבעלי התוס' שיצא בהחבא‪ ,‬אפ"ה עשתה רושם‪ .‬וזה שהביא‬ ‫כל הרחבה כזו היא על חשבון שכנו‪ .‬שכשזה מרחיב גבולו‪ ,‬הרי‬ ‫רש"י כיוצ"ב ברות ונעמי דאיתא במדרש (מ"ר רות פרשה ב‪ ,‬יב)‬ ‫גבול שכנו מיצר ומצטמצם‪ .‬וכדכתיב (ישעי' כח‪ ,‬כ) כי קצר המצע‬ ‫שהלכו יחפות ופי' המפרשים שהלכו בצנעה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מהשתרע והמסכה צרה וגו' ופי' בגמ' (סנהדרין קג‪ ):‬קצר‬ ‫מלהשתרע עליו שני רעים כאחד ע"ש‪.‬‬ ‫ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם‬ ‫והנה המענג את השבת עובד את ה' בשני יצריו גם ביצר‬ ‫מראשתיו וישכב במקום ההוא (כח‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫הרע‪ ,‬שהופך גם הרע שבו לטוב וכמ"ש תתענג על ה' שאוכל‬ ‫ולמדנו שתיקן תפילת ערבית (רש"י)‪.‬‬ ‫לש"ש‪ .‬והנה בכל אדם יש ב' חלקים חלק הטוב וחלק הרע‪ ,‬אבל‬ ‫בברכות (פ"ד מ"א) תפילת הערב אין לה קבע‪ ,‬פי' הגר"א‬ ‫באדם זה‪ ,‬הטוב השיג את גבול היצה"ר ולא השאיר לו מקום‪ .‬וזהו‬ ‫שאין לה זמן קבוע אלא זמנה בשעה שאין זמן תפילה אחרתא‪.‬‬ ‫נחלה בלא מצרים שנחלת הטוב אינה מוגבלת ע"י חלק הרע‪.‬‬ ‫ונראה מקור לדבריו מהא דהגמ' (ברכות כז‪ ).‬מוכיחה דרב ס"ל‬ ‫והנה כתיב בפ' בלק (כב‪ ,‬כו) ויוסף מלאך ה' עבור ויעמוד במקום‬ ‫כרבי יהודה דזמן מנחה עד פלג המנחה מדצלי של שבת בע"ש‬ ‫צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל‪ ,‬וכ' רש"י בשם המדרש מה ראה‬ ‫מבעוד יום‪ ,‬ולכאו' צ"ע דמ"מ מנ"ל לרב דלרבי יהודה מתחיל מיד‬ ‫לעמוד בשלושה מקומות‪ ,‬סימני אבות הראהו‪ .‬והיינו כי מצד אברהם‬ ‫זמן ערבית‪ ,‬אע"כ כהגר"א‪ ,‬וז"פ‪.‬‬ ‫הי' מקום לאחיזת הרע שיצא ממנו ישמעאל‪ ,‬וכן מצד יצחק שיצא‬ ‫ממנו עשו‪ ,‬יש לבלעם מקום אחיזה לשלוט בישראל ולקללם‪ ,‬משא"כ‬ ‫ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי‬ ‫מצד יעקב‪ ,‬ולכן בפעם השלישית הי' הרע במקום צר אשר אין דרך‬ ‫אלהים עלים וירדים בו וגו'‪ .‬ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין‬ ‫לנטות ימין ושמאל‪ ,‬משום שיעקב היה מטתו שלמה ולא הי' בו שום‬ ‫זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים (כח‪ ,‬יב‪-‬יז)‪.‬‬ ‫אחיזה לרע‪ ,‬וז"ש שיעקב נחלתו בלי מצרים ששום רוח של נחלתו אין‬ ‫עולים ויורדים ‪ -‬עולים תחלה ואחר כך יורדים‪ ,‬מלאכים שליווהו בארץ‬ ‫לה מצר ע"י הרע [שתמיד המצרים באים מחמת שיש חלק לזולתו]‬ ‫אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע‪ ,‬וירדו מלאכי חוצה לארץ ללותו (רש"י)‪.‬‬ ‫וה"נ המתענג על ה' יש לו נחלה בלא מצרים בלא אחיזת הרע כללג‪.