זמירות ליל שבת · ZEMIROS LEIL SHABBOS

יט סדדליכישגת
כשחוזרים מבית הכנסת אומרים :עבת על1ם וימב1ךןי,
ואומרים:
‘של 1ם ןןליכם מלאכי ה־שרת מלאכי
ן5לי1ן ממלך מלכי המלכים
שכשפעמים הפןדוש כרוך tMIfl
ב 1א כ ם לשלום מלאכי השלום מלאכי
ן^ליון ממלך מלכי המלכים
פזלפז פעמים הרןרוש כרוך הוא:
מלאכי
«י השלום
T מלאכי
»* לשלום
*T בITר כו9ד
ן5ליון ממלך מלכי המלכים
שלשפעמים המןדוש כרוך tl^in
צ א ת כ ם לשלום מלאכי השלום מלאכי
ן3ליון ממלך מלכי המלכים
שכשפעמים הפןדוש כרוך tMIfl
כי מלאכיו יצוה לך לעמךך בכל דרכיך:
י :ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:
ישמחו במלכותך
דב1ן כל העולמים אד1ן בל הנ'שמ1ת אד1ן השל1ם.
מלך אביר .מלך ברוך .מלך גדול .מלך דובר
שלום .מלך הדור .מלך ותיק .מלך |ך .מלך חי
העולמים .מלך טוב ומטיב .מלך יחיד ומיוחד .מלך
כביר .מלך לובש רחמים .מלך מלכי המלכים .מלך
נשגב .מלך סומך נופלים .מלך עשה מעשה בראשית.
מלך פודה ומציל .מלך צח ואדום .מלך ך,דוש .מלך
רם תשא .מלך שומע תפלה .מלך תמים דךכו:
מודה אני לפניך ך אלהי ואלהי אבותי .על כל החסד
אשר עשית עמךי ואשר אתה עתיד לעשות
עמי ועם כל בני ביתי ועם כל בריותיך בני בדיתי.
וברוכים הם מלאכיך הקדושים והטהורים שעשים
ךצונך .אדון השלום מלך שהשלום שלו בךכני בשלום.
ותפקוד אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל
לחיים טובים ולשלום :מלך עליון על כל צבא מחם.
יוצרנו יוצר בראשית .אחלה פניך המאירים שתזכה
אותי ואת כלי בני ביתי למציא חן ושכל טוב בעיניך
ובעיני כל בני אדם ורווה ובעיני כל רואינו לעבודתך.
וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה ומתוך עשר
וכבוד ומתוך מעוט עונות .והסר ממני ומכל בני ביתי
כא סדדליכישגת
ומכל עמך בית ו^ראל כל מיני חולי וכל מיני מתה
וכל מיני דלות ועניות ואביונות .ותן בנו .יצר טוב
לעבדך באמת ותךאה ובאהבה .ונהיה מכבךים בעיניך
ובעיני כל רואינו .כי אתה הוא מלך הכבוד כי לך נאה
כי לך ןאה :אנא מלך מלכי המלכים צוה למלאכיך
מלאכי השרת משךתי עליון שיפקדוני ברחמים ויברכוני
בבואם לביתי ביום כןךשנו .כי הךלנןתי נרותי והצעתי
מטתי והחלפתי שמלותי לכבור יום השבת .ובאתי
לביתך להפיל תחנתי לפניך שתעביד אנחתי .ואעיד
אשר בראת בששה ימים כל היצור .ואשנה ואשלש
” “T V S V T “S T * T T 2 יי S T T T V
עור להעיר על כוסי בתוך שמחתי .כאשר צויתני לזכרו
ולהתענג ביתר נשמתי אשר נתת בי :בו אשבות כאשר
צויתני לשךתך וכן אגיד גדלתך ברנה .ושויתי ין
לר^ראתי שתרחמני עוד בגלותי לגאלני .ולעורר לבי
לאהבתך .ואז אשמור פקוךיך וחפןיך בלי עצב ואתפלל
כדת כראוי וכנכון :מלאכי השלום בואכם לשלום.
ברכוני לשלום ואמרו ברוך לשלחני הערוך .וצאתכם
לשלום מעתה וער עולם אמן סלה:
ישמחו במלכותך כג
אשת חיל מי ימצא .ורח׳ק מפנינים מכרה:
בטח בה לב בעלה .ושלל לא יחסר:
גמלתהו טוב ולא רע .כל ימי חייה :דרשה
צמר ופשתים .ותעש בחפץ כפיה :היתה כאניות
םוחר .ממרחה תביא לחמה :ותקם בעוד לילה.
