זמירות יום שבת · ZEMIROS YOIM SHABBOS

ישמחו במלכותך עד
m m mW HTp
אתקינו סעודתא״ עלם
PfNסעודת יום ה־שבת.
אתקעןי סעודתא ךמהימנותא
־שעל ידה אנ־י מעידים על חדותא
*** T T I
'שלימתא
T T ** I
בה׳ השלמה האכעגה
שברא את העולם .ןהיא ךמלכא ל!ךעא :אתקינו
ןמן שמחה לפזלך הלןד 1ש.
הכינו את סעודת המלך.
דמלכאT .דא *היא I״ TI
סעודתא
T T S
שהיא ר1כ?ןת לבחינה
העליונה )כתר( הכ?כןה
סעודתא ךעתיקא קדישא.
׳עתיקא קדישאר ] ]בחינת
עמה וב!חד אברהם[
וןעיר אנפין וחל,ל תפוחיו
מצטרפים לסעודה אורות
׳זעיר אנפין׳ ןבחינת !עק־ב[
קדישי! אתיז לםןנךא
קדישין׳ 1״םקל תפוחין בהדיה:
]בחינת !צחק[
שם המחבר חתום בראשי החרוזים אני יצחק לוריא ) ה א רי ד א
אסדר לסעוד i7fא“ אערך את הסעודה א סו־ר לסעודתא .בצפרא
בבקר יום השבת] .אזמין את בחינת
ך^זבתא .ואזמין בדז ה^תא
׳עתיקא קדישא׳ להיות עמנו עכשג
ערסא לןךי'שא:
אור העליון !מ:ה בסעודה .עם אכ?ירת בק^תשא ב ה. י שך נ ה 1ר א
׳קדישא רבא׳ הקדיש עזל י 1ם ה^ב ת רבא .ובחמרא טבא.
המכנה הקדושי הגדול .ן!!ן טוב
תחדי נפשא:
המ שמח את הנפשה
עה המדושא רבא
י שדר לן שופריוז .ונהזי ייש 7ה עלינו ה^ מעןלני ההוד ]נזכה
ביכןריוז .רחזי■ י לן םת.רה• לדאות בכבודו ,רלאנו מסתרי התורה
הנאכורים בלחישה.
ראתאמר בלחישא:
י גלה לן טעמי .דבהריסר ויגלה לנו הטעם לי״ב החלות
המרמזות ל־שם הוי״ה ־שהוא בעל י״ב
נהמי .דאינון את ’ בשמיה.
הכפולה, ןככ?ז לאות ף צרופים,
וקלישא:
כפילא ״ 8״ T
T *S ־שבט הה קליל.
צ רורא רלעלא .דביח חיי נתחבר ןנדבק לה׳ העליון ,שהוא מחיה
' כלא .ויתרבי חילא .ותיסק ]תעלה החנו את ההל!] ,תרבה
הפלתנו לדרגת כתת
עד רישא:
ח דו חצרי חקלא .בךמר החכמים המסירים את המקטרגים
ובקלא ' .ומללו ’מלה .מתיקא )נכישלו לעובדי האדמה המסירים את
8t ״ T ״ 2 ” S T 8t 2
הקוצים(״ שכזהו !ה׳שכזיעו בדבור ובקול
כחבשא:
את דברי תורתכם הערבה ומתוקה כןב־ש.
רן דם ךב1ן עלמין .במלין לפני רבון העולכזים תעסקו ב־שבת
דברים תורה ,הגלו בה בסתiרי
פתגמין. תגלון ״ סתימין.
חתומים ותהךשו בה חדו־שים.
ויתימחן חמשא:
ל עטר פת1ךא .בהא יפן;רא. נעטר את ה־שלחן ברזי תורה !קרים,
י עמירןא וטמירא' .ולאו מלתא עמקים ונעלמים ,שאין לדבר בהם
בקול ובפרסום.