‬‬ ‫א"ר אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע ואמצע‬ ‫שיפועו מגיע כנגד בית המקדש‪ ,‬שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה‬ ‫והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו‬ ‫וירושלים בצפונה בגבול שבין יהודה ובנימין ובית אל היה בצפון של נחלת‬ ‫בך כל משפחת האדמה ובזרעך (כח‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע‬ ‫פי' שיתרבה זרעך כ"כ עד שלא תספיק להם ארץ מגוריהם‬ ‫וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלים (רש"י)‪.‬‬ ‫ועל כרחם יתפשטו וירחיבו גבולם מכל הד' רוחותד‪.‬‬ ‫פי' דכולל כל שטח יהודה ובנימין‪ ,‬ועל אלו נאמר אי"ז כי אם‬ ‫בית אלהים וגו'‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ד מקדוה"ח הי"ב) אין‬ ‫ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה (כט‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫מעברין השנה אלא בארץ יהודה שהשכינה בתוכה שנא' לשכנו‬ ‫צ"ב למה הוצרך הכתוב להשמיענו זה‪.‬‬ ‫תדרשו‪ .‬ובמו"ק (כו‪ ).‬הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך‬ ‫והנראה בהקדם מש"כ הרמב"ן להלן (פס' כז) וז"ל‪ ,‬כי דברי לבן‬ ‫היו מדבר וקורע‪ ,‬ופשוט‪ ,‬שהכונה גם לארץ בנימין שגם היא שכנו‬ ‫בערמה אמר ליעקב לא יעשה כן במקומינו כי לא יניחוני אנשי‬ ‫של מקום כדגמירי דשכינה בחלקו של בנימין‪( .‬ועי' ב"י או"ח‬ ‫המקום לעשות כן כי נבלה הוא אצלם‪ ,‬אבל תמלא שבוע זאת ונתן‬ ‫תקס"א)ב‪ .‬ומכיון שגם בנימין בכלל זה לכן בקצה נחלת בנימין‬ ‫לך אני וכל אנשי המקום גם את זאת וכו'‪ .‬ולכן הקדים הכתוב לספר‬ ‫בבית אל מתחלפים שם מלאכי א"י במלאכי חו"ל דמשם והלאה‬ ‫כי אסף את כל אנשי המקום שיוכל אח"כ לתלות האשם בהם‪.‬‬ ‫שכבר אינו בית אלהים נחשב אתחלתא דיציאת יעקב מא"י‪.‬‬ ‫ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה‪ ,‬בלא שיכנס באמצע הבטחת והיה זרעך‪,‬‬ ‫א ועמש"כ בקונ' אוצר בלום (נדפס בקובץ ישורון מ"ו) ליישב מה שתמהו על‬ ‫אלא דמכיון שזה חלק מהבטחת והיה זרעך לכן נאמר בהמשך לזה‪ .‬ומ"מ אין‬ ‫פירושו שהוא נגד הגמ'‪.‬‬ ‫הדברים אמורים אלא באופן הברכה‪ ,‬אבל סו"ס ע"י ריבוי זרעו נמצא מתברך‬ ‫ב ועמש"כ דרשות ב"י סי' ס' הערה יג‪.‬‬ ‫בנחלה פרוצה בלי מצרים‪ .‬ושפיר קאמר (מט‪ ,‬כו) ברכות אביך גברו על ברכות‬ ‫ג ע"ע דרשות בית ישי סי' י"ב וסי' כו הערה יב‪.‬‬ ‫הורי עד תאות גבעות עולם‪ ,‬וכתב רש"י לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי‬ ‫ד א‪ .‬ה‪ .‬ואין הבטחה זו חלק מהבטחת הנחלה‪ ,‬תדע דלא קיפל תחתיו אלא רק‬ ‫גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנא'‬ ‫את א"י‪ .‬ומרווחנא בזה נמי סדר המקראות‪ ,‬דאל"כ היה זה צריך להאמר עם‬ ‫ופרצת ימה וכו' מה שלא אמר לאברהם וליצחק עכ"ל‪( .‬הערת הר"מ פישר)‪.