ותתן טרף לביתה וחיק לנערתיה :זממה שדה
ותהחהו .מפרי כפיה נטעה כרם :חגרה בעוז
מתניה .ותאמץ זרוע׳תיה :טעמה כי טוב סהרה.
לא יכבה בלילה נרה :ידיה שלחה בכישור.
־" * T I * T VT •• T ^ ™ V * I
וכפיה תמכו פלד :כפה פרשה לעני .וידיה
שלחה לאביון :לא תירא לביתה משלג .כי כל
ביתה לבש שנים :מרבדים עשתה לה .שש
ואתמן לבושה :נודע בשערים בעלה .בשבתו
עם זלןני ארץ :סךין עשתה ותמכר .וחגור נתנה
לכנעני :עז והדר לבושה .ותשחק ליום אחרון:
פיה פתחה בחכמה .ותורת חםד על לשונה:
צופיה הליכות ביתה .ולחם עצלות לא תאכל:
המו בניה ויאשרוה .בעלה וןהללה :רבות בנות
כג סדדליכישגת
עשו חיל .ואת עלית על כלנה0 :ר החן והבל
מפרי
... תנו לה
*־ היא תתהלל:
יראת יי • T S
«»™ אישה
T היפי.
ידיה .ויהללוה בשערים מעשיה:
אתקינו סעודתא -
הכינו את הסעוןה ,־שעל
אתקינן! סעודתא דמהימנותא
יןה נכריז על הא*כ?ונה חדותא
T T S
עלמתא T •• T S
ה־שלכ?ה בה׳ 'שהוא ב 1רא
העולם ,ןהיא שמחתו של
המלך הקדוש.
פדי׳שא:
״^* T
רמלכא
t״•Iד
סעודת את הכינו ד מ ל כ א. ס עו ד ת א « ת לןי *נןי
המלך זו הסעודה )בליל
שבת( כ?כןה ׳הקל תפוחין דא היא סעוךתא
קדישיך■ שהיא בחינת
וצחק אבינו המכנה ׳שדה דחרןל תפוחי! פןדי־שין 1יןעד
תפוחים קדושים׳ /ן ^ז ה
בחינת קעקב אבינו המכנה אנפי! ועתיקא קדישא .אתי!
]אברהם אנפין׳ ׳זעיר
אבינו המכנה ׳עתיקא לסעדא בהדה:
הפזצטרפים קדישא׳
לסעודה.
ישמחו במלכותך כד
פזם מחבר הזמר רבי יצחק לוריא)האריז״ל( ועומו חתום בראפזי החרוזים
למיעל נע5בחין. א זמר אזמר ב־שבחין״ אזפ?ר ]א־שבח לה׳ ]על
ג 1פר»חק ’ .ךבחקל רזפוהין. הכ?קטרגים ,ן!פתחנ לפני !די כך
שערי קדשה של מעלה המכנים ׳שדה
דאנון'קדיעק: 0i3נחים׳/
זמין לוז העותא .בפתורא נ השכינה הקדושה תקיה עמנן כעת,
כשיהשלחן ערוך בלקט משתה ,ובנרות
חךרזא .ובמנךתא טברזא.
הדולקים יפה ,ומאירים כ?על ראשינו..
תהרא על ריעין:
י מינא ושמאלא ,ובניהו כלה.
T I T T S T ״ •
שלשת הימים שק־ךם השבת הולכים
מימין השבת ,ושלשת הימים שלאחר
ומאנין א^א. בקשוטין
השבת הולכים משמאלה ,וביניהם
הולכת השבת שהיא ככלה ,המעטרת
בקשוטים ובגדים נאים.
י חבק לה בעלה .ובים1ךא הקב״ה !חבק באהבה עןה לכנסת
!שראל בעת שמת!חד עמה ״ בשבת,
וילה .ךעביד'נןחא לה .ןהא
ןעל !די נחת רוח שעושים לשבת! ,היו
כתיש כתישין' :
המקטרגים נכתשים עד דק 1מ ר iבטלים.