אושא: T S
1אלין מליא♦ mלוקישיא• תורה אלה עצרו רקיעים וכזדבורי
ותמן מאן שריא .הלא ההוא חךשים ובסם תשרה שיכינה שיכנהה
׳שמש״.
שמשא: T * S
ר בו .יתיר שגי .לעילא מן עליה ןד 1לה תתעלה ,יותר מ ה ר ת ה
רתה ,ויפב בת זוגה .דהות דבימי החול ,ואז !ה!ה ה!חוד בין
וכנסת ;שרא>ל ,לאחר שהיו הקב״ה
ורישא:
מפרדים !תקרבו בשבת.
ישמחו במלכותך Ip
הזמר הזה שם מחברו חיים יצחק ו ש מו חתום בראעןי ההרחים
ח י יי וברוןי צורי .ביי תתה^ל נפיכי .כי יי יאיר נרי .בה^ו נרו
עלי ראעי:
י חוה רועי ילא אחסר .על מי מנוחות ןנהלני .נ1תן לחם לכל
בשר .לחם הפןי הטריפני:
י הי רצון מלפניך .אתה אלהי קדושי .תערוך לפני שלחנך.
תדשן בשמן ראשי:
מ י יתן מנוחתי .לפני אדון השלום .והיתה שלמה מטתי .החןים
והשלום:
יי שלח מלאכו לפני .ללותי לויה .בכום ישועות אשא פני .מנת
TS TT T V ^ I S TTS I׳ ״ ״ TTS ׳״׳ T S S׳״׳ »
כוסי תיה:
צ מאה נפשי אל יי .ימלא שובע אסמי .אל ההרים אשא עיני.
כהלל ולא כשמאי:
ח רות ןמים ושנות עולמים .עורה כבוךי עורה .ועל י א ^י והיו
תמים .נר מצוה ואור תורה:
T S ״ T 2 ״״ “ ״
ק ומה ון למנוחתי .אתח וארון עוןך .קח נא אל את ברכתי.
והחזק מגן הוזך:
הידושא רגא
מז מ 1ר לדוד .יי ר־עי לא אחסר :בנאות ךע!א נרביצני .על מי
מנוחות ןנהלני :נפעי י^בובב_ .ינהני במעגלי צךק למען
'שמו :גם כי אלך בגיא צלמות לא א;רא רע .כי אתה עמדי.
שבטך ומשענתך הטח ינחמני :תעריך לפני שלחן נגד צררי.
ךשנת בשמן ראשי כוסי חיה :אך טוב וחסד;.רדפוני כל ןמי חיי.
ושבתי בבית יי לאידך ימים:
אם תשיב משבת תלך עשות חפצך ביום רןךשי .ורךאת לשבת
ענג לקדוש י; מכבד .ובבךתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך
וךבר דבר :אז תתענג על ;י והרכבתיך על במתי ארץ .והאכלתיך
נחלת -יעקב אביך .כי פי י; דבר:
וי ש מח בני ןשראל את השבת .לעשות את השבת לדירתם ברית
עולם :ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת
ימים עשה יי את הישמים ואת הארץ .וביום השביעי שבת וינפש:
ן כ 1ר את יום השבת לקךשו .ששת ;מים תעבוד ועשיר{ כל
מלאכתך .ויום השביעי שבת ל;י אלהיך לא תעשה כל
מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך ונרך אשר
בשערך כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ את הים
ואת כל אשר בם ו;נח ביום השביעי:
על כן ברך ;; את יום וישבת ויקדשהו:
פברי מרנן ורבנן ורבותמ
ברוך אתה י; אליהינו מלך העולם בורא פלי הןןן:
ישמחו במלכותך עח
!סיידוה ליי1ם שנה
מחבר הזמר רבי שמעון בר יצחק ושמו חתום בראשי החרוזים
3רוןד אדני יום יום .יעמם לנו ישע ופף1ם .ובשמו נגיל ןל
היום .ובישועתו נרים ראש עליון3 .י הוא מעוז לדל
ומחסה לאביון:
‘שבטי* ןת לישראל עדות .בצרתם לו צר .בסבלות ובעבדות.