‬‬ ‫הבטחת הנחלה ברישא דקרא‪ ,‬הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך‬ ‫ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב (לא‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני ה'‬ ‫ב"פ במסורה כי ברח‪ ,‬חדא הכא‪ ,‬ואידך ויגד למלך מצרים כי‬ ‫בגללך וגו' ‪ .‬ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר‬ ‫ברח העם (שמות יד‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫היה מקנך אתי (ל‪ ,‬כז‪-‬כט)‪.‬‬ ‫ונראה שכל ענין יעקב עם לבן היה ענין הכנה לגלות מצרים‪,‬‬ ‫פי' בספורנו לא תייחס הברכה לניחוש הנמשך אחר המזל אלא‬ ‫וכל מה שארע לזה ארע בזה‪ ,‬עבדו מתחילה בפה רך‪ ,‬ואח"כ בפרך‪,‬‬ ‫תייחסו לשלמות עבודתי והשתדלותי‪ ,‬אמנם אמת גם זה שברך ה'‬ ‫ואח"כ ברח‪ ,‬ובשניהם פגשם עמלק – עשיו בבריחתם‪ ,‬ושניהם עברו‬ ‫אותך לרגלי‪.‬‬ ‫מים (זה מעבר יבק וזה הים)‪ ,‬ושניהם יצאו ברכוש גדול‪ ,‬וז"ש (ל‪,‬‬ ‫יבואר ע"פ משארז"ל (סנהדרין לט‪ ):‬אמר ליה אחאב לעובדיה‬ ‫כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני‬ ‫ביעקב כתיב ויברכני ה' בגללך ביתא דההוא גברא לא מיבריך‬ ‫ואלכה אל מקומי ולארצי‪ ,‬כי כיון שנולד יוסף נגמר גלות יעקב‬ ‫שמא לא ירא אלהים אתה יצתה ב"ק ואמרה ועובדיה היה ירא את‬ ‫ומתחיל גלות מצריםו‪.‬‬ ‫ה' מאד אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה‪ .‬ועל זה אמר לו‬ ‫יעקב לא תיחס הברכה למזל אלא לעבודתי‪ .‬ומ"מ מסיים אמנם‬ ‫ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו‬ ‫אמת גם זה שברך ה' אותך לרגלי‪ ,‬והענין כמש"ש בגמ' קודם לזה‬ ‫שם על הגל (לא‪ ,‬מו)‪.‬‬ ‫ר' אליעזר רמי כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקוויו משל לאדם‬ ‫הם בניו שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה (רש"י)‪.‬‬ ‫שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו כשהוא עודר אינו‬ ‫ול"נ אחיו אחיו ממש‪ ,‬שהיו ליעקב עוד אחים‪ ,‬כמשאה"כ (כז‪,‬‬ ‫עודר אלא הטובים שבהם‪ ,‬וה"נ רק בחינת ההשקאה היתה ע"י‬ ‫לז) הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים‪ ,‬והאחים‬ ‫הברכה‪ ,‬ואילו בחינת העידור לא היתה ע"י ברכה אלא אך ורק‬ ‫הלכו אתו לארם כי הוא היה גדול האחים ונטפלו אליו‪ .‬ומכאן תלמד‬ ‫שלמות עבודתי וטרחתי‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לשאר מקומות שאע"פ שלא הוזכר בכתוב שהי' עוד בנים אין מזה‬ ‫ראיה‪ .‬ויובן בזה הפס' ביוסף (מח‪ ,‬ו) ומולדתך אשר הולדת אחריהם‪,‬‬ ‫ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים‬ ‫ודלא כהתרגום שם‪.‬‬ ‫וחמרים (ל‪ ,‬מג)‪.‬‬ ‫ולכאו' בכ"מ הקדימו עבדים לשפחות ואמאי כאן הקדים‬ ‫וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (לא‪ ,‬נג)‪.‬‬ ‫השפחות‪ .‬והנראה דכיון דהיו לו ד' נשים פשוט שהיו לו יותר‬ ‫לפי הפשט בפחד ומורא שיש לו כלפי אביו‪ ,‬כמ"ש איש אביו‬ ‫שפחות מעבדים והוזכרו הרבים קודם‪.