צ וחין אף עקתין .בטלק כל צעקות הקטרוגים ןהצר 1ת !תבטלו
ושביתין .ברם 'אנפין רוךתין. !שראל, ופני בשבת, ן!פסקו
נפשותיהם ןרוחם מתחדשים בשבת
ורוחין עםינפשין:
על !די הנשמה ה!סרה.
ח דו סגי ןיתי .ועל חדא תךתי. לסןוה ושמחה ןד 1לה זוכים בשבת,
כ פל ם מאשר בימות השבוע ,לנשמה
נה1ךא לה ' שטי .ובךבאן
נוסף אור גדול וברכות רבות.
ל! ריבו שושבינין .עבידו תקונין. הסכמים ״ העוסקים בהכנות לכבוד
לאפשא זעין .ונונין עם השבת ,נחשבים כשדקזבתים לחתן
ןכלה ,הלבו בסוגי המאכלים ,דגים
רח^ין:
ועופות.
כה סדדליכישגת
ןעל!די ־שהץנקדש מלמטה נכושיך עלינו ל מעבד נשמתין .וחחק חךתין.
נשמה!תרה ן ח ח חדישה] ,נשיג את ל״ב
י בתרתק י ותלסק .ובתלתא
נתיבות החכמה ,הפזשולים לשרשה
עב^ןין:
שליגי ןפן) שר שה !>נפים -האבות(.
על!די אמירת הקדוש; ישלש ב 1שבעים ו עט1יףן שבעק לה .ומלכא
תבות ,כ?עטרים את השכינה בשבעים
דלעלא .ףתעטר כלא .בקריש
עטרות] ,המלך ה׳ העליון מתעשר כלו
באלו התשבחות שהם קדש קדשים.
רןדייטין:
השפעתה של קד שת השבת לשיומה
בסתר ומח!ה את כל העולמות] ,זה
שימין1יכ1תימק .בג 1ןל עלמק. ר
ברם עתיק י1מין .הלא במיש
אות שה׳ המכנה ׳עתיק יומיך ברא
עולם ,על !די שהכה באור העליון
להביא את ניצוצי ההשפעות.
!הי רצון מלפני ה; שלשלה שכינתו על ן• הא רעוא קמיה .ךשרי )נ״א
ע מו! של אל המתענגים על כבוד ישמו ךתישלי( על עמיה .ךתעןג
במיני מתיקה ולבש...
לשמיה .במתיקק ותבשין:
אסדר לצד דרום ,הרומז לחכמה ,את מנךתא לךרומא. א סדר
המנורה של שבת להשגת סתרי ךסתימא .ושלחן עם נהמא.
החככזה] ,את השלחן עם הלחם אקבע
בצד צפון ,הרומז לע״שר ,להביא חכמה
בצפונא אךשין:
ןשפע לכל השבוע.
ב!;-ן שבכוס הקדוש ובאגדות מלס, ן חמרא נו כפא .ומדאני אפא.
אשר מרקדים בלזם לפני חתן וכלה, ‘ לארוס וארוסה.
!תםןקו !שלאל שןחלשו מהיצר הרע.
כל העולמות ;תעטרו בכתלים על !די
רנבות שבעים ;קלים״ מלים
עטר )נ״א נעבד( להון כתרין. נ
במלין,יקירין .בשבעין עטורין.
שבקדוש,הנאמרות בזמן שמחזיקים
בגביע בסמיש האצבעות.
ךעל נבי חמשין' :
ישמחו במלכותך כו
ש כ ע ת א ת ת ע ם ת נ שי ת תישנה השכינה על ה־שלחןי ׳שעליו
י לפטר .נווין תתקטר .ודנק מנחות ישיש ככרות לסם לכל צ ה ]אז
ה־שלחן !תקשר ן!ךמה לב׳ ווי״ן ״ י״ב
דכניישק:
ססלות של לסם הפנים שהיו מנחות
על השלחן במקדש .ולכל שאר
הענינים המכסים שבמקדש.
ממאבק ו^ביקק. 'שבירק בשיבת פוסק ת ןע 1ןבת הסטרא אקרא
הסימאה ומתעבת ,ומלאכי חבלה
' ךךחיקין .רבילק ת^עיקק .וכל
המצערים את בני האדם מסב ושים
דר סך^ק: בגיהנים שובתים בשבת.