בלבנת הסביר הראם עוז ןדידות .ונגלה להעלותם
מעומק בור ודות3 .י עם ון החסד והךבה עמו פדות:
מ ה ןקר חסדו בצלו לגוננימו .בגלות בבלה שלה למענימו.
להוריד בריוזים נמנה בינימו. .ףתנם לרחמים לפני שובימו.
כי לא ימוש ין את עמו .בעבור הגדול שמו;
עיל ם שת נסאו להציל ןדידיו .להעביר משם מאזני מורדיו.
מעבור בשלח פדה את עבךיו .קרן לעמו ןדים תהלה
לכל חסיךיו .בי אם הוגה וןהם ברחמיו וכרוב רזסדיו:
1יצנויר העז-ים הגדיל עצומיו .וגם חזות ארבע עלו למרומיו.
ובלבם ךמו להשחית את רחומיו .על שי בהניו מגר
מתקוממיו .הפרי ין בי לא תמנו בי ילא כלו רחמיו:
נ סנ ד תי לאדום ביד רעי מדני .שבכל יום ויום ממלאים כרסם
מעדני .עזרתו עמי לסמוף־ את אדני .ולא נטשתני בל
ןמי עדני .כי לא יזנח לעולם אדני:
עט זמירות ליום שבת
מאדום חמוץ בגךים .זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים.
ויז נצחם מלידטיו להאדים .בכחו הגדול יבצור רוח
נגידים .הגה ברוחו הקיטה ביום קדים:
* It 2 t “ 8t t TT * s״
ד א 1ת 1בי כן אדומי הקוצר .יחיםוב לו בבצרה תקלוט כבצר.
ומלאה כאדם בתוכה ינצר .ומזיד כי^וגג במקלט יעצר.
** T״* ״״ S״ T I2 ״״ “ **־ * ״ T״״ T ; T T 2 “ 5t 2
אהבו את ין כל ד!םיךיו אמונים נוצר:
י צו ה צור הכ!דו קהלותיו לקבץ .מאךבע רוחות קדיו להקבץ.
ובהר מרום הרים אותנו להרבץ .ואתנו ״טוב נדחים
• ״T T T *T 2 2׳ ״
קובץ .לטיב ל־א נאמר כי אם ועב וקבץ:
ן ח ך הוא אלהינו אער טוב גמלנו .כרחמיו וכרוב הסדיו
הגדיל לנו .אלה וכאלה יוסף עמנו .להגדיל עמו הגדול
הנבור והנורא ענהjרא עלינו:
ן ח ך הוא אלהינו שבראנו לכבודו .להללו ולעבחו ולספר
הודו .מכל אום גבר עלינו חסדו .לכן בכל לב ובכל
T 2 “״ T 2 ? T ־׳״ S T״׳י ״ T
נפש ובכל מאודו .נמליכו ומחדו:
’ שה?| 1ל 1ם שלו ןשים עלינו ברכה וחיים ושלום ,מץזמ׳אל
ומימין על ןשראל שלום .הרחמן הוא ןברך־ את
עמו בשלום .ומכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה
ובמצות על ישראל שלום .פלא יועץ אל גבור אבי עד
שר שלום:
ישמחו במלכותך
זה הזמר שם המחבר ברוך חזק ו ש מו התום בראשי החרחים
3רוך אל עליון א^ר נתן מנוחה .לנפע1נו פ ך1ם מ^את ואנחה.
והוא יךרוע לציון עיר הנדחה .עד אנה תוגיון נפ^נ 1נאנחה:
השומר ^טבת הבן עם הבת .לאל ;.רצו כמנחה על מחבת:
ר וכב ב;;;רבות מלך עולמים .את עמו לשבות אז-ן בנעימים.
במאכלי ערבות במיני מטעמים .במלבושי כבוד זבח
ה<»1מר משןחה:
ו אשרי כל חובה לתשלומי כפל .מאת כל סוכה שוכן ב^;רפל.