‬‬ ‫ואמו תראו (ויקרא יט‪ ,‬ג) ז‪.‬‬ ‫ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו‬ ‫ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא‬ ‫(לא‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫מחנים (לב‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫למה נעכב על ידך מלשוב‪ ,‬כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו בין הזכרים‬ ‫מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו (רש"י)‪.‬‬ ‫(רש"י)‪.‬‬ ‫וקשה דמסתמא כשהיה בא"י מקודם ג"כ היו לו מלאכים לשמרו‬ ‫תימה‪ ,‬דרש"י סותר דברי עצמו‪ ,‬דביבמות (סב‪ ).‬פי' דבבני נח בן‬ ‫(וכדלעיל כח‪ ,‬יב)‪ ,‬ומאי שנא השתא שנתעורר לומר מחנה אלהים‬ ‫ובת שווין‪.‬‬ ‫זה ולקרות שם המקום מחנים‪ .‬וא"ת ע"ש שתי מיני מחנות אכתי‬ ‫ובפשוטו מתפרש הך קרא העוד לנו חלק ונחלה כו' דאין לבת‬ ‫קשה דכשיצא מא"י לחו"ל מסתמא נמי נפגשו מלאכי א"י עם‬ ‫ירושה כלל‪ .‬וכן משמע מלשון הכתוב בפרשת נחלות (במדבר כז‪,‬‬ ‫מלאכי חו"ל‪.‬‬ ‫ח) והעברתם את נחלתו לבתו‪ ,‬שהוא חידוש להעביר הנחלה לבת‪,‬‬ ‫וצ"ל שכל זמן שלא הכיר מלאכי חו"ל לא ידע להבחין במעלת‬ ‫ובנות צלפחד היה פשוט להן שלא תירשנה‪.‬‬ ‫מלאכי א"י‪ ,‬ע"ד שארז"ל (ברכות ט‪ ):‬לעולם ירוץ אדם לפני מלכי‬ ‫ולישב דברי רש"י נראה‪ ,‬דקודם מ"ת היה בן קודם לבת‪ ,‬ואחר‬ ‫ישראל וכו' אפילו לקראת מלכי אוה"ע שאם יזכה יבחין‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫מתן תורה הורע ונשתנה הדין להיותם שוויםה‪.‬‬ ‫החכם (ספר יצירה פ"ו מ"ב) הרע מבחין את הטוב‪ ,‬וכמש"כ רש"י‬ ‫והענין‪ ,‬דאצל ב"נ לעולם בן כבת‪ ,‬ולכן פסק הרמב"ם (עבדים‬ ‫(כח‪ ,‬י) יציאת צדיק עושה רושם דכל זמן שהוא בעיר אין מרגישים‬ ‫פ"ט ה"ב) דגוי מוכר בנו ובתו דהוי דומיא דישראל שהאב מוכר‬ ‫הטובה‪.‬‬ ‫בתו לאמה‪.‬‬ ‫הודעה‬ ‫במלאות חמש שנים להסתלקותו של רבינו הגדול זצ"ל‪ ,‬נעלה לציון ביום שלישי‬ ‫י"ד בכסלו בשעה ‪ 13:30‬בחלקת הנביאים בהר הזיתים‪.‬‬ ‫לתיאום וצירוף נוסעים לרכב נא להתקשר – ‪.0548487201‬‬ ‫ז א‪ .‬ה‪ .‬וכן מפורש בתנחומא (פר' ויצא) וישבע בפחד אביו יצחק‪ ,‬ח"ו לא נשבע‬ ‫ה וא"ש בזה מ"ש סוף איוב (מב‪ ,‬טו) ויתן להן אביהם נחלה בתוך אחיהם‪,‬‬ ‫אותו צדיק בשמו של מלך אלא בחיי אביו כאדם הרוצה לאמת דבריו ואומר‬ ‫ופירש"י‪ ,‬מתוך חשיבותן ויפיין נתן להם נחלה עם האחים‪ .‬ואתא כמ"ד דאיוב‬ ‫חי אבא אם אעשה זאת‪ ,‬ואף אותה שבועה לא נשבע לולי הפחד כדכתיב בן‬ ‫קודם מ"ת היה‪.‬‬ ‫יכבד אב‪.‬‬ ‫ו נ' דזה נמי הטעם מה שמזכירים בהגדש"פ ארמי אובד אבי‪ .‬ועמש"כ בב"י‬ ‫דרשות סי' ל'‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה‪beitishai@gmail.com :‬‬