ל פ ב צ ק על ןפתא ,מיתא עבי^תא ,הרין יוךין נקטא ,סתימין ופףשין:
לשח ■!יקא -ילוא׳ ר^?0ין ריחיא ונגךין נהליא ,בגוה בלחישין:
הלא נימא חין ,ומלין דגנידן ,דליתהו! מלחז-ק ,טמיךין וכבישין :אתעטרא
דעירי! קדישין: בלה ,בחין דלעילא ,בגו האי הל!=לא,
ף ה א רעוא מן ^לןךם עתילןא ויהי רצון מלפני ׳עתיקא קדישא דכל
קדישין׳ ־■ הקב״ה ,הנסתר כזבל
קדישא ךכל קדישק.
נסתרים ,הנעלם כ?כ־ל ,שיכושך הטל“
טמירא ךכל טמירין סתימא השפע העליון ממנו ,למלא ראשו של
ךכלא תתמשך טלא עלאה ׳זעיר אנפין׳ )תפארת( ולהשקות שדה
התפוחים הקדוש )כ?לכות( בסארת
מינת למליא ריעןית העיר אנפין פנים ברצון ןשכ?חת כיל .ן!משיך
ולהטל לחקל תפוהין קדישין ??בחינת ׳עתיקא דכל קדישין׳ )כתר(
בנהירו ךאנפק נרעוא וברודותא נסתר כ?כל נסתרים ,הנעלם כ?כ־ל,
ךכ׳לא ויתמוך מן קךם עתיקא
קדיעא ךכל קךיעק פומ;רא
ךכל טמידין פתימא ךכ׳לא
כז סדדליכישגת
רצ1ן ןרםמים ,חן ן ם ס ה בסארה ךעותא ורחמי חנא וחסךא
:עליונה ברצון ך%כ1ח\ז ,עלי ןעל כל בגי
ננהירו עלאה נךעותא וחדותא
ביתי ]אוןזבי ]על כל ;ק^ראל ,כצילנו
מכל צרות רעות הבאות לעולם ,רכין עלי ועל בל בני ביתי ועל פל
רתן לנו כ?ז1ן ו פ ת ס ה טובה בלי צרה הנלוים אלי ועל כל בני ישראל
]צער ,מן המזל ‘ שכל המזון תלוי בו,
עצילגו מע:ן הרע ומן הסךב ‘של מלאך
עמית ויפךקיננא מכל עכןתין
הנעת ומדינה ‘של גיהנם ,רבוא לנו בישין דייתון לעלמא ויזמין
ולכל נפישיותינו חן ,חסד ]ם;־ים ארכים וןתןהב לנא מזונא ופתסתא
ופ ת סה בכוח ]רחמים מלפני ה׳ ,אמן
כן !הי רצון אכזן ]אמך
טבתא בלי צרה ועקתא ממזלא
דכל מזונא בית תליא וישזביננא
המות ומדינת של גיהנים .ויתי מעינא בישא ומהרבא
לנא ולכל נפשתנא תנא וחסדא וחיי אריכי ומזוני רויחי ורחמי
מן רןדמית אמן כן יהי רצון אמן ואמן:
ישמחו במלכותך כח
נותן עיניו בכוס וכזסתכל על הנרות ואומר בלחש:
לישם יהוד קוך^א בךיןי הוא וע1כינתיה ,בךחילו וךחימו ,הריני
מוכן ומזומן לנןים מצות עשה לקריט על היין ,כךכתיב,
זכור ושמור ,זכרהו על היין;
בלהש ויהי וערב ויהי ביפןר:
י 1ם העעי :ויכלו העמים והארץ וכל
צכאם :ויכל אלהים כיום הישביעי
מלאכתו אשד עשה .ויעכת כיום
השביעי מכל מלאכתו אשד ז5שה:
ויכרץי אלהים את יום השביעי וירןיע
אשר
מלאכתו ־“"***
מכל I “ I
שכת * T
אתו .כי בו “ T
כדא אלהים לעשות:
סברי מרנן ורבנן ורבותי:
ברוך אתה ך .אלהינו מלך ד1ע1לם פו־רא פדי
Jf..
כט קידוש לליל שגת
ן תןי אתה י; אלהינו מלןי הע1לם.
ורצה
T TS
צמצותיו
? * T I
מרענו
* יT S
אער
V
בנג ושפת ל,ך־ש 1נאהבה ובךצ1ן
הנחילנו .זכדון למ^שה פך«־שית) .כי*
הוא י1ם( תחלה למרןךאי קדיש זכר
לי צי א ת מוגדים) .בי בנו בחרת וא1תנו קזיעת
מכל העפים( ושכת רןדשף כאהבה
וברצון הנחלתנו :ברוך אתה י;.
מפרש השבת:
בסוכות יאמר זה תיכף אחר קידוש
אתה ך אל־הינו מלך העולם .אשר קדשנו במצותיו וצונו ברוןי
לישב נ פנ ה:
ישמחו במלכותך
מחבר הזמר רבי משה ושמו חתום בראשי התיבות מקדש ,סזומה הרבה.
כל מקדש שביעי כראי ל .1כל ש1מר שבת כדת
־" T ׳" T ** T “*•1 ; J
מחללו .שכרו הךבה מא־ד על פי פעל .1איש על
מחנהו ואיש על דגלו:
אוהבי יי המחכים במין אריאל .ביום השבת שישו
ושמחו כמקבלי מתן נחליאל .גם שאו ודיכם
קודש ואמרו לאל .ברוך ין אשר נתן מנוחה לעמו ישראל:
דור^י לן זךע אברהם אוהבו .המאחדים לצאת מן
השבת וממהרים לבא .שמחים לשמרו ולערב
•*'*S T S ; T • ׳י* ; T ־ ״ ^ ™
ערובו .זה היום עשה יי נגילה ונשמחה בו:
T ; I ;* T • T T - V
זכרו הורת משה במצות שבת גרוסה .חרותה ליום
ה^זביעי ככלה בין רעותיה משבצה .טהורים
יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה .ויכל אלהים
ביום השביעי מלאכתו אשר עשה:
י 1ם קדוש הוא מבואו ועד צאתו .כל ז_רע לעקב לכבדוהו
כךבר המלך וךתו .לנוח בו ולשמוח בתענוג אכול
ושתו כל עדת לשראל לעשו אותו:
לא זמירות לליל שבת
משך חסדך לייךעיף אל קנא ונוקם .נוטרי ליום השביעי
זכור וישמור להקם .שמחם בבנ״ין שלם באור פניך
תבהיקם .יתין מרשן ביתך ונחל עדניך תשקם:
עזור לשובתים בישביעי בחריש ובקציר עולמים.
פוסעים בו פסיעה קטנה .סועדים בו לברך
שלש פעמים .צךקתם תצהיר כאור שבעת הימים .״
אלתי ישראל אהבת תמים .יי אלהי ישראל תשועת
עולמים:
שם מחבר הזמר רבי משה ושמו חתום בראשי ג׳ החרוזים הראשונים
מנוחה ושמחה אור לןהוךים יום שבתון יום מחמךים.
שומריו וזוכריו המה מעידים .כי לששה כל ברואים
• % T • ; • • I T - T % % T %
ועומדים:
'שמי שמים ארץ וימים .כל צבא מרום גבוהים ורמים.
• Tt • S T T % T “ Jי I VV . ^ ** S
תנין ואדם וחןת ראמים .כי ביה ין צור עולמים:
הוא אשר דבר לעם מגלתו .שמור לקדשו מביאו ועד
צאתו .ישבת קידש יום חמדתו .כי בו שבת אל מכל
T יי ” T * T S V ®V ” T
מלאכתו:
ישמחו במלכותך
במצות ע נ ת אל יחלי־צך .קום כןרא אליו
לאמצך .נישמת כל חי וגם נעריצך .אכ1ל
בשמחה כי כבר רצך:
T T T I9 ״ T S ״ 2
במישנה לחם וקדוש רבח .ברוב מטעמים ורוח
נך־יבה .קבו לרב טוב המתענגים בה.
בביאת גואל לחיי העולם הבא:
כזחבר הזכזר רבי מנחם ושכזו חתום בראשי החרוזים:
ידידות מנוחתך .את שבת המלכה .בכן נרוץ לר^ראתך .בואי מה
כלה נסוכה .לבוש בגדי חמודות .להךליק נר בברכה .ותבל
כל העבודות .ילא תעשו מלאכה:
להתענג בתענוגים .ברבורים ושליו וךגים
ערב מזמינים כל מיני מטעמים .מבעוד יום מוכנים .תתגולים מ
מפטמים .ולערוך כמה מינים שת 1ת וינות מבשמים .ותפנוקי
להתענג מעדנים .בכל שלש פעמים.
נחל ת יעקב ערש .בלי מצדים נחלה .ויכבדוהו עשיר ודש.
ותזכו לגאלה .יום ישבת אם תישמירו .והייתם לי סגלה .ששת
להר,ענג למים תעבודו .ובשביעי נגילה.
ח פציך אםוןים .וגם לחשוב חשבונות .הרהורים מתרים ולשדך
הבנות ,ותנוק ללמדו ספר .למנצח בנגינות .ולהגות באמרי
להתענג שפר .בכל פנות ומחנות.
זמירות לליל שבת
ל^בת ,והאונה מ^בחת .כדת הלוכןי תהא בנחת .עונג
נפע מעיכת .בכן נפ^י לך עתה .ולנוח בחבת .כי עני ם
להתענג סוגה .בו ןנוחו בן ובת.
מעין עולם הבא .יום עבת מנוחה .כל המתענגים בת ,יזכו
לרוב שמחה .מחבלי מעיה עלו לרוחה .פרותינו תצמיח ונם
להתענג ןגון ואנחה:
זה הזמר שם המחבר יהונתן הזק ושס־ חתם בראשי החרוזים
י 1ם שבת ק1ךש הוא .אשרי האיש שומרהו .ועל ה״ן זכרהו .ואל ןשים
אל לב .1הביס רק ואין בו .ע מ ה דחה .ואם ל;וה .הצור יפרע את
חובו; הבשר יין ודגים .ואל יחסר בתענוגים .ואם שלש אלה לפניו צגים.
מרגליות בבשרו:
* T S יוסף חצה דג .ומצא 5
*T ” זה יהיה שכרו .אשר חפץ ביקרו8 .
T T T T T *״ « ״״ן
, g נ־׳י־ V T J ״V S
ואם שלחן כךת ערוך .ומלאך אל וענה ברוך .זה יהןה זמן ארוך .ואוןביו
יהיו כדומן .ומלאך רע וענה אמן .בעל פרחו וספר שבחו .שמו ועלה
כטוב שמן :נשים נרות תךליקנה .וחק נדות תחזיקנה .וההלות תפיקןה.
תן בעדן זכותן .יום בא עת לךתן ,ואם ל'א עברו ונזהרו .אזי קרובה לךתן:
תנו שבח ושירה ,לאל אשר שבת ברא .ולנו בו נתן תורה .קךא למשה
מתנה .בבית גנזי היא טמונה .לך יאתה וקח א1תה .תנה לעדת מי מנה:
נפש כי נאנחה .בא שבת בא מנוחה .גיל וששון ושמחה .ברכו וקדשו
5״ן ; ״, <, . , .ן. 2 8 ״ ? ״ r I T “ T r r r Vi V ״ •* v
במן .מלרךת לעם לא אלמן .והשבת נפיש משיבת .בפיסת בר אישר טמן:
חקותיה במרה .נצטוו באזהרה .כהררים בשערה .תלוים הלכותיה .שומרי
מצותיה .ינהלו ליום שכלו שבת בצבאותיה :ז-ה האות אשר שם אל .בינו
ובין בני ישראל .ובשביעי אשר הואל .סמ ^יון הנהר .שבכל יום ךץ
ונמהר .יוכיח בו מנוח .תשיב למין אשר שואל :קולי קולות ,יחרלון .בעת
שירי יגדלון .בי כטל הם יז-לון .ואל ןשיגו גבולי .באורח שיר נפל חבלי.
התקוכזפזו התקוששו ואל תשמשו בנזר שיר שפרה לי;
ישמחו במלכותך
מהבר הזמר רבי יסזראל ההר נאגארה ושמו חתום בראשי החרוזים:
י ה ךב1ן ןןלם וןנלמיא .אנת הוא אדון העולם רבון ״
וכל העולמ(1ה ,־שהוא כ?לןר
מלנא מלך מלכיא .עובד מלכי המלכים .על מעשי
גבורתך ותמהיא .שפר נןדמך ןבורותיך ונפלאותיך נאה
לספר לפניך.