נטלה לו תכה בהר ובשפל .נחלה ומנוחה כשמש לו
ש׳טומר זרחה:
כ ל שומר שבת כדת מחללו .הן הכשר חבת לןךש נורלו .ואם
שא חובת היום אשרי לו .אל אל אדון מחוללו .מנחה היא
ש׳טומר שלוחה:
ח מדת הימים .ג;ראו אלי צור .ואישרי לתמימים .אם יה.יה נצור.
בתר הלומים .על ראשם יצור .צור העולמים רוהו בם
השומר
״ “
נחה: T T
ן כור את יוםהשבת לכןךשו .כןךנו כי גבהה נזר על ראשו.
על כן ות»ן האדם לנפשו .עונג וגם שמחה בהם
ה1*#מר למשחה׳
מ ודש היא לכם שבת המלכה .אלתוך בתיכם להניח ברכה.
T T S ״׳י T S״ V T 9 V ׳״׳ ״“ T S T VT ״ V |
בכל מושבותיכם ליא תעשו מלאכה .בניכם ובנותיכם עשד
השומר ונם שפחה:
פא זמירות ליום שבת
מחבר הזמר רבי י שראל ו ש מו חתום בראעוי החרוזים
יום זה מככד מכל ימים.
* T T * »־* T I
כי בו ע ב ת צור עולמים:
ע ע ת ימים תעשה מלאכתך .ויום השביעי לאליהיף .שנת ל־א
תעשה בו מלאכה .כי כל עשה ששת ןמים Iי1ם זה :ראשון
הוא למר^ראי קודש .יום שבתון יום שכת קוךש .על כן כל איש
כיינו וקדש .על שתי לחם שצעו תמימים; יום!ה; אכול משמנים
שתה ממתקים .בי אל ןתן לכל כו ךבקים .בגד ללבוש לחם
הקים .בשר ודגים וכל מטעמים :יום זה :לא תהסר כל יו ואכלת
ושבעת .וברכת את יי אלהיך אשר אהבת ,כי ברכך מכל
״ T * ן ׳ י׳ ״ ״ T T־׳״ ? “ :־ V V Vi r1 V T I r r r I 5
העמים :יו□!ה :השמים מספרים כבודו .וגם הארץ מלאה חסרו.
ראו כי כל אלה עשתה ידו .כי הוא הצור פעלו תמים :יום זה:
T״ '*T2 T “ * T T T״* 2 יייי V T ״ 2
מחבר הזמר רבי יהודה הלוי ו ש מו חתום בראשי החרוזים
י1ם שבתון אין לשבוח .זכרו בריח הניחוח;
יונה מצאח בו מנוח .ושם ינוחו יגיעי כיח:
היו ם נכבד לבני אמונים .זהיךים לשמרו אבות ובנים .חקוק בשני לוחות
אבנים .מרוב אונים ואמיץ כיח .י1נה :ובאו בלם בבןית _יחד .נעשה
ונשמע אמרו כאחד .ופתחו וענו ך אהד .ברוך הנותן ליעף כיח .יתה :דבר
בקךישו בהר המור .יום השביעי זכור ושמור .וכל פקוךיו ןחד לגמור .הז-ק
מתמם ואמץ כיח .יונה :העם אישר גע כצאן טעה .מכור לפקדו בברית
ושבועה .לבל ועבור בם נ?קךה רעה .כאישר נישבעת על מי ניח .יונה:
ישמחו במלכותך
מחבר הזמר רבי אברהם אבן עזרא ו ש מו חתום בראפזי החרוזים
כי א־שמרה עןת אל יעמדד.
אות היא לעולמי עד בינו ובעי:
א סו ר מצא חפץ .עשות דרכים .גם מיודבר בו דברי צרכים.