:ה רבי! להחרא*
שבחיז אסדר צפרא ורמשא .לר
T S It T “ S ־.. ™ - J ^ ^
תהלה וישבח אעריך בבקר
ובערב ,לך ה׳ הקדוש; אישר
אלהא קדישא .די ברא כל ברא את כל הנפשות ״
נפשא .עירין קדישין ובני אנשא. המלאכים הקדושים ,בני
האדם ,חי-ות השלה ]עופות
חיות ביא וע1פי : !KWחרבון השמ!ם.
ך בךבין עובדך ותקיפין .מביך מעשי ה^ ןדולים ועצומים,
משפיל גאים ןז 1קף כפופים,
ךמיא תקיף כפיפק לו וחיה גם אם !דו!ה אדם אלפי
גבר שנין אלפין .לא ועול שעים ,לא יוכל לסכם ולחשב
את גדלם.
:ה רבון גבוךתך בחושבליא:
א להא די ליה יקר ורבותא .פרוק
! ; T I I־"8 •• • ז■ ;ד
הכבוד לו אשר
ןהןךלה ,סלץ את !שראל
הקב״ה
ית ענך מפום אמותא .ואפיק צ־אן מלעיתך משני האריות*
ות עמך מגו גלותא .עמך די והוצא את עמך כ?ן הגלות,
שהם העם ב 1בחלת מכל
יה רבון
! ■
בחרת מכל אמיא:
T .־• ־" T T * ; ”־ I I
העמים.
ל מקדשך תוב ולקדש קוךישין. שכעתך
ובקדש
שוב ןהשרה את
המקדישי בבית
אתר די ביה ]חדון רוחין ונפשין. הקדשים ,המקום ב 1יש םך 1ה
ויזמרון לך שירק ורחשין. לרוח ]לנפש ,ונזמר לכבוןך
שירים ]תשבחות ,בירושלןם
בירושלם קךתא דשופתא; :הרבו! העיר המשבחת כלילת סייפי.
לה זמירות לליל שבת
זמר זה נתייסד כנגד ברכת המזון
צור מ־שלו אכלנו .ברכו אמוני
;V IT I ״־ T V *
שב?$נו והותרנו כךכר יי:
הז-ץ את עולמו .רוענו אבינו .אכלנו את לחמו .ףינ1
שתינו .על כן נוךה לשמו .ונהללו בפינו .אמרנו
צ,יר וענינו .אין כןדוש כ;י.
כ׳שיר וקול תודה נבוץ לאליהינו .על ארץ חמדה
)טובה( שהנחיל לאבותינו .מזון וצדה השביע
צור לנפשנו .חסדו גבר עלינו .ואמת יי.
TI •־• ד• *.־• '*T״* “ I -־ - S” I
דחם בחסדך .על עמך צוןנו .על ציון משכן כבודך.
זבול בית תפאךתנו .בן דוד עבדך יבא ועאלנו.
צור רוח אפינו .משיח יי.
יכנה המקדש .עיר ציון תמלא .ושם נשיר שיר חדש.
ובתנה נעלה .הרחמן הנקךש; .־תברך רתעלה .על
צור בום יין מלא .כברכת יי: TS ו י ו ״ T 5
ישמחו במלכותך לו
שם המחבר רבי אברהם אבן עזרא ושמו חתום בראעןי החרוזים:
צמאח נפשי לאלחים לאל חי .לבי ובשרי ירננו לאל חי:
T •• S 5 • T ; י ' T : י •• • “ ; r ד %
א ל אחר בראני .ואמר חי אני .כי לא יךאני .האדם
לבי
> ־
וחי: T T
5ך א כיל בחכמה .בעצה ובמזמה .מאד נעלמה .מעיני כל
לבי
ר ם על כל כבודו .כל פה יחוה הור .1ברוך אשר בידו .נפש
ליי כל חי: T T
ה בדיל ניני תם .חקים להורותם .אשר יעשה אותם .האדם
T T T T V V “2 T % T״8 X ״ * 2 »
לבי וחי:
מ י זה יצטרק .נמשל לאבק רק .אמת כי לא תירק .לפניך כל
לבי חי:
5לב יצר חשוב .כדמות חמת עכשוב .ואיככה ישוב .הבשר
לבי׳
החי: TV
נ םוגים אם אבו .ומדרכם שבו .טרם ישכבו .בית מועד לכל
T S * T X VV T T • ״״ S T * ״ ,
לבי
־•
חי. r
ל כל אהוךך .כל פה תיחדך .פותח את ;דיך .ומשביע לכל
לבי
י ׳
חי: T
ז כור אהבת קדומים .והחד נרדמים .וקרב הימים .אשר בן
לבי
> ־
ישי חי: T “ ״
ך אה לגברת אמת .שפחה נואמת .לא כי בנך המת .ובני
לבי׳
החי: TV
אקוד על אפי .ואפרוש לך כפי .עת כי אפתח פי .בנשמת
לבי כל חי:
זמירות לליל שבת
י* ום זה לישראל א1ךה ושמחה ,שבת מנוחה:
צוית פקוךים ,במעמר הר סיני .שבת ומועדים ,לשמיר בכל שגי .לערןד לפני,
יום משאת וארוחה ,שבת מנוחה:
חמדת הלבבות ,לאמה שבורה .לנפשות נכאבות ,נשמה ןתרה .לנפש
יום מצרה ,תסיר אנחה ,שבת מנוחה:
ק דשת ברכה ,אות 1מכל ימים .בששת בלית ,מלאכת עולמים .בו מצאו
יום עגומים ,השקט ובטחה ,שבת מנוחה:
ל אפור מלאכה ,צויתנו נורא .אזכה הוד מלוכה ,אם שבת אשמרה .אקריב שי
יום למוךא ,מנחה מךקחה ,שבת מנוחה:
ו שיר א?^רך לך ,בנגון ונעימה .מול תפארת ןךלף ,נפשי לך כמהה .לסגלה
יום תמימה ,קים הבטחה' ,שבת מנוחה:
ך צה תפלתי ,כמו קךבן נהשון .ויום מנוחתי ,בתה ובששון ,חביב כבת אישון,
יום ברב הצלחה ,ישבת מנוחה:
;; שעף קוינו; ,ת אדיר אךיןים .בן דוד מלבנו ,שלח נא לעבךים .ויקרא
יום לךרוךים ,רוח והנחה ,שבת מנוחה:
אנא עליון נורא ,הביטה עננו .פדנו במהרה ,חננו חננו .שמח נפשנו,
יום באור !שמחה ,ישבת מנוחה:
חד ש מקהשנו ,זכרה נחרבת .טובף מושיענו ,תנה לנעצבת .בשבת יושבת,
יום ממר ושבחה ,שבת מנוחה:
ן כור קדוש לנו ,בזכות וקרת היום ,שמיר נא אותנו ,ביום זה ובכל יום .דודי
יום צח ואיים ,תביא רוחה ,שבת מנוחה:
קול ךןה וישועה ,לושראל השמיעה ,נביא חזיון תשועה ,צור מצמיח
יום ושועה .אור שמשי הופיעה ,תמיד הזריחה ,שבת מנוחה:
ישמחו במלכותך לח
זמר לשבת מהרב הקדופז רבינו ד אהרן הגדול זצוק״ל מקארלין
י ה אנפף נעם עבת המתאמת ומתאחךת בסגלתך.
משיך נעם יךאתך לעם מבלן־שי ךצונך .כןךשם בכןדשת
השבת המתאחדת בתורתך .פתח להם נעם ורצון
יהאכפוף לפתוח'שערי ךצוןך:
ה;ה דןוה עןמור שומרי ומצפים שבת לןךשך .כאיל
תער־ג על אפיקי מןם כן נפשם תערג לכןבל נעם
שבת המתאחךת בשם קךשך .הצל מאחרי לפרש מן
השבת לבלתי תהיה םגור מהם ששה ימים המקבלים
, “! I J “ T־ T ' •• V T J״". * ’ % • t ^
קדשה מישבת קךשך .וטהר לבם באמת ובאמונה
יהאכפוף לעברך!
ו יהיו רחמיך מתגוללים )על מדותיך .וןהיו רחמיך
מתגוללים( על עם קך־שך .להשקות צמאי חסךך
מנהר היוצא מעדן .לעטר את לשראל בתפארת
המפאןים אותך )ביום שבת( על ידי שבת קךישך .כל
זז אכפוף ששה למים להנחילם נחלת לעקבבחירךI
השבת נעם הנשמות .והשביעי ענג הרוחות .ועדן
הנפשות .להתעדן באהבתך ולךאתך .שבת קודש נפשי
חולת אהבתך .שבת קודש נפשות לשראל בצל כנפיך
יהאכפוף :ןך'שן ביתך!