דברי סחורה אף דברי מלכים .אהןה בתורת אל
ותחכמני .אות היא :בו אמצא תמיד נופש לנפשי הנה לדר ראשון
נתן קדושי .מופת בתת לחם משנה בששי .ככה בכל ששי
_יכפיל מזוני .אות היא :רשם בדת האל חוק אל סגניו .בו לערוך
לחם פנים בפניו .עיל כן להתענות בו על פי נבוניו אסור ,לבד
מיום כפור עיוני .אות היא :הוא יום מכבד הוא יום תענוגים .לחם
ו.יןן טוב בשר ותים .המתאבלים בו אחור נסוגים .כי י1ם
שמחות הוא ותשמחני .אות היא :מחל מלאכה בו סופו להכרית
על כן אכבם ב 1לבי בבוריה .ואתפללה אל אל עךבית ושחרית.
מוסף וגם מנחה הוא .יענני :אות היא:
מחבר הזמר רבי ש ל מ ה חזק ו ש מו חתום בראשי החרוזים
‘ שמרוי שבתותץ למען תעקו ושבעתם .מדו בךכ 1תי ,אל
המנוחה כי באתם .ולוו עלי בני ,ועדנו םעד?’‘׳
שבת היום ליי:
T ׳“ ־״׳ T
קךאו ךרור ,ונתתי את בךכתי ,אשת אל אחותה לצרור ,לגלות לעמל
על יום שמחתי .בגדי שש עם שני ,והתבוננו מזקני ,שבת
היום ל;י :ורוו ערי מהרו את המנה .לעשות את דבר אסתר .וחשבו
עם הקונה ,לשלם אכול והותר .בטחו בי אמוני ,וישתו יין משמני,
שבת היום ל;י :ולוו עלי הנה יום נאלה ,יום שבת אם תשמירו .והייתם
פג זמירות ליום שבת
לי סגלה ,לינו ואחר תעבורו .ואז תחיו לפני ,ותמלאו צפתי ,שבת
היום לץ :ולוו עלי חז-ק קריתי ,אל אלהים ^ליון .והשב את נותי,
בשמהה ובהניץ .ישוךרו שם תני ,לויי וכיהני ,אז תתענג על ץי .שבת
היום לי.י :ולוו עלי
מחבר חזמר רבי דונש בן לברט ו ש מו חתום בכל חרוז
זיד 1ד ןךןךא לבן עם בת .וינצךכם כמו בבת .נעים 'שמכם ול׳א
יושבת .עבו ונוחו ביום שבת :ררוש נוי ואולמי .וא 1ת
ישע עשה עמי .נטע שורק בתוך כךמי' .שעה שועת בני עמי:
זירוך פורה בתוך בצרה .וגם נבל אישר ןברה .נתוץ צרי באף
ועברה .שמע קולי ביום אקרא :אליהים תן במךבר הר .הדם
ישטה ברוש תךהר .ולמזהיר ולנזהר .שלומים תן כמי נהר :הרוך
קמי אל קנא .במוג לבב ובמגנה .ונרחיב פה ונמלאנה .לשוננו
לך ךנה :ךעה חכמה לנפישך .והיא כתר לראשך .נצור מצות
קדושך .שמור שבת קךשך:
מחבר הזמר רבי ש מו א ל ו ש מו חתום בראשי החרוזים
'שבת היום ל;י מאיד צהלו ןףנוני .וגם הרבו מעדני .אותו
שבת היום ליי! לשמור כמצות
מ ע בו ר דרך וגבולים .מעשות היום פעלים .לאכול ולייטתות בהלולים .זה
היום עשה ץי .שבת היום לץ :ואם תשמרנו rrינצךך כבבת ,אתה
ובנך וגם הבת .וקראת עונג לשבת .אז תתענג על ץי• שבת היום לץ :אכול
משמנים ומעדנים .ומטעמים הךבה מינים .אגוזי פךך וךטונים .ואכלת
ושבעת וברכת את ץ .שבת היום לץ :לערוך בשלחן לחם חמודות .לעשות
היום שלש סעודות .את השם הנכבד לברך ולהודות .שקדו ושמרו ועשו
בני! שבת היום ליי:
